מלבבים לביבות

חנוכה הוא ללא ספק חגם של אוהבי תפוחי האדמה. מכירים את שיר הילדות הזה: "יום ראשון תפוחי אדמה, יום שני תפוחי אדמה… יום שבת – הפתעה: שתי מנות תפוחי אדמה…"? ובכן, לא רק ביום השביעי, אלא גם בשמיני ובתשיעי, עד שכל הנרות בחנוכיה עומדים ודולקים לא ינום ולא ישן אוהב תפוחי האדמה.

כמתנה לאחותי, שהיא "משוגעת" על תפוחי אדמה (כי הרי הם "אוהדים שרופים", בדיוק כמו אוהדי הכדורגל – אתמול, היום, מחר ולעולמי עולמים), מצאתי מתכון טעים במיוחד ומעט שונה מהלביבה המסורתית. הפעם היא מטוגנת, כמו שלביבה חייבת להיות, אבל בחמאה ומתוכה מציצה הפתעה ירוקה.

צילום: "הגרגרנית"

 

לביבת תפוחי אדמה ומנגולד

2 מנות

  •  250 גרם מנגולד, החלק הירוק בלבד (חבילה אחת לערך)
  • 50 גרם חמאה, מתוכם 30 גרם מומסת ושאר 20 הגרם לא
  • 2 שיני שום קצוצות דק
  • מלח
  • פלפל שחור
  • 450 גרם תפוחי אדמה (כ-2 יחידות)
  • 2 כפות גבינת פרמזן מגוררת

 

מחבת בקוטר 20 ס"מ

הוראות הכנה:

  1. בשלו את עלי המנגולד בסיר עם מים רותחים ללא מכסה, כ-5 דקות. שפכו לתוך מסננת ושטפו במים קרים כדי להפסיק את הבישול שלהם. ייבשו טוב וסחטו נוזלים מהמנגולד. קצצו לחתיכות גסות.
  2. טגנו שום קצוץ ב-20 גרם חמאה (הלא מומסת) במחבת על אש גבוהה והזהיבו תוך ערבוב, למשך כדקה. הוסיפו את המנגולד, קצת מלח, קצת פלפל שחור ובשלו עד שהמנגולד רך, כ-4 דקות. העבירו לקערה ונקו את המחבת.
  3. קלפו את תפוחי האדמה ופרסו אותם לפרוסות דקות מאוד, עדיף באמצעות מכשיר פריסה (להיזהר על האצבעות. הן חשובות גם להמשך המתכון).
  4. הברישו את המחבת בנדיבות עם חלק החמאה המומסת וכסו אותה בכ-1/3 מפרוסות תפוחי האדמה, באופן שהן חופפות מעט. הברישו מעל שוב במעט חמאה מומסת. פזרו מחצית מהמנגולד ותבלו מעל במלח ובפלפל שחור ומחצית מהגבינה המגוררת.
  5. כסו ב-1/3 נוסף של תפוחי האדמה ושוב שימו מעט חמאה מומסת, עוד שכבה של מנגולד, מלח, פלפל, גבינה ולבסוף – שכבת תפוחי אדמה, מלח ופלפל.
  6. הברישו את לביבת תפוחי האדמה בחמאה המומסת. לאחר מכן, הברישו רדיד אלומיניום בשארית החמאה המומסת והניחו אותו על העוגה. הניחו מחבת כבדה בקוטר 15 ס"מ על הרדיד, כמשקולת.
  7. בשלו את הלביבה על אש בינונית עד שהצד התחתון מזהיב, 12-15 דקות. הוציאו את המחבת העליונה והרדיד. הפכו את הלביבה במחבת, ע"י החלקתה החוצה לצלחת והפיכתה חזרה למחבת. המשיכו לבשל על אש בינונית, ללא כיסוי, עד שגם הצד השני זהוב ותפוחי האדמה רכים, 12-15 דקות נוספות.
  8. הגישו עם יוגורט טוב מעורבב עם מעט מיונז ועירית קצוצה.

 

חג שמח ובתאבון!

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

 

השוונץ:

  1. ספר פרוזה נפלא על תפוחי אדמה ועל הקשר שלהם (ושלנו) לאיכות הסביבה, הוא "על פני הבריאה כולה" של רות אוזקי. מומלץ ביותר!
  2. הנה כמה עובדות על תפוח האדמה (ויש עוד המון):
  • תפוח האדמה הוא ירק ממשפחת הסולניים (אחיהם של העגבניה והחציל).
  • תפוח האדמה הראשון התגלה בהרי האנדים שבאמריקה הדרומית.
  • התפוקה השנתית העולמית עולה על 320 מליון טון תפוחי אדמה והמדינה המובילה ביצור היא סין.
  • כיום יש כ- 5,000 זנים של תפוחי האדמה (זה לא מסתכם ב"צהוב" או "אדום"…).
  • תפוח האדמה יכול לספק לנו את כמות הברזל הגבוהה ביותר שהגוף יכול לספוג, בהשוואה לכל ירק אחר.
  • תפוח האדמה היה הירק הראשון שגודל בחלל (מחוץ למעבורת "קולומביה").
  • יש לאחסן תפוחי אדמה במקום חשוך ומאוורר (לא במקום עם אור רב ובטח שלא במקרר).

שוק הנמל – וזה טעים, טעים!

שיר הלפרן ומיכל אנסקי חלמו במשך זמן רב על השוק הזה – שוק מזון מקורה, שיפעל כמעט כל ימות השבוע. לה בוקריה בברצלונה היה המודל לאורו הן הלכו. כשחולמים חזק כנראה שזה מצליח – שוק הנמל החל לפעול לפני כשבועיים במבנה הצמוד לשוק האיכרים, שהוקם גם הוא תודות לשתי היזמיות האלו (ודרך אגב, ממשיך לפעול כרגיל בימי שישי בבוקר).

כיום בארץ, כל הקונספט של קניית תוצרת טריה ולא מקוררת, ישירות מהמגדל או היצרן, הוא לא עניין נפוץ כל כך. אם תשאלו פריזאים היכן קונים אוכל לארוחת הערב, הם יצביעו על השוק מתחת לבית, שמתקיים 3 פעמים בשבוע ועל המאפיה והקצב הקרובים. אפשר ורצוי להמשיך ולחלום על מציאות קולינארית כזו, למרות שנראה לי שאנחנו יותר בדרך לאמריקה ופחות לאירופה. אצלנו גם לשוק נוסעים באוטו…

ובכל זאת, יפה, נעים ובעיקר טעים בשוק הנמל. את השוק תכנן רועי חמד במבנה אקולוגי והוא טומן בחובו את כל המרכיבים הטובים לארוחת הערב, פלוס כמה אפשרויות לאכילה במקום (כי אין כמו קניה של אוכל כדי להעלות את מפלס הרעב).

צילום: "הגרגרנית"

לצורך התחקיר העיתונאי הלכתי לבדוק בעצמי את השוק החדש. האמת היא שאני מאוד אוהבת ללכת לשווקים ובדרך כלל קשה לי להתאפק ואני חייבת לקנות "רק 2-3 דברים" הביתה… אז מה היה לנו שם:

"מו ומו" בשרים, "פישנזון" דגים ופירות ים, ירקות ופירות אורגניים "שוורצמן", שרקוטרי "לבקוביץ" (נקניקים כשרים), "באשר פרומאז'רי" (גבינות), פסטה "פיורי", מעדניה איטלקית "פרימו", מאפיית "לחמים", בר סנדוויצ'ים ונקניקים של "דלישס", שמן זית של "אנשי הזית", פרחים, יין, קפה ומיצים. וגם – כמה דוכני ירקות ופירות של האיכרים מהשוק הצמוד – אורי רבינוביץ, איתן סגל, עמי ברקוביץ ואחרים.

צילום: "הגרגרנית"

 

גילינו אפילו את שרי אנסקי (עכשיו אפשר להגיד "אמא של" ולא רק "הבת של") מכינה סנדוויצ'ים עם דגים מלוחים ומיונז איכותי.

צילום: "הגרגרנית"

 

השוונץ:

בעתיד תיפתח הקומה השניה של המבנה ושם מבטיחים לנו עוד בית קפה, ספריה קולינארית ומרכז סדנאות בישול, הכל עם נוף לים. יש למה לחכות.

בואו רעבים!

 

מבשלים בלוגים (תוצרת חוץ)

נכון שהבטחתי? אז הנה החלק השני של הבלוגים שעוסקים בבישול (חלק א – בלוגים מתוצרת הארץ כבר פורסם פה) והפעם – תוצרת חוץ. כולנו מבינים שמדובר במשימה בלתי אפשרית ומכיוון שאני לא שוורצנגר, לא ברוס ויליס ואפילו לא מקגייוור (למי שעוד זוכר), לא אוכל להקיף את כל הגלובוס בחיפושיי אחר בלוגי אוכל שווים.

מה שתמצאו להלן זה קומץ, ממש "על קצה המזלג" (איזה יופי של תרתי-משמע…) של בלוגים שאני אוהבת לקרוא ולמצוא בהם רעיונות לבישול. כמו שאתם בטח יודעים, בלוגי אוכל טובים נמדדים לא רק באיכות המתכון, אלא גם בסיפור שמאחוריו. הרי בישול מתחיל בבטן ומסתיים בבטן ואם הסיפור לא מעניין ומדגדג לך בקישקעס, לא משנה כמה המתכון טוב. 

ושוב, גם הפעם לא הצלחתי לרדת מהעשרים פלוס…

הכינו את הקליק בעכבר והרוק בפה ותלחצו על הקישורים. ההנאה מובטחת!

באנגלית:

101 cookbooks – בלוג שמתאר בדיוק את הדילמה שלי ושל כל מי שיש לו ה-מ-ו-ן ספרי בישול. זה כיף לקרוא אותם ולסמן את המתכונים שנראים לנו טובים, אבל בסופו של דבר, אנחנו לא ממש מבשלים מהם, לפחות לא מעבר לפעם האחת. אז במקום לקנות עוד ספר, אולי נתחיל לבשל מאלה שיש לנו? טוב, לא התכוונתי באמת שלא לקנות עוד ספרי בישול, אבל זה טוב בתור רעיון… הבלוגרית היא גם צלמת במקצועה וזה ניכר בבלוג שלה.

Cannelle et Vanille – בלוג מקסים, עם ניחוחות קינמון ווניל, אבל לא רק: צילומים משגעים והרבה מתכונים טעימים ועונתיים.

Caviar and Codfish – עוד בלוג מיני רבים, ששמו הוא שילוב של שני מיני מזונות… בלוג עם מתכונים טובים וצילומים מצויינים.

Chocolate & Zucchini – אני מאוד אוהבת את הבלוג הזה, בעיקר את "הפתגמים האכילים" שבו – ניבים וביטויים שבאים מעולם הבישול והאכילה, בצרפתית ובאנגלית (כותבת אותו פריזאית שכותבת באנגלית). תתפלאו לגלות המון ביטויים שתורגמו לעברית. למשל: "צפופים כמו סרדינים" או "להוסיף שמן למדורה" ועוד הרבה אחרים.

David Lebovitz – קונדיטור אמריקאי (בוגר Chez Panisse) שחי את החיים הטובים בפריז וכותב את רשמיו ומרשמיו משם. הוא כבר כתב כמה ספרי קינוחים ידועים ופרסם מתכונים במגזיני האוכל המובילים בעולם. בלוג של מקצוען!

Delectable Deliciousness – עוגות וקינוחים שנראים מעולה בצילומים של ג'יימי עצמה. ממליצה להכין לכל מי שלא חס על הגזרה ולהסתכל לכל השאר.

Dorie Greenspan – בשלנית בחסד עליון וכותבת נהדרת. כמה ממפעלותיה הידועים יותר של האישה הזו: כותבת במגזין בון-אפטיט, כתבה ספרי בישול עם שפים מובילים בעולם כמו דניאל בולו ופייר הרמה וקיבלה כמה וכמה פרסים על תרומתה לעולם הבישול. תמצאו ציטוטים ומתכונים שלה בהרבה בלוגים אחרים. מומלץ!

Ezra Pound Cake – הבלוג של רבקה, שהיא קונדיטור במקצועה, אבל כותבת גם על בישול. בבלוג היא נותנת מתכונים, כולל הרבה כאלה לימי "שני-צמחוני". אהבתי גם את שם הבלוג, שהוא שילוב של שם המשורר עזרא פאונד עם עוגת פאונד (שהיא עוגת "טורט" פשוטה, שנקראת ע"ש יחידת המידה, פאונד, של המרכיבים העיקריים שלה – הקמח, הביצים, החמאה והסוכר).

Joy The Baker – בלוג אפיה מקסים, עם האישיות הכובשת והאנרגיות הבלתי נגמרות של ג'וי. שילוב מנצח! היא קיבלה כבר הרבה פרסים על הבלוג שלה. אני מכורה לה.

Kitchenography  – הבלוג המקסים של ג'ולי, שאוהבת לבשל ולהאכיל והיא גם כותבת מצוין. לא צריך יותר מזה.

La Tartine Gourmande– בלוג אמריקאי-צרפתי (כתוב בשתי השפות ע"י האישה החרוצה הזו), עם צילומי מנות ונופים יפיפיים של ארה"ב. בריאות לגוף ולנפש!

Lisa is Cooking – הנה עוד אחת שמכורה לספרי בישול כמוני. ויש לה גם צילומים טובים ומתכונים מגוונים – בשרי, אסיאתי, מאפים, קינוחים ומה לא?

Love & Olive Oil – בלוג זוגי מקסים עם הרבה צילומים מכל מיני מקומות יפים בעולם ומתכונים ביתיים וטעימים שבאים מהמטבח שלהם בטנסי, ארה"ב.

Not So Humble Pie – גם הביישנית מסיאטל לא טומנת ידה בצלחת… היא מביאה לרשת כל מיני מתוקים (בעיקר), מאפים ועוגות.

Ruth Reiclh Journal – בלוג שהוא חלק מאתר שלם עם מתכונים וספרים של האחת והיחידה רות רייצ'יל. מי שהיתה עורכת מגזין גורמה ועסקה כל חייה בענייני אוכל, ממשיכה עדיין להיות חלק מעולם הגסטרונומיה וכותבת על מנות שאכלה במסעדות, על מנות שבישלה ועל אנשים שפגשה. תרשמו לעצמכם בצד – אני חולמת לפגוש אותה יום אחד!

Smitten Kitchen – אני קוראת את דב (Deb) פרלמן מזה זמן רב והיא אחת מההשראות שלי לכתיבת הבלוג. בחורה ניו יורקית (יהודיה מבית טוב) שמבשלת אוכל טעים וביתי ובמודע אינה משתמשת במרכיבים נדירים או כאלה שלא נמצאים במזווה של כל אחד ואחת מאיתנו.

Sophistimom – בלוג של "אמא לא מתוחכמת, שאוהבת מאפים צרפתים ומבטא אנגלי". זה לא מתאים לכולנו? ג'יימי כותבת על אוכל, אבל גם על חינוך ילדים וספרים שהיא אוהבת לקרוא, הכל מנקודת המבט הכנה שלה.

Stylish Cuisine – דיאן גרה במנהטן והיא אמא לארבעה בנים, מתוכם שלישיה אחת (!!!) שיש לה עוד קצת זמן פנוי, אז היא כותבת בלוג על בישול…  למרות שהיא מאוד אוהבת לבשל, ילדיה שונאים לאכול. מוכר למישהו?

Tartelette – הלן היא צרפתיה שגרה בארה"ב. היא כותבת על כל סוגי המאכלים, אבל מתמחה במאפים ללא גלוטן.

The Kitchen Sink – בשלן טוב מתחיל אולי ברחיצת הכלים של אחרים, אבל זה לא נגמר שם… מותק של בלוג!

The Wednesday Chef – בחורה עם אבא אמריקאי, אמא איטלקיה שנולדה וגרה בברלין. נשמע כמו התחלה של בדיחה, אבל נראה טוב בצלחת.

Vanilla Garlic – סוף סוף בלוג גברי, שנכתב על ידי קונדיטור, אבל לא מדובר כאן רק באפיה, כי אם בבישול טוב בכלל.

 

בצרפתית:

B Comme Bon – בלוג משגע עם צילומים מהאגדות ואוכל שנראה טעים, בהגשה שלא מהעולם הזה. צרפתי מושלם!

La Peau d'ourse – "עור של דובה" הוא בלוג יפיפה ויוצא דופן עם איורים וצילומים משגעים! כדאי להיכנס גם אם לא מבינים מילה בצרפתית. ואם מבינים צרפתית – הרווח הוא כפול!

 

בתאבון!

 

השוונץ:

  • לא יודעת אם אתם מהמתמכרים, אבל אני נוטה למצוא את עצמי קוראת שעות על גבי שעות ספרי בישול, בלוגים על בישול ומתכונים שגורמים לי בסופו של דבר לרוץ למטבח לבשל איזה משהו. כי צריך גם לצאת אל העולם האמיתי שם בחוץ  ולתת מזון לאלה שמחכים בסבלנות…
  • כרגיל, אשמח לשמוע איזה בלוגים בינלאומיים אתם אוהבים. שתפו!

 

יום הולדת ליועזר

מסעדת יועזר בר-יין חוגגת 15 שנה להיווסדה, למרות שנדמה שהיא איתנו הרבה יותר זמן. המסעדה, בבעלותו של שאול אברון, עיתונאי בעברו ומסעדן בהווה, ייחודית כמו בעליה. היא ממוקמת בבית יפואי עם קירות עבים ותקרות מקושתות, פסיעה מהשעון ביפו. אין ספק שלאברון כמה תרומות משמעותיות לנוף הקולינארי הישראלי, מה שבא לביטוי באוכל הנפלא וביין המשובח שהוא מגיש במסעדה.

צילום: אורן שלו, אתר המסעדה

צילום: אורן שלו, אתר המסעדה

לכבוד יום ההולדת המיוחד של המקום המיוחד הזה, לא התאפקתי והזמנתי מקום במסעדה והפעם הרהבתי עוז והוספתי גם את הילדים לחגיגה. יש שיגידו שמדובר בחינוך לפלצנות מגיל צעיר, אבל אני מאמינה שארוחה טובה היא חלק מהשקעה בקולטורה. אי אפשר לתת לילדים לאכול אותו דבר כל יום (מי הזכיר שניצל?) ולדרוש מהם לפתח חיך אנין כשהם מתבגרים. הם יכולים לאכול בדיוק כמונו. לפעמים זה עובד ולפעמים פחות. במקרה של הטף הפרטי שלי, זה מתחלק בין העובד ללא עובד.

יועזר, שבת, שעת צהריים. הגישו לנו שני תפריטים – תפריט בראנצ'ים של סופשבוע ותפריט יועזר בקטנה. אחר כך הבנו שבקטנה זה לא רק במחיר, אלא גם בגודל המנות… לא הופתענו – אנחנו מכירים ומוקירים את יועזר בר-יין, למרות שבדרך כלל הקפדנו לאכול שם על חשבון העבודה. חייבים לציין שלאורך השנים האוכל שם מעולם לא נפל באיכותו ואם רצינו אוכל ויין מצויינים (בעיקר בסגנון צרפתי) וארוחה מלאת אוירה – יועזר ענה על מבוקשנו.

אז מה היה לנו שם:

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

מתפריט "בראנצ'ים של סופשבוע":

  • פתחנו בשני קוקטיילים – בלאדי מרי ומימוזה, להתחלה נעימה.
  • קיבלנו צלחת עם כמה טעימות של סלט עגבניות פיקנטי וטעים, סלט תפוחי אדמה וקלחון תירס על הגריל. כמובן – איך שכחתי את פרוסות החלה וגוש החמאה הצהוב והאדיר, שלא היתה בידינו ברירה אלא לחסלו. כאלה אנחנו – לא משאירים שבויים…
  • סטייק & אגז – נתחי אנטריקוט ושתי ביצי עין בציר בקר. כמה נפלא שזה נשמע, ככה זה טעים. הבשר והביצים תרמו ביותר לרמת הכולסטרול הלא ממש נמוכה של הארוחה הזו. אבל מי סופר… ניצחה בגדול מי שהזמינה את המנה והיא שמרה עליה בקנאות.
  • אגז בנדיקט – ביצים עלומות על טוסט עם סלמון מעושן (אפשר לבחור גם האם) ורוטב הולנדייז. בשלב הזה כבר לא הזכרנו את העורקים הנסתמים…

 

מתפריט "יועזר בקטנה", שהוא תפריט הקלאסיקות של יועזר במידות קטנות, הוספנו:

  • אטריות 40 חלמונים עם חמאה ופרמזן. במילה אחת – שחיתות.
  • פולנטה מתירס טרי עם ביצה עלומה וכמהין – צלוחית קטנה שכולה עושר נפלא של טעמים.
  • קרפצ'ו בקר עם גרגרי מלח גס ושמן זית משובח, פשוט וטעים.

 

ולקינוח:

  • עוגת שוקולד בלגי – ילדים חולים על שוקולד. בינינו, גם ההורים.
  • קרם קרמל – מנה נוסטלגית וקלאסית.
  • סורבה יוגורט בשמן זית עם קליפות הדרים – מנה אקספרימנטאלית ומרעננת, שאכל האנין

 

תובנות:  טעים, טעים, טעים! יקר, יקר, יקר!   

 

השוונץ:

  • רציתי להמליץ גם על שני ספרי הבישול אותם כתב שאול אברון יחד עם ישראל אהרוני:  מבשלים בשר ו- בישול איטלקי. שניהם הופיעו בזמנו בשתי גרסאות – כשרה ולא כשרה והם טובים ועדכניים גם היום, לאחר למעלה מ-20 שנה.
  • דרך טובה לקחת את הילדים למסעדות היא בצהריים, בעיקר אם חולקים כמה מנות מהתפריט המוזל. ואם הם עדיין בגיל שהם לא נהנים במסעדות או שאנחנו לא נהנים לרוץ אחריהם מתחת לשולחנות, נזכיר לעצמנו שהעיקר הוא לתת להם להתנסות במגוון טעמים ובשמות חדשים של מנות. אפשר גם בבית.

סלט פירות של סוף הקיץ

אפשר כבר להכריז: סוף הקיץ הגיע, גם אם עדיין חם במשך היום, האויר בערב ממש קריר. חילופי העונות מבשרים על שינויים גם באוכל שמוגש לשולחננו. יותר חם, יותר פחממתי, יותר ירקות ופחות פירות. לראשונה מזה זמן רב שאפשר ממש להרגיש בעונת הסתיו ולא מדלגים ישר לחורף (אני יודעת – זה יהיה בעוכרינו בנושא הגשמים).

גם לכם זה קורה שהחשקים הקולינאריים מתהפכים לכם בין העונות? הגעגועים לעונה האחרת כנראה גורמים לכך שבא לי להכין מאכלים קיציים בחורף (איזה מרק יוגורט קר וטוב) ויש לי קרייבינג למאכלים חורפיים דווקא באמצע הקיץ. כן, אני מאלה שחייבים להכין (ולאכול) ריזוטו ואוסובוקו א-לה מילאנז באמצע החום המהביל… מזל שיש מזגן!

רגע לפני שהקיץ נעלם, אני רוצה לשתף אתכם בסלט פירות מעט שונה שיכול להיות סיומת מרעננת לארוחת הצהריים או הערב שלכם. רוצו לחפש את פירות הקיץ האחרונים!

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

סלט פירות ואגוזים מקורמלים

קערה גדולה

מרכיבים:

1 מלון קטן
6 פירות קיץ – אפרסקים, נקטרינות, משמשים, שזיפים, תאנים (גם אפרסמון וקיווי יכולים להתאים לכאן)
300 גרם ענבים ללא גרעינים (לבנים או שחורים)
100 גרם דבש
150 מ"ל יין מוסקט (או כל יין קינוח אחר)
1 צרור של עלי נענע שלמים

לאגוזים המקורמלים:

60 גרם סוכר חום
40 גרם חמאה
50 גרם דבש
2 כפיות חומץ בלסמי
150 גרם אגוזי מלך

אופן ההכנה:

האגוזים המקורמלים:

  1. שימו חמאה וסוכר במחבת על אש בינונית, עד שהסוכר נמס. הוסיפו דבש, חומץ ואגוזים וערבבו הכל כדי שהאגוזים יתכסו בכל הטוב הזה.
  2. שפכו על נייר אפיה בתבנית והכניסו לתנור שחומם מראש ל-160 מעלות, לכ-30 דקות, עד שהאגוזים מקבלים צבע חום עמוק והסירופ מצפה עליהם. הוציאו מהתנור והניחו להתקרר בחוץ.
  3. שברו את האגוזים ביד.

 

הפירות:

  1. נקו את המלון מגרעינים וקליפה וחתכו אותו לקוביות בגודל ביס. באופן דומה הוציאו את הגלעינים וחתכו את שאר פירות הקיץ.
  2. הניחו בקערה את כל הפירות שחתכנו וכן את הענבים.
  3. ערבבו את הדבש והיין בסיר על אש נמוכה עד שמתקבלת תערובת אחידה. הניחו לה להתקרר לגמרי.
  4. מזגו את תערובת היין על הפירות וקררו במקרר לפחות שעה, לספיגת האלכוהול.
  5. לפני ההגשה הוסיפו את האגוזים המקורמלים ואת עלי הנענע.
  6. מי שממש מתעקש, יכול להוסיף מעל סלט הפירות שבצלחת שלו מעט גבינת מסקרפונה, אבל זה עשיר ויפה גם בלי זה.

 

בתאבון!

 

השוונץ:

  • מתי סוף-סוף יגיעו אלינו האבוקדו הטובים והשמנמנים ונפסיק לקוות לטוב בכל פעם שאנו קונים אבוקדו ומקבלים פרי שמסרב להבשיל… מי יתנני האס!
  • שמתם לב שאנחנו נדרשים להיות בכוננות ספיגה מתמדת בכל הקשור למצרכים שפעם נחשבו בסיסיים? ראשית זו העגבניה שנעלמה, אחריה אנו מוצאים את עצמנו "מקוששים" חמאה מהמכולות השכונתיות הנידחות ביותר וכעת זה תפוח האדמה. מי ידליף לנו מה יהיה הבא בתור?

לאכול מקומי

על אורי מאיר-צ'יזיק שמעתי מבן-דוד שלי, שהמליץ לי על טיולי הליקוט המיוחדים שהוא מארגן למשפחות. נכנסתי לאתר שלו וראיתי שמדובר באיש עם חזון ומחשבה סדורה בענייני מזון. חבר בסלואו פוד כבר אמרנו?

אורי מתמחה בתזונה, הן מהצד התאורטי והן מהצד המעשי. ספרו – "צמחי בר למאכל" הוא תיעוד מדוקדק של צמחי בר הגדלים בישראל, עם תמונות ומידע איפה, באיזו עונה ניתן למצוא אותם ומה אפשר לעשות איתם במטבח (מתכונים!). אתם בטח מכירים את טעמם של האזוב, המרווה והחמציץ, אבל לא בטוח שידעתם שאתם יכולים להכין בבית סלט יפיפה הכולל גם את… פרחי כליל החורש!

הוא עורך כמה סוגי סדנאות בישול והמשותף לכולן היא המודעות למה שאנו מכניסים לעצמנו לגוף. בסדנה בה השתתפתי,  אורי סיפר שהחליט לקחת על עצמו לאכול אוכל "מקומי" בלבד החל מהשנה הבאה. מהו אוכל מקומי? כזה שנמצא בארץ ישראל כבר כ-1,300 שנה ומתאים לאדמה ולאקלים שלה. תשאלו למה הוא מתכנן לעשות זאת? כדי להרגיש חלק ממסורת הגידול והאכילה שהיו כאן. טוב, נו – גם בשביל האתגר… בקיצור, תשכחו מעגבניות, תפוחי אדמה ועוד כמה מרכיבים בסיסיים שקשה לדמיין את הצלחות שלנו בלעדיהם.

אז מה היה לנו שם? רעבים לא יצאנו מהסדנה:

  • תמרינה – גלידת תמרים וטחינה גולמית, לפתיחה מתוקה.
  • פרוסות בטטות בתנור עם גרידת אתרוגים, שמן זית ומלח גס. לא תאמינו כמה קליפת פרי ההדר מוסיפה לטעם.
  • אשישות, שהן קציצות עדשים ירוקות מונבטות (כי עדשים קלות יותר לעיכול לאחר שהן מונבטות), מטוגנות.
  • תבשיל ירקות חם, בכיכובה של הדלעת.
  • סלט מרענן של חסה, מלפפונים וצנוניות ועוד ירקות טריים קצוצים.

 

אחת המנות הטעימות ביותר בסדנה לטעמי היתה סלט האפונה. הטוויסט – האפונה היתה קפואה ואורי הפשיר אותה ולא בישל. קליל, מתקתק ומעולה! אפשר לגוון עם ירקות שונים, כאשר האפונה והתיבול הם הבסיס.

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

סלט אפונה ודלעת

המרכיבים (בכמויות חופשיות, לפי הרגש ומיקס הצבעים בצלחת: "ככה וככה"):

אפונה קפואה, מופשרת
דלעת טרייה, חתוכה לקוביות קטנות
גרעיני דלעת
מיץ לימון (אורי השתמש בסדנה באתרוגים)
שמן זית
מלח
פלפל שחור
סומאק
קצח

  1. לשים בקערה אפונה שהופשרה, קוביות דלעת וגרעיני דלעת.
  2. לסחוט מעל מיץ לימון ולערבב.
  3. להוסיף שמן זית ולתבל במלח, פלפל, סומאק וקצח.

 

כמה פשוט, ככה טעים. נו, מה עוד צריך?

בתאבון!

השוונץ:

  • כדאי לכם להיכנס לאתר של אורי, כדי למצוא שם עוד הרבה מאמרים, מידע על סדנאות וגם מתכונים שרקח במטבחו, אשר בנווה איתן בעמק בית שאן.
  • לא חייבים "ללכת את כל הדרך", כמו שאורי עושה, אבל בעולם המזון המתועש של היום חשוב מאוד לחשוב לפני שאתם מכניסים משהו לפה שלכם או של ילדיכם. תתחילו בקריאה של המרכיבים על האריזות של האוכל שאתם אוכלים – האם אתם מכירים אותם? האם הם טובים לגוף שלכם? זו יכולה להיות נקודת הפתיחה שלכם לאכילה בריאה ומאוזנת.