מעשה בחמישה בלוגרים

אתמול נסעו מכאן חמישה בלוגרים של אוכל, לאחר שבוע של שכרון חושים Israeli-style ובעיקר הרבה אוכל. קינטיס, החברה שארחה אותם, היא חברה הפועלת ללא מטרות רווח, ששמה לה למטרה לקדם הן את תדמיתה של ישראל לא רק כמקום של הסכסוך הישראלי-פלשתיני והן את תדמיתם של הישראלים לאו דווקא כאגרסיביים ושושואיסטים. האם זה אפשרי?

הדרך שהיא בחרה לעשות זאת שונה מדרכי ההסברה המסורתיות, הרשמיות. הרעיון הוא לתת לבלוגרים מחו"ל, בעלי עוקבים רבים לפוסטים שלהם, לחוות את ישראל באופן ייחודי. התקווה היא שדרך החוויות האישיות שלהם, גם קוראיהם ייחשפו לחיים שלנו כאן ואולי דרך ההיכרות, דעתם עלינו תשתנה לטובה. כבר ביקרו בישראל השנה בלוגרים של עיצוב, מוסיקה והורות ושבוע שעבר הגיעו לכאן בלוגרים של אוכל.

במסגרת הסיור, הבלוגרים ביקרו, למדו וטעמו מכל טוב ארצנו בירושלים, בתל אביב, בעכו, במצפה הימים ובמכון וולקני. ואיך כל זה קשור אלי? ביום שישי האחרון הם שודכו לחמישה בלוגרים של אוכל ישראלים, לפגישה טט-א-טט (ותודה ל-I love food על השידוך). בינינו, אין דרך טובה יותר להכיר את המדינה אליה נוסעים מאשר דרך האנשים שחיים בה.

עבדכם הנאמנה בילתה את היום עם קרסטין רודג'רס, בעלת הבלוג "The English Can Cook". שם מבטיח, אבל לצערי לא התאפשר לי לבחון אם יש אמת בפרסום. מה שבטוח הוא שהבחורה מבינה באוכל. הבלוגר המפורסם ביותר שהגיע לארץ הוא דיוויד לבוביץ, אופה-פטיסייר אמריקאי שגר בפריס, אבל מלבדם הגיעו גם קאמבריה בולד מהבלוג "The Kitchn", ארין זימר מהבלוג "Serious Eats" ופילה פיטרסו מהבלוג "Nami-Nami" (כנסו, כנסו!).

קרסטין היא לא רק בלוגרית, כי אם גם הבעלים הגאים של מסעדה שהיא מנהלת אצלה בבית תחת השם "The Underground Supper Club". אנשים נרשמים באתר האינטרנט שלה לארוחת ערב והיא מבשלת עבורם. קצת דומה למסעדה, אבל עם כל השוני שיש. וזה לא הכל: היא גם פתחה אצלה בגינה מתחם שוק לילי לאנשים עובדים, שאינם יכולים להגיע לשוק בשעות הבוקר. חקלאים ויצרנים ביתיים מוכרים שם את התוצרת שלהם ישירות לקונים. ואם גם זה לא מספיק לכם, היא כתבה ספר על כל העניין, כדי שגם אחרים יוכלו ללמוד וליישם אצלם בבית. והכל, כשמדובר באם חד-הורית. בהחלט מרשימה ומעוררת השראה! כשקראתי את כל זה עליה הבנתי שהמפגש בינינו יהיה מעניין!

נפגשנו אצל ניר צוק לארוחת בוקר ולאחר מכן קפצנו לשוק הפשפשים כדי לרכוש כלי אוכל למסעדת הבית הלונדונית שלה. האמת? היא התמקחה יותר טוב ממני עד שתהיתי מי כאן האגרסיבי – הישראלים או האנגלים? בכמה שקלים כבר היו בידיה צלוחיות זכוכית למאזטים, סכו"ם כסף עם פיתוחים ומגש כסף שווה ביותר. הרגשנו בשלות להגיע למקום הבא, לא לפני שנסענו לאורך החוף ונהנינו מהנוף של הים. הנסיעה הזו מרגשת תמיד גם אותי, אפילו שאני גרה כאן. משהו בפס הכחול הזה באופק מרגיע את הנפש.

שוק האיכרים ביום שישי הוא חגיגה לעיניים ותאווה לחיך. אחרי טעימות של פטל, גבינות וחמוצים, אנחנו מגלות ששתינו אוהבת טעמים חמצמצים וקרסטין אורזת איתה לאנגליה כמה קופסאות של לימון כבוש וזיתים מצוינים. אמר מי שאמר שבלוגרים של אוכל בכל העולם דומים זה לזה – קרסטין צילמה תמונות לפחות כמו שהיא אכלה (ובכל המדיומים הקיימים). שיחה עם דיוויד כהן מה"דנסינג קאמל" וטעימה מהבירה שלו (בסגנון כור ההיתוך המקומי) והכל מסתדר לנו (עוד יותר) טוב.

שיר הלפרן, אחת היזמיות של שוק האיכרים ושל שוק הנמל נפגשת איתנו לשיחה נשית על אוכל, דבקות במטרה והצלחה. בין לבין, אנחנו אוכלות כמה מהמנות הטובות ביותר שאפשר למצוא היום בעיר, ב"טאפאס בשוק". צריך להיות פודי כדי להכיר פודי. כולנו מתענגות על הסלט בכוס של השף ברק אהרוני (מי משיג לי את המתכון לרוטב?), על הארטישוק על הפלנצ'ה, על הפאן טומאט ועל הכרובית, אבל המלכה היא מנת הסשימי טונה עם אבטיח! אין, אין אין דברים כאלה! קינוח גלידה וניל עם ערמונים מסוכרים נפלא בפשטותו ובלי לשים לב, אנחנו כבר למעלה מארבע שעות מפטפטות (טוב, בסדר, ואוכלות). אוטוטו זה נגמר.

השוונץ:

קרסטין וחבריה חוזרים למדינות שלהם, לאחר ימים גדושים בחוויות קולינאריות. מסקרן לדעת מה הם יכתבו עלינו!

בינתיים, אני מצרפת לכם את המתכון הישראלי שאני נתתי להם לדרך.

גבינת לבנה הום-מייד

החומרים

  • 1 ליטר יוגורט 4.5%$ שומן
  • 1 כפית מלח
  • שמן זית ועלי זעתר טריים לתיבול

אופן ההכנה

  1. שימו את היוגורט והמלח בתוך חיתול בד (נקי, ברור!). קשרו את החיתול ותלו אותו מעל הכיור או קערה, כך שיוכל לטפטף. נסו לא לשטוף את הכלים כשהחיתול תלוי בכיור, כדי שללבנה שלכם לא יהיה טעם עדין של… סבון.
  2. אחרי יום או יומיים של טפטופים (תלוי כמה מוצקה אתם אהבים את הלבנה שלכם), הוציאו את הגבינה מהחיתול.
  3. תבלו בשמן זית ובעלי זעתר והגישו עם פיתה וירקות חתוכים. תקבלו לבנה טריה וטעימה כמו שמוצאים רק במחלבה ביתית.

בתאבון!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אוכל, אירועים וסדנאות, מחשבות רציניות על אוכל, מסעדות, בתי קפה, ברים, מקומות, ספרים, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על מעשה בחמישה בלוגרים

  1. פינגבאק: מי יתנני אואזיס במדבר | הגרגרנית

  2. פינגבאק: הקוראת בקפה | הגרגרנית

  3. שירי הגיב:

    היי
    רק עכשיו נחשפתי לבלוג שלך
    ממש כיף כאן ועושה ממש חשק להפשיל שרוולים:)
    החיתול יכול להיות גם במקרר יומיים? אני מפחדת שזה יתקלקל בחוץ בחום הזה…

    • הגרגרנית הגיב:

      הי שירי,
      תודה רבה וכיף שבאת!
      לגבי החיתול ללבנה, אם תשימי במקרר, יקח לזה יותר זמן לטפטף. אני מציעה שתנסי עם יום אחד מחוץ לכיור. זה יכול להספיק בימים חמים כאלה.
      ואל תדאגי, החיידקים הטובים של היוגורט לא ייהרגו בחום של הקיץ הישראלי בתוך הבית (הרי לא מדובר פה ב-50 מעלו. או שכן?).
      בקיצור, ניסוי ותהיה עד שתגיעי למרקם שאת אוהבת. בהצלחה!

  4. שירי הגיב:

    יש! תודה! הולכת להכין:)

  5. פינגבאק: מהרפובליקה הדומיניקנית לפולין שבמזרח התיכון | הגרגרנית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s