המלך סלמון

יש משהו שמאוד מושך אותנו בדג הסלמון. סלמון, אגב, ולא סלומון, כפי שעדיין רבים קוראים לו. איכשהוא גם במקרה הזה היינו רוצים לשייך אותו אלינו, כאילו היה קרוי על שם שלמה המלך. משהו בכתמתמות שלו הבלתי טבעית מושך אותנו אליו. אחרת, למה דווקא הוא, דג צפוני ולא ים-תיכוני בעליל, כל כך פופולרי כאן?

דג הסלמון מקורו באוקיינוס השקט, אלא שהיום רוב רובם של הדגים גדלים בבריכות, מה שמוריד את ערכיהם התזונתיים. הסיבה המקורית לצבע הכתום-אדום של הסלמון הוא אכילת סרטנים שאוכלים אצות, המייצרות צבע אדום. בשרם של דגי סלמון מתורבתים, הגדלים בבריכות, נשאר לבן. מכיוון שאנו הצרכנים מזהים את הסלמון כבעל צבע כתום, החקלאים מוסיפים למזונם של הדגים פיגמנט, אשר גורם להם להיות כתומים.

אפשר לדבר גם על עונתיות באכילת דגים, על לוקאליות או סכנת הכחדה בגלל דיג מוגזם גם בעונת ההתרבות, אבל נראה לי שזהו להפעם. עד כאן פינתנו "הבה נחשוב על מה שאנו מכניסים לפה שלנו". אחרים היו בטח מסתפקים בתכולת חלבונים גבוהה, אומגה 3 וויטמין D… ועכשיו, אחרי שקראנו מספיק, נהיינו רעבים. אז בואו נכין גרבלקס. לא raw לגמרי, כי בשר הדג כבוש, אבל מצד שני גם לא מבושל.

במקור, הכינו את הגרבלקס הדייגים הסקנדינביים, אשר היו ממליחים את הדג כדי להתסיס ולשמר אותו וקוברים אותו מתחת לחול בחוף הים. פרושה של המילה grav הוא קבר ולקס הוא… לקס (סלמון/טרוטה/אלתית ועוד שמות לכתום-הכתום הזה). היום מוותרים על החול (שלא ייכנס לנו בין השיניים) וגם לא חייבים ללמוד לדוג. הנה מתכון קליל שכל מה שהוא דורש מכם הוא התאפקות של יומיים מרגע ההכנה לרגע האכילה. אפשר לשדך לו רוטב קלאסי של חרדל ודבש ולהוסיף צלפים ועלי שמיר, או כמו שאני אוהבת (ראו למטה). ממממ…..

גרבלקס

החומרים

  • 1 ק"ג פילה סלמון
  • 2 כפיות זרעי כוסברה
  • 3 כפיות גרגרי פלפל צבעוניים (שחור-אדום-לבן)
  • 3 כפות מלח דק
  • 2 כפות סוכר
  • צרור שמיר, קצוץ

אופן ההכנה

  1. שימו את גרגרי הפלפל וזרעי השומר במחבת קטנה ותנו להם להתחמם 2-3 דקות על האש, כדי ש"ייפתחו" ויפיצו את הארומה שלהם (תריחו ותראו מתי בדיוק להוריד מהאש).
  2. העבירו את התבלינים למכתש וכתשו אותם בעזרת העלי.
  3. הוסיפו סוכר ומלח והמשיכו לכתוש יחד, עד שיתערבבו היטב.
  4. הניחו את פילה הסלמון על משטח העבודה וחרצו בבשרו בעזרת סכין כמה וכמה חריצים קטנים.
  5. הפכו את הסלמון כשצד העור כלפי מעלה. הניחו על צד העור כשליש מהתבלינים וכשליש מהשמיר הקצוץ ושפשפו אותם עליו כדי שיידבקו.
  6. הפכו חזרה את הדג כך שצד העור יפנה כלפי מטה והניחו על בשרו את יתרת התבלינים והשמיר, תוך לחיצה ומריחה שלהם פנימה.
  7. שימו את הדג בתבנית גדולה מספיק כדי להכילו וכסו אותו היטב בניילון נצמד. מומלץ להניח עליו משקולת, כדי לגרום לו להוציא את הנוזלים שלו. חפשו במזווה שלכם – תוכלו למצוא שם כמה פחיות שימורים מתאימות כדי להניח מעל.
  8. הכניסו את התבנית עם הסלמון למקרר ותשכחו ממנו ליומיים.
  9. לאחר יומיים, הוציאו את הדג מהתבנית. אפשר לשטוף אותו במים קרים ולייבש היטב בנייר מגבת, אבל אני מעדיפה לנגב ביד את הדג מהנוזלים והתבלינים הגסים ולהשאיר אותו כך, עם כל שאריות התבלינים והשמיר עליו.
  10. פרסו פרוסות דקות של דג (ללא עור), בעזרת סכין ארוכה וחדה והגישו על צלחת או על טוסטים, עם רוטב חרדל-דבש, צלפים ועלי שמיר או כמו שאני אוהבת, עם קרם פרש (או גבינת שמנת), בליווי טבעות של בצלצלי שאלוט ומיץ לימון טרי מעל.

בתיאבון!

השוונץ:

  • השחקנית איזבלה רוסוליני כתבה, ביימה ושיחקה בסדרה של סרטונים המלמדים על סקס בטבע אצל בעלי חיים שונים, על התרבות ועל מנגנוני שרידה. אחד מהסרטונים שלה הוא גם על דגי הסלמון. באופן בלתי שמרני בעליל קוראים לסרטונים "Green Porno". ראיתי את הסרטונים לראשונה במוזיאון לטבע בחו"ל ואני קוראת לכם: שבו וצפו עם הילדים. מקסים, מקסים, מקסים! ועוד הערה לפרוטוקול: השחקנית היפיפיה הזו כבר בת 60!
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אוכל, מחשבות רציניות על אוכל, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s