קיץ בא ושוב זה חם

הקיץ נכנס באופן רשמי רק בעוד למעלה מחודש אבל אני לא מתאפקת ורוצה להמליץ על כמה יינות קיץ כבר כעת. מי יודע, אולי תרצו ליהנות מהם כבר בל"ג בעומר הקרוב.

יש כזה קטע של סנובי יין, שהם שותים רק יין אדום, כאילו כל השאר זה מיץ, לא מספיק עפיץ או תירוץ כלשהוא. דווקא בארץ כמו שלנו, שבה שולט החום יותר מחצי מהשנה, יין לבן הוא מתבקש, לקרר את הגוף.

ליינות החצי-יבשים יצא מוניטין בזמנו של יינות "פושטים", יינות עם אחוז אלכוהול נמוך יחסית, קלילים לשתיה, יינות למתחילים, מיץ כבר אמרנו?

והנה, לקראת הקיץ שמתי לב לטרנד – כמה וכמה יקבים משיקים כעת יינות חצי יבשים. כל יקב בחר את הענבים המתאימים לו: פרנץ' קולומבר, מוסקט, גוורצטרמינר או ריזלינג הם רק חלק מהזנים בהם נעשה שימוש. ליינות הללו יש אמנם ארומות פרחוניות ופירותיות, אבל כולם שומרים על מתיקות מאוזנת.

הנה הנבחרים שלי לקיץ. תנו לי מזגן ויין במתיקות עדינה ואני צולחת את הקיץ המהביל קצת יותר בקלות.

רקנאטי פרנץ' בלנד 2016

יקב רקאנטי משיק יין חצי יבש בפעם הראשונה מאז הוקם,  מענבי פרנץ' קולומבר, יחד עם מעט ענבי סוביניון בלאן ומוסקט, כולם מגפנים מהגליל התחתון. היין הותסס בטמפרטורה נמוכה כדי לשמר את הניחוחות הטבעיים של הענבים וזו נפסקת בזמן הנכון, כאשר נשארה כמות קטנה של סוכר טבעי מהענבים, כדי ליצור יין רענן, ארומטי ובעל מתקתקות עדינה, בעל 12.5% אלכוהול. היין מצויןן כפתיח או כליווי למנות ראשונות קלילות ואוריינטליות אבל בהשקה של היין אפשר היה לראות שהיין הולך נהדר גם עם מנות קינוח. מחיר מומלץ לצרכן: 85 ש"ח.

כרמל 2Vats לבן 2016

בלנד ים תיכוני בסדרת יינות חדשה של יקב כרמל, המבוסס על ענבי מוסקט אלכסנדרוני, גוורצטרמינר, קולומברד וריזלינג. יין רענן, פירותי, עשיר ועסיסי. היין מתאים לאקלים הישראלי החם. היין עבר סחיטה עדינה ותסיסה קרה בנירוסטה.והוא בעל 12% אלכוהול. יין מבושם ופרחוני, מעודן בטעמו ומרענן. היין מהנה לשתייה בפני עצמו וילווה היטב של מגוון מאכלים קלים. מחיר מומלץ לצרכן: 55 ש"ח.

ירדן גוורצטרמינר 2016

יקב רמת הגולן מציע יין זני, מתובל ופירותי, בעל מתיקות מרומזת, עשוי כולו מענבי גוורצטרמינר הגדלים בצפון הקר של רמת הגולן. היין נהדר כאפריטיף, לשתיה עם מאכלים אסיאתיים או לקינוח עם גבינה כחולה. בעל 14.5% אלכוהול. מחיר מומלץ לצרכן: 79 ש"ח.

השוונץ:

קשה לבחור יין שלא מכירים רק לפי התווית. כמה אירועי יין שמתוכננים לחודש הקרוב יעזרו לכם במשימה של מציאת היינות החביבים עליכם:

  • יקב רמת הגולן מקים זו הפעם הרביעית את בר מארץ יין ומביא לקהל חוויה של טעימת יינות שונים (לבן, אדום או מבעבע) וסדנאות יין מעניינות כולל התאמה לאוכל. אתם מוזמנים להגיע לנמל תל אביב, סמוך לשוק המקורה, בין התאריכים 14 ל-177 במאי בשעות הערב, הכניסה בתשלום.
  • עוד אירוע יין בו תוכלו לפגוש יקבים רבים הוא פסטיבל היין Salute 2017 במתחם התחנה בת"א. תשלמו על הכניסה ותקבלו כוס, אותה תוכלו למלא ולחזור ולמלא ביינות השונים. 17-18 במאי בשעות הערב, הכניסה בתשלום.
  • פפסטיבל White, יין לבן על הים יתקיים זו השנה ה-9 במרינה בהרצליה ב-24-25 במאי בשעות הערב. תוכלו לטעום ולרכוש יינות מבעבעים, לבנים ורוזה באווירה נעימה ליד הים. הכניסה בתשלום.
  • ב-7 במאי התקיימה התחרות השנתית ליינות ישראל, אשכול הזהב זו הפעם ה-15. בתחרות השתתפו יקבים ישראליים והיינות הזוכים דורגו לפי סוג היין. יקב כרמל קיבל את מספר המדליות הגבוה ביותר בתחרות, ביניהן מדליית זהב על 2Vats שסיפרתי עליו כאן. בקיצור, עשו לכם את העבודה – לכו לשתות יין.
מודעות פרסומת

שטויות במרק עגבניות

למרות שרשמית בדיוק התחיל האביב, קריר בחוץ, בעיקר בערב. מתחשק לכם מרק חם, אבל לא תכננתם מראש. לא קניתם חומרי גלם והמקרר שלכם די ריק. במצב הזה, מרק עגבניות הוא התשובה. קבלו תיקון – בעצם, כל זמן הוא הזמן למרק עגבניות. הוא ממלא, הוא קל להכנה והוא יאפשר לכם תמיד להגיש מנה ראשונה שהכנתם מראש בלי להילחץ. ממש שטויות במרק עגבניות!

לפני המון שנים, ממש בתחילת דרכי הקולינרית העצמאית, גזרתי את המתכון של המרק הזה מאחד העיתונים. לצערי, אני לא יודעת למי לתת את הקרדיט על יצירת המרק שליווה אותי שנים ארוכות.

טריק חשוב שכדאי לשמור!!! שווה להכיר את הדרך המוצעת במתכון לקילוף המוני שיני שום ללא מאמץ ועבודה.

הסוד שלו הוא המון שיני שום ותבלינים, גם חלמון הביצה שמוסיפים לו בסוף הוא ממש שיחוק להסמכת המרק. הכנתי את המרק הזה אין ספור פעמים ועם השנים עשיתי לו מקצה שיפורים וקיצורים לעצלנים – העגבניות מקופסה ומספר שיני השום נקבע על פי מה שיש בבית. אבל לא משנה איך התעללתי בו, המרק הזה תמיד יוצא מעולה.

מרק עגבניות-שום

  • 35 שיני שום (כך במקור. אין לכם? מתעצלים? בואו נסגור על שיניים מלפחות ראש שום אחד)
  • 2 כפות שמן זית
  • 1 בצל קטן, קצוץ
  • 1 פלפל ירוק או אדום קטן, קצוץ
  • 800 גרם שימורי עגבניות (שלמות או קצוצות)
  • 1/4 כפית פלפל אנגלי
  • 1/8 כפית ציפורן
  • 1/4 כפית טרגון
  • מלח, פלפל שחור
  • 4 כוסות מרק עוף או מים
  • 1 חלמון ביצה

אופן ההכנה

  1. הרתיחו את שיני השום הלא קלופות במים המכסים אותן במשך 3 דקות. סננו וקלפו (פייר, זה הקילוף הכי קל של 35 שיני שום).
  2. חממו את שמן הזית בסיר עמוק. טגנו את הבצל, הפלפל הירוק והשום במשך 8-10 דקות, תוך כדי ערבוב.
  3. הוסיפו את העגבניות, התבלינים ומרק העוף (או המים). הביאו לרתיחה, הנמיכו את האש ובשלו מכוסה חלקית כ-20 דקות.
  4. רסקו את המרק בבלנדר מוט.
  5. טרפו את חלמון הביצה והוסיפו לו מעט מרק חם תוך ערבוב מתמיד, כדי להעלות את הטמפרטורה שלו מבלי שייקרש.
  6. הוסיפו את תערובת החלמון למרק תוך ערבוב וחממו אותו על האש עוד 1-2 דקות.
  7. הגישו את המרק עם תלולית יוגורט או שמנת ועם כמה עלי זעתר או טימין.

בתיאבון!

השוונץ:

ואם כבר מרק, ב- 29/4/2017 יחגגו צעירי ארגון Slow Food באירוע מיוחד את יום הדיסקו-מרק העולמי, הבא להביא למודעות הציבורית את בזבוז המזון היום-יומי שלנו. בעוד שחלק מאוכלוסיית העולם סובלת מרעב, שליש (!) מהמזון המיועד לצריכה של בני אדם – בבית, בשדות, בסופרמרקטים, במוסדות ציבוריים או במסעדות, פשוט נזרק לפח, למרות שהוא במצב טוב לאכילה. אז בחודש הבא צעירים בכל העולם ילכו לחקלאים, לסיטונאים ולקמעונאים ויקבלו מהם אוכל (בעיקר ירקות ופירות) במצב טוב שהם עומדים לזרוק ויכינו ממנו מרק טעים, אותו יחלקו לאנשים שיבואו לאירוע. ולמה דיסקו? כי צריך מוסיקה, לא?

אוכל, שתיה, תחתית, חיפה

כשג'סיקה חלפין החליטה לעלות מארה"ב לישראל לפני 10 שנים, לא בטוח שהיא דמיינה שדווקא אוכל יכתיב את אורחות חייה. אבל החיים חזקים מכל תכנון וג'סיקה היא היום הבעלים הגאה של חברה לטיולי אוכל רחוב בחיפה, Haifa Street Food Tours. במסגרת הסיורים שלה, היא מגלה למטיילים איתה את חמדותיה של העיר היפה דרך הבטן. כי הרי ידוע שאוכל מאפשר לאנשים להכיר מקומות חדשים ותרבויות אחרות מהמקום הכי מעורר תיאבון.

ג'סיקה יוצאת עם קבוצות קטנות של תיירים במסע טעימות בן כמה שעות בין המסעדות, הברים ובתי הקפה של העיר. עם ג'סיקה לומדים היכן אפשר לקנות את הבורקס הכי טוב בעיר, איפה מוצאים בישולים ביתיים על פתיליה, מנסים להכריע בקרב על החומוס הכי טעים בעיר וטועמים בירה ארטיזנלית מקומית.

ג'סיקה הזמינה אותי לקחת חלק בסיבוב קולינרי כזה בעיר התחתית של חיפה. קשה לסרב להצעה כזו. העיר התחתית של חיפה עברה תהפוכות במשך השנים. מתחם שנודע כשוקק חיים בזכות הנמל הימי שלו, הפך למקום שומם מבחינת המסחר, אפילו כזה שמסוכן להסתובב בו בלילה. אבל בשנים האחרונות העיריה החליטה להעלות את קרנו של המתחם, עזרה למעצבים צעירים לעבור אליו, שיפצה את הרחובות, ארגנה אירועי מוסיקה וגם הפן הקולינרי התפתח מאוד.

ראשית, עצרנו במסעדת הנמל 24 היפה למרק בצל ולמנת פטה כבד. המסעדה ממוקמת  במבנה ששימש למחסן תבואה עוד מימי קום המדינה. הארכיטקט נתן פייביש עיצב את המקום כווילה טוסקנית, עם פיאצה בכניסה, חדרים פרטיים ומרתף יין. המסעדה מגישה אוכל צרפתי קלאסי של השף רן ראש.

במסעדת מורל השף לירז קריספין מציע טעימת טאפאסים מכל העולם. אנחנו טעמנו טרטר טונה בטאקו עם גואקמולה, חציל פרמזן וקרפצ'ו בקר עם פרמזן ורוקט. המסעדה מציעה מגוון יינות במחיר זול כאידיאולוגיה, מעשה מבורך.

טעמנו את היין של יקב וורטמן, יקב משפחתי מאזור הכרמל, שהוא גם הבעלים של הכרמים. הגפנים של היקב גדלות כמעט ללא השקיה בזכות יכולת אחזקת המים של הקרקע. טעמנו שני יינות נהדרים – פומה בלאן 2015 מענבי סוביניון בלאן ששהו בחביות ולבנט 2014, בלנד אדום עם מרלו, פטיט סירה, פטיט ורדו וקברנה סוביניון.

משם צעדנו להתיישב על הבר של מסעדת וניה. זו עברה לאחרונה שינויים פרסונליים בעמדת השף, אך האוכל נשאר טעים כשהיה. התחלנו עם קוקטייל קטן ועם מנה נהדרת של סרדינים כבושים עם פלפל חריף, שמנת, עגבניות שרי וזיתים. המשכנו בכרוב צלוי ביין וחמאה וסיימנו בקציצות בורי על חלה עם לאבנה ובפלמידה וסלט ירוקים. הייתי נשארת עוד, אבל הסיור המשיך כבר הלאה.

Chang Ba היא מסעדת אוכל רחוב תאילנדית. השף שלה מגיע מדרום תאילנד והאוכל שלו מבוסס על הרבה חומרי גלם טריים, דגים ופירות ים. מגדלים במיוחד למסעדה את הירקות התאילנדים, כמו  בק צ׳וי ושעועית ירוקה ארוכה. פרוש שמה של המסעדה הוא פיל משוגע. פיל לא היה בערב שלנו, אבל היה סלט פאפאיה ירוקה (סום-טאם) ומיני קארי שונים עם דגים, פירות ים, בקר, עוף וטופו.

כבר היינו ממש מלאים כשהגענו למבשלת ליבירה. במקום מייצרים חמישה סוגי בירה: בירה חיטה בהירה בסגנון גרמני (וייס ביר), בירה לאגר בהירה (דאבל פילס), בירה אייל כהה (סטאוט), בירה אייל בלגית ובירה אייל ענברי. את האוכל בגאסטרו-פאב הזה אצטרך לבדוק בפעם אחרת, מפאת חוסר מקום בבטן. התפריט מבוסס על מנות פאבים קלאסיות עם טוויסט אישי של השף, מנקניקיות, כנפיים וצ'יפס ועד לתבשילים, כולל מנות צמחוניות וטבעוניות.

בכל זאת, מקום לקינוח תמיד יש, גם כשאין, ואת המקום הזה מילאו, עד שאי אפשר היה לנשום עוד, מאפים נהדרים של גל'ס בייקרי. גל גבריאלי פתח את הקונדיטוריה שלו ב-2003  והוא שיווק מאפים וקינוחים לבתי קפה בכל הארץ. לאור הדרישה, נפתח במקום בית קפה, שהפך עם השנים לעסק העיקרי. רשמו לעצמכם קפיצה קטנה הכרחית לכרמל.

אז מה היה לנו שם? מרק בצל, פטה כבד, טרטר טונה, חציל פרמזן, קרפצ'ו בקר, יין אדום ויין לבן, קוקטייל, סרדינים, כרוב, קציצות בורי וסלט עם פלמידה, סלט פאפאיה, קארי, בירה, מאפי שמרים. כמו שהבנתם, רעבים לא יוצאים פה.

ג'סיקה מנחה בעיקר תיירים שמגיעים מחו"ל, אבל גם ישראלים יכולים לחגוג איתה אירוע משפחתי או ליהנות ככה סתם מלגלות מקומות בעיר שהם אינם מכירים. הסיורים כוללים טעימות בכל מקום אליו מגיעים, אז מה שבטוח, מומלץ להגיע על בטן ריקה. ועוד משהו – רכבת מתל אביב לתחנת מרכז השמונה בחיפה לוקחת כשעה ומאפשרת לכם לשתות יין ובירה כמה שתרצו. רק אומרת.

עוד רעיונות לפעילויות בחיפה חוץ מהסיורים הקולינריים של ג'סיקה תמצאו באתר I Love Haifa.

השוונץ:

נוסעים לנופש רחוק עוד יותר מחיפה, נגיד מחוץ לישראל?

בדרך, כשאתם עוברים בדיוטי פרי בשדה התעופה בן גוריון כדאי לכם להיכנס לחנות ג'יימס ריצ'רדסון. עד 6 בפברואר תוכלו לטעום כל מיני בקבוקים של וויסקי סינגל מאלט סקוטים (אבל לא רק) טובים שלא כדאי להחמיץ, כמו למשל מאקאלאן, גלנליווט, גלנרוט ועוד. וויסקי הכי מתאים לחורף ומצב-רוח טוב הוא בטח עושה. אנשי ג'יימס ריצ'רדסון מספרים שגם בבוקר, לא משנה מה השעה, אנשים טועמים וויסקי – הרי זה בטח ערב במקום כל שהוא בעולם.

אוכל היי-טק

דמיינו עולם, בו תוכלו לאכול אוכל מתוק כמה שתרצו כי הוא לא יכיל הרבה סוכר, תרזו בהתאם לתכנית דיאטה שהותאמה לכם אישית על פי הנתונים שלכם, תאפו לחם ועוגות בדקות ספורות ותעשו שימוש באריזות לתרופות המתריאות בפניכם מתי ליטול אותן. ובכן, העולם הזה ממש בהישג יד.

ככל שאוכלוסיית העולם גדלה ותוחלת החיים עולה, כך הופכת שאלת המזון לקריטית יותר. בכל העולם ממשלות דנות בשאלה כיצד יוכלו למנוע רעב ולספק לאזרחיהן מזון טוב, בריא ובר-קיימא. בדיוק בשאלה הזו ובנגזרות שלה דנו לפני כחודש ימים בכנס פודטק (FoodTech) שנערך ביוזמת חברת שטראוס. בכנס השתתפו יזמים, משקיעים, מנהלי מחקר, פיתוח וחדשנות, נציגי ממשלה, בנקים וחברות מזון מהארץ ומהעולם. כי אם ישראל היא אומת ההיי-טק, מדוע לא גם במזון?

מחמוד חאן, סגן יו"ר תאגיד פפסיקו והמדען הראשי שלה, סיפר שאם פעם חשבו על קיימות מזווית הראיה של שינוי תזונתי בלבד – פחות סוכר, פחות שומן מוקשה, פחות מלח, טעם טוב יותר, הרי שהיום יודעים שכל זה כבר לא מספיק. המגמה היום היא חשיבה על הורדת כמות הפלסטיק באריזות, שימוש מופחת במים ובחשמל בייצור, הפחתה בהובלה. לא פחות חשובה היא ההסתכלות על המערכת שמחוץ למפעל הייצור – המערכת האקולוגית – הסתכלות גלובלית על הדברים ולא נקודתית, כי הרי התחממות כדור הארץ מושפעת מכל מפעל יצרני באשר הוא ושימוש בחומרי הדברה וזריקת פסולת משפיעות על מקומות רבים בעולם ולא רק במקום בו נעשו.

חברת שטראוס פתחה כבר לפני חמש שנים את Alpha Strauss, פלטפורמה אשר נותנת ליזמים את האפשרות להשתמש בתשתיות של החברה למטרת מציאת פתרונות טכנולוגיים חדשים. אחד הפיתוחים שיצא ממהלך זה, למשל, הוא חומוס ללא חומרים משמרים. לפני כשנה וחצי משרד הכלכלה הקים בשיתוף עם חברת שטראוס את חממת הפודטק הראשונה לסטארט-אפים הפועלים בתחום – The Kitchen .

כנס הפודטק נתן במה לחברות סטארט-אפ מקומיות שמנסות לענות בדיוק על השאלות הבוערות הללו ומביאות שיטות חדשות ופיתוחים טכנולוגיים לתעשיה שנחשבת מסורתית. במסגרת הכנס התקיימה תערוכה בה הוצגו כמה מהפיתוחים החדשניים הללו. הנה כמה דוגמאות מעניינות, שעשויות להשפיע על חיינו ממש בקרוב:

1. DayTwo – ידוע שדיאטה אינה משפיעה באופן זהה על אנשים, אפילו אם הם בעלי משקל גוף זהה.  סטארט-אפ זה מציע התאמה אישית של תכנית דיאטה והמלצות לפעולה לאדם, ע"פ הנתונים הבריאותיים האישיים שלו, בעזרת מידע על המיקרו-אורגניזמים הייחודיים שחיים במעיים שלו. אדם הסובל מהשמנת יתר או מסכרת יכול להיעזר באפליקציה זו, המספקת לו דו"חות והמלצות אכילה.

2. Goji – מערכת שבעתיד תהיה חלק בלתי נפרד מתנורי האפיה, המאפשרת לאפות לחם ב-6 דקות בלבד, אפיה אחידה ומהירה מאין כמוה. אין עוד צורך לטרוח זמן רב ולהיערך מראש לפני כל אירוח. זבנג וגמרנו!

3. Wakeup -מכירים איך זה שהעיניים נעצמות מעליהן בצהריים? התופעה הזו מוכרת בתור Post Lunch Dip Syndrome. למרות שמה, העניין מיוחס למבנה השעון הביולוגי שלנו ולא בהכרח לארוחת הצהריים שאכלנו. אז מה עושים? שותים משקה אנרגיה טבעי, בעל אפקט מעורר, שהוכח שהוא טוב יותר מקפאין.

4. DouxMatok – פתרון טכנולוגי אשר מאפשר למפעלים יצרניים בתעשיית המזון להשתמש בפחות סוכר ובפחות מלח, מבלי להוריד בטעם המתוק או המלוח של האוכל. הפתרון נעזר במינרלים בציפוי מתוק או מלוח, המשפיעים על תחושת הטעם שלנו ללא טעמי לוואי מרירים או מתכתיים הקיימים היום בתחליפי סוכר, למשל.

5. Water.IO – אריזות מיוחדות עם סנסורים המתריאים בפני המשתמשים על סיום מוצר המזון שיש להזמין עוד ממנו הביתה, על תרופה שיש לקחת בזמן או על כך שכדאי לשתות יותר מים.

6. Flying Spark – אחד הפתרונות שדנים בהם ברצינות לפתרון הבעיה שעד שנת 2040 יהיה צורך להאכיל 9 מיליארד איש בעולם הוא השימוש בחרקים כמקור לחלבון. אל תגידו איכס! לא מדובר דווקא על אכילת חרקים בצורתם המקורית, כי אם יצירה של אבקה ושמן מזחלים של זבובי פירות לשימוש בתעשיית המזון. זהו כנראה פתרון בטוח לשימוש, בעל ערכים תזונתיים גבוהים, ידידותי לסביבה וכלכלי.

7. BactuSense – הסטארט-אפ שזכה בפרס ראשון בכנס הפודטק עוסק בתחום הבטיחות במזון. המערכת שלהם יכולה להגיד תוך 30 דקות בלבד אם יש בנוזל שבאוכל בקטריות – סלמונלה, ליסטריה ואי-קולי. הצ'יפ בו נעשה שימוש יכול להיות מתופעל על ידי אנשים שאינם מומחים והוא אמור להימכר במחיר תחרותי.

השוונץ:

אם חזית הטכנולוגיה בתחום המזון מעניינת אתכם, שווה לכם להיות מנויים על הבלוג Food Tech Connect של דניאל גולד. דניאל התחילה את הבלוג שלה לפני 6 שנים ומהניסיון שלה סטארט-אפים בתחום המזון הולכים ומתרבים. תעשיית המזון מספקת נושאים רבים לשיפור ולהמצאות – שרשרת האספקה, חלבון תחליפי, תזונה אישית, פיתוח מוצרים חדשים, e-Commerce. מהניסיון של דניאל, כל פתרון שמצליח חייב להיות פתרון מערכתי כולל, המערב אנשי מקצוע מתחומים שונים ובכולם יש חשיבות לצרכן/משתמש. המוטו שלה: Think People, Planet, Profit.

קינואה זהב מלאת הדר

עוד מעט החורף נגמר וגם לגשם, שמנסה לעשות רושם, ברור שזה עכשיו או זהו זה עד השנה הבאה. פירות ההדר, המזוהים עם החורף, אהובים עלי מאוד עוד מילדות. אני חושבת שאם יש ריח שאני ממש אוהבת הוא ריח פריחת ההדרים. בעיקר זכורות לי הנסיעות לסבתא שגרה ברחובות. ידעתי בדיוק מתי אנחנו מתקרבים כשריח הפרדסים היה נישא באוויר ואי אפשר היה שלא לחייך ולנשום עמוק מלוא הריאות.

כשגדלתי דאגתי לשמור שהריח האהוב ימשיך להגיע אלי מדי שנה בעונה, עם סוגים שונים של עצי פרי הדר מסביבי. הנה, עכשיו, עם מזג האויר המשוגע שבחוץ, פעם חם ופעם קר, הפריחה של העצים שוב מתחילה.

אורז, פתיתים, תפוחי אדמה וחוזר חלילה. כמה שאני מנסה לגוון בתוספת, זו שנחה לה ליד הבשר. החלטתי לנסות את הקינואה כשהיא חמה ומהבילה עם תוספת מיץ וקליפות של פירות הדר. אפשר להגיש אותה בפני עצמה, כמנה טבעונית וגם למחרת, כשהיא מתקררת, כסלט. קינואה בצבע זהב, ג'ינג'ית, לאוהבי החמצמצות!

קינואה עם פירות הדר

4-6 מנות

החומרים

  • 200 גרם קינואה
  • 5 פירות הדר בינוניים, שטופים: לימונים, ליים, קלמנטינות, תפוזים, אשכוליות, לפי הטעם. יותר לימונים יביאו לקינואה טעמים יותר חמצמצים ואילו תפוזים וקלמנטינות יביאו יותר מתיקות.
  • 2 כפות שמן זית
  • 2 בצלי שאלוט, חתוכים לקוביות קטנות
  • 1 גזר, חתוך לקוביות קטנות
  • 1 עגבניה בינונית, חתוכה לקוביות קטנות
  • 2 ס"מ ג'ינג'ר מגורר
  • 1 כף לימון כבוש, קצוץ
  • ענף רוזמרין
  • מלח, פלפל שחור, צ'ילי פלייקס

אופן ההכנה

  1. בשלו את הקינואה: שימו אותה בסיר עם מים כדי כיסוי, הביאו לרתיחה ואחר כך בשלו על אש קטנה 10 דקות, חצי מכוסה. סננו והניחו בצד.
  2. חצו את פירות ההדר וסחטו למיץ. אתם צריכים כ-400 מ"ל מיץ.
  3. את קליפות פירות ההדר חתכו לחתיכות קטנות, ללא הציפה הלבנה. לא צריך את כל הקליפות, אלא דגימה מכל סוג ,כך שיישארו כ-3 כפות. הכניסו לסיר עם מים קרים, הביאו לרתיחה וסננו. חזרו פעם נוספת על הפעולה, להוצאת המרירות.
  4. בסיר חממו שמן זית וטגנו בו בצלי שאלוט, גזר, עגבניה וג'ינג'ר.
  5. הוסיפו את קליפות פירות ההדר והקינואה ותבלו ברוזמרין, מלח, פלפל שחור וצ'ילי פלייקס.
  6. ערבבו היטב ומזגו מעל הכל את מיץ הפירות. הביאו לרתיחה, הקטינו את האש לקטנה ובשלו 15 דקות עד שכל המיץ נספג בקינואה.
  7. הגישו עם בשר או עוף. תוספת מיוחדת של חורף. ואם נשאר לכם ליום הבא, אני אוהבת להוסיף קוביות פטה צאן ולזלול קר.

בתיאבון!

השוונץ:

אני אוהבת את החיבור בין קולינריה לאמנות. אם גם אתם, ממליצה לכם ללכת לתערוכת הצילומים  Colorfood Wine של דן לב ועילית אנגל, המוצגת עד סוף השבוע הקרוב במתחם התחנה בת"א. תוכלו לראות שם את האסוציאציות וההשראות האמנותיות למנות ממטבחם של שפים ואנשי אוכל. זו התערוכה הששית של פרויקט הצילום הזה, עם צילומים מישראל, איטליה ודנמרק, הפעם בחסות יקב הרי גליל, אשר הביא לתערוכה את עולם היין כמקור להשראה.

Deconstruction Jambon Persillé, מנה של דיוויד פרנקל בהשראת אזורי היין הקלאסיים של צרפת

פלישתים עלינו

לפני כמה שבועות התפרסמה בעיתון כתבה אודות שאלת מקור שמם של שכנינו והשינויים שחלו עם הזמן באופן שאנו מכנים אותם: ערבים, פלשתינאים, פלסטינים. גם במאמר מוקדם יותר נדונה שאלת הגיית השם: עם פ' דגושה או עם פ' רפה, עם ס' או עם ש', עם ת' או עם ט'. בהיסטוריה הקצרה של הישוב ואחר כך המדינה, המילה הזו עברה שינויים רבים. למרות שאנו מתייחסים לכולם בתור ערבים, השתרש לאחרונה בכל זאת השימוש בשם "פלסטינים".

לאחר מרד בר כוכבא, קרא הקיסר הרומי אדריאנוס לארץ ישראל "פלשתינה" וזה נשאר שמה עד להקמתה של מדינת ישראל. למרות השם המבלבל, הפלסטינים של היום אינם צאצאיהם של הפלישתים (כי אם בני העם הכנעני). ביקור מעניין במוזיאון לתרבות הפלישתים באשדוד חושף את עולמו של העם הפלישתי, שהגיע לכאן לפני כ-3,000 שנה מאזור הים האגאי ומוכר לנו בעיקר מעלילות דוד וגוליית ומסיפור שמשון ודלילה.

הפלישתים התיישבו, על נשותיהם וטפם, במישור החוף הדרומי ועריהם הראשיות היו אשקלון, אשדוד, גת ועקרון. מקור שמם במילה "פלישה". כמי שהגיעו מתרבות שנחשבה גבוהה, הם הביאו איתם טכניקות ייצור מתוחכמות, שלא היו מוכרות בארץ כנען. הם היו עשירים יחסית לעממי האזור והדבר מתבטא גם בכלי האוכל, בתנורי הבישול ובאוכל שלהם.

את מה שאכלו הפלישתים שיחזרו מהממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו בחפירות – תנורים לבישול ולחימום הבית, כלי חרס לבישול, לאכילה ולשתיה, עצמות בעלי חיים, זרעים ודגנים. דר' טובה דיקשטיין, חוקרת אוכל בעת העתיקה, מנחה סדנאות ואוצרת הגן הבוטני בפארק נאות קדומים, יודעת לספר שהם הכינו בירה, אכלו יוגורט וגם חומוס, שלא היה מהאזור במקור (בניגוד למה שרבים חושבים) והגיע איתם ממקום מושבם באזור ים האגאי. דר' דיקשטיין מתארת עוד מאכל טיפוסי פלישתי, שהכיל חיטה, שעורה, דוחן, כוסמת, עדשים ופול מתובלים בשומר ובשמיר, אותו ניתן למצוא עד היום בכרתים.

בואו נדמיין שאנו חוזרים אחורה בזמן ונכין מאכל פלישתי, העושה שימוש בפריקי, חיטה ירוקה מעושנת. החקלאים המקומיים נהגו לקצור חלק מהחיטה בעודה ירוקה, על מנת להבטיח שיהיה מה לאכול, גם אם שדות החיטה יינזקו מחום, ממחלות וממזיקים. את החיטה הירוקה קולים ויש לה טעמים מעושנים וארומות מיוחדות. נוסיף לה ירקות שורש שגדלו בארץ כנען ואת התיבול הפלישתי. קיבלנו נזיד מחמם וארומטי לימים הקרירים.

תבשיל פריקי וירקות שורש

  • 2 כפות שמן זית
  • 1 בצל גדול, חתוך לקוביות
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • 2 גזרים (עדיף לבנים), קלוף וחתוך לקוביות
  • 1 שורש פטרוזיליה, קלוף וחתוך לקוביות
  • 1 ראש סלרי, קלוף וחתוך לקוביות (כולל הענפים והעלים, חתוכים)
  • 1 שומר, חתוך לקוביות (כולל העלים הקטנים, חתוכים)
  • 300 גרם פריקי, שטוף היטב ללא אבנים או לכלוכים
  • תבלינים: כמון, גרגרי כוסברה, נענע יבשה, מלח, פלפל שחור גרוס
  • ציר ירקות או מים
  • צרור קטן של עלי שמיר ובצל ירוק, קצוצים, לקישוט

אופן ההכנה

  1. טגנו בצל בסיר עד שמשחים.
  2. הוסיפו לסיר את שאר הירקות: שום, גזר, שורש פטרוזיליה, ראש סלרי, שומר וטגנו אותם היטב.
  3. הוסיפו לסיר גם את הפריקי, ערבבו היטב ותבלו בתבלינים.
  4. מזגו מעל את ציר הירקות או המים עד לכיסוי וסגרו את המכסה לבישול, עד שכל הנוזלים מתאדים – כ-1/2 שעה. הפריקי צריך להיות רך אך במרקם נגיס ולא דייסתי.
  5. פזרו מעל את עלי השמיר והבצל הירוק והניחו שוב את המכסה לכ-10 דקות נוספות.
  6. פתחו את המכסה, ערבבו את התבשיל, תבלו בעוד מלח ופלפל שחור לפי טעמכם והגישו.
  7. אפשר להגיש את התבשיל כך, אך אם רוצים לעשות מזה ארוחה שלמה, פזרו מעל גבינה מלוחה מפוררת או הניחו ביצה-עין. תענוג!

השוונץ:

  1. הנה המלצה לבילוי הורים וילדים בחופש חנוכה – לכו למוזיאון לתרבות הפלישתים באשדוד ותתחברו יחד לעבר המשותף שלנו בתערוכה המתאימה לכל הגילאים ומאפשרת באמצעות כלים, קומיקס ומשחקי מולטימדיה להכיר יותר את העם הפלישתי. המוזיאון גם מציע אירועים לקבוצות המעוניינות להכיר ולטעום את האוכל הפלישתי.
  2. באותה הזדמנות, קפצו לתערוכה המעניינת "סירי מולדת, זיכרונות ממטבחה של סבתא", שם תוכלו לראות כלים שנתרמו לתערוכה מ-99 העדות השונות המרכיבות את העיר אשדוד ולחוות את הנושא גם באמצעות סרטי וידיאו הממחישים את הסיפור המשפחתי המיוחד של הכנת המנות. אוצרות מרגשים ממש יש שם!

בקצב הרום-בה

קראתי שמכנים את הברמנים "השף-פטיסיירים" של עולם המשקאות. איזה יופי של השוואה, כשחושבים על רמת הדיוק לה הם נזקקים בעבודתם, ההבנה בכימיה, הצורך להיות מחושבים בכמויות, הקישוטים וחשיבות המראה הסופי. שלא לדבר על כל הטקס המלווה את הכנת הקוקטייל, סוג של סטנד-אפ משולב במופע קרקס מול הלקוח היושב על הבר.

עולם הקוקטיילים הפך לטרנדי מאוד בשנים האחרונות ואפשר למצוא גם בישראל ברי קוקטיילים ברמה בינלאומית. המיקסולוגים של היום אינם מסתפקים בלתת לקוקטיילים שמות לוהטים כמו מנהטן, אורגזמה וכיו"ב. הם משתמשים בחומרי גלם ברמת איכות מעולה ובכוסות מעוצבות ונדרשים להיות יצירתיים בטעם, בריח ובמראה, מכיוון שגם כאן, כל החושים עובדים.

בר שירה , צילום: עדי פהר

בשבוע שעבר התחרו ביניהם כעשרה מטובי הברמנים בישראל בחצי גמר תחרות בקרדי לגאסי 2016. שלושת הזוכים במקומות הראשונים עלו לגמר והזוכה מביניהם ישתתף בתחרות העולמית על התואר "שגריר בקרדי העולמי". הרעיון בתחרות הוא ליצור קוקטייל קלאסי על בסיס רום, שיעמוד במבחן הזמן. חברת Bacardi הקובנית, הפעילה כבר מהמאה ה-19, מייצרת סוגי רום שונים, בהם נעשה שימוש בקוקטיילים כמו מוחיטו או דאקירי, שהם חלק מתרבות השתיה בעולם.

המתחרים עמדו מול שופטים שהגיעו במיוחד מחו"ל ובחנו את תהליך הכנת המנה ואת התוצאה הסופית. התחרות לא היתה פשוטה והיו קוקטיילים רבים שנראו שווים ביותר. ומה הציגו הזוכים בחצי הגמר? בר שירה מהברים "אימפריאל" ו"לה אוטרה" הציג קוקטייל על בסיס בירה לאגר בהירה, עומר פפרמן מהבר "223" הציג קוקטייל עם ליקר שארטרז ואנגוסטורה ביטרס, וריי וואייט מהבר "ספייסהאוס" הציגה קוקטייל על בסיס תה עם אצות ירוקות.

El camello Loco , הקוקטייל של בר שירה. צילום: עדי פהר

Taino, הקוקטייל של עומר פפרמן. צילום: עדי פהר

 

Regashi, הקוקטייל של ריי וואייט. צילום: עדי פהר

הקוקטייל הקלאסי דאקירי הומצא בשנת 1898 בכפר בעל אותו שם בדרום-מזרח קובה, ע"י מהנדס מכרות שהיה צמא למשקה מקרר בחום הטרופי. מטעי הסוכר היו בהישג יד בקובה, כמו גם מזקקות הרום ועצי הליים. הוא שקשק רום של בקרדי עם סוכר, ליים וקרח וכל השאר היסטוריה. היום נוהגים להוסיף פירות למשקה (דאקירי תותים היה שנים להיט) או להגישו קפוא, אבל אנחנו אוהבי קלאסיקות. 

תשמעו לי, אחרי כוס דאקירי החיים נראים הרבה יותר טובים. שלושה מרכיבים ואתם שם!

דאקירי (Daiquiri)

1 כוס קוקטייל

החומרים

  • 2 מנות (60 מ"ל) רום בקרדי
  • 1 מנה (30 מ"ל) של מיץ ליים
  • 2 כפיות סוכר

פפפ

אופן ההכנה

  1. הניחו סוכר וליים בשייקר, סגרו את המכסה ונערו עד שהסוכר נמס.
  2. שפכו פנימה לשייקר את הרום ומלאו בקוביות קרח. סגרו את המכסה ונערו בקצב הרום-בה עד שהמשקה מתקרר מאוד.
  3. מזגו את המשקה דרך מסננת לכוס קוקטייל עגולה והגישו. למה עגולה? זה חלק מהטקס.פפפ