נתניה המתוקה, סיור פטיסרי בעיר

נתניה וניס חתומות בברית ערים תאומות מזה כמעט 50 שנה. אכן יש דימיון – שתיהן שוכנות על חוף ים ומתנהלות בעצלתיים במזג האויר הים תיכוני. עם העליה הגדולה מצרפת בכלל היה נדמה שמדובר פה בעיירת החוף הרחוקה. קצת אחר כך התחיל גם דיבור על פטיסרי שווים גם בצד הזה של הים התיכון. הגעגועים לצרפת ולמאפים שלה תרמו את שלהם ומצאתי את עצמי מחפשת אחר המלצות למוסדות פטיסרי שווים בנתניה.

יום שישי אחד בבוקר יצאתי עם עוד שני זללנים, אחים למחקר, לתור אחרי החיים המתוקים בנתניה, אוחזים ברשימה מוכנה מראש. פטיסרי נוספת מצאנו תוך כדי שוטטות. הנה לפניכם רשמים מהסיור הקולינרי שלנו. אין יותר מתוק מזה!

Pâtisserie JB פטיסרי בוטיק

הפטיסרי הכי "צרפתית" שיש, כזו שמדברים בה את השפה ויש בה סוגים שונים של עוגות פטיסרי מוכרות, המוצגות לראווה ויפות מאוד מאוד. אנחנו בחרנו לדגום את אקלר הקפה, שהוא אחד האהובים עלי וסוג של ברירת מחדל כשאני מגיעה לעיר האורות וכן פארי-ברסט, עם טוויסט של קרם פיסטוק.

הזללנים לקחו גם קרואסון חמאה, כדי לטבול בקפה. אה, וגם מרשמלו שמכינים שם, בצבע אדום מנצנץ. נאמר לנו שהוא בטעם "כלנית". לך תוכיח אחרת (תות, אני אומרת לכם. אבל זו מילה נגד מילה…).

האקלר היה נחמד אבל הקרם של הפארי-ברסט, איך נאמר זאת, היה קצת בטעם מרגרינה. השארנו את רובו בצלחת. הקרואסון הרגיש לנו לא טרי וזה מוטיב שעוד יחזור על עצמו. איפה האווריריות והפריכות של עלי הבצק של הקרואסונים הצרפתיים?

והנה עוד מחשבה – למה להגיש את המאפים היפים על צלחות פלסטיק מהסוג הזול ביותר? מיני הפטיסרי הללו ממש מבקשים להיות מוצגים לעין ולחיך באופן יפה יותר. ובינתיים בבית, המרשמלו היו דווקא טעימים ורכים ושימחו את הילדים מאוד מאוד  (למרות צבעם הלוהט).

Pâtisserie JB פטיסרי בוטיק‏, סמילנסקי 10 נתניה

קונדיטוריה פרוג'ינו

פרוג'ינו הוא קונדיטוריה/בית קפה מהוותיקים בנתניה, אשר מציג לראווה מבחר ענק של עוגות. נכון, אין פה רק מבחר פטיסרי צרפתי כי אם שפע גדול יותר מכלל הקונדיטוריה האירופאית – רולדות, סברינות, טארטים, אקלרים, שמרים ועוד ועוד. עושר היא מילת המפתח. אותי זה החזיר לימי הזוהר של קפולסקי, עם עוגות הקצפת והקרם. אני יודעת, יש כאלה שזו אהבתם הגדולה, אני פחות.

דגמנו טארט אגסים קטן (הבטיחו לנו אמנם שזה טארט משמש, אבל תאמינו לי, זה לא). השירות היה אדיב ונחמד מאין כמוהו. דרך אגב, מלבד המקום היושב על המדרחוב ממש, יש לקונדיטוריה הזו עוד מתחם מעבר לפינה.

לקחנו את הטארט איתנו לכיוון הים.

משקיפים אל הים טעמנו מהטארט. מלית השקדים והאגסים המזוגגים מעל היו טעימים אלא שהבצק היה עבה ולא פריך כמו שקיווינו. מאוכזבים קלות חזרנו חזרה אל המדרחוב וצעדנו עם הגב לים. בפעם הבאה ננסה פרסבורגר פרג או אגוזים – הם נראו מבטיחים.

פרוג'ינו, הרצל 4, נתניה

אני חייבת פה הפסקה מתודית, כדי להתייחס לחלק הזה של נתניה, בעיניים של תייר מבחוץ. המדרחוב של נתניה היה ביום שישי שוקק ובתי הקפה היו מלאים אנשים ושיחה (בצרפתית, אבל לא רק). גם חנויות המזכרות לתיירים תרמו לאווירה הכללית. כמעט נדמה היה לנו שאנחנו בכלל בניס ולא לשווא חיברו את הערים בקשר משפחתי. נכון, אפשר לחדש את פני העיר, לצבוע את המדרחוב ולשפר את מראה הבתים. ובכל זאת, יש משהו יפה כל כך ונכון מבחינת התכנון האורבני של המדרחוב הנשפך אל הים, שנגלה לעינינו בצבעי טורקיז יפהפיים. שווה צילום!

Pain au Chocolat (פאן או שוקולד)

לא תכננו מראש, אבל הריחות משכו אותנו פנימה אל האינסטיטיוט הבא. בפנים נגלו לנו מיני פטיסרי צרפתים ידועים. הפעם בחרנו לטעום טארט לימון, שהוא המועדף עלי מכל הטארטים בעולם. המקום מציע גדלים שונים של טארטים, שגם זה יתרון למי שרוצה להתנסות בלי להגזים. קנינו גם פא-או-שוקולה, על תקן מחקר הקרואסון שלנו.

הטארט לא הכזיב – בצק דק ופריך, מתפצח ממש, מילוי מאוזן, מתוק וחמצמץ במידה ומרנג יפהפה מעלה. תענוג! ומה בעניין הפא-או-שוקולה אתם שואלים? ובכן, אני לא אשת בשורות. גם כאן לא הרגשנו טריות והבצק היה רך מדי. ובכל זאת, אם עליי לבחור במקום כל שהוא בנתניה לרכוש בו מיני עוגות צרפתיות, זה-זה.

Pain au Chocolat, הרצל 15 נתניה

Le Patissier, לה פטיסייר

למקום האחרון ברשימה נסענו במיוחד, שכן הוא ממוקם באחד מאזורי התעשיה של נתניה. ממה שקראנו באתר האינטרנט הבנו שלא נמצא כאן צרפתים מקוריים, אבל דווקא סמכנו על האיכות, שכן מדובר בקונדיטור יוצא בית הספר של אסטלה, שהתמחה גם בחו"ל כפטיסייר ושוקולטייר. מתוקף מיקומו, המקום משרת באמצע השבוע את המשרדים באזור ומציע גם קישים וכריכים.

ביום שישי היה שומם. לצערנו, לא יכולנו לטעום מיני פטיסרי מפונפנים או קרואסונים (פשוט כי לא היו), אבל החלטנו לבדוק את מוצר הפטיסרי הכי טרנדי של השנים האחרונות, המקרון. אפילו לקחנו שני טעמים – מקרון שוקולד ומקרון מלון. איך אומרים – כגודל הציפיה וגו'? ובכן המקרונים הרגישו לא טריים במיוחד, קצת "soggy". מודה באשמה, גם הצבע התכלכל של מקרון המלון לא עשה לי את זה. מפה לשם, היה לנו כבר מספיק מתוק בגרון.

Le Patissier, לה פטיסייר, הגביש 1, א.ת. חדש נתניה

השוונץ:

  • אז מה אתם אומרים – קרואסונים אוכלים רק בצרפת? מחשבה עגמומית משהו, כשחושבים על כך שיקח לנו הרבה זמן עד שנזכה לשים ביס בקרואסון הבא…
  • יום הטיול בנתניה היה נעים ובהחלט מלא תגליות. ממליצה לכם לצעוד על רחוב הרצל – החנויות הוותיקות מפעם ממשיכות לחיות ולבעוט וגם שם יש הרבה עניין ומציאות.
Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה אוכל, טיולים, מסעדות, בתי קפה, ברים, מקומות, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על נתניה המתוקה, סיור פטיסרי בעיר

  1. חגית הגיב:

    אז האמת שזה לא מפליא אותי…נתניה אולי רוצה להיות ניס, אבל הדרך עדיין ארוכה.
    מה לעשות והיא קרובה יותר לטריפולי (: חבל שלא ביקרת במעוז הטריפולטאי המתוק (וכל-כך אותנטי) של נתניה "קפה ונציה" עם עוגיות השקדים המופלאות (עבמבר) עוגת בוקה דה דמה ועוד,
    רוצה צרפת ? סעי לעמק חפר : "דקלבאום" יכול לשאת בגאווה את דגל צרפת , מאפי הבוקר ב"לחם-שחר" השתפרו מאד. גם ב"אלה" פטיסרי אפשר למצוא את הניחוח הצרפתי ובימי שישי נעמה נויהאוז מוכרת בגבעת חיים איחוד מאפים נפלאים.

  2. שלמי הגיב:

    איך פספסת את רוח המתוק ברחוב קראוזה 2 או בשד בנימין 31 קונדיטוריה צרפתית שקיימת כבר למעלה מ 10 שנים בנתניה ומהוותיקות בתחום. בפעם הבאה אני מאוד ממליץ לך ללכת לבקר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s