עוגת יוגורט של ילדים לתחילת שנת הלימודים

אני רוצה להקדיש את הפוסט הבא לכל האמהות והאבות שעמדו בכבוד במבחן החופש הגדול והקשיבו סוף סוף לשקט בבית אחרי שהילדים הלכו לבית הספר.

המתכון בפוסט הזה הופיע במקור ב"סלונה" לפני שבע שנים, כחלק משיתוף פעולה מסחרי לקידום יוגורט דנונה של חברת שטראוס. בזמנו לא כללתי אותו בבלוג שלי, אבל אחרי כל כך הרבה זמן יש סוג של התיישנות, נכון? אז יישרתי את הדפים המקומטים, רעננתי את המילים, בדקתי שוב והנה הוא לפניכם, במהדורה מחודשת, לכבוד סוף השבוע הקרב.

–  –

העוגה שילדים צרפתים הכי אוהבים להכין ולאכול, זו שמזוהה אצלם עם טעמים של ילדות, היא עוגת יוגורט. מדובר בעוגה רכה ועסיסית בטעמים עדינים, עוגה שאופים עם סבתא וסבא בפעם הראשונה. עוגה עם זיכרונות של ישיבה על השיש וערבוב בכף עץ. זיכרון האצבע הנתחבת בחשאי לקערת הבלילה ומלקקת בהנאה רבה בצק לא אפוי. והטעם של עוגה מיד לאחר שהיא יוצאת מהתנור, למרות כל האזהרות של כאב בטן הנגרם מאכילת עוגה חמה.

הרעיון במקור הוא לאפות עוגה מהחומרים שיש לכל אחד מאיתנו בבית: קמח, ביצים, יוגורט, חמאה. אפשר לצ’פר בקצת גרידת לימון, מעט וניל ולהעשיר בפרי. בצרפת מודדים את החומרים בגביעי יוגורט – אם כבר, אז כבר: 1 גביע יוגורט של סוכר, 4 גביעי יוגורט של קמח וכך הלאה. אין צורך בכוסות מדידה או במשקל – משחק ילדים תרתי משמע.

זו בדיוק העונה המתאימה לנצל את פירות הקיץ שהתרככו, אז לעוגה המסורתית הוספתי קצת פטל למשחק של טעמים, מרקמים וצבע. אפשר כמובן לגוון בשזיפים, אפרסקים וכיו"ב. המראה הכללי צריך להיות בהיר והטעם מתוק-חמצמץ עדין. כמו יוגורט.

עוגת יוגורט עם פירות קיץ

תבנית עגולה בקוטר 20 ס"מ

החומרים:

• 250 גרם יוגורט טבעי 3% שומן
• 200 גרם סוכר
• 80 גרם חמאה מומסת
• 3 ביצים
• גרידת לימון
• 200 גרם קמח
• 100 גרם שקדים טחונים (אבקת שקדים)
• 1/2 1 כפיות אבקת אפיה
• 1/2 כפית אבקת סודה לשתיה
• 1 שקית סוכר וניל
• 150 גרם פטל (או פרי קיץ אחר חתוך לקוביות)
• מעט חמאה לשימון התבנית
• אבקת סוכר, לקישוט

אופן ההכנה:

1. הניחו בקערה יוגורט, סוכר, חמאה מומסת, ביצים וגרידת לימון וערבבו.
2. בקערית נפרדת ערבבו קמח, שקדים טחונים, אבקת אפיה וסודה לשתיה.
3. שפכו את החומרים היבשים לקערה עם החומרים הרטובים וערבבו.
4. בקערית צפו פירות עם סוכר וניל. הסוכר ימנע מהם לשקוע לתחתית התבנית וגם ימתיק אותם קצת.
5. שמנו את התבנית במעט חמאה והעבירו אליה את הבלילה.
6. הניחו את הפירות על הבלילה בתבנית (אל דאגה, חלקם ישקע פנימה).
7. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-30 דקות, עד שהעוגה מזהיבה וקיסם שהכנסתם פנימה יוצא יבש.
8. השאירו את העוגה להתקרר בתנור בדלת סגורה.
9. העבירו את העוגה שהתקררה לצלחת הגשה ואבקו אותה מלמעלה באבקת סוכר. הכי עוגה של קיץ!

בתיאבון!

פנקייק תינוק

ארוחת בוקר של שבת היא פנקייק. מדובר בחוק דתי שאין לי את הסמכות לשנות. יוצא מן הכלל הוא אולי לחם מטוגן, המסורת החביבה על העצלנים ומותרת מדי פעם, בלי להגזים. ואם רוצים לגוון, כדאי שיהיה זה מעדן ששווה יצירה של מסורת חדשה.

הנה פנקייק מיוחד שיכול להתאים לכזו מסורת של שבת בבוקר – Dutch Baby, מאפה תפוח שמוצאו מגרמניה, שהוא למעשה שילוב בין פנקייק לסופלה. מודיעה לכם שתתמכרו מיד אחרי הפעם הראשונה שתטעמו.

נכון, יש פה מידה של שחיתות, בעיקר בתוספות שאפשר פה להכביר על התפיחה היפה הזו, אבל גם החמאה, אוי החמאה.

מצד שני, היופי בפנקייק הזה הוא התמורה הנפלאה ביחס לקלות ההכנה. חומרי הגלם נמצאים בבית ולא צריך לצאת לקניות במיוחד, כל מה שאתם צריכים הוא מחבת ברזל שנכנסת לתנור. אפשר ללכת רחוק עם הקישוטים, אבל לא חייבים. מה שכן, יש טוויסט מעולה במיוחד.

פנקייק תפוח, Dutch Baby

החומרים

•  3 ביצים
• 1/2 כוס (70 גרם) קמח לבן
• 1/2 כוס (120 מ"ל) חלב
• 1 כף סוכר לבן
• 1/2 כפית תמצית וניל
• קורט מלח
• 3 כפות (45 גרם) חמאה

אופן ההכנה

1. הכניסו לבלנדר ביצים, קמח, חלב, סוכר, תמצית וניל ומלח וערבלו במהירות גבוהה 2-3 דקות, עד לקבלת תערובת אחידה ותפוחה. בידקו שלא נותרות שאריות לא מעורבבות בצידי הבלנדר.
2. הכניסו מחבת ברזל עם החמאה עליה לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות ותנו לחום התנור להמיס את החמאה, מבלי להשחים אותה.
3. פתחו את דלת התנור ומזגו את תערובת הפנקייק למחבת בזהירות.
4. אפו בתנור 20-25 דקות, עד אשר הפנקייק זהוב וגבוה.
5. הגישו את הפנקייק מקושט באבקת סוכר. אפשר גם עם סירופ מייפל, ריבה, קינמון או עם קצפת ותותים. כי חיים פעם אחת!

בתיאבון!

עוד משהו:

אפשר לאפות את היופי הזה ב-9 שקעים של מאפינס, למאפים אישיים. קשה עד בלתי אפשרי להסתפק באחד. רק אומרת.

טוויסט בטעם קפה:

הורידו 2 כפות חלב והוסיפו לתערובת כפית קפה נמס שעורבבה ב-2 כפות מים רותחים עם עוד כף סוכר. מתקבל פנקייק קפה נפלא בטעמו, שגם ילדים אוהבים. שלא יגמרו לכם הכל!

השוונץ:

מסתבר שרוב הישראלים אוהבים את הקפה שלהם חזק. מסתבר גם שרוב הישראלים שותים את מרבית כוסות הקפה שלהם בבית. ממש בשביל אלה, עלית הוציאה לשוק לאחרונה שני מוצרי נס קפה חדשים בשם Intense, המשלבים אספרסו בתערובת המגורענת המוכרת, מה שמעניק לקפה חוזק ועושר בטעם.

קיבלתי לנסות את מוצרי הקפה האלה, מביניהם אהבתי במיוחד את זה עם התוספת של 15% אספרסו. מדובר על פולי קפה מזן ערביקה, תערובת מברזיל וגואטמלה, עם טעמים שוקולדיים וארומה נהדרת. עוד שיחוק בעיניי הוא הפקק של הצנצנת, בצורה של קפסולת קפה, המזכיר את הייחודיות של התערובת.

לחמניות לבית הספר

אוטוטו האחד בספטמבר והילדים חוזרים למסגרות הלימוד. מדגימה ביתית, גם אם לא מובהקת סטטיסטית, נדמה שנמאס להם כבר מהחופשה הארוכה הזו והם מתרגשים לחזור לבית הספר, לפגוש את החברים והמורים. קצת פחות הם שמחים לקראת המבחנים ושיעורי הבית, אבל אם זה מה שצריך…

ארוחת העשר (חשבתם על כמה שזה מושרש אצלנו הביטוי הזה? בכלל לא משנה אם זה ממש בעשר או לפני) בבתים רבים מבוססת על "לחמניה עם". אני משתדלת להשתמש בלחמניות מקמח מלא ולגוון בממרחים, כדי שלא ישעמם. עוטפת בנייר לסנדוויצ'ים ושולחת לדרך, בתקווה שהלחמניה תהיה גלגל הצלה בין השיעורים, לפני ארוחת הצהריים.

לכבוד תחילת השנה, החלטתי להכין לילדים חגיגה קטנה ואפיתי לחמניות חלב רכות וטעימות. לחמניות נהדרות שעומדות גם במבחן היום השני ושומרות על טריותן.

הלחמניות הראשונות הן עיבוד של מתכון של אריק קייזר, הבולנז'ר הצרפתי שזכה כבר המון פעמים בפרס הבאגט הטעים ביותר בצרפת. שימו לב שהכנתן לוקחת את הזמן שלה, ליתר דיוק כמעט 4 שעות, בגלל ענייני שמרים ותפיחה, ולכן היערכו בהתאם.

לחמניות חלב, ע"פ מתכון של אריק קייזר

6 יחידות

החומרים

•  500 גרם קמח לבן, רב תכליתי
• 1 כוס (240 מ"ל) חלב
• 35 גרם סוכר לבן
• 20 גרם שמרים טריים / 7 גרם שמרים יבשים
• 10 גרם מלח
• 80 גרם חמאה רכה
• 1 ביצה טרופה, להברשה

אופן ההכנה

1. הניחו במיקסר קמח, חלב, סוכר, שמרים ומלח וערבלו 4 דקות במהירות נמוכה ועוד 4 דקות במהירות בינונית.
2. הוסיפו חמאה ועבדו 4 דקות נוספות.
3. צרו כדור מהבצק שנוצר והניחו אותו בקערה, מכוסה, לשעה, עד שיתפח.
4. חלקו את הבצק ל-6 חלקים שווים, כסו גם אותם ותנו להם לנוח 15 דקות.
5. צרו מחלקי הבצק לחמניות – עגולות, מאורכות או לחמניות קשר והניחו בתבנית מכוסה בנייר אפיה.
6. הברישו את הלחמניות בביצה טרופה והכניסו לתנור כבוי לתפיחה נוספת של שעתיים.
7. הוציאו את התבנית והדליקו את התנור ל-200 מעלות.
8. הברישו את הלחמניות הברשה שניה של ביצה. אפשר לחרוץ את הלחמניה העגולה ב-X ולעשות צורות בלחמניות הארוכות, כרצונכם.
9. כשהתנור חם, הניחו קערית מים בתחתית התנור לתוספת לחות והכניסו את הלחמניות לאפיה של 15 דקות.
10. הוציאו את הלחמניות מהתנור להתקרר.

 

ואם אין זמן ואנחנו ממהרים ובכל זאת רוצים לפנק את הילדים (ואת עצמנו), הנה מתכון ללחמניות חלב מהירות הכנה. השילוב של אבקת האפיה והשמרים מקצר את התהליך ואין צורך להמתין עד שהבצק יתפח ויכפיל את נפחו. השמנת החמוצה מוסיפה אקסטרה רכות לבצק ומתקבלות לחמניות טעימות מאוד.

לחמניות חלב מהירות הכנה

8 יחידות

חומרים

• 600 גרם קמח לבן
• 13 גרם אבקת אפיה
• 1 כפית מלח
• 100 מ"ל שמן צמחי
• 200 מ"ל שמנת חמוצה
• 200 מ"ל חלב פושר
• 7 גרם שמרים יבשים
• 1 כף סוכר לבן
• 1 ביצה טרופה, להברשה

אופן ההכנה

1. בקערת מיקסר הכניסו קמח, אבקת אפיה ומלח. הוסיפו שמן ושמנת חמוצה וערבבו קצרות.
2. שפכו את השמרים היבשים והסוכר לתוך החלב וערבבו. הניחו עד שהתערובת מעט תוססת.
3. הוסיפו את תערובת החלב לתוך קערת המיקסר ועבדו את החומרים לבצק רך.
4. חלקו את הבצק לשמונה חלקים ועצבו את הצורה שבחרתם – לחמניה ארוכה, עגולה או לחמניית קשר (לאחרונה, צרו גליל ארוך וקשרו אותו כמו שקושרים שרוך).
5. הברישו את הלחמניות בביצה טרופה והכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-25 דקות, עד שהן זהובות.
6. הוציאו מהתנור את הלחמניות ותנו להן להתקרר.

והעיקר – שתהיה שנת לימודים מוצלחת!!

השוונץ:

• חושבים איך להפוך את הסנדוויצ’ים לקצת יותר מפתים לאכילה ויפים? הנה כמה רעיונות שווים.
• לשם טוב לוי יצא דיסק חדש עם אבי ליבוביץ’ אורקסטרה, בו תמצאו את השירים שאתם מכירים בניחוח ג’אזי מהמם. מה אני אגיד לכם, החופש הזה אכן היה סוג של פסק זמן, שגם המבוגרים צריכים לפעמים.

מסיבת סיום לקיץ עם גלידת עוגיות לוטוס

הנה התחיל ספטמבר ויש תחושה ראשונה באוויר של סוף קיץ. הלחות כאן עוד בלתי נסבלת, אבל מורגשת בריזה קלילה בשעות הבוקר המוקדמות או הערב והצמחים מתחילים להתאושש בגינה. באופן אישי, אני כבר לגמרי מוכנה לחורף… אני מתחילה עכשיו לשמר כמה מחומרי הגלם העונתיים הטעימים של הקיץ, אלה שעוד מעט יעלמו לנו. מרקחת תאנים, ריבת ענבים, סורבה מלון, כל אלה יזכירו בחורף נשכחות חמימים.

ממרח עוגיות לוטוס קראנץ'

כשהילד ביקש להכין איתי גלידה, הפעם כזו שהוא אוהב, שלפתי את ממרח עוגיות לוטוס הקראנצ'י החדש שקיבלתי במתנה להתנסות. את הביסקוויטים של לוטוס אתם בטח כבר מכירים. ספקולוס (speculoos) הוא שם כללי לביסקוויטים שהכינו במקור במרכז אירופה (הולנד-בלגיה-גרמניה). יש להם טעם קרמלי מתובל – קינמון, אגוז מוסקט, ציפורן, ג'ינג'ר, הל, פלפל לבן. לפני כמה שנים התחילו לשווק גם ממרחים על בסיס הביסקוויט. לפי הסטטיסטיקה הביתית מדובר בהתמכרות.

הסתכלתי על הממרח והוא הסתכל עלי בחזרה. כל כך התבקש שנשלב בינו לבין הביסקוויט. הקאסטה של ילדותי ביקשה להתחדש. לא חייבים ללכת לים בשביל הקסאטה הזו. אפשר להכין עם הילדים בבית.

צילום: "הגרגרנית"

קסאטה עוגיות לוטוס קראנץ'

החומרים

• 4 חלמונים
• 50 גרם סוכר
• 1 כוס חלב
• 1 שמנת מתוקה
• 1 כפית מחית וניל (אם אין, תוכלו להשתמש בתמצית וניל)
• 200 גרם ממרח עוגיות לוטוס קראנץ'

להגשה

• ביסקווטים לוטוס בטעם קרמל

אופן ההכנה

1. הקציפו במיקסר חלמונים עם סוכר לתערובת תפוחה ובהירה.
2. מזגו לסיר חלב, שמנת מתוקה ומחית וניל. ערבבו היטב והביאו לסף רתיחה. הורידו מהאש.
3. הוסיפו את ממרח הלוטוס וערבבו היטב עד לתערובת אחידה.
4. הוסיפו באיטיות את תערובת החלמונים, תוך ערבוב מתמיד (אנחנו לא רוצים שהם יתקרשו לחביתה).
5. החזירו את הסיר לאש נמוכה וערבבו היטב, עד לקבלת תערובת סמיכה. קררו אותה מעט.
6. העבירו את התערובת למכונת גלידה ותנו לה להתגבש עד שתהיה מוכנה.
7. העבירו לתבנית והכניסו לפריזר.

להגשה

הניחו על צלחת ביסקוויט לוטוס, מעליו פרוסת גלידה ואז שוב, ביסקוויט, לקבלת קסאטה עוגיות לוטוס.

הקציפו חלמונים וסוכר

הוסיפו ממרח עוגיות לוטוס לתערובת השמנת

העבירו את הגלידה מהמכונה לתבנית

טדאאאאם! קסאטה עוגיות לוטוס

השוונץ:

אל תזרקו את החלבונים!

תוכלו להכין מהם מרנג עוגיות לוטוס – חלבונים, סוכר, ממרח לוטוס (בעדינות. הממרח מתוק, אל תגזימו בכמות).

בתיאבון!

מרנג עוגיות לוטוס

ברגע האחרון, טיול לעכו

עוד כמה ימים והחופש הגדול נגמר. הילדים ישנו כל הבוקר, עשו וי על הים, שחו כמו דגים בבריכה, אכלו את כל הפופקורן בכל הסרטים ועלו להורים על העצבים. סתם… אנחנו עוד נתגעגע לזמן הזה. עוד מעט הם יקומו בבוקר מוקדם וילכו לבית הספר. אבל עד אז, בואו נמצה את הימים שנותרו לנו איתם יחד בחופש. מה אתם אומרים על טיול לצפון? לא צפון-צפון. משהו ככה של יום אחד. אפילו מהרגע להרגע. והשוס – תענוג גם בימים החמים.

נמל עכו

עכו היא עיר מעורבת וחיים בה, אלה לצד אלה, ערבים ויהודים. שמורת טבע כזו, ששומרת על האיזונים והבלמים, גם בימים לא פשוטים אלה. מי לא עבר בה וחשק לכבוש אותה לעצמו – הצלבנים, הטורקים, אפילו נפוליאון בכבודו ובעצמו! שרידים לכל אלה תמצאו בעיר העתיקה, אבל גרגרנית שכמוני מתעניינת במקומות להרוות את הצמא ולסתום את התיאבון (הבריא).

בדרך לבזאר הטורקי

בית קפה באדר, הבזאר הטורקי בעכו העתיקה

קפה שחור ואפילו אספרסו, בית קפה באדר, הבזאר הטורקי בעכו העתיקה

מתחילים את הבוקר בבזאר הטורקי. כדאי לכם לדעת שהעכואים אינם מהממהרים לקום בבוקר. קחו לכם גם את הזמן בשוויה-שוויה ואל תגיעו לכאן לפני 11:00 בבוקר. בשעה הזו תוכלו לשבת לקפה קטן (שחור, מבושל, עם הל. זו ההמלצה שלי). כמה בקלוואות לפתיחת התיאבון ליד, אבל בלי להגזים, הא? כשתרגישו שאתם יכולים, קומו וצאו לשוק של עכו העתיקה, הנמצא ממש בסמוך.

השוק של עכו העתיקה

תבלינים בשוק של עכו העתיקה

דגים טריים-טריים, השוק של עכו העתיקה 

החנויות הללו שיש בהן הכל, השוק של עכו העתיקה

מאפיית פיתות, השוק של עכו העתיקה

החנויות של השוק מגוונות – דגים ובשר, ירקות ופירות, דברי מאפה ומתוקים, צעצעועים, כלי נגינה וכלי בית. כל מה שאדם זקוק לו ובמחירים נוחים. אני תמיד אוהבת לחפור בחנויות כלי הבית, למצוא עוד גאדג'ט שאין לי במטבח או שיש לי אבל אני חייבת עוד אחד. הפעם, למשל, מצאתי כף מחוררת להוצאת ניוקי מהסיר או לביבות מהטיגון בלי השמן. ועוד נקודה חשובה – השוק מקורה, כך שבאמת נעים לטייל בו.

אחלה תמרהינדי, השוק של עכו העתיקה

חומוס סעיד, השוק של עכו העתיקה

כשחם וצמאים הכי מתאים תמרהינדי קר עם קרח. בשוק של עכו כאילו מנחשים את זה והדוכן ממש עומד במקום הנכון ובזמן הנכון. טעים ולא מדי מתוק המשקה החום הזה ואם מרימים את העיניים רואים גם את החומוס של סעיד. אפשר לזהות לפי הצבע התכלת שעל החלונות אבל האמת, מזהים בקלות לפי התור של האנשים בחוץ. אפשר לשבת בפנים במזגן או ללכת מסביב, לחלון הקטן שמאחור ולבקש, כמו התושבים באזור, מנה קטנה של משאוושה עם פיתה. לוקחים את השקית החמה ויושבים על המדרגות באחת הסמטאות הקרירות. עובי הקירות מסביר את שינויי האקלים שחשים מיד.

אני מקווה שהתאפקתם עם המשוואשה, אחרת אנחנו נפרדים כאן… אבל אם כמונו, התייחסתם לזה כאל מתאבן, אתם יכולים להמשיך לטייל לכיוון הנמל הפיזאני, ליהנות מהבריזה ומהמראה הים-תיכוני משובב הנפש של הסירות העוגנות בו. תוכלו לחזור חזרה אל השוק דרך הסמטאות. הכי כיף זה ללכת בהן קצת "לאיבוד".

דלאל, הבזאר הטורקי, עכו העתיקה

סלט עדשים ואוצרות, דלאל

שרימפס ובמיה, דלאל

והנה הגענו שוב לבזאר הטורקי. ההליכה פתחה לנו את התיאבון. התיישבנו אצל אוסאמה ב"דלאל". המקום פתוח רק ארבעה חודשים והבחור בן 23. כמה צעיר, ככה אמיץ. למד מלונאות ועבד בת"א עד שהבין (או שגרמו לו להבין. במקרה הזה, כמו במקרים רבים, צריך לחפש אחר האישה) שאוכל זו התשוקה שלו. בדלאל הוא מנסה לבשל מטבח "עכואי", להתחבר לשורשים.

סלט עדשים על קרם פלפלים עם אוצרות – קוביות סלק, תאנים, ליצ׳י, שיני שום רכות-רכות שבושלו במים שבע פעמים, פרוסות בצל מבושל עם תה יסמין, חצילונים כבושים. והמנה הטעימה של הטיול, מהסוג שמרגש אותך כשאתה פוגש – שרימפס עם במיה וחוסטרום – ענבי סוביניון בלאן כבושים. כמעט בלי תיבול ובכל זאת, המנה הזו היא תענוג צרוף בזכות חומרי הגלם.

סבידה, הבזאר הטורקי

אוהד של סבידה

סלטים לפתיחה, סבידה

פילה פארידה, סבידה

כמה צעדים משם (שום דבר שכרוך בפעילות ספורטיבית מאמצת) שוכנת לה סבידה, שנפתחה לפני כשנה ע"י אוהד ודן, כמו סירה שהגיעה אל החוף (הבר שלה נראה כמו חרטום של סירה). התיישבנו ומיד קיבלנו סוללה של סלטים: ממרח דלעת ערמונים שומי נהדר, פרוסות קולורבי עם זרעי פשתן, טחינה ירוקה, סלט חצילים קלויים, סלט רוקט, סביצ׳ה פארידה עם בצל סגול, סלט סלק, סלט גזר רענן וגם איקרה קרמית ונהדרת מביצי דג טרחון.

בירה טייבה שנמזגת מהחבית (שוב, ושוב, ושוב) וסודה מהברז מסייעות להרוות את הצמא ולהחליק את המטעמים. ועוד מגיעים שני פילטים של פארידה טריים-טריים על הגריל, אחד על מחית דלעת, יוגורט ועמבה והשני על מחית פלפלים קלויים ואגוזים בסגנון תורכי. הדגים טריים, לא הספיקו להגיד ג'ק רובינזון, נידוגו והונחו על הצלחת. אף מילה על מקרר.

אנחנו צעדנו מתנודדות חזרה לאוטו. אולי אתם תספיקו לבקר גם בשוק הלבן (סוק-אל-אביד) שמתוכנן להיפתח שם ליד ממש בקרוב.

השוונץ:

פפפ

מי זוכר את הוידוי של שי אביבי בהקשר של עכו? אחד המצחיקים של החמישיה הקאמרית…

פפפ

 

סושי, משחק ילדים

הנה החופש הגדול "הופך תקליט", אלא שהחצי הקשה עוד לפנינו… נגמרו הקייטנות ועכשיו זה אנחנו לעצמנו. האמת שאפשר לטעות ולחשוב שמדובר בסוג של עונש להורים, אבל אפשר להסתכל על זה לגמרי אחרת – שעת קימה מאוחרת, אין לחץ בבוקר, אין שיעורי בית, פחות מתח בבית. ובכל זאת, מחפשים מה לעשות יחד (רמז: לצפות בטלוויזיה או לשחק במשחקי מחשב זה כל אחד לבד).

אני יודעת – בשביל להיות סושי מאסטר צריך ללמוד הרבה שנים, להתחיל מלמטה, ללמוד אצל טובי המורים ביפן. אין לי כוונות יומרניות כאלו, אבל אם מתחשק לכם להעביר ערב כייפי עם הילדים ועל הדרך לתת להם לטעום טעמים שונים מהרגיל, תרצו לגלגל יחד סושי. מוצע פה מתכון למאקי-סושי, אבל מניסיון למי שאין מחצלת גלגול או סבלנות לגלגל, יסיים את הערב בניגירי (דג על אורז ללא אצה) או בסשימי (הדג הנא בלבד), ישר לתוך פה. הנה הצעה לפעילות בערב שבסופה אוכלים את היצירה… למי שקשה לו להיפרד – תוכלו דקה קודם להעלות את התמונות לאינסטגרם!

צילום: "הגרגרנית"

סושי משפחתי לחופש הגדול

4-6 מנות

החומרים

• 400 גרם (2 כוסות) אורז לסושי
• 10 דפי אצות נורי לסושי (10 יחידות)
• 3 מלפפונים
• 2 גזרים בינוניים, קלופים
• בחורף – אבוקדו קלוף
• 2 ביצים (ובנוסף, כאופציה – 1/2 כפית סוכר, 1 כפית מירין, 1 כפית סויה)
• 500 גרם דגים טריים, מפולטים ללא עור, סוגים שונים (טונה, סלמון, דניס, ילו טייל או כל דג שאתם אוהבים) – לשמור במקרר ממש עד להכנה

לתיבול האורז

• 60 מ"ל מירין
• 60 גרם סוכר לבן
• 1/3 כפית מלח
• 45 מ"ל חומץ אורז

לארוחה

• רוטב סויה
• מחית ווסאבי (מוכנה בשפופרת או אבקה להכנה)
• ג'ינג'ר כבוש

כדאי שיהיו בבית

• מחצלות לגלגול סושי, עטופות בניילון נצמד (זה למי שלא אוהב לעבוד קשה בניקוי אחרי כן)
• קערה עם מים, להרטבת הידיים האוחזות באורז
• סכין כבדה וגדולה
• צ'פסטיקס

אופן ההכנה

לאורז

1. השרו את האורז במים כמה דקות, סננו והניחו לייבוש.
2. הכניסו את האורז לסיר, הוסיפו 1/2 ליטר מים והניחו על האש.
3. הביאו לרתיחה ואז הנמיכו את האש לנמוכה, עד שהמים מתאדים לגמרי (כ-10-15 דקות). סגרו את האש והשאירו את הסיר מכוסה עוד כמה דקות. יש להגיע לאורז במרקם נגיס ולא מעוך (זכרו שהאורז עוד ממשיך להתבשל גם באש כבויה, כשהסיר מכוסה).
4. בזמן שהאורז מתבשל, הניחו את כל חומרי התיבול של האורז בסיר קטן ובשלו על אש קטנה רק עד שהסוכר והמלח נמסים. הורידו מהאש וקררו.
5. שפכו את הרוטב שהתקרר על האורז החם וערבבו בעדינות, לספיגת הטעמים.
6. קררו את האורז לטמפרטורת החדר לפני הכנת הסושי.

הכינו את חומרי הסושי:

1. חתכו לאורכם את הגזר והמלפפונים לטריזים מאורכים. אם יש אבוקדו – אתם ברי מזל!
2. הכינו חביתה דקה משתי ביצים, על מחבת עגולה או מרובעת משומנת במעט שמן ואז פרסו אותה לאורכה לפסים. אפשר להוסיף לבלילת הביצים גם  סוכר, סויה ומירין, ליצירת טמאגו, החביתה היפנית המתקתקה.
3. פרסו את הפילטים של הדגים לפיסות מאורכות.

להכנת גלילות הסושי

1. הניחו על מחצלת הסושי דף אצה, כשהחלק החלק כלפי מטה וזה המחוספס פונה אליכם.
2. ביד רטובה ממים קחו חופן נאה של אורז ושטחו אותו על פני כל האצה, בשכבה דקה. זה החלק הטריקי מס' 1 בתהליך – איך להגיע לשכבה דקה מספיק, בלי לקרוע את האצה ובכל זאת לכסות את כולה.
3. הניחו את חומרי המילוי בפס קרוב אליכם לרוחב כל האצה – הכי טעים לערבב בין הירקות, לדגים ולחביתה.
4. גלגלו את המחצלת עם האצה ליצירת גליל, בהדרגה, כל פעם חלק נוסף, עד ליצירת גלילים שלמים. הדקו עוד בעזרת המחצלת, עד שהגלילים מהודקים היטב ולא נפתחים (חלק טריקי מס' 2).
5. הניחו את גלילי הסושי על קרש ופרסו לפרוסות בינוניות ברוחבן (יש סימונים על האצה, למתקשים).
6. תפסו פרוסה באמצעות צ'ופסטיקס, טבלו ברוטב סויה מעורבבת עם מעט ווסאבי ואכלו בהנאה. מדי פעם ניתן לאכול ג'ינג'ר כבוש, לניקוי החיך.

בתיאבון!

והנה זה בלי מילים:

ירקות ודגים לסושי

טמאגו, חביתה יפנית, נפרסת ונכנסת לסושי

דף אצה הפוך על מחצלת גלגול

משטחים אורז על פני דף האצה

מגלגלים

גליל סושי שלם לפני הפריסה

מסתבר שיש טורפים של סושי

השוונץ:

נזכרתי דווקא בסרט גרמני מרגש שסיפר על הכמיהה להיות ביפן ועל הגשמת חלומות. אם לא צפיתם בו זה אף פעם לא מאוחר – "פריחת הדובדבן" הוא סרט מרגש שלא כדאי להחמיץ.

טרטופו, משחק ילדים

החופש הגדול צובר תאוצה ואחרי ארבעה שבועות של קייטנה/ מחנה צופים/ שינה אצל קרובים/ שינת חברים אצלנו, נשארו לנו רק עוד…  4 שבועות של שכרון חושים. על משקל המשפט הידוע: חום, יזע ודמעות (בשיבוש קייצי). אני מתמחה בנושא "חפש מה אפשר לעשות במזגן, לא כולל קניונים או מחשב". המטבח כל כך קרוב ויש בו מזגן, אז ברור שמצאנו בו מקור מפלט. אמנם ילדים, כמו מבוגרים, מתעניינים יותר בחלק של ה"לבשל" מאשר בחלק של ה"לסדר אחריך", אבל מילא.

טרטופו הוא קינוח איטלקי שבסיסו הוא כדור גלידה (לרוב שוקולד) מצופה בשוקולד ובמרכזו פרי או מחית פרי. ולמה טרטופו? במקור הכינו אותו משוקולד, כדי להזכיר את אחותו, פטריית הכמהין (טרוף בצרפתית, טראפל באנגלית).

מדובר במתכון קליל שכיף להכין עם הילדים. אין פה התעסקות עם תנור, כך שהוא מתאים גם לקטנים ויש אין ספור אפשרויות לגיוון על פי הטעם: אפשר להכין את כדור הגלידה מכל טעם שאוהבים או שילוב של שני טעמים, אפשר לעטוף אותו בממרח שוקולד אהוב, קקאו, קינמון או אגוזים ואפשר להכניס בתוכו כל פרי עונתי או אפילו ריבה. הציצו ברעיונות שלנו ברשימת החומרים; אתם מוזמנים לחשוב על עוד.

פזמו לעצמכם איזה שיר איטלקי (או לפחות דורון מזר) וכנסו עם הילדים למטבח. עוד מעט יעבור גם היום הזה.

צילום: "הגרגרנית"

טרטופו

החומרים

• גלידה. ליופי, כדאי להשתמש בשני טעמים. מומלץ להוציא את הגלידה מהמקפיא 10 דקות לפני שרוצים להשתמש בה, כדי שתתרכך מעט
• מילוי: פירות קטנים כמספר כדורי הטרטופו שנרצה להכין, כמו דובדבנים או ענבים. לחילופין אפשר להשתמש בכדורי שוקולד "קליק", אגוזים, ריבה, מחית פרי ועוד

לציפוי

• קקאו
• אגוזי ברס (אגוזי לוז מסוכרים וגרוסים. להשיג בחנויות למוצרי אפיה)
• קינמון
• שברי עוגיות, ופלים או ביסקוויטים
• ממרח נוטלה
• שוקולד מריר מומס עם מעט שמן צמחי (על כל 100 גרם הוסיפו 1 כף שמן)

אופן ההכנה

1. קרצו שני חצאים של כדורי גלידה משני טעמים, בעזרת כף לגלידה.
2. הצמידו את שני טעמי הגלידה לכדור אחד, תוך שמירה על הפרדה ביניהם (שימו לב: זה קר! חוץ מזה, כדאי להשתמש בכפפות חד פעמיות כי אנחנו עומדים להתלכלך – יששש!).
3. הכניסו בין שני חצאי כדור הגלידה פרי, אגוז או ממתק שאתם אוהבים. עטפו את כדור הגלידה שיצרתם בניילון נצמד והכניסו למקפיא, בזמן שאתם מכינים את הציפוי.
4. הכינו בינתיים את הציפוי: חממו שוקולד מריר על באן מרי והוסיפו לו שמן. כשהשוקולד נמס, תנו לו להגיע לטמפרטורת החדר מזגו אותו על כדורי הגלידה מכל הצדדים. לחילופין, אפשר למרוח את השוקולד על ניילון נצמד ולגלגל בתוכו את כדור הגלידה. לי היה שוס: תמר ועופר הביאו לי מאיטליה ממרח שווקלד מריר עם.. כמהין! טרטופו על הטרטופו! מי שלא אוהב שוקולד, יכול לגלגל את כדורי הגלידה באגוזי ברס, בקקאו (כמו הטראפלס השוקולדיים) ואפילו בקינמון.
5. הוציאו את כדורי הגלידה שהתקשו במקפיא וגלגלו אותם בציפוי שבחרתם והחזירו למקפיא להתקשות מושלמת, בתוך ניילון נצמד.

בתיאבון!

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

השוונץ:

• לפני כמה ימים הייתי בחגיגת יום הולדת של חברה שאני אוהבת. ולמה אני מספרת לכם על זה? כי האוכל ביום ההולדת היה שווה במיוחד. שלא תגידו שאני שומרת סודות: ARTaste, קייטרינג איכותי ויפיפה להפליא, לאירוח ביתי או עסקי. מדובר בחברה משפחתית ואכן נדמה היה לי שמי שטרח והכין לנו את האוכל הוא אחד כזה שהיה אכפת לו מאיתנו. קייטרינג בוטיק לאירוח מעולה. גזור ושמור.
• הנה המלצה נוספת, בלי קשר לאוכל אבל עם הרבה קשר לילדים: בסינמטק תל אביב מתקיים זו הפעם ה-8 פסטיבל תל אביב הבינלאומי לסרטי ילדים ונוער. מוקרנים סרטים אינטליגנטיים ומעניינים מכל העולם, לילדים בגילאים שונים וגם להורים שלהם. ביום שישי ה-27/7 הפסטיבל נגמר. כדאי לכם לרוץ עם הילדים. עוד פעילות במזגן.

בישול משפחתי (ילדים מבשלים גרסת 2012)

יום האם, אשר חל ב-ל' בשבט (מחר!!), הוא מועד שחיכיתי לו כל כך כשהייתי ילדה. שרשרת מאטבים מלופפים בניירות עיתון צבעוניים? סיכות עם לבבות מפימו? זר פרחים? ברכות מצוירות בטושים? רציתי הכל! אז איך זה יכול להיות שדווקא כשנעשיתי אם בישראל, בשם איזה שהוא סוג של שוויון, החליטו לשנות את האירוע ולחגוג במקומו את "יום המשפחה"? ובכן, "לא בבית ספרנו". אצלנו בבית הילדים יודעים למי באמת שייך החג ושצריך עוד הרבה שנים לפייס את אמא על הגזל הזה…

אם בכל זאת נתמקד בעניין המשפחתי, כבר מזמן קיוויתי שהילדים שלי ייכנסו למטבח ויבשלו גם הם. לפעמים זה מצליח לי יותר ולפעמים פחות. בינינו, הכי נוח להם זה שבמגע של קסם, כאילו בכוח המחשבה, השולחן נערך והתבשילים עולים עליו. אבל תאמינו או לא, לפעמים גם לי לא מתחשק לבשל.

הצעיר שבחבורה ואני אוהבים מאוד לצפות בתכנית הבריטית "Come dine with me" (משודר כרגע בערוץ 1). אמנם מדובר בסוג של תכנית ריאליטי, אבל הפעם במובן הטוב של המילה. חמישה משתתפים מאותה עיר מארחים זה את זה לארוחת ערב שהם עצמם בישלו. בסיום הערב הם מקבלים ניקוד על הארוחה ועל האירוח ובסיום השבוע מקבל פרס זה שקיבל את מירב הנקודות. כמובן שהכיף כאן טמון בצילומים של הקטסטרופות שקורות במהלך הכנת הארוחה, בחיטוט של האורחים בחדר השינה (תמיד יימצאו דברים קינקיים. בכל זאת, מדובר באנגלים) והעיקר: דמותו הנשמעת-והלא-נראית של המספר, שהוא תמיד ציני ומשעשע (שוב, מדובר באנגלים, בעלי חוש ההומור המשובח בעולם).

צילום: "הגרגרנית"

"מדוע שלא נעשה זאת גם אצלנו בבית", שואל הצעיר יום אחד. אני אוהבת את היוזמה הזאת! וכך, יצאה לדרך התחרות גם בביתנו (בלי החלק של החיטוט בארונות. אנחנו כבר מכירים את הבלגן). במשך כמה ימים כל אחד עסק בהרכבת התפריט שלו. היו כמה חובות במשחק הזה. חובה להכין שלוש מנות: ראשונה, עיקרית וקינוח. עוד חובה: כתיבת תפריט. חובה חובתית ביותר: לשטוף את כל הכלים שקשורים בבישול. חובה אחרונה: לטעום, גם אם לא אוהבים (לא חובה לאכול). ושלא תחשבו שכולם נולדו פה שפים ויש גם בררנים ידועים באוכל. בתכנית המקורית המנה העיקרית היא בשרית, אבל אצלנו הכלל הזה לא הופעל, כדי להקל על הטף ועל הבטן בערב.

צילום: "הגרגרנית" ומשפחתה

העזר היה הראשון לארח. הוא הגיע מהעבודה מוקדם מהרגיל, בסביבות שש בערב. הארוחה היתה צפויה לשבע וחצי. בסביבות רבע לשבע הוא הודיע שהארוחה לא תתקיים באותו הערב, לאחר שגילה, להפתעתו, כי הזמן להכין ארוחה שלמה לוקח יותר ממה שחשב. נרשמה אכזבה מסוימת, אבל הוא קיבל ארכה עד למחרת, וזהו! היה שווה לחכות: בייקון & אגס למנה ראשונה, פיצה ביתית לעיקרית ומוס שוקולד-תפוז לקינוח. קוקה קולה (שוחד זול!!) בכוסות יין וחטיף טים-טם (כזה שלכולם יש נוסטלגיה אליו, עוד מימי אוסטרליה העליזים) לסיום סיומת עשו את הטריק. כולם נתנו לו ציונים והלכו לישון על בטן מאוד מלאה…

אני הייתי הבאה בתור. כולם טענו שזה בכלל לא פייר ואין "כוחות". דווקא השקעתי מאוד בתכנון ובהכנה, כי חששתי שלא יתנו לי ציונים טובים אם יחשבו שאנצח בכל מקרה (מזכיר למישהו את הקריאה של ביבי לבוא להצביע בפריימריז?…). החלטתי על תמה איטלקית: מוצרלה קפרזה עם צ'אבטה מאפה בית למנה ראשונה, פסטה טריה עם שרימפס ואפונה לעיקרית וסמיפרדו וניל עם תותים ורוטב שקולד לקינוח. אם נדמה לכם שלא עבדתי קשה, אז אתם טועים.

צילום: "הגרגרנית" ומשפחתה

הנסיכה עבדה כל בוקר שישי לקראת ארוחת ערב שבת ולא נתנה לאיש להיכנס למטבח. היא הביאה עימה סו-שף (חברה) ויחד הם הכינו את ארוחת הערב: ביצה בקן למנה ראשונה, בורקס גבינה שהיא עצמה הכינה מבצק עלים שווה על בסיס חמאה וצלחת ירקות טריים למנה עיקרית ועוגת ביסקוויטים עם גבינה לקינוח. היא הגדילה לעשות והזמינה את הסבתא להשתתף בארוחה, כצופה מהצד.

בשבת היה התור של שניים: הבכור בצהריים והצעיר בערב. הבכור לא נכנס למטבח אלא כשעה לפני שעת אוכל. הוא חשב על הדברים מראש, הכין את המצרכים ויש לו זמן… אין ספק שכל אחד מילדינו מתנהל גם במטבח בהתאם לאופיו. הנה מה שהוא הכין לנו: מרק יוגורט עם מלפפונים וצנוניות למנה ראשונה, רוסטביף סינטה עם אורז לבן (שהכין בפעם הראשונה בחייו!) לעיקרית ופונדו שוקולד עם תותים ומרשמלו לקינוח. הזלילה הגדולה של השוקולד השאירה חותם על הארוחה ועל המפה…

את התחרות סגר הצעיר שבחבורה (עוד לא בן 10), זה עם האהבה הגדולה ביותר לבישול וגם הנסיון הרב ביותר מבין השלושה. הוא השתלט בקלות על המטבח. למנה ראשונה הוא הכין טוסט גבינה מהחלק הרך של החלה בלבד (כמה לחם נזרק שם, אני לא רוצה לחשוב אפילו. יש כמה דברים שלא הספקתי ללמד אותו לפני הארוחה הזו. עכשיו הוא כבר יודע). למנה עיקרית, צ'יפס שהכין לגמרי בעצמו מתפוחי אדמה ואפה בתנור עם שמן זית, כמו שצריך. ולקינוח, בראוניז שוקולד. פחמימות לא היו חסרות באותו הערב… אבל את הכל הוא הכין לבד והיה טעים ביותר.

השוונץ:

• אז איך נסכם? לא נספר לכם על הציונים, כי זה לא החלק החשוב. לפני הכל, נדווח על מה שאמר לי הבכור. "אמא", הוא אמר, "אני רוצה להגיד לך תודה על כל הימים שאת מבשלת בשבילנו". כבר היה שווה יום האם השנה, נכון? אני הצעתי שנחווה את ההתנסות הזו עוד כמה פעמים. משום מה, לא נרשמה התלהבות… בשורה התחתונה, העזר בכל זאת בישל לנו ארוחה בסוף השבוע שלאחר מכן והראה לכולם את כשרון הבישול שיש לו והוא הקפיד להחביא עד כה.
• מומלץ בחום להכניס את הילדים למטבח מגיל צעיר. נכון, לפעמים זה לוקח יותר זמן, הסלט יוצא בחתיכות ענק והמטבח יותר מלוכלך מנקי גם אחרי שהם שוטפים את הכלים, אבל רק ככה לומדים, נכון? אתם לא רוצים שהם יבשלו רק באמצעות כרטיס אשראי כשיגדלו ויצאו מהבית, נכון?

פטל ושיר של שנה חדשה

עוד כשלושה חודשים ימלאו חמש שנים לפטירתו של עֵלִי מוהר, מהפזמונאים האהובים עלי ביותר. שנים הוא ביטא את מחשבותיי ורגשותיי במילותיו, אותן פרסם מדי יום שישי בטורו "מהנעשה בעירנו" בעיתון "העיר" וכמובן, בשיריו. לא היה יותר תל אביבי ממנו, במובן החיובי של המילה. אני עדיין תוהה, מדי פעם בפעם, מה היה לו לומר על הנעשה בעירו בימים אלה. וודאי היו לו מילים בעלות טעם, שנונות ומרגשות כאחד, על מהפכות, צדק חברתי ודפני ליף.

ולמה אני מטרידה אתכם בדברים עגמומיים קמעה אלה, כבר בפסקה הפותחת, בעוד הכותרת מרמזת על אופטימיות? כי כשבני חזר הביתה, מהיום הראשון ללימודים, עם השיר הנפלא של עלי מוהר "כל עוד", כל הרגשות האלה, מאז, הציפו אותי (עוד סיבה לאהוב את המורה שלו). אני מציעה לכם לקרוא את מילות השיר במלואן:

"…גם אם אלך בגיא צלמוות הן לא אירא,
גם אם אפול פתאום יאמר לבי שירה

כל עוד עולה הבוקר, כל עוד נכתב הלוח
כל עוד הולך לו בן ואב בעקבותיו
כל עוד שרים הילדים על שנה חדשה
כל עוד הכל מתחיל פה שוב מהתחלה

כל עוד הים מתעורר, כל עוד הרוח עולה
כל עוד על שחור הלוח תתנוסס מילה".

ואיך נתחיל את שנת הלימודים, הבאה עלינו לטובה, בדיוק בזמן (כרגיל) אחרי חופש גדול (מאוד)? חייבים איזה משהו מתוק בפה לשנה טובה, מעורב בקצת אלכוהול להשכחת ימי החופש, נכון? אז לכל אלה שמחפשים גם וגם, יש לי עוד גם: פטל! פירות יער חביבים עלי ביותר, בכל צורה וצבע. קטיף מהנה במשק לוי שבמושב שעל ברמת הגולן, החזיר אותנו הביתה עם סלסלה של פטל אדום יפיפה. הנה מתכון של נייג'לה לוסון, האישה האולטימטיבית, שעבר אצלי טיפול, כדי להפוך ליותר קוקטייל מאשר קינוח:

קוקטייל טרייפל פטל אלכוהולי

ל-4 כוסות קוקטייל

• 300 מ"ל מים
• 200 גרם סוכר לבן
• 2 "מקלות" למון גראס (למי שיש עציץ או גינת תבלינים, שיתכבד ויוציא מהאדמה את הבצל של הצמח), שטופים היטב וחתוכים באמצע לאורכם, ללא העלים הירוקים
• 150 גרם פטל טרי (שמרו כ-12 פירות יפים ושלמים בצד, לקישוט)
• 4 בישקוטים
• 4 כפות וודקה
• 1 שמנת לבישול 15%
• 2 חלמונים
• 1/2 מיכל שמנת מתוקה להקצפה 38%

אופן ההכנה:

1. מכינים סירופ סוכר מהמים ומ-160 גרם של הסוכר. שמים בסיר ונותנים לזה לרתוח 5 דקות על האש. מסירים מהאש ומכניסים את הלמון גראס פנימה. משאירים כ-1/2 שעה, לספיגת הטעמים.
2. סננו את הסירופ והפרישו מתוכו 100 מ"ל (שמרו את הלמון גראס לשלב מאוחר יותר). מזגו לסיר יחד עם הפטל הטרי. תנו לכל זה לרתוח ואז בשלו על אש נמוכה, עד שתגיעו לדרגת סמיכות של מעין ריבה נוזלית. בשלב הזה הפרי מאבד מעט מצורתו (אין צורך למעוך אותו). הורידו מהאש ותנו לזה להתקרר מעט.
3. הוסיפו לתערובת הפטל עוד כ-50 מ"ל מסירופ הסוכר שנשאר בצד וכן את הוודקה וערבבו.
4. שברו בישקוטים לחתיכות והניחו בתחתית של ארבע כוסות על רגל.
5. שפכו את תערובת הפטל על הבישקוטים, לקבלת מצע רך וטעים לקוקטייל הטרייפל שלנו.
6. בסיר אחר הביאו לסף רתיחה את השמנת לבישול ואת הלמון גראס ששמרתם בצד. שוב, הורידו מהאש ותנו לכל זה לנוח כ-15 דקות, לספיגת טעמים.
7. בקערה ערבבו את החלמונים ו-40 גרם סוכר ושפכו את השמנת החמה עליהם, תוך ערבוב מתמיד.
8. החזירו לאש וערבבו, עד שהשמנת מסמיכה (הישמרו שלא לשרוף את התחתית של הסיר). הורידו מהאש ולאחר שמתקרר מעט, שפכו לכוסות, מעל שכבת הפטל.
9. נסיים בשמנת מתוקה, אותה הקצפנו במיקסר לקצפת יציבה. ניצור שכבה שלישית ונקשט מעל בפטל טרי. כל כך טעים בפה ונעים בראש, כמו שהבטחתי!

בתאבון ושנת לימודים מוצלחת!

השוונץ:

• אם אתם לא מכירים את עלי מוהר, תרשמו לכם נ' גדול! השירים היפים שכתב (חלקם הגדול עם הלחנים הנפלאים של יוני רכטר), הם מהקלאסיקה של חיינו: "העיקר זה הרומנטיקה", "שיר נבואי קוסמי עליז", "נגיעה אחת רכה", "יש אי־שם/תן לי יד", "שיעור מולדת", "שש עשרה מלאו לנער", "שוב היא כאן" ועוד ועוד!
• הגיע זמן הסיכומים להפגנות הקיץ? מבחינתי, לראות את כיכר המדינה מלאה באדם הוא מחזה מרגש, המחזיר את האופטימיות לחיינו (גם אם זהירה) ונותן לנו להאמין שאנו אחראים לגורלנו ושיש ביכולתנו לשנות את מה שדורש שינוי.

עוגיות למיס יוניברס

ילדיי הפרטיים מאוד אוהבים להיכנס למטבח ו"ללכלך" את הידיים. איכשהו זה תמיד מנותב למשהו מתוק – עוגיות חמאה, כדורי שוקולד ועוגות. טרם הצלחתי לשכנע אותם להכין משהו מזין קצת יותר לארוחת הערב, גם כשהחשקים שלהם מתחילים בשעה שבע בערב. עוד לא התייאשתי, אני עדיין מנסה…

כשראיתי את העוגיות הללו ידעתי שתהיה התלהבות בבית, אבל לא תארתי לעצמי עד כמה! המתכון המקורי הוא של הקונדיטור והשוקולטייה הצרפתי פייר הרמה אבל הוא זכה לפרסום הרחב בספרה של דורי גרינשפן "Paris Sweets". אין כמו נוסחה מנצחת! העוגיות הללו הן על טהרת השוקולד – בצק שוקולדי עם חתיכות שוקולד. מאוד מתוק, מאוד ממכר. אם יש לכם קרייבינג לשוקולד – זה ה-דבר!

ולמה מיס יוניברס? כי בטקס בחירת מלכת היופי העולמית, המתמודדות תמיד מבטיחות לפעול על מנת להביא "שלום עולמי", נכון? דורי גרינשפן טוענת שכל מה שדרוש כדי להשכין שלום בעולם שלנו הוא מנה יומית מהעוגיות הללו. אמן! מי מתנדב להביא קצת במשלוח המנות לביבי ולאבו-מאזן?

עוגיות חמאה שוקולדיות עם שברי שוקולד

כ-36 עוגיות

החומרים:

• 175 גרם (1 1/4 כוסות) קמח לבן
• 30 גרם (1/3 כוס) אבקת קקאו
• 1/2 כפית אבקת סודה לשתיה
• 150 גרם חמאה, בטמפרטורת החדר
• 120 גרם (2/3 כוס) סוכר דמררה
• 50 גרם (1/4 כוס) סוכר לבן
• 1/4 כפית מלח דק
• 1 כפית תמצית וניל
• 150 גרם שוקולד מריר 60% קצוץ גס

אופן ההכנה:

1. ערבבו יחד בקערה קטנה את הקמח, הקקאו והסודה לשתיה ושמרו בצד.
2. הקציפו את החמאה בקערת המיקסר, עד שהיא רכה וקרמית.
3. הוסיפו את הסוכרים, המלח ואת תמצית הוניל ועבדו 2 דקות נוספות.
4. כבו את המיקסר והוסיפו בעדינות את תערובת הקמח. התחילו את פעולת המיקסר במהירות הנמוכה ביותר, כדי שהקמח לא יעוף החוצה. המשיכו לעבד כך, רק עד שהקמח "נעלם" לתוך הבצק (פחות מדקה). מתקבל בצק מעט מתפורר.
5. שפכו פנימה את השוקולד הקצוץ וערבבו עד שהוא יכנס לתוך הבצק (חשוב לא לעבד יותר מדי).
6. הניחו את הבצק על משטח עבודה וחלקו אותו לשניים. הפכו את כל אחד מהחצאים לגליל מאורך בקוטר של כ-4 ס"מ, מהודק היטב (שלא יהיו חללים במרכז הגליל). עטפו כל גליל בניילון נצמד למעין סוכריה ואחסנו במקרר ל-3 שעות לפחות (אני יודעת. זה קשה להמתין…). אם אין לכם פנאי להמשיך בתהליך, תוכלו גם להקפיא את הגלילים (לא תצטרכו להפשיר אותם. פשוט הוסיפו דקת אפיה נוספת למתכון).
7. פרסו את הגלילים לעיגולים בעובי של כ-1.5 ס"מ. לא נורא אם חלק מהעוגיות ישברו – תוכלו להדק את החלקים חזרה לעוגיה. הניחו את העיגולים על נייר אפיה, במרווח של כ-2-3 ס"מ זה מזה.
8. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-160 מעלות, לכ-12 דקות. העוגיות נראות רכות ולא מוכנות – זה מצוין! תנו להן להתקרר מעט. אצלנו לא מחכים הרבה ואוכלים אותן כאשר הן חמימות והשוקולד עדיין מעט נוזלי, אבל זה מתאים לשוקוהוליקים בלבד. הסבלניים מביניכם יחכו עד שהעוגיות יתקררו עוד קצת.

בתאבון!

השוונץ:

• שוקולד הוא התמכרות אצל הרבה אנשים. מזל שיש מחקרים על הדברים הטובים שיש בשוקולד – הוא ממריץ ונותן לנו תחושה טובה. לא פחות חשוב, נכון?
• שוקולד גם לגדולים? תוכלו להכין בעצמכם, בקלי קלות, ליקר שוקולד…