סדר חדש ברפאל

נכון שהחיבור בין יין לאוכל הוא מדע לא מדויק (ראו למטה, ב"שוונץ"), אבל אני לא בטוחה שמדע היה מבטיח ערב מהנה בצורה כל כך מדויקת כמו שהיה במסעדת "רפאל" השבוע, בערב שבו החורף החליט לתת "מכה" אחרונה לפני שהאביב גונב לו את ההצגה. היתה אוירה טובה, אוכל מצוין, יין מעולה וכמובן, אנשים (נשים לרוב וגבר אחד) שאוהבים לאכול, לשתות, לדבר ולהנות מהחיים.

במסגרת מועדון טועמות היין של סלונה וכהקדמה לליל הסדר הקרב ובא, תרגלנו על רטוב (מאוד!) ארוחה שלמה, מתחילתה ועד סופה. הפעם אדי האלכוהול לא עזבו אותי עד למחרת היום…

לבן לדגים ואדום לבשר? – לא ממש. אדום למתקדמים ולבן למתחילים? – ממש לא. הנה לפניכם 5 הדיברות של עמוס רביד, מדריך היין הראשי של יקבי כרמל לצרכן היין הנבוך (ציטוט מהבלוג שלו):

  1. טעים או לא טעים זו השאלה.
  2. סמוך על טעמך האישי.
  3. סקרנות, פתיחות והתנסות הם שם המשחק.
  4. חוק מספר 1 הוא שאין חוקים.
  5. לא חייבים להיות מומחה ביין כדי ליהנות מיין.

פתחנו במבעבע הרגיל שלנו, ברוט פרייבט קולקשן כדי לסדר את הראש לקראת הבאות. למנה ראשונה התלווה יוהנסברג ריזלינג מהסדרה האזורית, יין לבן חצי יבש. אם פעם בארץ זה היה שם קוד ליין נחות למתחילים, היום מדובר ביין עשוי טוב, שמתאים למנות הראשונות שליוו אותו: רביולי שרימפס, סלט פיקנטי של אינטיאס צעיר, ג'מבו אספרגוס ירוק, סלט סלק ואנדיב וסלט ראשי קלמרי.

צילום: "הגרגרנית"

למנה העיקרית הגענו כמעט שבעים. מעניין איך זה תמיד זה קורה לי אחרי הפוקאצ'ות, הלחם והחמאה והמנות הראשונות?…  ויוניה מהסדרה האזורית היה מצוין וליווה את המנות העיקריות, יחד עם היין האדום היחיד בארוחה, קברנה סוביניון מכרם קאיומי. נאבקנו ויכולנו לפילה אינטיאס עשוי במחבת, פסטה עם ארטישוקים, עגבניות ואפונה, טי-בון טלה וכבד עגל חלב והכל עם הרבה פירה נפלא, סטייל ז'ואל רובושון, שרבות דובר ועוד ידובר עליו.

צילום: "הגרגרנית"

מכירים את הקיבה הנפרדת לקינוחים? ברור שהשתמשנו בה! גוורצטרמינר מכרם שעל עזר לנו להחליק בגרון את המתוקים: מלבי עם פיסטוקים וסוכר שרוף א-לה קרם ברולה, טארט שוקולד מריר, סורבה פירות ומבחר פטיפורים לסיום-סיומת.

צילום: "הגרגרנית"
  • שורה תחתונה לכוס של אליהו – ויוניה! מאז שגיליתי את הזן הזה, אני מאמינה אדוקה.

תירוש זה סבבה (גם אני חוטאת בו לפעמים), אבל הפעם פנקו את עצמכם בליל הסדר – שתו יין טוב, כזה שטעים לכם (לפחות ארבע כוסות).

חג שמח!

השוונץ:

  • הנה כמה אמרות כנף על יין, מאת אנשים שכבר שתו אי-אלו כוסות יין בחייהם.
  • שמתם לב שלא היו בארוחה הזו שום יינות אדומים "כבדים"… במסגרת שבירת המוסכמות, הנה עוד כמה עצות לשותה היין שאינו רוצה להראות את בורותו בחברת סנובים, מביני יין לכאורה. מבקר היין של "הארץ", דניאל רוגוב, מצטט מדריך בשם "The Bluffer's Guide to Wine", אשר מציע כמה עצות לזה אשר רוצה להוכיח שהוא מבין ביין, למרות שאין לו מושג מה לומר (אין כמו "הממ" לא מחייב…). לדעתי זה מצחיק לאללה. למשל
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אוכל, חגים, מחשבות רציניות על אוכל, מסעדות, בתי קפה, ברים, מקומות, משקאות, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s