ניו יורק – פנקס קולינרי אישי

בלי ששמתם לב, התעופפתי מפה לכמה ימים כדי לתור את התפוח הגדול. אין מה לעשות, ניו יורק עושה לי את זה ביג טיים. על הדרך, חגגתי יום הולדת ונהניתי מחופשה זוגית עם העזר, שהיה קשוב ונפלא כהרגלו (או בקיצור, נתן לי לנהל את העניינים). לשאלתכם, אכן היה קר. קפוא אפילו. אבל אנחנו ידענו לאן אנחנו מגיעים מהיכרות קודמת והתלבשנו כראוי (שכבות היא מילת הקסם. וגם מעיל טוב-טוב). השלג נערם לבן ויפה בצידי הבתים וחום-מגעיל ליד הכביש, אבל השמיים נטו לנו חסד ולא היה גשם או שלג בזמן שהיינו שם. אפילו השמש זרחה, מה שמאוד הקל על העניינאז'.

ניו יורק מעבר לאגם הקפוא בסנטרל פארק

ברור שצעדנו מלא ברגל, ביקרנו שווקים, ראינו תערוכה טובה, הלכנו לכמה הופעות מעולות – מחול, תיאטרון, מוסיקה (עוד קצת פירוט בעניינים אלה תמצאו אצלי בעמוד הפייסבוק) וכמובן, אכלנו מעולה! אתם הרי פה בשביל האוכל, לא? אז הנה כמה כתובות שוות במיוחד. ותודה לכל מי שצייד אותי בהמלצות שיספיקו לי בטח לכמה שנים הקרובות (הלוואי והיה לי יותר זמן מאשר כמה ימים). נשארתי עם טעם של עוד…

בייגל ניו יורקי כמו שצריך!

Murray's Bagels – הרי ידוע שארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה ביום. אנחנו לא אוכלים אף פעם במלון את ארוחת הבוקר, אלא יוצאים לתור אחריה. ולא, סטארבאקס הוא לא המקום בשבילי. סורי. מזל שליד המלון שלנו היה סניף מוריי'ז. את הבוקר שלנו פתחנו (לא אחת) שם.  הבייגלים שלהם טעימים בטירוף. ברור שהלכנו על הניו-יורקי הקלאסי: בייגל (שומשום) עם גבינת שמנת, גרבדלקס, בצל סגול וצלפים. אחד כזה ענק לזוג וכבר התחלתם טוב את היום. אפילו הקפה היה בסדר, לאטה עם אקסטרה שוט אספרסו (אובזרבציה אישית ומכלילה: הקפה עדיין די בעייתי בניו יורק. חלש ונטול טעם או שרוף רותח).

הבר של גות'אם בר & גריל
טורטליני נפלאים בציר טלה

Gotham Bar & Grill – פנסי היא המילה המתאימה כאן. הכל מתוקתק בצורה הטובה ביותר, בר ע-נ-ק ומקצועיות להתקנא. אנחנו בחרנו לשבת על הבר, לא התחשק לנו ארוחת גורמה עם 10 מנות שנצא מפוצצים. בכלל, זה היה המוטו בטיול הזה. טועמים בכמה מקומות, לא מתפוצצים במקום אחד. טרטר של טונה עם תיבול אסיאתי של ויניגרט מיסו-ג'ינג'ר נאכל עם טוסטים, טורטליני גבינת עיזים רכים ונעימים בציר טלה עם דלעת שהתחשק לי לשתות ככה, כמו שהוא, לבד. לקינוח, סלט פירות-ים עם כל המיטב – סקאלופס, קלמארי, תמנונים, סרטנים, שרימפסים ומה לא, הכל טרי-טרי, פלוס פרוסות אבוקדו. שילוב מנצח!

ראמן!

Totto Ramen – עכשיו ראמן הוא להיט בניו יורק. המון נכתב עליו והרבה מקומות מגישים אותו. חיפשנו מקום "אותנטי". זוכרים את הפרק על הסופ-נאצי בסיינפלד? אז דמיינו כזה, אבל ביפני… על הדלת שלט עם כל האיסורים שחלים במקום: אסור לדבר בסלולרי, אי אפשר לשלם בכרטיס אשראי ועוד ועוד. עמדת בתנאים שלהם? או, עכשיו הם מרשים לך להירשם ולעמוד בתור. שעה! בקור הניו יורקי! אבל מה, כל דקה שווה (ולא היינו לבד, תאמינו לי). מרק מגה-ראמן כזה מסדר לך את היום – ציר עם פרוסות בשר, אטריות, בצל, שום, נבטים, בצל ירוק והטוויסט – טופינג של ביצה רכה-רכה בתוך המרק, שכשאתה נוגע בה, היא "מתפוצצת" ומעניקה למרק סמיכות ועדינות נפלאות. לאכול ולאכול ולא לרצות שזה ייגמר לעולם! אח"כ הלכתי למקורות לקרוא איך מכינים מרק ראמן (מכירים אותי כבר, לא?). לא ברור שיש לי את כל המצרכים להכין… מי יכין לי פה ראמן?!

טעים באיטלי
סאלומי ופרומאג'יו באיטאלי

Eataly – כשנכנסתי למקום הבנתי שהגעתי למקדש אוכל איטלקי. לא פחות. הלוואי ויכולתי לשעתק אותו לישראל (נו, מי ירים את הכפפה?). מדובר במתחם ובו פינות של הכנה ומכירה של מיטב התוצרת האיטלקית – פסטות טריות, קפה מעולה, מוצרלה נהדרת ועוד. תוכלו לקנות כאן פסטות, רטבים, שמנים וחומצים, שימורים, לחמים, נקניקים וגבינות, ירקות ופירות, יין ובירה וכמובן כלי אוכל וספרי אוכל. גם מריו בטאלי, השף שעומד מאחורי המיזם הזה מורגש פה ושם במיתוג, אבל שום דבר שמקלקל את ההנאה. חזרנו לכאן פעמיים! בפעם הראשונה, אכלנו במסעדה וטעמנו יין מופלא, אליו חזרנו גם בארוחתנו השניה, אז פשוט ישבנו על הבר באמצע המתחם, ודגמנו מיני נקניקים וגבינות. אין, אין, אין – אתם חייבים!

היפסטרים בברוקלין ונקניקיה

Marlow & Sons – הלכנו לבדוק מה קורה שם מעבר לנהר, בשכונה הכה-אפנתית וויליאמסברג בברוקלין. אני ממליצה לכם להגיע! קודם כל, רואים את הבניינים של מנהטן… סתם, סתם. האמת, מרגישים שכונה אמיתית, לא האובר-תיירותיות של מנהטן. התחילו את הביקור במבשלת הבירה של ברוקלין. אפשר להשתתף בסיור או כמו שאנחנו עשינו, להתחיל על הבוקר לשתות. המשך היום נראה מבטיח! אם הגעתם לברוקלין, כמונו, ביום ראשון, כדאי לכם ללכת לשוק הפשפשים, שנמצא בהאנגר סגור בעונת החורף. תמצאו בו כל מיני בגדים, תיקים, נעליים, כלים, רהיטים ושאר פיצ'פקעס יד שניה ווינטאג' (תיק שווה ביותר חזר איתי משם). אפשר לאכול בדוכנים במקום, אבל אתם תשמרו את המקום בבטן למארלו & סאנס. שם הבנתי סוף סוף מה זה היפסטרים אמיתיים, עם כל הטקס בישבן. כל הארוחה היה על מה להסתכל… טוסט עם פטה כבד עוף היה מהטובים והוא הוגש עם ביצה עין רכה כזו שנשפכת מעל. אם כבר, אז כבר, נכון? למנה עיקרית, נקניקיית בקר שהוגשה על מצע כרוב אדום, סלקים קטנים מתוקים וקרם פרש. קשה, קשה!

השוונץ:

עוד אפשרות, פחות יקרה ממסעדה, היא קניה של אוכל. הכי כיף זה שווקים. זו ההזדמנות לפגוש את האנשים שמייצרים את האוכל, פנים אל פנים. קפיצה קטנה לשוק האיכרים ביוניון סקוור סידרה לנו את אחת הארוחות – לחם מעולה, גבינות, ירקות, יוגורט טרי, פירות יער, עוגות מעשה בית. אין, אין, הלב שלי בניו יורק!

 

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה אוכל, חו"ל, מסעדות, בתי קפה, ברים, מקומות, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על ניו יורק – פנקס קולינרי אישי

  1. haya51 הגיב:

    גם הלב שלי בניו יורק , הבאת כתובות מרגשות ….
    תודה
    חיה

  2. פינגבאק: מק & צ'יז, הכי אמריקאי שיש | הגרגרנית

  3. פינגבאק: עוף בוויסקי או וויסקי עם עוף? | הגרגרנית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s