בסך הכל חביתה

קראתי בראש השנה את הספר "ארוחת ערב עם אדוארד" מאת איזבל וינסנט שיצא לאור בעברית ע"י הכורסא הוצאה לאור. הספר מביא את סיפורה של המחברת, עיתונאית בניו יורק פוסט, אשר חווה את התפוררות נישואיה. במצב של רגשות נחיתות וחוסר בטחון עצמי היא פוגשת את אדוארד, אביה בן ה-93 של חברתה, אשר מזמין אותה לרצף של ארוחות ערב מושקעות שהוא מכין לשניהם, המרפאות לא רק את הגוף כי אם גם את הנפש. הספר קל לקריאה וקולח, לפעמים אפילו מדי – אין בו הרבה עומק והוא ספר טיסה קלאסי.

Edward_front-9

המוטיב הגסטרונומי מאוד מרכזי בספר ומוזכרות בו מנות מרשימות כמו גאלט תפוחים, תפיחיות, דמי גלאס ומרטיני קפוא, אבל אני הלכתי שבי דווקא אחרי תאורי החביתה. המחברת מספרת על טבח שגילה את סודות החביתה:

"לסנט ג'ון היה כשרון להכנת ביצים. כשאדוארד ביקש ממנו לגלות לו את סוד הביצים המקושקשות שלו, אמר לו סנט ג'ון שהוא לעולם אינו מטגן את כולן בבת אחת; הוא עושה את זה בשלבים. אדוארד חלק עם פולה את  הטריק, וכעת התעקש ללמד גם אותי. הוא השתמש בביצי משק טריות, שהחלמונים הכתומים שלהן הבהיקו כששבר אותן לתוך קערה. לאחר מכן טרף את הביצים עם מעט חלב או שמנת מתוקה, הוסיף מלח ופלפל, ולבסוף המס חמאה במחבת חמה ורגע לפני שהשחימה הוסיף את הביצים, אבל רק חצי מהתערובת. " אף פעם לא בבת אחת", חזר אדוארד על המילים. "מטגנים את הביצים בשני שלבים". אחרי שהחלו הביצים במחבת לרחוש ולבעבע, הפריד אותן אדוארד בעדינות בכף עץ, הנמיך את הלהבה, הוסיף את יתרת התערובת החלקלקה-צהבהבה וטיגן אותה עד שהביצים היו אווריריות, תפוחות ועטופות כולן בחמאה."

לאחרונה ראיתי בכל מיני אתרים שאנשים מתעסקים בהגדרה למה שנקרא "החביתה המושלמת", כזו שהיא רכה וקרמית אך גם מתובלת במידה.

למרות שמדובר לכאורה במנה ש"כל אחד יודע להכין" והרי אתם הכנתם חביתות כל כך הרבה פעמים…

בכל זאת – הנה כמה כללי זהב שיעזרו לכם להכין את החביתה המושלמת:

מדובר במנה שמורכבת ממעט חומרי גלם ולכן איכותה תלויה מאוד בטיב חומרי הגלם – השתמשו בביצים טריות. רוצים להשקיע עוד? – קנו ביצים אורגניות.

טרפו היטב את הביצים היטב לפני הבישול, כדי להכניס אוויר לתערובת ולהפוך את החביתה לרכה יותר.

הוסיפו חלב לתערובת כדי להעשיר את החביתה. אפשר להחליף בשמנת מתוקה או בקרם פרש לאקסטרה שחיתות.

המיסו חמאה איכותית במחבת על אש קטנה.

מזגו מחצית מתערובת הביצים למחבת.

בשלו את החביתה על אש קטנה. אני יודעת שאתם ממהרים, אבל פה זה קריטי – לא תקבלו תוצאה טובה על אש גבוהה.

הזיזו את הביצים במרית פנימה למרכז והוסיפו את שארית תערובת הביצים בקערה למחבת.

מחבת עם ציפוי שאינו נדבק יקל עליכם את המלאכה.

הזיזו את כל החביתה עם מרית בתוך המחבת, בתנועות עדינות, מהשוליים פנימה.

בבקשה! – אל תרביצו לחביתה ואל תחתכו אותה לחתיכות קטנטנות במרקם צבאי כמו של קוטג'.

סגרו את האש כשהחביתה כבר לא נוזלית אבל נראית לא מוכנה לגמרי – היא תמשיך להתבשל עוד קצת גם לאחר שתוציאו אותה מהמחבת.

תבלו את החביתה במעט מלח ופלפל שחור לפי הטעם והגישו.

יש מי שמניח את החביתה שלו על טוסט או לחמניה מרוחים בחמאה. אחרים מתבלים בעירית קצוצה, שבבי פרמזן או פרוסות פלפל צ'ילי.

אני אוהבת לפורר לתערובת הביצים קצת פטה או גבינה בולגרית לתוספת מליחות (ואז לא להוסיף מלח) ולפזר עלי זעתר מעל.

בתיאבון!

השוונץ:

במסגרת פסטיבל הסרטים בחיפה שיתקיים בחג הסוכות הקרוב יוקרנו כמה סרטים תחת הקטגוריה דוקולינריה, ביניהם סרטים דוקומנטריים על שפים מפורסמים ואנשי יין ואלכוהול. בנוסף, יוקרן גם הסרט "החגיגה של באבט" הנפלא לרגל 30 שנה ליציאתו לאקרנים. והממתק – לאחר כל סרט יתקיים פאנל בהנחייתה של הילה אלפרט שתשוחח עם אנשי קולינריה מקומיים. נשמע תענוג!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אוכל, מחשבות רציניות על אוכל, ספרים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s