יש יקב בנווה ירק, בדרך שלו

כשמומו שמילוביץ היה צעיר הוא לא תאר לעצמו שיהיה חקלאי. הוא רצה לעשות את הדברים בדרך שלו, אז הוא הלך ללמוד עיצוב מוצר בבצלאל והרבה שנים עסק במקצוע.

אלא שהחיים מזמנים הפתעות ומומו מצא את עצמו סוגר מעגל משפחתי והופך ליינן, ממש כמו סבא שלו, שייצר יין לקידוש. אבל העניין הזה של לעשות את הדברים בדרך שלו – זה לא עבר לו. בהתחלה הוא הפך לשותף ביקב עמק יזרעאל (Jezreel) אחרי שעיצב להם את הלוגו והתוויות ליין ואחרי כן עבד ביקב מרגלית כדי ללמוד איך מכינים יין.

ואז הוא קיבל הצעה ששינתה את חייו – בעל הכרם הותיק במושב הציע לו להשתמש בענבי הקריניאן שלו ליין. בואו נאמר שפחות מקובל להשתמש בכרם שנשתל ב-1981 ולבצור ענבים ליין מגפנים בנות למעלה מ-30 שנה. מה גם שהאזור של נווה ירק, השוכן בפאתי הוד השרון, מעולם לא שימש לכרמי יין, בגלל האקלים הייחודי, שלו הנובע מהמיקום הסגור בין ההרים. אבל מומו גם לא בעניין של מה מקובל.

הבציר הראשון של יקב נווה ירק היה ב-2015, לאחר עבודה סבלנית של שיקום הכרם. יש לרשות היקב היום שני כרמים של קריניאן – "נטע" שנטוע בכיוון מזרח-מערב ו"הגר" שנטוע בכיוון צפון-דרום. לנטע חמיצות יותר טובה, הגר הוא יין יותר מחוספס.

בינתיים הוא הספיק לנטוע כרמים חדשים עם זנים נוספים: ארגמן, שרדונה, סוביניון בלאן, סירה, מרסלאן, גרנאש וסמיון. זאת ועוד – הוא משלים ענבים ליין מכרמים בפקיעין, כרם בן זמרה, מצפה רמון וצובא.

בתוך חלקת האלוהים הקטנה שלו מומו בחר בחקלאות-בעל כדי למצות את ההשפעה של הטרואר המקומי. הוא ממשיך לחקור את אפשרויות גיזום הגפן כך שיתקבלו יבולים נמוכים, תהיה אחידות בהבשלה וזרימת אויר טובה. הכל כדי לזכות באיכות גבוהה של הענבים.

כשבאנו לבקר ביקב, רגע לפני הסגר שנכפה עלינו, בדיוק בקבקו רוזה. כחלק מהאידיאולוגיה לתת לענבים להיות דומיננטיים, ברוב היינות התסיסה ספונטנית וטבעית. בחלק מהאדומים מומו בכל זאת מוסיף עוד שמרים כדי להוסיף מורכבות לטעם. במחשבה על חקלאות בת קיימא נעשה שימוש בחביות ישנות.

על תווית הבקבוקים אייר מומו מפה המסמלת את המקום במושב שבו שוכן היקב. היקב מייצר נכון להיום כ-25,000 בקבוקים בשנה והוא מוכר אותו ללקוחות פרטיים ולמספר מסעדות כדוגמת אואזיס, ברוט, שילה ופופינה. בימים כתיקונם תוכלו לרכוש את היין בחנויות יין מעטות כמו מנו וינו וטעמים. אחרי כן פשוט נגמרת לו הסחורה.

מומו מייצר יין שהוא אוהב לשתות: עדין, אלגנטי, ללא אחוז אלכוהול גבוה, לא בומבסטי. מספר סוגי הבקבוקים שהוא מייצר גדול – שכל אחד ימצא את מה שהוא אוהב.

ליד שולחן מלא כל טוב קיבלנו לטעום יינות בנדיבות רבה:

קריניאן:
נטע קריניאן 2017, 13.5% אלכוהול – ארומות ירקרקות, טימין, יותר קייצי
הגר קריניאן 2017, 13.5% אלכוהול – פלפל שחור, יבש, אדמתיות, טאניני, יותר חורפי
שניהם "לא נותנים בראש", מהסוג העדין, יין שמשלים טוב את האוכל. 165 ₪ לצרכן.

בלנד אדום 2017, 14% אלכוול – מורכב מארבעה זנים בחלקים שווים: גראנאש, סירה, ארגמן וקריניאן. השריה עם הקליפות בתסיסה שניה, הסירה תוסס עם השזרות, מה שהופך את היין לרענן. 150 ₪ לצרכן.

גרנאש (100%) 2018, 15% אלכוהול – זן שאינו מוערך. מומו משאיר מעט פרי על הגפן ונותן לו להבשיל לאט, תסיסות ארוכות. קל ופירותי, צבע בהיר. 185 ₪ לצרכן.

סירה:
סירה צובא 2018 – גוף משמעותי, "חביב הקהל"
סירה בן זמרה 2018 – אדמת גיר באזור של בזלת, מתובל עם גוף קל
סירה פקיעין 2018 – פירותי ועשיר
בשנה הבאה – ייצר סירה מענבים שגדלים בנווה ירק.

פטיט סירה:
דוריף 2017, 14.5% אלכוהול – פטיט סירה, מתובל, משמש בד״כ כ"תיבול" ליינות אבל פה יין זני, בעל חמיצות גבוהה. לא כל שנה אפשר להכין אותו כי לא תמיד מבשיל. 50% תסיסות קרבוניות, במטרה לרכך ולעשות אותו עדין מכיוון שהוא מאוד טאני. 225 ₪ לצרכן.

ליקב גם יינות לבנים:
בלנד לבן 120 ₪ לצרכן
סוביניון בלאן 128 ₪ לצרכן
סמיון 128 ₪ לצרכן
שרדונה מהרי יהודה 150 ₪ לצרכן

מחפשים יין חגיגי לליל הסדר, שימתיק את המצב? בנסיבות המיוחדות שיש עכשיו, היקב פתח במיזם בשם "נווה ירק עד הבית". ניתן להזמין לחג הפסח ארגזים בהרכבים שונים ולקבל אותם הביתה לפני החג, במחירים מיוחדים והמשלוח בחינם.

השוונץ:

הנה שיר יפה שמדבר על לעשות את הדברים בדרך שלך:

פתאם מבשלים כל יום? הנה רעיון

מצד אחד כל בני המשפחה בבית, שזה נעים כשמדובר באנשים בוגרים (יחסית) שלא צריך להשגיח או לשעשע אותם כל הזמן. מצד שני, זה אומר שצריך להכין שלוש ארוחות כל יום (ולשטוף את הכלים).

אנחנו אוהבים ירקות, שרופים על פחמימות אבל יש בינינו מי שדורשים גם את ליטרת הבשר שלהם. אז חשבתי על מנה אחת שמשלבת את כולם יחד: ירקות, חלבונים, פחמימות.

בחרתי בתוספות אביביות לעוף – פריקי, חיטה ירקרקה מעושנת בעדינות שתמיד מחפשים את ההזדמנות להשתמש בה וכרוב ניצנים, ירק שאהוב עלי רק כשהוא טרי. זה ממש עכשיו!

דקה הפסקה (בלי פרסומות): הנה לכם טיפ לצליה של כרעי עוף בסיר – צלו על אש בינונית בלי להפוך או להזיז אותם כ-15 דקות. לא פשוט, אני יודעת, אבל תתרגלו סבלנות ואיפוק. רק כך תקבלו עור שחום ופריך שלא נקרע ונדבק לתחתית הסיר.

ארוחה בסיר אחד היא אחד ה-דברים. מכסים ושוכחים עד שמוכן. את המילה "מנחם" לא הזכרתי בהקשר הזה, כי רק יציאה החוצה מההסגר וחזרה לשגרה המבורכת יכולות באמת לנחם אותנו בימים אלה.

כרעי עוף עם פריקי וכרוב ניצנים (ארוחה שלמה בסיר אחד)

4-6 מנות

החומרים

  • 1 כף שמן צמחי
  • 1/2 בצל בינוני פרוס
  • 4 כרעיים עם עור מחולקות לירך ולשוק
  • 200 גרם פריקי שטוף ונקי
  • 300 גרם כרובי ניצנים שטופים וחצויים
  • תבלינים: מלח, פלפל שחור גרוס, כמון, קינמון, פפריקה
  • 1 כוס מים

אופן ההכנה

  1. העמידו סיר על אש בינונית, מזגו לתוכו שמן והכניסו את פרוסות הבצל.
  2. הניחו מעל את כרעי העוף בשכבה אחת, על הצד של העור. עכשיו מתרגלים: לא נוגעים בסיר 15 דקות שלמות.
  3. כעת, אחרי שהייתם סבלניים, הפכו את העוף לצידו השני בזהירות, המליחו ופלפלו. הוסיפו את הפריקי ופזרו את כרוב הניצנים מעל. תבלו לפי טעמכם בתבלינים.
  4. מזגו כוס מים, הנמיכו את האש לקטנה וכסו במכסה. בשלו כחצי שעה עד שהפריקי מוכן. עד אז גם העוף יהיה מבושל.
  5. הגישו את הסיר המהביל לשולחן עם כף גדולה, להאכיל את כל הפיות הרעבים.

בתיאבון!

מי לא אוהב שניצל?

שניצל
מממ…
קראנצ'י מבחוץ.
טעים מבפנים.
אין מי שלא אוהב אותם.
למעשה, אחד המתכונים הראשונים שנתתי בבלוג היה המתכון האולטימטיבי שלי לשניצל עוף. מסתבר ששניצל יכול להיות מעולה גם עם ירק, כמו למשל החציל.

יש בשוק כמה סוגים של חציל,  אבל אם תשאלו אותי, הזן המצטיין לשניצל חציל הוא Rosa Biance, אותו חציל עגלגל ממוצא איטלקי, לא גדול במיוחד, שנראה כמו יצירת אמנות בצבעי סגול-לבן. החציל הזה בעל מעט גרעינים ולכן אינו מריר, אפילו כמעט מתקתק, ולכן אין צורך להמליח אותו לפני שמבשלים. חוץ מזה שהצורה העגלגלה הופכת את השניצל הזה לאחיד מבחינת המראה והמרקם שלו נשאר מוצק.

אני מחבבת ביותר חצילים ונתתי כבר כמה מתכונים איתם: בייבי חצילים מתובלים אפויים, מרק מחית חצילים, קארי חצילים הודי. חוץ מזה החציל ידוע כמוריד לחץ דם, יש בו שפע של ויטמינים ומינרלים וגם סיבים תזונתיים.

בגלל שטיגון הוא אחת המלאכות המאוסות עלי (אם כי מייצרות מאכלים טעימים, אני מודה) הכנתי את שניצל החציל בתנור. המתכון הזה הוא מינימום עבודה, מקסימום טעם. למרות לחציל יש את המוניטין של ירק שאהוב רק על מבוגרים, תתפלאו לראות את הילדים רצים לגנוב פרוסה ישר מהתבנית.

יש פה מתכון ואז אחריו, מתכון המשך. שניים במחיר אחד.

שניצל חציל

החומרים

  • 4 חצילים מסוג Rosa Bianca
  • 2 ביצים
  • 1 כוס פירורי לחם
  • צרור קטן של פרוזיליה קצוצה
  • מלח, פלפל שחור גרוס
  • שמן

אופן ההכנה

  1. שטפו את החצילים ונגבו אותם. חתכו את הקצה עם העלים וחתכו את הירק שנשאר לפרוסות בעובי של כ-1 ס"מ.
  2. טרפו את הביצים בקערה אחת וערבבו את פירורי לחם עם הפטרוזיליה בצלחת אחרת.
  3. הכניסו פרוסות חציל לקערה עם הביצים הטרופות ואז העבירו לצלחת עם פירורי הלחם. הצמידו עם היד את פירורי הלחם לחציל ואז נערו מהעודפים.
  4. הניחו את פרוסות החציל בתבנית מצופה נייר אפיה והכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-40 דקות עד שהן זהובות.
  5. הוציאו מהתנור ואם הספקתם, לפני שהוא ייגמר ישר מהתבנית, הגישו את שניצל החציל עם יוגורט או טחינה.

לא חובה, אבל אפשר להמשיך הלאה:

חצילים אפויים ברוטב עגבניות

ערבבו בקערית 200 מ"ל עגבניות מרוסקות (1/2 פחית), 2 כפות רסק עגבניות, 1 כוס מים, 4 שיני שום קצוצות, 1/2 כפית אורגנו מיובש ומעט מלח. סדרו את פרוסות החציל בשכבות בתבנית ושפכו מתערובת העגבניות על כל שכבה ושכבה. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-30 דקות. העניין הזה ממכר.

בתיאבון!