יתברך שמו

לרגל ראש השנה הממשמש ובא, יצא לאור ספרו החדש של מיקי שמו, "שבתות וחגים עם מיקי שמו" ובו כלולים כמה ממיטב העוגות, הלחמים והקינוחים של הקונדיטוריה המשפחתית שלו. הספר כולל 150 מתכונים, ביניהם גם מתכונים קלים "למתחילים", מתכונים ללא גלוטן ומתכונים ללא סוכר (המשתמשים בתחליפים).

צילום: יח"צ

השקת הספר החדש נערכה בחנות הרשת ברמת אביב וכללה שולחן יפיפה ומעוצב של קינוחים, עוגיות ועוגות וכן מאפים מלוחים. גם נראה טוב וגם טעים מאוד, שמיד עשה לי חשק לנסות כמה מהמתכונים בספר. כתבה עיתונאית מעמיקה מחייבת בדיקה של המוצר, נכון?…

צילום: "הגרגרנית"

מכיוון שחגי תשרי בפתח, הנה סנונית-פוסט ראשונה בנושא מתכונים לראש השנה. ומה מתאים יותר לפתיחת ארוחת החג מאשר קצת פחמימות מתוקות? בפרק "חלות" מצאתי "חלת דבש ושקדים". לא בטוח מה זה יותר, לחם או עוגה, אבל בטוח שזה מאוד טעים. למי שכבר הולך איתי כברת דרך יודע על אהבתי לריח ולטעם של כל דבר שיש בו שמרים. ובכן, לא חייבים לחכות עד החג. ארוחת בוקר עם חלה כזו מסדרת לכם את היום, כל השנה.

צילום: "הגרגרנית"

חלת דבש ושקדים

חומרים ל-3 חלות:

  • 38 גרם (3/4 קוביה) שמרים טריים או 3/4 שקית שמרית
  • 160 גרם (1/2 כוס) דבש
  • 400 מ"ל (1 2/3 כוסות) מים קרים
  • 1 ק"ג קמח לחם (שטיבל מס' 2)
  • 2 ביצים גדולות (L)
  • 100 גרם חמאה רכה חתוכה לקוביות
  • 1 כף שטוחה מלח
  • 1 כוס שקדים מולבנים פרוסים

לציפוי:

  • 1 ביצה טרופה

אופן ההכנה:

  1. מכינים את הבצק ומתפיחים: שמים שמרים ודבש בקערת מיקסר וממיסים במים קרים. מוסיפים קמח, ביצים וחמאה ומערבלים עם וו לישה כ-10 דקות במהירות איטית-בינונית עד לקבלת בצק אחיד וחלק. מוסיפים מלח ולשים עוד כדקה.מוסיפים שקדים ולשים עד לפיזורם בתערובת.
  2. מעבירים את הבצק לקערה משומנת. מכסים בניילון נצמד או במגבת לחה ומתפיחים כשעה עד שהבצק מגדיל את נפחו ב-50%.
  3. מעצבים, מתפיחים שוב ואופים: מחלקים את הבצק על משטח מעט מקומח ל-3 חלקים שווים. יוצרים מכל חלק כיכר לחם ארוכה (כמו לחם אחיד) בגודל 20X30 ס"מ.
  4. מניחים בתבניות מרופדות בנייר אפיה, מכסים במגבת לחה ומתפיחים כשעה.
  5. מחממים תנור ל-170 מעלות.
  6. מברישים את החלות בביצה וגוזרים בעזרת מספריים חתכים בעומק 2 ס"מ ובמרווחים של 2 ס"מ בחלקו העליון של הבצק.
  7. אופים כ-30 דקות עד הזהבה עמוקה.

בתאבון!

צילום: "הגרגרנית"

השוונץ:

ארץ זבת חלב ודבש? – הנה כמה פריטי טריוויה על הדבש שקיים פה כל כך הרבה שנים:

  • שרידי דבש המתוארכים ללפני 150 מליון שנה נמצאו במאובנים באזורנו.
  • דבש מופיע במנהגים יהודיים כהבטחה למתיקות ולהצלחה: בראש השנה נהוג לאכול תפוח בדבש, את אותיות הא"ב היו מצפים בדבש לתלמידי החדר המתחילים בקריאה ועוד.
  • טעמו של הדבש, ניחוחו וצבעו מושפעים מהפרחים מהם הדבורה אספה את הצוף: הדרים, פרחי בר, אבוקדו הם מקצת הדוגמאות (יש מאות סוגים).
  • מבחינה תזונתית הדבש דומה לסוכר, אך הוא אינו גורם לעששת!
  • הדבש התגבש לכם? מצוין! זה אומר שמדובר בדבש טהור וטוב.
  • פעם קראו לבעל המקצוע הרודה את הדבש "כוורן", היום קוראים לו "דבוראי". אתם יכולים להבים למה, נכון?…
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אוכל, חגים, ספרים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s