למי שייכים הפירות שעל העץ?

בכיתה ט' זכיתי ללמוד שיעורי תלמוד עם הגברת לאה צרי, אשר לא עשתה לנו חיים קלים, כשהתעקשה להראות את היופי הכתוב בן אלפי השנים לבני תשחורת מלאי הורמונים של גיל ההתבגרות. כנראה שצריך להיות בגיל המתאים כדי להבין את היופי שבפלפול.

בכל זאת, כבר די הרבה שנים שמורה לי בזכרון פרשת העץ הנטוע בין שני שדות והשאלה למי שייכים הפירות שעל העץ (מסכת בבא מציעא ומסכת בבא בתרא).

במקרה של העץ הנטוע בדיוק בין החלקות, התגלעה מחלוקת בין האמוראים – רב אמר "הנוטה לכאן לכאן והנוטה לכאן לכאן", כלומר הפירות שייכים למי שהעץ נטוי לכיוון חלקתו, בלי קשר למיקום שורשיו. שמואל אמר "חולקין מיתיבי אילן העומד על המיצר יחלוקו", כלומר, שני בעלי השדות השכנים יחלקו בפירות העץ.

לעומת זאת, במקרה של עץ הנטוע כולו בתחום החלקה האחת ואילו פירותיו נוטים לחלקה השניה, הרי שכל הפירות שייכים לבעל החלקה שהעץ נטוע בתחומה. כדאי שיקפיד על הגיזום של העץ, כך שלא יעורר אי נעימות וקושי בהתאפקות מהצד השני, בוודאי אם מדובר על רשות הכלל.

הקיצר, בפעם הבאה שאתם עוברים ליד עץ פרי הנטוע בחצרו של מישהו ופירותיו קורצים לכם מהרחוב, דעו שהפירות הללו אינם שייכים לכם, אלא לבעליו של העץ.

ומה אם השכן נחמד ונותן לכם מלוא השק קלמנטינות מפרי עצו, אפילו שזה נטוע לגמרי בתחומו? מומלץ שתכינו את הטארט המצוין הזה וגם תביאו לו חתיכה נאה. המתכון לטארט שייך לשף הבריטי Marco Pierre White, שהיה הבעלים של מסעדת מישלן בלונדון ומהווה מקור השראה לרבים. במקור מדובר בטארט לימון, אבל אצלי הוא קיבל, ככתוב, תפנית לכיוון הקלמנטינות.

טארט קלמטינות (או פרי הדר אחר)

לטארט בתבנית עוגה גבוהה 18 ס"מ או 20 ס"מ

לבצק

  • 100 גרם חמאה רכה
  • 100 גרם סוכר
  • 250 גרם קמח
  • 1 ביצה טרופה

למילוי

  • 200 גרם סוכר
  • 5 ביצים
  • 180 מ"ל מיץ קלמנטינות
  • קליפת קלמטינה מגורדת
  • 250 מ"ל שמנת מתוקה
  • אבקת סוכר, לקישוט

אופן ההכנה

לבצק

  1. בפוד פרוססר הניחו חמאה וסוכר וערבלי עד שהתערובת קרמית וחלקה. חשוב לא לערבב יותר מדי, כדי לשמור על האווריריות של התערובת.
  2. הוסיפו קמח וביצה וערבלו עד ליצירת כדור בצק.
  3. אספו את כדור הבצק, עטפו בניילון נצמד, שטחו לדיסקית והכניסו למקרר לחצי שעה לפחות (אפשר לקרר כמה ימים או להקפיא לחודש).
  4. רדדו את הבצק על משטח מקומח לעובי של כ-1/2 ס"מ (אני אוהבת לרדד בין שני ניירות אפיה, לנוחות השימוש).
  5. הניחו את הבצק על תבנית העוגה, הדקו היטב ורפדו את השוליים כך ששולי הבצק יוצאים מחוץ לתבנית.
  6. הכניסו את התבנית המכוסה לפריזר לכחצי שעה, להתגבשות.
  7. הכניסו את התבנית לתנור שחומם מראש ל-190 מעלות ואפו אותו אפיה עיוורת (עם קטניות יבשות על נייר אפיה) כ-15 דקות עד שהשוליים מזהיבים.
  8. הוציאו את נייר האפיה והשעועית והחזירו לתנור ל-5 דקות נוספות. הוציאו מהתנור, קררו והורידו שוליים עודפים עם סכין.
  9. הורידו את הטמפרטורה של התנור ל-150 מעלות.

למלית

  1. ערבלו בקערת מיקסר סוכר וביצים.
  2. הוסיפו לקערה תוך כדי ערבול את המיץ, הקליפה המגורדת והשמנת המתוקה וערבלו עד אחידות.
  3. מזגו חצי מכמות המלית לתוך העוגה, העבירו את התבנית על הרשת של התנור והמשיכו למזוג את שאר המלית בזהירות פנימה עד סופה.
  4. הכניסו את התבנית בעדינות אל התנור ואפו כ-40 דקות עד שהמלית יציבה בשוליים אבל מעט נוזלית במרכז (יתכן ותצטרכו יותר זמן, שימו לב לתנור שלכם).
  5. תנו לטארט להתקרר לגמרי ורק אז אבקו באבקת סוכר והגישו. העוגה גבוהה ומרשימה והמלית במרקם של פלאן עדין ומרענן. תענוג!

בתיאבון!

 השוונץ:

היום הוא חג ההודיה האמריקאי. לפני שנה החלטנו לקבל עלינו את המבטא המתאים ולהכין ארוחת חג ההודיה כהלכתה. אני חושבת שזו היתה אחת הארוחות השוות שעזרתי בהכנתה ובוודאי שבאכילתה. אם מתחשק לכם להרגיש כמו במדינה החמישים ואחת, אני ממליצה לכם להודות בסוף השבוע הקרוב. בטוח תמצאו למי או למה.

בקצב הרום-בה

קראתי שמכנים את הברמנים "השף-פטיסיירים" של עולם המשקאות. איזה יופי של השוואה, כשחושבים על רמת הדיוק לה הם נזקקים בעבודתם, ההבנה בכימיה, הצורך להיות מחושבים בכמויות, הקישוטים וחשיבות המראה הסופי. שלא לדבר על כל הטקס המלווה את הכנת הקוקטייל, סוג של סטנד-אפ משולב במופע קרקס מול הלקוח היושב על הבר.

עולם הקוקטיילים הפך לטרנדי מאוד בשנים האחרונות ואפשר למצוא גם בישראל ברי קוקטיילים ברמה בינלאומית. המיקסולוגים של היום אינם מסתפקים בלתת לקוקטיילים שמות לוהטים כמו מנהטן, אורגזמה וכיו"ב. הם משתמשים בחומרי גלם ברמת איכות מעולה ובכוסות מעוצבות ונדרשים להיות יצירתיים בטעם, בריח ובמראה, מכיוון שגם כאן, כל החושים עובדים.

בר שירה , צילום: עדי פהר

בשבוע שעבר התחרו ביניהם כעשרה מטובי הברמנים בישראל בחצי גמר תחרות בקרדי לגאסי 2016. שלושת הזוכים במקומות הראשונים עלו לגמר והזוכה מביניהם ישתתף בתחרות העולמית על התואר "שגריר בקרדי העולמי". הרעיון בתחרות הוא ליצור קוקטייל קלאסי על בסיס רום, שיעמוד במבחן הזמן. חברת Bacardi הקובנית, הפעילה כבר מהמאה ה-19, מייצרת סוגי רום שונים, בהם נעשה שימוש בקוקטיילים כמו מוחיטו או דאקירי, שהם חלק מתרבות השתיה בעולם.

המתחרים עמדו מול שופטים שהגיעו במיוחד מחו"ל ובחנו את תהליך הכנת המנה ואת התוצאה הסופית. התחרות לא היתה פשוטה והיו קוקטיילים רבים שנראו שווים ביותר. ומה הציגו הזוכים בחצי הגמר? בר שירה מהברים "אימפריאל" ו"לה אוטרה" הציג קוקטייל על בסיס בירה לאגר בהירה, עומר פפרמן מהבר "223" הציג קוקטייל עם ליקר שארטרז ואנגוסטורה ביטרס, וריי וואייט מהבר "ספייסהאוס" הציגה קוקטייל על בסיס תה עם אצות ירוקות.

El camello Loco , הקוקטייל של בר שירה. צילום: עדי פהר

Taino, הקוקטייל של עומר פפרמן. צילום: עדי פהר

 

Regashi, הקוקטייל של ריי וואייט. צילום: עדי פהר

הקוקטייל הקלאסי דאקירי הומצא בשנת 1898 בכפר בעל אותו שם בדרום-מזרח קובה, ע"י מהנדס מכרות שהיה צמא למשקה מקרר בחום הטרופי. מטעי הסוכר היו בהישג יד בקובה, כמו גם מזקקות הרום ועצי הליים. הוא שקשק רום של בקרדי עם סוכר, ליים וקרח וכל השאר היסטוריה. היום נוהגים להוסיף פירות למשקה (דאקירי תותים היה שנים להיט) או להגישו קפוא, אבל אנחנו אוהבי קלאסיקות. 

תשמעו לי, אחרי כוס דאקירי החיים נראים הרבה יותר טובים. שלושה מרכיבים ואתם שם!

דאקירי (Daiquiri)

1 כוס קוקטייל

החומרים

  • 2 מנות (60 מ"ל) רום בקרדי
  • 1 מנה (30 מ"ל) של מיץ ליים
  • 2 כפיות סוכר

פפפ

אופן ההכנה

  1. הניחו סוכר וליים בשייקר, סגרו את המכסה ונערו עד שהסוכר נמס.
  2. שפכו פנימה לשייקר את הרום ומלאו בקוביות קרח. סגרו את המכסה ונערו בקצב הרום-בה עד שהמשקה מתקרר מאוד.
  3. מזגו את המשקה דרך מסננת לכוס קוקטייל עגולה והגישו. למה עגולה? זה חלק מהטקס.פפפ