לאכול כמו בתאילנד

עדי עליה מהבלוג "סאנוק" הגיעה לחופשה מתאילנד (מצחיק לכתוב את זה כך ולא להיפך) והעבירה סדנאות בישול תאילנדיות "אמיתיות". איזה כיף שגם אני השתתפתי באחת הסדנאות האלו! עדי חיה מזה שמונה שנים בתאילנד (דווקא לא בבנקוק) ונושמת את הקולינאריה התאילנדית מקרוב. ספר הבישול שלה כבר מוכתם אצלי כהלכה. אז במה שונה הסדנה מבישול מתוך הספר? ראשית, מכירים את האדם שמאחורי הספר – זה תמיד מעניין! שנית, לומדים טכניקות בישול חדשות, כמו למשל, צורת חיתוך הירקות התאילנדית (בטריזים ולא בפרוסות) או הבשר והדגים (בפרוסות, כולל חיתוך העצמות). אבל בינינו, הכי חשוב – האוכל שהיה בסדנה היה טעים בטירוף!

אז מה היה לנו שם? למעשה, אכלנו שתי ארוחות מלאות. בראשונה, היו סלט סום-טם, סלט הפפאיה הירוקה המפורסם של תאילנד, מרק טום-יאם, מרק נפלא עם ירקות ודגים (אפשר גם עוף או בשר).וכמובן – אורז, אותו אוכלים עם כל מנה "רטובה" (כן, גם עם סלט). לארוחה השניה הכנו יחד קארי ירוק עם חתיכות עוף, עוף מוקפץ עם פלפלים אדומים ואגוזי קאשיו ופאק-בונג (Pak boong) סוג של ירק עלים תאילנדי דמוי תרד, מוקפץ בווק עם שום וצ'ילי. וכמובן, אורז.

בעניין האורז, אגב, מומלץ אורז יסמין, אותו מכינים תפל (בלי מלח בכלל), מכיוון שאת כל הטעמים הוא מקבל מהרוטב של המנות אותן הוא מלווה. אפשר גם אורז פרסי של סוגת, כיוון שהוא מיובא מתאילנד, כך שאתם ממש אוכלים אורז תאילנדי… האורז משמש גם כ"בולם זעזועים" לבלוטות הטעם שלכם, במקרה של חריפות עזה של המנה. 2 כוסות מים על כוס אורז, מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים רבע שעה על אש נמוכה. סוגרים את האש ומשאירים עם מכסה.

ממש קשה היה לבחור באיזה מתכון לשתף, אבל אני חושבת שהפור נפל על סלט הפפאיה, משום שהוא מאוד טעים וגם מתאים כל כך לקיץ הישראלי. שילוב הטעמים במנה פשוט נפלא – החמיצות העדינה מהליים, המתיקות מסוכר הדקלים, החריפות מהצ'ילי והמליחות מרוטב הדגים. סחרור טעמים בכל ביס! דרך אגב, ברוח הימים, הסלט יכול להיות טבעוני, בהחלפה של רוטב הדגים למלח.

יש כל מיני מקומות שבהם ניתן להשיג פרודוקטים תאילנדים. ראשית, אם אתם גרים באזור שבו עובדים פועלים תאילנדים, סביר להניח שבמכולת או בצרכניה תמצאו מה שאתם צריכים. אבל אם כמוני, גם אתם גרים בעיר הגדולה, תוכלו תמיד לגשת לסניף של "טיב טעם" או לחנות "מזרח-מערב". את הירקות המיוחדים תוכלו לקנות בבסטה אשר נמצאת אוף-שוק הכרמל, ברח' יום טוב 10 (לפעמים אפשר למצוא גם ברחוב הראשי של הכרמל עצמו). פפאיות ירוקות אפשר למצוא לפעמים גם בשוק האיכרים (בדוכן של שלמה אברבנאל). בכל מקרה, חשוב לזכור שהפפאיה צריכה להיות ירוקה לא רק מבחוץ, אלא גם מבפנים…

הנה המתכון של עדי, עם כמה הבהרות והערות שלי, למי שאינו מורגל להכין סלט כזה כל יום. עדי אומרת שהאוכל התאילנדי יכול להיות מהיר להכנה, אלא שצריך להקפיד על כך שכל המרכיבים יהיו מוכנים לשימוש בטרם מתחילים לבשל. לא בדרך החפיף הישראלית, שהכל עושים "על הדרך". כדי להכין את הז'וליינים היפים של הפפאיה והגזר מומלץ שיהיה לכם מכשיר שעושה ז'וליינים. מדובר בסוג של קולפן עם סכין משוננת, אשר יוצרת את ה"גפרורים" הללו. בלעדיו, תיאלצו לעבוד קשה עם הסכין… בעניין סוכר הדקלים – מומלץ לקנות אותו בצורתו המוצקה, אז הוא נראה כמו מטבעות זהובים גדולים ולהשתמש לפי הצורך (פורסים לפרוסות דקות וממיסים).

סום טם (סלט פפאיה תאילנדי) של עדי עליה

2 מנות (מפפאיה שלמה ניתן להכין יותר מ-2 מנות)

  • 1 כוס פפאיה ירוקה, קלופה וחתוכה לז'וליינים (ראו למטה)
  • 1/2 כוס גזר קלוף וחתוך לז'וליינים (ראו למטה)
  • 1 שן שום קלופה
  • 1 צ'ילי אדום טרי (אם אתם אוהבים חריף, השתמשו גם בזרעי הפלפל)
  • 1/2 כוס שעועית ירוקה טריה, חתוכה לפיסות של 4-5 ס"מ
  • 1/4 כוס בטנים טבעיים, קלויים (בתנור או במחבת יבשה) וקלופים
  • 1 כף סוכר דקלים (או סוכר לבן)
  • 2-3 כפות רוטב דגים (מלוח מאוד כשטועמים לבד, אבל נהדר בבישול)
  • 3-4 כפות מיץ ליים (אם אין לכם השתמשו בלימון, אבל הוא חמוץ יותר, אז תצטרכו לאזן את הטעמים עם הסוכר)
  • 1-2 עגבניות שרי, חתוכות לטריזים
  • 5-6 כפות סירופ סוכר דקלים / סירופ סוכר לבן (שהוכן ביחס של 1:1 של סוכר ומים – מרתיחים יחד חצי דקה ומקררים)

להגשה ליד הסלט

  • 1/4 כוס שעועית ירוקה טריה,
  • 1 כוס כרוב לבן
  • 1 מלפפון פרוס או חתוך לרבעים לאורכו

אופן ההכנה

  1. ראשית, קולפים את הקליפה של הפפאיה. לא חייבים לזרוק אותה – היא יכולה לשמש אתכם במשרה, לריכוך בשר. מומלץ לחתוך אותה ראשית לשניים, להיפטר מהגרעינים ולחתוך את בשר הפפאיה הירוק לז'וליינים עם הקולפן המיוחד. התאילנדים מכים בעזרת סוג של גרזן בפפאיה, חורצים בה חריצים לאורכה ואז פורסים את בשר הפפאיה ליצירת ז'וליינים. דרך אגב, בשכבה הראשונה, הז'וליינים יוצאים קצת מחוברים, אבל הם נפרדים טוב יותר בהמשך, לכיוון פנים הפרי.
  2. קולפים את הגזרים וגם מהם מכינים ז'וליינים.
  3. מועכים במכתש ועלי את השום .
  4. מוסיפים את הצ'ילי וממשיכים לכתוש.
  5. מוסיפים גם את השעועית הירוקה וכותשים.
  6. מוסיפים סוכר דקלים, סירופ סוכר, רוטב דגים ומיץ ליים וממשיכים למעוך בעדינות עד שכל החומרים מעורבבים.
  7. מוסיפים את הפפאיה והגזר וממשיכים למעוך תוך ערבוב. אם אין לכם מכתש ועלי מספיק גדולים, הוציאו את תכולת המכתש לקערה והמשיכו למעוך את כל החומרים יחד בעזרת העלי.
  8. מוסיפים את העגבניות וחובטים קלות עוד כמה שניות.
  9. טועמים ומתקנים תיבול בעזרת הסוכר, הלימון, רוטב הדגים והצ'ילי.
  10. מעבירים לצלחת הגשה ומקשטים בשעועית ירוקה, מלפפון ופלחי כרוב לבן טרי.

בתיאבון!

השוונץ:

  • מי שלא הצליח להגיע לסדנה של עדי השנה, יכול להתאמן עד השנה הבאה על המאכלים הנפלאים הללו מתוך ספר הבישול שלה או מתוך הבלוג (שם  תמצאו עוד הרבה מתכונים נפלאים).
  • פינתה של "חנה בבלי התאילנדית": איך אוכלים את האוכל התאילנדי? אפשר בידיים או עם כף ומזלג. סכין משמש להכנת האוכל ועם צ'ופסטיקס אוכלים רק נודלס.
מודעות פרסומת

האמת, בריא זה טעים!

לקראת כנס "אוכלים בריא 5", כנס העוסק בתזונה ובבישול בריא, הגיעו למטבח הפרטי שלי, שתי נשים שערכו בו מטאמורפוזה. ראשית דבר, הניחו על השיש את מכשיר הפלא, ההוא שאני חולמת שיום אחד יהיה שלי – VitaMix, סופר-בלנדר שטוחן וכותש בקלילות גם את המזונות הקשים ביותר. מי שמחפש לקנות לי מתנה, הנה רעיון. רק אומרת…

צילום: "הגרגרנית"

קארונה ירון ואומינה קדמי הן שתי נשים מרשימות, אשר חיו כמה שנים בקוסטה ריקה, בכפר אקולוגי ורוחני והביאו איתן משם רעיונות של בריאות הוליסטית וטיפול בגוף באמצעות אכילת מזונות על (Super Food), מזונות "חיים" (Raw Food), טבעונות, ניקוי גוף, יוגה, תרופות מן הצומח ועוד. תוך כדי שיחה ובישול יחד, צצו גם חומרי גלם ומוצרים מיוחדים.

צילום: "הגרגרנית"

פתחנו את הבוקר בשייק ירוק של מזונות על, אשר מעניק אנרגיה לגוף. הבסיס של השייק הוא פירות – תפוחים, אגסים, בננות ועלים ירוקים "חיים" – תרד, כוסברה, נבטים, נענע, קייל, מנגולד, פטרוזיליה. העלים הטחונים בבלנדר עוזרים לפעולת המעיים ולאיזון חומציות הקיבה. לכל הטוב הזה מוסיפים זרעי צ'יה, העשירים בחלבון ובאומגה 3, שמן המפ (ראו למטה, בשוונץ) המונע דלקות, אבקת מורינגה (ברזל, ויטמין C), שמן קוקוס (אנטי בקטריאלי), אבקה מאצת ספירולינה, שהיא מולטי-ויטמין וסופר-פוד ואבקת מאקה מהשורש הפרואני (ברזל). כששותים את השייק מרגישים את עושר הטעמים – ארוחת בוקר מלאה!

אומינה טוענת שאנשים חוששים מקניה של חומרי הגלם האלה בגלל מחירם היקר, אבל למעשה, אם עושים חישוב פשוט מגלים שלא כך הדבר, מכיוון שבכל פעם משתמשים בכמות קטנה בלבד. וכל כך הרבה בריאות!

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

אנשים טועים לחשוב שאוכל בריא אינו יכול להיות מתוק. אומינה וקארונה הוכיחו לי אחרת, למשל עם כדורי הספירולינה. מדובר באצה המגיעה במרקם של אבקה טחונה דק בירוק עז. בזכות היותה עשירה בחומצות אמינו, ויטמינים ומינרלים היא מעלה את יכולת הספיגה של מערכת העיכול, עוזרת בריפוי מחלות, בהחלמה של פצעים וכוויות ובהקלה במצבי לחץ ומתח. אצה קטנה, הצלחות גדולות! הנה לכם מתכון למנה שהיא פצצת אנרגיה:

כדורי ספירולינה

  • 1 כוס שקדים טבעים בקליפה
  • 1/2 כוס שבבי קקאו (Cocoa Nibs)
  • 2 כפות אבקת ספירולינה
  • 4-5 תמרים מיובשים
  • גרידה ומיץ מתפוז אחד
  • מעט זרעי שומשום

אופן ההכנה

  1. טחנו הכל במעבד מזון. חשוב להגיע למרקם רך, אך לא נוזלי. טעמו ואזנו טעמים על ידי הוספה מהמרכיבים.
  2. שימו במקרר לשעה, להתגבשות.
  3. הכינו כדורים קטנים בידיים מהעיסה ואחסנו בקופסה. בכל פעם שאתם מרגישים בירידת אנרגיה, קחו כדור כזה. עושה פלאים!

בתיאבון!

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

כאוהבת שוקולד מושבעת, שמחתי לשמוע שקארונה מייבאת לארץ פולי קקאו, חמאת קקאו ושבבים, ללא תוספים וללא עיבוד מיותר (גם אתם יכולים לקנותישירות ממנה). הכנו יחד משקה "קקאו בליס", על בסיס שבבי קקאו ו"חלב" קאשיו (מחית מאגוזי קאשיו ומים) וגם פרליני שוקולד, מעיסת קקאו וחמאת קקאו, ללא סוכר. אכן, אושר גדול. הבנות צחקו כשהכרזתי בכל פעם "האמת, זה טעים!".

נכון, חלק מהחומרים שהוזכרו אינם מקומיים, אבל גם בישראל יש הרבה מזונות מצוינים לגופנו, בנוסף לירקות, לפירות, לדגנים ולקטניות: כורכום, סומאק, זיתים, רימונים, שמן זית, סילאן, תמרים, שקדים, חרובים. שינוי הוא תהליך. אני משתדלת לאחר כל מפגש אישי כזה או הרצאה על תזונה נכונה, לאמץ לעצמי עוד חומר גלם או שיטת בישול, אשר עושים חסד עם הגוף ומזינים אותו. והכי חשוב, שהנושא של תזונה נכונה ינחה אותי בבחירת המאכלים שאני אוכלת או מכינה למשפחתי.

השוונץ:

  • אם הצלחתי לסקרן אתכם, אתם מוזמנים לסדנת הבישול של אומינה וקארונה בכנס "אוכלים בריא 5 ", ביום חמישי 30/5. תוכלו ללמוד עוד על מזונות העל וכיצד מכינים מהם את המנות שהזכרתי וגם לטעום מהן. בכלל, שווה להגיע לכנס וללמוד איך עוד אפשר להזין את גופנו במזון יותר בריא ופחות מעובד.
  • קיבלתי לנסות שמן המפ (Hemp Oil) עוד לפני שפגשתי את אומינה וקארונה, אבל לא העזתי לפתוח אותו. קיבלתי רגליים קרות… שמן המפ מיוצר מזרעי צמח הקנאביס! אל דאגה – הוא מאושר לשימוש בארץ ואין כאן שום אלמנט של סמים או התמכרות. חוץ מהתמכרות לטעמו הטוב. יחד איתן טעמתי את השמן ומאז הוא נכנס לסלטים שלי ובגדול. לשמן טעם אגוזי נפלא ובהיותו ספק של אומגה 3, אומגה 6 ושל חומצות שומן חיוניות לגופנו, הוא נחשב לאחד ממזונות העל (תורם לכולסטרול הטוב). משתמשים בו לתיבול ולא לטיגון, שכן נקודת העישון שלו נמוכה. חשוב שיהיה בכבישה קרה וכמובן יאוחסן בבקבוק כהה, לשמירה מפני התחמצנות. כדאי לכם לנסות – להשיג בחנויות טבע.

שבועות של ממולאים עם גבינה

אני מאוד אוהבת את חג השבועות. יש בחג הזה משהו כל כך רומנטי ואני הלא סאקר של רומנטיות. אפילו השמות של החג – חג הביכורים או חג הקציר, מרמזים על תקופה שאיננה עוד, כי איזה ביכורים נביא היום בעידן הדיגיטלי? ומה נקצור בסופרמרקט? מי מניח עוד זר על הראש, עשוי פרחי ציפורן וגיבסנית? ומי יודע מה זה "טנא"?

נכון, עכשיו מאוד טרנדי להשמיץ את החלב ומוצריו, גם בריאותית וגם כלכלית (מלחמת הקוטג'! מי היה מאמין?), אבל בתור מי שגדלה בבית פריק למוצרי חלב וכמי שגם ילדיה הם כאלה, ברורה חיבתי לחג. עוד כמה שנים של חינוך צרפתי גם משאירות את חותמן והוסיפו לכל זה את הגבינות הנהדרות המיוצרות בארץ. הובסתי (בהנאה רבה).

הנה מנה קצת פחות שגרתית וקלה להכנה. מנה מפתיעה בפה בגלל שילוב הטעמים: מלוח, חמצמץ, פיקנטי. לכבוד שבועות הממולאים יהיו עם גבינה. עלי הסלק מתאימים מאוד, שכן הם הופכים משיים כאשר הם רכים. הכי כיף – כשהגבינה מותכת והחוטים נמשכים ממנה כשנותנים נגיסה. עוד כמה זכרונות ילדות בביס אחד.

עלי סלק ממולאים במוצרלה

החומרים

  • 8 עלי סלק אדומים (למעשה, העלים ירוקים, רק העורקים שלהם אדומים). אפשר להשתמש גם בעלי מנגולד צעירים, בעלי העורקים הלבנים (אותה משפחה)
  • מים רותחים
  • 150-200 גרם גליל מוצרלה קשה
  • 8 זיתי קלמטה, ללא גלעין, חצויים
  • אורגנו
  • צ'ילי פלייקס
  • מלח גס
  • 2-3 כפות שמן זית

אופן ההכנה

  1. שטפו את עלי הסלק, פרשו אותם על גבי קרש החיתוך ובאמצעות סכין הורידו את הגבעול מהעלה ע"י חיתוך רוחב.
  2. הניחו את העלים בקערה ושפכו עליהם מים רותחים. השאירו 2-3 דקות, להתרככות. סננו את המים ויבשו בזהירות במגבת נייר.
  3. חתכו את גליל המוצרלה לרוחבו, לקבלת שני עיגולים צרים יותר וכל עיגול חתכו באמצע לחצי עיגול ושוב, לרבע עיגול.
  4. פרשו עלה סלק, כשהחלק היפה והמבריק פונה כלפי מטה. הניחו מעל פרוסת מוצרלה וחצאי זיתים.
  5. תבלו מעל במעט אורגנו, צ'ילי פלייקס ומעט מלח.
  6. קפלו את עלה הסלק מעל כל הכבודה הזו, החלק הקרוב אליכם מעל, ואז שני הצדדים פנימה וגלגלו, כך שקצה העלה יתקפל פנימה.
  7. הניחו את עלה הסלק הממולא, כאשר החלק המקופל פונה כלפי מטה, על תבנית מכוסה בנייר אפיה. חזרו על העניין עם שאר עלי הסלק.
  8. פזרו מעל עוד מעט גרגרי מלח גס ומעל הכל, זרזפו שמן זית.
  9. הכניסו את התבנית לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, לכ-10 דקות, עד אשר אפשר לחוש באצבע שהגבינה רכה ונמסה בתוך לעלה.
  10. הוציאו ואכלו כשהממולאים הקטנים האלה עוד חמים, אפשר פשוט כך או על פרוסת לחם קלוי.

בתיאבון!

השוונץ:

השיר הכי הכי נוסטלגי ומלא געגועים לביכורי קציר חיטים ולימים שהיו ולא יחזרו שוב: 

מחפשים עוד רעיונות לחג? הנה כמה מתכונים שפורסמו בבלוג ומכילים מוצרי חלב כמרכיב עיקרי:

טאיזו, לאכול כמו קיסרים

כשאנחנו מאוד אוהבים לאכול משהו, אנחנו כנראה צריכים לקבל אותו בשלשות, ברביעיות, בחמישיות. בכלל, אם יש טרנד, הוא סוחף את כל הארץ. ייחודיות? בידול? תודה, אבל לא בשבילנו. זוכרים את תקופת הפרוזן יוגורט? ואח"כ, את הגופרה הבלגית? ומה עם ה"מוקרם" הרבה לפני כן? בשנים האחרונות, גל של סושיות מציף את הארץ. העיקר להיות "אין", במקום הנכון ובזמן הנכון.

עכשיו אנחנו ללא ספק בתקופה האסיאתית של חיינו: מזל שאני מאוד מחבבת את הז'אנר, קצת פחות את המתקפה. "האנוי" הפאן-אסיאתית המקסימה והצעירה, "אנג סו" של האחים ירזין, עם המחשבה העיצובית והקולינרית על אוכל רחוב סינגפורי, "טייגר לילי" התאילנדית הנחמדה (שוב אוכל רחוב). את "בית תאילנדי" אני מתקשה קצת להוסיף לרשימה, כי לא מדובר פה בחלק מהגל, אלא במוסד מבוסס וותיק (שאגב, אני מאוד מאוד אוהבת).

פתיחתה של "Taizu" לוותה בהרבה מאוד באזז, לא רק בעניין הצד הקולינרי שלה. ראשית, שמונה מיליון דולרים הושקעו בעיצוב המסעדה (כך אומרים). וזה באמת אחד ההיי-ליטס של המקום, למרות הכניסה הלא מרנינה דרך המגדל של בנק הפועלים. האדריכל פיצו קדם ומעצבות הפנים סיגל ברנוביץ וגלי אמית יצרו חלל שלא ניתן להתעלם ממנו – מחיצות עץ יפיפיות בין החלק של הלאונג' לזה של שולחנות הישיבה, עבודות אמנות על הקירות (ראו עוד בשוונץ), ארון יין עם זכוכית צבעונית ונברשות יפיפיות משתלשלות מהתקרה. הכי משמח – חלון בין חלל הסעודה לבין המטבח, דרכו ניתן לראות ולשמוע את ההתרחשות האמיתית. לנו היה שולחן בדיוק ממול. מזלנו!

שנית, הושקעה עבודה מקצועית של מחקר ולימוד במזרח הרחוק – השף יובל בן נריה והסו-שפים שלו אלי שטיין ודור אבן היו בסין, קמבודיה, ויטנאם, תאילנד והודו, ספגו טעמים, ריחות והשראה, כדי ליצור תפריט עם אדפטציה מקומית. הם קוראים לזה "AsiaTerranean Kitchen" (חיבור של אסיה והמזרח התיכון). היינו ארבעה רעבים עם רמת ציפיות גבוהה עד לשמיים (ככה זה עם באזזים). התפריט מחולק ל-5 קבוצות, מתוכן ניסינו לדגום כמה שיותר. הנה מה שהזמנו:

פתחנו בלחמניות מאודות עם צ'אטני עגבניות ויוגורט. הלחמניות הללו הוזמנו שוב במהלך הארוחה כי היו טעימות, רכות ומתמסרות. יכולתי לאכול רק אותן כל הערב, אבל זה היה בזבוז, נכון?

סשימי ילוטייל בציר טונה, למון גראס, שאלוטס מקורמלים, אורז יסמין קלוי עם עלי בזיליקום סגולים וירוקים ופלפל צ'ילי אדום היה סשימי מהסוג העדין. אני אוהבת את השילוב של דג עם בזיליקום.

הר גאו – דים סאם במילוי בלק טייגר שרימפס קצוץ, על מצע חזרת לבנה מגוררת, מוגש עם רוטב על בסיס חומץ אורז שחור. הנה משהו מרגש – מדובר באחת המנות שהיו לנו יותר טעימות בארוחה. לא התאפקנו והזמנו ממנה פעמיים.
צילום: "הגרגרנית"

 ירקות סיניים – פאק צ'וי, למון גראס ופטריות אויסטר ושי-מג'י ברוטב פטריות – מנה המוגשת חמימה.

 ברוסקטה עם כבד עגל חלב, גראם מסאלה, תרד תאילנדי ואיולי שמנת חמוצה – הנה המנה המנצחת של הערב! האמת, לא הבנתי למה הזמנו אותה בהתחלה. איטליה במזרח? – נראה כאילו היא לא בדיוק שייכת לתפריט האסיאתי. אל תפסידו אותה – מדובר במאסט. אם מדברים על ריגושים, זה ה-דבר!

תמנון מעושן – פרוסות ורגליים של תמנון, מוגשות עם אטריות רחבות, בוטנים קלויים, בזיליקום, מנטה וויניגרט פלפל לבן.
צילום: "הגרגרנית"

 מרק סרטנים צח עם וונטון שרימפס וסרטנים. מוגש עם תוספות של ברוסקטה קלויה עם חמאת סרטנים, שיני שום קונפי, כוסברה, בצל ירוק ופלפל צ'ילי ופלחי לימון. גם מנה נהדרת ומעודנת, לאוהבי המרקים האסיאתיים, אותה מרכיבים לפי הטעם, עם הרבה עשבי תיבול.

סינטה לבן ברוטב קשיו מקורמלים, חומץ תפוחים, קוביות סלרי וחמשת התבלינים (תבלין סיני) – למי שחייב לאכול בשר כשהוא יוצא לארוחת ערב.

רוק שרימפס – כדורי שרימפס בטמפורה, על מצע יוגורט טילקוט, אפונה וקשיו מקורמלים. טעימה בניחוחות הודים (בקינוח תגיע עוד אחת).

צילום: "הגרגרנית"

לקינוחים הגענו שבעים אך לא מפוצצים. זה אחד הדברים הנחמדים אחרי ארוחה אסיאתית – אתה לא מרגיש כובד בקיבה, מבשר, בצקים או רטבים מבוססי שמנת. החדשות הפחות טובות – לא נהניתי מהקינוחים. באסה לכתוב את זה, כמו שהיה באסה לאכול את זה: סברינה אוורירית עם גלידה קוקוס בתוספת מרמלדה של חבושים על סירופ עם בוטנים מקומלים (אולי הנחמדה מביניהם), גולאב ג'מון, עם גלידת זעפרן וטוויל עם שומשום שחור וקינוח טפיוקה וחלב קוקוס, עם מלון, וכופתאות מקמח טפיוקה וקקאו. התגעגעתי לטפיוקה של "בית תאילנדי".

לאורך הארוחה נהנינו מאוד מסאקה איפון מצוין ובירה אלכסנדר טאיזו, בירה פירותית שרקחו במבשלת אלכסדר במיוחד למסעדה.

סה"כ חשבון – 1,088 ש"ח ל-4 אנשים, כולל שתיה (לא כולל טיפ), ששמחנו מאוד לשלם. היה שווה!

טאיזו, מגדל לוינשטיין (הכניסה דרך הלובי), דרך בגין 23, תל אביב. טלפון: 03-5225005 (בדיוק היום נפתחה גם לארוחות צהריים)

השוונץ:

  • למי שלא הספיק לחפש בינתיים בויקיפדיה מה זה "טאיזו", אספר שמילולית מדובר ב"אבות הגדולים", כלומר השושלת הקיסרית. תמיד רצוי לשאוף גבוה.
  • "חיבור בין אמנות וקהילה הוא אחד ממטרות העל אשר מסעדת טייזו שואפת להגשים", כך היה כתוב בחוברת שליוותה את התערוכה המתקיימת בימים אלה במסעדה.  Y.A.S.P ) Young Artist Sponsorship Project) הוא מיזם שמטרתו לתמוך בקהילת האמנים הצעירים בישראל ולקדם את עבודותיהם. על קיר המסעדה מוצגת יצירת אמנות ייחודית שגם תועמד למכירה, אשר תתחלף כל כמה חודשים ותלווה בקטלוג עם עבודותיו של האמן המוצג. רעיון מקסים באמת. הייתי שמחה לראות חיבור דומה גם עם השכנים מהצד האחורי של חצר המסעדה, אשר כבר קראתי שהם מרגישים מתוסכלים על שלקחו חלק מהחצר הציבורית שהיתה שם לטובת המסעדה.