היין שכבש את קיסריה

מועדון הטועמות של סלונה נפגש הפעם בנמל העתיק של קיסריה. הטיימינג היה מושלם לצפיה בשקיעה יפיפיה. שמתי לב ששקיעות נותנות לי תמיד את ההרגשה שלא משנה מה קרה היום, הכל בא על מקומו בשלום. ואכן, מפגש טעימת היין החודשי שלנו משכיח את כל הריצות, הנסיעות והעניינים של היום ומשרה עלי שלווה ואופטימיות.

צילום: "הגרגרנית"

שוב פינוקים! ארוחת ערב של מנות ים ויבשה, בדגש על התאמת היין הנכון להן. מצד החתן –  מסעדת הצלבנים, אשר יושבת ממש מעל קו המים. בחורף האחרון גלי הים הסוערים הפילו את המרפסת שלה לתוך הים וכעת עובדים על בנייתה מחדש. ומצד הכלה – דיוויד גרוניך, מתאים היין האולטימטיבי של יקבי כרמל. קפצנו למים הסוערים. ליתר דיוק, ליינות הצוננים.

צילום: "הגרגרנית"

פתחנו כהרגלנו ב… 3 ניחושים. נכון! ברוט פרייבט קולקשן. מסורת היא בכל זאת מסורת! הברוט עזר לנו להחליק בגרון את מנות הפתיחה שקיבלנו – סלט קיסר, חציל קלוי על הגריל, סלט עגבניות, סלמון מעושן והרבה פוקצ'ות. וכמובן, הטמיע בנו את אחוזי האלכוהול הראשונים של הערב, שהם בין הנעימים ביותר.

צילום: "הגרגרנית"

את המנות הראשונות, סביצ'ה טונה ברוטב סויה וסביצ'ה לברק בשמן זית, לימון ופלפל חריף שתינו עם יין שמתאים לאוכל מהסוג הקר וה"נא" – יין יבש ולימוני, הלא הוא סוביניון בלאן 2009 של יקב יתיר.

צילום: "הגרגרנית"

ויוניה 2009 של יקב יתיר, ממנו טעמנו והתלהבנו כבר ביקב עצמו, עשה שוב את העבודה וליווה בצורה נפלאה פיסות פילה בורי בטמפורה ופילה לברק מצוין על האש. טיפ חשוב: אם אתם בוחרים בדגים עם רטבים עשירים יותר, על בסיס חמאה ושמנת, אתם יכולים להתאים להם שרדונה 2009 של הסדרה האזורית, לאיזון הטעמים.

צילום: "הגרגרנית"

מכיוון שהיינו חייבות לטעום הכל (לצרכי לימוד בלבד, כמובן), חגגנו גם  עם מנות עיקריות בשריות. שיפודי האנטריקוט, נתחי הפרגית ברוטב כורכום ופלחי תפוח האדמה והבטטה האפויים לא בדיוק נחשבים לצד הקליל של הארוחה. הרגשנו צורך לשלב, לראשונה, יין אדום. פה חיכתה לנו ההפתעה הכי נעימה שיכולה להיות לגרגרניות יין שכמונו. אנחנו, חברים וחברות, זכינו לטעום יין מסדרת הדגל החדשה של היקב, סדרת Carmel. היין הזה טרם הגיע לחנויות ולכם נשאר לקנא ולהמתין בסבלנות (משתלמת) לצאתו – קברנה סוביניון 2008 מכרם קאיומי, Single Vineyard. הסדרה החדשה מאופינת בתויות בקבוק, עם רישומים עדינים של הכרמים מהם הגיעו ענבי הפרימיום האלה והן משלימות את הדימוי היוקרתי של הסדרה העילית.

צילום: "הגרגרנית"

כשהחושך ירד לגמרי הגענו מלאות, אך נינוחות, אל המנות האחרונות. הנה הטקטיקה בקשר לקינוחים ויין: היין חייב להיות יותר מתוק מהמנה המתוקה, אחרת לא נרגיש את טעם היין (הוא ייבלע בטעם האוכל). עכשיו אתם מבינים שהסבתות צדקו: לא שותים מים אחרי שאוכלים אבטיח! פתאם הכל מובן! גוורצטרמינר 2007 של כרם שעל נתן קונטרה מעולה לקרם ברולה ולפונדנט שוקולד חם.

צילום: "הגרגרנית"
  •  שורה תחתונה לכוס של אליהו: קברנה סוביניון 2008 מכרם קאיומי, Single Vineyard. שווה לחכות ומתאים לחגיגות אמיתיות! יין שמתאים לעכשיו אבל יכול להתבגר איתכם. נפלא!

השוונץ:

  • המפגש הזה היה שונה מעט מקודמיו – נלוותה אלינו טועמת אורחת שזכתה בתחרות שערכו יקבי כרמל, כוסות נשברו ברגעים הקריטיים והרבה רגשות צפו על פני השטח. נשים, מה ציפיתם? The Best!
  • אגב מים סוערים (אין ברירה. צריך לחכות עד החורף הבא), אוטוטו פול סיימון פה וממש מדגדג לי גם טעימה ממנו (לצערי, בלי ארט גרפונקל).
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אוכל, מסעדות, בתי קפה, ברים, מקומות, משקאות, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s