סימפוניית היין של יקבי כרמל

יין הוא מן משקה שתמיד משמח אותי. אני לא מתכוונת לכך שהוא משמח אותי אחרי שאני שותה ממנו (ברור), אלא גם לפני כן. אני אוהבת להיכנס לחנות יינות ולבחור לי כמה בקבוקי יין לקחת הביתה. אני לא מחליטה מראש אף פעם איזה סוג יין אבחר הפעם או מאיזה יקב (מודה, הרבה טמון בתווית, אבל לא רק). אבל יין הוא קודם כל האנשים שאני שותה איתם וגם מה שאני אוכלת איתו.

אני מכירה אנשים שטוענים כי אינם אוהבים יין בכלל. אחרים, לא מוכנים לשתות יין לבן ולעומתם, יש כאלה שלא נוגעים ביין אדום. אבל למה שתגבילו את עצמכם? שתו יין אם הוא טעים לכם ועד שתמצאו את זה שאתם מעדיפים, המשיכו לנסות ולטעום! חבל לפספס משקה קלאסי, שנמצא עימנו מקדמת דנא, בגלל דעות קדומות. מכירה אתכם – אחר כך תצטערו על זה…

ובינתיים, שמחה גדולה! זכיתי להיות חלק ממועדון טועמות היין של סלונה. הייתי חייבת לקחת על עצמי את המשימה הקשה הזו כדי לערוך תחקיר מעמיק על עולם היין. בקיצור, הקרבתי את עצמי בשבילכם!

צילום: "הגרגרנית"

באחד מהימים היפים, אך הקרים, של החורף, התכנסנו ביקבי כרמל אשר בזכרון יעקב, כמה וכמה נשים אוהבות יין. כבר אמרתי שאין כמו לשתות יין בחברה טובה.

אז מה היה לנו שם?

פתחנו ביין מבעבע ורוד, קליל ומתקתק, בסגנון "פנטזיה" של פעם, קריניאנו  Young Selected והמשכנו במבעבע נוסף, ברוט Private Collection.  מודה, אני מעדיפה יינות יבשים, אז הברוט קלע יותר לטעמי.

ומה עוד? זינפנדל סמוק מסדרת Selected 2009, יין חצי יבש אשר מעלה זכרונות מהעבר – לאוהבי הז'אנר. המנועים התחילו להתחמם עם הגעתו של יין לבן אחר – ויוניה גליל עליון (הסדרה האזורית) 2009. לאחרונה אני שותה די הרבה יינות מזן הענבים הזה ואני מאוד מחבבת אותו, בעיקר לארוחות ערב קלילות. קיץ במיטבו!

באדומים גיליתי את היין שיתמודד על התואר "היין האהוב עלי" (לפחות לתקופה הקרובה, למרות שאני לא מבטיחה בלעדיות) – קריניאן Old Vines זכרון יעקב (הסדרה האזורית) 2007, יין שהתיישן שנה בחביות עץ, בעל טעמים נפלאים, אשר נשארים בפה זמן ממושך לאחר הלגימה. טעמים של דובדבנים? תבלינים? אתם תחליטו בעצמכם. מי "שרוצה אבל מפחד" מיין אדום, מוזמן לטעום Carmel Mediterranean 2007, בלנד של 5 זני יין שונים, בעל טעם עדין במיוחד.

ואי אפשר בלי קינוח (עוד לא ממש הסתובב לנו הראש) – גוורצטרמינר כרם שעל 2007. הולך נפלא (מה הולך. רץ!) עם גבינה חריפה.

צילום: "הגרגרנית"

לא חשבתם שאסיים את הפוסט בלי משהו לאכול, נכון? אז הנה מתכון של מנה צרפתית קלאסית, שהיין בה הוא המרכיב העיקרי: עוף ביין (Coq au Vin). בתום הבישול העוף יוצא רך ומתפרק, כך שממש מפתה לאכול אותו בידיים ולשתות כוס מהיין איתו גם בישלתם. טעים ומתאים במיוחד לימי החורף הקרים והגשומים שמגיעים אלינו סוף-סוף. בתאבון!

שורה תחתונה לכוס של אליהו – קריניאן!

השוונץ:

  • ממש לא מובן לי למה עסקי היין נחשדים בפלצנות? אם מישהו הוא אומן בתחום עיסוק אחר לא קוראים לא בשמות גנאי הקשורים באויר… עזבו אתכם מכינויים ותנו ליין לעשות לכם נעים בכל החושים.
  • רגע של צחוק? הנה המדריך האלטרנטיבי לטעימת יין
  • רגע של רצינות? אם תרצו באמת להרשים את החברים שלכם, תוכלו ללמוד כמה דימויים שימושיים מ"גלגל הריחות" של אן נובל. או-אז תוכלו להגיד "מממ… אני מרגיש טעמים של קרמל או אולי דומדמניות"…
  • מתעניינים ביין ורוצים לראות יקב מקרוב? מרכז תרבות היין בזכרון יעקב הוא המקום בשבילכם. בקשו שרותי תדריך אתכם – אם לא הבנתם עד היום מה הגליק הגדול ביין, תהיו בטוחים שהיא תשנה את דעתכם ותדביק אתכם באנרגיות הבלתי נגמרות שלה!
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אוכל, טיולים, משקאות, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s