בשר עם דמיון מודרך

זה לא פוסט אוכל רגיל; מדובר בסשן של דמיון מודרך. שבו בכסא נוח או על שכבו מיטה והרגישו כיצד הגוף שוקע מטה. עכשיו קחו נשימה עמוקה וחשבו על מקום שבו הטמפרטורות יותר שפויות מאלה שמשתוללות להן בחוץ אצלנו. נורבגיה? לא דוגמה טובה כרגע. אירלנד? 17 מעלות עם גשם, אנשים נחמדים. זה המקום בשבילי!

אמצע החופש הגדול, אמצע הקיץ. החום בלתי נסבל והלחות… מספיק להגות את המילה "מהביל" ומבינים את כל הסיפור. האיברים לאים, הראש כבד והעיניים שורפות. כל יציאה החוצה מהמזגן הביתי מחושבת. ככה זה כשאני נמסה כבר בדרך לאוטו.  מצידי, הבנתי כמה חם יכול להיות כבר בסוף יולי ואני ממש לא חושבת שצריך להסביר לי שוב גם באוגוסט, ספטמבר ואפילו אולי אוקטובר (זכרון מהשנה הקודמת). אני ממש מוכנה לחורף קריר, עם גשם, רעמים וברקים.

לצערי, אין ביכולתי האוביקטיבית לשנות את מזג האויר, לכן אני מנסה לערוך שינויים קטנים בבית, כדי לתת לי את ההרגשה של "כאילו" אני שם. "כאילו" החורף כבר הגיע, "כאילו" ריח הגשם מדגדג לי באף, "כאילו" השמש לא מכה באור מסנוור כל כך. אני מדליקה את המזגן על קור עז ומזמינה אתכם לאכול מנה קצת יותר משמעותית מאוכל קייצי מינימלי. הביאו את הבשר!

סינטה צלויה ברוטב פורט

6 מנות

• 2 ק"ג סינטה, בטמפרטורת החדר
• 2 עצמות בקר (לא חובה, אבל מוסיף לעושר הטעמים)
• 5 שיני שום כתושות
• עלים מ-2 גבעולי קורנית (טימין)
• מלח, פלפל שחור
• 3 כפות שמן זית
• 200 מ"ל פורט משובח (אני השתמשתי בפורט של יקב יתיר, שרכשתי לי בביקורי האחרון ביקב)
• 3 כפות יוגורט כבשים. אני מאוד אוהבת את זה של גד, בצנצנות הזכוכית
• 50 גרם צנוברים
• 1 צרור פטרוזיליה, קצוצה
• מיץ מ-1/2 לימון

אופן ההכנה:

1. בעזרת סכין קטנה וחדה עשו כמה חריצים לאורך נתח הבשר, בעומק של 1-2 ס"מ.
2. ערבבו בקערית שום, קורנית, מלח ופלפל שחור ומרחו את הבשר מבחוץ, תוך כדי שנכנס מעט גם לחריצים.
3. שמנו תבנית בכ-2 כפות שמן זית והכניסו לתנור שחומם מראש ל-220 מעלות לכ-30 דקות. תוכלו לראות שהנתח מתחיל להשחים.
4. הורידו את הטמפרטורה של התנור ל-160 מעלות, הפכו את הנתח בתבנית וצלו כ-70-80 דקות נוספות. אפשר לבדוק את הבשר אחרי שעה של צליה, באמצעות מדחום לבשר. אם פנים הנתח הגיע ל-65 מעלות, הוא מוכן (מידת הכנה מדיום).
5. הוציאו את הבשר החוצה מהתנור ותנו לו לנוח כ-15 דקות. אל תוותרו על שלב המנוחה של הנתח. הוא חשוב, גם כדי שיהיה לכם קל לפרוס אותו וגם כדי שהוא ישאר עסיסי, מבלי שכל המיצים שלו יישפכו החוצה.
6. עד עכשיו היה פשוט, נכון? הנה הטריק שהופך את הבשר לטעים כל כך. שפכו את המיצים מתחתית התבנית למחבת או שימו את התבנית עצמה על האש, אם היא מתאימה לכך.
7. מזגו לתוכה את הפורט ובשלו על אש בינונית, תוך גירוד תחתית המחבת עם כף עץ. הוסיפו יוגורט, צנוברים ופטרוזיליה וערבבו היטב.
8. על צלחת הגשה, הניחו את הבשר שפרסתם לפרוסות דקות יחסית.
9. שפכו בעדינות את הרוטב מהמחבת מעל הבשר והשלימו טעמים עם מיץ הלימון ועוד כף שמן זית.
10. טעים לאכול עם סלט ירוק כתוספת מרעננת באמצע החורף המאולתר שלנו או עם תפוחי אדמה ואורז, שיספגו את כל הרוטב הנהדר בתחתית הצלחת.

בתאבון!

השוונץ:

• יקבי כרמל יצאו בסדרה עילית חדשה, העונה לשם "Carmel Single Vineyard". כרם יחידני משמעותו כאן אופי יחודי ואיכות ענבים מעולה. לכל היינות בסדרה החדשה תוויות מעוצבות בסגנון מסורתי צרפתי, כהמשך לשורשיות היקב הנטועה בחזונו של הברון רוטשילד. האיור (שנלקח מצילום הכרם) נבחר להיות המוטיב המרכזי ועשוי בטכניקה של תחריט. אומנות ואמנות במוצר אחד!
• יצאתי לבדוק איזה יין יכול להתאים לנו מהסדרה הזו ומצאתי את קברנה סוביניון כרם קאיומי  2008 – יין אדום יבש, שהופק מ-100% ענבי קברנה סוביניון שנבצרו בכרם קאיומי, למרגלות הר מירון. לאחר תסיסה והשריה של הקליפות, התיישן היין בחביות עץ אלון צרפתי במשך 15 חודשים.  היין בעל גוון ארגמני עמוק ובשומת של קאסיס, שזיף בשל וטבק. בעל גוף מלא וסיומת ארוכה ומאוזנת. על מנת לשמר את מירב הפוטנציאל הגלום ביין, בוקבק היין בלא תהליכי הצללה ולאחר סינון גס בלבד, ועל כן עשוי לפתח משקע טבעי במהלך ההתיישנות בבקבוק. תודה למירה איתן, מנהלת התקשורת והעיתונות של יקבי כרמל, על ההמלצה.

עגבניות מיובשות לא מתביישות

זהו סיפורן של עגבניות השרי הרבות שהיו לי בבית (תוכלו לקרוא בפוסט הקודם על הביקור בחממת העגבניות). בעצם, חשבתי להכין מהן ריבה. זו, אגב, מתנה מעולה לחגים, אשר מעבר להרי החופש הגדול. אלא שהיה להן רצון משלהן והן הפכו לעגבניות מיובשות בצנצנת הריבה. ככה זה, כשהעגבניות לא מתביישות…

לייבש עגבניות הוא בדיוק מה שצריך לעשות כשיש לכם המון עגבניות ואתם לא בטוחים מה לעשות איתן. לא משנה איזו כמות תיקחו, העגבניות מצטמקות מאוד בתהליך היבוש שלהן. מתקבל מעדן, בלי חומרים משמרים ועוד מרכיבים עם אותיות וספרות, שאני לא יודעת מה עומד מאחוריהם (כפי שיש בצנצנות הקנויות). כמה טוב שיש בבית צנצנת כזו, על כל מקרה!

 עגבניות שרי מיובשות

החומרים:

• 700 גרם עגבניות שרי, חצויות
• 2 כפות מלח גס
• 1/4 כוס חומץ בן יין לבן
• 1 כוס שמן זית
• 2-3 גבעולים של קורנית (הידוע בשם המאונגלז, טימין)

אופן ההכנה:

1. סדרו את עגבניות השרי על תבנית עם נייר אפיה, כשהחלק החתוך שלהן פונה כלפי מעלה.
2. פזרו מעל העגבניות את המלח הגס.
3. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-100 מעלות לכ-5 שעות. זמן היבוש תלוי בתנור שלכם אבל גם במידת היבוש שאתם אוהבים. תוכלו להחליט להפסיק את התהליך, לאחר מגע ביד או בהתאם למראה שלהן.
4. העבירו את העגבניות לקערה ושפכו מעל חומץ. תפקידו של החומץ לעזור בשימור העגבניות בהמשך.
5. לאחר כמה דקות של שהיה בחומץ, מסננים את העגבניות ומעבירים אותן לצנצנת מעוקרת (צנצנת שהושרתה במים רותחים. לא לשכוח גם את המכסה).
6. מכניסים את גבעולי הקורנית בין העגבניות ושופכים מעל שמן זית, עד סוף הצנצנת.

בתאבון!

 השוונץ:

• יש כאלה שטורחים ומוציאים מהעגבניות את כל המיץ והזרעים לפני ההכנסה לתנור, אלא שאז מתקבלות עגבניות מיובשות עוד יותר. אני אוהבת אותן יותר עסיסיות. לבחירתכם.
• אני השתמשתי בעגבניות שרי, כי הן בדיוק בגודל המתאים לנגיסה, אבל אפשר לייבש גם עגבניות גדולות יותר. במקרה כזה, יתכן שתזדקקו לזמן יבוש ארוך יותר בתנור.
• מה עושים עם עגבנות מיובשות? מצוין בתוך הסנדוויץ' ומעולה בסלט פסטה או בקיש. תוכלו גם להכין פסטו עגבניות מיובשות, בתוספת שום, אגוזים, בזיליקום ועוד קצת שמן זית (שלא יחסר).

שטויות במיץ עגבניות?

עגבניה היא מסוג המאכלים שחוצים את העם לשניים. יש כאלה שלא יכולים לראות עגבניות, לא כל שכן לאכול אותן. לאחרים הסלט אינו שלם בלי המיץ של העגבניה. החלטתי להקדיש פוסט שלם לעגבניה, לאחר ביקור בחממת עגבניות בנגב המערבי. בחממה הזו מגדלים, תקשיבו טוב, כ-2,000 מינים של עגבניות! היא באמת ייחודית ומשמשת  להדגמה של הפירות המופקים מזרעים שונים. עגבניות עגולות, עגבניות תמר, עגבניות שרי, עגבניות ארוכות בצורת פלפל שושקה, אדומות, מנומרות, צהובות וכתומות, מה לא? לצערי, הפרמטר החשוב ביותר היום בשוק הוא זמן חיי מדף ומראה העגבניה, בעוד הטעם נמצא אי שם בתחתית סולם ההעדפות…

אחרי השטפון האדום(/כתום/צהוב) שקיבלתי בעיניים מעגבניות הקיץ, אתם מבינים שהייתי חייבת לשתף גם אתכם בחוויה. יכולתי לכתוב על מנת העגבניות האהובה עלי, אבל זה לא ממש מתכון… בכל זאת, אין כמו פרוסות עגבניה, מלח גס, קצת בצל ירוק קצוץ מעל ושמן זית מעולה. טוב, גם לחם טרי לנגב את כל הטוב הזה. לכן, התחכמתי, אבל לא הרבה מעבר לזה… ברוסקטה! מנת הפתיחה האיטלקית הזו היא פשוט לחם קלוי עם שום, שמן זית והרבה עגבניות. פרוש המילה ברוסקטה בא מהפועל קלוי על פחמים או על גריל. אנחנו נשתמש בתנור שלנו…

ברוסקטה עגבניות

החומרים:

• 2 פרוסות, עבות יחסית, של לחם שאור (או כל לחם אחר שטעים לכם)
• 2 כפות שמן זית כתית מעולה
• 1 שן שום חצויה
• 1 עגבניה בשלה בינונית חתוכה לקוביות, או 6 עגבניות שרי חצויות
• כמה עלי בזיליקום חתוכים לפיסות קטנות
• מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה:

1. הכניסו את פרוסות הלחם לתנור וקלו אותן מעט. המידה הנכונה היא כאשר הן קשות מבחוץ אבל רכות מבפנים (תחושו בידיים).
2. זרזפו 1 כף שמן זית על פרוסות הלחם או משחו אותן בעזרת מברשת.
3. שפשפו את שן השום בחלקה החתוך על הפרוסה עם שמן הזית, כך שהיא תספוג את הטעם.
4. בקערה ערבבו את שמן הזית שנשאר עם העגבניות, הבזיליקום, מלח ופלפל. קצצו את שן השום בה השתמשתם והוסיפו גם אותה.
5. הניחו בזהירות את כל הכבודה על פרוסות הלחם והגישו. הפרוסה תספוג את הטעמים הנפלאים של העגבניות המתובלות ולכם נכונה בפה חוויה קראנצ'ית, מלאת טעמים ונהדרת.

כמה פשוט, ככה טעים. בתאבון!

נשארו עוד עגבניות? הנה מה שצריך לעשות איתן ביום קיץ חם:

יש לי עוד המון עגבניות. חכו, חכו לפוסט המשך.

השוונץ:

• טריוויה-עגבניה: העגבניה, פרי ממשפחת הסולניים, הגיעה אלינו מדרום אמריקה, למרות שנראה שהיא היתה כאן מאז ומעולם, כחלק מסלט הירקות שלנו. חשוב לאכול עגבניות כי יש בהן הרבה מאוד ליקופן, אנטיאוקסידנט העוזר במניעת סרטן.
• שטויות במיץ עגבניות? ביטוי, אשר פרושו דברי הבל ומקורו בביטוי בגרמנית, המתורגם מילולית ל"שטויות ברוטב". העגבניות הוספו בשביל החרוז… הנה מתי כספי, שמסביר הכל.

טאקו מקסיקני "צועק" קיץ

כשחושבים על ארוחת צהריים ליום קיץ חם, רוצים משהו קל, טרי ופשוט. הטאקוס האלה ממש "צועקים" קיץ. לי הם תמיד יזכירו ארוחות משפחתיות, כי זה מאוד כיף שכל אחד מקבל טורטיה וממלא אותה במרכיבים שעל השולחן. בופה בסגנון "עשה זאת בעצמך". טאקו מקסיקני קלאסי מורכב מטורטיה העוטפת בשר, עוף או דג, מלווים בגואקמולי, סלסה, גבינה, עגבניות, בצל או כוסברה (ועוד, ועוד).

הבונוס – לא צריך סכו"ם! בדומה לפלאפל שלנו בפיתה, גם הטאקוס נאכלים בידיים, עם כל הטיפטופים הנילווים. פה מצוי הקונפליקט התמידי שיש לי, בין הפיתוי להכניס מקסימום מרכיבים לטורטיה לבין העובדה שיש לה תכולה מוגבלת. הפעם הלכתי על טאקוס מעט שונה מהרגיל. זו לא העונה של האבוקדו, אז מגלים עוד אפשרויות, טעימות לא פחות. אחרי זה אתם ממש חייבים סיאסטה ובערב אולי הטמפרטורות יהיו שפויות יותר.

טאקו מקסיקני עם עוף ובטטה

2 מנות

• 3 כפות שמן זית
• 1 פלפלון צ'ילי חריף (אופציונאלי. אפשר פחות ואפשר גם בלי בכלל) קצוץ, ללא זרעים
• 400 גרם חזה עוף, חתוך לפיסות בגודל ביס
• מלח
• פלפל שחור
• 1 בטטה קטנה או 1/2 גדולה
• 4 טורטיות (2 למנה)
• 4 צנוניות פרוסות
• 1/2 כוס כוסברה קצוצה
• 1 גביע שמנת חמוצה או יוגורט כבשים
• 1 ליים (אם אין, לימון), פרוס לאורכו ל-4 פלחים

אופן ההכנה:

1. מזגו 2 כפות של שמן זית למחבת על אש בינונית וכאשר הוא חם, שימו בו את הפלפלון החריף ואת פיסות העוף. תבלו במלח ופלפל שחור וערבבו מדי פעם, כדי שייטגן מכל הצדדים. לאחר שהעוף עשוי, הוציאו אותו לקערה.
2. מזגו לאותה מחבת 1 כף שמן זית ואז את הבטטה המגורדת. הוסיפו 2 כפות מים ותבלו במלח ופלפל שחור. ערבבו היטב עד שהבטטה מתרככת, כ-5 דקות.
3. הכניסו את הטורטיות לתנור שחומם מראש וכובה, למשך כמה דקות (זכרו להוציא את הניילונים המפרידים בין הטורטיות…).
4. הרכבה: הניחו טורטיה על צלחת. מעליה שימו שכבת בטטה מבושלת ואז את פיסות העוף. הוסיפו כמה פרוסות צנונית ופזרו מעל כוסברה קצוצה. על הצלחת הניחו גבעונת של שמנת חמוצה או יוגורט. תפקידם להעשיר את המנה, אבל גם למתן את החריפות שלה. סחטו מעל הכל פלח ליים (או לימון) ועכשיו כל שנותר לכם הוא לגלגל בזהירות את הטורטיה ולתת ביס. ממממ…..

השוונץ:

• גיוונים: תוכלו להחליף את הבטטה בכרוב לבן או אדום פרוס ואת חזה העוף בפילה דג או פרוסות בשר וכמובן, להוסיף עגבניה ואבוקדו.
• בוריטו, קסאדיה, פהיטה? הכל מאכלים המבוססים על טורטיה ובתוכה מילוי.
• ואם אתם מחפשים אחר היין המתאים למאכל זה, הרי שיין שיתאים למאכלים חריפים במקצת צריך להיות מבושם, מתקתק קלות ופרחוני. כרמל גוורצטרמינר הסדרה האזורית 2010 הוא היין בשבילכם – יין לבן חצי יבש, ארומאטי מאוד, המתאפיין בגוון זהוב ירקרק ובניחוחות אופייניים של ליצ'י, ורדים, רחת לקום ופירות טרופיים. בעל גוף בינוני עד מלא, מתיקות עדינה מאוד וחמיצות מאוזנת. להגיש בטמפרטורה של 10 – 12 מעלות. יתאים לדגים, סושי, מנות אסייתיות, מנות מתובלות ועוד. ותודה למירה איתן, מנהלת התקשורת והעיתונות של יקבי כרמל, על ההמלצה.

היין שכבש את קיסריה

מועדון הטועמות של סלונה נפגש הפעם בנמל העתיק של קיסריה. הטיימינג היה מושלם לצפיה בשקיעה יפיפיה. שמתי לב ששקיעות נותנות לי תמיד את ההרגשה שלא משנה מה קרה היום, הכל בא על מקומו בשלום. ואכן, מפגש טעימת היין החודשי שלנו משכיח את כל הריצות, הנסיעות והעניינים של היום ומשרה עלי שלווה ואופטימיות.

שוב פינוקים! ארוחת ערב של מנות ים ויבשה, בדגש על התאמת היין הנכון להן. מצד החתן –  מסעדת הצלבנים, אשר יושבת ממש מעל קו המים. בחורף האחרון גלי הים הסוערים הפילו את המרפסת שלה לתוך הים וכעת עובדים על בנייתה מחדש. ומצד הכלה – דיוויד גרוניך, מתאים היין האולטימטיבי של יקבי כרמל. קפצנו למים הסוערים. ליתר דיוק, ליינות הצוננים.

פתחנו כהרגלנו ב… 3 ניחושים. נכון! ברוט פרייבט קולקשן. מסורת היא בכל זאת מסורת! הברוט עזר לנו להחליק בגרון את מנות הפתיחה שקיבלנו – סלט קיסר, חציל קלוי על הגריל, סלט עגבניות, סלמון מעושן והרבה פוקצ'ות. וכמובן, הטמיע בנו את אחוזי האלכוהול הראשונים של הערב, שהם בין הנעימים ביותר.

את המנות הראשונות, סביצ'ה טונה ברוטב סויה וסביצ'ה לברק בשמן זית, לימון ופלפל חריף שתינו עם יין שמתאים לאוכל מהסוג הקר וה"נא" – יין יבש ולימוני, הלא הוא סוביניון בלאן 2009 של יקב יתיר.

ויוניה 2009 של יקב יתיר, ממנו טעמנו והתלהבנו כבר ביקב עצמו, עשה שוב את העבודה וליווה בצורה נפלאה פיסות פילה בורי בטמפורה ופילה לברק מצוין על האש. טיפ חשוב: אם אתם בוחרים בדגים עם רטבים עשירים יותר, על בסיס חמאה ושמנת, אתם יכולים להתאים להם שרדונה 2009 של הסדרה האזורית, לאיזון הטעמים.

מכיוון שהיינו חייבות לטעום הכל (לצרכי לימוד בלבד, כמובן), חגגנו גם  עם מנות עיקריות בשריות. שיפודי האנטריקוט, נתחי הפרגית ברוטב כורכום ופלחי תפוח האדמה והבטטה האפויים לא בדיוק נחשבים לצד הקליל של הארוחה. הרגשנו צורך לשלב, לראשונה, יין אדום. פה חיכתה לנו ההפתעה הכי נעימה שיכולה להיות לגרגרניות יין שכמונו. אנחנו, חברים וחברות, זכינו לטעום יין מסדרת הדגל החדשה של היקב, סדרת Carmel. היין הזה טרם הגיע לחנויות ולכם נשאר לקנא ולהמתין בסבלנות (משתלמת) לצאתו – קברנה סוביניון 2008 מכרם קאיומי, Single Vineyard. הסדרה החדשה מאופינת בתויות בקבוק, עם רישומים עדינים של הכרמים מהם הגיעו ענבי הפרימיום האלה והן משלימות את הדימוי היוקרתי של הסדרה העילית.

כשהחושך ירד לגמרי הגענו מלאות, אך נינוחות, אל המנות האחרונות. הנה הטקטיקה בקשר לקינוחים ויין: היין חייב להיות יותר מתוק מהמנה המתוקה, אחרת לא נרגיש את טעם היין (הוא ייבלע בטעם האוכל). עכשיו אתם מבינים שהסבתות צדקו: לא שותים מים אחרי שאוכלים אבטיח! פתאם הכל מובן! גוורצטרמינר 2007 של כרם שעל נתן קונטרה מעולה לקרם ברולה ולפונדנט שוקולד חם.

•  שורה תחתונה לכוס של אליהו: קברנה סוביניון 2008 מכרם קאיומי, Single Vineyard. שווה לחכות ומתאים לחגיגות אמיתיות! יין שמתאים לעכשיו אבל יכול להתבגר איתכם. נפלא!

השוונץ:

• המפגש הזה היה שונה מעט מקודמיו – נלוותה אלינו טועמת אורחת שזכתה בתחרות שערכו יקבי כרמל, כוסות נשברו ברגעים הקריטיים והרבה רגשות צפו על פני השטח. נשים, מה ציפיתם? The Best!
• אגב מים סוערים (אין ברירה. צריך לחכות עד החורף הבא), אוטוטו פול סיימון פה וממש מדגדג לי גם טעימה ממנו (לצערי, בלי ארט גרפונקל).

אייס שוקולד אמיתי וקרררר

הקיץ הזה כבר מהביל ואחר הצהריים יש חשק למשהו מתוק וקר, כזה שיעורר אותנו מהתרדמת שהחום מפיל וגם יקרר. המשקה האולטימטיבי של הילדות הוא שוקו. כנראה חיפשתי טעמים של ילדות, כי כששוטטתי ברשת מצאתי משקה מפתה ביותר לאוהבי השוקולד. מראה קוביות הקרח השוקולדיות כל כך יפה שחבל לקלקל, אבל בשם הטעם, אני אומרת לכם, שווה גם שווה.

אייס שוקולד אמיתי

ל-4 שוקוהוליקים צמאים

החומרים:

לקוביות הקרח השוקולדיות

• 200 מ"ל חלב
• 50 מ"ל מים
• 1 כף אבקת קקאו (לא ממותקת)
• 1 כפית סוכר
• 1 כפית קפה נמס מגורען
• 70 גרם שוקולד מריר (ככל שאחוז מוצקי הקקאו גדול יותר, כך יהיה לכם טעים יותר. אני משתמשת ב-60% לפחות)

למשקה החלב

• 600 מ"ל חלב
• 60 גרם סוכר
• מקל וניל חתוך באמצע לאורכו או משחת וניל (אם אין לכם את שניהם השתמשו בתמצית, אבל ברור שהדבר האמיתי שווה יותר…)

אופן ההכנה:

לקוביות הקרח השוקולדיות:

1. חתכו את השוקולד לקוביות קטנות ושימו בקערה.
2. בסיר שימו חלב, מים, סוכר, קקאו וקפה. ערבבו כדי להימנע מגושים והביאו לרתיחה על אש בינונית.
3. הסירו מהאש ושפכו את התערובת על השקולד. לאחר מספר דקות ערבבו הכל לתערובת שוקולדית נהדרת.
4. תנו לה להתקרר ולאחר מכן שפכו לתוך תבנית של קוביות קרח והכניסו למקפיא. כשזה קופא הצבע השוקולדי הכהה מעמיק וזה נראה נפלא, לא פחות!

למשקה החלב:

1. כשמתחשק לכם משקה שוקולדי כזה, אתם צריכים לערבב בסיר חלב, סוכר ווניל (אם מדובר במקל, הוציאו את הגרגרים, בעזרת סכין, לתוך המשקה) ולהביא לרתיחה, תוך ערבוב, על אש בינונית.
2. קררו את החלב בחוץ ולאחר מכן במקרר, לכמה שעות.
3. להגשה, שימו בכוס 3-4 קוביות קרח שוקולדיות ושפכו מעל את החלב הקר. הקרח הנמס יצבע את החלב בצבע חום ובטעם נהדר!
4. אפשר לקשט בגליליות או להגזים בקצפת, אבל לא הספקתי –  אצלי "טרפו" את השוקו שלוש הבנות, בלי שום קישוטים…

בתאבון….ושיהיה לנו קיץ קל!

השוונץ:

• מה עוד מקל לנו על החום? מוחיטו מרענן או בירה צוננת יכולים לעשות את אחר הצהריים שלכם לנסבל יותר, עד לערב הקריר (יחסית, עדיין).
• הנה עוד משהו שיקרר את האוויר, אבל לא את האווירה, אני מקווה…