שיק-שוק של טאפאס בנמל

רק טוב יכול לצאת ממפגש של ארבע נשים שאוהבות לאכול ומסעדת טאפאס בנמל ת"א. תהיתי אם לכתוב נשים בשלות או נשים באמצע החיים או נשים בטוחות בעצמן, אבל לא הייתי בטוחה באף הגדרה. בקיצור, אנחנו. ישבנו על הבר בפינה (לא. לא פחדנו שלא נתחתן) והיינו סופר-רגועות. הכל יחסי כמובן, כי היינו די בהיי. בכל זאת, מה ניתן לצפות מנשים שעברו זה עתה מסאז' מפנק וחגגו יום הולדת? פינקנו את עצמנו עוד קצת (לפנק, לפנק) בארוחת צהריים, ביום של שמש לאחר עוד סערה באפריל המשוגע הזה.

בשוק הנמל המקורה שבנמל ת"א כבר ביקרנו כמה פעמים ובדקנו את כל המקומות השווים בו לאכילה במקום וגם לקחנו הביתה. לסיום המחקר שלנו על השוק השארנו את "טורטוגה", הטאפאס-בר של האחים ירזין, עליו שולט ברמה השף ברק אהרוני. הכל נראה כך כך טוב! יש תפריט קבוע ויש תפריט יומי ובכל מורגשת הטריות והעונתיות של המרכיבים. בכל זאת – המסעדה היא חלק מהשוק.

הזמנו די הרבה מנות וחלקנו אותן בינינו. לחם-טוסט עליו ריסקו מעט עגבניות טריות, שהזמנו לפתיחה, שימש אותנו היטב בניגוב המנות (אנחנו לא משאירות שבויים): קרודו פלמידה אדומה (סביצ'ה של דג נא), סלט שומר עם שקדים ומנצ'גו, אספרגוסים ירוקים ולבנים עם קציפת גורגונזולה ופרוסת חציל שמנמנה על הפלנצ'ה עם גבינת פטה של "המאירי". החציל, אשר נראה פשוט אבל טומן בחובו טעמים נפלאים, היה ללא ספק אחת המנות המנצחות של הארוחה ולשם הגילוי הנאות אכתוב כאן שהזמנו אותו… פעמיים!

צילום: "הגרגרנית"

אם כל זה נשמע לכם טעים לאללה, לא תמתינו הרבה לבאות: שרימפס בחמאת אנשובי, צ'ילי ושום חרפרף וממכר (לא יכולנו להפסיק לנגב את הרוטב שלו), ארטישוק על הפלנצ'ה עם פרורי לחם לסיום עונת הארטישוקים, סלט סבידה (תמנון) עם תרד ועגבניות שרי וגם קלמרי שלם צרוב על הפלנצ'ה. כמו שהבנתם, פלנצ'ה היא מרכיב חיוני במטבח הספרדי… אני לא מתווכחת כשזה טעים לי.

צילום: "הגרגרנית"

ברור שסיימנו את הארוחה במשהו קטן ומתוק. בוואריה עם פיסטוקים קצוצים ורוטב שוקולד סגרה לנו את הפינה הזאת. היינו מרוצות עד הגג! מזל שהספקתי לצלם לפני שהמון כפיות נכנסו לי לפריים וחירבו את המנה עד תומה. בכלל, העמדתי את הבנות במבחן הסבלנות לפני שטעמו כל מנה, אז לא יכולתי להפריז מדי בתמונות עלאק אמנותיות. תודה בנות!

צילום: "הגרגרנית"

היה לנו נעים וטעים במטבח של ברק ואנחנו ממליצות לכם: לכו! רוצו!

אנחנו נגיע לבדוק את המקום בערב, כי טרם שבענו.

השוונץ:

  • אני יודעת, בשביל לאכול מהזהב הזה שנקרא פטה של "המאירי" צריך למשכן את הסבתא שלכם, אבל זה טעים שצריך לאכול מזה מעט ולהעריך כל ביס. פנקו את עצמכם מדי פעם באוצר הבלום הזה – רק כך תדעו מהי פטה אמיתית ומה לא (מצטערת, פטה "מעודנת" בסופרמרקט זה פשוט לא גבינה).
  • למי שעדיין מחפש רעיונות – בוואריה היא קינוח מצוין שמתאים לפסח. לא שהיא לא מתאימה כל השנה…
  • כשקיבלנו את החשבון לתשלום בטאפאס-בר, היה כתוב "שיקשוק" כשם המקום. מסתבר שכך רצו לקרוא לו. אתם תשפטו.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אוכל, מסעדות, בתי קפה, ברים, מקומות, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על שיק-שוק של טאפאס בנמל

  1. הדר הגיב:

    וואו. נראה ומתואר מדהים… אני חושדת שמצאתי יעד חדש לפעם הבאה שיהיה לי משהו לחגוג.

  2. אריה הגיב:

    האוכל כמתואר, רוב המנות טעימות מאד והאוירה נהדרת. מומלץ ביום חמים מול הים…….
    אך עלי לציין שהייתי במקום הזה בקיץ האחרון 3 פעמים ובכל פעם הזמנתי גם קלמרי מטוגנים ולצערי ניתן היה להרגיש שהקלמרי לא טריים.
    אז נכון שמרבית הקלמרי הנאכלים במסעדות תל אביב הם יבוא קפוא מחו"ל, אבל אם הם לא עוברים הפשרה והמתנה ממושכת טעמם טרי, הקלמרי שלהם לא היו כאלה, לצערי, בכל הפעמים שביקרתי שם. חבל….כי פרט לקלמרי הכל מצוין.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s