קיבלתי הזמנה לסיור חקלאי במטרה להכיר את מותגי הירקות והפירות של חברת "הזרע". קשה לי לסרב להזדמנויות מהסוג שמקרב אותי למקור ממנו מגיע האוכל שאני אוכלת. חוץ מזה, טיול מחוץ לעיר הוא כיף בפני עצמו.
"הזרע" נוסדה בשנת 1939, כשבחוץ התחילה מלחמת העולם השניה והיה ברור שעומד להיות קשה להשיג זרעים של ירקות ופירות למאכל מאירופה. בהמשך התפצלה החברה, אבל "הזרע ג'נטיקס" המשיכה לעסוק בפיתוח ובשיווק מגוון רחב של זרעי ירקות לחקלאות. לפני 15 שנה היא נקנתה ע"י חברת זרעים צרפתית גדולה אבל גם היום היא ממשיכה לשמש דוגמה לחדשנות ישראלית במחקר ופיתוח חקלאי.
החברה מנסה לתת פתרונות ספציפיים בכל מדינה בה היא מוכרת לשני קהלי היעד אליהם היא פונה. החקלאים, להם היא משווקת באופן ישיר, מבקשים ממנה לפתח זרעים של צמחים שמניבים יותר, עמידים יותר למפגעים ולמחלות וצורכים פחות מים. קהל היעד העקיף שלה, הצרכנים, מבקשים לרכוש בחנות פירות וירקות יפים, בעלי חיי מדף ארוכים וטעם משופר.
כעשר שנים עוברות מתחילת הפיתוח של זרע שמפתחת החברה ועד שהוא משווק כמוצר סופי לחקלאים, רק אחרי שהוא עבר בדיקות מקיפות שהוא מניב מוצר אחיד, טעים ובעל התכונות שלשמו פותח. לא בכדי מעוניינת "הזרע" להגדיל את המודעות למותגי הירקות והפירות שלה. עם ההכרות עם שמות המותג, אנו כצרכנים גם מבינים את התכונות הספציפיות שלהם ואת השימוש האידיאלי בכל אחד.
עגבניות הן מוצר הדגל של הזרע והיא משווקת כ-20 זנים של עגבניות רק בישראל, ביניהם:
- מגי – נחשבת "המלכה" של העגבניות, בעלת הרבה מיץ (אותו ג'ל ירוק שבתוכה. אגב, ככל שיש יותר ג׳ל ירוק, זה סימן לטעם טוב יותר).
- דורה – עגבניה מוצקה מסוג תמר, נוחה לבישול וקלה לקילוף. היא אובלית בצורה ויש לה יותר בשר ופחות מיץ (מה שקוראים בחו"ל עגבניית רומא).
- ביף – עגבניה עגולה וגדולה, מסתבר שאוהבים אותה בחו"ל יותר מאשר בישראל והיא מתאימה בדיוק לצורה הקציצה (ביף) שמכניסים להמבורגר.
- ויטני – עגבניות שרי מאורכות, מתוקות ומלאות מיץ.
בין המותגים הנוספים של הזרע תמצאו גם את מלפפון "ארומטו" המוצק, בעל הקליפה הדקה ומעט הזרעים; חציל "טודלה", בעל מבנה של חציל בלדי עם מעט זרעים; אבטיח "פומה" אישי ומתוק ללא גרעינים; מלון "אנג'ל", אובלי ומתוק.
חזרתי הביתה עם סל מלא פירות וירקות. מבחינתי מדובר במתנה האולטימטיבית, שרק מגרה אותי לחפש מתכונים מיוחדים ושונים שיתאימו לאופי הירק או הפרי.
בימים חמים אלה אני מחפשת מה להגיש לארוחת ערב מקררת. עם כל העגבניות שקיבלתי, היה לי ברור שזה ייגמר במרק מרענן.
גספצ'ו הוא מרק ספרדי פשוט, כזה של עניים, מחבל אנדלוסיה. בתחילה נוצר משילוב של מים עם לחם, שום ותבלינים, אליהם נוספו עגבניות לאחר גילוי אמריקה והגעתן לספרד.
אצלנו בבית גספצ'ו הוא קלאסיקה של הקיץ. המתכון הזה מלווה אותנו שנים ובמשך הזמן בדקנו אותו, שינינו והוספנו חומרי גלם, תיבול וטכניקות הכנה. לא משנה כנראה מה עושים, תמיד הוא יוצא טעים, בריא ואפילו טבעוני!
והנה טוויסט – אם גם אתם רוצים "לגלות את אמריקה", הוסיפו למרק פרי, אפרסק או נקטרינה למשל, כסוג של תיבול. פירות הקיץ יתנו מתקתקות עדינה למרק המתובל ויאזנו את החריפות והחמיצות שלו. מזגו לעצמכם יין ים-תיכוני לכוס ועוד רגע אתם כמעט מדברים ספרדית!
גספצ'ו (מרק עגבניות קר)
4 מנות
החומרים
- 2 פרוסות חלה, החלק הלבן בלבד
- 1 כוס מים
- 6 עגבניות מגי בינוניות חתוכות גס
- 1/2 פלפל אדום חתוך גס
- 1 מלפפון חתוך גס
- 2 שיני שום חתוכות גס
- 1 בצל שאלוט חתוך גס
- 1/2 פלפל צ'ילי חתוך גס
- 1 אפרסק חתוך גס
- 1/3 כוס שמן זית
- 2 כפות חומץ בן יין לבן
- 1/2 כפית כמון
- 1 כפית מלח
- 1/4 כפית פלפל שחור גרוס
אופן ההכנה
- בקערית השרו פרוסות חלה במים למשך כדקה, פוררו ביד את החלה בתוך המים והעבירו הכל למעבד מזון עם להב מתכת.
- הוסיפו גם עגבניות, פלפל, מלפפון, שום, שאלוט, צ'ילי ואפרסק למעבד המזון.
- מזגו מעל את שמן הזית והחומץ והוסיפו את התבלינים.
- סגרו את מעבד המזון והפעילו אותו במהירות הגבוהה ביותר למשך כ-5 דקות, עד שכל החומרים מתאחדים ומרוסקים היטב. עצרו את עבודת המעבד, הורידו בכף את החתיכות שעלו כלפי למעלה והפעילו מחדש לעוד 2 דקות.
- יש מי שמסנן כעת את המרק במסננת ומגיש אותו כך בתוספת של ירקות קצוצים וקרוטונים. אני דווקא אוהבת להגיש את המרק ללא סינון, עם הירקות המרוסקים כחלק מהמרקם שלו.
- הוסיפו כמה קוביות קרח למרק והכניסו אותו למקרר לקירור טוב-טוב של כמה שעות.
בתיאבון!
הגרגרנית 