טרטופו, משחק ילדים

החופש הגדול צובר תאוצה ואחרי ארבעה שבועות של קייטנה/ מחנה צופים/ שינה אצל קרובים/ שינת חברים אצלנו, נשארו לנו רק עוד…  4 שבועות של שכרון חושים. על משקל המשפט הידוע: חום, יזע ודמעות (בשיבוש קייצי). אני מתמחה בנושא "חפש מה אפשר לעשות במזגן, לא כולל קניונים או מחשב". המטבח כל כך קרוב ויש בו מזגן, אז ברור שמצאנו בו מקור מפלט. אמנם ילדים, כמו מבוגרים, מתעניינים יותר בחלק של ה"לבשל" מאשר בחלק של ה"לסדר אחריך", אבל מילא.

טרטופו הוא קינוח איטלקי שבסיסו הוא כדור גלידה (לרוב שוקולד) מצופה בשוקולד ובמרכזו פרי או מחית פרי. ולמה טרטופו? במקור הכינו אותו משוקולד, כדי להזכיר את אחותו, פטריית הכמהין (טרוף בצרפתית, טראפל באנגלית).

מדובר במתכון קליל שכיף להכין עם הילדים. אין פה התעסקות עם תנור, כך שהוא מתאים גם לקטנים ויש אין ספור אפשרויות לגיוון על פי הטעם: אפשר להכין את כדור הגלידה מכל טעם שאוהבים או שילוב של שני טעמים, אפשר לעטוף אותו בממרח שוקולד אהוב, קקאו, קינמון או אגוזים ואפשר להכניס בתוכו כל פרי עונתי או אפילו ריבה. הציצו ברעיונות שלנו ברשימת החומרים; אתם מוזמנים לחשוב על עוד.

פזמו לעצמכם איזה שיר איטלקי (או לפחות דורון מזר) וכנסו עם הילדים למטבח. עוד מעט יעבור גם היום הזה.

צילום: "הגרגרנית"

טרטופו

החומרים

  • גלידה. ליופי, כדאי להשתמש בשני טעמים. מומלץ להוציא את הגלידה מהמקפיא 10 דקות לפני שרוצים להשתמש בה, כדי שתתרכך מעט
  • מילוי: פירות קטנים כמספר כדורי הטרטופו שנרצה להכין, כמו דובדבנים או ענבים. לחילופין אפשר להשתמש בכדורי שוקולד "קליק", אגוזים, ריבה, מחית פרי ועוד

לציפוי

  • קקאו
  • אגוזי ברס (אגוזי לוז מסוכרים וגרוסים. להשיג בחנויות למוצרי אפיה)
  • קינמון
  • שברי עוגיות, ופלים או ביסקוויטים
  • ממרח נוטלה
  • שוקולד מריר מומס עם מעט שמן צמחי (על כל 100 גרם הוסיפו 1 כף שמן)

אופן ההכנה

  1. קרצו שני חצאים של כדורי גלידה משני טעמים, בעזרת כף לגלידה.
  2. הצמידו את שני טעמי הגלידה לכדור אחד, תוך שמירה על הפרדה ביניהם (שימו לב: זה קר! חוץ מזה, כדאי להשתמש בכפפות חד פעמיות כי אנחנו עומדים להתלכלך – יששש!).
  3. הכניסו בין שני חצאי כדור הגלידה פרי, אגוז או ממתק שאתם אוהבים. עטפו את כדור הגלידה שיצרתם בניילון נצמד והכניסו למקפיא, בזמן שאתם מכינים את הציפוי.
  4. הכינו בינתיים את הציפוי: חממו שוקולד מריר על באן מרי והוסיפו לו שמן. כשהשוקולד נמס, תנו לו להגיע לטמפרטורת החדר מזגו אותו על כדורי הגלידה מכל הצדדים. לחילופין, אפשר למרוח את השוקולד על ניילון נצמד ולגלגל בתוכו את כדור הגלידה. לי היה שוס: תמר ועופר הביאו לי מאיטליה ממרח שווקלד מריר עם.. כמהין! טרטופו על הטרטופו! מי שלא אוהב שוקולד, יכול לגלגל את כדורי הגלידה באגוזי ברס, בקקאו (כמו הטראפלס השוקולדיים) ואפילו בקינמון.
  5. הוציאו את כדורי הגלידה שהתקשו במקפיא וגלגלו אותם בציפוי שבחרתם והחזירו למקפיא להתקשות מושלמת, בתוך ניילון נצמד.

בתיאבון!

צילום: "הגרגרנית"
צילום: "הגרגרנית"

השוונץ:

  • לפני כמה ימים הייתי בחגיגת יום הולדת של חברה שאני אוהבת. ולמה אני מספרת לכם על זה? כי האוכל ביום ההולדת היה שווה במיוחד. שלא תגידו שאני שומרת סודות: ARTaste, קייטרינג איכותי ויפיפה להפליא, לאירוח ביתי או עסקי. מדובר בחברה משפחתית ואכן נדמה היה לי שמי שטרח והכין לנו את האוכל הוא אחד כזה שהיה אכפת לו מאיתנו. קייטרינג בוטיק לאירוח מעולה. גזור ושמור.
  • הנה המלצה נוספת, בלי קשר לאוכל אבל עם הרבה קשר לילדים: בסינמטק תל אביב מתקיים זו הפעם ה-8 פסטיבל תל אביב הבינלאומי לסרטי ילדים ונוער. מוקרנים סרטים אינטליגנטיים ומעניינים מכל העולם, לילדים בגילאים שונים וגם להורים שלהם. ביום שישי ה-27/7 הפסטיבל נגמר. כדאי לכם לרוץ עם הילדים. עוד פעילות במזגן.
מודעות פרסומת

הקוראת בקפה

כל בוקר אני חייבת לקרוא באיזה שהוא קפה כדי להתעורר. אני יודעת, מדובר בהרגל (מגונה או שלא), אבל בלי קפה, הבוקר שלי לא מסתדר. עם או בלי חלב, קר או חם, אני מהסוג שאוהב את הקפה שלו בטעם של קפה (קפה בטעמים? לא אני). ואם כבר קפה, בואו נפתח את סוגית ה"איפה שותים קפה". למצוא את בית הקפה הביתי שלך, בו הבריסטה יודע להכין את הקפה בדיוק כמו שאתה אוהב, בלי לבקש להכין את הקפה "חזק במיוחד" או "בלי הרבה קצף", הוא עניין בפני עצמו. ועוד לא הזכרנו את טמפרטורת הקפה.

בסוף יוני פגשתי בתל אביב את דיוויד לבוביץ, אחד מבלוגרי האוכל הידועים ביותר בבלוגוספירה (עוד על בלוגרי האוכל שהגיעו לארץ תוכלו לקרוא בפוסט קודם שלי). נזכרתי בספר הטוב שלו "The Sweet life in Paris", המשלב סיפורים משעשעים על חייו בעיר האורות ומתכונים, ובעיקר בעוגת המוקה שבספר. מדובר בעוגה פצצה במובן הטוב של המילה. יש בה אמנם הרבה שוקולד, אבל הוא כאן כדי לתת עוד בוסט לטעם של הקפה.

הנה לכם קינוח השנה (ואל תשכחו להודות לי אח"כ). אם אתם בעניין של לשמח מישהו, תכינו לו את העוגה הזו. מדובר בכמה כפיות של אושר טהור.

עוגת מוקה, עיבוד של המתכון של דיוויד לבוביץ

החומרים

  • 340 גרם שוקולד מריר (לפחות 60%), קצוץ גס
  • 2/3 כוס (160 מ"ל) אספרסו מוכן לשתיה
  • 60 גרם שמנת מתוקה
  • 5 ביצים (בטמפרטורת החדר)
  • קורט מלח
  • 100 גרם (1/2 כוס) סוכר לבן

אופן ההכנה

  1. צעד ראשון הוא בכלל מתחום ה-DIY. רפדו תבנית בקוטר 22 ס"מ, ששימנתם בחמאה מבעוד מועד, מבחוץ מסביבה ברדיד אלומיניום, כך שכשתכניסו אותה לתבנית גדולה מלאה מים (בהמשך), הם לא יכנסו לנו לתבנית ויתערבבו עם המסה בתוכה).
  2. בקערה שימו שוקולד ואספרסו והניחו בבאן מארי (מעל מים רותחים), עד להמסה. הורידו מהאש וקררו לטמפרטרת החדר.
  3. הוסיפו לתערובת השוקולד-אספרסו גם את השמנת.
  4. הקציפו במיקסר ביצים שלמות, מלח וסוכר, עד לתערובת תפוחה וגבוהה במיוחד, כ-5 דקות.
  5. שפכו את הביצים לתערובת השוקולד, ב-2 פעמים.
  6. העבירו לתבנית המשומנת והניחו את התבנית בתוך תבנית גדולה אחרת.
  7. מלאו את התבנית הגדולה בזהירות במים חמים (שלא ישפריץ פנימה לתבנית הקטנה), עד לכחצי הגובה של התבנית הקטנה.
  8. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-160 מעלות ואפו 50-60 דקות, עד שהעוגה אפויה בצדדים ועדיין רכה בחלק הפנימי שלה.
  9. תנו לעוגה להתקרר מעט בתנור ואז הוציאו אותה החוצה והכניסו למקרר עד להגשה.

אפשר להגיש את העוגה קרה מהמקרר או אפילו קפואה, אבל אני הכי אוהבת אותה ככה, בטמפרטורת החדר, כשהיא מתמסרת לגמרי וממלאה את הפה בכל טוב. אה, ואם אפשר, גם עם גלידת קפה, ש"מתכתבת" עם הקפה שבעוגה. מה זה מתכתבת?! מכתבים שלמים נכתבים שם לאור נרות: בגלידה יש חתיכות שוקולד. יש איזונים גם במטבח.

גלידת קפה עם שברי שוקולד

החומרים

  • 6 חלמונים
  • 200 גרם סוכר
  • 1 שמנת מתוקה (250 מ"ל)
  • 300 מ"ל חלב
  • 3 כוסיות אספרסו קצר (סה"כ כ-150 מ"ל)
  • 50 גרם שוקולד מריר, קצוץ גס

אופן ההכנה

  1. הקציפו חלמונים וחצי מכמות הסוכר עד לתערובת תפוחה.
  2. הרתיחו שמנת, חלב, אספרסו ושאר הסוכר.
  3. הוסיפו בהדרגה את תערובת השמנת לחלמונים והחזירו לחימום נוסף, על אש קטנה ותוך ערבוב מתמיד, עד להסמכה.
  4. קררו לטמפרטורת החדר והוסיפו את השוקולד הקצוץ (חשוב לקרר את המסה לפני הוספת השוקולד, כדי שהוא לא ימס…).
  5. שפכו את התערובת למכונת גלידה והפעילו עד למרקם הרצוי (אם אין לכם מכונה, העבירו למיקסר. טרפו היטב את התערובת ורק אז העבירו לתבנית לפריזר).
  6. העבירו לתבנית והכניסו לפריזר, עד שהגלידה קופאת לחלוטין.

בתאבון!

השוונץ:

  • צריכים עוד מנת קפאין אחרונה לדם? הנה עוד מתכון משגע, קל ומתאים מאין כמוהו לקיץ – אפוגטו. יש להם את זה, לאיטלקים. יש לכם אורחים בפתח ומכונת אספרסו על השיש? אין לחץ! שימו כדור גלידה וניל בצלוחית הגשה והטביעו אותה באספרסו קצר חם. כמה פשוט ככה טעים!

קצוץ דק דק

השמש קופחת מעל והלחות מרקיעה שחקים. איכשהוא תמיד אני שוכחת איך זה פה בקיץ… כשאין הרבה תיאבון למאכלים כבדים, סלט הוא הפתרון האולטימטיבי. הנה כמה רעיונות לסלטים שיכולים להוות ארוחת צהריים מלאה או כתוספת לארוחת ערב. במגוון צבעים או גדלים, בפרוסות או בקוביות, רק לא לחתוך את האצבעות.

סלט עגבניות שרי

עגבניית שרי היא אמנם עגבניה משודרגת מבחינת הטעם וגם מדובר בהמצאה כחול-לבן, אבל יכולה להיות גם סופר-מביכה לאכילה בציבור. חיתוך לא נכון ואופס, השפריץ נוחת על החולצה (וזה עוד במקרה הטוב, אם הוא לא נוחת על זה שלפנייך), לכתם שנשאר לעולם ועד. כדי להימנע מכל זה, חשוב שהסכין החותכת כאן תהיה חדה ומדויקת.

החומרים

  • 400 גרם עגבניות שרי, חצויות (אפשר לערבב זנים וצבעים)
  • בצל שאלוט, חצוי ופרוס דק
  • 100 גרם גבינת פטה (כבשים היא האהובה עלי), מפוררת ביד
  • עלים מ-3-4 גבעולי בזיליקום, קרועים ביד (אפשר גם עלים של זעתר, או שילוב)
  • 2 כפות צנוברים קלויים

הרוטב

  • 3 כפות שמן זית
  • 1 כפית חומץ בלסמי
  • 1 שן שום כתושה

אופן ההכנה

  1. הניחו את כל חומרי הסלט בקערה.
  2. ערבבו את כל חומרי הרוטב יחד ושפכו לתוך הקערה.
  3. ערבבו בזהירות את הסלט והגישו עם לחם לספיגת המיץ (כי אין כמו מיץ עגבניות עם שמן זית משובח).

סלט תפוחי אדמה ברוטב פסטו

נשאר לכם קצת מהבזיליקום של סלט עגבניות השרי? חבל להשאיר אותו לנבול בחורים השחורים של המקרר… נשתמש בו לרוטב של הסלט הבא. הנה סלט שונה מההרכב הקלאסי של תפוחי אדמה-מיונז-אפונה-גזר. רוטב הפסטו כאילו נולד לתפוחי האדמה החמימים. תענוג!

החומרים

  • 600 גרם תפוחי אדמה בקליפתם
  • 100 גרם רוטב פסטו (הכי טעים כזה שמכינים בבית. לוקח דקה: בזיליקום, שמן זית, שום, פרמזן, צנוברים, מלח)
  • 50 גרם אגוזי לוז, קלופים ושבורים גס

אופן ההכנה

  1. בשלו את תפוחי האדמה (עם הקליפה) במים עד שהם רכים אך לא סמרטוטיים.
  2. בזמן שתפוחי האדמה מתבשלים אתם יכולים להכין את רוטב הפסטו עם בלנדר מוט (הכי קל ויעיל).
  3. חתכו את תפוחי האדמה לקוביות גדולות (בקליפה יש הרבה סיבים תזונתיים. השאירו אותה).
  4. שפכו את רוטב הפסטו מעל, הוסיפו את האגוזים וערבבו בזהירות, כדי שתפוחי האדמה לא יתפרקו. הגישו את הסלט כשהוא עדיין חמים.

סלט שומר

שומר הוא אחד הירקות שגיליתי בשנים האחרונות ואני משתדלת לפצות על כל השנים בהן הוא לא עלה על צלחתי. מומלץ להשתמש בסכין כבדה, כי מדובר בירק קשה יחסית.

  • 2 פקעות שומר בינוניות או 3 קטנות (בחרו את אלה הצעירות והדקות. הגודל כאן דווקא לא קובע)
  • 4 כפות כוס שמן זית
  • מיץ מ-1/2 לימון
  • כמה גילוחי פרמזן (לא חובה)
  • מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה

  1. חתכו את השומר לרבעים והיפטרו מהחלק העצי של הירק. אם יש לשומר שלכם עלעלים, שמרו אותם והוסיפו אותם לסלט.
  2. פרסו כל רבע שומר לרוחבו לפרוסות דקות והניחו בקערה.
  3. מזגו שמן זית ומיץ לימון לקערה וערבבו היטב.
  4. פזרו מעל כמה גילוחים של פרמזן, תבלו במלח (לא הרבה, כי הפרמזן מלוחה) ופלפל שחור והגישו.

סלט מלפפונים אסיאתי

סכין קטנה וזריזה עושה פה את העבודה. חובה מלפפונים טריים!

החומרים

  • 6 מלפפונים, חתוכים לקוביות בינוניות
  • 1/2 פלפל צ'ילי טרי, קצוץ דק
  • 2 כפות בטנים קלויים קצוצים
  • צרור קטן של כוסברה, קצוצה
  • 1 כפית שומשום שחור

הרוטב

  • 1 כף שמן שומשום
  • מיץ מ-1/2 לימון
  • 1 כפית סוכר דמררה
  • חופן גרגרי מלח גס

אופן ההכנה

  1. הניחו את כל חומרי הסלט בקערה.
  2. ערבבו את כל חומרי הרוטב יחד ושפכו לתוך הקערה.
  3. ערבבו בזהירות את הסלט והגישו.

סלט מלון ונענע

ולקינוח, אין מתאים יותר מפירות ולא צריך לספור יותר מעד שתיים: אחד מלון ושניים נענע. בגלל מיעוט החומרים, חשוב להקפיד על איכותם. בחרו בקפידה מלון מתוק ובשל.

החומרים

  • מלון בינוני בשל
  • עלים שלמים מצרור נענע קטן

אופן ההכנה

  1. חתכו את המלון לקוביות בינוניות, בגודל ביס.
  2. פזרו את עלי הנענע מעל המלון והגישו.

השוונץ:

  • כל מה שאני יכולה לאחל לכם לסיום הוא שיהיה לכם קיץ קצר וקריר!

ספגטי ולא מפסטה

בחיפושיי אחרי ירק מעניין לאכול בימי הקיץ הטרופים, נתקלתי בדלעת מיוחדת במינה. במשפחת הדלועים יש הרבה סוגים, חלקם נפוצים בישראל ואחרים פחות. דלעות כתומות גדולות הן תושבות ותיקות במקומותינו וגם את דלעת הערמונים היפה והמתקתקה אני מכירה. הכרתי לאחרונה אצל הירקנים גם דלעות עגלגלות בצבע כתום כהה, אבל דלעת הספגטי טרם נכנסה אלי למטבח. עכשיו כן.

מדובר בדלעת אליפטית וצהובה, לכאורה רגילה למראה, אלא שלאחר הבישול שלה, בשר הפרי יוצא חוטים-חוטים, המזכירים אטריות. יש מי שקורא לה דלעת הנודלס; אנחנו קוראים לה דלעת הלוקשען. תבחרו מה שמתאים לעדה שלכם.

דלעת הספגטי עשירה בחומצה פולית, ויטאמין A, ובטא-קרוטן (חפשו את הצבע!) והערך הקלורי שלה נמוך. נו, עכשיו בטוח רצתם למטבח, נכון? דלעת יכולה לשמש אותנו כתוספת בתנור, במרק או בעוגה, אבל הפעם חיפשתי משהו אחר, שמתאים לפרי המיוחד הזה. כשחושבים על זה, בעצם אפשר להכין כל רוטב לפסטה שאוהבים ולשלב עם החוטים של הדלעת, רק בלי הקלוריות של הפסטה. אני מצאתי שילוב מנצח אצל Cambria Bold מהבלוג "theKitchn". קאמבריה ביקרה לאחרונה בארץ, במסגרת סיור קולינארי שארגנה קינטיס לבלוגרי אוכל מחו"ל והנה נוסח מקומי של המנה שלה.

צילום: "הגרגרנית"

דלעת ספגטי עם ריקוטה ומרווה

החומרים

  • 1 דלעת ספגטי (כ-1 ק"ג)
  • 150-200 גרם גבינת ריקוטה טריה (תלוי כמה גבינתי אתם אוהבים את הרוטב)
  • 2 שיני שום כתושות
  • 2 כפות שמן זית
  • כ-10-12 עלי מרווה
  • 50 גרם צנוברים קלויים
  • מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה

  1. חצו את דלעת הספגטי לשניים והיפטרו מהגרעינים.
  2. הניחו בתבנית מכוסה בנייר אפיה את שני חצאי הדלעת הפוכים (עם הקליפה כלפי מעלה) ואפו בחום בינוני כשעה, עד שהם מתרככים (אפשר לבדוק במזלג). תנו לדלעת לנוח 5-10 דקות.
  3. בינתיים חממו שמן זית במחבת וטגנו את עלי המרווה עד שיהפכו לקראנצ'ים (לא נורא אם הם נשברים).
  4. שימו בקערה את עלי המרווה, הריקוטה והשום.
  5. הוציאו את בשר הפרי מהקליפה והעבירו לקערה. הכי נוח למשוך את החוטים החוצה עם מזלג. ערבבו את החומרים יחד ותבלו במלח ופלפל שחור.
  6. הניחו בצלחת הגשה ופזרו מעל צנוברים. לחלופין אפשר להחזיר לקליפות הדלעת, כצלחות הגשה טבעיות ודקורטיביות. מתקבלת מנה עם טקסטורה של פסטה, ברוטב גבינתי עם טעמים נפלאים וארומטיים של מרווה.

בתיאבון!

השוונץ:

  • לא יודעת אם אתם יודעים, אבל למעשה רבים מ"פרחי הקישואים" שמוכרים בשוק הם למעשה פרחי דלעת. הם גדולים יותר מאלה של הקישואים וממילא שייכים לאותה משפחה. רוצים מתכון מעולה לפרחי קישואים ממולאים? הנה אחד שהכנתי בחופשה ביוון.
  • הנה כמה דלעות מפורסמות: מרכבת הדלעת של סינדרלה, דלעות של ליל כל הקדושים (הלווין) האמריקאי, שמגלפים בהן עיניים ופה ומניחים ליד דלת הכניסה, כדי למנוע מרוחות רעות להיכנס הביתה ופאי דלעת בחג ההודיה האמריקאי.

מי יתנני אואזיס במדבר

על "אואזיס" שמעתי כבר מזמן והייתי סקרנית לפגוש את השפית של המקום, רימה אולברה. עד לפני כמה חודשים היא נהגה לארח אצלה בבית אנשים לארוחות ערב של תענוגות והגשמת פנטזיות. עכשיו, אחרי שהכרתי את קרסטין רודג'רס, בעלת מסעדה ביתית בלונדון ובלוגרית אוכל (ראו פוסט קודם), אני מבינה עד כמה האופציה של הפעלת מסעדה בבית היא הגיונית (מי ירים פה את הכפפה ויקים רשת ישראלית של מסעדות ביתיות? הי, רשת לא בקטע רע…).

נחזור לרימה שלנו. מדובר בשפית מוכשרת ומיומנת, שבאה אלינו מסן פרנססיקו, עם רקורד מרשים של עבודה במסעדות מצוינות. לפני כשלושה חודשים היא החליטה שהגיעה השעה ופתחה את מסעדת "אואזיס" בתל אביב (בשותפות עם אילן דובשני, שהיה בלוקיישן הזה לפניה עם מעדניית הבשרים המצוינת "La Maison" זצ"ל). ממילא רצינו לחגוג אירוע משפחתי. כמה טוב שהצלחנו למצוא שולחן! רימה מאמינה שאוכל הוא לא עניין של טרנדים וכי יש להתייחס אליו במקצועיות ובענווה. כמי שלמדה תחת מסורות של טריות ואיכות, היא ממשיכה גם בישראל את הדרך של אליס ווטרס.

ומה עם האוכל אתם שואלים? נתחיל אולי בבלאדי מרי מעולה שקיבלנו לפתיחה על חשבון הבית. זה מסדר את הראש וגם מדגים את המקצועיות של המקום, כי הכי קל לפשל בדברים הפשוטים. היה כל כך טוב שהזמנו גרסה גדולה שלו להמשך.

למנה ראשונה הזמנו מנה יפנית, גיוניקו – פרוסות בשר בקר כרוכות מסביב לבצלים ירוקים, עם ויניגרט מיסו שירו לבן ועלי שיסו טריים. מה אני אגיד לכם, אחת מהמנות הטובות שטעמנו לאחרונה, שילוב מצוין ומתקתק של בשר ובצל על הגריל. תענוג!

טיילנו לנו על פני הגלובוס גם עם המנות העיקריות ובגלל שלא ידענו במה לבחור, הזמנו שלוש מהן. ברצלונה היא עיר נמל והמנה שלה היתה יפיפיה וסוערת לא פחות – בייבי אוקטופוס צרוב על הגריל, עם תפוחי אדמה צעירים חצויים, בצלים, רוקט ורוטב רומסקו מצוין וממכר שבא לאכול אותו גם ככה, בכפית. לדעתי אולי המנה המנצחת של הערב. טוב, אולי יחד עם עוד כמה.

ספינת האהבה שלנו עגנה גם באקפולקו, פטוצ'יני ברוטב קקאו, עם פטריות יער מעושנות וגבינת עיזים, מנה מעט כבדה אבל הטעמים מעניינים ומפתיעים בעדינותם.

דמיינו שאנו בוייטנאם, עם פילה דניס צרוב על הגריל ברוטב וייטנאמי עם שאלוטס ולמון גראס, בליווי סלט מרענן ונהדר של כרוב סיני, אטריות זכוכית ועשבי תיבול. לא שהדג היה רע, אבל הסלט כאן היה ללא ספק הכוכב.

לקינוח רצינו להזמין את מנת התאנים, אבל היא נגמרה. מאוכזבים קלות, החלטתנו להתפשר על מנת דובדבנים, גלידה וניל ועוגיות שקדים. לא שפית כמו רימה תיתן לנו להתפשר. היא כיבדה אותנו בשתי מנות קינוח נוספות על חשבון הבית: כוסית עם סורבה מרוכז של שוקולד מריר (מריר!) ולצידה פרוסת קממבר בשלה ופרוסות אפרסק ומשמש וכוס לאטה של תה ירוק עם קציפת יסמין. כוס הלאטה היתה המנצחת ולקחה בהליכה את כל היתר: מתוקה ומרירה גם יחד ומעל הכל מרעננת. בקיצור, כל מה שאדם זקוק לו אחרי ארוחה טובה. לא רצינו לעזוב!

רציתי לצלם את רימה, אבל היא לא הפסיקה לזוז! כמו על ספידים היא התרוצצה במטבח הפתוח שלה, בישלה, צלתה וצלחתה ובין לבין צחקה והשפריצה מים על הטבח שאיתה. מה אני אגיד לכם? הבחורה שמחה. כמו ששמתם לב בתמונות, המנות של רימה מגיעות בכלי קרמיקה יפים ולא שגרתיים והיא מקפידה להניח עלה ורד אדום על כל אחת מהצלחות. לא רק טעים, גם יפה!

מאיר אדוני השמיץ לא מזמן שכל המסעדות בארץ נותנות אותן פנקוטות ואותן פבלובות. לא כאן. המנות פה מקוריות: פה טאץ' מקסיקני ושם השפעות אסייתיות ובעיקר לא משהו שראיתם פה קודם. רוצים חוויה קולינארית אחרת, שמגיעה ללא תיווך, הישר מהשפית, במטבח פתוח, במרחק שלא עולה על מטר? בואו לאואזיס. אולי לא בהמוניכם, אבל בואו. אנחנו בטוח נחזור לפה.

מנה ראשונה, שלוש מנות עיקריות, קינוח אחד (על חשבוננו), בלאדי מרי וכוסית יין לבן, סה"כ 450 ש"ח לזוג, לא מאוד יקר בהשוואה לאכזבות רבות הפזורות היום בעיר. אם אתם חוגגים אירוע מיוחד – זה המקום בשבילכם!

אואזיס, טשרניחובסקי 1 תל אביב, טלפון: 03-6206022, שני-שישי 19:00 – 23:30.

השוונץ:

צריך מילון כדי להבין את התפריט של "אואזיס". הנה הסבר לכמה מהמונחים הקולניארים שהופיעו בתפריט:

  • רוטב רומסקו – רוטב קטאלני (הו ברצלונה, ברצלונה), למעשה מחית טחונה גס, על בסיס אגוזים, עגבניות ופלפלים. מבחינתי הרוטב כאמור הולך עם כפית, אבל הוא נועד להשלים דגים, פירות ים, בשר ואפילו ירקות.
  • עלי שיסו – עלים של עשב תיבול יפני ממשפחת המנטה.
  • מחית צ'ילי פסייה – רוטב מקסיקני על בסיס פלפל פסייה (פלפל חריף שחור ומיובש) ושמנת.
  • שירו לבן – מחית מיסו יפנית, העשויה מפולי סויה מותססים ומשמשת כבסיס למרק מיסו ולבישול. היא מעניקה טעם מתקתק ונפלא לאוכל.
  • אצ'יוטה – אבקה מקסיקנית (נקראת גם אנטו), המעניקה למאכלים צבע כתום. משתמשים בה להשרות בשרים וגם לצביעה של גבינות (לכן קוראים לגבינות הקשות אצלנו "צהובות").

מעשה בחמישה בלוגרים

אתמול נסעו מכאן חמישה בלוגרים של אוכל, לאחר שבוע של שכרון חושים Israeli-style ובעיקר הרבה אוכל. קינטיס, החברה שארחה אותם, היא חברה הפועלת ללא מטרות רווח, ששמה לה למטרה לקדם הן את תדמיתה של ישראל לא רק כמקום של הסכסוך הישראלי-פלשתיני והן את תדמיתם של הישראלים לאו דווקא כאגרסיביים ושושואיסטים. האם זה אפשרי?

הדרך שהיא בחרה לעשות זאת שונה מדרכי ההסברה המסורתיות, הרשמיות. הרעיון הוא לתת לבלוגרים מחו"ל, בעלי עוקבים רבים לפוסטים שלהם, לחוות את ישראל באופן ייחודי. התקווה היא שדרך החוויות האישיות שלהם, גם קוראיהם ייחשפו לחיים שלנו כאן ואולי דרך ההיכרות, דעתם עלינו תשתנה לטובה. כבר ביקרו בישראל השנה בלוגרים של עיצוב, מוסיקה והורות ושבוע שעבר הגיעו לכאן בלוגרים של אוכל.

במסגרת הסיור, הבלוגרים ביקרו, למדו וטעמו מכל טוב ארצנו בירושלים, בתל אביב, בעכו, במצפה הימים ובמכון וולקני. ואיך כל זה קשור אלי? ביום שישי האחרון הם שודכו לחמישה בלוגרים של אוכל ישראלים, לפגישה טט-א-טט (ותודה ל-I love food על השידוך). בינינו, אין דרך טובה יותר להכיר את המדינה אליה נוסעים מאשר דרך האנשים שחיים בה.

עבדכם הנאמנה בילתה את היום עם קרסטין רודג'רס, בעלת הבלוג "The English Can Cook". שם מבטיח, אבל לצערי לא התאפשר לי לבחון אם יש אמת בפרסום. מה שבטוח הוא שהבחורה מבינה באוכל. הבלוגר המפורסם ביותר שהגיע לארץ הוא דיוויד לבוביץ, אופה-פטיסייר אמריקאי שגר בפריס, אבל מלבדם הגיעו גם קאמבריה בולד מהבלוג "The Kitchn", ארין זימר מהבלוג "Serious Eats" ופילה פיטרסו מהבלוג "Nami-Nami" (כנסו, כנסו!).

קרסטין היא לא רק בלוגרית, כי אם גם הבעלים הגאים של מסעדה שהיא מנהלת אצלה בבית תחת השם "The Underground Supper Club". אנשים נרשמים באתר האינטרנט שלה לארוחת ערב והיא מבשלת עבורם. קצת דומה למסעדה, אבל עם כל השוני שיש. וזה לא הכל: היא גם פתחה אצלה בגינה מתחם שוק לילי לאנשים עובדים, שאינם יכולים להגיע לשוק בשעות הבוקר. חקלאים ויצרנים ביתיים מוכרים שם את התוצרת שלהם ישירות לקונים. ואם גם זה לא מספיק לכם, היא כתבה ספר על כל העניין, כדי שגם אחרים יוכלו ללמוד וליישם אצלם בבית. והכל, כשמדובר באם חד-הורית. בהחלט מרשימה ומעוררת השראה! כשקראתי את כל זה עליה הבנתי שהמפגש בינינו יהיה מעניין!

נפגשנו אצל ניר צוק לארוחת בוקר ולאחר מכן קפצנו לשוק הפשפשים כדי לרכוש כלי אוכל למסעדת הבית הלונדונית שלה. האמת? היא התמקחה יותר טוב ממני עד שתהיתי מי כאן האגרסיבי – הישראלים או האנגלים? בכמה שקלים כבר היו בידיה צלוחיות זכוכית למאזטים, סכו"ם כסף עם פיתוחים ומגש כסף שווה ביותר. הרגשנו בשלות להגיע למקום הבא, לא לפני שנסענו לאורך החוף ונהנינו מהנוף של הים. הנסיעה הזו מרגשת תמיד גם אותי, אפילו שאני גרה כאן. משהו בפס הכחול הזה באופק מרגיע את הנפש.

שוק האיכרים ביום שישי הוא חגיגה לעיניים ותאווה לחיך. אחרי טעימות של פטל, גבינות וחמוצים, אנחנו מגלות ששתינו אוהבת טעמים חמצמצים וקרסטין אורזת איתה לאנגליה כמה קופסאות של לימון כבוש וזיתים מצוינים. אמר מי שאמר שבלוגרים של אוכל בכל העולם דומים זה לזה – קרסטין צילמה תמונות לפחות כמו שהיא אכלה (ובכל המדיומים הקיימים). שיחה עם דיוויד כהן מה"דנסינג קאמל" וטעימה מהבירה שלו (בסגנון כור ההיתוך המקומי) והכל מסתדר לנו (עוד יותר) טוב.

שיר הלפרן, אחת היזמיות של שוק האיכרים ושל שוק הנמל נפגשת איתנו לשיחה נשית על אוכל, דבקות במטרה והצלחה. בין לבין, אנחנו אוכלות כמה מהמנות הטובות ביותר שאפשר למצוא היום בעיר, ב"טאפאס בשוק". צריך להיות פודי כדי להכיר פודי. כולנו מתענגות על הסלט בכוס של השף ברק אהרוני (מי משיג לי את המתכון לרוטב?), על הארטישוק על הפלנצ'ה, על הפאן טומאט ועל הכרובית, אבל המלכה היא מנת הסשימי טונה עם אבטיח! אין, אין אין דברים כאלה! קינוח גלידה וניל עם ערמונים מסוכרים נפלא בפשטותו ובלי לשים לב, אנחנו כבר למעלה מארבע שעות מפטפטות (טוב, בסדר, ואוכלות). אוטוטו זה נגמר.

השוונץ:

קרסטין וחבריה חוזרים למדינות שלהם, לאחר ימים גדושים בחוויות קולינאריות. מסקרן לדעת מה הם יכתבו עלינו!

בינתיים, אני מצרפת לכם את המתכון הישראלי שאני נתתי להם לדרך.

גבינת לבנה הום-מייד

החומרים

  • 1 ליטר יוגורט 4.5%$ שומן
  • 1 כפית מלח
  • שמן זית ועלי זעתר טריים לתיבול

אופן ההכנה

  1. שימו את היוגורט והמלח בתוך חיתול בד (נקי, ברור!). קשרו את החיתול ותלו אותו מעל הכיור או קערה, כך שיוכל לטפטף. נסו לא לשטוף את הכלים כשהחיתול תלוי בכיור, כדי שללבנה שלכם לא יהיה טעם עדין של… סבון.
  2. אחרי יום או יומיים של טפטופים (תלוי כמה מוצקה אתם אהבים את הלבנה שלכם), הוציאו את הגבינה מהחיתול.
  3. תבלו בשמן זית ובעלי זעתר והגישו עם פיתה וירקות חתוכים. תקבלו לבנה טריה וטעימה כמו שמוצאים רק במחלבה ביתית.

בתאבון!