עוגיות בורקס? יש דבר כזה! (וגם שוונץ על יום הבלוג הבינלאומי)

לפני כשבוע נפגשנו כמה בלוגרי אוכל שכותבים ב"סלונה" לשיחה משותפת. תמיד מעניין להכיר את מי שעומד מאחורי הדמות הבלוגרית שלו. אני כנראה דינוזאורית מדופלמת; לא יכולה להחליף לגמרי את המגע האישי בזה הוירטואלי. אתם בטח יכולים לדמיין איך נראה השולחן בחדר בו נפגשנו: עוגות, עוגיות, פשטידות ושאר פיתויים קולינאריים.

הבטחתי לשתף במתכון לעוגיות הגבינה המלוחות שהכנתי למפגש הזה. אין לי ספק שהן יכנסו  לרפרטואר האפיה שלכם. כמה דקות עבודה ועוד כמה דקות אפיה ויש לכם עוגיות קלות להכנה וטעימות בטירוף וזה עוד בלי שהזכרתי את הריח המעולה המתפשט במטבח אחרי שהן יוצאות מהתנור. הילדים שלי קוראים להן עוגיות ביסקוויט בורקס. מדובר בעוד מאפה מהסוג הממכר!

עוגיות גבינה מלוחות

כ-35 עוגיות

החומרים

  • 240 גרם תערובת של גבינות עזות טעם, מגוררות או מפוררות, כמו קשקבל, פרמזן, גרויר, בולגרית או פטה (מומלץ לא לשים יותר משליש מסה"כ הכמות גבינות מלוחות, כדי שלא יצא מלוח מדי)
  • 3/4 כוס (105 גרם) קמח לבן
  • 60 גרם חמאה, חתוכה לקוביות
  • 1/2 כפית מלח
  • 2-3 כפות חלב
  • גרעיני דלעת, לקישוט

אופן ההכנה

  1. ערבבו במעבד מזון את הגבינות, הקמח, החמאה והמלח כמה שניות עד לתערובת פירורית.
  2. הוסיפו את החלב בהדרגה, בהתאם לצורך, והמשיכו עד שמתקבל בצק אחיד אבל לא יותר מזה.
  3. העבירו את בצק הגבינות לניילון נצמד וצרו ממנו גליל בקוטר של כ-4 ס"מ (אפשר גם לשטח את הצדדים, כמו שאני עשיתי) והכניסו למקרר לשעה לפחות.
  4. פרסו את גליל הבצק לפרוסות דקות, בעובי של כ-1/2 ס"מ והניחו על תבנית מרופדת בנייר אפיה, עם רווחים בין עוגיה לעוגיה. טיפ: אם אתם רוצים לשמור על הצורה המרובעת של הפרוסות, גלגלו את הגליל רבע סיבוב לאחר כל פריסה.
  5. הניחו גרעין דלעת במרכז כל עוגיה והכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות ל-10 דקות של חימום רגיל ועוד כ-5 דקות בגריל, עד להזהבה. כשהן יוצאות מהתנור העוגיות רכות וכשהן מתקררות הן מתקשות.

בתיאבון!

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

השוונץ:

מחר, יום שישי, ה-31 באוגוסט, חוגגים ברחבי העולם זו השנה החמישית את יום הבלוג הבינלאומי, מתוך שאיפה לחשוף לעולם כמה שיותר בלוגים, מסוגים שונים. מכיוון שכבר המלצתי בעבר, במסגרת הבלוג שלי, על בלוגי אוכל אחרים, בארץ ובעולם, רציתי להכיר לכם הפעם חמישה בלוגים מעולם תוכן אחר לגמרי. אומרים שאין כמו חברים קרובים, ואם כבר, אז חברות. אז הפעם אני רוצה להמליץ לכם לקרוא את הבלוגים של חברותיי למועדון הטועמות של יקבי כרמל. העצמה נשית מהסוג הטוב ביותר:

  1. סימני עיצוב, הבלוג של מרב שדה – כל מה שרציתם לדעת על עיצוב הבית, טרנדים חדשים וטיפים לבניה, כולל צילומים יפיפיים מהארץ ומהעולם.
  2. משתפצת, הבלוג של ענת שתיוי – גם ענת כותבת על עיצוב הבית, אבל משלבת בין לבין סיפורים אישיים על כל מה שמעניין נשים צעירות בעיר הגדולה (תל אביב, כאילו דא).
  3. חמושה במשקפיים ורודים, הבלוג של א. חסרת תקנה – בלוג אישי על הדברים שקורים לנו בחיים, אפילו הקשים ביותר, בהגשה האופטימית חסרת המעצורים של א.
  4. פשוט הורים, הבלוג של הדס לוז – הורות היא "מקצוע" מאתגר ברמה יומיומית. להדס יש כמה תובנות חשובות בנושא היחסים במשפחה ששווה להקשיב וליישם.
  5. לא אובייקטיבית, הבלוג של לימור שיפוני – לימור היא אשת אשכולות: היא מאסטר בעולם האינטרנט, נגנית מחוננת ומנצחת על תזמורת, אבל בעיקר מספרת סיפורים מרתקת (תאמינו לי).
מודעות פרסומת

כתב הגנה על טארט שוקולד מושחת

כן אדוני השופט, יש רגעים שהבנאדם נותן לחיים לפתות אותו לדברים שהוא יודע שהוא יצטער עליהם אחר כך. לאוהבת בצקים שכמוני, למשל, לקבל מתנה קמח זה אקדח שמופיע במערכה הראשונה, זה מסוג הדברים שרשום עליהם באותיות קידוש לבנה את המילה "לא" ובכל זאת, קלה לפיתוי שכמוני נופלת בפח. כי הרי אנחנו יודעים מה קורה אחר כך: הראש מתחיל לחשוב מה עושים עם חומרי הגלם הללו והדגדוג באצבעות עושה את מה שהוא יודע לעשות ואופס, מיני מאפים יוצאים מהתנור. אם כבודו עדיין עוקב אחריי וטרם צקצק בלשונו "אוי-אוי-אוי", הרי שאתה מתאר לעצמך מה הסוף של הסיפור הזה, או במילים אחרות, מי אוכל את כל זה וכפועל יוצא מיידי, מי מקטר (בינו לבין עצמו, כמובן).

שמא נתחיל בהתחלה, כבודו. ביום בהיר אחד נחתה אצלי בבית משימת אפיה מלווה בשקית נייר כבדה ובה שלושה סוגי קמחים מתמחים של חברת "סוגת": ללחם, לפיצה ופוקצ'ה ולעוגות. לקמחים נלוו עוד מספר חומרי גלם. ליתר דיוק: אבקת סוכר, סוכר וניל, קינמון, צ'ילי פלייקס ושוקולד מריר. האתגר שניתן לי היה להכין מאפה יצירתי ומקורי מהחומרים הללו בלבד. אפשר היה להוסיף אליהם עוד מרכיב אחד בלבד, פרט למרכיבי יסוד כמו שמן או נוזלים אחרים. שאני לא אענה לאתגר?

בדרך לשלמות היה לחם עם שוקולד, צ'ילי וליים (כן, גם אותו הכנסתי לתערובת) וגם עוגיות שוקולד-צ'יפס (עם צ'ילי), אבל הרגשתי שזה עוד לא זה. ואז זה קרה. גיליתי אותו: טארט שוקולד אלוהי ומושחת, מפתה בטירוף. בצק פריך להפליא עם טעמים מרומזים של קינמון, מילוי שכולו עושר שוקולדי וסיומת טיפה'לה עוקצנית של צ'ילי. ללקק את האצבעות. נו באמת, לא היה לי סיכוי מולו. הכל התאים בול למרכיבים, נברא בשבילם ממש.

טארט שוקולד מושחת ואלוהי

תבנית טארט/פאי (תלוי באיזו מדינה אתם) בקוטר 26-28 ס"מ, הכי יפה עם שוליים מסולסלות

החומרים

לבצק

  • 255 גרם קמח לעוגות (מס' 5 בסוגת)
  • 60 גרם אבקת סוכר
  • 75 גרם סוכר וניל
  • 150 גרם חמאה, חתוכה לקוביות
  • 1 כפית שטוחה אבקת קינמון
  • 30-50 מ"ל מים

למילוי גנאש השוקולד

  • 400 מ"ל שמנת מתוקה (קצת פחות מ-2 מיכלים)
  • 400 גרם שוקולד מריר 60% לפחות, שבור לקוביות
  • 1 כפית צ'ילי פלייקס שטוחה (לפי הטעם)

אופן ההכנה

לבצק

  1. הכניסו את כל החומרים למיקסר עם וו הגיטרה או למעבד מזון וערבלו מעט את החומרים היבשים: הקמח, אבקת הסוכר, סוכר הוניל והקינמון.
  2. הוסיפו את החמאה וערבלו עד לתערובת פירורית.
  3. לאט הוסיפו מים, עד שהבצק מתאחד לכדור ולא יותר.
  4. הוציאו את הבצק, עטפו אותו בניילון נצמד ושלחו למקרר לשעת מנוחה.
  5. לושו את הבצק הקר לעלה גדול מעט מקוטר התבנית והניחו בתוכה, כך שיכסה גם את השוליים. בעזרת מזלג דקרו את הבצק במספר מקומות.
  6. אפו את הבצק אפיה עיוורת בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות: 15 דקות מכוסה בנייר אפיה עם משקולת (לי יש בארון שעועית יבשה בדיוק בשביל זה) ועוד כ-5 דקות ללא כיסוי, כך שישתזף מעט. הוציאו את קלתית הטארט שאפיתם להתקרר בטמפרטורת החדר ובינתיים הכינו את המילוי.

למילוי גנאש השוקולד

  1. הביאו לסף רתיחה שמנת מתוקה והוסיפו לה את הצ'ילי. בשילוב עם המתיקות של השוקולד לא מתקבלת ממש חריפות, כי אם עקצוץ בלשון בסוף הנגיסה, אז אל תפחדו לשים כפית שטוחה שלמה של צ'ילי.
  2. שפכו את השמנת על קוביות השוקולד, חכו מעט ואז ערבבו הכל למסה אחידה וכהה, כזו שאפשר לטרוף גם כך, אבל נתאפק עוד קצת.
  3. לאחר שהמילוי מתקרר מעט, שפכו אותו לתוך הקלתית. נסו שהמילוי יהיה גבוה כמה שאפשר, בלי שיישפך מהצדדים.
  4. הכניסו את הטארט בזהירות למקרר ותנו לו להתייצב. כדי לחתוך אותו יפה, בעיקר בימי הקיץ החמים, אפשר להכניס אותו לכשעה לפריזר לפני ההגשה.

אם כבודו השתכנע שאני לא אשמה, אפשר לאחל לו… בתיאבון!

השוונץ:

  • תודה ל-I Love Food על המשלוחה של הדברים אלי הביתה וארגון כל העסק.
  • בסוף רמת גן כבר אין מקום מיוחד, שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד, אבל הזכרונות מסרבים להימחק: ריח של שוקולד / יהונתן גפן

קפיצה קטנה לתאילנד

בשבוע האחרון התפוצה התאילנדית כיכבה אצלי בצלחת, והיה אפשר לחשוב שמדובר בעדה הגדולה ביותר פה בארץ. זה התחיל בארוחת יום הולדת לבנות המשפחה שנחגגה בבית התאילנדי והיתה טעימה להפליא (כרגיל). זה המשיך בשבוע תאילנד בשוק הנמל, עם מנות שבישלו שפיות תאילנדיות במטבח של השף יוסי שטרית ב"קיטשן מרקט". במקרה הזה קצת התאכזבנו מכך שלא כל התפריט היה תאילנדי, אלא שתי מנות בלבד (טעימות אבל מעטות). כל זה רק עשה לי חשק לעוד אוכל אסיאתי. יש משהו בעושר הטעמים, בטריות, בשימוש בעשבי תיבול ובחריפות שמאוד מתאים לנו פה, בקיץ הישראלי.

נכון, אין לנו עדיין את כל עשבי התיבול או הירקות שיש בתאילנד, אבל בזכות העובדים התאילנדים יש לנו כבר די הרבה מגוון. התחשקה לי מנה עיקרית אבל לא מהסוג הכבד, שגורם לנו להזיע. בכל זאת, זיעה באה קומפלט עם הקיץ הזה ואין צורך להוסיף לה עוד. מה דעתכם על כדורי עוף מאודים וקלילים, כמעט ענניים במרקם, עם נקודות ירקרקות של עשבי תיבול? מכיוון שמדובר בכל זאת במנה תאילנדית, הוספתי לה רוטב מתוק-חריף, כדי להטביל את הכדורים, מה שהשלים אותה באופן מעולה. השתמשתי בו אחר כך גם כרוטב לנודלס. מעולה וממכר!

כדורי עוף מאודים אסיאתיים ברוטב מתוק-חריף

4 מנות

החומרים

לכדורי העוף

  • 1/2 ק"ג חזה עוף טחון
  • 1 ביצה
  • 1 כף פרורי לחם / קמח לבן
  • 3 כפות כוסברה קצוצה
  • 2 בצלים ירוקים קצוצים
  • 1 כף רוטב דגים
  • 1 שן שום
  • 1 ס"מ ג'ינג'ר קלוף ומגורר
  • מלח

לרוטב

  • 4 כפות רוטב צ'ילי חריף
  • 1 כף סוכר לבן
  • 2 כפות רוטב סויה
  • 1 כף חומץ אורז
  • 2 כפיות שמן שומשום

לקישוט והגשה

  • ליים, פרוס לרבעים
  • כמה ענפי כוסברה

אופן ההכנה

  1. בקערה ערבבו את כל החומרים להכנת כדורי העוף לעיסה אחידה. שימו במקרר לשעה לפחות, להתגבשות.
  2. קרצו כדורי עוף קטנים יחסית.
  3. על תחתית כלי אידוי, שהעמדתם מעל סיר עם מים רותחים (מבלי שהכלי יגע במים), הניחו את כדורי העוף, בשכבה אחת.
  4. כסו במכסה את הכלי והשאירו כ-10 דקות.
  5. הפכו את כדורי  העוף לצד השני ושוב כסו במכסה את הכלי והניחו ל-5 דקות נוספות.
  6. הוציאו את כדורי העוף המוכנים החוצה והכניסו את הבאים בתור עד לסיום המסה.
  7. בזמן שכדורי העוף מתאדים ערבבו בקערית את כל חומרי הרוטב.
  8. הגישו את כדורי העוף על מצע של אורז דביק (כמו אורז לסושי) עם הרוטב בצד לטבילה. מומלץ להזליף מלמעלה גם מיץ ליים ולקשט בעלי כוסברה.

בתיאבון!

השוונץ:

  • מה העמדה שלכם בנוגע לכוסברה? אני מודה, היום קשה לי לחשוב לאכול מנה אסיאתית בלי עשב התיבול הזה, אבל אני מכירה בעובדה שיש לו הרבה שונאים. הוא באמת מהסוג הזה שאו שאוהבים או ששונאים, אין באמצע. פעם בעברי הייתי בצד השני ולכן אני לא ממהרת לשפוט את אלה שלא אוהבים כוסברה, אבל דווקא מהמקום הזה אני מסיונרית. כן, גבירותיי ורבותיי, הטעם שלכם יכול להשתנות. ממליצה להמשיך לנסות ולטעום, כי כוסברה היא מהסוג שמעשיר את הטעם של המנה ולא רק מוסיף לה צבע.

עונת המלפפונים

כפולניה, אני יודעת שסבל (מסוים) הוא מנת חיינו, אבל מצד שני יש גם הנאות קטנות פה ושם. הנה למשל, לאחרונה היתה לי חוויה מאוד טעימה. האמת, מאוד מאוד טעימה. בושי, הלא היא בשמת, ערכה לבנות "מועדון הטועמות" של יקבי כרמל סדנת בישול במטבח שלה עצמה (אולי בגלל זה קוראים לעסק שלה "במטבח אצל בושי", דא?) והרגשת הביתיות שרתה בכל. טוב, זה אולי לא הבית שלי, אבל ככה בדיוק מתחשק לי שיראה הבית שלי, בסגנון פרובנסאלי/ טוסקני/ כפרי שכזה. כנראה לא רק לי – הבית שלה מעורר השראה אצל הרבה מעצבי פנים. אם אתם רוצים לקרוא עוד על הסדנה שלנו, אתם מוזמנים לעשות זאת אצל לימור, הלא אובייקטיבית שלנו.

אבל נחזור למטבח. יש לה לבושי תנור יפה וגדול בהזמנה אישית ועוד הרבה מחבתות, סירים וכלים שווים במיוחד אבל יותר מהכל, יש לה שאר רוח. בכל המנות שהיא הגישה לנו (או שאנחנו הכנו), היה איזה טוויסט שהפך אותם למשהו קצת שונה. היה באמת ערב טעים למופת, אבל הטעם שהלך איתי הביתה היה טעם הגספצ'ו של בושי וכל זאת בזכות האבטיח שהיה בו! טוב, אל תעוו את הפנים: זה עושה קמטים. חוץ מזה, זה פשוט מעולה! חשבתי שבעצם אפשר לשלב אבטיח בעוד כמה מאכלים, שבאופן מסורתי לא היו משודכים יחד.

למשל עם… מלפפונים. הקיץ מכונה עונת המלפפונים, בזכות האין יותר מאשר היש. פעם קראו לזמן הזה גם "עת האבטיחים". הרבה מאוד מים וזרעים יש בשניים הללו והשילוב ביניהם, מסתבר, טעים להפליא. כדי להפוך לכם את כל עולמות הטעם, הנה מתכון לסלסה פיקנטית ממלפפון ואבטיח. הסלסה הזו מעולה עם דגים, פירות ים, עוף ובשר. באופן אישי, אני אוהבת אותה עם נאצ'וס. מתאים בול לנשנוש מול המשחקים האולימפיים.

סלסה מלפפון-אבטיח

  • 2 כפות חומץ אורז
  • 1 כפית סוכר
  • 1 כפית צ'ילי פלייקס (או 1/2 פלפל חריף קצוץ)
  • 2 מלפפונים קשים וקלופים (או 4 מיני-מלפפונים)
  • 1/2 1  כוסות קוביות אבטיח ללא גרעינים
  • 1/2 בצל אדום בינוני, קצוץ
  • 2 כפות עלי כוסברה קצוצים (למי שלא אוהב, אפשר להחליף גם בנענע)
  • מלח

אופן ההכנה

  1. בקערית שימו חומץ אורז, סוכר וצ'ילי ותנו להם לעמוד כמה דקות, עד שהסוכר נמס.
  2. את המלפפונים חצו לאורכם, הוציאו את הגרעינים שלהם בעזרת כפית וחתכו לקוביות.
  3. בקערה גדולה שימו מלפפונים, אבטיח, בצל וכוסברה. שפכו מעל את הרוטב שנח בצד וטחנו הכל למחית לא חלקה לגמרי.
  4. תבלו במלח לפי הטעם והכניסו למקרר לפני האכילה.

בתיאבון!

השוונץ:

  • מלפפון מסוג אחר, לא פחות טעים, הוא ה"פקוס". קצת יותר שעיר והרבה יותר בהיר ועם המון גרעינים, תמצאו את הפקוס בעיקר בשווקים או אצל המגדלים. תענוג לאכול אותו בסלט, עם גבינת פטה מלוחה, בצל סגול, נענע וסומאק. מ-ע-ו-ל-ה !
  • הנה טיפ שווה ביותר: אם אתם אוהבים לתת מעט טעם למים שלכם ונמאס לכם כבר מנענע ומפרוסות לימון, שימו כמה פרוסות של מלפפון בתוך קנקן המים. זה משדרג את המים ברמות!