היין שבעט לי בפה

יציאה מהעיר היא אירוע מרגש, הטומן בחובו מרחבים עד האופק, נופים יפים והבטחה להרפתקאות. כשמתחילים את הנסיעה מחוץ לעיר עם יין ברוט מבעבע, החגיגה מתחילה כבר באיילון דרום. מועדון הטועמות שועט בדרכים והפעם – ליקב יתיר. אבל בטרם נגיע ליקב עצמו, אנו עוברות מסכת אצל מש"ק החינוך יעקב ולשם כך אנחנו חייבות לתגבר כוחות. צרפנו, אם כן, עוד שתי בחורות נמרצות לצוות וכעת אנחנו כבר 4 טועמות, 4 כרמליות ו-3 סלוניות, סה"כ … החשבון מתחיל להיות כבר קצת קשה אחרי הברוט… הרבה בנות!

צילום: "הגרגרנית"

אנו נמצאים בספר המדבר. מדהים איך רגע אחד אחרי הגשם הרציני האחרון, כל הדרום הופך לצהוב ומאובק. לא שזה פחות יפה מקודם (יש שיגידו להיפך), פשוט לעיניים קשה להאמין לשינוי בפלטת הצבעים. בדרך נסענו ליער יתיר, אשר מצוי בשיפולי הר חברון, יער אשר ניטע ע"י קק"ל ומהווה ריאה ירוקה באיזור, עם עצי אורן וברוש וגם פיסטוק, זית ותאנה. בליבו של היער מצאנו את מאגר יתיר, שלבטח בחורף נראה כמו אגם שוויצרי (אם לא, אפשר לדמיין) וב"חורבת ענים" ראינו שרידים של בית כנסת וגת לדריכת ענבים.

יקב יתיר הוקם בשנת 2000 ע"י שלושה מושבים מהאזור בשיתוף עם יקבי כרמל, במקום בו היתה תעשיית יין מפותחת כבר לפני 2,500 שנה, בימי מלכות יהודה הראשונה ומסורת יין מימי לוט. במקום אדמה גירית ואקלים מיוחד, עם ימים חמים ויבשים ולילות קרירים בקיץ וחורפים מושלגים בחורף. בינתיים קנו יקבי כרמל את העסק, אך הוא ממשיך להיות משווק תחת השם "יתיר" ומקפידים לשמור על הצבע העז והאופי המיוחד של היין. בכרמי יתיר מגדלים שישה זנים של ענבים: קברנה סוביניון, קברנה פרנק, מלבק, שיראז, פטיט וורדו וויוניה.

צילום: "הגרגרנית"

בטעימת היין התרגשתי: ברור מיד מדוע יתיר נחשב לאחד מהיקבים הטובים בישראל! זה בדיוק הזמן להודות לכל העוסקים במלאכה, שזימנו אותי למועדון הטועמות. ואיזו תמורה לאגרה! ערן, היינן של היקב, בחן איתנו לעומק כל יין שטעמנו במקצועיות. ואלה היינות אשר עלו על שולחננו:

יינות לבנים:

  • ויוניה 2009 – יין פירותי נפלא לפתיחת הארוחה. כבר כתבתי פה שהויוניה הוא גילוי העולם בשביל אחת שעד כה שתתה סוביניון בלאן כל הקיץ. מומלץ מאוד מאוד לעונה!
  • סוביניון בלאן 2009 – לא נגמלתי לחלוטין… יין מרענן עם טעמים לימוניים חמצמצים. ערן אמר פלפל ירוק… הענבים גדלו בכרם ותיק (האם ידעתם שכרם הוא זכר בשפה העברית?), אשר ענפיו הם סבוכים, על מנת להגן על הענבים מפני השמש החמה והשורפת.

יינות אדומים:

  • מרלו-שיראז-קברנה סובניון 2007 – שילוב זנים המעשיר מאוד את טעמו הסופי של היין. כאן כבר התחלתי ללהרגיש פרפרים של התרגשות בבטן. אין ספק ששומעים את מש"ק כנפי ההסטוריה כשטועמים אותו (מן בדיחה שכזו…). והוא רק הכנה לבאים אחריו… שווה לקנות היום ולשמור עוד איזה שנה-שנתיים עד שפותחים (תלוי בסבלנות שלכם. אפשר גם יותר).
  • שיראז 2007 – טעמי פטל, פיטנגו ופירות חמצמצים (ערן). יין עוצמתי, אבל שווה לשמור אותו עוד טיפה עד לפתיחה.
  • קברנה סובניון 2007 – יין פירותי, עם טעמים ירוקים של פלפל ירוק וזיתים (שוב ערן!)
  • יער יתיר 2007 – יין הדגל של היקב, בלנד של ארבעה זנים: קברנה סוביניון, פטיט וורדו, מרלו ומלבק. ביתיר אוהבים לעשות בלנדים והבלנד הזה בועט לי בפה, אפילו עכשיו כשאני כותבת את הפוסט הזה, די הרבה שעות אחרי הביקור ביקב. לא מתמסר לגמרי אבל עשיר וממוקד. אחחחח… טעים לי כל כך!
  • ולסיום סיומת – יתיר מחוזק פורט סטייל 2005 – יין מתוק לקינוח. הפורט הזה נמכר ביקב בלבד ואתם חייבים לעצמכם לעשות לשם קפיצה קטנה כדי לקנות אותו.
צילום: "הגרגרנית"
  •  שורה תחתונה לכוס של אליהו: הפעם תופסים את המדליה שניים, כיאה למקום! המש"ק (זוכרים? מרלו-שיראז-קברנה), אשר נעים לשתיה היום וגם יכול להתיישן ויער יתיר, יין אשר נועד לגדולים ולגדולה. כבר כתבתי כמה טוב לי בחיים?

צילום: "הגרגרנית"

עוד משהו – בדרך חזרה מהיקב, עצרנו לארוחת צהריים מאוחרת אצל אלון, ב"מוזה" אשר בערד. חוץ מזה שטעים שם ונדיבים עד אין קץ, למקום אוירה מיוחדת ועיצוב שונה מכל מה שהכרתם. חוץ מזה, מתי לאחרונה ראיתם בתל אביב מקום עם רשימה כל כך ארוכה ומכובדת של משקאות אלכוהולים?

ואחרון חביב, בביקור בכרם לא התאפקתי וקטפתי לי (ברשות) עלים להכין עלי גפן ממולאים. הנה מתכון מזורז, ריפוי בעיסוק לנו ואפשרי גם עם הילדים (פעילות לחופשת הקיץ הממשמשת ובאה):

  • עלי גפן צעירים ושטופים, שקטמתם להם בזהירות את הגבעולים
  • שמן זית
  • אורז
  • בצל ירוק, קצוץ לטבעות
  • שמיר קצוץ
  • פטרוזיליה קצוצה
  • נענע קצוצה
  • מלח, פלפל שחור
  • מים
  • מיץ לימון

אופן ההכנה

  1. יש למזוג מים רותחים על עלי הגפן ולהשרות כ-5 דקות, על מנת שיתרככו.
  2. בסיר מטגנים בשמן זית אורז, בצל ירוק, שמיר, פטרוזיליה, נענע, מלח ופלפל. ומוסיפים מעט מים.
  3. מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה ומבשלים מכוסה כמה דקות.
  4. מרפדים תחתית של סיר בכמה עלי גפן.
  5. מניחים על לוח את העלה, כשעורקיו הבולטים כלפי מעלה. שמים מתערובת האורז במרכז העלה ומקפלים סביב המילוי, כמו מעטפה (מהצדדים פנימה ומגלגלים).
  6. מניחים את כל העלים המגולגלים על עלי הגפן הפרושים בסיר, כשצד התפר בחלק התחתון, בשכבה אחת.
  7. מוסיפים לסיר תערובת של שמן זית, מיץ לימון ומים. מניחים צלחת מעל עלי הגפן, כדי שלא ייפתחו. מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה ומבשלים עד שאין יותר נוזלים בסיר.
  8. יוצאים עלי גפן נהדרים, ללא טעמי לוואי שיש לאלה שקונים מוכנים. האמת, נכון שלא קשה?

בתאבון!

צילום: "הגרגרנית"

השוונץ:

  • האם אתם יודעים מהו מקור המילה יקב? ובכן, כתוב במקורות "ויקב הדין את ההר". פרוש הביטוי הוא שיש להקפיד ולקיים את החוק בלי פשרות ובלי רחמים. על הדין כאילו לנקוב ולקדוח בהר בדרך ישרה. כשהיינו ביער יתיר ראינו את הגתות אליהם הביאו את הענבים ואת הבור אליו ניקזו את היין, אותו אכן קדחו בסלע. לא קל היה להם אז…
  • ביקור ביקב יתיר מקפיץ אותך הרבה שנים אחורה בזמן, עת ברך יעקב את יהודה בריבוי גפנים מובחרות: "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ; כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, וּבְדַם-עֲנָבִים סוּתֹה" (בראשית, מ"ט, י"א). אין ספק שיש תחושה טובה של משמעות, בלהיות במקום עם היסטוריה "מקצועית" ותיקה כל כך.
  • אני חייבת להתייחס גם ללוגו המיוחד של היקב. עיצב אותו ברוך נאה והוא מורכב משילוב של אותיות, ספק ארמיות ספק יפניות, משהו מינימליסטי ובכל זאת עם "ארומה" מאוד נקיה. ולא שכחו את האריה, הלא הוא גור אריה יהודה, שבנחלתו נמצא היקב.
  • תודה מיוחדת ליעקב בן דור, מנכ"ל היקב, ערן גולדווסר, יינן היקב ואתי אדרי, מנהלת מועדון לקוחות, תיירות ופרוייקטים, שטיפלו בנו כל כך טוב.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אוכל, טיולים, משקאות, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על היין שבעט לי בפה

  1. Talia הגיב:

    What are the quantities in the recipie for the ALEI GEFN?

    • הגרגרנית הגיב:

      למשל, על 30 עלי גפן – 5 הולכים לתחתית הסיר ועוד 25 למילוי, שעשוי מצרור גדול של עשבי תיבול (בצל ירוק, פטרוזיליה, שמיר ונענע) ו- 1/2 כוס אורז בסמטי מבושלים ב-2 כפות שמן זית ו-1/4 כוס מים. לבישול הסופי הייתי שמה 2-3 כפות שמן זית, 1 כוס מים ומיץ מלימון אחד. מעניין איך זה ייצא עם מבטא אמריקאי…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s