לאכול לאט בבקשה !

בבלוג שקשור כל כך לאוכל ולדיבור על אוכל, חשוב לי לתת מקום של כבוד לארגון Slow Food.

 

סלואו פוד הוא ארגון אקו-גסטרונומי ללא מטרות רווח, אשר נוסד מתוך מטרה להתנגד למזון מהיר ולחיים מהירים, להיעלמות מסורות של אוכל מקומי ולירידה בעניין של אנשים במזון שהם אוכלים, מהיכן הוא מגיע, מה טעמו וכיצד בחירות המזון שלנו משפיעות על שאר העולם. יש כאלה שטוענים שמדובר בחבר'ה הדוניסטים שפשוט אוהבים לאכול ועוטפים את זה בהרבה אידיאולוגיה. שיגידו… עובדה – היום, יש בארגון מעל 100,000 חברים ב- 132 מדינות.
   
תמצית הפילוסופיה של הארגון היא – "Slow Food is good, clean and fair food", כלומר, אוכל צריך להיות בעל טעם טוב, מיוצר בדרכים נקיות שמתחשבות באיכות הסביבה, ברווחת בעלי החיים ובבריאות האדם ושהתמורה למגדלים עבור עבודתם תהיה הוגנת. האם קשה להסכים לכך? 
    
הארגון החל את פעילותו באיטליה בשנת 1989. הוא הוקם בתחילה כדי להתנגד לפתיחת הסניף הראשון של מקדונלד'ס ברומא ומאז מגן על חקלאים ויצרנים ועל אוכל מקומי בכלל. המחשבה שעומדת מאחורי הארגון היא שכדי להעריך את כל הדברים הטובים שיש לנו, יש לחדד את חוש הטעם ולהקנות, כבר מגיל צעיר, את הכבוד לאוכל ולהכנתו. בקיצור – האוכל לא בא מוכן מהסופרמרקט כמו שהוא, אלא הוא תוצר סופי של תהליך, בו היו מעורבים אנשים. 
    
השף ג'יימי אוליבר נתן הרצאה במסגרת TED Prize Wish ממש לפני שבועיים (30.6.2010) בנושא "Teach every child about food". אם אתם מחשיבים את עצמכם להורים טובים – חובה לראות זאת! ילדים שחושבים שעגבניות הן תפוחי אדמה ולא מזהים הרבה ירקות אחרים!! נכון שזה מוקצן כי זה באמריקה האוביסית, אבל ישראל תמיד רוצה להיות "כמו באמריקה"… 
      
בארץ, כמו בעולם, אפשר למצוא בין חברי הארגון גם שפים, כמו אייל לביא וארז קומורובסקי, ייננים, כמו טל וניר פלטר ואושיות קולינריות כמו אלינוער רבין, שהיא גם מנהלת את הסניף ("קונוויוויום" בסלואו-פודית) התל אביבי. שוק האיכרים של תל אביב המתקיים בנמל תל אביב הוכר ע"י סלואו פוד כאחד מ"שוקי האדמה" של הארגון העולמי.    

צילומים: ריאן, איתיאל ציון

צילומים: ריאן, איתיאל ציון

להצטרפות לסלואו פוד בישראל (במחיר סמלי של 5 יורו לשנה בסה"כ): 

  • לפעילות באזור המרכז, ניתן ליצור קשר עם אלינוער רבין:  elinoarrabin@walla.com
  • לפעילות באזורים אחרים בישראל ניתן לפנות לרפרם חדד: rafram@gmail.com
  • או להירשם בעצמכם (ללחוץ על הקישור "Join us") באתר Slow Food

  

השוונץ: 

הסופרת רות אוזקי, הלוחמת למען איכות הסביבה ושימור המזון המסורתי, כתבה שני ספרי פרוזה נפלאים, המבוססים על מחקרים מעמיקים שלה על תעשיית המזון: "שנת הבשרים שלי" ו-"על פני הבריאה כולה", שניהם בהוצאת עם עובד. אחרי שקוראים את הספרים הללו קשה לאכול מבלי לחשוב על מה שמכניסים לפה. 

בנוסף – בנובמבר 2009 ביקרה רות אוזקי בישראל ונתנה הרצאה בכנס "מזון למחשבה", הכנס הראשון למזון וקיימות, מטעם מכון הערבה ומרכז אשל. אני ממליצה לכם לקרוא את תמליל ההרצאה שלה. 

ואחרון חביב, אולי לא פוליטיקלי קורקט, אבל מאוד אסוציאטיבי, אם בבישול ובשבלולים עסקינן… מתכון נהדר של שבלולים בסגנון בורגנדי, ממגזין "גורמה". 

  

   

   

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אוכל, מחשבות רציניות על אוכל, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s