חבוטה

יש ימים כאלה שאני מרגישה חבוטה. ברור מאליו שקימה השכם בבוקר אינה תורמת לעור הפנים שלי ובטח שלא לעייפות הכרונית, אבל עם זה אני מסתדרת. מה לא עושים במסגרת האהבה לילדים… אני מתכוונת לחבטות שמגיעות מכיוונים אחרים, קיומיים יותר, למשל מאלה אשר מדירים אותי ממקומות ישיבה באוטובוס או לא נותנים לי לשיר, רק כי אני אשה.

חבטה כזו, ממש לפנים, גם יכולה להגיע ממי שבחסות הדמוקרטיה רוצים לחוקק חוקים נגדי ממש, רק כי אני לא מסכימה עם דעותיהם, משל היינו האחרונה במדינות העולם השלישי. או שהם מנסים להכניס רוח "נכונה" יותר, "משלהם", לבית המשפט העליון. כאילו הוא באמת "משלנו" או "משלהם".

חבטה דומה אני מרגישה באזור הלב (פולניה או לא פולניה) כשמכריחים רופאים צעירים, כאילו היו עבדים, לעבוד שעות לא הגיוניות, תמורת משכורת עלובה ואידיאלים שהולכים ונשחקים.

ומה עם האנשים האלה, בשר מבשרינו, אשר יושבים להם, על טפיהם, וקופאים בקור הירושלמי, החולוני או התל אביבי, כי פשוט אין להם לאן ללכת? האם הם באמת צריכים להפסיק לעבוד ולהוריד גם את מעט הכבוד העצמי שעוד נשאר להם, רק כדי לקבל מעט תמיכה מהמדינה?

בימים כאלה, גם אני, שבין כה וכה מרגישה תמיד במיעוט, רוצה איזה יין טוב, שישכיח ממני את ההתלהמות והפרעות המתחוללות בעולם החיצון, יתפשט בתוכי בחמימות ויזכיר לי את הדברים הטובים שבזכותם אני פה. כן, את השפה, הסלנג, השירה, הפרוזה, האמנות. את החברות, תחושת היחד, הציונות. ערבות הדדית ,אהבה וכבוד הדדי.

קרפצ'ו בקר הוא מאכל חבוט מטבעו. הוא הומצא אך זה מכבר, רק באמצע המאה ה-20, במוסד קולינארי מבוסס בשם Hary's Bar, בוונציה, איטליה, לזכר הצייר האיטלקי ויטורה קרפצ'ו. לא, לא מדובר פה בויטורה מהמערכון הידוע על אנשי הארון של דני סנדרסון. באמת היה צייר בשם זה, שחי באיטליה במאה ה-15 והמנה הזכירה לשף שיצר אותה, את ציוריו עם צבעי האדום-לבן. כמו המצאות טובות אחרות, גם המנה הזו הומצאה למען אישה. כתמיד, שרשה לה פאם…

צילום: "הגרגרנית"

קרפצ'ו בקר

4 מנות

  • 400 גרם נתח סינטה (יש כאלה שמעדיפים פילה)
  • 7 כפות מיונז (עדיף ביתי)
  • 1 כף רוטב וורצ'סטר
  • 1 כף מיץ לימון
  • 3 כפות חלב
  • מלח גס, פלפל שחור

אופן ההכנה

  1. פרסו את נתח הסינטה לפרוסות דקיקות בעובי נייר. אפשר לעשות זאת בקלות עם נתח מקורר היטב. את החלק הזה אפשר גם לבקש מהקצב שלכם לעשות.
  2. חבטו והשטיחו את פרוסות הבשר, בעזרת פטיש שניצלים או מערוך, כדי לדקק אותן, ממש עד שקיפות. הנה הטכניקה שלי, אותה גיבשתי לאחר כמה וכמה נסיונות: מניחים כל פרוסה בין ניירות אפיה וחובטים בכל פרוסה בנפרד, מצידה האחד לצידה הנגדי, שוב ושוב, עד שמתקבלים נתחים דקיקים-שקפקפים.
  3. הניחו את פרוסות הבשר על צלחת הגשה.
  4. ערבבו היטב את המיונז, רוטב הוורצ'סטר, מיץ הלימון והחלב לרוטב קרמי לבנבן ותבלו במלח ופלפל.
  5. טפטפו מהרוטב על הבשר והגישו.

צילום: "הגרגרנית"

זו היתה הגרסה המקורית של הקרפצ'ו ומאז צצו לה גרסאות נוספות. הנה הידועה שבהן, לאותה כמות של בשר:

  • על פרוסות הבשר שבצלחת ההגשה פזרו צרור עלי רוקט וגילופים של גבינת פרמזן אמיתית.
  • טפטפו מעל שמן זית איכותי ומעט מיץ לימון ותבלו במלח גס ופלפל שחור.

בתיאבון!

צילום: "הגרגרנית"

מכיוון שמדובר במעט חומרים, חשוב להקפיד על איכות חומרי הגלם. לא צריך לשדך לקרפצ'ו הרבה יותר מלחם טוב ויין איכותי. למשל כרמל פטיט סירה גפנים בוגרות הרי יהודה, מהסדרה האזורית 2008 –  יין אדום יבש שהתבגר בחביות עץ אלון צרפתי במשך 14 חודשים. היין בעל גוון ארגמני עמוק ובשומת של פטל שחור, אוכמניות, ליקריץ ועור. גוף מלא וסיומת ארוכה ומאוזנת. יין עמוק ואדמתי שילווה היטב בשרים חיים או צלויים ובעיקר קרפצ'ו, אומצות, בשר ציד ותבשילי קדרה עשירים. תודה למירה איתן, מנהלת התקשורת והעיתונות של יקבי כרמל, על ההמלצה.

השוונץ:

  • מאז שהיא הומצאה, במילה קרפצ'ו משתמשים כאשר רוצים להתייחס לכל דבר שנחתך בדקיקות ולאו דווקא בקר. יכול להיות פילה של דג, ירק או פרי.
  • אין כמו קרפצ'ו להביא אתכם לקטרזיס, אחרי שהוצאתם טוב-טוב את העצבים. אחרי זה, בטוח תרגישו טוב יותר!
  • אכלתם כבר ב"קרפצ'ו בר"? במקום הזה מגישים עוד הרבה מאוד וואריציות על נושא הקרפצ'ו, מהמזרח ומהמערב וגם כאלה שלא העליתם בדעתכם.
מודעות פרסומת

תודה על כל מה שנתת

חג ההודיה (Thanksgiving) נחגג בארה"ב ביום חמישי, הרביעי בחודש נובמבר, כלומר בדיוק היום! וכל זאת למה? כדי להודות על היבולים הטובים, שבגידולם הושקעה עבודה רבה. לא מדובר בחג דתי אלא בחג חקלאי מאוד. בהשאלה לעולמנו הצר מדובר ב"חג הקציר" או ב"חג הביכורים" של הסתיו. האמת, מתי לאחרונה הודיתם על השפע (טפו-טפו-טפו, שימשיך!) שיש לנו? ואין הכוונה להודות לחנווני במכולת או לקניין של הסופרמרקט, כי אם למגדלים ולחקלאים, אשר עובדים בעבודה קשה כל כך ולא תמיד מתגמלת?

ב-10 בדצמבר יחגגו חברי תנועת Slow Food את יום טרה מדרה (Terra Madre), שהוא היום שבו בכל חלקי העולם (גם בישראל)) ינסו לחשוב ולעשות אוכל שהוא טוב, נקי והוגן. במאה שבה רוטב לפיצה מוגדר בארה"ב כירק, בקידומם של לוביסטים חזקים, ברור שחשוב יותר מתמיד להציג אלטרנטיבה לעתיד בריא יותר ומתחשב בסביבה, גם בכל הקשור למזון.

ומה יותר מתאים ליום כזה של תודות, אם לא סלט טוב וחמים המתאים לעונה. את הסלט הזה הכנתי ביוון בימים הקרירים שפקדו אותנו שם, אבל הוא יכול להתאים גם לימים חמים יותר. יקח זמן עד שאגיע שוב ליוון אהובתי, אז הנה מתנת פרידה. שלא תשתני לי. שלום ולהתראות.

צילום: "הגרגרנית"

סלט בורגול, תרד ועגבניות מיובשות

החומרים

  • 3 בצלים לבנים, קצוצים דק
  • 1/3 כוס (80 מ"ל) שמן זית
  • 3 שיני שום, כתושות
  • 200 גרם בורגול עבה
  • 300 מ"ל מרק עוף או מים, חמים
  • 30 גרם חמאה, חתוכה לקוביות
  • 70 גרם אגוזי מלך, קצוצים גס
  • 1/2 כפית קינמון טחון
  • 250 גרם עלי תרד צעירים, קצוצים גס
  • כוס עגבניות מיובשות, קצוצות
  • צרור עלי נענע, קצוצים
  • מיץ מ-1 לימון

אופן ההכנה

  1. בסיר אדו את הבצל בשמן הזית עד לשקיפות.
  2. הוסיפו את השום ובשלו עוד שתי דקות.
  3. הכניסו גם את הבורגול ואת המרק או המים, הביאו לרתיחה ואז הנמיכו את האש ובשלו כרבע שעה, עד שהבורגול יספוג את כל הנוזלים.
  4. נקדו מעל הבורגול בקוביות חמאה ופזרו מעל אגוזים וקינמון. כסו את הסיר במכסה ותנו לבורגול לספוג טעמים כרבע שעה.
  5. במזלג ערבבו את הבורגול והעבירו לצלחת הגשה.
  6. הוסיפו לבורגול החם תרד ועגבניות מיובשות וערבבו היטב.
  7. פזרו מעל את עלי הנענע הקצוצים וטפטפו מעל הכל את מיץ הלימון.

בתיאבון!

השוונץ:

  • גם בישראל יחגגו את יום טרה מדרה, בסניפים השונים של סלואו פוד, מצפון עד דרום. אתם מוזמנים להצטרף לתנועה ולבדוק לאן מתאים לכם להגיע. מבטיחה לכם שינוי מחשבתי והנאה לחושים!
  • מכירים את אתר Slow.org.il? הנה ההגדרה של כותביו: "אתר סלואו הוא מקום מפגש לאנשים שהחליטו להאט, בצורה זו או אחרת, את חייהם. אתם לא חייבים לגור במערה, ללבוש עלים ולעסוק במדיטציה. מספיק שתרצו לאכול יותר טוב, ליהנות מהחופשה הבאה שלכם בצורה יותר מוצלחת, לנהל קשרים טובים יותר עם המשפחה שלכם, לצרוך בצורה הגיונית יותר וכו’. ההאטה, כמו אלוהים, נמצאת בפרטים הקטנים, בפעולות היומיומיות, ואנחנו פה כדי לחלוק: סיפורים על האטה, מידע רלוונטי, טיפים, וכל מה שיכול לעזור לנו לעשות חיים בחיים האלה."

פעמיים חומוס בבקשה!

רוב הימים ביוון היו קייציים וכללו הרבה שעות של בהייה מלאת הערצה (או שמא נאמר, קנאה) בים היפיפה, חיפוש אבנים והקפצתן על הגלים, שחיה ועוד פעילויות שעושים לאורך החוף. אלא שאז הגיעו כמה ימים קרים ממש, של גשם ומעילים ותנורי עצים. האמת, לא היינו מוכנים לזה בכלל, נפשית ופיזית. נו, אם אין ים, ניסע להרים. לכפר המקסים זגוריה הגענו בלב עונת קטיף התפוחים ותחת כל עץ רענן מצאנו ארגזים מלאים בתפוחים אדומים ויפים, מחכים שיקחו אותם מכאן, לכל קצוות אירופה.

בכלל, עליה של כמה מטרים מעל פני הים משנה לגמרי את הנוף. הסתיו התגלה במלוא עוזו –  העצים בצבעי שלכת, רקפות פורחות ובצידי הכביש, שמחה וששון, ערמונים! הקיפודים הקוצניים האלה הגיעו איתנו הביתה, לקליה בתנור ופיצוח. תענוג אמיתי.

צילום: "הגרגרנית"

מה יותר קלאסי למזג אויר כזה ממרק מהביל וטוב? מכיוון שהתחלתי כבר עם שעועית, הייתי בשוונג של הקטניות. והפעם, מרק חומוס חמצמץ, עם תוספת של צנוברים ומנגולד. זאת ועוד, המרק יכול להפוך למילוי של מאפה פילו. בעצם, מדובר פה ב"שניים במחיר של אחד". אני אוהבת מבצעים כאלה… ומכיוון שהשבוע מזג האויר גשום וסוער, המתכונים אקטואליים ביותר גם לארץ הקודש.

מרק חומוס

6 מנות

  • 500 גרם גרגרי חומוס קטנים (נסו את האורגניים המקומיים, כי הם באמת קטנים יותר), שהושרו במים ללילה
  • 2 בצלים לבנים, קצוצים
  • 2 כרישות (החלק הלבן), מנוקות היטב וקצוצות
  • 120 מ"ל (1/2 כוס) שמן זית
  • 1 כפית זרעי כמון
  • 5 שיני שום, קצוצות
  • 6 עלי דפנה
  • 100 גרם צנוברים
  • מיץ מ-2 לימונים
  • מלח, פלפל שחור
  • חבילת מנגולד, החלק הירוק בלבד, קצוץ

אופן ההכנה

  1. בסיר טגנו בצל וכרישה במחצית כמות שמן זית. כסו במכסה ותנו לכל זה להזיע מעט עד לשקיפות.
  2. הוסיפו כמון, שום ועלי דפנה וערבבו היטב.
  3. סננו את גרגרי החומוס והוסיפו לסיר, עם מים שיכסו אותו כפול בגובה. הנמיכו את האש ובשלו עד לריכוך, כשעה וחצי. מומלץ לקפות מדי פעם את הקצף שעולה.
  4. במחבת טגנו את הצנוברים בכף שמן זית, עד שיזהיבו מעט. הוסיפו אותם למרק, יחד עם מיץ הלימון, מלח ופלפל.
  5. הוסיפו למרק גם את עלי המנגולד ואת שאר שמן הזית והגישו.

יכולתי לעצור פה ולכתוב "בתיאבון", אבל אני רוצה להמשיך איתכם עוד קצת הלאה…

אתם יודעים שמרק משתפר ככל שהוא עומד ותמיד עדיף להכין מרק יום קודם. אבל נניח שאכלתם ושבעתם ונשאר מרק ולא מתחשק לכם למחרת. הנה המשך אפשרי:

צילום: "הגרגרנית"

מאפה פילו במילוי חומוס

6 מנות

  • 1 כוס מרק חומוס, מסונן מנוזלים
  • 2 כפות שמן זית
  • 2 עגבניות, קצוצות
  • 100 גרם גבינה קשה מגוררת (פרמזן, קשקבל או פטה)
  • מלח, פלפל שחור
  • 12 עלי פילו בגודל 10X20 ס"מ
  • מעט חמאה מומסת
  • 1 ביצה + מעט חלב (ווש)

אופן ההכנה

  1. הוסיפו את שמן זית, העגבניות, הגבינה, המלח והפלפל לתערובת המרק המסוננת.
  2. הברישו עלה פילו אחד בחמאה מומסת ובווש הביצה, שימו מעליו עלה פילו נוסף וגם אותו הברישו בחמאה ובביצה.
  3. הניחו כף מהמלית בקצה עלה הפילו, קפלו את קצוות העלה פנימה וגלגלו אותו לאורכו.
  4. הניחו בתבנית מרופדת בנייר אפיה, כשצד התפר למטה. חזרו על הפעולה, לקבלת שישה מאפים. אפשר להבריש שוב באזור התפר כדי שהמאפה לא ייפתח.
  5. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, ל-15-20 דקות, עד שהמאפה מזהיב.

זהו. עכשיו אפשר לכתוב סופית "בתיאבון!".

השוונץ:

  • אהבתם את המתכוניים? אותם ועוד אחרים, נפלאים לא פחות, תוכלו למצוא בספר המקסים "A Culinary Voyage around the Greek Islands" מאת Theodore Kyriakou.
  • לאלה שמכירים גרגרי חומוס רק מהשקית שבסופרמרקט, נספר שחומוס, בדומה לקטניות אחרות, גדל בתוך תרמילים, על שיחים נמוכים.
  • לגרגרי החומוס יתרונות תזונתיים רבים; הם עשירים בחלבון צמחי, סיבים תזונתיים, בויטמנים ובמינרלים וגם בחומצות אמינו, אשר משפרות את מצב הרוח. עכשיו ברור למה הישראלים אוהבים כל כך חומוס.
  • ממרח החומוס התעשייתי מכיל הרבה שומן וחומרים משמרים, כך שמומלץ להכין אותו לבד. תוכלו למצוא כאן מתכון מנצח לממרח חומוס "כמו שצריך" ועוד מידע ל"שרופים" על הקיטניה הזו.

אהבה משעועית ראשונה

ראיתי את שעועית הבורלוטי (Borlotti) היפיפיה בשוק שהתקיים במרכז הכפר בו גרנו ביוון, וישר ידעתי שהיא חוזרת איתי הביתה. הצבעוניות הנהדרת שלה משכה אותי, בתרמיליה הורדרדים ובפולים הלבנים המנומרים בפסי בורדו, שכאילו צוירו בטוש. לא בכדי היא מכונה "שעועית החמוציות" (Cranberry Bean). כדי להכין אותה, יש לחלץ את הפולים מתוך התרמילים ולבשל אותם. אם יש לכם מזל כמוני ומצאתם שעועית טריה, אין צורך כמובן להשרות אותה מראש. הבישול משנה את צבעה לחום בהיר ומוציא ממנה טעמים עדינים, כמעט אגוזיים והמרקם שלה קרמי ונימוח בפה.

צילום: "הגרגרנית"

אני כבר מתארת לעצמי איך זה, קראתם שהפעם הנושא הוא שעועית וכבר בא לכם לדלג מהפוסט הזה. לקיטניה הזו יצא שם רע, עקב השמות שהיא עושה לנו במערכת העיכול. עוד בתלמוד הירושלמי כתוב: "למה נקרא שמה שעועית? – שהיא משעשעת את הלב ו"מהלכת" את בני המעיים". היו משתמשים בה בזכות היותה חומר גלם זול, אבל האמת היא שמי שטעם מרק שעועית סמיך או שעועית שהתבשלה שעות בחמין, יודע את נפלאות הטעם שלה.

הנה מתכון לארוחה שלמה של שעועית ברוטב לימוני ומעליה כנפי עוף. כאילו המשכנו את מוטו ה"זול" עד הסוף, כי גם כנפיים זה משהו אנדר-רייטד ברמות, אבל מי שלא טועם לא מבין כמה זה טעים וממכר. תבשיל מחמם, אבל לא באמת כבד (משהו בחמצמצות שלו עושה את זה), לערבים הקרירים שהגיעו אלינו. ואם לא מצאתם שעועית בורלוטי, יש במתכון הצעה לתחליף.

צילום: "הגרגרנית"

תבשיל שעועית בורלוטי עם כנפי עוף

4 מנות

לעוף

  • 12 כנפי עוף
  • 4 כפות שמן זית
  • מיץ מ-1 לימון
  • צרור קטן של פטרוזיליה, קצוצה
  • מלח, פלפל

לשעועית

  • 500 גרם שעועית בורלוטי טריה (כולל תרמילים) או 300 גרם פולים בלבד (אם לא מצאתם שעועית בורלוטי, תוכלו להשתמש בשעועית לבנה קטנה או בשעועית פינטו. במקרה הזה יש להשרות אותה במים למשך לילה ולהחליף את המים מדי פעם)
  • 10 בצלי שאלוט קלופים שלמים
  • 2 גזרים קלופים, קצוצים
  • 4 עלי מרווה
  • 200 מ"ל שמן זית
  • 4 שיני שום קצוצות
  • 200 גרם עלי תרד שטופים
  • מיץ מ-1 לימון

אופן ההכנה

  1. לערבב בקערה שמן זית, לימון, פטרוזיליה, מלח ופלפל ולהכניס פנימה את כנפי העוף. לכסות את הקערה ולשים במקרר עד שיש בהם צורך.
  2. בסיר גדול לשים פולי שעועית, בצלים, גזר, מרווה, 50 מ"ל שמן זית ומים עד כפליים מגובה השעועית. חשוב לא להמליח בשלב הזה את השעועית, כי זה מעכב את התרככותה. להביא את התערובת לרתיחה ולקפות את הקצף העכור שנוצר. להוריד את האש ולבשל על אש קטנה כשעה, שעה וחצי, עד שהשעועית מתרככת לגמרי.
  3. לסנן את תערובת השעועית מהנוזלים, אבל לשמור אותם בצד.
  4. בסיר מחממים את יתרת שמן הזית עם השום. מוסיפים את עלי התרד ומכסים את הסיר במכסה, כדי שיגיר נוזלים ל-2-3 דקות.
  5. מוסיפים לסיר גם את תערובת השעועית ומיץ לימון.
  6. במחבת  מניחים את כנפי העוף (עם המשרה שלהם) לצריבה קלה, על אש גבוהה.
  7. מניחים את כנפי העוף על השעועית בסיר לכרבע שעה של בישול יחד.
  8. מניחים בצלחת, עם מעט מהנוזלים שסיננו ושמרנו בצד ומגישים עם אורז לבן, שיספוג את הנוזלים.

בתאבון!

צילום: "הגרגרנית"

השוונץ:

ימי יוון העליזים

השורה הראשונה בפוסט הזה היא גם השורה התחתונה: החיים טובים בפיליון! לשון היבשה הזו, במזרח יוון, היא גן עדן שעדיין לא נהרס בתיירות יתר. לא תמצאו שם קלאבים של בטן-גב, אין הרבה דוברי אנגלית והתושבים המקומיים עדיין מתפרנסים מחקלאות ומדיג. מספרים שהאלים באתונה היו יוצאים לשם בימי הקיץ, כדי לנפוש ממריבות החורף באתונה. כבר מפתה…

שביתות באתונה? כלכלה מתמוטטת? חוב לאומי? החיים בפיליון ממשיכים על מי מנוחות, בדיוק כפי שהיו במאות ואלפי השנים האחרונות. כי למה לשנות משהו שעובד? קל לקנא בצורת החיים של היוונים בכפרים, להגדרת הזמן השונה שלהם ולשלווה השוררת בכל. בעיקר לנו, "המציצים והנפגעים" מהצד, אשר חוזרים לחיים ההיפר-אקטיביים, לאחר אשרה זמנית בבועת חלום כזו.

זהו הביקור השני שלי בפיליון (היו לי כבר כמה פוסטים יווניים כאןכאןכאן וכאן) וגם הפעם, חזרתי עם הרבה רעיונות קולינאריים בהשראת האוכל היווני. אבל לפני הכל, חשבתי לתת לכם בפוסט הזה לשטוף את העיניים בכמה מהנופים, האנשים וכמובן האוכל, מהחלקים ההרריים של האזור ומאלה שלאורך החוף. היו ימים נעימים שקראו לסלטים קלים והיו ימים קרים וגשומים שדרשו תבשילים חמים.

בפיליון חופים רבים, חלקם סלעי ואחרים חוליים. הנה לכם פרט טריוויה: צילמו שם את הסרט מאמא-מיה!

צילום: "הגרגרנית"

בהרים מרגישים את הקרירות של הסתיו. אפילו מחממים כבר בתנורי העצים.

צילום: "הגרגרנית"

ליד הים אוכלים אוכל מקומי: דגים ופירות ים. תהיו בטוחים בשני דברים בארוחה יוונית; מתחילים בסלט יווני: ירקות, גבינת פטה, שמן זית טוב ואורגנו מיובש מקומי; ומסיימים בקינוח, בד"כ על חשבון הבית. לפעמים פירות העונה חתוכים, ולפעמים (כמו בתמונה) יוגורט נדיב באחוזי שומן (בעצם סוג של שמנת חמוצה) עם מרקחת ענבים מתוקה. בריאות!

צילום: "הגרגרנית"

כמה מהמאזטים היוונים הנפלאים: קרוקטים מטוגנים מבשר דגים או גבינה, מאפה פילו גבינה אפוי או מטוגן, פלפלי "שושקה" ירוקים מאורכים ממולאים גבינה, ופיצוחי דגי אנשובי מטוגנים ונפלאים!

צילום: "הגרגרנית"

היוונים לוקחים ברצינות את המושג טריות. הנה כמה מקצועות ששכחנו איך הם נראים מחוץ לחללים הממוזגים של הסופרמרקט או הקניון.

צילום: "הגרגרנית"

השוונץ:

  • חכו, חכו, כמה פוסטים עם מתכונים נהדרים בהשפעה יוונית, אשר מתאימים בדיוק לחילופי העונות, מחכים כבר מעבר לפינה.
  • מחפשים מה להביא הביתה כמזכרת מיוון? בכל סופרמרקט או שוק מקומי תוכלו למצוא אורגנו מיובש נ-פ-ל-א, לתיבול סלט יווני או כל סלט אחר.
  • בדרך חזרה שמענו את קווין:  "אני מרחפת סביב בהתלהבות אז אל תעצרו אותי. כי טוב לי". אמנם לא ממש יווני קלאסי, אבל מלא אנרגיות, שבא לרקוד!