טוב שם של שמן זית טוב

ארוחת שמן הזית בלה-רג'נס ומפגן שמן הזית הישראלי בתערוכת קולינרי גרמו לי לחשוב על הנוזל הסמיך והירקרק הזה. לא יודעת איך זה אצלכם – אצלי בבית שמן הזית "רץ". מודה, עד עכשיו השתמשתי בשמן זית איטלקי (מעולה, יש לציין), אבל הבנתי שעדיף שמן זית ישראלי. נכון, יש מי שנרתע, בעקבות הגילויים של האיש המפחיד ההוא מכלבוטק. כמו למוצרים טובים אחרים, גם לשמן הזית קמו זיופים וחיקויים, לכן צריך לקנות ממי שיש לו תו איכות ושסומכים עליו (ראו כמה המלצות שלי למטה, בשוונץ). ענף הזית במועצת הצמחים הוא בעל תפקיד חשוב כאן.

לאחרונה שינו את פירמידת המזון. בזו העדכנית, שמנים בריאים עומדים בבסיס ולא עוד בשפיץ, כלומר הגיעו למסקנה שיש לצרוך שומן באופן יומיומי. כולנו יודעים שהטוב ביותר הוא שמן זית כתית מעולה (extra virgin): שמן מכבישה קרה, בעל רמת חומציות נמוכה מ-1%. מסתבר ששמן זית הוא פצצת בריאות: החומצה האולאית היא חומצת שומן בלתי רוויה, התורמת להקטנת כולסטרול מסוג LDL, יש בו פוליפנולים וויטמין E המהווים נוגדי חמצון ומשפרים את ההגנה על הגוף כנגד תאים סרטניים. שמן הזית נותן תחושה של שובע ולכן תורם להרזיה. הוא חשוב לתפקוד המח ומפחית סיכונים של סכרת, בריחת סידן, מחלות לב ודם.

הנה אליה וקוץ בה: כדי לקבל את הערכים התזונתיים המעולים של שמן הזית יש לצרוך אותו קרוב ככל הניתן לזמן המסיק, כלומר בשנה הראשונה. ספרד, איטליה ויוון מהוות 70% מייצור השמן העולמי. לא כתוב על האריזה את זמן המסיק, כך שאין אפשרות לקבל את המידע זה, אבל אתם ואני יכולים לדמיין לעצמנו כמה זמן אחרי המסיק אנחנו בישראל הקטנטנה מקבלים את שמן הזית שלהם. כמו בשאר ארצות אגן הים התיכון, גם בישראל מייצרים שמן זית עוד מהתקופות הקדומות. המסקנה הבלתי נמנעת היא שיש לנו שמן זית מעולה, רק צריך לדעת ממי לקנות.

ועוד חדשות טובות: בניגוד לדיעות הקדומות, "נקודת העישון" של שמן זית היא גבוהה יחסית ולכן חוץ מתיבול של סלטים, אין שום בעיה לטגן איתו (אמרו לי ששניצלים בשמן זית זה שוס! מנסה בקרוב) או לאפות איתו. אגב אפיה, הידעתם שכאשר מחליפים חמאה בשמן זית, מורידים 1/4 מכמות השומן?! חוץ מזה, שמן זית תורם לעסיסיות המאפה ומהווה פתרון לטבעונים.

כשאני מדמיינת שמן זית, הכי מתחשק לי לטבול בו לחם טרי או להזליף אותו על עגבניה חתוכה עם קצת עשבי תיבול וגבינת פטה מלוחה (אין ממש מתכון לזה). אבל אם אתם תוהים לגבי המתוקים, הנה מתכון לעוגת שוקולד הכי "פושטית" לילדים, אבל הפעם עם שמן זית. אף ילד לא ירגיש. באחריות.

עוגת שוקולד עם שמן זית (עיבוד של מתכון לעוגה של נייג'לה לוסון)

החומרים

  • 50 גרם אבקת קקאו איכותית
  • 125 מ"ל מים רותחים
  • 2 כפיות תמצית וניל
  • 125 גרם קמח
  • 1/2 כפית אבקת סודה לשתיה
  • קורט מלח
  • 150 מ"ל שמן זית
  • 200 גרם סוכר
  • 3 ביצים

אופן ההכנה

  1. בקערית הניחו קקאו ושפכו מעל מים רותחים. ערבבו היטב עד שמתקבלת תערובת ללא גושים.
  2. הוסיפו את תמצית הוניל, ערבבו והניחו להתקרר בצד.
  3. לקערה שפכו קמח, אבקת סודה לשתיה ומלח.
  4. בקערה נוספת שימו סוכר, שמן זית וביצים וערבבו היטב במטרפה לתערובת בהירה.
  5. הוסיפו גם את תערובת הקקאו וערבבו היטב.
  6. הוסיפו את תוכן הקערה לקערת הקמח וערבבו לבלילה אחידה.
  7. שפכו את תוכן הקערה לתבנית עגולה משומנת (ברור שבשמן זית) בקוטר 20 ס"מ והכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-40 דקות, עד שקיסם שמוכנס לתוכה יוצא יבש.
  8. השאירו בתנור להתקרר. אפשר לפדר באבקת סוכר ולהגיש חמים עם גלידה.

בתיאבון!

השוונץ:

הנה כמה יצרנים מקומיים מעולים שיצא לי לטעום לאחרונה, כולם עושים משלוחים הביתה (חלקם נמכרים גם בחנויות וברשתות השיווק). חשוב לדעת: שמן זית מאחסנים רק בפחים או בבקבוקי זכוכית כהים (בשום פנים ואופן לא בפלסטיק):

  • משק צורי, כפר מרדכי – שמן זית מזן קורנייקי, שזכה בפרסים רבים בארץ והגיע אפילו עד יפן הרחוקה. להזמנות:  050-5543643
  • השמן של רבקה ואברהם בן משה, נוה ירק – שמן זית מזן ברנע, קורנייקי, ארבקינה, להזמנות:  054-461-5841
  • משק אחיה, שילה – שמן זית מזן סורי, ארבקינה, פיקואל, קורנייקי או בלנד (שמן הבית). להזמנות:  1-800-242-999.

שמן זית – 13 מנות, 4 שעות, 1 שף

ארוחת טעימות היא חגיגה של מראות וטעמים – האפשרות המופלאה לטעום מעט מהרבה מנות. חוויה מסוג אחר בהשוואה לארוחה רגילה של ראשונה – עיקרית -אחרונה. הזמינו אותנו לטעום מנות המבוססות על חומר גלם ותיק בתצורות חדשניות, שנגיד לא? שמן זית הוא מרכיב יסוד בכל מטבח ים תיכוני, לסלט, לפסטה, למאפים, לבשר ודגים. גם מנות אחרונות אפשר וטעים להכין על בסיס שמן זית. למעשה, מדובר בפתרון האולטימטיבי לשומרי הכשרות, בארוחה בשרית.

עלינו לירושלים לטעום את מעשה ידיו של שף דודו ביטון, במסעדת "לה-רג'נס" שבמלון המלך דוד. צילומי המפורסמים אשר לנו במלון מעטרות את קירות המקום וההיסטוריה נפרשת לנגד עינינו. נו, אם קלינטון יכול, למה שלא אנחנו?

כולנו יודעים לבקש שמן זית "כתית מעולה", אבל מה לגבי הזנים השונים של שמני הזית. זן שונה – צבע שונה, טעם שונה, שימוש שונה. ארוחת הטעימות הזו מנסה להעביר את הרעיון שארסנל שמני זית דומה לארסנל תבלינים במטבח – לכל שמן יעוד אחר.

בארוחה שלנו השף השתמש ב-6 שמני זית שונים. תרגלו על הלשון, מהקל אל הכבד: לצ'ינו – שמן זית איטלקי עדין, קורנייקי – שמן זית יווני, ירקרק ופירותי, פיקואל – שמן זית ספרדי מריר מעט ופירותי, פישולן – שמן זית צרפתי עם חריפות בינונית, ארבקינה – שמן זית ספרדי וארומטי עם טעם של זית עדין, סורי – שמן זית לבנוני ("משלנו"), ירוק, ארומטי וחריף.

הנה המנות שטעמנו. אזהרה: התמונות הבאות אינן מתאימות לבעלי לב חלש ובטן ריקה.

טופי חלמון שליו מוזהב (שמן זית קורנייקי) – סוכרית זהב של טופי פריך, בתוכה חלמון נוזלי ומעליה נקודות כמהין – מנה קטנטונת שעובדת על כל החושים בבת אחת – ריח, מתיקות, מרקם מתפצח ומרקם נוזלי. אחת המנות המענגות שהיו לי לאחרונה!

כריך עוף (שמן זית לצ'ינו) – קרקר ומעליו חלבון ביצה קשה, "קאוויאר" עוף ו"סקין" עוף (עור) מיובש. מלאכת מחשבת של הרכבה.

מח עצם פורצ'יני, עדשים (שמן זית ארבקינה) – ספונג' קייק ירוק, קרם כבד אווז ואגוזים מקורמלים וגם – מח עצם עם רטטוי פטריות בתוך קליפת ביצה (שומעים את האנחות?) וגם – קרם עדשים עם לחם קלוי ודף ג'לטין עוף. כל הכבודה הזו על צלחת שחורה. מנה יפה כמו ציור! על מח העצם והפטריות לא הפסקנו לדבר עד סוף הארוחה!

לדר עגבניות ממולא סלט דג דניס, שמן חצילים, ג'לי עגבניות שקוף וגרניטה עגבניות (שמן זית קורנייקי) –  חגיגה של מרקמים ומשחקי טמפרטורות.

פילה פורל גלילי מעושן עם קינואה קריספי וענפי ברוש (שמן זית פיקואל) – הגשה כמעט "יפנית" בצורה, ריח וטעם של מדורה

קוד שחור צרוב, קרם שומר מוקצף, קרם זיתי טאסוס (שמן זית סורי) – דוגמה לבישול בוואקום, בישול ששומר על העסיסיות של הנתח. הדג בושל ואז נצרב, קרם השומר וקרם הזיתים נוגבו עד תום. זיתי הטאסוס המיובשים עם פרחי השומר הוסיפו עוד למשחק במרקמים. מנה מקומית כל כך (טוב נו, יוון זה כמעט כאן).

פלאן סלק צלוי, מרנג מלוח (שמן זית קורנייקי) – אותו חומר גלם מקבל טעם שונה בצורות הכנה אחרות – פלאן סלק צלוי, סורבה סלק צלוי, קרם סלק עם שזיפים מיובשים ומעל הכל, מרנג מלוח עם פלפל שחור, פחמי ירקות ושטרויזל שמן זית. התפרצות געשית על הצלחת.

עוף חופש אורגני שלוק בשמן זית עם כמהין, גרידת כבד אווז ופטריות שימאג'י (שמן זית פישולן) – שיא העדינות בשימוש בכמהין, עוף רך ועסיסי שבושל בוואקום. קשה להאמין שמדובר בחזה עוף!

לשון טלה, קרם שום שחור, צ'יפס  דקיק (שמן זית סורי) – חלק שלא הכרתי, לשון טלה – בשר נפלא ורך, שהוגש עם רטבי חרדל שהשף מכין במקום.

סינטה עגל חלב קונפי, על מצע קרם פטרוזיליה עם גלדי בצל וקרם שורש סלרי (שמן זית פישולן) – כמו שבשר טוב צריך להיות.

– – –

גרניטה עשבי תבלין (שמן זית לצ'ינו) – מרענן חיך מצוין משלל עשבי תיבול: שמיר, נענע, פטרוזיליה, בזיליקום, עירית וכדי לשמח גם וודקה.

כתר סלט פירות וירקות – עם מנטה, ג'לי פירות אדומים, סלרי, גזר, אפונה, ענבים, אוכמניות.

שוקולד, סוכריות שמן זית (שמן זית קורנייקי) – פונדנט שוקולד, סוכריות שמן זית קורנייקי מתפצחות מבחוץ ונוזליות מבפנים, טופי שוקולד קראנץ', מוס שוקולד מריר

פינק ליידי, סבלה סוכר שרוף ושמן זית (שמן זית קורנייקי) – סורבה תפוח עץ עם שטרויזל שקדים, גרטן פינק ליידי ושמן זית. משחקים של חם-קר, חלק-מחוספס.

לא ויתרו לנו על עוד כמה תופינים לקינוח – פרלינים, מרמלדות פרי, מרציפן, מדלנים וטרופים. הכי מדליק – מרשמלו סלק ולואיזה בצבעי בורדו-ורוד!

את הארוחה ליווה בקבוק יין מונטיפיורי פטיט סירה 2010 מעולה! יקב חדש הממוקם במשכנות שאננים ואת מקורותיו אתם בטח מנחשים לפי השם. אני מניחה שעוד ניפגש איתו בעתיד…

ארוחת טעימות שמן זית מוגשת במסעדת "לה רג'נס", מלון המלך דוד בירושלים, בימים א', ג', ה' בערב, במחיר 380 ש"ח לסועד.

השוונץ:

  • שף דודו ביטון הוא השף הצעיר של מסעדת לה רג'נס, שאחראי על הארוחה הזו. לא יכולתי שלא להיזכר בשף צעיר אחר שיצא מאותו המטבח (רפי כהן, כאילו דא) ולשער שגם לדודו צפוי עתיד לא פחות ורוד. ירידה לפרטים, דקדוק בקטנות, פרפקציוניזם. במטבח המסעדה, למשל, מכינים לבד את התבלינים, יוצרים שמנים בתיבולים שונים, רוקחים רטבים. יש שם הקפדה על חומרי הגלם ושימוש בטכניקות הבישול המתקדמות ביותר. אחרי סטאז' במטבחים של שפים גדולים (ע"ע "נומה"), ומדליות מתחרויות בישול עולמיות, אני בטוחה שעוד נשמע את השם דודו ביטון.
  • הארוחה הזו חידדה עוד כמה תובנות לגבי בישול כשר. דודו טוען שבישול כשר לא חייב להיות משוכה, אלא יכול להיות אתגר. הכי חשוב לא להשתמש בתחליפים. מבחינה הזו בישול בשמן זית הוא אידיאלי. תפריט הטעימות מכיל כמה מנות דגל המזוהות עם השף ומופיעות גם בתפריט הרגיל של המסעדה. אל תפספסו!
  • ועניין אחרון – מסעדות שף הטובות בעולם (כולל אלו בעלות כוכבי מישלן) ממוקמות במלונות. בישראל, מטעמי כשרות אבל לא רק, יצא למסעדות הנמצאות במלונות שם שאינו מרמז על איכות. אני מקווה שלה-רג'נס תשבור את המיתוס, גם מבחינת האוכל ובטח מבחינת השירות הנפלא שלה.

הפיתוי לאפות אגסים

כל הפוסט הזה התחיל בגלל סטטוס שעלה ב"סלונה אוכל" ששיגע את בלוטות הטעם של מיכל ושלי. היו בתמונה חצאי אגסים ממולאים באגוזים ובגבינה ועטופים בבצק עלים. מיכל שאלה אם אני מרימה את הכפפה. נו, ברור שכן! כל בלוגר יודע שההשראה לפוסטים מגיעה מכל מיני כיוונים, אז הנה עוד אחד! אבל לא אני שאעתיק ככה פשוט את המתכון. אותי זה בכלל סחף בהתחלה למן טארט-טטן שחשבתי להכין מחצאי אגסים עטופים בבצק פריך. אבל יחד עם זרם האסוציאציות, היה נדמה לי שיותר מגניב הרעיון של כל אגס בנפרד מאשר כולם יחד.

מכל המחשבות האלו (הערת סוגריים תרתי משמע: גם אתם כל הזמן חושבים על אוכל?) הגיחו לעולם אגסים ממולאים בתערובת של שקדים-דבלים-רוקפור, עטופים אחד-אחד בבצק פריך, שגולגלו באגוזים קצוצים ואפויים בתוך קרמל! תודו שזה פיתוי רציני: טעים כל כך ועשיר.

הנה קינוח למי שרוצה להרשים. המילוי יכול להשתנות לפי מה שאתם אוהבים. גבינת הרוקפור מקבלת דווקא טעמים מתקתקים באפיה ומשתדכת מצוין עם הדבלים והשקדים. אני "שרופה" קשות על כל דבר שמזכיר מרציפן, אבל אם אתם בראש של אגוזים אחרים או דווקא תמרים, עם או בלי גבינה – לכו עם הלב (או הקיבה).

צילום: "הגרגרנית"

אגסים ממולאים, עטופים בבצק פריך

4 מנות

החומרים

  • 4 אגסים

לבצק

  • 200 גרם קמח
  • 1/2 כפית מלח
  • 80 גרם חמאה
  • 1 כף סוכר
  • 100 מ"ל מים קרים

למילוי

  • 2 דבלים, קצוצות
  • 20 גרם שקדים קצוצים
  • 40 גרם גבינה כחולה מסוג רוקפור, חתוכה לקוביות קטנות

לסירופ ולציפוי

  • 100 גרם סוכר
  • 3 כפות מים
  • 20 גרם חמאה
  • 50 גרם אגוזי מלך קצוצים

אופן ההכנה

צילום: "הגרגרנית"

לבצק

  1. הניחו בקערה קמח, מלח וסוכר. הוסיפו חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות וערבבו בידיים עד לקבלת מרקם פירורי.
  2. הוסיפו מים ולושו עד לקבלת בצק גמיש ורך. צרו מהבצק כדור, עטפו בניילון נצמד והניחו במקרר להתגבשות של שעה.

צילום: "הגרגרנית"

למילוי

  1. ערבבו בקערה קטנה דבלים, שקדים וקוביות של רוקפור.

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

לאגסים

  1. קלפו את האגסים אך השאירו את הגבעול בראשם. על מנת שלא ישחירו במהלך ההכנה, אפשר לזלף מעט לימון עליהם ולהשאיר אותם בקערה עם מים.
  2. רוקנו בזהירות את תוך האגסים מהצד של "הטוסיק" שלהם. ניסיתי עם סכין, עם כפית פריזיאן, עם מכשיר להוצאת ליבת תפוחים. שילוב של שלושתם הניב תוצאה לא רעה בסה"כ. חשוב שלא להגיע עד הקצה ממש, כדי שלא לשבור את האגסים. באגס הרביעי מגיעים כבר לדרגת מיומנות גבוהה, בדיוק כשכבר לא צריך יותר…
  3. מלאו את הבטן של האגסים במילוי.

צילום: "הגרגרנית"

לסירופ

  1. במחבת שימו סוכר ומים ותנו לכל העסק להגיע לצבע קרמלי צהבהב. הוא מוכן כשהוא כבר מבעבע קשות ואפשר להעביר בו כף מבלי שהנוזל סוגר עליה מיד. הישמרו מלשרוף את הקרמל (הוא עוד עובר דרך ארוכה בתנור, אז אל תגיעו לצבעים כתומים).
  2. שפכו לתבנית אפיה את הסירופ החם (אם תחכו יותר מדי, הקרמל יתקשה ולא תוכלו לעשות זאת).
  3. נקדו מעל הקרמל בחמאה.

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

לאפיה

  1. רדדו את הבצק לעלה ריבועי בעובי של כ-1/2 ס"מ. חתכו אותו לארבעה רבעים  ועטפו כל אגס ברבע בצק.
  2. גלגלו את האגסים המצופים באגוזים הקצוצים והניחו בתבנית על הקרמל.
  3. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, לכ-45 דקות. חשוב להפוך (בזהירות – שהבצק לא יינתק מהאגסים) את האגסים כל 10-15 דקות, כדי שכל הצדדים יקבלו צבע וטעם קרמלי.
  4. הוציאו מהתנור לאחר שווידאתם שהבצק אפוי ומוכן.
  5. הגישו חם עם גלידת וניל. מדובר בשחיתות לשמה.

בתיאבון!

השוונץ:

בימים אלה של חיפוש אחר הבריאות (פייר, לא בדיוק במתכון הזה, אבל לפעמים צריך אתנחתא), בואו נדבר על אגסים. מדובר בפרי שמוכר עוד מהעת הקדומה. הקליפה עשירה בסיבים תזונתיים והפרי עצמו מלא ויטמין C. האגס נחשב לפרי מקרר ברפואה הסינית ומומלץ לאכול אותו כדי להוריד חום או להקל על צינון ושיעול.

פולפו ועוד דגים שעלו ברשת

שבוע הספר העברי מתחיל היום. מושגים, כמו למשל "עם הספר", נשכחו כבר מזמן, מתחת לערימת מבצעי ה-3, 4 או 7 ב-100 והשבוע הפך ל-10 ימים. בכל זאת, אני רוצה למליץ לכם על ספר אוכל מקסים ביופיו. נכון, הוא אינו עברי, אבל אנחנו הרי חיים בכפר הגלובלי – Polpo, A Venetian Cookbook (Of Sorts) הוא ספר של מסעדה לונדונית העונה לאותו שם, אותה חלם וגם הגשים אדון שהתאהב בוונציה ובאוכל שלה. ההתמחות של אוכל ונציאני היא בפונלטה (מצד היבשה) ובפירות ים והדגים (מצד הים), אבל כמובן שמקומה של הפסטה לא נפקד. הספר הוא המהות של הבישול האיטלקי – פשטות, חומרי גלם איכותיים וטעם.. שמיימי.

צילום: "הגרגרנית"

אני חייבת להסב את תשומת ליבכם למראה של הספר, בנוסף לתוכן שלו. לא ראיתי ספר כזה קודם לכן – השדרה המרכזית בכריכה שלו חסרה, כך שרואים את כל העסק מבפנים. אם גם אתם מאלה שתמיד חלמו לפרק חפצים כדי להבין איך הם עובדים – זה הספר בשבילכם. תענוג! לספר עצמו צורה מאורכת, עם איור של פולפו (דיונון) על הכריכה הקדמית, המפה של ונציה על הכריכה הפנימית וצילומי מנות, אחחחח, להתעלף! תראו בתמונה שכבר הספקתי לסמן את המנות שאני רוצה להכין ואפילו להכתים את הספר. זה רק אומר רק דברים טובים.

הייתי השבוע ב"Culinary", התערוכה השנתית למזון וקולינריה ונכחתי בפאנל אודות הדיג בישראל ("הים סוער ואין דגים"). שמחה ואופטימיות גדולה לא היתה שם. מי שרוצה להמשיך לאכול נסיכת הנילוס (דג בלי טעם וריח), סלמון (לא מקומי ובכלל – נמאס!!!) או דגי בריכות, לא יבין על מה הרעש. אבל מי שאוהב דגים מהים שלנו אבל לא מחקלאות ימית, הבין עד כמה הברוך גדול. אם אין תרבות דיג ואין תגמול הולם לדייגים, אין עתיד לענף הדיג בישראל.

ואיך כל זה קשור לספר? כדי להכין את המנה של הפוסט הפעם, אני ממליצה לכם ללכת לחנות הדגים בשכונה או בשווקים ולבקש דג ים, אבל כזה שלא גודל בחקלאות ימית או בבריכות דגים. בספר מצוין דג מסוג ג'ון דורי, אבל אפשר כל דג ים שבשרו לבן.

צילום המנה בספר: (Polpo, A Venetian Cookbook (of Sorts

צילום: "הגרגרנית"

פילה דג ברוטב תפוזים, עשבי תיבול וגרגרי פלפל צבעוניים

4 מנות

  • צרור עשבי תיבול: נענע, שמיר, בזיליקום ומרווה
  • שמן זית, לטיגון
  • 4 פילטים של דג ים לבן
  • 1 שן שום, פרוסה דק
  • מלח, פלפל שחור
  • 50 מ"ל ציר דגים (למתקשים: החליפו במים, אבל קחו בחשבון שקצת פחות עשיר בטעם)
  • 70 מ"ל מיץ לימון
  • 70 מ"ל מיץ תפוזים
  • חופן של גרגרי פלפל צבעוניים
  • 4 פרוסות תפוז (לא חובה)

אופן ההכנה

  1. קצצו היטב את עשבי התיבול.
  2. למחבת רחבה (שיש לה מכסה) שפכו כמות נדיבה של שמן זית. הניחו על השמן את פילה הדג כשהעור מופנה כלפי מטה. הוסיפו את השום ותבלו במלח ופלפל שחור. פזרו את עשבי התיבול הקצוצים וכעת הדליקו את האש (בינונית) מתחת למחבת.
  3. כשהשמן מתחיל לרתוח, הוסיפו את ציר הדגים (או המים), מיץ הלימון ומיץ התפוזים וכסו את המחבת במכסה.
  4. אחרי כ-4 דקות, הוציאו את הדגים החוצה לצלחת.
  5. הוסיפו את גרגרי הפלפל הצבעוניים והגבירו את האש מתחת למחבת. תנו לנוזלים לרתוח ולהצטמצם (כ-2 דקות).
  6. שפכו את המיצים במחבת על הדגים והגישו. ניתן לקשט בפלחי תפוז.

בתיאבון!

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

השוונץ:

  • בעניין חגיגת הספר העברי – כדאי לכם לצאת לכיכרות הערים עם הילדים, ליהנות מהפנינג אמיתי של קריאה, נבירה והרחה של דפי הספר. תוכלו לפגוש פנים אל פנים את הכותבים וליהנות ממגוון ספרים שלא תמצאו בחנויות, בגלל החלטות מסחריות או גודל מצומצם של חנות. זה הזמן לקנות את כל הקלאסיקות בשירה, בפרוזה או עיון. רוצים לחנך את הילדים לקריאה – תנו דוגמה. באופן אישי, זה אחד הימים האהובים עלי בשנה!
  • חוק הספרים הוא חוק שנחוץ לנו מאוד כאן. תזכרו שספר הוא לא עוד מוצר שיווקי ומה שעולה שקל שווה,,, לפעמים אפילו פחות משקל. אני בטוחה שנעריך ונכבד יותר ספרים וסופרים אם נשלם את שוויים האמיתי.