לא קופאים על השמרים גם בחג המולד

פריז הקרה מקושטת כולה בשרשראות של נורות צבעוניות המבשרות ברחובות את בואו של חג המולד, חלונות הראווה של החנויות מתחרים זה בזה מי מקושט יותר וכל האווירה מרגשת.

לכבוד חג המולד גם האתרים והבלוגים ברשת חגיגיים ומלאים בהמלצות למאכלי החג. בשר צלוי, עוגת פירות, שמפניה ועוד מאכלים שמכינים פעם בשנה. בצפון צרפת ובבלגיה נהוג לאכול בחג Cougnou, לחמניית בריוש מתוקה המכונה גם "הלחם של ישו" ושצורתה באה להזכיר תינוק עטוף, משה בתיבה סטייל, רק עם ישו…

כשמזכירים שמרים, אני נקראת אל הדגל ומתייצבת במטבח. על אחת כמה וכמה כשמדובר בחגיגה של חמאה שמעניקה למאפה רכות מפתה. נהוג להוסיף ללחמניה הזו צימוקים ופניני סוכר, אבל אפשר בהחלט לגוון עם שוקולד צ'יפס או חמוציות. כשומרת מסורת ידועה, הכנתי את לחמניית הבריוש ליום ההולדת של ישו בלי שינויים. ילדים יטבלו אותה בשוקו חם; אני שידכתי לה מבעבע, כי אם כבר חגיגית אז עד הסוף.

Cougnou – בריוש צימוקים ופניני סוכר

4 יחידות

החומרים

  • 180 מ"ל חלב פושר
  • 11 גרם שמרים יבשים
  • 500 גרם קמח לבן
  • 80 גרם סוכר לבן
  • 1/2 כפית מלח
  • 100 גרם חמאה, חתוכה לקוביות קטנות
  • 2 ביצים
  • 60 גרם צימוקים כהים
  • חלמון ביצה להברשה
  • 15-20 גרם פניני סוכר (להשיג בחנויות מתמחות)

פפפ

אופן ההכנה

  1. מזגו חלב פושר לקערת מיקסר עם וו לישה ופזרו מעל את השמרים. הניחו לכמה דקות לתסיסה.
  2. הוסיפו לקערה קמח, סוכר ומלח והתחילו ללוש במהירות איטית.
  3. הוסיפו גם חמאה וביצים ולושו עוד כ-10 דקות במהירות בינונית עד שמתקבל בצק גמיש ורך.
  4. צרו כדור מהבצק ותנו לו לנוח בקערה, מכוסה בניילון נצמד, כשעה, עד להכפלת נפחו (בחורף אפשר גם שעה וחצי).
  5. חלקו את הבצק ל-4 יחידות, שטחו כל אחת מהן ופזרו צימוקים עליה. כדררו את הבצק לכדור עם הצימוקים בתוכו.
  6. חלקו כל כדור בצק לשני חלקים 2/3-1/3 ואת החלק הקטן חלקו שוב לשני חלקים שווים.
  7. את כדור הבצק הגדול גלגלו לגליל ואת השניים הקטנים לכדורים, אותם הצמידו משני צידי הגליל המרוחקים יותר.
  8. כסו שוב את הבצקים בניילון נצמד ותנו להם לתפוח כ-45 דקות נוספות.
  9. הברישו את הבצקים בחלמון ביצה ופזרו מעל את פניני הסוכר.
  10. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות ל-25-30 דקות, עד להזהבה.
  11. מאפי שמרים הכי טעים לאכול כשהם טריים, אז מומלץ לצרוך מיד או לפחות באותו היום. אם מתחשק לכם להשאיר ליום שאחרי, כדאי להכניס לתנור חם לכמה דקות לפני שאוכלים.

בתיאבון!

 השוונץ:

מחפשים מבעבע לחגוג איתו את סיום שנת 2017? ירדן בלאן דה בלאן 2009 של יקב רמת הגולן עושה לכם את העבודה ובגדול. מבעבע יבש ואלגנטי, עם חמיצות עדינה והרבה רעננות. עם לא פחות מזה נתחיל את שנת 2018!

פרפרנית, הגרגרנית מתארחת ב"פריזאית"

"פריזאית", האישה עם הבלוג הנהדר לאוהבי פריז באשר הם, הציעה לי לכתוב על חמש חוויות נעימות וטעימות מביקורי האחרון בפריז. כבוד גדול! היה קשה לבחור, אבל הנה כמה המלצות שוות במיוחד שיעשו לכם חשק לקנות כרטיס טיסה, גם בדצמבר.

– –

לפני 20 שנה חזרתי מפריז לאחר שגרתי בה כמה שנים. משהו בה נשאר בי, כנראה לתמיד. פרנקופיליה היא כמו החתמה, שהרי מאז חזרתי לפריז עשרות פעמים ולעולם אינני שבעה. אני תמיד מתרגשת לקראתה, כמו שפוגשים בן משפחה אהוב.

ואם אפשר להיתלות באילנות גבוהים: "סופרים צריכים שיהיו להם שתי ארצות, זו שהם שייכים אליה וזו שהם חיים בה באמת. זו השנייה היא רומנטית, היא נפרדת מהם עצמם, היא אינה אמיתית אבל היא באמת קיימת" (גרטרוד שטיין, פריז, צרפת).

לפני שאני מגיעה לפריז אני מתכננת ומתכוננת לקראת המקומות בהם אבקר. ברור שאני חייבת להגיע לאלה הקבועים, שהם כמו בית שני עבורי; לקפה מתחת למלון, שם יודעים איך אני אוהבת את הקפה והטארטין שלי בבוקר; לשוק הקרוב דרכו אני מגיעה אל הרחוב המוליך אל הסיין. ומנגד, משתוקקת להכיר מקומות חדשים ולהפתיע את עצמי גם בפריז המתחדשת.

אני משתפת אתכם בכמה המלצות מהנסיעה האחרונה. סעו אליה בשניים לסוף שבוע רומנטי, ברביעייה למפגש חברים וגם לבד, לגילויים מסעירים עליכם ועל העיר.

Bistro Paul Bert

ביסטרו בן כ-30 שנה, המציע את הקולינריה הצרפתית הוותיקה במיטבה. נכנסנו אליו ביום בו התחיל השלג הראשון בחורף לרדת והוא שימש לנו מקום מפלט. הביסטרו ממוקם במה שהיה לפניו Boucherie (קצב) ומקררי הבשר שלה משמשים כיום את הביסטרו לקירור בקבוקי יין. הביסטרו הזה אהוב על רבים כי השף שלו משתמש בחומרי גלם טריים ועונתיים ישר משוק אליגרה הסמוך והוא גם חובב יין. לא צריך הרבה יותר מזה.

הארוחה נפתחת בגוז'ר, אותן פחזניות גבינה חמודות, שמוגשות לשולחן לכל סועד עוד טרם הגיע האוכל. אפשר להזמין ארוחה עסקית בצהריים במחיר מופחת או לבחור מנות מהתפריט השלם. בואו נגיד שאם אתם שם, מומלץ להזמין את הביצים העלומות ביין אדום וציר בקר, מנה צרפתית קלאסית ולנגב בהרבה לחם את הרוטב. ולקינוח – סופלה גראנד מרנייה גדול, שמתחשק להיכנס לתוכו וללקק את הדפנות.

18 rue Paul Bert, 75011

L'Ami Jean

מסעדה קטנה מלאת אווירה של שף עם אגו גדול והרבה יחסי ציבור, אשר מציעה מנות צרפתיות מסורתיות בחותם אישי. לשף Stéphane Jégo כבוד גדול לחומרי הגלם ואהבה גדולה למשרים אלכוהוליים, שמעשירים את טעמו של הבשר ומרככים אותו. אה, ועוד משהו – בניגוד לדימוי, פה מגישים מנות גדולות ממש. אפילו גרגרנים כמונו לא הצליחו לסיים מהצלחת, אז אני ממליצה להזמין בעדינות.

לפתיחה חזות שליו קטנטנים צלויים עם ערמונים, אנדיב עם סרדין מצופים ז'מבון ואפויים בתנור וריזוטו סרטנים ולעיקריות ארנבת שהושרתה בקלבדוס כמה ימים או חזיר הבר שהושרה ביין לפני הבישול. והפירה! קשה לדעת אם בפירה היו יותר תפוחי אדמה או יותר חמאה (אני אומרת חמאה). חייבים להשאיר פה מקום לקינוח. הזמנו מנה מרעננת של קלמנטינה צלויה עם קציפת לימון ומרנג וכן את קינוח האורז בחלב המפורסם של המקום עם תוספת של פיסטוקים וקרמל. לאכול ולהתעלף.

אם תרצו להכין בבית, הנה המתכון לקינוח האורז בחלב המיוחד הזה

לאוהבי הקולינריה מומלץ להעמיק במשנה הקולינרית של השף באתר המסעדה.

27 rue Malar, 75007

Le Clown Bar

גילוי חדש מהפעם האחרונה – בר יין חמוד עם האוכל הכי מרגש ומפתיע שהיה לי לאחרונה. חובה להזמין מקום – הנה אמרתי את זה כבר בהתחלה. הבר הזה ממוקם אמנם במבנה היסטורי עם תקרה משגעת וציורי ליצנים, אבל השף הוא יפני וצעיר והמטבח מתנהל בשקט ועם המון יצירתיות.

כמו במסעדת Saturne של אותם הבעלים, גם פה תוכלו ליהנות מאוכל מעולה המוגש בצורה יפהפיה ומינימליסטית על הצלחת: קוקי סן ז'אק נאות מונחות בתוך צדפה עם ריקוטה מעושנת מגורדת מעל, פיסות מקרל נא המוגש על קרם אגוזים, חמון איבריקו, פרוסות דקות של בטן חזיר כבושה וסרדינים בטמפורה שחורה עם רוטב פלפלים. את כל אלה ליוו יינות מצוינים מקומיים שהתאימו למנות.

114 Rue Amelot, 75011

יקב בפריז – Clos Montmartre

קשה להמעיט בחשיבות היין בקולינריה הצרפתית וכולם יודעים להגיד בורדו, בורגון ולואר. אבל מי ידע שפריז היתה מכוסה כרמים? מסתבר שכבר לפני 2,000 שנה גידלו בה ענבים ליין. עם התפשטות העיר עם כבישים ובניינים, הלכו היקבים והתמעטו. למרבה ההפתעה, נשארו עד היום בפריז 8 יקבים קטנים, אשר שייכים לעירייה.

ביקרתי ביקב Clos Montmartre אשר התחיל לפעול באזור כשהמונמרטר היה עדיין כפר קטן מחוץ לעיר הגדולה. ליקב הזה סיפור מעניין שכן הוא הוקם ע"י האמנים תושבי הרובע ועד היום מהווה מקור גאווה להם, גם אם היין המיוצר אינו ממש מהמשובחים. במקור היקב הכיל 27 זני ענבים ב-2 הדונם שלו (!!) אבל היום גדלים בו שניים בלבד – פינו נואר וגמאי. בקבוקי היין, המעוטרים בתוויות פרי ידם של האמנים תושבי המקום, מוצעים למכירה פומבית כתרומה מדי שנה. אפשר לבקר ביקב רק בסיורים מאורגנים מראש, בהדרכתה של נשיאת העמותה של היקב. אני השתתפתי בסיור באנגלית של Paris Wine Walks.

Rue des Saules, 75018

תערוכות בפריז

פריז מציעה תמיד תערוכות אמנות מופלאות. יש לי חיבה מיוחדת לתערוכות נושאיות, אשר מעמיקות בתחום מסוים ומרחיבות את הידע וההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים. תערוכה נהדרת כזו, אשר מוצגת כרגע בפונדסיון לואי ויטון, היא Etre Moderne: Le MOMA a Paris אשר מביאה לראשונה לפריז אוסף יצירות משמעותי מהמוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק.

התערוכה סוקרת את התפתחות האמנות המודרנית בעולם, דרך 200 יצירות המייצגות תקופות שונות של המוזיאון, מאז היווסדו בשנת 1929. התערוכה הראשונה הציגה למבקרים את סזאן וגוגן ומאז הוצגו בה אמנות אבסטרקטית, מינימאליזם ופופ-ארט. עם השנים התפתח המוזיאון גם לתחומי אמנות נוספים כמו צילום, וידיאו, ארכיטקטורה, מוזיקה, עיצוב ועוד.

הבניין של המוזיאון, אשר תוכנן ע"י פרנק גרי וממוקם ביער בולון (למעשה מחוץ לפריז), מצדיק ביקור בפני עצמו.

התערוכה מוצגת עד 5 במרץ, 2018.

8, Avenue du Mahatma Gandhi, Bois de Boulogne 75116

– –

לעוד תמונות מעוררות השראה מהטיול הזה, אתם מומנים להיכנס ולעקוב אחרי דף האינסטגרם של הגרגרנית.

לשירת התקווה

שוק התקווה הוקם לפני כשמונים שנה בשכונה בעלת אותו השם. שערו עומד היכן שנפגשים רחוב האצ"ל ודרך ההגנה (אל דאגה, קצת יותר דרומה עוברת דרך לח"י) והוא מתפרש גם לרחובות הסמוכים. עם מחשבות על השם האופטימי של השוק מתחיל הסיור שלנו במקום, בהדרכתו של חיליק גורפינקל, עיתונאי אוכל וחובב שווקים.

השינויים הדמוגרפיים שעברה השכונה לאורך השנים ניכרים בקונים ומשפיעים גם על ההיצע בשוק.  תושביה המקוריים היו יוצאי עירק ותימן, להם נוספו עם השנים עולים מברית המועצות לשעבר והיום זהו מקום מושבם של רבים ממהגרי העבודה והפליטים. וכך תוכלו למצוא זה סמוך לזה, קובות עיראקיות, דגים מלוחים ומוצרים אסיאתיים.

השוק פועל במתכונת של שוק אוכל מסורתי, אליו מגיעים כדי להצטייד בירקות ובפירות עונתיים, בדגים ובבשר. לא תמצאו בו את "הצעקה האחרונה" של הקולינריה, בייסיק אבל במובן הטוב של המילה. הנה "טעימה קטנה" מהמקומות בהם סיירנו עם חיליק.

לפני כעשר שנים השוק עבר שיפוץ והיום נעים לשוטט ולקנות בו. דוכני הדגים, למשל, עושים חשק לקנות בהם מיני דגים למרק, לחריימה או למעדנים אחרים. ברור שגם הסלמון, הפייבוריט הבלתי מעורער של הישראלים נמצא שם.

בדוכני הבשר תוכלו למצוא עופות, בקר וצאן, כולל חלקי פנים שכבר מזמן לא ראיתי תצוגה שלהם אצל הקצבים. יחתכו לכם במיומנות את הנתחים שתרצו לפי בקשה ויש מי שאפילו פתח בפנינו את המקרר שלו, שנציץ פנימה.

תבליני נעמה (מבשר 4) היא תיבת אוצר לכל חובב בישול. תבלינים, קטניות, אגוזים, ממתקים ועוד ועוד. החנות הזו היא ממש חבית ללא תחתית בה תוכלו למצוא כל מה שרציתם וגם מה שלא ידעתם שתרצו, כמו למשל, זרעי לוטוס מסוכרים.

אם חשקה נפשכם במעדנים שונים, תוכלו למצוא אותם בשתי מעדניות וותיקות ומגוונות, מעדניית אמיגה (נוריאל 8) ומעדני עופר (נוריאל 10). תוכלו לקנות שם דגים מעושנים, נקניקים, זיתים, גבינות ועוד. מוצר הדגל, כיאה לשכונה עם שורשים עיראקיים, הוא העמבה. מודה שיש לי עניין עם עמבה והריח שהיא מותירה בגוף, אבל חיליק אמר לחשוב על זה כצ'אטני, אז טעמתי וזה היה בכלל לא רע.

אם הקניות בשוק עשו אתכם רעבים, תוכלו לעצור למשל לקובה עיראקית במסעדת דוד חביב (מבשר 19) או בדוכן שלה שנמצא ממש ממול. קובה מטוגנת או מבושלת, במרק או בלי, ועם עמבה שלמדתם ממש הרגע לחבב.

יחד עם הקובה מגיעה אופציה למשחק שש-בש סוער תחת כיפת השמים. כמובן בתנאי שאתם מהמין הנכון, העדה המתאימה ומעל גיל מסוים. כי גם למועדון הזה צריך להתקבל.

מסעדת שמש המקורית (התקווה 13) היא השיפודיה הכי מפורסמת בשוק וזה המקום שלכם אם אתם אנשי הבשר. אבל אם כמוני פחמימות היא האהבה הגדולה שלכם, לכו למפגש הסאלוף ובקשו את הבצקים התימנים – לחוח, סאלוף או קובנה עם עגבניות מרוסקות, ביצה קשה וחריף. את כל זה תוכלו להוריד עם קצת בירה מהחבית או אולי דווקא אוזו. טוענים שביום שישי קבלת השבת שלהם היא מהשמחות בעיר.

גם לאוהבי המתוק יש תקווה בשוק התקווה.

כמעט גמרתם עם הקניות ואתם בסופו של השוק, שווה לכם לעשות עצירה קטנה למיץ רימונים סחוט טרי בעונה. בדוכן הזה (חנוך 54) המיץ מגיע עם הבטחות נגד התקרחות ועם קצת אמונה תזכו לשפע של שיער. אם לא הצליח לפחות המיץ היה לכם טעים.

חיליק גורפינקל מקיים סיורים אינטימיים, משפחתיים כמעט, לשוק התקווה, עם הרבה אהבה לחומרי הגלם ולאנשים שעומדים מאחורי הדוכנים. הוא טוען שקניות הן החלק הכי חשוב של הבישול והבישול עצמו הוא כיף גדול אם כך מתייחסים אליו. ממליצה בחום!