פריחת הלבנדר

הדודה פטוניה, לא ההיא מהספר של הכישופים והינשופים אלא זו מהגינה הסמוכה, הרימה לי להנחתה וטענה שאני מבינה משהו בשימוש בלבנדר בבישול ואפיה. האמת, אני אוהבת אתגרים. ומה עוד אפשר לבקש, כשזה מגיע הביתה במשלוח אישי מהדודה? חיפשתי, חיפשתי ומצאתי ה-מ-ו-ן לבנדר!

IMG_6643

אפשר לאכול את כל חלקי הצמח – העלים, הגבעולים והפרחים, אבל אנחנו נשתמש בפרחים המיובשים, אותם ניתן לרכוש בחנויות התבלינים. עכשיו, דרך אגב, זה הזמן המתאים לרענן את מדפי התבלינים שלכם. לקראת הפסח גם החנויות עושות סדר וזורקות את כל התבלינים שהתיישנו מהשנה החולפת ואתם נהנים מתבלינים טריים. את פרחי הלבנדר אפשר לטחון במטחנת קפה או לכתוש אותם במכתש ועלי.

אזהרה: תוספת מועטה בלבד של לבנדר נותנת טעם נהדר למאכלים, אבל פרחי הלבנדר המיובשים הם תבלין מאוד מרוכז ויש להשתמש בו בעדינות. זה לא הזמן להיות נדיבים, אחרת התוצאה תהיה מרה ולמאכל שלכם יהיה טעם של בושם בפה. אם אתם בכל זאת מחליטים משתמשים בפרחים טריים (מהגינה או אורגניים. אל תקטפו מהגינות הציבוריות או מהמשתלות, כי הם עלולים להיות מרוססים), אפשר להגדיל מעט את הכמות, כי טעמם פחות מרוכז, אבל תמיד עדיף להתחיל בכמות מעטה יותר ממה שתכננתם.

וכמו בכל מקום לאחרונה, גם כאן – מבצע מתכונים לפסח: 1+1 חינם! שני מתכונים עם לבנדר, שיכולים בדיוק לסגור לכם את פינת הקינוח לליל הסדר. טעם הלבנדר מורגש מאוד בעדינות אבל יש לו נוכחות בסיומת.

IMG_6653

פאדג' דאבל-שוקולד לבנדר

החומרים:

  • 200 גרם שוקולד חלב
  • 150 גרם שוקולד מריר (60%)
  • 1 קופסה חלב מרוכז ממותק (397 גרם)
  • 2 כפיות שטוחות פרחי לבנדר, כתושים מעט במכתש ועלי
  • 35 גרם חמאה

אופן ההכנה:

  1. בבאן-מארי (סיר קטן מעל סיר עם מים רותחים) המיסו שוקולד חלב עם 200 גרם חלב מרוכז וכפית פרחי לבנדר.
  2. לאחר שהשוקולד נמס, הוסיפו כ-20 גרם חמאה למרקם חלק.
  3. שפכו לתוך תבנית 20X20 ס"מ מרופדת בנייר אפיה וישרו לשכבה בגובה אחיד. הניחו בצד שיתקרר ויתקשה מעט.
  4. המיסו בבאן מארי (אפשר באותו סיר שנוקה משיירי השוקולד הקודם. שאני אשפשף?…) את השוקולד המריר עם החלב המרוכז שנותר וכפית פרחי הלבנדר ולבסוף הוסיפו את החמאה למרקם חלק.
  5. שפכו לתבנית, מעל שכבת שוקולד החלב ויישרו בעדינות, שלא יתערבבו.
  6. הכניסו למקרר לכמה שעות.
  7. הוציאו את נייר האפיה עם הפאדג' מהתבנית וחתכו ל"אצבעות" שוקולדיות. לי יצא 32 יח'. אפשר לארוז בניילון נצמד כך שייראו כמו ממתקים ולהביא מתנה לפסח בתוך קערה יפה. יש כאלה שלא הצליחו לעשות זאת, כי זה נגמר לפני החג…

IMG_6695

גלידה דבש-לבנדר

החומרים:

  • 2 שמנת מתוקה
  • 1 שמנת לבישול 15%
  • 2/3 כוס (220 גרם) דבש
  • 2 כפות שטוחות פרחי לבנדר
  • 2 ביצים
  • קורט מלח

אופן ההכנה:

  1. הביאו לרתיחה, תוך ערבוב, שמנות, דבש ופרחי לבנדר בסיר. הורידו מהאש והניחו לספיגת הטעמים כחצי שעה.
  2. העבירו את התערובת דרך מסננת דקה לקערה והיפטרו מהלבנדר. החזירו לסיר וחממו שוב.
  3. טרפו ביצים ומלח בקערית ומזגו כף אחת של התערובת החמה לתוך הביצים, תוך כדי בחישה, להשוואת טמפרטורות. שפכו חזרה לסיר את תוכן הקערית, תוך טריפה מתמדת של התערובת החמה (כדי שלא תיווצר לנו חביתה בסיר). המשיכו לערבב על אש נמוכה להסמכת התערובת, עוד כ-5 דקות (לא להרתיח).
  4. העבירו שוב דרך מסננת את העתרובת לקערה, כדי לקבל תערובת חלקה. אני יודעת שזה החלק המעצבן, אבל הוא תורם למרקם של הגלידה.
  5. תנו לתערובת להתקרר לגמרי ורק אז העבירו למכונת גלידה לסיום התהליך. מי שאין לו מכונת גלידה יכול לשים את התערובת בקערת נירוסטה ולהקפיא. כל 15 דקות יש להוציא את הקערה, "לשבור" את התערובת שהתקשתה ולערבב אותה עד שהיא מקבלת מרקם של גלידה (3-4 ערבובים כאלה יעשו את העניין).
  6. אפשר לפזר מעל הגלידה ששמתם בכוסות להגשה, מעט פרחי לבנדר לקישוט.

בתאבון!

השוונץ:

  • ומה עוד? לבנדר יכול לשמש כתבלין ולהחליף עשבי תיבול, כגון רוזמרין, במאכלים רבים. אפשר, למשל, לשים כמה פרחי לבנדר מיובשים בסוכר ולקבל סוכר-לבנדר נפלא לאחר כמה ימים. אבל לבנדר משדרג לא רק מאכלים ומאפים מתוקים; תוספת קטנטנה ממנו מעניקה צבע נהדר וטעם מעולה לסלטים, לבשר ולעוף.
  • בפרובנס תוכלו לראות מרחבים סגולים יפיפיים של שדות לבנדר. אחת המתנות הנפלאות שהבאתי משם פעם היא כרית, עשויה בד משיי נעים, ממולאת בפרחי לבנדר מיובשים. את הכרית מניחים על העיניים כאשר אתם רוצים לתת להם מנוחה שלמה. גם האף שלכם יהנה מכך. בתיה עוזיאל כבר היתה מלמדת אתכם להכין שקיות בד קטנות ממולאות לבנדר ריחני, ששמים במגירת הלבנים או הגרביים.

שיק-שוק של טאפאס בנמל

רק טוב יכול לצאת ממפגש של ארבע נשים שאוהבות לאכול ומסעדת טאפאס בנמל ת"א. תהיתי אם לכתוב נשים בשלות או נשים באמצע החיים או נשים בטוחות בעצמן, אבל לא הייתי בטוחה באף הגדרה. בקיצור, אנחנו. ישבנו על הבר בפינה (לא. לא פחדנו שלא נתחתן) והיינו סופר-רגועות. הכל יחסי כמובן, כי היינו די בהיי. בכל זאת, מה ניתן לצפות מנשים שעברו זה עתה מסאז' מפנק וחגגו יום הולדת? פינקנו את עצמנו עוד קצת (לפנק, לפנק) בארוחת צהריים, ביום של שמש לאחר עוד סערה באפריל המשוגע הזה.

בשוק הנמל המקורה שבנמל ת"א כבר ביקרנו כמה פעמים ובדקנו את כל המקומות השווים בו לאכילה במקום וגם לקחנו הביתה. לסיום המחקר שלנו על השוק השארנו את "טורטוגה", הטאפאס-בר של האחים ירזין, עליו שולט ברמה השף ברק אהרוני. הכל נראה כך כך טוב! יש תפריט קבוע ויש תפריט יומי ובכל מורגשת הטריות והעונתיות של המרכיבים. בכל זאת – המסעדה היא חלק מהשוק.

הזמנו די הרבה מנות וחלקנו אותן בינינו. לחם-טוסט עליו ריסקו מעט עגבניות טריות, שהזמנו לפתיחה, שימש אותנו היטב בניגוב המנות (אנחנו לא משאירות שבויים): קרודו פלמידה אדומה (סביצ'ה של דג נא), סלט שומר עם שקדים ומנצ'גו, אספרגוסים ירוקים ולבנים עם קציפת גורגונזולה ופרוסת חציל שמנמנה על הפלנצ'ה עם גבינת פטה של "המאירי". החציל, אשר נראה פשוט אבל טומן בחובו טעמים נפלאים, היה ללא ספק אחת המנות המנצחות של הארוחה ולשם הגילוי הנאות אכתוב כאן שהזמנו אותו… פעמיים!

Tortoga

אם כל זה נשמע לכם טעים לאללה, לא תמתינו הרבה לבאות: שרימפס בחמאת אנשובי, צ'ילי ושום חרפרף וממכר (לא יכולנו להפסיק לנגב את הרוטב שלו), ארטישוק על הפלנצ'ה עם פרורי לחם לסיום עונת הארטישוקים, סלט סבידה (תמנון) עם תרד ועגבניות שרי וגם קלמרי שלם צרוב על הפלנצ'ה. כמו שהבנתם, פלנצ'ה היא מרכיב חיוני במטבח הספרדי… אני לא מתווכחת כשזה טעים לי.

Tortoga1

ברור שסיימנו את הארוחה במשהו קטן ומתוק. בוואריה עם פיסטוקים קצוצים ורוטב שוקולד סגרה לנו את הפינה הזאת. היינו מרוצות עד הגג! מזל שהספקתי לצלם לפני שהמון כפיות נכנסו לי לפריים וחירבו את המנה עד תומה. בכלל, העמדתי את הבנות במבחן הסבלנות לפני שטעמו כל מנה, אז לא יכולתי להפריז מדי בתמונות עלאק אמנותיות. תודה בנות!

IMG_0487

היה לנו נעים וטעים במטבח של ברק ואנחנו ממליצות לכם: לכו! רוצו!

אנחנו נגיע לבדוק את המקום בערב, כי טרם שבענו.

השוונץ:

  • אני יודעת, בשביל לאכול מהזהב הזה שנקרא פטה של "המאירי" צריך למשכן את הסבתא שלכם, אבל זה טעים שצריך לאכול מזה מעט ולהעריך כל ביס. פנקו את עצמכם מדי פעם באוצר הבלום הזה – רק כך תדעו מהי פטה אמיתית ומה לא (מצטערת, פטה "מעודנת" בסופרמרקט זה פשוט לא גבינה).
  • למי שעדיין מחפש רעיונות – בוואריה היא קינוח מצוין שמתאים לפסח. לא שהיא לא מתאימה כל השנה…
  • כשקיבלנו את החשבון לתשלום בטאפאס-בר, היה כתוב "שיקשוק" כשם המקום. מסתבר שכך רצו לקרוא לו. אתם תשפטו.

סדר חדש ברפאל

נכון שהחיבור בין יין לאוכל הוא מדע לא מדויק (ראו למטה, ב"שוונץ"), אבל אני לא בטוחה שמדע היה מבטיח ערב מהנה בצורה כל כך מדויקת כמו שהיה במסעדת "רפאל" השבוע, בערב שבו החורף החליט לתת "מכה" אחרונה לפני שהאביב גונב לו את ההצגה. היתה אוירה טובה, אוכל מצוין, יין מעולה וכמובן, אנשים (נשים לרוב וגבר אחד) שאוהבים לאכול, לשתות, לדבר ולהנות מהחיים.

במסגרת מועדון טועמות היין של סלונה וכהקדמה לליל הסדר הקרב ובא, תרגלנו על רטוב (מאוד!) ארוחה שלמה, מתחילתה ועד סופה. הפעם אדי האלכוהול לא עזבו אותי עד למחרת היום…

לבן לדגים ואדום לבשר? – לא ממש. אדום למתקדמים ולבן למתחילים? – ממש לא. הנה לפניכם 5 הדיברות של עמוס רביד, מדריך היין הראשי של יקבי כרמל לצרכן היין הנבוך (ציטוט מהבלוג שלו):

  1. טעים או לא טעים זו השאלה.
  2. סמוך על טעמך האישי.
  3. סקרנות, פתיחות והתנסות הם שם המשחק.
  4. חוק מספר 1 הוא שאין חוקים.
  5. לא חייבים להיות מומחה ביין כדי ליהנות מיין.

IMG_6289

פתחנו במבעבע הרגיל שלנו, ברוט פרייבט קולקשן כדי לסדר את הראש לקראת הבאות. למנה ראשונה התלווה יוהנסברג ריזלינג מהסדרה האזורית, יין לבן חצי יבש. אם פעם בארץ זה היה שם קוד ליין נחות למתחילים, היום מדובר ביין עשוי טוב, שמתאים למנות הראשונות שליוו אותו: רביולי שרימפס, סלט פיקנטי של אינטיאס צעיר, ג'מבו אספרגוס ירוק, סלט סלק ואנדיב וסלט ראשי קלמרי.

collage1

למנה העיקרית הגענו כמעט שבעים. מעניין איך זה תמיד זה קורה לי אחרי הפוקאצ'ות, הלחם והחמאה והמנות הראשונות?…  ויוניה מהסדרה האזורית היה מצוין וליווה את המנות העיקריות, יחד עם היין האדום היחיד בארוחה, קברנה סוביניון מכרם קאיומי. נאבקנו ויכולנו לפילה אינטיאס עשוי במחבת, פסטה עם ארטישוקים, עגבניות ואפונה, טי-בון טלה וכבד עגל חלב והכל עם הרבה פירה נפלא, סטייל ז'ואל רובושון, שרבות דובר ועוד ידובר עליו.

collage2

מכירים את הקיבה הנפרדת לקינוחים? ברור שהשתמשנו בה! גוורצטרמינר מכרם שעל עזר לנו להחליק בגרון את המתוקים: מלבי עם פיסטוקים וסוכר שרוף א-לה קרם ברולה, טארט שוקולד מריר, סורבה פירות ומבחר פטיפורים לסיום-סיומת.

collage3

  • שורה תחתונה לכוס של אליהו – ויוניה! מאז שגיליתי את הזן הזה, אני מאמינה אדוקה.

תירוש זה סבבה (גם אני חוטאת בו לפעמים), אבל הפעם פנקו את עצמכם בליל הסדר – שתו יין טוב, כזה שטעים לכם (לפחות ארבע כוסות).

חג שמח!

השוונץ:

  • הנה כמה אמרות כנף על יין, מאת אנשים שכבר שתו אי-אלו כוסות יין בחייהם.
  • שמתם לב שלא היו בארוחה הזו שום יינות אדומים "כבדים"… במסגרת שבירת המוסכמות, הנה עוד כמה עצות לשותה היין שאינו רוצה להראות את בורותו בחברת סנובים, מביני יין לכאורה. מבקר היין של "הארץ", דניאל רוגוב, מצטט מדריך בשם "The Bluffer's Guide to Wine", אשר מציע כמה עצות לזה אשר רוצה להוכיח שהוא מבין ביין, למרות שאין לו מושג מה לומר (אין כמו "הממ" לא מחייב…). לדעתי זה מצחיק לאללה. למשל

מבשלים בתערוכה

זו השנה השניה של תערוכת "מבשלים" וצריך להגיד שאפו למארגנים! שני האנגרים ענקיים, מלאים כל טוב – ממכשירי החשמל והגז האיכותיים ביותר, דרך כלי הבישול, האפיה והגאדג'טים למכביר וכלה באוכל ובמשקאות עצמם. אומרים שבכל משפחה בישראל יש לפחות פודי אחד (המבשל), אבל לאור הצלחתה של סדרת הריאליטי "מאסטר-שף", מסתובבים פה עוד כמה מליונים כאלה. טוב, נכון שיש כאלה שבעיקר אוהבים לצפות בתכניות בישול ופחות לבשל, אבל נראה לי שכל הבשלנים יוצאים מהארון לאחרונה. והעם מצביע ברגליים ומגיע לתערוכה.

לפני הכניסה לתערוכה ניצבים על כנים פסלים עשויים בצק סוכר של כמה מהדמויות המובילות בעולם הקולינאריה הישראלי: ישראל אהרוני, צחי בוקששתר, ארז קומרובסקי, רות סירקיס, שלום קדוש, שגב משה, אייל שני, חיים כהן, קארין גורן, גיל חובב ואפילו מנצחי "מאסטר-שף". מחווה נחמדה ומה שיפה יותר הוא שהכסף שיתקבל ממכירת המיצגים יתרם לאגודת "יד ביד".

sugar

נכנסתי לתערוכה והרגשתי קצת כמו הילדים שלי, כשהם נכנסים לחנות של ממתקים. העיניים לא יודעות לאיזה כיוון להסתכל וממה להתחיל קודם. האמת, לא משנה היכן תתחילו, פשוט לכו לאט ובחנו כל דבר שנראה לכם נחמד או מעניין. המציגים אדיבים ונותנים להתנסות ולטעום, יש חידושים ויש מגוון.

היו כמה דברים מעניינים שמשכו את עיניי יותר (תצטרכו לרדת עד לתחתית הפוסט בשביל זה), אבל זה עניין אישי. המלצתי הכללית – אל תלכו רק לחברות הגדולות. בקרו גם את המציגים הקטנים, כי מהם יצאו החידושים והאיכות. התערוכה נמשכת עד יום חמישי בערב (7.4.11), בגני התערוכה, תל אביב.

dishes

השוונץ:

הנה הדברים שעשיתי עליהם "לייק":

  • Chef'n – הגאדג'טים המופלאים שנותנים צבע בכל מטבח, לא רק זכו בפרסי עיצוב, הם פונקציונאליים ופותרים בעיות (מכשיר שמוריד את השיניים מקלחי התירס? יש!).
  • כלי האירוח וההגשה הידידותיים לסביבה של GURO עשויים מבמבוק וקלים ביותר (נמאס כבר לסחוב את הצלחות הכבדות שלנו) ולא פחות חשוב – אין בעיה לחתוך עליהם עם סכין או לשטוף אותם במדיח. אותה חברה, אגב, "שמה את המשקל" במקום אחר – היא מביאה אלינו את הקלחות והסירים העשויים מיציקות ברזל.
  • וכמובן האוכל והיין – יקב בנימינה עם הסדרה הנהדרת "יוגב" שנותנת כבוד לאנשים שעובדים קשה בגידול הגפנים, יקב לוריא, יקב צעיר של כורם ותיק, מוסד הגבינות לה פרומז'רי של האחים באשר, מוטישף חברה המייצרת ממרחים ללא חומרים משמרים ומייצבים (נסו את ממרח הכוסברה!!) ומעסיקה אנשים בעלי מוגבלויות, משק יעקובס עם הגבינות המעולות שמתחשק לי לאמץ הביתה איזו ככר שלמה ועוד ועוד (מצטערת שלא יכולתי להזכיר את כולם).
  • בפרס המציג היצירתי זכתה אצלי מכוורת יד מרדכי, שהביאו לתערוכה עץ זית שלם ונתנו משמעות חדשה לסלוגן שלהם "כשהטבע מחזיר אהבה".