פריז של יין ושוקולד (גם בלי השושנים)

עברה שנה שלמה (שלמה!) מאז הפעם האחרונה בה ביקרתי בפריז ושמחתי כשיכולתי לחזור ולבקר בה שוב. הגעגועים חנקו את גרוני. טוב, כמעט. אבל מה יצא לכם מזה, מלבד כמה תמונות מגרות שהעליתי באינסטגרם ובפייסבוק (חברים שלי?). בכל זאת, עוד מעט מגיעות אלינו ברוב טובן חופשת הפסח והחופשה הגדולה בקיץ והן ממש קוראות לכם לבקר בעיר האורות. הנה כמה המלצות למקומות שווים לאכול ולשתות ממש טוב. בוא נגיד שיין בשבילנו היה המרכז כאן ומסביבו בנינו את השאר. לא שחסכנו!

קודם כל רציתי להצביע על טרנד מסוים שלראשונה נתקלתי בו כעת והוא ההיפתחות של הפריזאים לכל מה שאינו צרפתי. יוצאת דופן היא השפה הצרפתית, כמובן. בהקשר שלנו, מדובר ביין. בכל המקומות בהם היינו הציעו לנו יין שאינו צרפתי: איטלקי, יווני, ספרדי. בסוף, כבר ממש התעקשתי לטעום גם יין צרפתי.

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

על Septime המליצו לי מאוד חברים מהארץ ואפילו הזמנתי בו מקום מראש. המקום מעוצב בצורה כפרית, עם הרבה עץ מחוספס. למרות שהלכתי לשם בצהריים ונהניתי מהתפריט העסקי, לכם אני ממליצה ללכת בערב. ככה תוכלו לשתות יותר וליהנות מאווירה שמתאימה לבר יין כמו שצריך. לא שסבלנו. פתחנו  עם צדפות בחמאה ירוקה של עשבי תיבול ותמנון עם כרישה, פטריות שיטאקי וחומץ פטל. מנות הים הללו התאימו בול ליין היווני הלבן שטעמנו שם.

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

המנה העיקרית המצטיינת היתה זו של בשר חזיר רך מאוד שנקרא Pluma (בין הצוואר לכתף ונראה כמו בשר אדום). הוא הגיע עם פטריות, בצלים וארטישוק ירושלמי והיה טעים כל כך, שבקושי התאפקנו מלהזמין עוד מנה ממנו.

צילום: "הגרגרנית"

שבעים ומרוצים הגענו לגבינות ולמנה האחרונה – קרם מנדרינות, גלידת גבינה לבנה ונשיקות. סיום מעולה ומתוק לארוחה מצוינת. מומלץ!

ארוחה בת שלוש מנות עולה בצהריים 28 יורו.

Septime, 80 Rue de Charonne. Paris 75011

– – – –

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

כשהתחשק לנו משהו קל לארוחת ערב, נזכרנו בהמלצה של דוויד לבוביץ, הבלוגר האמריקאי הידוע שמתגורר בפריז. Le Garde Robe (אין אתר אינטרנט) הוא בר יין סמוך מאוד ללובר. מן כוך כזה עם מטבחון קטנטן ופתוח והרבה מאוד בקבוקי יין. יש שתי אפשרויות: או שלוקחים בקבוק שלם או שמתקדמים לארוך הארוחה עם כוסות יין שונות. יחד עם היינות שלנו (ספרד ואיטליה, במקרה זה) השתלטנו ביעילות על מגש גבינות ונקניקים מעולים. תגידו, מה צריך יותר מזה?

הנה פניה נרגשת: אנחנו מחפשים בנרות גבינה צרפתית חצי-קשה בשם Timanoix, בעלת ציפוי אגוזי נפלא, שטעמנו בלה גארד-רוב. כל פריז רדפנו אחריה ולא הצלחנו. מי יעזור לנו?

Le Garde Robe, 41 rue de l’Arbre Sec, Paris 75001

– – – –

צילום: "הגרגרנית"

עוד מקום קטן, כוכון מתוק מהסוג שאני כל כך אוהבת הוא Verjus, אחיה הקטן של מסעדה גדולה יותר. שם שתינו יין מעולה (צרפתי! היפ היפ הוריי!) עם רביולי של שורש סלרי פריך ברוטב אסיאתי וגם לחמניה עם פסטרמה תוצרת בית. המיקום מרכזי ואם לא בא לכם משהו גדול לאכול או שאתם מחכים למקום שיתפנה במסעדה הגדולה, זה המקום.

Verjus, 47 rue Montpensier, Paris 75001

השוונץ:

ומה לגבי השוקולד? תודות להמלצותיה של שרון, מהבלוג Paris Chez Sharon, ביקרתי אצל כמה שוקולטיירים מהטובים בעיר. האמת, אחרי תחרות השוקולד בה שפטתי, זה היה די מתבקש, לא? בכל המקומות טעמתי פרלינים מעולים, מהצד המריר המועדף עלי. הנה שלושה מהם:

• Patrick Roger, עם פרליני טונקה ווניל שהיו מממ… בדיוק כך.
• Jacques Genin, עם פרלין בזיליקום אחד בלתי נשכח.
• אבל הגאון מכולם, לא יודעת אם הכי טעים, אבל עם הכי הרבה יוזמה הוא אלן דוקאס, אשר פתח מפעל לשוקולד, Le Chocolat Alain Ducasse. הוא מייצר את השוקולד ממש מההתחלה, מהפולים ועד לטבלאות השוקולד ולפרלינים. קופסת פרלינים אשר הובאה לארץ בחרדת קודש הצליחה לעמוד במסע. פרלין הפטל שלו היה תענוג אחד גדול!

Au revoir Paris et à bientôt!