לחם סבלנות

התבאסתי קלות כשקראתי שהעיתונאי מארק ביטמן עוזב את מדור האוכל השבועי שלו בניו יורק טיימס (ממשיך עדיין במדור הדיעות). ראשית, משום שהוא מצחיק בטרוף (מי שראה את הסרטון, בו היהודי הטוב הזה מכין כתף חזיר צלויה, מבין על מה אני מדברת) ושנית מפני שהמתכונים שלו מצוינים. עייפות החומר כנראה…

ואיך זה קשור ללחם? ולמה סבלנות? משום שנזכרתי במתכון שמארק נתן בזמנו ללחם ללא לישה, באדיבות המאפיה Sullivan Street Bakery אשר בניו יורק (מקום שווה בפני עצמו). קל מאוד להכין את הלחם: הוא לא דורש מאמץ, מכשור מיוחד, טכניקה חדשנית או חומרים שלא תמצאו בבית. אבל הנה הקאץ' – חייבת להיות לכם סבלנות, כי הלחם הזה הוא איטי – לוקח להכין אותו כמעט יממה. בקיצור, אין פה עניין של חשקים והגשמת סיפוקים עכשיו ומיד. התחילו להכין את הלחם בערב, כדי שיהיה מוכן לארוחת הערב של יום המחרת.

תקבלו לחם לבן ורך בפנים עם קרום מתפצפץ מבחוץ. ותזכרו שזה לא באשמתי אם אתם מתמכרים ומחסלים את הלחם, בתוך דקות, בלי לשים לב. עצה שלי – קראו את המתכון פעם אחת, מההתחלה ועד הסוף, לפני שאתם נכנסים למטבח (בכל זאת: אופים פה לחם בסיר עם מכסה).

צילום: "הגרגרנית"

לחם ללא לישה

  • 3 כוסות קמח (430 גרם), לכו על לבן ופשוט
  • 1/4 כפית שמרים יבשים אינסטנט (1 גרם)
  • 1 1/4 כפיות מלח (8 גרם)
  • 1 1/2 כוסות מים (345 גרם)
  • מעט שמן זית
  • עוד קמח לקימוח הבצק והמשטח (אפשר להשתמש גם בקמח תירס או בסובין)

אופן ההכנה:

  1. בקערה יבשה ערבבו את כל החומרים היבשים.
  2. הוסיפו את המים ובחשו ביד או בכף עץ כמה שניות לאיחוד. זהו – גמרתם את כל פעולות הערבוב שתצטרכו לעשות.
  3. שפכו את הבצק הדביק שהתקבל לקערה ששימנתם בשמן זית מבעוד מועד. כסו את הקערה בניילון נצמד ותנו לה לעמוד כ-12-18 שעות בטמפרטורת החדר (20 מעלות לערך). כמה שיותר, יותר טוב.
  4. ישנתם טוב? עכשיו תראו שפני הבצק מכוסים בועות. זה הזמן להוציא אותו מהקערה למשטח מקומח. קפלו את הבצק פעם-פעמיים לכיוון האמצע שלו והניחו אותו, עם צד הקיפול כלפי מטה. כסו אותו בניילון נצמד, שינוח עוד 15 דקות.
  5. אבקו מגבת כותנה במעט קמח חיטה, קמח תירס או סובין. הניחו עליה את הבצק (צד הקיפול כלפי מטה) ופזרו מעליו קמח נוסף. כסו אותו במגבת כותנה נוספת ושוב, תנו לבצק לנוח עוד שעתיים, להכפלת הנפח.
  6. חממו את התנור ל-230 מעלות. כחצי שעה לפני תום זמן ההתפחה, הכניסו לתוך התנור סיר עגול, מברזל או פיירקס (הסיר ריק), בקוטר של 20 ס"מ לערך.
  7. בזהירות הוציאו את הסיר והפכו לתוכו את הבצק (חלק תחתון כלפי מעלה). צפירת הרגעה: אל תיבהלו מהמראה המבולגן של הבצק. הכל כשורה. אפשר להזיז את הסיר מצד לצד, כדי שהבצק יתפזר בתוכו.
  8. כסו במכסה של הסיר ואפו 30 דקות. לאחר מכן, הסירו את המכסה ואפו 15-30 דקות נוספות, עד שמתקבל ציפוי שחום.
  9. הוציאו החוצה וקררו על רשת. אחרי שתתאפקו כמה שתצליחו, פרסו את הלחם, מרחו עליו חמאה והיידה – לפה. תענוג!

בתאבון!

השוונץ:

  • מאז שיצא הספר "לחם בבית" של אורי שפט, הבית שלי מתמלא בריחות אפיה. ניסיתי את רוב הלחמים והלחמניות בספר ויש לנו כבר כמה פייבוריטים. אמנם לא כאלה שמתחרים בלחם הכפרי הצרפתי של "לחמים" (כי אין על הלחם הזה), אבל טעימים ומייצגים בכבוד את הקטגוריה. בכלל, ספר יפה, שימושי ומומלץ לארון ספרי הבישול והאפיה שלכם.
מודעות פרסומת

חגיגה של ארטישוקים – חלק ב'

הגענו לארגז השני של הארטישוקים… אחרי שטרפנו סלט מארטישוק נא, אכלנו עוף עם ארטישוקים, בישלנו ארטישוקים ביין לבן ושמן זית, מרחנו "טפנד" ארטישוקים על טוסט, שהפך גם ל"פסטו" ארטישוק (בתוספת של צנוברים ופרמזן) לפסטה. עכשיו אנחנו סוף-סוף פנויים ל…עוד בישולים של הירק המופלא הזה, אשר טעמו עדין והוא מקבל באהבה את כל מה שמשתדך אליו.

ארטישוק ממולא זו קלאסיקה – מצאתי המון מתכונים, באופני בישול שונים ומגוון מילויים. לאחר כמה ניסויים על המרקם ה"נכון" של הארטישוק (כזה שמתאים לטעם הסועדים שלי), הנה מתכון משולש למצעיות ארטישוק, שיתמלאו באחד מהמילויים המנצחים, לבחירתכם. מכירים את ההתחלה, נכון (למי שלא, שיבדוק את חלק א' של הפוסט הזה)?: מקלפים ארטישוק, נפטרים מהשערות שלו ומגיעים ללב. את ההמשך אתם קובעים.

ארטישוקים ממולאים

לארטישוקים

  • 4 מצעיות ארטישוק
  • מיץ מ-1 לימון
  • 1 כף שמן זית
  • ענף טימין טרי
  • 1 שן שום חצויה
  • 1/2 פלפל חריף חצוי לאורכו
  • 1/4 כוס יין לבן
  • 1 כוס מים
  • מלח, פלפל שחור

מביאים לרתיחה סיר עם מיץ לימון, שמן זית, טימין, שום, פלפל חריף, יין ומים. מתבלים במלח ופלפל. מוסיפים את מצעיות הארטישוק ומבשלים במשך כ-5 דקות. הופכים את המצעיות לצידן שני ומבשלים 5 דקות נוספות. המצעיות מתרכות מעט אך לא יותר מדי (אם הן לא התרככו מספיק לטעמכם, הוסיפו 5 דקות נוספות לבישול). שומרים להמשך, בתוך הנוזלים.

צילום: "הגרגרנית"
צילום: "הגרגרנית"

מילוי מס' 1 – עשבי תיבול

  • 2 שיני שום פרוסות
  • 1 כף שמן זית
  • צרור עשבי תיבול (נענע, פטרוזיליה, כוסברה) קצוצים דק
  • 1 כף פרורי לחם
  • 1 ביצה
  • 1 כף גבינת פרמזן מגוררת
  • מלח ופלפל שחור

אופן ההכנה:

  1. מחממים במחבת שמן זית ומטגנים מעט שום ועשבי תיבול, רק עד להזהבה.
  2. שמים בקערה ומערבבים עם  שאר המרכיבים.
  3. ממלאים מצעיות ארטישוק בתערובת ואופים בתנור, 150 מעלות, כ-15 דקות.
צילום: "הגרגרנית"
צילום: "הגרגרנית"

מילוי מס' 2 – גבינה

  • 200 גרם פטה צאן מפוררת
  • 10 עלי בזיליקום קרועים ביד
  • 1 שן שום כתושה
  • 5 כפות שמן זית
  • 4 עגבניות
  • 3/4 כוס יין לבן
  • מלח, פלפל שחור, זרעי כוסברה

אופן ההכנה:

  1. מערבבים בקערה גבינת פטה, 2 כפות שמן זית, בזיליקום ושום.
  2. ממלאים מצעיות ארטישוקים בתערובת, מכסים כל אחת בחצי עגבניה ושמים בתבנית.
  3. חותכים את שאר העגבניות לקוביות ומפזרים בתבנית.
  4. יוצקים לתבנית יין לבן, 3 כפות שמן זית, מלח ופלפל וזרעי כוסברה
  5. אופים בתנור, 180 מעלות, כ-20 דקות, עד שהגבינה נמסה והעגבניה מתרככת.
צילום: "הגרגרנית"
צילום: "הגרגרנית"

מילוי מס' 3 – בשר

אפשר לטגן את המצעיות הממולאות, בדומה למפרום, אבל אני החלטתי הפעם לבשל אותן בלבד.

  • 1 כף שמן
  • 200 גרם בשר בקר טחון (תבקשו חלק עסיסי מהקצב)
  • 1 בצל בינוני, קצוץ דק
  • מעט פטרוזיליה קצוצה
  • תבלינים: מלח, פלפל שחור, קינמון, כמון וכורכום
  • 1 כף צנוברים קלויים
  • 1 כוס ציר בשר או עוף

אופן ההכנה:

  1. מאדים בשמן את הבשר עם הבצל כ-10 דקות.
  2. מוסיפים לתערובת את פטרוזיליה, צנוברים ותבלינים.
  3. ממלאים את מצעיות הארטישוק בתערובת ומניחים בתבנית.
  4. שופכים מעל את ציר הבשר/העוף ואופים בתנור, 180 מעלות, כ- 30 דקות.

בתאבון!

השוונץ:

חגיגה של ארטישוקים – חלק א'

טיול השבת שלנו היה הפעם לניר בנים, מעט דרומית לקרית מלאכי. בימים אלה הדרום ירוק ופורח ונועם יעקובא עורך סיורים בשדות הארטישוקים שלו. נכנסים לתוך מגפי הגומי שהוא נותן לנו, כדי לשמור על הנעליים מפני הבוץ וקופצים בחדווה לתוך השלוליות (כמה טוב שירד גשם!). הילדים רצים קדימה ואנחנו נשרכים מאחור… בסוף כולם מגיעים לסעודת המלכים שנועם מכין: מרק ארטישוק, סלט ארטישוק, גולש ארטישוק, חמין ארטישוק, פסטה ארטישוק וכמובן ארטישוק חלוט. אמרו לי שיש גם ריבה ועוגה מארטישוק…

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

ארטישוק הוא ירק כל כך יפה, כמו פרח ממש (למעשה מדובר בקוץ), שמדגדג לי באצבעות לשים אותו באגרטל. מאוד חושני ואפילו עונה על כללי הנימוס לאכול אותו בידיים, עלה עלה, אבל אנחנו לא נבזבז אפילו אחד, כי יש לי תכניות להכין ה-מ-ו-ן מנות מארטישוקים, מהירק השלם או מהלב שלו, בעברית תקנית – "מצעית" (ולא "תחתית").

אגב לב ארטישוק, אני פונה אל הלב שלכם: אל תשתמשו ב"תחתיות" ארטישוק קפואות! אני לא יודעת אם גם אתם שמתם לב, אבל בניגוד לירקות קפואים אחרים, יש להן טעם לוואי נוראי, שנשאר כפי הנראה מחומצת הלימון בה הם הושרו, כדי שישארו לבנים ולא ישחירו. יש הבדל טעמים גדול כל כך בין המוצר הטרי לזה הקפוא! חבל שלא תאכלו ארטישוק, מפני שפעם טעמתם אותו בצורתו הקפואה.

קילוף ארטישוקים היא מלאכה כלל לא מסובכת (סתם הפחידו אותנו!) ונועם מדגים איך עושים זאת. צפו פעם-פעמיים בסרטון שבאתר שלו וזה יבוא לכם בקלילות. חשוב לזכור שמיד לאחר הקילוף יש "ללטף" את המצעית עם חצי לימון כדי שלא תשחיר ולשים אותה בקערת מים עם עוד קצת מיץ לימון וגם קליפת הלימון, עד לשימוש.

חגיגת הארטישוקים אצלי בבית היתה מלאה ריגושים וחידושים קולינאריים! כסיפתח אני רוצה לשתף אתכם במתכון הכי רחוק מהארטישוק החלוט הרגיל או זה המבושל שאתם מכירים ואוכלים – סלט משהו-משהו מבית היוצר של השף רפי כהן (מסעדת רפאל), עם כמה שינויים מינוריים שלי. קל וטעים לאללה!!!

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

סלט ארטישוק נא עם שום ולימון

המרכיבים

  • 3 מצעיות ארטישוק, נקיות ושרויות במים עם לימון
  • 1 שן שום קצוצה
  • 1/4 כף מלח
  • 1/2 כפית סוכר
  • 1/2 כוס מיץ לימון סחוט טרי (בערך 1 1/2 לימונים)
  • 1/4-1/2 פלפל ירוק חריף, פרוס לפרוסות דקות
  • 2 כפות שמן זית
  • 1/4 כפית פלפל לבן גרוס
  • 1-2 כפות עלי כוסברה קצוצים
  • 1-2 כפות עלי נענע שלמים ומופרדים מהגבעול
  • 1 בצל שאלוט, פרוס לפרוסות דקות

אופן ההכנה

1. מייבשים את מצעיות הארטישוק ופורסים לפרוסות דקות (עובי 2 מ"מ).

2. מניחים בקערה, מוסיפים שום, מלח, סוכר ומיץ לימון ומערבבים היטב. מניחים לחמש דקות לספיגת הטעמים.

3. מוסיפים את שאר החומרים, מערבבים היטב ומגישים.

חכו, חכו – לפוסט הזה יהיה המשך. עוד לא גמרתי את כל הארטישוקים…

השוונץ:

  • לארטישוק יש שם עברי, קנרס, כמו שלבננה קוראים מוז. כנראה נמשיך לקרוא לו ארטישוק, אחרת מי יבין אותנו (כמו בבדיחה הידועה: "הושיעו, הושיעו").
  • כדי לבחור ארטישוק טרי וטעים, יש להקפיד שיהיו לו עלים סגורים וקשים למגע, בעלי צבע ירוק ורענן ללא כתמים חומים המעידים על רקבון.
  • למה בכלל לאכול ארטישוק (חוץ מזה שהוא טעים)? כי הוא עשיר בויטמין A, בברזל ובסיבים תזונתיים (מצוין למערכת העיכול) והוא בעל מינימום קלוריות. עכשיו זו העונה שלו – נצלו את ההזדמנות!

ולנטינו, זביונה וקופידון

ולנטינו, זביונה וקופידון הולכים ביער… נשמע כמו התחלה של הרבה בדיחות מימי ילדותנו, אבל מחר, יום שני ה-14 בפברואר, חוגגים הרבה מאוד נוצרים את יום ולנטיין הקדוש, הלא הוא חג האהבה. פה בישראל כל יום הוא סיבה למסיבה ולכן החנויות מלאות במרצ'נדייז הקשור לנושא. עזבו אתכם מכריות פרווה אדומות וכוסות עם לבבות – ביום הזה (כמו בעוד כמה וכמה ימים בשנה) אין כמו מילות אהבה, חיבוק ונשיקה למי שאתם אוהבים!

יש האומרים שולנטינו היה אנטישמי, אבל אנחנו נתרכז בעיקר: love, exciting and new… ולפני שנגיע לספינת האהבה, נגיע לליבו של האהוב שלנו דרך בטנו… ומכיוון שיש לנו אינטרס שבטנו תישאר קלה, נלך על משהו קליל ומפתה ונסמוך על קופידון שיעשה את שאר העבודה.

צילום: "הגרגרנית"

זביונה תותים

2 מנות

  • 8-10 תותים (תלוי בגודל)
  • 2 חלמונים
  • 2 כפות סוכר לבן
  • 2 כפות יין מרסלה או מוסקטו (יין מתוק)

אופן ההכנה:

  1. פרסו תותים לאורכם, לקוביות או איך שיפה בעיניכם ושימו בשתי כוסות מרטיני.
  2. מעל באן-מרי (סיר מים על האש ומעליו קערה. יש להקפיד שהיא לא תיגע במים אלא "תהנה" מהאדים הנוצרים בלבד) טרפו היטב את החלמונים, הסוכר והיין, כ-4-5 דקות, עד שהתערובת מתעבה ומכפילה את נפחה.
  3. הניחו לתוכן מעט להתקרר ושפכו את תוכנו מעל התותים. קשטו בעלי נענע והגישו.
  4. אני הקצפתי גם את החלבונים באופן זהה (עם היין והסוכר) ושמתי מעל לקישוט. כרצונכם.

בתאבון!

השוונץ:

עם כוס זביונה תותים ביד, אתם פנויים לשבת זו מול זה (או זו מול זו, או זה מול זה או אלה מול אלה וכיו"ב), לעמעם את האורות, להסתכל בעיניים ולהגיד "אני אוהב אותך היום":

"עוד מעט כולם ילכו, שנינו נוכל להיות לבד.
מתוך: אתר ויקיפדיה

את תעשי תה אחרון, אני אקרא לך דברים מצחיקים מן העתון.
אחר כך נשמע תקליט של רנדי ניומן,

יש מילים בתוך העטיפה,
אני אוהב אותך היום, אני אוהב אותך.

כשנגמור עם הסלון, נתרחץ ונתבשם
אני אהיה מוכן הרבה לפנייך אבל לא איכפת לי
לחכות – תבואי כבר.
אחר כך אגע לך, בכל הגוף, את תגעי חזרה.
את תגידי טוב לי היום, אני אשמח עמוק בפנים
שמחה גדולה.
את תרדמי הרבה, הרבה לפני, אבל לא איכפת לי
לחכות
אחר כך יעלה האור, ימצא אותי ער
חושב על מה היה, חושב על מה עכשיו ומה יהיה."

מה? צ'ומה (מצ'ומה)

לעזר היה חלום. לא שיש לו רק אחד, אבל זה חלום שהולך איתו כבר למעלה מ-30 שנה ואנחנו כאן בעניין של להגשים חלומות, נכון? ובכן, בהיותו ילד, עבדה אצלם עוזרת בית שהכינה לו מן מאכל אדום, עם חלקי פנים וטעמים שאף מאכל אמיתי לא יכול באמת להגשים (כי הרי אי אפשר להתחרות בזכרון). ומה קורה כאשר שולחים את העזר לקצב והוא מספר לו על חלומותיו?  יוצא שאשת הקצב מזהה שמדובר במצ'ומה.

מצ'ומה (או מת'ומה) הוא מאכל מהמטבח הלובי, המורכב מאברים פנימיים ברוטב עגבניות והרבה שום. שמו מגיע מהשום (צ'ום/ת'ום), אשר משתמשים בו בנדיבות בתבשיל. בקיצור, בריאות! אני חייבת פה וידוי קטן: אני ואברים פנימיים לא ממש הולכים יחד, עוד מאז שניסו בילדות להאכיל אותי בכבד עוף ("כי יש בזה המון ברזל ואת צריכה לגדול"), אבל מאהבה עושים הרבה דברים… ברור שהסכמתי להיכנס לפרויקט. הקצב כל כך התלהב מהרעיון, שהכין לו ולי שתי חבילות זהות לקחת הביתה לסוף השבוע.

העזר החליט הפעם לקחת פיקוד ועשה את רוב העבודה השחורה, כך שנותר לי בעיקר לפקח על העניינים (אני הכי טובה בזה…). מי שאוהב אברים פנימיים – ריאות, טחול, קורקבנים, כבד, לבבות, כליות – ימצא כאן תענוג. בינינו, מדובר בסוג של חמין טריפוליטאי, אז בחרו לכם סופ"ש קר וגשום ולכו על זה. אני הכנתי הכל מאברים פנימיים של עוף והודו, אבל אפשר לגוון גם עם בקר, כבש או שילוב של הכל.

צילום: "הגרגרנית"

מצ'ומה (המתכון של אביבה, אשתו של דידי הקצב)

1.5-2 ק"ג איברי פנים: כבד, קורקבנים, ריאות, טחול, לבבות, כליות (מה שאוהבים)

לרוטב:

  • 1/2 כוס שמן
  • 1/2 כף פפריקה מתוקה
  • 1/2 כף פפריקה חריפה
  • 1.5-2 ראשי שום טריים (לא התבלבלתי. זו הכמות), קלופים וכתושים
  • 2-3 כפות רסק עגבניות בריכוז של 28-30 (אביבה אומרת שזה חשוב. אני השתמשתי בפריכוז)
  • 1 כוס מים
  • 1 כפית מלח
  • 1/2 כוס חומץ רגיל
  • 1 כפית קימל טחון

אופן ההכנה:

הטיפול בחלקי הפנים:

  • בישול ארוך – קוקרבנים. לבשל במים עד שמתרככים.
  • בישול קצר – ריאות, טחול, לבבות, כליות. להרתיח במים ולהיפטר מהקצף העכור שמתקבל, כדי לקבל איברים נקיים ורכים.
  • יוצא דופן הוא הכבד – לא נכנס למים בכלל.
  • חותכים את כל חלקי הפנים המוכנים לקוביות, בגודל ביס.

התבשיל:

  1. שמים בסיר שמן וכאשר הוא מעט מתחמם מערבבים לתוכו את שני סוגי הפפריקה ואת השום. מוסיפים רסק עגבניות, מים ומלח ונותנים לתערובת מעט להסמיך.
  2. שופכים לסיר בזהירות את כל אברי הפנים ומבשלים עד שכל החלקים ספוגים ברוטב, כחצי שעה. צריך להיות בסיר הרבה רוטב בסיום הבישול. אם חסר – מומלץ להוסיף לסיר עוד מחומרי הרוטב.
  3. לשפוך מעל התערובת חומץ וקימל ולערבב בעדינות.
  4. מגישים בצלחות עמוקות עם לחם אחיד פרוס עבה, לספיגת הרוטב, וכוס בירה או עראק.

אם אתם רצים אחר כך ברחוב עם תחתונים וגופיה, מרוב חום, אל תבואו אלי בתלונות. זה השום…

בתאבון!

השוונץ:

  • אם אתם חפצים בעוד מאכלים מהמטבח הלובי, תמצאו באתר של מרכז מורשת יהדות לוב. אני בטוחה שזו לא הפעם האחרונה שאני בודקת את האתר הזה. הכל שם נשמע יותר מדי טעים…
  • אנחנו בעניין של כור היתוך, כמו ששמתם לב,אז רעיונות למאכלים נוספים "מבית אמא/אבא" יתקבלו בברכה. ושהשד העדתי ישב לו בשקט. אנחנו לא מאמינים בשדים ורוחות. טפו-טפו…

סימפוניית היין של יקבי כרמל

יין הוא מן משקה שתמיד משמח אותי. אני לא מתכוונת לכך שהוא משמח אותי אחרי שאני שותה ממנו (ברור), אלא גם לפני כן. אני אוהבת להיכנס לחנות יינות ולבחור לי כמה בקבוקי יין לקחת הביתה. אני לא מחליטה מראש אף פעם איזה סוג יין אבחר הפעם או מאיזה יקב (מודה, הרבה טמון בתווית, אבל לא רק). אבל יין הוא קודם כל האנשים שאני שותה איתם וגם מה שאני אוכלת איתו.

אני מכירה אנשים שטוענים כי אינם אוהבים יין בכלל. אחרים, לא מוכנים לשתות יין לבן ולעומתם, יש כאלה שלא נוגעים ביין אדום. אבל למה שתגבילו את עצמכם? שתו יין אם הוא טעים לכם ועד שתמצאו את זה שאתם מעדיפים, המשיכו לנסות ולטעום! חבל לפספס משקה קלאסי, שנמצא עימנו מקדמת דנא, בגלל דעות קדומות. מכירה אתכם – אחר כך תצטערו על זה…

ובינתיים, שמחה גדולה! זכיתי להיות חלק ממועדון טועמות היין של סלונה. הייתי חייבת לקחת על עצמי את המשימה הקשה הזו כדי לערוך תחקיר מעמיק על עולם היין. בקיצור, הקרבתי את עצמי בשבילכם!

צילום: "הגרגרנית"

באחד מהימים היפים, אך הקרים, של החורף, התכנסנו ביקבי כרמל אשר בזכרון יעקב, כמה וכמה נשים אוהבות יין. כבר אמרתי שאין כמו לשתות יין בחברה טובה.

אז מה היה לנו שם?

פתחנו ביין מבעבע ורוד, קליל ומתקתק, בסגנון "פנטזיה" של פעם, קריניאנו  Young Selected והמשכנו במבעבע נוסף, ברוט Private Collection.  מודה, אני מעדיפה יינות יבשים, אז הברוט קלע יותר לטעמי.

ומה עוד? זינפנדל סמוק מסדרת Selected 2009, יין חצי יבש אשר מעלה זכרונות מהעבר – לאוהבי הז'אנר. המנועים התחילו להתחמם עם הגעתו של יין לבן אחר – ויוניה גליל עליון (הסדרה האזורית) 2009. לאחרונה אני שותה די הרבה יינות מזן הענבים הזה ואני מאוד מחבבת אותו, בעיקר לארוחות ערב קלילות. קיץ במיטבו!

באדומים גיליתי את היין שיתמודד על התואר "היין האהוב עלי" (לפחות לתקופה הקרובה, למרות שאני לא מבטיחה בלעדיות) – קריניאן Old Vines זכרון יעקב (הסדרה האזורית) 2007, יין שהתיישן שנה בחביות עץ, בעל טעמים נפלאים, אשר נשארים בפה זמן ממושך לאחר הלגימה. טעמים של דובדבנים? תבלינים? אתם תחליטו בעצמכם. מי "שרוצה אבל מפחד" מיין אדום, מוזמן לטעום Carmel Mediterranean 2007, בלנד של 5 זני יין שונים, בעל טעם עדין במיוחד.

ואי אפשר בלי קינוח (עוד לא ממש הסתובב לנו הראש) – גוורצטרמינר כרם שעל 2007. הולך נפלא (מה הולך. רץ!) עם גבינה חריפה.

צילום: "הגרגרנית"

לא חשבתם שאסיים את הפוסט בלי משהו לאכול, נכון? אז הנה מתכון של מנה צרפתית קלאסית, שהיין בה הוא המרכיב העיקרי: עוף ביין (Coq au Vin). בתום הבישול העוף יוצא רך ומתפרק, כך שממש מפתה לאכול אותו בידיים ולשתות כוס מהיין איתו גם בישלתם. טעים ומתאים במיוחד לימי החורף הקרים והגשומים שמגיעים אלינו סוף-סוף. בתאבון!

שורה תחתונה לכוס של אליהו – קריניאן!

השוונץ:

  • ממש לא מובן לי למה עסקי היין נחשדים בפלצנות? אם מישהו הוא אומן בתחום עיסוק אחר לא קוראים לא בשמות גנאי הקשורים באויר… עזבו אתכם מכינויים ותנו ליין לעשות לכם נעים בכל החושים.
  • רגע של צחוק? הנה המדריך האלטרנטיבי לטעימת יין
  • רגע של רצינות? אם תרצו באמת להרשים את החברים שלכם, תוכלו ללמוד כמה דימויים שימושיים מ"גלגל הריחות" של אן נובל. או-אז תוכלו להגיד "מממ… אני מרגיש טעמים של קרמל או אולי דומדמניות"…
  • מתעניינים ביין ורוצים לראות יקב מקרוב? מרכז תרבות היין בזכרון יעקב הוא המקום בשבילכם. בקשו שרותי תדריך אתכם – אם לא הבנתם עד היום מה הגליק הגדול ביין, תהיו בטוחים שהיא תשנה את דעתכם ותדביק אתכם באנרגיות הבלתי נגמרות שלה!

קקקק-קומקוואט

יש סיבה שהשם שלו כל כך מוזר לנו להגיה – הוא בא מסין! התפוז הננסי, הקומקוואט, חינני בצבעו הכתום המפוזר על פני כל העץ. בזכות הקליפה המתוקה שלו, אני מנשנשת מפירותיו בכל פעם שאני עוברת לידו. אבל מה קורה כשכל הפירות על העץ מבשילים בבת אחת? לא רוצה לשמוע על ריבה, מרקחת או תפוזונים מסוכרים! כמה אפשר עוד מזה?

ובכן, מסתבר שיש עוד המון מנות שאפשר להכין מקומקוואט! ארגון מגדלי הקומקוואט בפלורידה (ארה"ב) הקים אתר מיוחד , בו הוא נותן הסברים על הקומקוואט וגם מתכונים.

צילום: "הגרגרנית"

חברים, השבוע האחרון של ינואר 2011 ייזכר בבית שלי כשבוע הקומקוואט. מה לא ניסיתי? לחם פירות עם קומקוואט, גלידת  קומקוואט, עוגת גבינה עם קומקוואט, עוף עם קומקוואט בסגנון סיני, עוגיות קומקוואט, סלט רוקט עם קומקוואט. טוב, וגם ריבה… בגלל שכל כך מעייף לכתוב כל פעם "קומקוואט", אסיים כאן, אבל אחרוג ממנהגי ואתן שני מתכונים שווים ביותר!

צילום: "הגרגרנית"
צילום: "הגרגרנית"

נכון שנשארו לכם כמה תמרים מט"ו בשבט? המתכון הבא יעשה בהם שימוש. סוף-סוף מתכון עם קומקוואט לסלט ולא לקינוח. כמה פשוט ככה טעים!

סלט קומקוואט, תמרים ושבבי פרמזן

  • 4 מנות
  • חומרים
  • 5 קומקוואטים
  • צרור גדול של רוקט או ארוגולה
  • צרור קטן של עלי פטרוזיליה
  • 2 תמרים (עדיף מזן מג'הול) ללא חרצנים
  • 1/4 כוס פרמזן מגוררת לשבבים גדולים יחסית (אפשר בעזרת קולפן ירקות)
  • 2 כפיות מיץ לימון
  • 2 כפות שמן זית
  • מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה:

  1. חתכו את הקומקוואטים לפרוסות דקות, היפטרו מהחרצנים.
  2. חתכו את התמרים לקוביות.
  3. שימו בצלחת הגשה גדולה רוקט, פטרוזיליה, תמרים, קומקוואט ופרמזן.
  4. ערבבו יחד מיץ לימון ושמן זית, מלח ופלפל שחור ושפכו על הסלט.

עוגת גבינה עם קומקוואט

חומרים לתבנית 20 ס"מ

לתחתית העוגה

  • 120 גרם חמאה
  • 1 חלמון ביצה
  • 1 כוס (140 גרם) קמח לבן
  • 1 כף סוכר

למילוי

  • 1 חבילה גבינת שמנת טבעית (225 גרם)
  • 1 כוס (200 גרם) סוכר לבן
  • 1 חבילה שמנת מתוקה (250 מ"ל)
  • 1 כוס קומקוואט (300 גרם)

אופן ההכנה:

  1. להכנת קומקוואט מרוסק יש לחצות את פירות הקומקוואט, להוציא את הגרעיני ולרסק בבלנדר (אפשר גם במוט הידני). גם לאחר שריסקנו אפשר להוציא גרעינים שהצליחו להתגנב פנימה.
  2. להכנת תחתית העוגה יש לערבב בפוד פרוססור או ביד חמאה, חלמון, קמח וסוכר. לשטח את הבצק על התבנית ולאפות בתנור שחיממנו מראש ל-180 מעלות כ-20 דקות.
  3. להכנת המילוי יש להקציף גבינת שמנת וסוכר, להוסיף את רסק הקומקוואט והשמנת המתוקה, עד לתערובת חלקה ואוורירית. למלא את התבנית, מעל התחתית שהתקררה ולהכניס למקרר עד שהעוגה מתייצבת.

בתאבון!

השוונץ:

  • הנה סרטון שמסביר כיצד יש לאכול קומקוואט, לכל אלה שלא מבינים מה עושים עם הפרי הזה. משעשע…
  • זה ממש מעייף את הפה להגיד קקקק-קומקוואט, כמעט כמו להגיד קקקק-קלאודיוס. זוכרים?
  • עניין אחרון – כבר הרבה זמן אני טוענת שיש להחזיר את יום האם – יום שישי הקרוב, ל' בשבט (6 בפברואר). "מה זה השטויות האלה" עם יום המשפחה? מי מרים את הכפפה?