עוף בוויסקי או וויסקי עם עוף?

הרימו לי להנחתה וסיפרו לי את הסיפור המצחיק על איך מכינים עוף בוויסקי. שמעתי אותו כבר פעם. זה לא אומר שזה לא מצחיק גם בפעם האלף. נו, אתם בטח מכירים את זה. מה, לא? חפשו בגוגל "עוף בוויסקי". לא הסיפור הכי אנין שיש, אני מזהירה מראש, אבל מצחיק ומי שמזדהה, כנראה מגיע לו. לא יודעת למי מגיע הקרדיט לסיפור, אבל מומלץ לקרוא אותו עם כוס ביד. של וויסקי כמובן.

כולנו מחפשים רעיונות למנות טעימות ומתאימות לסוף השבוע או לחגים. הכי קל ולא פחות ממעולה זה להכניס עוף לתנור, עם הרבה רוטב טעים. אפשר בקלילות להכין מראש יום קודם (אפילו עדיף) ולחמם שוב לפני ההגשה.

את הבסיס למתכון הזה מצאתי אצל החלוצה שבנשים, The Pioneer Woman. רי דראמונד היא בחורה עירונית מתוקה שהתחתנה עם קאובוי ומגדלת ארבעה ילדים בחוות בקר אי שם בארצות הברית. יש לה בלוג מקסים והיא הצליחה להיות אושיה קולינרית למרות החור שהיא גרה בו (ואולי דווקא בגללו). במתכון שלי כאן תמצאו קצת געגועים שלי לאמריקה (רוטב ברביקיו), קצת גאווה מקומית (תפוזים וריבת קומקואט) והרבה וויסקי (אם תשאלו מה אני מעדיפה לשתות זה יהיה דווקא סקוטי).

צילום: "הגרגרנית"

עוף בוויסקי ותפוזים

6 מנות

  • 2 כפות שמן
  • 6 ירכי עוף ("המשולשים")
  • 1 בצל, פרוס
  • שום ירוק טרי אחד, קצוץ – עכשיו זו העונה (או 2 שיני שום, קצוצות)
  • 1 כוס וויסקי
  • 1 כוס רוטב ברביקיו – הוראות הכנה בהמשך
  • 1 תפוז, על קליפתו (לנקות היטב) ופרוס
  • 1/2 כוס ריבת תפוזים או הדרים אחרת
  • 1/2 כוס מים

לרוטב הברביקיו

  • 1 כוס קטשופ
  • 2 כפות סוכר חום
  • 1 כף סויה
  • 1 כף רוטב וורסטרשייר
  • 1 כף חומץ הדרים/תפוחים
  • 2 שיני שום כתושות
  • פפריקה חריפה / צ'ילי פלייקס (לפי הטעם)

אופן ההכנה

לרוטב הברביקיו

  1. הכניסו את כל החומרים לסיר ובשלו על אש קטנה רק עד שהחומרים מתאחדים (לא להביא לרתיחה). הורידו מהאש וצננו לטמפרטורת החדר.

רוטב ברביקיו אמריקאי. לאכול בכפית.

לעוף

  1. בסיר שניתן גם להכניס לתנור, טגנו בשמן את העופות, בשכבה אחת, החלק של העור פונה כלפי מטה. לאחר שהצד הזה מזהיב היטב, הפכו לצד השני לכמה דקות נוספות. הוציאו מהסיר לצלחת.
  2. הכניסו לסיר את הבצל והשום וטגנו, תוך ערבוב, כדי שלא יישרפו.
  3. הוסיפו בזהירות את הוויסקי. הזהרו שהתוכן של הסיר לא יידלק מהלהבה של הגז. פלמבה זה לא כאן. בחשו היטב וגרדו את תחתית הסיר בעזרת כף עץ בזמן שהאלכוהול מתנדף.
  4. הוסיפו לסיר גם את רוטב הברביקיו, התפוזים, הריבה והמים. ערבבו את הרוטב היטב והחזירו לסיר פנימה את ירכי העוף.
  5. כסו את הסיר במכסה והכניסו לתנור שחומם מראש ל-150 מעלות לשעה.
  6. הוציאו מהתנור והגישו על מצע של פירה או אורז, שיספגו טוב-טוב את הרוטב.

בתיאבון!

משחימים ירכי עוף

עוד קצת וויסקי לא מזיק

ארצישראל בסיר

עסיסי וטעים כמו שרק עוף יכול להיות.

 

רעבים?

השוונץ:

מכירים את הפודיז האלה שמצלמים כל דבר שנכנס לפה שלהם ושל חבריהם? אני מודה באשמה… אתמול התקיים אירוע האוכל של SoFo, בו האוכל שמצולם באינסטגרם "קם לחיים". חמישה בשלנים הכינו כל אחד, תחת שרביטו של רן שמואלי ב"אביגדור", מנה ל-300 האנשים שהגיעו לאירוע. כמה שמחתי להיות מופתעת שהמציאות עולה על הצילום – אוכל מעולה, שתיה מצוינת (והרבה) וחברה נעימה. ככה מרימים ערב במקצועניות מרשימה. שאפו! רוצים לראות מה עוד היה שם? חפשו אותי באינסטגרם. וקצת גאווה מקומית – באירוע הקודם בישלה רתם ליברזון את אחת המנות…

SoFo, אוכל חברתי באינסטגרם

 

 

מודעות פרסומת

מק & צ'יז, הכי אמריקאי שיש

ברור שארה"ב היא מקור להשפעות קולינריות וביקור בניו יורק רק מעורר אותן יותר. למען האמת, עלו לי כמה רעיונות במהלך הטיול, אבל הכי מתחשק לי היום להכין מקרוני אנד צ'יז, המנה הכה-אמריקאית, סוג של ניחומים מרוכזים בתבנית אחת, עם הרבה אופציות "להגדיל" כמו שהאמריקאים אוהבים. בכלל, הכל גדול באמריקה. למה גדול? ענק! OMG, אם כבר להגזים, למה לא כאן?

העזר היה מזועזע שזה מה שאני הולכת להכין. הרי מדובר בפחמימות הכי פשוטות עם עושר ריקני ובלתי מתקבל על הדעת של גבינה. אבל לפעמים כזו אני, פשוטה וריקנית… אוהבת בצק וגבינה ואת השילוב המעולה שלהם. ברור שהטעם הוא סבבה, אבל גם משהו ילדותי בגבינה הנמתחת עושה לי את זה.

מקרוני קצרים elbow macaroni

ולמה מקרוני, אם מדובר בפסטה קצרה? כי לפסטה קוראים elbow macaroni, פסטה בצורת חצי עיגול (מרפק). והגבינה – אפשר לגוון עם כל מיני גבינות עזות-טעם, אבל לי ברור שצ'דר! הלא אנחנו באמריקע… הנה רעיון לארוחת הערב שלכם: פשטידת פסטה, רוטב מעולה, ציפוי פריך, מינימום עבודה. סלט ירוק קטן ליד בשביל להרגיע את המצפון וכוס יין אדום כי טעים יחד והנה אתם מסודרים.

מק & צ'יז. קרמיות מתפצפצת

Mac & Cheese (פשטידת פסטה וגבינה)

6 מנות

החומרים

  • 400 גרם פסטה מסוג מקרוני קצר או כל פסטה קצרה אחרת

לרוטב

  • 30 גרם חמאה
  • 3 כפות קמח לבן
  • 2 כוסות חלב
  • 1/2 כוס שמנת מתוקה
  • 300 גרם גבינת צ'דר מגוררת
  • 1 כף חרדל
  • מלח, פלפל שחור גרוס, פפריקה מתוקה (קצת מכל דבר. הזהרו עם המלח, כי הגבינה עזת טעם).

לציפוי

  • 20 גרם חמאה
  • 70 גרם פירורי לחם (אני אוהבת את אלה מקמח מלא. גם בריאים יותר וגם קראנצ'ים)
  • 70 גרם גבינת פקורינו רומאנו מגוררת

אופן ההכנה

מכינים רוטב

לרוטב

  1. בסיר המיסו חמאה. הוסיפו קמח לבן וערבבו היטב במטרפה, שלא יישרף.
  2. הוסיפו בהדרגה, לאט, את החלב ואת השמנת המתוקה, עד ליצירת רביכה סמיכה.
  3. הוסיפו גם את הגבינה המגוררת, החרדל והתבלינים וערבבו היטב. הורידו מהאש.
  4. בשלו בינתיים את הפסטה לפי הוראות ההכנה למרקם אל דנטה. שמרו בצד חצי כוס ממי הבישול של הפסטה.
  5. הוסיפו את מי הבישול ששמרתם לרוטב הגבינה וערבבו.
מוסיפים גם פירורי לחם וגבינה לאקסטרה קראנץ'

לציפוי

  1. המיסו את החמאה בסיר.
  2. הוסיפו פירורי לחם וגבינה וערבבו היטב, לתערובת פירורית. הורידו מהאש.
הופה, לתנור!

למאפה

  1. שמנו תבנית או סיר שיכול להיכנס לתנור במעט חמאה.
  2. שפכו 2/3 מכמות הרוטב על הפסטה וערבבו היטב.
  3. העבירו חצי מכמות הפסטה לתבנית.
  4. שפכו מעל חצי מרוטב הגבינה שנותר בצד וחצי מציפוי פירורי הלחם.
  5. שפכו את יתרת הפסטה ושוב מעל, רוטב גבינה וציפוי פירורי הלחם.
  6. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-30 דקות.
  7. מה שמתקבל כאן הוא מושחת ומנחם וטעים ברמות-על. מבינים דבר או שניים האמריקאים האלה…

בתיאבון!

ארוחת הערב שלכם מוכנה: מק & צ'יז, סלט ירוק קטן וכוס יין אדום.
כל כך מפתה לקחת עוד כף

השוונץ:

  • אם נשארו לכם שאריות מהמק אנד צ'יז שלכם, תוכלו לטגן אותן במחבת יום למחרת עם עוד קצת חמאה או עם קצת רוטב עגבניות. תענוג!
  • בדוכן גבינות בשוק האיכרים ביוניון סקוור בניו יורק טעמתי גבינת צ'דר שיושנה בתוך ציפוי חמאה. מה אני אגיד לכם? נימוח היא המילה המתאימה כאן (שנים חיפשתי את ההזדמנות להשתמש במילה הזו, שמקושרת אצלי חזק עם רון מיברג, והנה מצאתי את המקום).

ניו יורק – פנקס קולינרי אישי

בלי ששמתם לב, התעופפתי מפה לכמה ימים כדי לתור את התפוח הגדול. אין מה לעשות, ניו יורק עושה לי את זה ביג טיים. על הדרך, חגגתי יום הולדת ונהניתי מחופשה זוגית עם העזר, שהיה קשוב ונפלא כהרגלו (או בקיצור, נתן לי לנהל את העניינים). לשאלתכם, אכן היה קר. קפוא אפילו. אבל אנחנו ידענו לאן אנחנו מגיעים מהיכרות קודמת והתלבשנו כראוי (שכבות היא מילת הקסם. וגם מעיל טוב-טוב). השלג נערם לבן ויפה בצידי הבתים וחום-מגעיל ליד הכביש, אבל השמיים נטו לנו חסד ולא היה גשם או שלג בזמן שהיינו שם. אפילו השמש זרחה, מה שמאוד הקל על העניינאז'.

ניו יורק מעבר לאגם הקפוא בסנטרל פארק

ברור שצעדנו מלא ברגל, ביקרנו שווקים, ראינו תערוכה טובה, הלכנו לכמה הופעות מעולות – מחול, תיאטרון, מוסיקה (עוד קצת פירוט בעניינים אלה תמצאו אצלי בעמוד הפייסבוק) וכמובן, אכלנו מעולה! אתם הרי פה בשביל האוכל, לא? אז הנה כמה כתובות שוות במיוחד. ותודה לכל מי שצייד אותי בהמלצות שיספיקו לי בטח לכמה שנים הקרובות (הלוואי והיה לי יותר זמן מאשר כמה ימים). נשארתי עם טעם של עוד…

בייגל ניו יורקי כמו שצריך!

Murray's Bagels – הרי ידוע שארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה ביום. אנחנו לא אוכלים אף פעם במלון את ארוחת הבוקר, אלא יוצאים לתור אחריה. ולא, סטארבאקס הוא לא המקום בשבילי. סורי. מזל שליד המלון שלנו היה סניף מוריי'ז. את הבוקר שלנו פתחנו (לא אחת) שם.  הבייגלים שלהם טעימים בטירוף. ברור שהלכנו על הניו-יורקי הקלאסי: בייגל (שומשום) עם גבינת שמנת, גרבדלקס, בצל סגול וצלפים. אחד כזה ענק לזוג וכבר התחלתם טוב את היום. אפילו הקפה היה בסדר, לאטה עם אקסטרה שוט אספרסו (אובזרבציה אישית ומכלילה: הקפה עדיין די בעייתי בניו יורק. חלש ונטול טעם או שרוף רותח).

הבר של גות'אם בר & גריל
טורטליני נפלאים בציר טלה

Gotham Bar & Grill – פנסי היא המילה המתאימה כאן. הכל מתוקתק בצורה הטובה ביותר, בר ע-נ-ק ומקצועיות להתקנא. אנחנו בחרנו לשבת על הבר, לא התחשק לנו ארוחת גורמה עם 10 מנות שנצא מפוצצים. בכלל, זה היה המוטו בטיול הזה. טועמים בכמה מקומות, לא מתפוצצים במקום אחד. טרטר של טונה עם תיבול אסיאתי של ויניגרט מיסו-ג'ינג'ר נאכל עם טוסטים, טורטליני גבינת עיזים רכים ונעימים בציר טלה עם דלעת שהתחשק לי לשתות ככה, כמו שהוא, לבד. לקינוח, סלט פירות-ים עם כל המיטב – סקאלופס, קלמארי, תמנונים, סרטנים, שרימפסים ומה לא, הכל טרי-טרי, פלוס פרוסות אבוקדו. שילוב מנצח!

ראמן!

Totto Ramen – עכשיו ראמן הוא להיט בניו יורק. המון נכתב עליו והרבה מקומות מגישים אותו. חיפשנו מקום "אותנטי". זוכרים את הפרק על הסופ-נאצי בסיינפלד? אז דמיינו כזה, אבל ביפני… על הדלת שלט עם כל האיסורים שחלים במקום: אסור לדבר בסלולרי, אי אפשר לשלם בכרטיס אשראי ועוד ועוד. עמדת בתנאים שלהם? או, עכשיו הם מרשים לך להירשם ולעמוד בתור. שעה! בקור הניו יורקי! אבל מה, כל דקה שווה (ולא היינו לבד, תאמינו לי). מרק מגה-ראמן כזה מסדר לך את היום – ציר עם פרוסות בשר, אטריות, בצל, שום, נבטים, בצל ירוק והטוויסט – טופינג של ביצה רכה-רכה בתוך המרק, שכשאתה נוגע בה, היא "מתפוצצת" ומעניקה למרק סמיכות ועדינות נפלאות. לאכול ולאכול ולא לרצות שזה ייגמר לעולם! אח"כ הלכתי למקורות לקרוא איך מכינים מרק ראמן (מכירים אותי כבר, לא?). לא ברור שיש לי את כל המצרכים להכין… מי יכין לי פה ראמן?!

טעים באיטלי
סאלומי ופרומאג'יו באיטאלי

Eataly – כשנכנסתי למקום הבנתי שהגעתי למקדש אוכל איטלקי. לא פחות. הלוואי ויכולתי לשעתק אותו לישראל (נו, מי ירים את הכפפה?). מדובר במתחם ובו פינות של הכנה ומכירה של מיטב התוצרת האיטלקית – פסטות טריות, קפה מעולה, מוצרלה נהדרת ועוד. תוכלו לקנות כאן פסטות, רטבים, שמנים וחומצים, שימורים, לחמים, נקניקים וגבינות, ירקות ופירות, יין ובירה וכמובן כלי אוכל וספרי אוכל. גם מריו בטאלי, השף שעומד מאחורי המיזם הזה מורגש פה ושם במיתוג, אבל שום דבר שמקלקל את ההנאה. חזרנו לכאן פעמיים! בפעם הראשונה, אכלנו במסעדה וטעמנו יין מופלא, אליו חזרנו גם בארוחתנו השניה, אז פשוט ישבנו על הבר באמצע המתחם, ודגמנו מיני נקניקים וגבינות. אין, אין, אין – אתם חייבים!

היפסטרים בברוקלין ונקניקיה

Marlow & Sons – הלכנו לבדוק מה קורה שם מעבר לנהר, בשכונה הכה-אפנתית וויליאמסברג בברוקלין. אני ממליצה לכם להגיע! קודם כל, רואים את הבניינים של מנהטן… סתם, סתם. האמת, מרגישים שכונה אמיתית, לא האובר-תיירותיות של מנהטן. התחילו את הביקור במבשלת הבירה של ברוקלין. אפשר להשתתף בסיור או כמו שאנחנו עשינו, להתחיל על הבוקר לשתות. המשך היום נראה מבטיח! אם הגעתם לברוקלין, כמונו, ביום ראשון, כדאי לכם ללכת לשוק הפשפשים, שנמצא בהאנגר סגור בעונת החורף. תמצאו בו כל מיני בגדים, תיקים, נעליים, כלים, רהיטים ושאר פיצ'פקעס יד שניה ווינטאג' (תיק שווה ביותר חזר איתי משם). אפשר לאכול בדוכנים במקום, אבל אתם תשמרו את המקום בבטן למארלו & סאנס. שם הבנתי סוף סוף מה זה היפסטרים אמיתיים, עם כל הטקס בישבן. כל הארוחה היה על מה להסתכל… טוסט עם פטה כבד עוף היה מהטובים והוא הוגש עם ביצה עין רכה כזו שנשפכת מעל. אם כבר, אז כבר, נכון? למנה עיקרית, נקניקיית בקר שהוגשה על מצע כרוב אדום, סלקים קטנים מתוקים וקרם פרש. קשה, קשה!

השוונץ:

עוד אפשרות, פחות יקרה ממסעדה, היא קניה של אוכל. הכי כיף זה שווקים. זו ההזדמנות לפגוש את האנשים שמייצרים את האוכל, פנים אל פנים. קפיצה קטנה לשוק האיכרים ביוניון סקוור סידרה לנו את אחת הארוחות – לחם מעולה, גבינות, ירקות, יוגורט טרי, פירות יער, עוגות מעשה בית. אין, אין, הלב שלי בניו יורק!