ההבדל התהומי הזה בין תל אביב לירושלים מפתיע אותי כל פעם מחדש. כל כך הרבה שוני – באוכלוסיה, בארכיטקטורה, בהתנהלות וגם במזג האויר. איך שכחתי – גם בדיבור (מאאאאתיים…). לא יודעת מדוע, אבל למרות חילוניותי הוודאית, עיר הבירה שלנו "עושה " לי את זה ונכנסת בי הרגשה מיוחדת, לא אומר של קדושה, אבל בהחלט של חגיגיות, כאשר המכונית מתחילה את הטיפוס שלה לעבר ירושלים. ומזג האויר בערב – פשוט ממכר! לא רוצה לחזור חזרה ללחות התל-אביבית!
לקראת החגים הממשמשים ובאים רציתי להמליץ לכם להיות חלק מהתיירים הרבים המגיעים לירושלים. פתיחתו מחדש של מוזיאון ישראל היא כשלעצמה סיבה ממש טובה ללכת לשם! התערוכה באגף לאמנות מודרנית היא מעולה והעבודות המוצגות בה לא נופלות כהוא זה מאלו שמוצגות במוזיאונים הטובים בחו"ל.
ביקור בשוק מחנה יהודה הוא מבחינתי חובה. זה תמיד מסתיים בכמה קניות קטנטנות… כמה חצילים בלאדי, שניים-שלושה גושי חלבה (זו עם פולי הקפה… יאמממממי), מספר גבינות צרפתיות מ"באשר" ומוסקה ב"עזורה" שבשוק העיראקי. לצערי, לא התאפשר לי לאכול בעוד כמה מקומות שרציתי מפאת אילוצי קיבולת (גם מחניודה תאלץ להמתין לי…).. נו, חייבים להשאיר משהו לפעם הבאה!
ובערב – יוצאים ל"בארוד". למסעדה הזו יש מאה קילו אופי. כל פעם שאני בירושלים אני חייבת לבדוק מה קורה שם. בודקת את סלט העגבניות (עדיין חריף אש – לא מומלץ לכל אחד), את הפסטליקוס הממולאים בשר, קציצות הפרסה, הטחינה ועוד. אבל מבחינתי, גולת הכותרת היא קציצות הגבינה (בתפריט הן קרויות "לביבות גבינה") ברוטב העגבניות. הקציצות החמודות הללו, שנגיסה בהן פותחת שובלי גבינה מתארכים חמים-חמים, הן תענוג לחך!
מצאתי את בנות הדוד שלהם בספרו של אקס-ירושלמי נוסף – גיל חובב. בספרו הנפלא מטבח משפחתי מופיע כבר בפרק הראשון מתכון לקציצות הגבינה של אמא שלו: "הקציצות האלה הן המתכון הכי טעים שאני יודע לבשל. הן התגלו כנשק אידיאלי לריכוך לבם של מרצים, חברים זעופים ואהבות בלתי אפשריות. הן קונות בקלות מביכה את ליבו של כל מי שטועם אותן". שני נסיונות העלו אותי על המסלול הנכון לקציצות החמות הנפלאות הללו! בכלל, הספר מומלץ בחום וגם הוא עושה נעים ומצחיק בבטן. הנה המתכון עם "שיפצורים" שלי.
צילום: "הגרגרנית"
קציצות גבינה
כ-10 יחידות
החומרים:
1 חבילה (250 גרם) גבינה לבנה 9%
1 חבילה (250 גרם) גבינה צפתית
1 ביצה
2/3 כוס (80 גרם) פרורי לחם
שמן לטיגון
רוטב עגבניות (כמה עגבניות מרוסקות בבלנדר עם שמן זית יעשו את העבודה).
אופן ההכנה:
- מועכים במזלג את הגבינות והביצה לתערובת אחידה.
- מוסיפים בהדרגה פרורי לחם עד שמתקבלת תערובת סמיכה – כ-50 גרם פרורי לחם בלבד. אנחנו רוצים לקבל קציצות גבינה ולא קציצות לחם…
- מכסים ומניחים במקרר ללילה (לפחות 6 שעות), כדי שתערובת תתגבש. זה שלב קריטי, כי אחרת הקציצות יתפרקו במחבת.
- יוצרים קציצות שטוחות, מגלגלים בשארית פרורי הלחם ומטגנים מיד בשמן חם בעומק של 1-2 ס"מ משני הצדדים, עד שהקציצות מזהיבות.
- גיל חובב מציע לבשל כעת את הקציצות ברוטב עגבניות. כאן אני נאלצת לחלוק עליו – לדעתי טעים הרבה יותר להגיש מיד את הקציצות החמות עם הרוטב המוכן, כדי לשמור על הפריכות הנפלאה של הקציצות ולא להפוך אותן להיות רכות ו"מושי".
בתאבון!
השוונץ:
- למי שאוהב את ירושלים אך לא יכול להגיע אליה כרגע, הנה אתר עם תמונות שיזכירו לו את עיר הקודש.
- ואחרי הארוחה במסעדה, מומלץ לתור את מרכז ירושלים בחיפוש אחר הפאב המושלם שלה. אנחנו נחתנו ב"התקליט" למשקה של "אחרי". במרכז העיר יש עוד הרבה מקומות קטנים עם מוסיקה מצוינת.
- ושוב, המלצה לעלות לירושלים בשביל מזג האויר הנפלא שלה. לקחת מטפחת או בגד עליון כי קריר ונעים לשבת בחוץ בערב. תודו שגם אתם הייתם מוכנים להחליף עם הירושלמים את מזג האויר!
הגרגרנית 
יש פה כל כך הרבה דברים מענינים…
לא ידעתי איפה לעצור!
יופי!