אוכל, שתיה, תחתית, חיפה

כשג'סיקה חלפין החליטה לעלות מארה"ב לישראל לפני 10 שנים, לא בטוח שהיא דמיינה שדווקא אוכל יכתיב את אורחות חייה. אבל החיים חזקים מכל תכנון וג'סיקה היא היום הבעלים הגאה של חברה לטיולי אוכל רחוב בחיפה, Haifa Street Food Tours. במסגרת הסיורים שלה, היא מגלה למטיילים איתה את חמדותיה של העיר היפה דרך הבטן. כי הרי ידוע שאוכל מאפשר לאנשים להכיר מקומות חדשים ותרבויות אחרות מהמקום הכי מעורר תיאבון.

ג'סיקה יוצאת עם קבוצות קטנות של תיירים במסע טעימות בן כמה שעות בין המסעדות, הברים ובתי הקפה של העיר. עם ג'סיקה לומדים היכן אפשר לקנות את הבורקס הכי טוב בעיר, איפה מוצאים בישולים ביתיים על פתיליה, מנסים להכריע בקרב על החומוס הכי טעים בעיר וטועמים בירה ארטיזנלית מקומית.

ג'סיקה הזמינה אותי לקחת חלק בסיבוב קולינרי כזה בעיר התחתית של חיפה. קשה לסרב להצעה כזו. העיר התחתית של חיפה עברה תהפוכות במשך השנים. מתחם שנודע כשוקק חיים בזכות הנמל הימי שלו, הפך למקום שומם מבחינת המסחר, אפילו כזה שמסוכן להסתובב בו בלילה. אבל בשנים האחרונות העיריה החליטה להעלות את קרנו של המתחם, עזרה למעצבים צעירים לעבור אליו, שיפצה את הרחובות, ארגנה אירועי מוסיקה וגם הפן הקולינרי התפתח מאוד.

ראשית, עצרנו במסעדת הנמל 24 היפה למרק בצל ולמנת פטה כבד. המסעדה ממוקמת  במבנה ששימש למחסן תבואה עוד מימי קום המדינה. הארכיטקט נתן פייביש עיצב את המקום כווילה טוסקנית, עם פיאצה בכניסה, חדרים פרטיים ומרתף יין. המסעדה מגישה אוכל צרפתי קלאסי של השף רן ראש.

במסעדת מורל השף לירז קריספין מציע טעימת טאפאסים מכל העולם. אנחנו טעמנו טרטר טונה בטאקו עם גואקמולה, חציל פרמזן וקרפצ'ו בקר עם פרמזן ורוקט. המסעדה מציעה מגוון יינות במחיר זול כאידיאולוגיה, מעשה מבורך.

טעמנו את היין של יקב וורטמן, יקב משפחתי מאזור הכרמל, שהוא גם הבעלים של הכרמים. הגפנים של היקב גדלות כמעט ללא השקיה בזכות יכולת אחזקת המים של הקרקע. טעמנו שני יינות נהדרים – פומה בלאן 2015 מענבי סוביניון בלאן ששהו בחביות ולבנט 2014, בלנד אדום עם מרלו, פטיט סירה, פטיט ורדו וקברנה סוביניון.

משם צעדנו להתיישב על הבר של מסעדת וניה. זו עברה לאחרונה שינויים פרסונליים בעמדת השף, אך האוכל נשאר טעים כשהיה. התחלנו עם קוקטייל קטן ועם מנה נהדרת של סרדינים כבושים עם פלפל חריף, שמנת, עגבניות שרי וזיתים. המשכנו בכרוב צלוי ביין וחמאה וסיימנו בקציצות בורי על חלה עם לאבנה ובפלמידה וסלט ירוקים. הייתי נשארת עוד, אבל הסיור המשיך כבר הלאה.

Chang Ba היא מסעדת אוכל רחוב תאילנדית. השף שלה מגיע מדרום תאילנד והאוכל שלו מבוסס על הרבה חומרי גלם טריים, דגים ופירות ים. מגדלים במיוחד למסעדה את הירקות התאילנדים, כמו  בק צ׳וי ושעועית ירוקה ארוכה. פרוש שמה של המסעדה הוא פיל משוגע. פיל לא היה בערב שלנו, אבל היה סלט פאפאיה ירוקה (סום-טאם) ומיני קארי שונים עם דגים, פירות ים, בקר, עוף וטופו.

כבר היינו ממש מלאים כשהגענו למבשלת ליבירה. במקום מייצרים חמישה סוגי בירה: בירה חיטה בהירה בסגנון גרמני (וייס ביר), בירה לאגר בהירה (דאבל פילס), בירה אייל כהה (סטאוט), בירה אייל בלגית ובירה אייל ענברי. את האוכל בגאסטרו-פאב הזה אצטרך לבדוק בפעם אחרת, מפאת חוסר מקום בבטן. התפריט מבוסס על מנות פאבים קלאסיות עם טוויסט אישי של השף, מנקניקיות, כנפיים וצ'יפס ועד לתבשילים, כולל מנות צמחוניות וטבעוניות.

בכל זאת, מקום לקינוח תמיד יש, גם כשאין, ואת המקום הזה מילאו, עד שאי אפשר היה לנשום עוד, מאפים נהדרים של גל'ס בייקרי. גל גבריאלי פתח את הקונדיטוריה שלו ב-2003  והוא שיווק מאפים וקינוחים לבתי קפה בכל הארץ. לאור הדרישה, נפתח במקום בית קפה, שהפך עם השנים לעסק העיקרי. רשמו לעצמכם קפיצה קטנה הכרחית לכרמל.

אז מה היה לנו שם? מרק בצל, פטה כבד, טרטר טונה, חציל פרמזן, קרפצ'ו בקר, יין אדום ויין לבן, קוקטייל, סרדינים, כרוב, קציצות בורי וסלט עם פלמידה, סלט פאפאיה, קארי, בירה, מאפי שמרים. כמו שהבנתם, רעבים לא יוצאים פה.

ג'סיקה מנחה בעיקר תיירים שמגיעים מחו"ל, אבל גם ישראלים יכולים לחגוג איתה אירוע משפחתי או ליהנות ככה סתם מלגלות מקומות בעיר שהם אינם מכירים. הסיורים כוללים טעימות בכל מקום אליו מגיעים, אז מה שבטוח, מומלץ להגיע על בטן ריקה. ועוד משהו – רכבת מתל אביב לתחנת מרכז השמונה בחיפה לוקחת כשעה ומאפשרת לכם לשתות יין ובירה כמה שתרצו. רק אומרת.

עוד רעיונות לפעילויות בחיפה חוץ מהסיורים הקולינריים של ג'סיקה תמצאו באתר I Love Haifa.

השוונץ:

נוסעים לנופש רחוק עוד יותר מחיפה, נגיד מחוץ לישראל?

בדרך, כשאתם עוברים בדיוטי פרי בשדה התעופה בן גוריון כדאי לכם להיכנס לחנות ג'יימס ריצ'רדסון. עד 6 בפברואר תוכלו לטעום כל מיני בקבוקים של וויסקי סינגל מאלט סקוטים (אבל לא רק) טובים שלא כדאי להחמיץ, כמו למשל מאקאלאן, גלנליווט, גלנרוט ועוד. וויסקי הכי מתאים לחורף ומצב-רוח טוב הוא בטח עושה. אנשי ג'יימס ריצ'רדסון מספרים שגם בבוקר, לא משנה מה השעה, אנשים טועמים וויסקי – הרי זה בטח ערב במקום כל שהוא בעולם.

הקינוח הכי טוב בעולם

הביקור האחרון בפריז הביא איתו ארוחת ערב בלתי נשכחת במסעדת L'Ami Jean ברובע השביעי. מדובר בביסטרו המגיש מנות צרפתיות קלאסיות, עם נגיעות מודרניות של השף סטפן ז'יגו. דבר אחד בטוח: אנדרסטייטמנט לא היה שם. המנות היו ע-נ-ק-י-ו-ת, גם לבעלי עיניים גדולות. כשאומרים שם מנה לשניים, מתכוונים לארבעה…

אחרי מנות הפתיחה הטובות והעיקריות המצויינות, תהינו אם יש לנו עוד מקום בקיבה השניה המיועדת למתוקים. "אתם חייבים להזמין את הקינוח הכי טוב בעולם", טען בפנינו המלצר. שאנחנו נוותר? בכל זאת, הכי טוב בעולם. ברור שהזמנו, מנה אחת לארבעה אנשים. ברור שקיבלנו קערה ענקית (בנדיבות, כבר כתבתי?).

בקערה נח לו קינוח לבנבן, גושישי, לא ממש מעורר התפעלות או יופי. אבל ברגע שנחה לה הכף בתוך הענן, היה קשה להפסיק לאכול עוד ועוד ממנו. די ברור היה שמדובר באסון קלורי, עושר שאין כדוגמתו.

ארוזו קון לצ'ה בדרום אמריקה, סוטלאץ' בטורקיה, שיר ברנג' באיראן, רייס פודינג באנגליה – הרבה שמות בהרבה שפות יש לאורז בחלב והוא מופיע כמעט בכל המדינות. לפעמים הוא מתובל מאוד (למשל עם אניס, ג'ינג'ר וקימל בלבנון), לפעמים מבושל עם חלב קוקוס (בסרילנקה). מוגש חם או קר, מבושל או אפוי גם בתנור. כך או כך, כנראה שמדובר על אחד הקינוחים האהובים ביותר בעולם.

חרשתי את האינטרנט מתוך כוונה להביא את הגרסה המיוחדת של השף ולשחזר את הטעמים הספציפיים של המנה גם בבית. אני "חוששת" שהצלחתי ובגדול!  אמנם עשיתי ויתור קטנטן (נו, לא הטרחתי אתכם ואותי בקרם אנגלז שניתן להוסיף לאורז אם לא יוצא מספיק עשיר. יצא עשיר!), גם כך מדובר על מתכון מוגזם שבמוגזם. תוכלו להכין גם את התוספות להגשה או להסתפק בקינמון (אבל למה להסתפק במועט?).

פודינג אורז, façon L'Ami Jean 

4 מנות

החומרים

לאורז

  • 100 גרם אורז עגול (ארבוריו)
  • 1/2 ליטר חלב
  • 80 גרם סוכר
  • 1 מקל וניל
  • 1/2 מיכל (120 מ"ל) שמנת מתוקה

לפיצוחים

  • 20 גרם חמאה
  • 40 גרם סוכר
  • 100 גרם אגוזים: בוטנים, אגוזי מלך, פיסטוקים ושקדים פרוסים, בחלקים שווים
  • קורט מלח ים אטלנטי

לחמאת קרמל מלוח

  • 100 גרם סוכר
  • 25 גרם חמאה, חתוכה לקוביות
  • 1/2 מיכל (120 מ"ל) שמנת מתוקה
  • קורט מלח ים אטלנטי

אופן ההכנה

לאורז

  1. בשלו את האורז במים, בהתאם לזמני ההכנה הרשומים עליו, עד שמוכן. הסירו מהאש.
  2. הוסיפו לסיר האורז את החלב ומקל הוניל, ערבבו והביאה לרתיחה.
  3. הוסיפו את הסוכר והמשיכו לבשל על אש נמוכה, תוך ערבוב מדי פעם והשגחה צמודה.
  4. עם סכין חצו את מקל הוניל והוציאו את גרגרי הוניל, הוסיפו לחלב.
  5. בשלו עד שהחלב נספג כמעט לגמרי באורז והסירו מהאש.
  6. צננו את האורז בחלב לפחות שעתיים במקרר.
  7. לאחר מכן, הקציפו את השמנת המתוקה לקצפת חזקה ובתנועות קיפול הוסיפו לאורז בחלב.
  8. חלקו את האורז לכוסות הגשה ושימו במקרר עד להגשה.

לפיצוחים

  1. המיסו חמאה במחבת.
  2. הוסיפו סוכר ופיצוחים (אפשר להוסיף גם את מקל הוניל שנשאר מבישול האורז) וערבבו היטב, עד שהסוכר נמס. תבלו גם במלח ים.
  3. העבירו את הפיצוחים לנייר אפיה ותנו להם להתקרר.
  4. לאחר שהפיצוחים התקררו והתקשו, קצצו אותם עם סכין כבדה למידה הרצויה על ידכם

לחמאת קרמל מלוח

  1. שימו סוכר במחבת עם תחתית עבה, וחממו על אש בינונית עד שהסוכר הופך לקרמל חום.
  2. בזהירות הוסיפו חמאה וערבבו.
  3. מזגו גם את השמנת המתוקה ואת המלח וערבבו היטב.

להגשה

  1. הגישו את האורז בחלב (בעצם בקצפת, אבל בואו לא נדקדק) בליווי פיצוחים וקרמל חמאה מלוחה.
  2. בתיאבון!

 

להגיש את הלחי השניה

היו שנים שאוכל צרפתי היה סמל לקולינריה גבוהה, למקצוענות, להקפדה על חומרי גלם מעולים, לטכניקה מושלמת. אחר כך התחילו להשמיץ את כמות החמאה והשמנת שלו. טענו שהוא מיושן וכבד לעיכול. מטבחים אחרים עלו וירדו, ויאטנמי, פראוני, מקסיקני, יפני. פאסט פוד אמריקאי תפס נתח. הדיאטה הים תיכונית הוכרזה כבריאה ביותר. וגם הפיוז'ן נתן פרשנות משלו למנות מוכרות.

הביקור האחרון בפריז החזיר לי את האמון שבאוכל הצרפתי ואת והחדווה שבאכילתו. ברוטב הויניגרט המצוין שליווה את החסות הרכות, בגבינות הבשלות, במנות הבשר המתמסרות, בצדפות האויסטר הטריות שאוכלים בעמידה בשוק וכמובן, בבאגט עם החמאה בארוחת הבוקר. כמו בתחומים רבים, האיזון הוא הקסם ולא בכדי הצרפתים אינם שמנים. אם אוכלים בצהריים כבד, בערב נסתפק בסלט. אם בערב נאכל בשר, בצהריים נסתפק בסנדוויץ'. וכמובן שהכי חשוב לשלב בארוחה יין (אגב, הטרנד העכשווי כעת בפריז החורפית – יין חם).

הנה מנה נפלאה – לא פחות! – של לחי בקר (או עגל), חלק בפרה שהוא פחות שכיח במתכונים שאני מכירה בישראל וחבל. לכל מי שלא אוהב כשהבשר שלו הוא חוטים-חוטים או חלילה צמיגי, יש פה מנת בשר ברכות מקסימלית, עם רוטב שחייבים לנגב שוב ושוב עם החלה, הרבה אחרי שהבשר נגמר. בשר ברוטב יין אדום הוא קלאסיקה צרפתית וכמנה חורפית עכשיו זה הזמן להכין אותה.

לחי עגל ביין אדום (Joue de Boeuf au Vin Rouge)

החומרים

  • 1.5-2 ק"ג לחי עגל, חתוך לקוביות גדולות
  • 3 גזרים ,קלופים וחצויים
  • 2 כרישות דקות, חצויות
  • 4 שיני שום קלופות
  • 2 עלי דפנה
  • 4 ענפי טימין
  • 1 בקבוק (750 מ"ל) יין אדום טוב לשתיה
  • שמן, לטיגון
  • קמח
  • 1 בצל, קצוץ
  • 500 מ"ל ציר בקר או מים
  • 400 גרם עגבניות מרוסקות
  • מלח, פלפל שחור

פפפ

אופן ההכנה

  1. בקערה הניחו פיסות בשר, גזר, כרישה, שום, עלי דפנה, טימין ומזגו מעל את היין.  כסו והכניסו למקרר ללילה.
  2. הוציאו את הבשר מהיין, נגבו אותו וקמחו מעט.
  3. מזגו 2 כפות שמן בסיר שיכול להיכנס לתנור וטגנו קוביות בשר בשכבה אחת, משני הצדדים. הוציאו את הבשר מהסיר לצלחת וטגנו את קוביות הבשר הבאות, עד לסיומן.
  4. עם סיום הטיגון של הבשר, מזגו עוד 2 כפות שמן וטגנו בסיר את הבצל הקצוץ. הוסיפו לסיר גם את הגזר, השום והכרישות וטגנו עוד כמה דקות.
  5. החזירו את הבשר לסיר ומזגו את היין וציר הבקר. הוסיפו גם את העגבניות המרוסקות ואת התבלינים.
  6. הביאו את התבשיל לרתיחה והכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לשעתיים לפחות, מכוסה.
  7. הסירו את המכסה ואפו עוד כחצי שעה.
  8. הגישו את הבשר עם הרוטב והירקות, בליווי פירה תפוחי אדמה (הכי טעים) או אורז.

 

בתיאבון!

השוונץ:

  • את היין בו תעשו שימוש נא בחרו בתשומת לב, כפי שאתם בוחרים את הבשר. כי יין שלא ראוי לשתיה עלול לגרום למנה לא ראויה לאכילה. וחבל…
  •  אם מעניין אתכם לדעת יותר על הארוחה הגסטרונומית הצרפתית, זו שאונסק"ו הכירה בה כמורשת תרבותית של האנושות, אתם מוזמנים לעיין בפוסט שלי הזה מלפני כשנה.

בוקר בשוק רנז'יס

שוק המזון הסיטונאי של פריז שכן קרוב ל-800 שנה באזור הלה-האל שבמרכז העיר. הסוחרים של "הבטן של פריז", כפי שקרא לשוק אמיל זולא, נהגו להתחכך בביסטרו השכן במבלים שיצאו בדיוק מהאופרה. אלא שבשנת 1969, בהוראתו של שארל דה גול, עבר השוק למתחם שהוקם במיוחד עבורו ברנז'יס (Rungis), שבעה ק"מ דרומית לפריז.

הפריזאיים השמרנים לא יכלו לתאר לעצמם את הפרידה מהשוק, שהיה אחד מסמליה של העיר. הפסימיים אף הזהירו שהמעבר הזה לא יצליח כי מסעדנים לא יבואו לבדוק את הסחורה וצרכנים פרטיים לא יבואו לקנות את מה שנשאר לאחר המסחר הסיטונאי. אלא שהשוק הלך וגדל ובעיות התנועה וההגיינה שיצר לא הותירו ברירה. כל השוק עבר לרנז'יס (פרט למתחם הבשר, שעבר אף הוא 4 שנים מאוחר יותר) והוא נפתח למסחר כעבור 24 שעות במשכנו חדש.

מאז המעבר לפני כ-48 שנה, המסחר בשוק נעשה יותר ע"י אנשי מקצוע מאשר ישירות ע"י שפים של מסעדות וכל ההתנהלות בשוק הפכה ממוסדת יותר, אבל השוק ממשיך להיות הלב הפועם של הקולינריה האירופאית. שוק רנז'יס ממוקם ליד שדה התעופה אורלי, מה שמקל על היצוא והיבוא שלל הסחורות, מכיוון שלתוצרת המגיעה לרנז'יס יש ביקוש לא רק בצרפת, אלא בכל העולם. הוא נחשב לגדול ביותר בעולם – למעלה מ-2,000 דונם,, עיר קטנה וניתן לרכוש בו בשר ועוף, דגים, ירקות ופירות ופרחים תחת קורת גג אחת. כשני מיליון טון של תוצרת טריה בשנה עוברים בין ידיהם של עשרות אלפי מוכרים וקונים והיא משתנה לפי העונה או האופנה.

אז איך מגיע האוכל שלנו לצלחת? בעלי הדוכנים בשוקי האוכל, חנויות המזון הארטיזנליות המתמחות, מסעדות וגם השוק המוסדי (בתי חולים ובתי ספר, למשל) – כל אלה קונים את הסחורה שלהם בשוק הסיטונאי של רנז'יס. סופרמרטים, אגב, קונים ישירות ממגדלים ויצרנים יעודיים שלהם ורוב המזון שנמכר בהם אינו עובר דרך השוק הסיטונאי.

כדי להבין את שוק המזון יש להשכים קום ב-04:00 בבוקר (יש הקוראים לזה לילה) ולצאת החוצה כשכולם עוד ישנים. אחרי רבע שעה נסיעה ולבישה של חלוק וכובע כדי לשמור על רמת הגיינה מתבקשת, עברנו בין האולמות השונים המאכלסים את התוצרת. התחלנו בדגים ופירות הים, המשכנו בבשר בקר ובשר ציד, עברנו לתרנגולות, לחזירים ולארנבות, ראינו את הגבינות ומוצרי החלב ואת הירקות והפירות. ביקרנו גם בביתן החדש של המזון האורגני ואפילו התרשמנו ממתחם מיוחד שהקימו לאוכל הגדל ומיוצר באזור האיל-דה-פראנס. לסיום, קינחנו בפרחים יפהפיים הנשלחים מכאן לכל חנויות הפרחים.

הביקור שלנו בשוק הסיטונאי של רנז'יס התרחש כמה ימים לפני חג המולד, כך שהתכונה היתה רבה, השוק היה מלא בכל טוב ומוצרים רבים הגיעו במיוחד לארוחות החג. מצאו חן בעינינו נקודות החפיפה בין האולמות, כמו למשל מוכרת הלימונים באולם הדגים ופירות הים, שמטרתה היתה להקל על הקונים-הקמעונאיים, כדי שלא יטרחו ללכת לאולמות אחרים.

אני רוצה לתת לתמונות לספר את סיפור הביקור בשוק הסיטונאי של פריז, כי הרי ידוע שתמונה שווה אלף מילים, אבל אני מרגישה חובה לשים כאן הזהרה קטנה: למרות שבאופן אישי לא חוויתי שום תחושה לא נעימה, במראה או בריח, לא כל התמונות קלות לצפיה למי שאינו מורגל לראות בשר בצורתו הראשונית. לטעמי זהו אחד הפוסטים החשובים והיפים שלי ואני גאה לפתוח איתו את השנה החדשה.

– –

4:45 בבוקר, אולם הדגים ופירות הים. עדיין לילה לגמרי והמסחר כמעט ונגמר. כל החבילות מסודרות ועל כל חבילה יש את השם של המסעדה או הקונה. בכל זאת יש הזדמנות להציץ בקונים אחרונים שעדיין מתמקחים עם המוכרים.

המסחר בדגים ופירות ים מתחיל ממש מוקדם בתוך הלילה

שרימפס שדגו ממש לפני כמה שעות

צדפות קוקי סן-ז'אק הכי טריות שיש

דג חרב

טונה אדומה

זה המקום ממנו קונות המסעדות את הדגים לארוחה שיבשלו אח"כ בערב

5:30 בבוקר, אולמות הבשר. צריך להגיע מוכן נפשית לאזור הזה, שכן בו מתבצעות עבודות רבות הקשורות בתהליך הכנת הבשר לאחר השחיטה. פה חותכים את הבשר, מחלקים לנתחים, אורזים ואפילו מכינים מהם מנות מוגמרות.

בשוק הסיטונאי מנקים ומחלקים את הפרות לאחר השחיטה. הכל נקי ואין ריח לא נעים.

כך נראית קיבה

עוד איברים פנימיים

ראשים ורגליים של עגלים

במדף העליון כבדי עגל ובתחתון כבדי בקר. מזהים לפי חוזק הצבע האדום

לבבות, ריאות, כבדים

וגם מוצרים מוגמרים – ירך חזיר, נקניקיות, בשר טחון ועוד

06:30 בבוקר, אולם העוף ובשר הציד. כשנכנסים לאולם הזה מבינים שיש הרבה הגדרות למילה "תרנגולת" ואין מדובר בזן אחד בלבד. בצרפת נהוג להציג בחלון הראווה את כל התרנגולת, מהציצית ועד הרגליים, כסמל של גאווה ואיכות.

כך נראה מי שגאה במוצר שלו

שלווים חמודים

כבד אווז, כי אין כמו פואה גרה כדי לחגוג את השנה החדשה

תרנגולות איכותיות עטופות כמו תכשיטים

תרנגולות ברס נחשבות לטעימות שבתרנגולות בזכות המזון המיוחד שלהן

תרנגולות ברס מקבלות בתווית את צבעי הדגל הצרפתי כמקור לגאווה

יש תרנגולות ברס כה מיוחסות שהן נעטפות בלבוש מיוחד

תראו מה מצאתי באחד הארגזים… מעולם לא היה מובן יותר הביטוי "מהשדה לצלחת"

ויש גם חזרזירונים קטנים שנמכרים בשלמותם

החזירים מסודרים למפקד

07:30 בבוקר, אולם המזון האורגני. עדיין קטן והמסחר שקט אבל מנבאים לו שיגדל מאוד בשנים הקרובות.

ירקות אורגניים

ביצים אורגניות פופולריות בצרפת אפילו יותר מהביצים הרגילות

07:45 בבוקר, אולם הגבינות ומוצרי החלב. מבחינתי זה היה האולם עם המוצרים הכי מעוררי תיאבון. התחשק לי לאסוף ה-כ-ל ולקחת הביתה.

גליל גבינה חגיגי לחג המולד

תארזו לי הכל!

גלילים, גלילים של גבינה

ועוד גבינות

גבינות מהסוג הקרמי

גבינות עיזים טריות

קממבר

יוגורט במגוון טעמים

גבינוות עם רוזמרין

גבינות עיזים בציפוי פחם

יש לי חולשה לקרוטן דה שברה.

ויש אפילו חדר מיוחד שם נותנים לגבינות להבשיל ולהעלות עובש

המלכה האם, הפרמזן

נשביתי בקסם ההטבעה של השם, גרוייר

כמעט 5 ק"ג קרם פרש, לצריכה חודשית של כל השכונה.

08:30 בבוקר, השמש זורחת וזה הזמן להפסקה לטארטין וקפה-קרם (ה"הפוך" הצרפתי). בשוק של רנז'יס כשאומרים טארטין מתכוונים לשני החלקים של חצי באגט מרוחים בחמאה ולא רק לחלק אחד כמו בעיר, כי פה לוקחים ברצינות את הרעב. והקפה גדול ומלא חלב חם כי קפוא בחוץ. בכלל, חשוב להתלבש חם, גם בקיץ, מכיוון שהאולמות מקוררים כדי לשמור על הטריות של המזון. המוכרים והקונים מתקבצים יחד להתחמם מעט, לשתות קפה (אולי בעצם קוניאק) ולרכל על המצב.

09:00 בבוקר, אולמות הירקות והפירות. מכל העולם מגיעים מיני ירקות ופירות, שורשים ועשבי תיבול.

פטרוזיליה, כוסברה, רוזמרין, בזיליקום ומה לא

אפונה יפהפיה

אגודות של בצלים ירוקים

תפוזים מספרד

עכשיו הוענה של האגסים

מיליון כרישות

פטריות שמפיניון שעושות חשק לתת ביס

מי אוהב מנגו?

אנדיב הוא אחד מירקות העלים האהובים בצרפת ואוכלים אותו טרי או אפוי

IMG_6133

גם לכם נדמה שליצ'י הפך אופנתי השנה?

אהבת חיי: פטל, אוכמניות ועוד מיני פירות יער

השעועית הצרפתית הדקה היא אחד מהירקות האהובים עלי בעולם!

כרוביות האלמוגים המהפנטות הללו

את הטרוף, פטריות הכמהין השחורות והלבנות, מחזיקים מאחורי חלון זכוכית. ליתר בטחון.

המון שום

כי אין דבר כזה יותר מדי רוזמרין

ירקות שורש שאני לא מכירה. מי יודע מה זה צנון Green Meat?

הצרפתים גאים בפטרוזיליה המסולסלת שלהם, שגדלה כל השנה ליד תעלת לאמאנש

לעלים הללו קוראים מאש (לא אותו הדבר כמו שעועית מש) והם לדעתי העלים הכי טעימים שיש!

עגבניות יפהפיות להכין סטייק עגבניה

עגבניות שרי תוצרת הולנד

חיפשתי, חיפשתי וכמעט שהתייאשתי. אף ירק או פרי מישראל? מצב החקלאות בישראל אמנם בכי רע, אבל לא תפוזים, לא עגבניות שרי וגם לא אבוקדו? ובכן, בסוף גיליתי פרי אחד שלנו. אמנם מגיע באריזה שמחביאה את מקורו, אבל לגמרי כחול לבן – התמר!

תמר מג'הול תוצרת ישראל. לפי האריזה אפשר לחשוב שמדובר על תמר מירדן, אבל הנה הפתעה.

ובפינה של אחד מהאולמות, נותנים כבוד לתוצרת החקלאית של מחוז איל דה פראנס, שבירתו היא פריז. כי למרות שהשוק פתוח ליבוא או לסחורה מכל רחבי המדינה, החשיבות שבצריכת תוצרת מקומית-ספציפית נשמרת בקפדנות ע"י כל צרפתי.

אוכלים מקומי

10:00 בבוקר, אולם הפרחים. אין יפה מלסיים את הסיור בריחות פריחה ובצבעוניות עזה.

שושנה דמארי היתה נהנית פה

צבעונים, ורדים, חרציות ומה לא

המימוזה היא הפרח האהוב בעונה הזו

ועוד קצת צבע בעיניים

כי קשה להתחרות בטוליפים

רוצים גם אתם להגיע לשוק? תוכלו ליצור קשר עם סטפני קרטיס או עם איזבל בשלר, שתי עיתונאיות אוכל ויין בעלות ניסיון רב בהדרכה, שידאגו לכם לסיור פרטי המתחיל באיסוף מהמלון שלכם: Stéphanie Curtis, stephanie@piro-curtis.info, tel: 00-33- 1-45. 27. 05. 05 or 00-33-6-06. 77. 57. 76;  Isabelle Bachelard, i.bachelard@orange.fr, 00-33- 6-82. 10. 49. 14.