סיר לזמני מלחמה

האמת, הכנתי פוסט יפהפה על לונדון ומחמדיה, אבל למי יש חשק לקרוא עכשיו על מקום שהוא לא כאן ולא עכשיו. הפוסט הזה יאלץ לחכות לימים שקטים יותר.

הגוש הזה, שחונק בגרון, מתפשט לי בכל הגוף ומונע ממני לעשות משהו מעבר לבסיסי ולהכרחי, למרות שאיכשהוא אני כל הזמן עסוקה ומתרוצצת. שומעת את עצמי נאנחת. הדמעות יורדות לי על הלחיים. הבטן כואבת. וקשה, קשה להדחיק, גם בתל אביב. פותחת את הטלויזיה וסוגרת אותה. לא יכולה לראות את הדיבורים והצילומים החוזרים על עצמם בלופ, אבל גם לא יכולה להתנתק.

הבן הפרטי שלי עומד להתגייס בקרוב. פרופיל 97 ואין מצב לפחות מקרבי. העזר טוען שלפניו לפחות שלוש שנים ללא שינה במחיצתי. אז מה – כל שנתיים מלחמה? נראה לכם שככה אפשר להמשיך ולחיות עד קץ הדורות? אני חולמת על קרי ואובמה בלילות ועל איך הם מכריחים את שני הצדדים לעשות שלום.

ובינתיים, לא מתחשק לי לבשל. אני הולכת לסופרמרקט רק כדי לקנות את המינימום, פלוס מצרכים יבשים לשלוח לחיילים. יש אין ספור התארגנויות שאוספות ואני משתדלת שלא להפלות…

כשאין ברירה וצריך להאכיל ולאכול אני מכינה את הסיר המתחשב הזה, שנכנס בו כל מה שיש במקרר. זהו סיר בגובה העיניים, לא צריך ללכת לקנות בסופרמרקט במיוחד בשבילו. יש לכם כמה פלפלים במקרר? אחלה! נשארו עגבניות שרי מהסלט של אתמול? בכבוד! עוד כמה פרחי כרובית ואיזה קישוא שנשאר וחופן אדממה מהמקפיא. אפילו את הקבנוס של הילדים הכנסתי לסיר וחזה עוף שלא הפך לשניצל. אני אומרת לכם – הכל הולך. ומעל הכל, פתיתים, שהם אהבה גדולה שלי ומרפדים את הלב בשכבת הגנה. סיר של נחמה לעכשיו ומתכון נצחי למי שצריך לתקתק ארוחה בכמה דקות.

צילום: "הגרגרנית"

סיר לעיתות מלחמה

2-4 מנות

  • 1/2 בצל אדום פרוס
  • 1-2 גזרים, חתוכים לקוביות
  • 1/2 פלפל אדום או צהוב, חתוך לקוביות
  • 3 פרחי כרובית, חתוכים ביד לפרחים קטנטנים
  • 1 קישוא, חתוך לקוביות
  • חופן פולי סויה (אדממה)
  • 8 עגבניות שרי, חצויות
  • סלסלת פטריות (200 גרם), חתוכות לרבעים
  • 2 כפות שמן זית
  • 1 קבנוס (50 גרם), פרוס
  • 200 גרם חזה עוף, חתוך לקוביות
  • 200 גרם פתיתים
  • 2 כוסות מים
  • תבלינים: מלח, פלפל שחור, כמון, פפריקה מתוקה

אופן ההכנה

  1. בסיר רחב שופכים שמן זית ומתחילים לטגן את הירקות, לפי הסדר, אחד-אחד, מהקשה לרך: בצל, גזר, פלפל, כרובית, קישוא, אדממה, עגבניות שרי, פטריות ומערבבים בכל פעם שמכניסים ירק חדש.
  2. מוסיפים גם את הקבנוס ואת חזה העוף, מערבבים וסוגרים במכסה, כדי שיזיעו וחזה העוף יתבשל.
  3. מוסיפים את הפתיתים, מערבבים ומתבלים.
  4. מוסיפים את המים, מערבבים וסוגרים במכסה. מנמיכים את האש לנמוכה ונותנים לכל התבשיל לעמוד כרגע שעה, עד שכל המים מתאדים והתשביל רך ואחיד. המשקיעים יכולים בשלב הזה להעביר את הסיר (אם מתאים לכך) לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות ולתת לו להיאפות עוד כחצי שעה, אבל בימים אלה למי יש ראש.
  5. מוציאים, מתבלים בעוד קצת מלח גס ובעשבי תבלין (אני מוסיפה להכל קצת עלי זעתר) ואוכלים עם הכף. מצידי, ישר מהסיר.

בתיאבון!

ירקות 

מערבבים ירקות ופתיתים

לאכול ישר מהסיר

השוונץ:

שירים עוזרים לנו להתמודד עם המצב. הנה אחד שתמיד עושה לי טוב בנשמה. נתן זך, אילן וירצברג, נורית גלרון.

מודעות פרסומת

עידן של תמימות, ברווזים ויין

זוכרים את ההרגשה הנעימה הזו, שאתם לא רוצים לעשות כלום, שיעזבו אתכם במנוחה ושרק יניחו לכם לקרוא? לצערי, זה לא קורה לי מספיק. הקליק הזה עם ספר שמתאים לי בול הוא משהו נדיר וכמה שמחתי כשזה קרה!קיבלתי את הספר "עידן התמימות" עם המלצה חמה שהבטיחה תענוגות והיא לא הכזיבה.

עידן התמימות, מאת אידית וורטון

"עידן התמימות", מאת אידית וורטון, יצא לאור ב-1921 ולפני כשנה זכה לתרגום חדש בעברית. הספר מתאר את סיפור אהבתם הבלתי אפשרית של גבר ואישה בחברה הגבוהה של ניו יורק בסוף המאה ה-19. בספר מתוארים הרגשות הכמוסים של אלה שדווקא ליברלים בהשקפותיהם הבסיסיות ובכל זאת מרגישים מחויבים להיצמד לתכתיבים ולמוסכמות החברתיות. אין בספר עמדה שיפוטית. אולי דווקא מכילה ומבינה. והסוף היפה והפיוטי של הספר!

תחשבו על קודי התנהגות ומוסר, על מעמדות חברתיים וציפיות לשמירה על המסורת ולהתנהגות הולמת, על העמדות פנים, על חשיבות השמירה על אידיאל המשפחה, על כללי טקס ותארי אצולה וכבוד. דמו לנגד עיניכם אולמות נשפים ואופרה, כרכרות, משרתים וסלונים, שמלות ותכשיטים. נכנסתם לאווירה? הרבה יותר קריר שם, בהשוואה לחום והלחות שלנו.

מבחינת הכתיבה, ברוכים הבאים לאנדרסטייטמנט. איפוק הוא המוטו. הרבה מרומז, נשאר לדמיון ובכל זאת פורט על נימי הנפש. אני חושבת שזה מה שהופך את הספר לטוב כל כך ושונה מספרים רבים שכתובים כיום, שנדמה שמוכנים ישר לתסריט. ואם כבר הזכרנו קולנוע, כמובן שיש את הסרט הבלתי נשכח של מרטין סקורסזה עם דניאל די-לואיס, מישל פייפר ווינונה ריידר (ממליצה! יש גם בצפיה ישירה).

ובתוך כך, גם כמה תאורי אוכל: "אולם סעודה חגיגית גדולה, עם שף שכור ושני משרתים שאולים במדים, עם פונץ' רומאי, ורדים מהנדרסון ותפריט רשום על כרטיסים עם שוליים מוזהבים, היא ענין שונה בתכלית, שאין לגשת אליו בקלות ראש. כפי שהעירה הגברת ארצ'ר, הפונץ' הרומאי הוא הקובע את הרושם; לא כשלעצמו אלא בהשלכות הרבגוניות שמשתמעות ממנו – ואלה הן ברווז-צולל או צב-מים, שני מיני מרק, קינוח חם וקינוח קר…".

על צב-מים כנראה אמשיך לחשוב תמיד בהקשר של הסרט "החגיגה של באבט", אבל מהו ברווז-צולל? מסתבר שאלה ברווזים אשר ניזונים  בצלילה מתחת לפני המים. קבוצה זו של ברווזים חיה בחלק הצפוני של כדור הארץ והיתה מאוד פופולרית בצפון אמריקה, לציד ולאכילה.

ואם במתכון לברווז עסקינן, אני מאוד אוהבת חזה ברווז. חשבתי על מנה מרשימה שבטח היו יכולים להגיש בתור מנת רושם בארוחות של המעמד הגבוה בניו יורק. מנה טעימה, כזו שלא תאכלו כל יום, אבל למעשה קלה להכנה.

צילום: "הגרגרנית"

חזה ברווז ברוטב שמנת-פטריות

4 מנות

  • 2 חזות ברווז
  • 1 כף שמן זית
  • 1 כף חמאה
  • 1 בצל שאלוט, קצוץ
  • 1 שן שום קצוצה
  • 1/3 כוס יין אדום
  • 1/3 כוס שמנת מתוקה (שומרים על כשרות? החליפו בציר בקר או במים)
  • 200 גרם (סלסלה) פטריות שמפיניון, פרוסות
  • 3 גבעולי טימין
  • מלח, פלפל שחור, קורט סוכר
  • אופן ההכנה
  1. חתכו את צד העור של חזה הברווז בחתכים אלכסוניים לאורכו, לתוך שכבת השומן (הזהרו מלחתוך את הבשר).
  2. המיסו במחבת חמאה ושמן זית והכניסו לתוכה את חזות הברווז, עם צד העור כלפי מטה. תנו לו להזהיב יפה ורק אז הפכו לצד השני, 3-4 דקות מכל צד. הוציאו את נתחי הבשר החוצה והיפטרו מרוב השומן שבמחבת.
  3. העבירו למחבת את הבצל והשום. הסיפו גם את הפטריות וערבבו.
  4. מזגו את היין למחבת ותנו לאלכוהול להתאדות.
  5. הוסיפו למחבת גם את השמנת המתוקה ותבלו במלח, פלפל  וסוכר.
  6. החזירו את חזות הברווז למחבת, עם צד הבשר כלפי מטה וערבבו רק עוד דקה. כסו את המחבת וחכו 2 דקות לאיחוד טעמים.
  7. העבירו את חזות הברווז לקרש חיתוך ופרסו אותם לפרוסות. הגישו בצלחת הגשה, בליווי הרוטב.

בתיאבון!

חזה ברווז נצרב במחבת

כמה שזה טעים!

 

השוונץ:

הגברים, אשר פורשים בסיום הארוחה לחדר ההסבה כדי לשתות שרי ולעשן סיגרים, הזכירו לי – טייסטינג רום הוא בר יין קטן ומתוק אשר חבוי במעבה האדמה במתחם החדש של שרונה, בו תוכלו לטעום יינות, לבנים ואדומים, מישראל ומחו"ל, אשר נבחרו בטעמה המשובח של רוני ססלוב. טעימה קטנה, חצי כוס או כוס שלמה – כל זאת מתאפשר בזכות המכונות המשוכללות של המקום, אשר שומרות על היין שלא יתקלקל. כדי שלא תהיו רעבים, מלוות את השתיה ברוסקטות מעולות ממש שיצרה עבור המקום אביבית פריאל (אוזריה). בבקשה, אל תגיעו בכמויות, אחרת לא יהיה מקום לכולם. לאוהבי היין ולמי שלא מסתפק במועט (כלומר, אני).

טייסטינג רום

מתנות משוק רמלה

שוק רמלה

IMG_1204

שוק רמלה

שוק רמלה

שוק רמלה

שוק רמלה

הרוטינה הקבועה שלי כשאני מגיעה לשוק כל שהוא בישראל, ממש סוג של התניה פבלובית, היא לחפש את מוכר הבורקס. עם או בלי ירקות, בדרך כלל זה יהיה במילוי תרד וגבינה, תמיד עם כוס איירן ליד (בורקס טורקי או מה?). אני יודעת, זה לא בריא, שומן טרנס וכאלה, אבל אני מכורה. וכידוע, מכורים לא יכולים בלי.

כעת אתם יכולים להבין מדוע שתי רעבות שכמונו (אני ו"המתנה") התבייתנו על "בורקס רמלה", מיד עם הגיענו לשוק רמלה. במקרה שלו גם לימונדה זה חלק מהמסורת, אז לא התווכחנו. ועוד כשמוזגים אותה באופן חינני כל כך ממיכל באמצעות בקבוק, מדובר בחצי-מופע. הבורקס טעים וגם כאן מניחים אותו על נייר פשוט שנראים בו כתמי השומן. לא יודעת למה, אבל אני אוהבת את המראה הזה.

בורקס טורקי

גם החולצה מתאימה ללימונדה

עם בטן מלאה (לא מדי. בכל זאת משאירות מקום להמשך), אנו ממשיכות לטייל בשוק. כי בינינו, זה סוג של טיול, אפילו אם זה מלווה במשימות קניה. לאורך רחוב ז'בוטינסקי המקורה, השוק נעים מאוד גם בקיץ החם. בעלי דוכני ירקות ופירות, מלך האבטיחים מזה ומלך הבננות מזה וביניהם חנויות דגים ובשר. המוכרים והקונים, גם בהם אנו מתבוננות. רמלה היא עיר מעורבת וזה ניכר גם במבקרי השוק. לא מדובר בשוק תיירותי, אבל אנחנו דווקא כן סוג של תיירות כאן, אז הכל מעניין.

מלך האבטיחים

מלך הבננות

מלכה (באופן כללי)

בחנות "קליית אביבי דוד ובניו" אנחנו נכנסות לסוג של מערת עלי-באבא ומתבשמות מהריח. מה אין שם? – תבלינים, אגוזים, קטניות ועוד ועוד. חזרתי הביתה עם זרעי אניס למתכון העוגיות שנתנה לי "המתנה", כמה כוכבי אניס, תאנים מיובשות נהדרות (לא מזכיר בכלל את מה שנמכר בסופרמרקט) וטחינה גולמית שווה.

קליית אביבי דוד ובניו

קליית אביבי דוד ובניו

זיהינו לימונים כבושים שנראו נהדר וזיתים שפוזרו מעליהם קליפות לימונים קצוצות ב"חמוצי כרמל ובניו". בהמשך השוק גילינו עוד כמה דוכנים שלהם, עם דגים מעושנים, נקניקים וגבינות. לא תוכלו לטעות פה.

חמוצי כרמל ובניו

בדוכן הלחמים התענגנו על לחם בוכרי, לחם עגול ושטוח עם הטבעה במרכזו ופארנה מרוקאית חמימה, עבה ושמנונית עם שוליים שנצבטו בצורת קרניים. אי אפשר היה להפסיק לאכול אותן (מזל שסגרנו בשקית לקחת הביתה).

דוכן לחמים ופיתות

וכשהרגשנו שהגיע הרגע הנכון, יצאנו מהשוק וחצינו את הכביש למסעדת "מהרג'ה". המסעדה, אשר כוללת בתוכה גם חנות, מתמחה באוכל הודי צמחוני. התחלנו דווקא בלסקור את המדפים ולהוריד כמה מציאות. למשל, פיקל לימון, לימון כבוש נהדר ומרענן, חטיף על בסיס קמח חומוס (נשנוש מעולה מול משחקי המונדיאל) וגולאב ג'מון, כדורי בצק ספוגים בסירופ סוכר ומי ורדים, להיט עם גלידה.

ואז הגיעו המנות שהזמנו לשולחן. סמוסה פנג'בי, כיסון בצק מטוגן ממולא תפו"א, בצל ואפונה היה חם וטעים. כמה שאני אוהבת סמוסה! השוס היה המטבלים – רוטב אדום חריף, רוטב תמרהינדי וצ'אטני ירוק מנצח! מסתקרנים לדעת עוד – ראו למטה בשוונץ. לצידם הגיעה גם צלחת עם סוגים שונים של בצקים ממולאים (מיקס מהרג'ה). כשאני אומרת בצקים, אני מתכוונת לסוג של כדורונים דקיקי בצק בקוטר של כ-2 ס"מ, ממולאים בגרגרי חומוס או תפוחי אדמה, ברוטב קארי. על חלקם נמזג יוגורט ואחרים צופו בשבבי קמח חומוס. גם סוג של אורז תפוח היה שם ברוטב קארי עם תפוחי אדמה ואפונה קרים.

סמוסה פנג'בי

מיקס מהרג'ה

למנה עיקרית הזמנו את מנת המהרג'ה טאלי – צלחת מחולקת למנות עם שלושה סוגי תבשילים, אפונה, תפו"א ושעועית, דאל (עדשים צהובות) אורז ונאן (הפיתה ההודית). פיקל הלימון שליווה אותם היה כאמור נהדר. לא יכולתי להתאפק והזמנו גם מלאי קופטא, מנה ששמורה אצלי באהבה מהביקור שלי בהודו – כדורי גבינת פניר ברוטב עגבניות, אגוזי קאשיו ושקדים טחונים. כמה שזה טעים!

מהרג'ה טאלי

מאלאי קופטא

חזרתי הביתה עם הרבה מתנות שוות מהשוק.

מחפשים מה לעשות בחופש הגדול עם הילדים? הנה לכם טיול נעים וטעים!

חזרתי משוק רמלה עם מתנות הביתה

לחמים טעימים משוק רמלה

 

השוונץ:

למה שלא תהנו גם אתם? – הנה המתכון למטבל (צ'אטני) הודי ירוק כמו במסעדת מהרג'ה. תאמינו לי, מדובר במרענן הרשמי של מאכלי הקיץ שלכם.

צילום: "הגרגרנית"

צ'אטני הודי ירוק

החומרים

  • 1 כוס עלי כוסברה טריים
  • 1/2 כוס עלי נענע טריים
  • 1 פלפל צ'ילי ירוק חריף 
  • 1 שן שום קצוצה
  • 1 כף קוקוס טחון
  • 1 ס"מ שורש ג'ינג'ר מגורד
  • 3 כפות מים
  • 1 כף מיץ לימון
  • 1/2 כפית מלח
  • 1 כפית סוכר
  • 1/4 כפית כמוןפפפ

פפפ

אופן ההכנה

שמים במיכל את כל החומרים וטוחנים היטב במערבל-מוט עד שמתקבל מטבל אחיד. האתגר הוא לא לגמור הכל עם פיתה.

בתיאבון!