חביתה משודרגת לעצלנים של החופש הגדול

גם אתם כמוני אוהבים לגוון את החביתות של אמצע השבוע? תשמעו, אני חייבת לשתף אתכם במתכון שמצאתי למנה קלה להכנה ברמה בלתי מוסרית וטעימה ברמות. מאפה יפהפה שהוא בעצם סוג של חביתה משודרגת, מי ידע שלא עבדתם עליו איזה 10 דקות שלמות.

מכירים עג'ה, חביתה מהתפוצה העיראקית? אז כזאת, אבל אפויה ולא מטוגנת ועם עוד ירקות. אני מאוד אוהבת את השילוב של פטריות ותרד, אבל אתם בהחלט מוזמנים לנסות גם עם חצילים, עגבניות, פלפלים ומה לא.

מתכון קלולה לימי החופש הגדול המהבילים שעצלנות היא מרכיב בילט-אין בתוכם.

 מאפה-חביתה עם פטריות ותרד

6 מנות

החומרים

  • 6 ביצים
  • 1 בצל קטן קצוץ
  • עלים מצרור קטן של פטרוזיליה
  • עלים מ-2 גבעולי נענע
  • מלח, פלפל שחור
  • 1 כף חמאה
  • 100 גרם עלי תרד ללא גבעולים קשים, שטופים היטב וקצוצים
  • 200 גרם (סלסלה אחת) פטריות שמפיניון פרוסות לעובי בינוני
  • 100 גרם גבינת פטה או בולגרית, מפוררת ביד
  • 10 זיתי קלמטה מגולענים וקצוצים גס
  • 1 כף צנוברים

אופן ההכנה

  1. טרפו את הביצים בקערה גדולה.
  2. הוסיפו לתערובת בצל, פטרוזיליה, נענע, מלח ופלפל וערבבו היטב.
  3. רפדו תבנית עגולה בקוטר 20 ס"מ בנייר אפיה ומרחו את התחתית והדפנות במעט חמאה. כדאי גם להדק יריעה של רדיד אלומיניום לתחתית התבנית כדי למנוע נזילות.
  4. הניחו בתחתית התבנית את הפטריות הפרוסות ומעליהן את התרד הקצוץ.
  5. שפכו מעל הכל את תערובת הביצים ודאגו שהיא תכסה את הירקות בכל חלקי התבנית.
  6. פזרו באופן שווה מעל את הגבינה המלוחה, הזיתים הקצוצים, הצנוברים ופיסות מהחמאה נותרה.
  7. הכניסו את המאפה לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-40 דקות. אם נראה לכם שהחלק העליון של המאפה משחים מהר, כסו אותו ברדיד אלומיניום וסיימו כך את האפיה.
  8. הוציאו את המאפה מהתבנית, תנו לו טיפה להתקרר והגישו עם יוגורט.

בתיאבון!

השוונץ:

לרגל חגי תשרי יקבי כרמל משיקים כעת מארז במהדורה מוגבלת של שלישיית יינות אדומים מסדרת פרייבט קולקשן בחצאי בקבוקים: קברנה סוביניון, שיראז ומרלו. לדעתי זה ה-פתרון לארוחות ערב של אמצע השבוע, עם מאפה-חביתה כזה שהכנתם למשל, כשמתחשק לכם לשתות יין אבל אתם מתקמצנים לפתוח בקבוק שלם. מחיר לצרכן 55 ש"ח למארז, להשיג בחנויות היין המתמחות.

מודעות פרסומת

הו אמסטרדם, ווי מדאם

איזה כיף לצאת לחופשה. עוד יותר כיף לטוס לחופשה בחו"ל. ואפילו עוד יותר כיף כשמדובר בביקור באמסטרדם.

יש משהו נעים בעיר הזו שהיא כמו כפר בתוך עיר. היא לא מאיימת בגודל שלה, יש בה הרבה פארקים והשיחוק הגדול הוא התעלות המשתלבות ברחובותיה. לא רק שהן יפהפיות והופכות אותה ממש לגלויה חיה, אלא שהן גם מקררות את האוויר, יתרון עצום בקיץ הזה.  

הנה מספר המלצות מביקורנו זה. הברורה מאליה היא לטייל ברגל, ללכת לאיבוד ברחובות הקטנים בין לבין התעלות ולקנא קנאה עזה בתושבי העיר. התלהבתי מאוד מהגינון שלהם – בכניסה של כל בית תמצאו אדניות ועציצים של פרחים, כמה יופי בעיניים!

עוד המלצה – שכרו אופניים, כי פה רוכבי האופניים הם השולטים בכביש. הארץ שטוחה אז קל לרכוב, לא צריך להסתבך עם שכירת אוטו ורואים את העיר מנקודת מבט קצת אחרת.

נהננו מאוד מביקור במוזיאון סטדליק (Stedelijk), מוזיאון לאמנות מודרנית. יש בו כמה קומות, עם יצירות קבועות ומתחלפות. בתערוכה המעלפת של Studio Drift מציגים אובייקטים ופסלים עם טונות של יצירתיות, כמו למשל מנורות נעות שנפתחות ונסגרות כמו פרחים יפהפיים, מנורות אחרות שמורכבות מה"סבא" של הסביונים שהורכבו עליהן ועוד. יש בעבודות שלהם משהו מדיטטיבי, מהמם ביופיו וסוחף.

אחרי כל זה, ברור לי שאתם ממתינים להמלצות קולינריות. אז יש את הקלאסיקות ההולנדיות המפורסמות – הרינג וצ'יפס. אבל מה עוד? 

ההולנדים שכבשו את אינדונזיה, הביאו אליהם גם את האוכל יחד עם האנשים. תוכלו לגלות מסעדות אינדונזיות רבות הפזורות בעיר. המאכל המפורסם ביותר הוא "שולחן אורז" (rijsttafel). יחד עם קערת אורז מאודה וקערת אורז מטוגן תקבלו מבחר צלוחיות עם טעימות מהמטבח האינדונזי – ירקות, בשר, עוף ודגים, ברמות חריפות שונות. אז זהו, אם אתם ממש לא אוכלים חריף, גם ה"לא חריף" שלהם הוא פיקנטי. לאוהבי החריף מדובר בהנאה ובטעמים שונים ומעניינים. אנחנו דגמנו את זה של מסעדת Tempo Doeloe, עליה המליץ אנתוני בורדיין הי"ד. 

מסעדה מתוקה לארוחת בוקר היא The Avocado Show, אשר מגישה מנות עם… ניחשתם נכון. טוסט אבוקדו, אגס בנדיקט עם בייקון או סלמון ואבוקדו ואפילו פנקייק ומייפל עם אבוקדו. לאוהבי הפרי שמתגעגעים אליו נואשות בקיץ הישראלי, זו הנאה אמיתית. 

אם בקיץ עסקינן, ובישראל בפרט, פירות ים הוא עוד עניין לגעגועים. The Seafood Bar היא רשת מסעדות משפחתית עם ארבעה סניפים אשר מתמחה בפירות ים טריים. מי שאוהב (אני!) יהנה ממגשי שרימפס, צדפות, סרטנים, שבלולים ושאר שרצים, נאים או צלויים, מוגשים עם הסכו"ם המתאים לעבודה. בסוף הארוחה השולחן נראה כמו הצרות שלי, אבל הכל היה טעים ברמות.

המסעדה שהכי אהבנו, היהלום שבכתר המלך ההולנדי וילם-אלכסנדר, היתה Breda. היא קרויה על שם עיר בדרום הולנד, ממנה הגיעו הבעלים והיא מגישה אוכל הולנדי-בינלאומי מודרני, עם משעשעי חיך, תפריט יין גדול וכל הטקס, אבל יושבים לשולחנות עץ ליד התעלה בשיא הנינוחות.

מנות כמו הרינג בין פרוסות דקות של קולורבי על פירה כרובית, בשר טלה רך שהוגש על מחית ארטישוק עם פיסות ארטישוק ולקינוח קרם דובדבנים ופנה קוטה וניל עם סורבה סלק, דובדבנים טריים וקראמבל תה ורדים. ועוד משעשע חיך של גספצ'ו ירוק להתחלה ושל גבינת עיזים ודבש ושזיף מיראבל לפני הקינוח. ברור שיין לבן צונן ונהדר שלגמנו עם כל הטוב הזה. מה עוד צריך האדם בחייו? לכו בצהריים ותשלמו חצי מחיר. תענוג! 

אתם בעיר בשבת? לכו לאחד השווקים היומיים, עם דוכנים שעושים חשק לקנות ולבשל. תמצאו שם בין היתר Poffertjes – מיני-פנקייקים עגלגלים ונהדרים. אל תטביעו אותם בשוקולד או בקצפת, אלא אכלו אותם כמו ההולנדים – עם אבקת סוכר ותועפות חמאה. אוי שזה טוב.

ומה תביאו חזרה הביתה? ברור שגבינת גאודה (חאודה בהולנדית), עדיף כזו שקניתם בשוק. יש הרבה סוגים וטעמים, בחרו מה שאתם אוהבים. אני גם מאוד מחבבת את המטבלים האינדונזיים אז רכשתי לי סמבל עם צ'ילי חמצמץ במעדניה אינדונזית בעיר. בשדה התעופה תוכלו לקנות הרינג מצונן בקופסה טרמית.

השוונץ:

בכל עיר שאני נוסעת אליה אני מבררת על סיורי האוכל שמתקיימים בה, כי אין כמו המקומיים לגלות את הסודות הפחות תיירותיים והיותר אותנטיים. אם אתם עם ילדים, נוח יותר להשתתף בסיור כזה בעברית.

Streat Bites הוא הסיור של ענבל וגיא, שני פודיז שהם זוג בחיים, גרים בעיר ואוהבים את האוכל שלה. צעדנו לאורכו של שוק Albert Cuyp, השוק הגדול ביותר באירופה שנמצא באמסטרדם. טעמנו מעדנים אינדונזים וסורינאמים, אכלנו גבינות, ראינו איך מפלטים הרינג, כיצד מכינים ואפלים הולנדיים (stroopwafel) וכמובן שאכלנו צ'יפס כמו שההולנדים אוכלים אותו – עם מיונז, בצל חי ורוטב סאטה בוטנים. אם אתם מתכננים טיול לעיר, לא תרצו להפסיד את הסיור הזה. בואו רעבים!

קיץ, מוחיטו, שקדים

וואו, כל כך חם בחוץ ולמי שגר בתל אביב גם מאוד לח (סוג של בונוס), שקשה לחשוב על דברים מסובכים. בימים כאלה קשה לפתות אותי לצאת מהמזגן.

ומה יותר מתאים לליל קיץ חם מלשתות קוקטייל מרענן. מערבבים רום בהיר, סוכר, מיץ ליים, סודה ונענע ויש לכם את אחד המשקאות האהובים של העונה. ניחשתם נכון – מוחיטו!

בטיימינג מופלא ממש קיבלתי לנסות בקבוק של מוחיטו-בקרדי מוכן לשתיה (75-80 ש"ח, לקנות בחנויות אלכוהול ואפילו בסופרמרקטים כמו טיב טעם למשל). אין עצלנות יותר מענגת מזו. פותחים, מוזגים לכוס גבוהה ומגישים. אפשר להוסיף קוביות קרח ועוד כמה עלי נענע ויצאתם מה-זה גדולים.

תשקיעו עוד 10 דקות ויש לכם גם שקדים קלויים ומתובלים לנשנש עם המוחיטו. טעמי המלח והפפריקה של השקדים נותנים קונטרה מעולה ומאזנת למוחיטו המתקתק. תראו באיזו קלות פתחתם בר בבית…

עכשיו כל מה שנותר הוא להרים את הרגליים, לעצום עיניים ולדמיין שאתם בקובה, ארץ מוצאו של המוחיטו, יושבים על החוף וצופים בגלים. חופשה נעימה! 

שקדים קלויים ומתובלים

החומרים

  • 400 גרם שקדים טבעיים בקליפה
  • 3 כפות שמן זית
  • 1/2 כפית פפריקה אדומה (אפשר מעושנת אם אתם אוהבים)
  • 2 כפיות מלח דק

אופן ההכנה

  1. ערבבו בקערה את כל החומרים והעבירו לתבנית מצופה בנייר אפיה.
  2. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-10 דקות.
  3. הוציאו מתהתנור וקררו לפני האכילה. כי לאכול ישירות מהתבנית החמה זה לא כזה חכם, רק אומרת.

בתיאבון!

חם לשוונץ. וגם לח.

גספצ'ו ספרדי מעגבניות מגי ישראליות

קיבלתי הזמנה לסיור חקלאי במטרה להכיר את מותגי הירקות והפירות של חברת "הזרע". קשה לי לסרב להזדמנויות מהסוג שמקרב אותי למקור ממנו מגיע האוכל שאני אוכלת. חוץ מזה, טיול מחוץ לעיר הוא כיף בפני עצמו.

"הזרע" נוסדה בשנת 1939, כשבחוץ התחילה מלחמת העולם השניה והיה ברור שעומד להיות קשה להשיג זרעים של ירקות ופירות למאכל מאירופה. בהמשך התפצלה החברה, אבל "הזרע ג'נטיקס" המשיכה לעסוק בפיתוח ובשיווק מגוון רחב של זרעי ירקות לחקלאות. לפני 15 שנה היא נקנתה ע"י חברת זרעים צרפתית גדולה אבל גם היום היא ממשיכה לשמש דוגמה לחדשנות ישראלית במחקר ופיתוח חקלאי.

החברה מנסה לתת פתרונות ספציפיים בכל מדינה בה היא מוכרת לשני קהלי היעד אליהם היא פונה. החקלאים, להם היא משווקת באופן ישיר, מבקשים ממנה לפתח זרעים של צמחים שמניבים יותר, עמידים יותר למפגעים ולמחלות וצורכים פחות מים. קהל היעד העקיף שלה, הצרכנים, מבקשים לרכוש בחנות פירות וירקות יפים, בעלי חיי מדף ארוכים וטעם משופר.

כעשר שנים עוברות מתחילת הפיתוח של זרע שמפתחת החברה ועד שהוא משווק כמוצר סופי לחקלאים, רק אחרי שהוא עבר בדיקות מקיפות שהוא מניב מוצר אחיד, טעים ובעל התכונות שלשמו פותח. לא בכדי מעוניינת "הזרע" להגדיל את המודעות למותגי הירקות והפירות שלה. עם ההכרות עם שמות המותג, אנו כצרכנים גם מבינים את התכונות הספציפיות שלהם ואת השימוש האידיאלי בכל אחד.

עגבניות הן מוצר הדגל של הזרע והיא משווקת כ-20 זנים של עגבניות רק בישראל, ביניהם:

  • מגי – נחשבת "המלכה" של העגבניות, בעלת הרבה מיץ (אותו ג'ל ירוק שבתוכה. אגב, ככל שיש יותר ג׳ל ירוק, זה סימן לטעם טוב יותר).
  • דורה – עגבניה מוצקה מסוג תמר, נוחה לבישול וקלה לקילוף. היא אובלית בצורה ויש לה יותר בשר ופחות מיץ (מה שקוראים בחו"ל עגבניית רומא).
  • ביף – עגבניה עגולה וגדולה, מסתבר שאוהבים אותה בחו"ל יותר מאשר בישראל והיא מתאימה בדיוק לצורה הקציצה (ביף) שמכניסים להמבורגר.
  • ויטני – עגבניות שרי מאורכות, מתוקות ומלאות מיץ.

בין המותגים הנוספים של הזרע תמצאו גם את מלפפון "ארומטו" המוצק, בעל הקליפה הדקה ומעט הזרעים; חציל "טודלה", בעל מבנה של חציל בלדי עם מעט זרעים; אבטיח "פומה" אישי ומתוק ללא גרעינים; מלון "אנג'ל", אובלי ומתוק.

 

חזרתי הביתה עם סל מלא פירות וירקות. מבחינתי מדובר במתנה האולטימטיבית, שרק מגרה אותי לחפש מתכונים מיוחדים ושונים שיתאימו לאופי הירק או הפרי.

בימים חמים אלה אני מחפשת מה להגיש לארוחת ערב מקררת. עם כל העגבניות שקיבלתי, היה לי ברור שזה ייגמר במרק מרענן.

גספצ'ו הוא מרק ספרדי פשוט, כזה של עניים, מחבל אנדלוסיה. בתחילה נוצר משילוב של מים עם לחם, שום ותבלינים, אליהם נוספו עגבניות לאחר גילוי אמריקה והגעתן לספרד.

אצלנו בבית גספצ'ו הוא קלאסיקה של הקיץ. המתכון הזה מלווה אותנו שנים ובמשך הזמן בדקנו אותו, שינינו והוספנו חומרי גלם, תיבול וטכניקות הכנה. לא משנה כנראה מה עושים, תמיד הוא יוצא טעים, בריא ואפילו טבעוני!

והנה טוויסט – אם גם אתם רוצים "לגלות את אמריקה", הוסיפו למרק פרי, אפרסק או נקטרינה למשל, כסוג של תיבול. פירות הקיץ יתנו מתקתקות עדינה למרק המתובל ויאזנו את החריפות והחמיצות שלו. מזגו לעצמכם יין ים-תיכוני לכוס ועוד רגע אתם כמעט מדברים ספרדית!

גספצ'ו (מרק עגבניות קר)

4 מנות

החומרים

  • 2 פרוסות חלה, החלק הלבן בלבד
  • 1 כוס מים
  • 6 עגבניות מגי בינוניות חתוכות גס
  • 1/2 פלפל אדום חתוך גס
  • 1 מלפפון חתוך גס
  • 2 שיני שום חתוכות גס
  • 1 בצל שאלוט חתוך גס
  • 1/2 פלפל צ'ילי חתוך גס
  • 1 אפרסק חתוך גס
  • 1/3 כוס שמן זית
  • 2 כפות חומץ בן יין לבן
  • 1/2 כפית כמון
  • 1 כפית מלח
  • 1/4 כפית פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

  1. בקערית השרו פרוסות חלה במים למשך כדקה, פוררו ביד את החלה בתוך המים והעבירו הכל למעבד מזון עם להב מתכת.
  2. הוסיפו גם עגבניות, פלפל, מלפפון, שום, שאלוט, צ'ילי ואפרסק למעבד המזון.
  3. מזגו מעל את שמן הזית והחומץ והוסיפו את התבלינים.
  4. סגרו את מעבד המזון והפעילו אותו במהירות הגבוהה ביותר למשך כ-5 דקות, עד שכל החומרים מתאחדים ומרוסקים היטב. עצרו את עבודת המעבד, הורידו בכף את החתיכות שעלו כלפי למעלה והפעילו מחדש לעוד 2 דקות.
  5. יש מי שמסנן כעת את המרק במסננת ומגיש אותו כך בתוספת של ירקות קצוצים וקרוטונים. אני דווקא אוהבת להגיש את המרק ללא סינון, עם הירקות המרוסקים כחלק מהמרקם שלו.
  6. הוסיפו כמה קוביות קרח למרק והכניסו אותו למקרר לקירור טוב-טוב של כמה שעות.

בתיאבון!

נשנושים מול הטלויזיה (כי מונדיאל)

לא מתעניינים בעליל בכדורגל ממש כמוני? מסתבר שאנחנו שוב במיעוט, בימים האלה כשכל המרפסות שרות מונדיאל. מצד שני, קל יותר לנסוע בכבישים וזה לגמרי אפשרי להזמין מקום במסעדה אופנתית.

אומרים If you can't beat them, join them. לא לקחתי את זה לגמרי מילולית ואין לי כוונה לצפות במשחקי הכדורגל בטלויזיה, אבל למה לא להנעים את חיכם של אלה שכן?

הנה מתכון למתאבן, משהו קליל שנאכל מול הטלויזיה, לפני האוכל או שנגיש כפינגר פוד לצד קוקטייל. סופר קל ומהיר להכין והתוצאה נראית נהדרת. לאכול חם כשזה קריספי מבחוץ והגבינה נוזלת מבפנים.

נשנוש פטריות ורוקפור בציפוי פירורי לחם

החומרים

  • 200 גרם (סלסלה) פטריות שמפיניון
  • 50 גרם גבינה כחולה (רוקפור, ברס בלו או אחרות)
  • 1/4 כוס קמח
  • 1 ביצה
  • 60 גרם פירורי לחם
  • שמן לטיגון

אופן ההכנה

  1. הוציאו לפטריות את הרגליים והניחו אותן הפוכות על משטח עבודה.
  2. חלקו את הגבינה כחולה לפיסות בהתאם למספר הפטריות והכניסו אותן לתוך השקעים שלהן.
  3. הכינו 3 צלחות – אחת עם קמח, שניה עם ביצה טרופה והשלישית עם פירורי לחם.
  4. העבירו את הפטריות בין הצלחות לפי הסדר: קמח, ביצה ופירורי לחם.
  5. מזגו שמן למחבת וטגנו את הפטריות משני הצדדים עד שהן משחימות. התחילו בצד העגול של הפטריות ורק אז הפכו אותן. הוציאו למגבת נייר לספיגת השמן.
  6. הגישו מיד עם קיסם לנוחות האכילה ורוטב מיוגורט מעורבב עם קצת מיונז.

בתיאבון!

    

השוונץ:

לכבוד המונדיאל התארגנו הגברים על משקאות האלכוהול שלהם, כל אחד לפי העדפותיו.

הצעירים בחרו ביינות המבעבעים מסדרת Buzz של יקבי כרמל. למוסקטו באזז למשל יש 5.5% אלכוהול בלבד ומתיקות עדינה – משקה קיץ אולטימטיבי. יקבי כרמל הוציאו גרסה גם בפחית, מה שמקל על הצריכה האישית, לא צריכה לפתוח בקבוק שלם בשביל עצמי כשיש פחית כזו. לא סתם היינות האלה זכו בפרס בתחרות "מוצר השנה" 2018. גם המחיר כדאי – 9.90 ש"ח לפחית, 25 ש"ח לבקבוק.

לקראת חגיגות המונדיאל רשת טיב טעם מציעה פסטיבל בירות בסניפיה. תוכלו למצוא שם בירות מהארץ ומחו"ל, ממבשלות בוטיקיות קטנות ועד למבשלות הגדולות. זו הזדמנות מצוינת להגיע כעת, גם אם אתם לא חובבי כדורגל, כדי להכיר בירות חדשות (גם התוויות מהממות!), לקחת הביתה לטעימה וליהנות ממבצעים שווים. בתמונה: בירה Antoniana האיטלקית, עם מרירות אשכוליתית שאהבתי במיוחד.

להתראות טוני (לזכרו של אנתוני בורדיין)

קשה להפריז בחשיבותו של אנתוני בורדיין, השף-כוכב תכניות הטלוויזיה, שבישל, כתב ספרי בישול וספרים על בישול וכמובן יצא לתעד ברחבי העולם את הקולינריה העולמית. הוא שכנע אמריקאים רבים שאוכל אינו רק מה שהם מכניסים לפה אלא גם אחת הדרכים הבסיסיות שאנו מתקשרים זה עם זה, לא משנה היכן אנו גרים על פני כדור הארץ, על כל ההקשרים התרבותיים, ההיסטוריים, הכלכליים וכיו"ב הכרוכים בכך. התואר שהוצמד לשמו הכי הרבה בהספדים אחרי מותו היה "רוק-סטאר".

צילום לקוח מתוך תכנית טלויזיה

נפגשתי בספרו סודות מחיי המטבח כשיצא לאור בישראל לפני 15 שנים (מי ששאל ממני את העותק בעברית שיואיל להחזיר!). מאוחר יותר רכשתי עותק של Kitchen Confidential בשפת המקור (גם הוא נעלם לידיים זרות).

די ברור מדוע עולם הקולינריה היה מזועזע בסוף השבוע שעבר, כשהוא החליט לשים קץ לחייו. כך פועלת המחלה הזו – מה שנראה בחוץ כזוהר ומושלם יכול להיות מתפרק ואבוד מבפנים. כל אתרי האינטרנט שדיווחו על כך סיפרו על העולם הקשוח של הטבחים, שבו הלחץ הרב בו הם נתונים מוביל למקרים של התמכרויות והתאבדויות, שעד היום העדיפו לא לדון בהם.

הספר ללא עטיפת הנייר

חשבתי שלזכרו של האיש השרמנטי הזה אכין מנה מספרו "Les Halles Cookbook", ספר הבישול של הביסטרו הניו-יורקי בו שימש כשף שנים רבות. הספר כתוב בשפתו הישירה והבוטה של אנתוני בורדיין ויש בו הרבה קלאסיקות מהמטבח הצרפתי – שום דבר שלא ראינו קודם, אבל עם הרבה חן.

אוכל צרפתי ואני זה כמו מכסה לסיר אז בחרתי מנת ביסטרו קלאסית, כרישה בויניגרט. אלא שאצל טוני, הכרישה לא מסתפקת בשמן וחומץ, היא מקושטת ברוטב גריביש (Sauce Gribiche), רוטב שמורכב מביצה קשה, מלפפונים חמוצים וצלפים שמעורבבים עם שמן וחומץ, פשוט וטעים. באגט לניגוב הרוטב ואתם כמעט בפריז.

כרישה ברוטב גריביש

החומרים

לכרישה

  • 8 כרישות
  • מלח

לרוטב

  • ביצה קשה חתוכה דק
  • 4 מלפפונים קטנים (עדיף קורנישונים) קצוצים דק
  • 1 כף צלפים קצוצים דק
  • עלים מ-1 ענף פטרוזיליה, קצוץ דק
  • 56 מ"ל (כ-4 כפות) שמן רגיל
  • 28 מ"ל (כ-2 כפות) חומץ בן יין אדום
  • מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה

  1. חתכו את הכרישות לרוחבן היכן שהצבע שלהם מתחלף מלבן לירוק והיפטרו מהחלק הירוק. הורידו את הבסיס וכעת עשו חתך את הכרישות לאורכן והיפטרו מהמעטה החיצוני. אני אוהבת לחתוך אותן לפיסות קטנות יותר בשלב הזה.
  2. השרו את הכרישות במים, שטפו והשרו שוב, כדי להיפטר מהחול שעלול להיות בתוכן.
  3. הביאו מים לרתיחה בסיר והוסיפו מעט מלח.
  4. הכניסו את הכרישות לסיר לבישול של 10-12 דקות, ללא מכסה, עד שהן רכות (אך לא מתפרקות).
  5. סננו את הכרישות והעבירו אותן לקערה מלאה מי קרח. כשהן מתקררות, סננו את המים ויבשו אותן במגבת נייר.

לרוטב

  1. הניחו בקערה ביצה, מלפפונים חמוצים, צלפים ופטרוזיליה וערבבו היטב.
  2. מזגו פנימה שמן וחומץ וערבבו היטב. תבלו במלח ופלפל.

להגשה

העבירו את הכרישות לצלחת הגשה ועם כף הניחו בנדיבות מהרוטב על כל כרישה.

בתיאבון! 

 

סיפור על ביצה בתוך קציצה

אם הייתם שואלים את העזר לפני כמה שנים הוא היה טוען שלונדון היא אחותה החורגת וה"מוקצית" של פריז ושאין מצב שיגיע לשם למטרה קולינרית. אבל השנים ריככו אותו וגם לונדון השתנתה מאוד לטובה. למעשה, נדמה לי שהיא נותנת פייט רציני מאוד לאחותה השווה.

אז טיילנו בעיר, נהנינו מהמסעדות שלה ובעיקר היינו זוג צעיר לכמה ימים. אחרי שחזרנו קיבלנו עוד דרישת שלום חמימה מהעיר כשמייגן אמרה "איי דו" להארי בכנסיה. אני מספרת לכם את כל זה כי כשחזרנו הביתה נזכרתי במנה אנגלית אופיינית שהתחשק לי להכין.

הקרדיט על המתכון לסקוטש אג (Scotch Egg) שייך לחנות הכל-בו Fortnum & Mason ומתוארך לשנת 1738. עד היום המנה הזו מופיעה בתפריטים של פאבים ומסעדות אנגליות ואפשר לפגוש בה גם  בפיקניקים אנגליים.

ביצה במעטפת של בשר טחון מוכרת גם בארצות אירופה אחרות, בווריאציה כזו או אחרת. אפילו אצל היהודים של מזרח אירופה הגישו אותה תחת השם קלופס, אותה קציצה שיכולה בקלות להיות אפורה ויבשושית. טוב, לא ממש בגרסתה האנגלית – בלי ציפוי של פרורי לחם ולבטח לא עם חזיר, אבל ההשפעות נראות לעין.

הבשר העוטף את הביצה עשוי במקור מנקניקיית חזיר, מה שמשפיע מאוד על העסיסיות שלה וכן על התיבול העז. החלטתי לשלב בשר בקר טחון ובשר נקניקיה. מה שחשוב להדגיש פה הוא שהנקניקיה שלכם צריכה להיות ארטיזנלית, כזו שאתם מבינים מהם החומרים הכתובים על האריזה שלה, בוודאי שלא תעשייתית.

עניינה אותי מידת העשיה של הביצה, שכן לפי זכרוני הביצה בקלופס היא מאוד קשה, אפילו עם קשתות אפורות מסביב לחלמון, צבע לא מלבב בעליל. ובכן, בסקוטש אג הביצה יכולה לנוע בין נוזלית ממש לרכה במידה. כבר קנו אותי. מודה שהביצה היתה האתגר הגדול מבחינתי ותוכלו לקרוא בהוראות ההכנה את השיטה שהצליחה לי הכי טוב.

לפי המתכון המסורתי מבשלים את הביצה, עוטפים אותה בבשר, מצפים בביצה ובפרורי לחם ומטגנים בשמן עמוק. אלא שאני שונאת לטגן… אז חשבתי שלא יכול להיות ממש גרוע לאפות את הקציצה. עוד טיפ שמצאתי כדי להדביק את הבשר לביצה הוא לקמח אותה קלות. תיבול אחד לבשר ותיבול נוסף לפרורי הלחם ויש לכם מנה חמודה וטעימה במזג בריטי. 

סקוטש אג (קציצת בשר ממולאת ביצה)

4 מנות

החומרים

  • 4 ביצים + 1 ביצה לציפוי
  • 200 גרם בשר בקר טחון
  • 200 גרם בשר נקניקיה, שהוצאתם מהמעטפת השקופה
  • 1 כף חרדל
  • 1/4 כפית עלי טימין
  • קורט אגוז מוסקט
  • 1 כף שמן
  • 1 בצל קטן קצוץ דק
  • 1 שן שום קצוצה דק
  • 40 גרם קמח
  • 80 גרם פרורי לחם
  • 1 כפית עלי מרווה קצוצים

אופן ההכנה

  1. בשלו 4 ביצים בסיר. הנה איך הביצים יתבשלו כמו שצריך, יישארו מעט "חיות" ובעיקר יתקלפו היטב מהקליפה: שימו 4 ביצים בסיר עם מי ברז. הביאו את המים לרתיחה, הנמיכו את האש ובשלו 5 דקות (אפשר גם פחות אם אתם אוהדי הביצה הנוזלית). העבירו את הביצים לקערת מים עם קרח (ממש כך) ל-10 דקות טיים-אאוט. כעת אתם יכולים לקלף אותן.
  2. הכניסו בשר טחון, בשר נקניקיה, חרדל, טימין ואגוז מוסקט למעבד מזון לערבוב יחד, כדי לקבל מעטפת אחידה. בכל מקרה, אין צורך לתבל במלח ופלפל שחור שכן הנקניקיה כבר מתובלת.
  3. טגנו במחבת עם שמן את הבצל והשום עד שהם משחימים. צננו ואז הוסיפו לקערת הבשר.
  4. צרו ארבעה כדורים מהבשר.
  5. הכינו שלוש צלחות: קמח, ביצה טרופה ופרורי לחם מעורבבים עם מרווה קצוצה.
  6. העבירו את הביצה הראשונה בקמח ונערו את העודפים. שטחו את הקציצה הראשונה על כף ידכם והניחו בתוכה את הביצה. בעדינות עטפו את הביצה בבשר והדקו היטב מכל הצדדים, כדי שהמעטפת לא תיפתח בהמשך. כדררו את הקציצה בידכם.
  7. העבירו את הקציצה בצלחת הקמח ונערו מהעודפים. הכניסו לצלחת הביצה ואז לצלחת פירורי הלחם. מי שאוהב מעטפת קריספית במיוחד (=אני) יעביר את הקציצה שוב בביצה ובפירורי הלחם.
  8. הניחו את הקציצה המצופה על תבנית מצופה בנייר אפיה וחזרו על הפעולה עם שאר הקציצות.
  9. הכניסו את התבנית לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות ל-25-30 דקות עד שהקציצות מזהיבות. מומלץ להפוך אותן בעדינות לקראת סוף האפיה, כדי שגם החלק התחתון שלהן יוכל לקבל שכבה קריספית.
  10. הגישו עם מלפפונים חמוצים ועוד חרדל. אחלה מנה! 

בתיאבון!