גלנמורנג'י ועוד פנטזיות סקוטיות

המבטא הסקוטי הוא מהמבטאים האלה שאתה רוצה לשמוע מהם עוד ועוד. זוכרים את הסרט "גיבור מקומי"? ואת השחקן הראשי ב"ללכת עד הסוף" (רוברט קרלייל)? מיד עולה לי חיוך, אני משנה את צורת השפתיים ומנסה להגות כמוהם את המילים באנגלית והופכת אותן "על הדרך" לבלתי מובנות בעליל. עכשיו תארו לעצמכם את שון קונרי, השחקן הסקוטי האולטימטיבי או אולי דווקא את ג'ררד באטלר המסוקס, עם המבטא בילט-אין וגם עם כוס וויסקי ביד. שלמות קוראים לזה?

בדיוק לשם כך התכנסנו ערב אחד ב"סנדרה ומילר", בר מתוק שנמצא בצד האחורי של מסעדת פרונטו (איפה ששכנה פעם המעדניה שלהם, זצ"ל) וגם מקבל מהם את כל האוכל. ברור שבגלל זה טעים שם כל כך. יוני שי, מנכ"ל מועדון הוויסקי הישראלי (יש דבר כזה) הסביר על תהליך הפקת הוויסקי וגם הדריך אותנו בטעימה של וויסקי גלנמורנג'י (Glenmorangie).

סנדרה ומילר, בר עם אוכל טעים!

וויסקי גלנמורנג'י

טועמים וויסקי גלנמורנג'י

הנה כמה פרטים על וויסקי שתמיד רציתם לדעת אבל לא העזתם לשאול:

ראשית, איך מכינים וויסקי? הנה הסבר "על רגל אחת": מערבבים לתת (שעורה שהורטבה, הונבטה, יובשה ונקלתה) עם מים ושמרים ומחממים אותם יחד. אדי האלכוהול, הקלים מאלה של המים, עולים בדוודים שצורתם מעוקלת ומתעבים שוב כאשר הם יורדים כלפי מטה בצד השני של הדוד. את הנוזל המתקבל מהזיקוק הזה מעבירים לחביות עץ אלון ליישון של כמה שנים. כששומעים את הביטוי "סינגל מאלט" הכוונה לנוזל הזה, שעבר יישון בחבית ולא עורבב עם סוגי דגן אחרים, כמו תירס, שיפון, חיטה או שיבולת שועל (מאלט = לתת).

ארבעה פרמטרים עיקריים משפיעים על איכותו של הוויסקי והם:

  • דודי הנחושת המשמשים לזיקוק. בגלנמורנג'י, מסתבר, משתמשים בדוודים הגבוהים ביותר בסקוטלנד – 5 מטרים גובה ובכך מרוויחים את אדי הוויסקי הקלים והעדינים ביותר.
  • המים המהווים את הבסיס למשקה. המים בגלנמורנג'י הם מי מעיינות, דווקא מים קשים, מרובי מינרלים, מה שמשפיע על המרקם והטעם של המשקה (בכל זאת, 54% מהמשקה הם מים. נכון, הבנתם – 46% אלכוהול).
  • העצים מהם מכינים את החביות ליישון הוויסקי. הוויסקי מיושן בחביות אשר פעמים רבות שימשו קודם לאחסון משקאות אחרים, גם בשלב היישון וגם בשלב הפיניש, מה שמעניק לוויסקי עוד טעמים וניחוחות.
  • האנשים המייצרים את הוויסקי. האמרה שהיתה חרוטה על הבקבוקים במשך שנים: "Handcrafted by the 16 men of Tain" מדגימה שהמזקקה, הנמצאת ליד העיירה טיין אשר באזור ההיילנדס בסקוטלנד, ממשיכה את ייצור הוויסקי הקיים במקום כבר מאות שנים (עדות ראשונה לזיקוק וויסקי במקום תועדה בשנת 1643).

בשנת 2004 נרכשה המזקקה ע"י קונצרן לואי ויטון (LVMH) הצרפתי, מה שהביא לשינויים במראה הבקבוק והלוגו, אבל השינוי העיקרי היה ההחלטה על התמקדות ב-3 סוגי חביות בלבד בשלב הפיניש, אשר אורך שנתיים (לאחר 10 שנות יישון בחביות וויסקי)  – חביות סוטרן (יין מתוק צרפתי), חביות שרי (יין מתוק ספרדי) ופורט (יין מחוזק ומתוק פורטוגלי), בנוסף על הוויסקי האורגינלי המשווק ללא שלב הפיניש.

– –

הנה חמש תובנות שהיו לי מהערב הזה: האחת – אני מאוד אוהבת את הוויסקי של גלנמורנג'י, למרות שאת זה יכולתי לספר לכם בהתחלה, כי זה וויסקי הבית אצלנו (נקטר ד'אור, המיושן בחביות סוטרן); שתיים, עזבו אתכם מוויסקי און דה רוקס – הקרח מקהה את בלוטות הטעם. לעומת זאת, הוספת מים בטמפרטורת החדר לוויסקי אמנם מוהלת אותו מעט (בקטנה), אבל מאפשרת לנו להרגיש את הארומות, מבלי לקבל "זבנג" באף ובפה מאדי האלכוהול. נסו להבחין בניחוחות ובטעמים השונים, לאחר השהיה של הוויסקי בחלל הפה והלשון במשך עשר שניות.

שלוש, באופן אישי, אהבתי מאוד את הוויסקי  הנקרא LASANTA, המיושן שנתיים בחביות של שרי. הפיניש הזה מעניק לוויסקי צבע אדמדם-מהגוני עם טעמים של שוקולד, צימוקים ואגוזים ואפטרטייסט קינמוני; ארבע, אומרים שוויסקי צריך לעמוד בכוס 2 דקות על כל שנה בחבית. זאת אומרת, וויסקי שייושן 12 שנה צריך לחדרר מעל 20 דקות. בבקשה, קחו את הזמן באיזי כשאתם שותים וויסקי.

וחמש, אחרונה חביבה – מסתבר שוויסקי הולך מ-ע-ו-ל-ה עם שוקולד. הנה מתכון לסורבה שוקולד-מריר עם וויסקי. טעמתי סורבה כזה בסנדרה ומילר ומיד רצתי להתחקות על דרך ההכנה שלו. עם או בלי וויסקי ליד (ברור שעם), סורבה השוקולד הזה הוא לא מהסוג המאוד מתוק (יתרון!) והוא לגמרי ממכר (אבל לא משכר)!

צילום: "הגרגרנית"

סורבה שוקולד-וויסקי

החומרים

  • 500 מ"ל מים
  • 50 גרם קקאו
  • 2 קפסולות של אספרסו טחון או 2 כפיות קפה שחור טחון / קפה נמס טחון
  • 150 גרם סוכר
  • קורט מלח
  • 200 גרם שוקולד מריר, 60% מוצקי קקאו
  • 3 כפות וויסקי
  • 2 כפות שוקולד ניבס (פולי קקאו טבעיים שבורים. לא חובה אבל מוסיף הרבה)

אופן ההכנה

  1. הביאו לרתיחה בסיר מים, קקאו, קפה, סוכר ומלח, תוך ערבוב. הורידו מהאש.
  2. שברו את השוקולד לקוביות והוסיפו אותן לסיר. חכו שתי דקות וערבבו למסה אחידה.
  3. הוסיפו וויסקי ושוקולד ניבס לתערובת.
  4. העבירו את הסיר עם תערובת השוקולד למקרר, לכ-3-4 שעות לפחות, עד שהיא קרה לגמרי.
  5. לאחר שהתערובת התקררה, שפכו אותה למכונת גלידה והפעילו, לקבלת מרקם מוצק.
  6. העבירו את תוכן המכונה לתבנית צרה (אינגליש קייק). הנה טיפ למניעת הופעת קרח על הסורבה: הצמידו את הניילון הנצמד, בו אתם עוטפים את התבנית, לתערובת הסורבה, כך שיגע בה ממש (בתוך התבנית).
  7. הכניסו את התבנית לפריזר למנוחה של כמה שעות. הכינו כוס וויסקי שאתם אוהבים, והנה לכם סיום מעולה לארוחת הערב היום.

בתיאבון!

ששששוקולד!

זה כל כך טעים. אני הולכת למזוג לי איזו כוסית וויסקי

השוונץ:

מודעות פרסומת

סציבי, סבבה אגוזים (ועוף)

פעם קראו להם "גרוזיניים". מסתבר שאפילו להגיד "פולני" או "מרוקאי" מעליב פחות, כי כדי להעלות את כבודה של העדה, החליטו להחליף לה את השם. הזכרונות שלי מצור שלום, השכונה הכי גרוזינית/גאורגית שיש בפאתי קרית ביאליק, בהירים ונכוחים כמו שהיו לפני למעלה מ-20 שנה, כולל פריסת השטיחים היפים בגינה מחוץ לבניין, השפה המתנגנת ושמות המשפחה האופייניים. ובעניין האוכל – חשבתי לעצמי שאם חצ'פורי וחינקלי הם מאכלים גאורגים שאפשר להתעלף מהטעם שלהם, אין סיבה שלא יהיו עוד כמוהם. צדקתי!

במסגרת טיולנו הוירטואלי מסביב לעולם, היה רשום לי "לבדוק סציבי" ברשימת המשימות באייפון. אתנחתא קלה: ברוך בורא הרשימות, המצילות את המוח המחורר שלי שוב ושוב משכחה לעולמים של רעיונות גדולים, כי הנה הגיע היום שבו בדקתי במה מדובר. סציבי הוא עוף ברוטב אגוזים. במקור מדובר על תבשיל שמכינים בעונה הזו, כשהימים מתקררים, שכן אוכלים אותו בטמפרטורת החדר ובימים החמים של הקיץ שלנו זו עלולה להיות סכנת נפשות (או לפחות הרעלת קיבה קשה). "ציבי" פרושו "קר".

הרוטב כאמור, הוא על בסיס אגוזי מלך קצוצים דק (חומר גלם אהוב במטבח הגאורגי), בצרוף שפע תבלינים, בצל, חלמונים וציר עוף, שמתערבבים יחד לכדי תערובת קרמית טעימה. העוף מתבשל ונצלה בנפרד – אפשר להכין את המנה מעוף שלם ולחלק אותו לשמיניות, אפילו לפרק את העוף מהעצמות ולהגיש בשר נטו, אבל הפעם בחרתי להשתמש בכרעי עוף. ואם אתם מתעקשים לאכול אותו חם, מיד לאחר שמוכן, אני לא מאשימה אתכם!

צילום: "הגרגרנית"

סציבי (Satsivi), עוף ברוטב אגוזים גאורגי

4-6 מנות

החומרים

  • 4 כרעי עוף, מחולקים (אני מורידה את השפיץ של השוקיים, ממילא לא אוכלים אותו והוא סתם תופס מקום בסיר)
  • 3 בצלים בינוניים
  • 1 גזר
  • 2-3 גבעולי פטרוזיליה
  • 50 גרם חמאה (במקור) או שמן זית
  • 300 גרם אגוזי מלך, קצוצים דק
  • 4 שיני שום, כתושות
  • 2 כפיות גרגרי כוסברה
  • 1 כפית פלפל שחור
  • 1/2 כפית זעפרן
  • 1 כפית צ'ילי פלייקס או פפריקה חריפה
  • 1 כף בהרט
  • 1 כפית קינמון טחון
  • קורט ציפורן טחון
  • 2 חלמונים
  • 2 כפות חומץ בן יין לבן
  • מלח

אופן ההכנה

  1. הניחו בסיר גדול דיו את חלקי העוף, בצל אחד, גזר ופטרוזיליה. מלאו את הסיר במים כדי כיסוי, הביאו לרתיחה ואז הנמיכו את האש לקטנה ובשלו 45 דקות. הוציאו את העוף מהסיר והמשיכו לצמצם את הציר על אש קטנה, עוד כחצי שעה. שמרו את נוזלי הבישול להמשך.
  2. העבירו את העוף לתבנית מכוסה בנייר אפיה וצלו בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות כ-45 דקות נוספות, עד שמשחים. הוציאו להתקרר בטמפרטורת החדר והתאפקו שלא לחסל אותו כבר עכשיו.
  3. בינתיים, טגנו שני בצלים במחבת עם החמאה או שמן הזית, עד לשקיפות וריכוך. שימו בצד להתקרר.
  4. במכתש ועלי (או בקערה) הניחו אגוזים, שום ותבלינים וכתשו היטב.
  5. הוסיפו את התערובת למחבת עם הבצל המטוגן וערבבו. הוסיפו גם את החלמונים וערבבו היטב.
  6. הוסיפו למחבת 3 כוסות מנוזלי הבישול של העוף ששמרנו, הניחו את המחבת על אש קטנה ובשלו לתערובת קרמית סמיכה, כ-15 דקות, תוך ערבוב. אם נשאר לכם עוד ציר עוף – לא לזרוק!! זה הזמן להקפיא ולהפשיר במתכון אחר שבו תצטרכו ציר עוף (בקיצור, רווח כפול!).
  7. הוסיפו לתערובת, לאחר שהתקררה, חומץ ומלח לפי הטעם (הזהרה: אם תוסיפו חומץ לרוטב חם, הוא עלול לשנות את צבעו).
  8. את השלב הזה לא חובה לעשות, אבל למען הסדר הגאורגי הטוב – העבירו את התערובת הקרמית דרך מסננת דקה.
  9. מזגו את הרוטב מעל העוף (העוף המתקרר ברוטב ימשיך להסמיך אותו). אני לא התאפקתי והוספתי לרוטב בכל זאת מעט מתערובת האגוזים שנשארה במסננת. איך אפשר לוותר על כל כך הרבה טעם?
  10. הגישו בטמפרטורת החדר, עם לחם לבן לספיגת הרוטב (הצלחת היפה מ"בובק'ה" – מהפוסט בשבוע שעבר). כמו הרבה מאכלים, גם העוף הזה, לדעתי, טעים אפילו יותר ביום שלמחרת.

בתיאבון!

הכל מתחיל במרק עוף

בצל מטוגן, התחלה של הרבה מנות מצוינות

כותשים תבלינים ושום

רוטב קרמי עם אגוזים, בצל, חלמונים וציר עוף

העוף הצלוי מחכה לרוטב

מסננים את הרוטב הקרמי

ט-ד-א-ם !!

וגם נשאר לכם ציר עוף, לפעם הבאה

השוונץ:

מה שקורה למטבח הרוסי לאחר התפרקות ברית המועצות, הוא נהדר לפחות מהבחינה הקולינרית – פתאם אנחנו, שמסתכלים על הדברים מבחוץ, מגלים את הייחוד והשוני של כל לאום בדייסת ההיתוך הרוסית. והמטבח הגאורגי הוא באמת מהשווים ביותר. מספרים גם שגאורגיה היא ארץ יפהפיה – בהזדמנות…

לאכול את עמק חפר

את שי שבח מהבלוג "תשוקה בתבנית אפיה" הכרתי לראשונה באחד הסיורים של סלואו פוד והמשכנו בצ'יטוטים וירטואליים. היתה לנו הזדמנות להיפגש שוב כשחברתי אליה באחד הימים לסיור קולינרי בעמק חפר, כור מחצבתה. תראו לאן מובילה אותי הגרגרנות. גם הפעם, היו לי סיבות טובות לכך. הנה לכם מסלול טיול לשישי הקרוב:

שמרים זו התמכרות ושמרים בטעם חלבה-שוקולד זו מחלה חשוכת מרפא

כמה מהפיתויים בקונדיטוריה דקלבאום

פתחנו בעוגה קטנה לבוקר טוב אצל יואב דקלבאום. ליואב ולרות יש קונדיטוריה מתוקה תרתי משמע באזור התעשיה של עמק חפר, בין מפעלי התעשיה. פדנטיות ופרפקציוניזם הם חלק מהתכונות המאפיינות את העבודה שלהם וגם הקפדה על טריות ואיכות חומרי הגלם ושאיפה להתחיל מהמקור, בלי תחליפים תעשייתיים ומוצרים זולים. הקונדיטוריה עובדת עם מיטב המסעדות, בתי הקפה וחברות הקייטרינג בארץ וכעת פותחת חנות לקהל הרחב. הפתיחה הרשמית תיחגג במסיבת רחוב ביום שישי 29/11/2013 בשעות הבוקר. אם מתחשק גם לכם משהו מתוק וטוב, כדאי לכם לקפוץ על ההזדמנות.

גבינות משק יעקבס

את הגבינות של משק יעקבס אתם בטח מכירים, אולי אפילו מהסופר השכונתי, אבל המבחר הגדול ביותר, כולל קרם פרש, שנדיר למצוא במקומותינו וגבינת חלומי מעולה, שלא לדבר על הסנט מור הנפלאה, על המנצ'גו הטעימה ועוד ועוד, תוכלו למצוא במקור, בכפר הרוא"ה. כשאני באה למחלבה, אני חייבת לבדוק ה-כל ובאמת, אפשר לטעום מכל גבינה לפני שלוקחים: בקר, עיזים או כבשים. תוכלו לקנות שם גם לחם והנה אתם ממש מסודרים.

הקו אופ האורגני, גבעת חיים איחוד

בקיבוץ גבעת חיים איחוד תמצאו במתחם אחד את כל מה שאתם צריכים לעשות בבוקר יום שישי, כשהילדים במסגרות החינוך ואתם רוצים לשתות קפה בשקט, לקרוא עיתון ואח"כ לעשות קניות הביתה לשבת. אז מתחילים בבית הקפה וקופצים ממול, אל הקו-אופ האורגני. מדובר על מיזם יפה מבחינה אידיאולוגית, מעין וואן-סטופ-שופ, אשר מנסה להביא מבחר מוצרים יבשים, מצוננים וגם ירקות ופירות מספקים אורגנים שונים.

בובק'ה, בובה של חנות!

וצמוד אליו – החנות שבלתי אפשרי שלא להכנס אליה ולבדוק אותה מבפנים ובאופן יסודי – בובק'ה, מתוקה ועמוסה במבחר צעצועים, קישוטים וגם כלי מטבח, חדשים ויד שניה, מהסוג שבא לך לצלול לתוכה ולפשפש. אני יצאתי ממנה עם צלחת מעוטרת מקסימה, לאוסף הצלחות שלי. כבר בא לי לבדוק מה התחדש בה…

שמנים לטעימה, ראשון המסיק, קיבוץ מגל

בימים אלה מוסקים את שמן הזית הראשון של העונה ("ראשון המסיק"), שהוא בעל טעמים עזים והרכב תזונתי עשיר ביותר. במסיק קיבוץ מגל תוכלו למצוא שמן זית כתית מעולה מכמה וכמה זנים אשר הם מגדלים בכרמים שלהם. אפשר לטעום ולהחליט מה לוקחים הביתה, מהלצ'ינו העדין ועד הסורי המריר. איתי הגיע הביתה בקבוק שמן זית מזן קורנייקי, סמיך וטעים.

איזו כניסה יפה ליקב אליגוטה

בקבוקי יין מחכים לתורם

צביקה פנטי, יקב אליגוטה

את שמן הזית ששתינו נסענו לדלל קצת בעזרתם האדיבה של צביקה ודור פנטי, בעלי יקב אליגוטה. היקב, הממוקם במושב גן יאשיה, הוא למעשה המשכו של יקב שהיה פעיל עוד ברומניה, לפני שהמשפחה עלתה לישראל. נכון, הם לא מייצרים יין מזן האליגוטה (לא קיים בארץ), אבל תוכלו לטעום אצלם מרלו, קברנה סוביניון, סנג'ובזה, שיראז ושרדונה. חלק מהיינות הם סינגל ויניארד, אבל אחרים מערבים ענבים של אותו הזן מכרמים שונים ברחבי הארץ, כדי להוסיף לארומות ולטעמים.

צביקה הרביץ בנו תורה על עשיית יין ועל הציבור השותה (לצערם של כולנו, מעט מדי) וגם נתן לנו לטעום ממגוון יינות, כאלה שכבר בוקבקו ואחרים ישר מהחבית. לקינוח לגמנו מכמה משקאות חריפים שהוא מייצר בכשרון רב – בסגנון פורט וליקר דובדבנים. אח, בריאות!  אם מתחשק לכם לטעום יין וגם לשמוע ולהבין על איך מייצרים יין, ביחידים או בקבוצה, אתם מוזמנים להתארח אצל משפחת פנטי. משם כבר תצאו עם חיוך על הפנים.

חם מהתנור!

לחם שחר, משמר השרון

בדרך חזרה למרכז, שווה לעשות עוד עצירה אחת קטנה, במאפיה לחם שחר בקיבוץ משמר השרון. את שחר לא ראינו באותו יום, אבל במאפיה פגשנו את אביתר, אשר עוד הוציא מיני לחמים מהתנור גם בשעות הצהריים. הלחם הכפרי הצרפתי של שחר דחוס וחמצמץ בדיוק כמו שאני אוהבת. לקחתי הביתה גם באגט מקמח לבן (הילדים מכורים) ובאגט דגנים (ההורים מכורים), שניהם תאווה לכל חמאה. אבל את הבריוש של שחר גמרתי בדרך הביתה – בלי כיבודים!

השוונץ: 

מסתבר שיש חיים קולינריים שוקקים בעמק חפר – עוגות, גבינות, לחמים, שמן זית, יין ואפילו צלחת – הכל הגיע איתי הביתה. כמה נעים לראות אנשים צעירים שחוזרים למושב או לקיבוץ בו גדלו ומביאים איתם בשורה של אומנות השואפת לשלמות, שאינה מביישת מקצוענים גם בתחומי גוש דן. והירוק בעיניים שעושה לנו נעים גם בריאות זה הבונוס לכל מי שחושב שצריך להחתים דרכון כדי לצאת מהעיר הגדולה. הרי ברור שאח"כ אנחנו שואלים את עצמנו למה אנחנו לא עושים את זה יותר… או כמו ששי ואני הסכמנו – עמק חפר, אימפריה!

אפילו תכינו בורקס פילו

בורקס הוא חולשה גדולה שלי. מה גדולה? – ענקית. אפילו כשאני משכנעת את עצמי במיטב הלוגיקה שמדובר בספוג שמנוני תעשייתי עתיר מרגרינה וממולא בשאריות, גם אז קשה לי לסרב לבורקס. אצלי הפייבוריט הגדול הוא בורקס תרד וגבינה, אבל לא תמצאו אותי מסרבת לאף סוג של בורקס/בורקיטס בצק עלים/פילו/פריך במילוי גבינה/קשקבל/בולגרית. עצירה אצל פנסו מלווינסקי לבורקס ואיירן היא חובה, קצת כמו העצירה אצל הבורקס הטורקי בתחילת שוק הכרמל (אצלו זה בא קומפלט עם עגבניה וביצה).

קל להכין בורקס בבית. בעצם הכי טעים להכין בורקס בבית. אם יש לכם בצק עלים על בסיס חמאה (מאפיית "לחמים" תשמח לספק לכם אחד מעולה שכזה), אין מה להשוות בטעם, שלא לדבר על כך שאתם יודעים בדיוק מה הכנסתם פנימה לבורקס (ע"ע שאריות גבינה). ומה לגבי פילו?

ראשית, חשוב לי להדגיש שבצק פילו אינו בצק פילאס (שלא תתבלבלו). פילאס הוא סוג של בצק עלים ואילו פילו הוא בצק אשר עשוי מקמח ומים ולכן נחשב בריא יותר בהשוואה לבצקים אחרים. בינינו, לא תצאו פה בלי שומן בכלל, כי משתמשים בחמאה מומסת (או בשמן זית) בעבודה איתו, כדי שהוא לא יתייבש ויישבר, אבל הכל יחסי… את הבצק אני קונה אצל ליאון. כך אני יודעת שעשיתי וי גם על החלק של הבצק ולא רק על המילוי או האפיה.

שומעים את הפצפוץ בשיניים? זה החלק לו אני תמיד מחכה כשאני אוכלת בורקס!

צילום: "הגרגרנית"

בורקס פילו במילוי תרד וגבינות

24 יחידות

החומרים

  • 120 גרם חמאה מומסת
  • 250 גרם תרד
  • 100 גרם פקורינו מגורר
  • 250 גרם גבינת טוב-טעם (או גבינה רכה ומוצקה אחרת)
  • 1 ביצה
  • 2 כפות צנוברים
  • מלח, פלפל שחור גרוס
  • 12 דפים של בצק פילו (40X50 ס"מ)

אופן ההכנה

  1. למחבת שופכים כ-20 גרם חמאה. מוסיפים את עלי התרד ונותנים לתרד להתכווץ. ממליחים, מפלפלים ומורידים מהאש. לאחר שהתרד מתקרר מעט חותכים אותו לחתיכות קטנות.
  2. בקערה מערבבים גבינות, תרד, ביצה וצנוברים.
  3. פורסים עלה של פילו, מברישים אותו בזהירות בחמאה המומסת, מניחים עלה בצק שני ומברישים גם אותו בחמאה.
  4. חותכים את משטח הפילו לארבעה פסים, לאורכו. מניחים בקצה כל פס כף מהמלית.
  5. מקפלים למשולש את הבצק מעל המלית ושוב למשולש לכיוון ההפוך. חוזרים על הפעולה לאורך כל הפס. מתקבל בורקס משולש וסגור.
  6. מניחים את המשולשים על נייר אפיה ומברישים כל אחד בעוד קצת חמאה מומסת.
  7. מכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות ל-15 דקות, עד שמתקבלים בורקסים יפים ושחומים. שמרו את הבורקסים שנותרו (היתכן?) בקופסה סגורה שתשמור על טריותם. אם הם הופכים לסמרטוטיים למחרת, הכניסו לתנור חם לחמש דקות – הם חוזרים להיות פריכים. תענוג לאכול עם יוגורט!

בתיאבון!

מתחילים בתרד וממשיכים עם גבינות

מניחים כף מהמלית ומתחילים לקפל. אני מניחה מתחת לבצק ניילון נצמד – אין בעיות ניקיון!

מניחים בתבנית את משולשי הבורקס ומברישים בחמאה

הרגע יצאו חמים מהתנור!

שומעים את הפצפוץ?

השוונץ:

  • אם גם אתם פודיז כמוני, לא נותנים לאיש לאכול במסעדה לפני שאתם מצלמים את האוכל שקיבלתם לשולחן, מעלים לפייסבוק מנות שהכנתם או אכלתם וצופים באינסטגרם במשך שעות במנות שאחרים הכינו, כדאי לכם להכיר גם גישה אחרת, חדשנית כביכול – התרכזו באכילה. מסתבר שההנאה שלכם מהאוכל עצמו תהיה גדולה יותר. בכלל, אני ממליצה לכם לקרוא את כל הפוסטים שפורסמו עד כה בנושא "צעדים ראשונים בסלואו פוד". לגבי עצמי, לא מבטיחה שאיישם הכל, בכל זאת – ההתמכרות לצילום קשה, כמעט אינסטינקטיבית, אבל שווה לנסות מדי פעם. צעד ראשון בהפנמה… ותודה לעמית נויפלד שהזכיר לי כמה דברים ששכחתי.
  • אתם מוזמנים לעקוב אחריי בפייסבוק (הגרגרנית) ובאינסטגרם (@hagargeranit). אבל הי, לא בזמן הארוחה! בין שתיים לארבע, דווקא סבבה…