סושי, משחק ילדים

הנה החופש הגדול "הופך תקליט", אלא שהחצי הקשה עוד לפנינו… נגמרו הקייטנות ועכשיו זה אנחנו לעצמנו. האמת שאפשר לטעות ולחשוב שמדובר בסוג של עונש להורים, אבל אפשר להסתכל על זה לגמרי אחרת – שעת קימה מאוחרת, אין לחץ בבוקר, אין שיעורי בית, פחות מתח בבית. ובכל זאת, מחפשים מה לעשות יחד (רמז: לצפות בטלוויזיה או לשחק במשחקי מחשב זה כל אחד לבד).

אני יודעת – בשביל להיות סושי מאסטר צריך ללמוד הרבה שנים, להתחיל מלמטה, ללמוד אצל טובי המורים ביפן. אין לי כוונות יומרניות כאלו, אבל אם מתחשק לכם להעביר ערב כייפי עם הילדים ועל הדרך לתת להם לטעום טעמים שונים מהרגיל, תרצו לגלגל יחד סושי. מוצע פה מתכון למאקי-סושי, אבל מניסיון למי שאין מחצלת גלגול או סבלנות לגלגל, יסיים את הערב בניגירי (דג על אורז ללא אצה) או בסשימי (הדג הנא בלבד), ישר לתוך פה. הנה הצעה לפעילות בערב שבסופה אוכלים את היצירה… למי שקשה לו להיפרד – תוכלו דקה קודם להעלות את התמונות לאינסטגרם!

צילום: "הגרגרנית"

סושי משפחתי לחופש הגדול

4-6 מנות

החומרים

  • 400 גרם (2 כוסות) אורז לסושי
  • 10 דפי אצות נורי לסושי (10 יחידות)
  • 3 מלפפונים
  • 2 גזרים בינוניים, קלופים
  • בחורף – אבוקדו קלוף
  • 2 ביצים (ובנוסף, כאופציה – 1/2 כפית סוכר, 1 כפית מירין, 1 כפית סויה)
  • 500 גרם דגים טריים, מפולטים ללא עור, סוגים שונים (טונה, סלמון, דניס, ילו טייל או כל דג שאתם אוהבים) – לשמור במקרר ממש עד להכנה

לתיבול האורז

  • 60 מ"ל מירין
  • 60 גרם סוכר לבן
  • 1/3 כפית מלח
  • 45 מ"ל חומץ אורז

לארוחה

  • רוטב סויה
  • מחית ווסאבי (מוכנה בשפופרת או אבקה להכנה)
  • ג'ינג'ר כבוש

כדאי שיהיו בבית

  • מחצלות לגלגול סושי, עטופות בניילון נצמד (זה למי שלא אוהב לעבוד קשה בניקוי אחרי כן)
  • קערה עם מים, להרטבת הידיים האוחזות באורז
  • סכין כבדה וגדולה
  • צ'פסטיקס

אופן ההכנה

לאורז

  1. השרו את האורז במים כמה דקות, סננו והניחו לייבוש.
  2. הכניסו את האורז לסיר, הוסיפו 1/2 ליטר מים והניחו על האש.
  3. הביאו לרתיחה ואז הנמיכו את האש לנמוכה, עד שהמים מתאדים לגמרי (כ-10-15 דקות). סגרו את האש והשאירו את הסיר מכוסה עוד כמה דקות. יש להגיע לאורז במרקם נגיס ולא מעוך (זכרו שהאורז עוד ממשיך להתבשל גם באש כבויה, כשהסיר מכוסה).
  4. בזמן שהאורז מתבשל, הניחו את כל חומרי התיבול של האורז בסיר קטן ובשלו על אש קטנה רק עד שהסוכר והמלח נמסים. הורידו מהאש וקררו.
  5. שפכו את הרוטב שהתקרר על האורז החם וערבבו בעדינות, לספיגת הטעמים.
  6. קררו את האורז לטמפרטורת החדר לפני הכנת הסושי.

הכינו את חומרי הסושי:

  1. חתכו לאורכם את הגזר והמלפפונים לטריזים מאורכים. אם יש אבוקדו – אתם ברי מזל!
  2. הכינו חביתה דקה משתי ביצים, על מחבת עגולה או מרובעת משומנת במעט שמן ואז פרסו אותה לאורכה לפסים. אפשר להוסיף לבלילת הביצים גם  סוכר, סויה ומירין, ליצירת טמאגו, החביתה היפנית המתקתקה.
  3. פרסו את הפילטים של הדגים לפיסות מאורכות.

להכנת גלילות הסושי

  1. הניחו על מחצלת הסושי דף אצה, כשהחלק החלק כלפי מטה וזה המחוספס פונה אליכם.
  2. ביד רטובה ממים קחו חופן נאה של אורז ושטחו אותו על פני כל האצה, בשכבה דקה. זה החלק הטריקי מס' 1 בתהליך – איך להגיע לשכבה דקה מספיק, בלי לקרוע את האצה ובכל זאת לכסות את כולה.
  3. הניחו את חומרי המילוי בפס קרוב אליכם לרוחב כל האצה – הכי טעים לערבב בין הירקות, לדגים ולחביתה.
  4. גלגלו את המחצלת עם האצה ליצירת גליל, בהדרגה, כל פעם חלק נוסף, עד ליצירת גלילים שלמים. הדקו עוד בעזרת המחצלת, עד שהגלילים מהודקים היטב ולא נפתחים (חלק טריקי מס' 2).
  5. הניחו את גלילי הסושי על קרש ופרסו לפרוסות בינוניות ברוחבן (יש סימונים על האצה, למתקשים).
  6. תפסו פרוסה באמצעות צ'ופסטיקס, טבלו ברוטב סויה מעורבבת עם מעט ווסאבי ואכלו בהנאה. מדי פעם ניתן לאכול ג'ינג'ר כבוש, לניקוי החיך.

בתיאבון!

והנה זה בלי מילים:

ירקות ודגים לסושי

טמאגו, חביתה יפנית, נפרסת ונכנסת לסושי

דף אצה הפוך על מחצלת גלגול

משטחים אורז על פני דף האצה

מגלגלים

גליל סושי שלם לפני הפריסה

מסתבר שיש טורפים של סושי

השוונץ:

נזכרתי דווקא בסרט גרמני מרגש שסיפר על הכמיהה להיות ביפן ועל הגשמת חלומות. אם לא צפיתם בו זה אף פעם לא מאוחר – "פריחת הדובדבן" הוא סרט מרגש שלא כדאי להחמיץ.

מודעות פרסומת

ניסואז, סלט לוואקאנס

יום הבסטיליה שחל השבוע מחזיר אותי ברוח, אם לא בגוף, לאהבתי הגדולה, צרפת. כי מיד אחרי החגיגות יוצאים הצרפתים לחופשה הגדולה, הלא היא הוואקאנס. וכידוע, הצרפתים עושים כל דבר ביסודיות – לא מדובר בחופשה עם לפטופ מחובר 24/7 לעבודה, אלא בחופשה אמיתית, של בטלה ושיחות על הא ועל דא. בזה הם ממש טובים, נכון? עם הרבה פפפ מלווה בניפוח הלחיים ושרבוב השפתיים. כמה שעות יכולים לשבת הצרפתים על אספרסו קצר אחד ולדבר ולדבר? הלא זו ממש אמנות! רגע בלי ציניות, הלוואי שאצלנו היו יכולים לשוחח יותר על נושאים ברומו של עולם באופן הזה. האם זו השפה או שמא העם שמאפשרים זאת?

Le Rayon Vert, Eric Rohmer

אני חובבת מאוד סרטים צרפתיים וכמה מהאהובים עלי ביותר היו של אריק רוהמר (זצ"ל), מבימאי הגל החדש, אשר עשה את סדרת הסרטים "קומדיות ופתגמים", ביניהם "פאולין על החוף",  "החבר של החברה שלי" והטוב והמרגש מכולם, לדעתי, "הקרן הירוקה", אשר היה ידוע בישראל כ"קיץ". יש אשר אומרים שבסרטים שלו לא קורה כלום, אבל האמת היא שהחיים האמיתיים קורים בהם.

גיבורי הסרטים שלו תמיד מתלבטים בענייני אהבה, קריירה או משפחה ומשוחחים על כך ארוכות, בדירה שבעיר הגדולה או בבית שבכפר. "קיץ" מספר על דלפין, בחורה אשר מחפשת את אהבת האמת, זו שתתגלה לה רק אם תיראה קרן אור אחרונה ירוקה, כאשר השמש תשקע בים. שעות היא מדברת וחושבת על אהבה ועיקר הסרט מתרחש בעת החופשה שלה בביאריץ, עיירת נופש על החוף במערב צרפת. דרך אגב, יש בסרט קטע נהדר ואקטואלי מתמיד, בו הגיבורה מדברת על הצמחונות שלה, ליד שולחן האוכל עם אנשים שאוכלים בשר.

ומה מתאים יותר לכוכבת הסרט, לצרפת ולחופשה בחודשי החום מאשר איזה סלט טוב כמו ניסואז? בניס, שעל חוף הים התיכון, אוכלים עגבניות, זיתים ואנשובי, ממש כמו אצלנו. הוסיפו עוד כמה מרכיבים וקיבלתם סלט ירקות (מה שהצרפתים קוראים Salad Composé). הסלט הזה הוא אחד מהסמלים של העיר ניס ושל הפרובנס בכלל ונראה ממש כמו ציור של טבע דומם, צבעוני ומלא חיים, שצוייר ע"י סזאן, למשל. מנה מלאה ויטמינים, להגיש עם באגט ו-או-לה-לה, אנחנו מרגישים צרפתים לכמה דקות.

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

סלט ניסואז (Salad Niçoise)

4 מנות

החומרים

לסלט

  • 1 צרור של רוקט
  • 3 עגבניות, חתוכות לשמיניות
  • 1 מלפפון, פרוס דק
  • 150 גרם שעועית ירוקה (אני מחבבת את השעועית הדקה כמו זו הצרפתית)
  • 6 ביצי שליו, מבושלות, קלופות וחצויות (או 3 ביצים קשות חתוכות לרבעים)
  • 100 גרם טונה טריה, פרוסה דק (אם אין או שאתם לא אוהבים, השתמשו בטונה משומרת במים)
  • 8 פילטים שלמים של דגי אנשובי מומלחים
  • 50 גרם זיתים שחורים, מגולענים (אפשר להשתמש גם בזיתי קלמטה. והכי חשוב – הימנעו מהזיתים המושחרים!)
  • כ-10 עלי בזיליקום
  • 2 בצלים ירוקים, פרוסים
  • אפשרויות נוספות: פלפל ירוק, ארטישוקים צעירים, תפוח אדמה מבושל, סלרי, צנוניות, חסה

לרוטב הוויניגרט-חרדל

  • 1 כפית חרדל
  • 2 כפות חומץ בן יין אדום
  • 6 כפות שמן זית
  • מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה

  1. בצלחת הגשה פזרו רוקט והניחו מעליו עגבניות, מלפפון ושעועית ירוקה (וכל ירק אחר שהחלטתם להוסיף לסלט).
  2. הוסיפו ביצים, טונה, אנשובי וזיתים.
  3. בקערית ערבבו את חומרי הרוטב והוסיפו גם את הבצל הירוק הקצוץ.
  4. שפכו את הרוטב עם הבצל על מרכיבי הסלט.
  5. פזרו מעל הסלט עלי בזיליקום.
  6. הגישו עם באגט טרי וכוס יין ליד ויש לכם ארוחה נהדרת ליום קיץ חם. כעת דמיינו שאתם בפרובאנס…

בתיאבון!

השוונץ:

למי שלא מכיר את הסרטים של אריק רוהמר (מגיע לו נו-נו-נו), הנה טעימה מ"קיץ". ושיהיה לנו קיץ קריר…

לאכול עם ג'יין אוסטן

אני אוהבת כל כך את הספרים של ג'יין אוסטן, מכורה לדקויות האנגליות, לכללי הנימוס, לאי ההבנות, לרומנטיקה ולייסורים של האוהבים וכמובן, לסוף הטוב של הספר. משהו בתקופה ההיא נראה אידילי יותר מאשר בזו הנוכחית. נכון, היו פערי מעמדות בחברה, שוביניזם, עוני אמיתי (אופס, לא הרבה השתנה?), אבל למה לבלבל אותנו עם העובדות? הריקודים, הנשפים, הטבע, הטירות העצומות והעשירות, השמלות, הכובעים וסרטי הבד, הספריות העצומות, השירה!

חוץ מלקרוא את הספרים, ראיתי גם את הסדרות המופלאות של הבי-בי-סי ואת סרטי הקולנוע שהופקו בעקבות הספרים וגם את אלה שהופקו בעקבות הספרים המקוריים ועל ג'יין אוסטן עצמה. הספר האהוב עלי מביניהם הוא "גאווה ודעה קדומה". אין סצנה רומנטית מזו שבה קולין פירת', הלא הוא מיסטר דארסי, עולה רטוב מתוך האגם בו שחה ביום קיץ חם ורואה את אליזבת בנט אצלו באחוזה, אחרי שדחתה את הצעת הנישואין שלו. אחחח… תענוג אמיתי!

מי שיגיד שמדובר בספרים של בנות איננו יודע מה הוא שח. לא מדובר כאן ברומן הרומנטי כי אם במסמך אמיץ על חברה מעמדית ועל מוסכמות חברתיות. גם העובדה שכתבה אותו אישה היתה יוצאת דופן לתקופה.

בהקשר שלנו, חשבתי על המאכלים שעלו על שולחנן של הדמויות בספריה של ג'יין אוסטן, בפיקניקים, בארוחות הערב או בנשפים של תחילת המאה ה-19. ככלל, בעלות הבית של החברה הגבוהה התפארו בכך שיש להם טבחית (חלילה שילכלכו ידיהן בקמח או ביצים):

"מרת בנט רצתה מאוד להזמין אותם להישאר ולסעוד באותו היום אך אף שניהלה מטבח משובח, לא חשבה שארוחה בת פחות משתי מנות תספיק לאיש שתלתה בו תקוות רבות כל כך וגם לא תשביע את תיאבונו וגאוותו של מישהו שהכנסתו עומדת על עשרת אלפים לשנה".

"ובכן בנות, אמרה מיד לאחר שנשארו לבדן, מה דעתכן על היום? אני חושבת שהכל עבר בהצלחה מסחררת, בחיי. האוכל היה מתובל באופן יוצא מן הכלל. הצבי היה צלוי בדיוק כמו שצריך, וכולם אמרו שמעולם לא ראו ירך שמנה כל כך. המרק היה טעים פי אלף מזה שאכלנו אצל משפחת לוקאס בשבוע שעבר, ואפילו מר דארסי הודה שהחוגלות היו מצוינות, ואני מניחה שיש לו לפחות שניים או שלושה טבחים צרפתיים" (גאווה ודעה קדומה, בתרגומה של עירית לינור).

לא יאמן (סתם. ברור שיאמן) שנכתב ספר על האוכל בעקבות ספריה של ג'יין אוסטן – The Jane Austen Cookbook. בספרים שלה מתוארים קערות הפונץ', הבשרים הקרים של עוף, צבי או חזיר, צלחת הפירות, העוגות וכמובן התה, הקפה והפורט, אבל נראה לי שבימים החמים הללו מתחשק לנו משהו קליל, כמו השמלות המתנפנפות של התקופה הג'ורג'יאנית.

סילבאב (Syllabub) הוא משקה-קינוח, שהיה מקובל באנגליה במאות ה-16 עד ה-19. דמיינו קינוח קצפתי עם יין לבן, מתוק ואלכוהולי, כזה שמעודד גברים לבקש מנשים בשמלות מתנפנפות לרקוד עימם לצלילי המוזיקה הרומנטית של התקופה. הנה מתכון לסילבאב, מושחת מבחינה קלורית, אבל למי אכפת אם את רוקדת עם מיסטר דארסי.

סילבאב (Syllabub)

2-3 מנות

החומרים

  • 1 שמנת מתוקה לקצפת
  • 1/2 כוס (100 גרם) סוכר לבן + 1 כף סוכר לבן
  • 1 כוס יין לבן יבש
  • גרידה ומיץ מ-1/2 לימון

אופן ההכנה

  1. בקערית ערבבו 1 כף סוכר עם מחצית מכמות גרידת הלימון והניחו בצד.
  2. במיקסר ערבלו יחד, בהדרגה, שמנת מתוקה, יין, סוכר, מיץ לימון וגרידת הלימון שנותרה, עד לקצפת.
  3. מזגו את הקינוח הקרמי לכוסות גבוהות ופזרו מעל את תערובת הסוכר-גרידת לימון. אפשר גם לקרר מראש במקרר לכמה שעות.

לרוויה ולהרבה נשפים רומנטיים!

השוונץ:

אפילו מיני-שערוריה (יותר כמו סערה בכוס תה אנגלי) נקשרה בגרסת הסרט גאווה ודעה קדומה, שיצא לאקרנים בשנת 2005, אז הפיקו סוף מיוחד לקהל האמריקאי, אשר דרש לראות ולא רק לדמיין, את הנשיקה בין אליזבת בנט לבין מיסטר דארסי. הבעיה הגדולה ביותר בסרט לדעתי היא לא הסוף, אלא השחקנית הראשית, אבל זאת רק אני…