לאכול כמו רוטשילד בוורשה

לא הספיק לי פוסט אחד על כל הבילויים שעשיתי בוורשה. לא כולם יודעים, אבל יש בום מטורף בסצנה של הקולינריה הגבוהה בעיר. שפים צעירים טסים לארצות אירופה השכנות כדי להתלמד במיטב מסעדות מישלן וחוזרים למולדת עם הרבה ידע, רמה טכנית גבוהה, טונה יצירתיות ותשוקה ליצור ולהגיש אוכל טעים ויפה כאחד.

פסטיבל Fine Dining Week אשר התקיים בתחילת ספטמבר השנה העניק למזמינים מראש את האפשרות ליהנות מתפריט טעימות של חמש מנות במיטב המסעדות היוקרתיות של פולין, במחיר של 119 זלוטי בלבד (לא כולל שתיה), שהם כ-119 שקלים. כלכלי במונחים מקומיים וכלום במונחים שלנו.

אגב, בכל המסעדות הציעו גם תפריט צמחוני (לפעמים הצמחוני כלל דגים ולפעמים ללא מנות מן החי בכלל) וברוב התפריטים נכללו משעשעי חיך בין לבין המנות. בנוסף, הוצעה אפשרות להתאים כוס יין לכל מנה; באופן אישי, השתדלתי לטעום יינות פולניים. היתה מסעדה אחת שהפליאה בהתאמת וודקה לכל מנה, תענוג יוצא דופן, הכי רחוק מהדימוי שיש לה (קראו פה למטה).

גלידה! – זהו כנראה הטרנד הכי מטורף כרגע בוורשה. אם תסתובבו ברחובות תראו הרבה שלטים עם המילה "Lody", גלידה בפולנית. גם במסעדות טעמתי גלידות בטעמים מיוחדים כמו כוסברה, חזרת ועוד.

את הפוסט הזה צריך לקרוא על בטן מלאה, כי לפניכם כמה מהתפריטים המיוחדים של המסעדות בהן סעדתי, באירוח מלא ונדיב של משרד התיירות של ורשה. חלק מהמנות מופיעות בתפריט הרגיל ואחרות הוגשו במיוחד לרגל הפסטיבל. יש עוד פסטיבלים של אוכל שוורשה מקיימת במהלך השנה, אבל פסטיבל נוסף כזה יתקיים בפברואר 2019 ואני ממליצה לכם כבר להזמין כרטיסים!

Kieliszki

פרוש השם בפולנית הוא "כוסות" ואכן מיצג מרהיב של כוסות יין מקשט את המסעדה, אשר נותנת ליין חשיבות לא פחותה מזו של האוכל. תוכלו למצוא פה מנות מהמסורת הקולינרית הפולנית, מעודכנות ומבוססת על התוצרת של החקלאות המקומית. למסעדה הזו יש מסעדה אחות בעלת אותו השם ועוד מסעדות השייכות לאותה קבוצה.

למנות שאכלנו בארוחה פה הותאמו יינות פולניים והיין שמצא חן בעיניי ביותר היה המבעבע לפתיחה בשם GostArt. שילוב של ענבי ריזלינג, פינו גרי ופינו בלאן, יבש במידה ולאגנטי מאוד.

מנה ראשונה – טרין חזיר מוגש עם פרוסת עגבניה, עירית וגרעיני דלעת או פרוסות קולורבי בציפוי פירורי לחם בחמאה שרופה.

מנה שניה – טרטר בקר מוגש עם מיונז שזיפים, נבטי צנונית, עירית וצ'יפס או פרוסת עגבניה על קרם פרש מוגשת עם דומדמניות לבנות מוחמצות.

מנה שלישית – מרק עגבניות צלול עם עגבניות מיובשות עם פילה סרדין, שום, עירית ועלה דפנה או דג טרוטה מוגש עם חומעה, אגוזי לוז, סלרי, תפוח ואלדרפלאואר.

מנה רביעית – פרוסת בלק פודינג מוגשת עם מלפפון כבוש, חרדל אפרסקים, פרחי שמיר ופטרוזיליה או כופתאות ממולאות גבינה מוגשות בתוך ציר עם בצל מטוגן, שעועית ירוקה חתוכה דק, גבינה מגורדת ופירורי לחם.

מנה חמישית (קינוח) – פטל וגלידת חלב בליווי שמנת, שוקולד לבן ודבש.

Zoni

המסעדה ממוקמת בחלל שהיה בעבר חלק ממפעל וודקה וסמוך לה, במתחם היפה שעשו לו שימור, עומד להיפתח בימים אלה גם מוזיאון וודקה, בחסותה של חברת Pernod-Ricard, הכולל סיור לימודי וטעימות. סיור מוקדם שערכתי במקום מלמד על ההיסטוריה של הוודקה, ממה מכינים אותה וכיצד פולין אימצה אותה כמשקה האלכוהולי הלאומי ויצרה עבורו תו תקן משלה.

תמצאו גם וודקה כשרה שיוצרה בפולין

במסעדה היפה והמושקעת יש מטבח פתוח, אשר מאפשר לצפות בטבחים מכינים את האוכל. השף שלה Aleksander Baron ידוע בחיבתו לכבישה ולהחמצה של חומרי גלם. הקונספט הייחודי של תפריט הטעימות שלו הפעם היה אוכל מעושן והצילחות היה מהיפים שראיתי. אם אתם מחבבים smoked food רוצו למסעדה הזו.

כוס יין פולני לבן בשם Lasy Roztocza השלים באופן מעולה את הארוחה. היקב העומד מאחורי היין, Dwor Sanna, החל את פעילותו בשנת 2012 והוא חלק מאחוזה הכוללת גם מלון ובר-יין בדרום-מזרח פולין (קרוב ללובלין).

משעשע חיך – דג מעושן על מצע קרם פרש או לפת צלויה בחמאה עם קוג׳י (הבקטריה ממנה מכינים מיסו).

מנה ראשונה – מוס של שקדי עגל עם קרמל וטימין או סלק נא עם קוג׳י על מצע של קרם תפוז.

מנת שניה – מרק בורשט מסלק לבן ופירוגי עם חמאה מעושנת או גלידה מגבינת ברינזה עם תפוח וקינמון.

מנה שלישית – מרק בורשט על בסיס מרק בקר עם פירוגי חמאה מעושנת או שיפוד פטריות צלויות עם מלח שחור בטקסטורה של אדמה ועשב אלפיני (לכל פטריה היה טעם וטקסטורה שונים, אחת המנות הטעימות ביותר שאכלתי בביקור שלי בוורשה).

מנה רביעית – פילה דג חדקן בשרני וצלוי ברוטב שמנת מעושנת ומוס אגסים ופרחי שום או תפוח בר ממולא קרם פטיסייר עם מיורן מצופה ג׳לי – מנה מינימליסטית ויפהפיה של תפוח שחור שהוגש על צלחת שחורה.

מנה חמישית (קינוח) – מוס משמנת וחמאה מעושנות עם ענבר (לא טעיתי!) או מוס מגבינה על שזיף מיובש ובציפוי ג׳לי של שזיף.      

Elixir

המסעדה הוקמה לפני 3 שנים בכיכר המקסימה ליד בנייני התאטרון והאופרה של וורשה, חלק מקבוצת DOM WÓDKI בעלת מסעדות וברים נוספים ברחבי העיר, והיא מופיעה במדריך מישלן בזכות החיבור שהיא יוצרת בין מטבח פולני מודרני לבין וודקה באיכות מעולה. יש להם 600 סוגים של וודקה לבחירה – ראיתי שם אנשים שיושבים גם עם 12 כוסיות. כנראה שוודקה היא באמת סם החיים…

את הדבר הכי חשוב על וודקה, אשר ניתן להכין מדגנים, עשבים או תפוחי אדמה, למדתי שם – יש להחזיק וודקה במקרר ולא בפריזר, על מנת להרגיש את הטעם שלה. מאז שעשיתי את השינוי הזה אצלי בבית, לוודקה יש פתאם טעם מובחן – נסו גם אתם!

משעשע חיך – כוסית מיץ של פטל טרי.

מנה ראשונה – הרינג עם תפוחי אדמה, ביצה ובצל או טרטר בקר. מסתבר שטרטר בקר הוא אחת המנות המזוהות ביותר עם המטבח הפולני בימים אלה והוא אכן טעים ביותר!
למנות שודכה וודקה Sierakow שעשויה משילוב דגנים עם ניחוחות וניל ותפוחי עץ.

מנה שניה – מרק פטל שמנתי מתוק שלו הצמידו וודקה שיפון Belvedere עם לימון לאיזון טעמים.

מנה שלישית – דאמפלינג מעולה במילוי ברווז שהוגש עם רוטב חמוציות ופלחי תפוח בליווי ליקר Saska של שזיפים על בסיס וודקה.

מנה רביעית – בשר חזיר (pork knukle) מוגש עם פירה תפוחי אדמה וגלידת חזרת (!) בליווי וודקה חזרת של Elixir (המותג הפרטי של המסעדה).

מנה אחרונה – פאי תפוחים עם גלידה של עשב זוברוב (פולני) בליווי ליקר וודקה עם קרם קרמל מלוח של המותג הידוע Chopin (לימיטד אדישן, יש בשדה התעופה הפולני ומומלץ מאוד לחזור עם אחד כזה הביתה).

Dyletanci

השם מטעה, מכיוון שלא מדובר פה בקבוצת חובבים כלל וכלל. גם כאן ניתנת חשיבות גדולה לחיבור בין יין לאוכל ובעלי המקום הקימו חנות יין בכניסה למסעדה ואף מייצרים יין משלהם. השף Rafał Hreczaniuk מקבל השראה ממטבחים שונים, תוך מתן כבוד לזה המקומי.

מנה ראשונה – טטאקי טונה עם פלפלים קלויים, גרניטה יוזו וקרם אבוקדו או גזר ואפונה עם גלידה כוסברה וקרקר דגנים.

מנה שניה – טרין של פנינית (guinea fowl) עם האם ממולא פואה גרה, פירה של סלק וסורבה חזרת או עגבניות אדומות וירוקות עם פטל על גבינה תוצרת בית.

משעשע חיך – גלידת ורבנה.

מנה שלישית – פטריות יער, וורבנה ובזיליקום, פירה תפוחי אדמה וגרגרי תירס צלויים. הnנה העונתית המצוינת הזו הוגשה עם יין פולני לבן Hibernal 2016 של יקב DOM BLISKOWICE.

מנה רביעית – חזה ברווז, ראש סלרי צלוי, רוטב שום שחור, בצל ירוק צלוי.

מנה חמישית (קינוח) – קרם קרמל, כדורי מלון ומנגו, סורבה גרניום ושיפונד נענע.

Belvedere

אם אתם מתכוונים להתחתן בקרוב או שיש לכם אירוע עסקי או משפחתי חשוב ומושקע במיוחד, מסעדת Belevedere היא המקום בשבילכם. המסעדה החלה פעילותה בשנת 1991 והיא ממוקמת בלב פארק Łazienki היפהפה בבניין עשוי זכוכית וברזל אשר שימש מאמצע המאה ה-19 כחממה לעצי ההדר של המלך.

על עיצוב המקום מחדש לפני ארבע שנים היה אמון מעצב במות של האופרה הלאומית והוא השאיר בתוך המבנה צמחיה טרופית ירוקה כזכר לאותם ימים, אשר מופיעה גם בפרזול ברחבי אולם ההסעדה. מחוץ למבנה עומד ביתן לאירועים ומסיבות, אשר נמצא כולו בתוך התפאורה המרהיבה של הפארק.

Sebastian Olma הוא השף הנוכחי של המסעדה, זוכה תכנית הטלויזיה טופ-שף בפולין אשר התמחה במסעדותיו של גורדון רמזי בלונדון. הוא יוצר ארבעה תפריטים עונתיים במהלך השנה עם מנות המבוססות על חומרי גלם של חקלאים ויצרנים של בשר, עופות וירקות, אשר מגדלים במיוחד עבורו כמויות קטנות באיכות גבוהה. למסעדה תפריט יינות עשיר ושירות מקצועי. היא מופיעה במדריך מישלן ונחשבת לאחת המסעדות הטובות ביותר בפולין.

השף מכין מנות מהמטבח הפולני אשר עשויות בטכניקה קלאסית בהגשה מודרנית. טעמתי שתי מנות מתפריט הקיץ: ביצה עלומה בציפוי שיבולת שועל על מצע פטריות שנטרל וקצף פרמזן ומרק קרמי של כרישה ותפוחי אדמה עם חרדל, צ'רוויל ו"אטריות" ראש סלרי, אשר נמזג במקום לעיני האורח.

עם כל היופי והפאר, מחיר ארוחת צהריים עסקית במסעדה הוא 71-81 זלוטי (ערך דומה בשקלים) בימי חול ו-129 זלוטי בימי ראשון. 

אם תמשיכו לטייל בפארק תמצאו את הארמון של המלך ששימש אותו לספא ולאירוח, טווסים מתהלכים וגם פסל ברונזה של שופן, הפסנתרן הפולני הכי מפורסם וספסלים שבלחיצת כפתור מנגנים מיצירותיו. בימי ראשון בעונת הקיץ תוכלו להאזין לקונצרטים חיים באוויר הפתוח.

   

תראו מה הבאתי איתי הביתה במזוודה. אני משוגעת על פטריות שזו ממש תחילת העונה שלהן, אז קניתי פטריות משומרות, מחית פטריות ופטריות מיובשות. שלא יחסר. ממליצה להביא גם דבש, ממרח חזרת ושזיפים מצופים שוקולד. אהה, זוכרים את ליקר הוודקה עם הקרמל המלוח? תוסיפו גם אחד כזה. העיקר תבלו יפה.

מילות תודה אחרונות מוקדשות לשלושת המדריכים הנאמנים שהיו לי בוורשה. Kuba Wesołowski המדריך הידען שאפילו מבין ומדבר מעט עברית ושהסכים לטעום איתי כל דבר בכל המקומות, גם כשכבר באמת לא היה לנו מקום בבטן. Małgosia Minta, עיתונאית אוכל ובלוגרית עם הרבה ידע קולינרי וחוויות נפלאות שרק אפשר לקנא ו-Agnieszka Kuś, מדריכה נהדרת לוורשה שאוהבת את החיים הטובים ממש כמוני. תודה רבה גם ל-Anna Przyłuska – Kwiatkowska ממשרד התיירות של וורשה ולהילה אפרתי מהמכון הפולני שממנה הכל התחיל.

* בקרו באינסטגרם של הגרגרנית ותוכלו לראות קטעי וידיאו ותמונות נוספות מהביקור בורשה.

דווקא וורשה, דווקא עכשיו

ללא כל הכנה מוקדמת, קיבלתי הצעה מטעם המכון הפולני בישראל לטוס לוורשה לכמה ימים של שכרון חושים (כלומר, של אוכל ללא הכרה). הייתי ספונטנית ואמרתי כן.

ציפיתי לתגובות הסקפטיות מסביבי. נדמה שרוב האנשים מישראל מגיעים לפולין ל"סיורי שואה" עם בית הספר, המשפחה או הצבא, ביקורים שמטרתם לשמר את הזכרון ההיסטורי הקולקטיבי שלנו. תוסיפו לזה את העובדה שהממשלה הפולנית הנוכחית העבירה בפרלמנט את החוק הפוטר את הפולנים מאחריות כל שהיא הקשורה לשואה – כל זה אינו מעלה את החשק לתיירות מסוג אחר.

אבל מניסיוני, ממשלה לחוד ואנשים לחוד. במובן מסוים, קצת מזכיר את ישראל, לא?

הספורט הלאומי שלנו הוא לחפש יעדי תיירות כלכליים לסוף שבוע ארוך, עם אתרים יפים, אוכל טעים ושופינג זול. מסתבר שוורשה יכולה להציע את השילוב של גם, גם וגם.

פולין חוגגת השנה 100 שנות עצמאות וכל הרחובות מקושטים לכבוד האירוע. הגעתי לוורשה לאירוח מלא ונדיב של משרד התיירות של וורשה כולל הדרכה צמודה של מדריכים מקומיים ומבינים והנה ההמלצות שלי. הפוסט טיפה'לה עמוס, אבל יאללה, תזרמו איתי. זה יעשה לכם חשק.

הכיכר המרכזית של העיר הישנה של וורשה

סיור בעיר "הישנה" מגלה את סמלה של העיר – בתולת ים עם רומח וחרב. האגדה מספרת ששתי בתולות ים עלו ליבשה; אחת הגיעה לקופנהגן והשניה לוורשה ועד היום היא נשארה לשמור על העיר.

שווקים

שוק איכרים Forteca Kręgliccy

שוק יומי הפועל בשעות הבוקר בחצר הפנימית של מבצר בלב פארק, היכן ששכן פעם הגטו היהודי. השוק מפגיש יצרנים וחקלאים עם קונים מהעיר ומציע חומרי גלם באיכות גבוהה, בשר ומוצרי חלב ייחודיים וירקות ופירות עונתיים.

אפשר לפתוח את הבוקר בנשנוש בשוק של מיני מאכלים שלא מוצאים בסופרמרקט השכונתי, כמו זני עגבניות מגוונים, ריבות מפירות יער, גבינות משק, נקניקיות וטרינים של בשר, דגים מעושנים ומאפי בצק ממולאים.

Hala Marymoncka ו-Hala Gwardii

שני שווקים מקורים סמוכים זה לזה שהם שריד לבנייני הקו-אופ של התקופה הסובייטית. היום הם משמשים לדוכני אוכל ולפעילויות תרבות. את שוק התוצרת הטריה תמצאו דווקא ביניהם, עם ירקות ופירות עונתיים, גבינות, ביצים ובשר.

החלה עונת הפטריות. איזה כיף!

תראו איזה מבחר של פירות יער!

עוד לא ראיתי שכך מוכרים גרעיני חמניה

יחס רציני ביותר לביצים. יש פה ביצים של תרנגולות ממינים שונים, ביצים עם שני חלמונים, ביצים עם זהב(!) ועוד.

העיקר שיש לחם שיפון חמצמץ

אי אפשר בלי מלפפונים וכרוב כבוש

TARG Śniadaniowy

בתרגום מילולי מפולנית – שוק ארוחת הבוקר. זהו שוק חמוד באווירה שכונתית, עם דוכני אוכל ופעילויות לילדים, אשר מתקיים בכל יום שבת בבוקר בשכונה הצפונית של וורשה ובימי ראשון מתנייד בכל פעם לשכונה אחרת בעיר.

 

Koszyki Market Hall

השוק המקורה הזה נבנה בתחילת המאה ה-20 בסגנון ארט-נובו. הוא נבנה מחדש לאחר המלחמה ושופץ כמה פעמים במהלך השנים. לפני כ-3 שנים הוא נפתח שוב לאחר שיפוצים במתכונתו הנוכחית, כמרכז קולינרי-חברתי. במתחם אפשר למצוא חנויות, ברים, מסעדות ודוכני אוכל רבים, מקום מגניב לצאת אליו בערב.

בתי קפה ופטיסרי

Forum Cafe

בית קפה עם תערובות קפה מצויינות שהם טוחנים במקום. הם גם מגישים ארוחות בוקר טובות, עם לחם וגבינה תוצרת בית.

Café Bristol

קפה בריסטול יושב בקומת הקרקע של מלון בעל אותו שם כבר משנת 1901 וממשיך להגיש את העוגות המפורסמות שלו, כאילו לא היו מלחמות עולם במהלך השנים. על הקיר בכניסה לקפה תוכלו לראות מיצב עם שמות האנשים המפורסמים, פוליטיקאים ואנשי תרבות, אשר התארחו בו.

בית הקפה מגיש "טורט בריסטול" עוד מאז שנפתח; עוגת שכבות עם שזיפים, מחית אגוזי לוז ועוגת ספוג עדינה, מצופה בשוקולד. והקפה טעים ממש!

Odette

אם אתם מחובבי הפטיסרי, תמצאו מיני מגדנות יפהפיים במיוחדים באחד משני הסניפים של פטיסרי Odette. טעמנו שתי דוגמאות מייצגות: פרזייה עם תותי בר קטנטנים הגדלים ביערות ועוגת מוס בצורת שפתיים בשם המנצח "youdhouldbekissed".

 

Lukullus

המקום הזה נראה כמו בית קפה פשוט, אלא שתוכלו למצוא בו ממיטב הקונדיטוריה הצרפתית והפולנית. פה טעמתי pączek, סופגניה פולנית במילוי ריבת עלי ורדים ובזיגוג סירופ סוכר, אשר נאכלת באופן מסורתי לפני הצום המקדים של הפסחא אבל אפשר ליהנות ממנה כל השנה.

מכל מקום בעיר תוכלו לראות את התורן של גג הארמון בוורשה, במקום בו שכן הגטו היהודי במלחמת העולם השניה. הארמון נבנה ב-1951 אחרי המלחמה בסגנון האדריכלי שהיה נהוג לפניה ונמצאים בו היום מוזיאון טכנולוגיה, אקדמיה למדעים, תאטרונים, בית קולנוע, ברים ובתי קפה.

למרגלותיו נשארה הכיכר הענקית שנבנתה ע"י הרוסים עבור מצעד ה-1 במאי. עד היום מתחבטים בוורשה מה לעשות עם הכיכר והארמון, זכר לתקופות אחרות. אפשר לראות בחניה של הכיכר מכוניות ישנות תוצרת פולין שאפשר לשכור ולנהוג בהן בעיר.

מסעדות

Brasserie Warszawska

הבראסרי המצוין הזה נמצא סמוך לפרלמנט הפולני. נכנסתם לתוכו ואתם מרגישים את ההשפעה הצרפתית. על תפריט צהריים תשלמו 29 זלוטי (שהם כ-29 שקלים) עבור מנה ראשונה ועיקרית ותמורת 39 זלוטי תיהנו גם מקינוח. כלום כסף בשביל ההנאה הצפויה לכם.

קיץ או חורף, כל ארוחה פולנית מתחילה במרק. דגמנו מרק מלפפונים כבושים חם, שהוגש עם פיסות בייקון ופרוסות מלפפונים כבושים. בניגוד למחשבה הראשונה שלי (גם שלכם?), לא מדובר פה על מי ההשריה של המלפפונים כי אם בציר בקר בתור נוזל הבסיס של המרק.

טרטר בקר הוא אחת ממנות הדגל של המטבח הפולני, בדומה לזה הצרפתי. כאן מגישים אותו טרי ואיכותי עם טוסטונים ורוטב שמיר-שמנת.

למנה עיקרית טעמתי ניוקי תפוחי אדמה וגבינה שהוגש עם שזיפים וגבינה טריה (הם קוראים לזה גבינת קוטג', אצלנו היו קוראים לזה גבינת משק או טוב-טעם). מנה נוספת שטעמנו היתה מאפה בצק עלים ממולא בדג קוד ועלי תרד ומוגש עם זוקיני וגזר צלויים.

לקינוח, אל תוותרו על כדור הפסיפלורה: מיץ וגרעינים של פרי פסיפלורה טרי חבוי בתוך מוס שוקולד לבן ומצופה שוקולד מריר. וואו!

Alewino

אולי המסעדה הכי מגניבה שהייתי בה, כזו שאני ממש יכולה לראות בעיניי רוחי שהייתי הולכת אליה באופן קבוע אילו גרתי בוורשה. היא התחילה בחנות יין והתפתחה לבר יין-מסעדה, עם האוכל המעולה של השף Sebastian Wełpa. בצניעות רבה הוא עושה שם קסמים מחומרי גלם מעולים המגיעים ישירות ממגדלים ויצרנים ועם הרבה מחשבה על עונתיות וטעם. תפריט היין שלהם כולל למעלה מ-250 תוויות מכל העולם.

פתחנו במרק חומעה שנמזג על תלוליות של מחית תפוחי אדמה ופנקייק בציפוי ביצי טרוטה. המשכנו באחת הצלחות היפהפיות שם – ניגירי הרינג המוגש עם גבינת שמנת ו״אטריות״ תפוחי אדמה צבועות ירוק מאצת נורי, מוגש עם ווסבי פולני (יש דבר כזה!) וביצי טרוטה.

אני מציעה לכם לא להחמיץ גם את מנת הדגל המפורסמת של המקום, זו שפרסמה את השף – "רביולי" מפרוסת ראש סלרי דקה במילוי כרובית עם חמאה שרופה ומעל כרובית טריה מגוררת ושבבי כמהין של קיץ. זה טעים ברמות שקשה לתאר.  

בניגוד לתפיסה הרווחת על המטבח הבשרי של ארצות מזרח אירופה, גם לטבעונים יש סצנה קולינרית מפותחת בוורשה.

Eden Bistro הוא בית קפה-מסעדה טבעוני הממוקם בבניין שהיה סדנת אמנים ובמרכז החצר שלו ניצבת חנות צמחים. הלימונדה שלהם טובה וגם הטאקוס מצוין, עם אבוקדו, עגבניות צלויות, כרוב לבן וצ׳יפוטלה, מוגש בכלי קרמיקה של אמנים מקומיים.

Vegan Ramen Shop הוא כבר מוסד עם מעריצים. המקם מגיש בסה"כ ארבעה סוגים של ראמן, כולם טבעוניים. טעמתי מרק צלול עם ששה סוגים של פטריות ועגבניות צלויות, שמן תפוחים ועלי מיזונה. אוממי בצלחת.

נוסטלגיה

שכונת Praga אשר מעבר לנהר הויסלה עדיין אינה עשירה ומשופצת כמו השכונות בצד השני, היכן שהעיר הישנה, אבל צעירים מתחילים לגלות אותה ולהתיישב בה.

באותה החצר – מימין: מקום לתפילת נוצרית, משמאל: סימנים למזוזה על משקוף הכניסה

במתחם הסמוך לשוק הישן שאיננו עוד, החלה לפעול לפני כמה שנים מסעדה קטנה בשם ״!Pyzy, Flaki Gorące", בעברית "כופתאות, מעיים חמים!", מחווה לאופן שבו קראה המוכרת בשוק ללקוחותיה. המקום קטן ומלא אנשים שאוכלים במקום או לוקחים הביתה מאכלים בתוך צנצנות זכוכית, בדיוק כפי שהיו קונים בזמנו בשוק. טעמנו שם כופתאות תפוחי אדמה ממולאות בשר ומרק Żurek, מרק חמצמץ על בסיס לחם שיפון עם פיסות בשר ופרוסות ביצה קשה, שניהם מוגשים בתוך צנצנות.

 

המשטר הסובייטי דאג לתזונה של החברים בפולין באמצעות קנטינות מסודרות, בהן ניתן היה לרכוש אוכל משביע ומזין במחיר מינימום, בוקר, צהריים וערב. למקומות הללו קראו בשם "Milkbar", שכן בבסיסן עמד הרעיון להעניק ארוחה עם חלבון לסועדים (לנו יש אסוציאציות אחרות לגמרי מהשם הזה).

יש כמה מקומות כאלה שעדיין פועלים ברחבי העיר, עם רשימת המאכלים המוגשים בהן תלויה על הקיר. תוכלו לראות שם סועדים, בעיקר מבוגרים אבל לא רק, אשר עומדים בתור מול אשנב ההגשה ואוכלים על שולחנות פורמייקה וכסאות פשוטים או לוקחים מנות הביתה בכלים שלהם. הרבה בשר אין שם, אבל יש ויש כופתאות שונות, פירוגי, כרוב ממולא, מרקים ועוד.

נכנסנו למילק-בר כזה בשכונת פרגה שקיים כבר משנות החמישים ולא נסגר אחרי התקופה הקומוניסטית. לקחנו שתי מנות ממסורת הבישול המקומית – פירוגי בסגנון רוסי, כלומר עם מילוי של מחית תפוחי אדמה וגבינה בתיבול פלפל שחור וחמאה עם בצל מטוגן בהגשה; וכופתאות תפוחי אדמה במילוי שזיפים על מצע של רוטב שמנת. היה פשוט, מזין וטעים, כמובטח.

אכלתם המון ואתם זקוקים לאיזו הליכה טובה? עיריית וורשה שיפצה את הטיילת שעל נהר הויסלה ונעים לצעוד שם. אפשר להיכנס גם למוזיאון האמנות המודרנית או למוזיאון הטבע הסמוכים.

 

נו, השתכנעתם?

הפוסט הבא יוקדש למסעדות יוקרה בוורשה, עם אוכל מעולה ובמחיר שווה לכל כיס. במסגרת פסטיבל Fine Dining Week אפשר היה ליהנות שם מתפריט טעימות של חמש מנות ב-119 זלוטי, שהם כ- 119 ש"ח. מחיר מצחיק, נכון? גם אם פספסתם את הפסטיבל הזה, מחירי המנות בתפריטים הרגילים אינם יקרים.

מילות תודה אחרונות מוקדשות לשלושת המדריכים הנאמנים שהיו לי בוורשה. Kuba Wesołowski המדריך הידען שאפילו מבין ומדבר מעט עברית ושהסכים לטעום איתי כל דבר בכל המקומות, גם כשכבר באמת לא היה לנו מקום בבטן. Małgosia Minta, עיתונאית אוכל ובלוגרית עם הרבה ידע קולינרי וחוויות נפלאות שרק אפשר לקנא ו-Agnieszka Kuś, מדריכה נהדרת לוורשה שאוהבת את החיים הטובים ממש כמוני. תודה רבה גם ל-Anna Przyłuska – Kwiatkowska ממשרד התיירות של וורשה ולהילה אפרתי מהמכון הפולני שממנה הכל התחיל.

* בקרו באינסטגרם של הגרגרנית ותוכלו לראות קטעי וידיאו ותמונות נוספות מהביקור בורשה

החיים דבש, מתכונים ויינות חגיגיים לראש השנה

הדבש התגלה ע"י האדם כבר בתקופה הפרהיסטורית ומשתמשים בו לאכילה ולריפוי עד היום. תוכלו למצוא ב"ארץ זבת חלב ודבש" שלנו סוגים רבים של דבש, הנבדלים בצבע, בריח ובטעם, בהתאם לצמחים מהם הופק הצוף: הדרים, פרחי בר, אבוקדו, אקליפטוס, אשל ועוד.

החדשות העגומות לגבי דבש הן שהוא מוצר בסכנת הכחדה, עם הירידה המדאיגה באוכלוסיית דבורי הדבש בעולם. מה גם שיש הרבה זיופים בדבש, של משווקים אשר מוהלים אותו בסירופ סוכר כדי להוריד את עלותו.

אם אתם רוצים לקנות מוצר איכותי, מומלץ לבחון את התוית שעל צנצנת הדבש, לקרוא מי ייצר אותו והיכן ולחפש את תוית האיכות של מועצת הדבש. דרך אגב, למרות מילות השיר "דבש ניגר כמי נהר", אם הדבש מתגבש הרי שיש סיכוי רב יותר שמדובר במוצר האמיתי, שכן זו אחת מתכונותיו.

לפני שהוא נעלם לנו, בואו נכין ארוחת חג מתוקה עם דבש כמרכיב תיבול מרכזי אבל בלי אף עוגת דבש סנטדרטית. בין לבין, כמה יינות מומלצים לחג ומתאימים למנות המתוקות.

מנה ראשונה – אנדיב צלוי עם דבש

4 מנות

  • 4 אנדיבים (לא לשטוף אותם בבקשה)
  • 30 גרם (2 כפות) חמאה
  • 2 כפות שמן זית
  • 1 תפוז, מיץ וקליפה
  • 1 כף דבש
  • כמה גרגרי ערער שבורים עם עלי של מכתש (לא חובה)
  • עלה דפנה
  • מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה

  1. הוציאו את העלה החיצוני הפגום של כל אנדיב, אם יש כזה, והורידו מעט מחלקו התחתון, אבל שמרו על צורתו השלמה. חתכו כל אנדיב לשניים לאורכו.
  2. בסיר שימו חמאה ושמן זית והניחו אותו על אש בינונית.
  3. הכניסו לסיר את חצאי האנדיב כשצידם החצוי כלפי מטה וטגנו עד להזהבה. אם הסיר קטן מדי לאכלס את כל האנדיבים, הוציאו את המוכנים והמשיכו כך עם הבאים.
  4. החזירו את כל חצאי האנדיב לסיר, גרדו מעל קליפת תפוז והוסיפו את המיץ שלו.
  5. הוסיפו גם דבש, גרגרי ערער, עלה דפנה, מלח ופלפל.
  6. סגרו את הסיר במכסה, הנמיכו את האש ובשלו כ-15 דקות, עד שחצאי האנדיב רכים.
  7. הגישו עם הרוטב המתוק-מריר, טעים לאכול עם טוסט או חלה.

למנה המתוקה הזו נצמיד יין אדום לאיזון, כמו מרלו 2017 מסדרת סלקטד של יקבי כרמל. היין יבש, צעיר ומרענן, בעל ניחוחות פירותיים, דובדבנים ושוקולד. מחיר מומלץ לצרכן כדאי במיוחד: 25 ש"ח.

===

 מנה עיקרית – פילה בס עם שומר צלוי בדבש

פילה בס צלוי בחמאה ומרווה

2-4 מנות

החומרים

  • 30 גרם חמאה
  • 4 פילטים של בס (או דג לבן אחר) עם העור
  • 6-8 עלי מרווה

אופן ההכנה

  1. שימו חמאה במחבת ולאחר שהיא נמסה פזרו עליה את עלי המרווה.
  2. הניחו מעל את הפילטים של הדג כשצד העור כלפי מטה. כסו את המחבת במכסה וטגנו את הדגים עד שהעור שלהם נצלה והופך להיות קריספי. אין צורך להפוך, כדי הבשר הלבן מתבשל מהאדים.
  3. הוציאו את הדגים לצלחות אישיות והגישו עם השומר הצלוי. אל תוותרו על העור הפריך של הדג, כמה שהוא טעים!

שומר בדבש

החומרים

  • 2 שומרים בינוניים
  • 1 כף שמן זית
  • 1 כף דבש
  • מיץ מ-1/2 לימון
  • 1/4 כוס מים
  • קורט מלח

אופן ההכנה

  1. חצו את השומרים, היפטרו מהליבה העצית שלהם וחתכו אותם לאורכם לטריזים, עם העלים
  2. מזגו שמן זית לסיר וטגנו שומרים על אש בינונית עד להזהבה.
  3. הוסיפו דבש, מיץ לימון ומים לסיר. הורידו את האש לנמוכה, כסו את הסיר במכסה והמשיכו לטגן עוד כ-15 דקות.
  4. תבלו במעט מלח והגישו לצד הדג.

למנת הדג עם השומר המתקתק נצמיד יין לבן, כמו שרדונה דרך ארץ 2016, שיתוף פעולה של חברת שקד ויקבי ברקן. ליין ניחוחות פרי הדר והוא ישלים בטעמיו את מתיקות השומר ואת החמאה של הדג.

לכבוד החג אקים ירושלים וחברת שקד יצרו מארז עם השרדונה הזה וקברנה סוביניון – ההכנסות ממכירת המארז ייתרמו לשיפור איכות חייהם של דרי העמותה בעלי מוגבלות שכלית. כבר עשיתם משהו טוב ראשון לשנה. מחיר מומלץ לצרכן של השרדונה 30 ש"ח ושל שני היינות במארז: 79 ש"ח.

===

קינוח – אפרסקים מאודים עם לואיזה ודבש

4 מנות

החומרים

  • 4 אפרסקים
  • 1 כוס מים
  • ענף עם עלי לואיזה ועוד כמה עלים לקישוט
  • 2 כפות דבש

אופן ההכנה

  1. חצו את האפרסקים והיפטרו מהגלעין.
  2. הניחו בסיר כוס מים והביאו לרתיחה.
  3. הורידו את הסיר מהאש, זרקו פנימה את ענף הלואיזה וסגרו במכסה. הניחו למים להתבשם כ-15 דקות.
  4. החזירו את סיר המים אל האש, הסירו את המכסה והרכיבו רשת אידוי מעל, עליה הניחו את חצאי האפרסקים.
  5. כסו את האפרסקים במכסה ואדו אותם כך כ-10 דקות, עד שהם רכים. הורידו הצידה את רשת האידוי, הוציאו את האפרסקים בעדינות ושימו בצד להתקרר.
  6. הוסיפו דבש למים בסיר, הניחו על האש שוב וצמצמו לסירופ נוזלי.
  7. הגישו את האפרסקים קרים, עם הסירופ המבושם וקשטו עם עלי לואיזה נוספים. אם תוסיפו גלידה וניל, קרם פרש או מסקרפונה בתוך השקע של הגלעין זה יהיה קינוח טעים במיוחד.

למנת הקינוח נצמיד יין לבן חצי יבש עם מתקתקות עדינה, כמו פרנץ' בלנד 2017 של יקב רקנאטי. היין נעשה מענבי פרנץ' קולומבר יחד עם מעט ענבי סוביניון בלאן ומוסקט והוא רענן וארומטי ומשלים את הטעמים הפירותיים במנה. מחיר מומלץ לצרכן: 79 ש"ח.

שנה טובה ומתוקה מדבש!

חביתה משודרגת לעצלנים של החופש הגדול

גם אתם כמוני אוהבים לגוון את החביתות של אמצע השבוע? תשמעו, אני חייבת לשתף אתכם במתכון שמצאתי למנה קלה להכנה ברמה בלתי מוסרית וטעימה ברמות. מאפה יפהפה שהוא בעצם סוג של חביתה משודרגת, מי ידע שלא עבדתם עליו איזה 10 דקות שלמות.

מכירים עג'ה, חביתה מהתפוצה העיראקית? אז כזאת, אבל אפויה ולא מטוגנת ועם עוד ירקות. אני מאוד אוהבת את השילוב של פטריות ותרד, אבל אתם בהחלט מוזמנים לנסות גם עם חצילים, עגבניות, פלפלים ומה לא.

מתכון קלולה לימי החופש הגדול המהבילים שעצלנות היא מרכיב בילט-אין בתוכם.

 מאפה-חביתה עם פטריות ותרד

6 מנות

החומרים

  • 6 ביצים
  • 1 בצל קטן קצוץ
  • עלים מצרור קטן של פטרוזיליה
  • עלים מ-2 גבעולי נענע
  • מלח, פלפל שחור
  • 1 כף חמאה
  • 100 גרם עלי תרד ללא גבעולים קשים, שטופים היטב וקצוצים
  • 200 גרם (סלסלה אחת) פטריות שמפיניון פרוסות לעובי בינוני
  • 100 גרם גבינת פטה או בולגרית, מפוררת ביד
  • 10 זיתי קלמטה מגולענים וקצוצים גס
  • 1 כף צנוברים

אופן ההכנה

  1. טרפו את הביצים בקערה גדולה.
  2. הוסיפו לתערובת בצל, פטרוזיליה, נענע, מלח ופלפל וערבבו היטב.
  3. רפדו תבנית עגולה בקוטר 20 ס"מ בנייר אפיה ומרחו את התחתית והדפנות במעט חמאה. כדאי גם להדק יריעה של רדיד אלומיניום לתחתית התבנית כדי למנוע נזילות.
  4. הניחו בתחתית התבנית את הפטריות הפרוסות ומעליהן את התרד הקצוץ.
  5. שפכו מעל הכל את תערובת הביצים ודאגו שהיא תכסה את הירקות בכל חלקי התבנית.
  6. פזרו באופן שווה מעל את הגבינה המלוחה, הזיתים הקצוצים, הצנוברים ופיסות מהחמאה נותרה.
  7. הכניסו את המאפה לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-40 דקות. אם נראה לכם שהחלק העליון של המאפה משחים מהר, כסו אותו ברדיד אלומיניום וסיימו כך את האפיה.
  8. הוציאו את המאפה מהתבנית, תנו לו טיפה להתקרר והגישו עם יוגורט.

בתיאבון!

השוונץ:

לרגל חגי תשרי יקבי כרמל משיקים כעת מארז במהדורה מוגבלת של שלישיית יינות אדומים מסדרת פרייבט קולקשן בחצאי בקבוקים: קברנה סוביניון, שיראז ומרלו. לדעתי זה ה-פתרון לארוחות ערב של אמצע השבוע, עם מאפה-חביתה כזה שהכנתם למשל, כשמתחשק לכם לשתות יין אבל אתם מתקמצנים לפתוח בקבוק שלם. מחיר לצרכן 55 ש"ח למארז, להשיג בחנויות היין המתמחות.

הו אמסטרדם, ווי מדאם

איזה כיף לצאת לחופשה. עוד יותר כיף לטוס לחופשה בחו"ל. ואפילו עוד יותר כיף כשמדובר בביקור באמסטרדם.

יש משהו נעים בעיר הזו שהיא כמו כפר בתוך עיר. היא לא מאיימת בגודל שלה, יש בה הרבה פארקים והשיחוק הגדול הוא התעלות המשתלבות ברחובותיה. לא רק שהן יפהפיות והופכות אותה ממש לגלויה חיה, אלא שהן גם מקררות את האוויר, יתרון עצום בקיץ הזה.  

הנה מספר המלצות מביקורנו זה. הברורה מאליה היא לטייל ברגל, ללכת לאיבוד ברחובות הקטנים בין לבין התעלות ולקנא קנאה עזה בתושבי העיר. התלהבתי מאוד מהגינון שלהם – בכניסה של כל בית תמצאו אדניות ועציצים של פרחים, כמה יופי בעיניים!

עוד המלצה – שכרו אופניים, כי פה רוכבי האופניים הם השולטים בכביש. הארץ שטוחה אז קל לרכוב, לא צריך להסתבך עם שכירת אוטו ורואים את העיר מנקודת מבט קצת אחרת.

נהננו מאוד מביקור במוזיאון סטדליק (Stedelijk), מוזיאון לאמנות מודרנית. יש בו כמה קומות, עם יצירות קבועות ומתחלפות. בתערוכה המעלפת של Studio Drift מציגים אובייקטים ופסלים עם טונות של יצירתיות, כמו למשל מנורות נעות שנפתחות ונסגרות כמו פרחים יפהפיים, מנורות אחרות שמורכבות מה"סבא" של הסביונים שהורכבו עליהן ועוד. יש בעבודות שלהם משהו מדיטטיבי, מהמם ביופיו וסוחף.

אחרי כל זה, ברור לי שאתם ממתינים להמלצות קולינריות. אז יש את הקלאסיקות ההולנדיות המפורסמות – הרינג וצ'יפס. אבל מה עוד? 

ההולנדים שכבשו את אינדונזיה, הביאו אליהם גם את האוכל יחד עם האנשים. תוכלו לגלות מסעדות אינדונזיות רבות הפזורות בעיר. המאכל המפורסם ביותר הוא "שולחן אורז" (rijsttafel). יחד עם קערת אורז מאודה וקערת אורז מטוגן תקבלו מבחר צלוחיות עם טעימות מהמטבח האינדונזי – ירקות, בשר, עוף ודגים, ברמות חריפות שונות. אז זהו, אם אתם ממש לא אוכלים חריף, גם ה"לא חריף" שלהם הוא פיקנטי. לאוהבי החריף מדובר בהנאה ובטעמים שונים ומעניינים. אנחנו דגמנו את זה של מסעדת Tempo Doeloe, עליה המליץ אנתוני בורדיין הי"ד. 

מסעדה מתוקה לארוחת בוקר היא The Avocado Show, אשר מגישה מנות עם… ניחשתם נכון. טוסט אבוקדו, אגס בנדיקט עם בייקון או סלמון ואבוקדו ואפילו פנקייק ומייפל עם אבוקדו. לאוהבי הפרי שמתגעגעים אליו נואשות בקיץ הישראלי, זו הנאה אמיתית. 

אם בקיץ עסקינן, ובישראל בפרט, פירות ים הוא עוד עניין לגעגועים. The Seafood Bar היא רשת מסעדות משפחתית עם ארבעה סניפים אשר מתמחה בפירות ים טריים. מי שאוהב (אני!) יהנה ממגשי שרימפס, צדפות, סרטנים, שבלולים ושאר שרצים, נאים או צלויים, מוגשים עם הסכו"ם המתאים לעבודה. בסוף הארוחה השולחן נראה כמו הצרות שלי, אבל הכל היה טעים ברמות.

המסעדה שהכי אהבנו, היהלום שבכתר המלך ההולנדי וילם-אלכסנדר, היתה Breda. היא קרויה על שם עיר בדרום הולנד, ממנה הגיעו הבעלים והיא מגישה אוכל הולנדי-בינלאומי מודרני, עם משעשעי חיך, תפריט יין גדול וכל הטקס, אבל יושבים לשולחנות עץ ליד התעלה בשיא הנינוחות.

מנות כמו הרינג בין פרוסות דקות של קולורבי על פירה כרובית, בשר טלה רך שהוגש על מחית ארטישוק עם פיסות ארטישוק ולקינוח קרם דובדבנים ופנה קוטה וניל עם סורבה סלק, דובדבנים טריים וקראמבל תה ורדים. ועוד משעשע חיך של גספצ'ו ירוק להתחלה ושל גבינת עיזים ודבש ושזיף מיראבל לפני הקינוח. ברור שיין לבן צונן ונהדר שלגמנו עם כל הטוב הזה. מה עוד צריך האדם בחייו? לכו בצהריים ותשלמו חצי מחיר. תענוג! 

אתם בעיר בשבת? לכו לאחד השווקים היומיים, עם דוכנים שעושים חשק לקנות ולבשל. תמצאו שם בין היתר Poffertjes – מיני-פנקייקים עגלגלים ונהדרים. אל תטביעו אותם בשוקולד או בקצפת, אלא אכלו אותם כמו ההולנדים – עם אבקת סוכר ותועפות חמאה. אוי שזה טוב.

ומה תביאו חזרה הביתה? ברור שגבינת גאודה (חאודה בהולנדית), עדיף כזו שקניתם בשוק. יש הרבה סוגים וטעמים, בחרו מה שאתם אוהבים. אני גם מאוד מחבבת את המטבלים האינדונזיים אז רכשתי לי סמבל עם צ'ילי חמצמץ במעדניה אינדונזית בעיר. בשדה התעופה תוכלו לקנות הרינג מצונן בקופסה טרמית.

השוונץ:

בכל עיר שאני נוסעת אליה אני מבררת על סיורי האוכל שמתקיימים בה, כי אין כמו המקומיים לגלות את הסודות הפחות תיירותיים והיותר אותנטיים. אם אתם עם ילדים, נוח יותר להשתתף בסיור כזה בעברית.

Streat Bites הוא הסיור של ענבל וגיא, שני פודיז שהם זוג בחיים, גרים בעיר ואוהבים את האוכל שלה. צעדנו לאורכו של שוק Albert Cuyp, השוק הגדול ביותר באירופה שנמצא באמסטרדם. טעמנו מעדנים אינדונזים וסורינאמים, אכלנו גבינות, ראינו איך מפלטים הרינג, כיצד מכינים ואפלים הולנדיים (stroopwafel) וכמובן שאכלנו צ'יפס כמו שההולנדים אוכלים אותו – עם מיונז, בצל חי ורוטב סאטה בוטנים. אם אתם מתכננים טיול לעיר, לא תרצו להפסיד את הסיור הזה. בואו רעבים!

קיץ, מוחיטו, שקדים

וואו, כל כך חם בחוץ ולמי שגר בתל אביב גם מאוד לח (סוג של בונוס), שקשה לחשוב על דברים מסובכים. בימים כאלה קשה לפתות אותי לצאת מהמזגן.

ומה יותר מתאים לליל קיץ חם מלשתות קוקטייל מרענן. מערבבים רום בהיר, סוכר, מיץ ליים, סודה ונענע ויש לכם את אחד המשקאות האהובים של העונה. ניחשתם נכון – מוחיטו!

בטיימינג מופלא ממש קיבלתי לנסות בקבוק של מוחיטו-בקרדי מוכן לשתיה (75-80 ש"ח, לקנות בחנויות אלכוהול ואפילו בסופרמרקטים כמו טיב טעם למשל). אין עצלנות יותר מענגת מזו. פותחים, מוזגים לכוס גבוהה ומגישים. אפשר להוסיף קוביות קרח ועוד כמה עלי נענע ויצאתם מה-זה גדולים.

תשקיעו עוד 10 דקות ויש לכם גם שקדים קלויים ומתובלים לנשנש עם המוחיטו. טעמי המלח והפפריקה של השקדים נותנים קונטרה מעולה ומאזנת למוחיטו המתקתק. תראו באיזו קלות פתחתם בר בבית…

עכשיו כל מה שנותר הוא להרים את הרגליים, לעצום עיניים ולדמיין שאתם בקובה, ארץ מוצאו של המוחיטו, יושבים על החוף וצופים בגלים. חופשה נעימה! 

שקדים קלויים ומתובלים

החומרים

  • 400 גרם שקדים טבעיים בקליפה
  • 3 כפות שמן זית
  • 1/2 כפית פפריקה אדומה (אפשר מעושנת אם אתם אוהבים)
  • 2 כפיות מלח דק

אופן ההכנה

  1. ערבבו בקערה את כל החומרים והעבירו לתבנית מצופה בנייר אפיה.
  2. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-10 דקות.
  3. הוציאו מתהתנור וקררו לפני האכילה. כי לאכול ישירות מהתבנית החמה זה לא כזה חכם, רק אומרת.

בתיאבון!

חם לשוונץ. וגם לח.

גספצ'ו ספרדי מעגבניות מגי ישראליות

קיבלתי הזמנה לסיור חקלאי במטרה להכיר את מותגי הירקות והפירות של חברת "הזרע". קשה לי לסרב להזדמנויות מהסוג שמקרב אותי למקור ממנו מגיע האוכל שאני אוכלת. חוץ מזה, טיול מחוץ לעיר הוא כיף בפני עצמו.

"הזרע" נוסדה בשנת 1939, כשבחוץ התחילה מלחמת העולם השניה והיה ברור שעומד להיות קשה להשיג זרעים של ירקות ופירות למאכל מאירופה. בהמשך התפצלה החברה, אבל "הזרע ג'נטיקס" המשיכה לעסוק בפיתוח ובשיווק מגוון רחב של זרעי ירקות לחקלאות. לפני 15 שנה היא נקנתה ע"י חברת זרעים צרפתית גדולה אבל גם היום היא ממשיכה לשמש דוגמה לחדשנות ישראלית במחקר ופיתוח חקלאי.

החברה מנסה לתת פתרונות ספציפיים בכל מדינה בה היא מוכרת לשני קהלי היעד אליהם היא פונה. החקלאים, להם היא משווקת באופן ישיר, מבקשים ממנה לפתח זרעים של צמחים שמניבים יותר, עמידים יותר למפגעים ולמחלות וצורכים פחות מים. קהל היעד העקיף שלה, הצרכנים, מבקשים לרכוש בחנות פירות וירקות יפים, בעלי חיי מדף ארוכים וטעם משופר.

כעשר שנים עוברות מתחילת הפיתוח של זרע שמפתחת החברה ועד שהוא משווק כמוצר סופי לחקלאים, רק אחרי שהוא עבר בדיקות מקיפות שהוא מניב מוצר אחיד, טעים ובעל התכונות שלשמו פותח. לא בכדי מעוניינת "הזרע" להגדיל את המודעות למותגי הירקות והפירות שלה. עם ההכרות עם שמות המותג, אנו כצרכנים גם מבינים את התכונות הספציפיות שלהם ואת השימוש האידיאלי בכל אחד.

עגבניות הן מוצר הדגל של הזרע והיא משווקת כ-20 זנים של עגבניות רק בישראל, ביניהם:

  • מגי – נחשבת "המלכה" של העגבניות, בעלת הרבה מיץ (אותו ג'ל ירוק שבתוכה. אגב, ככל שיש יותר ג׳ל ירוק, זה סימן לטעם טוב יותר).
  • דורה – עגבניה מוצקה מסוג תמר, נוחה לבישול וקלה לקילוף. היא אובלית בצורה ויש לה יותר בשר ופחות מיץ (מה שקוראים בחו"ל עגבניית רומא).
  • ביף – עגבניה עגולה וגדולה, מסתבר שאוהבים אותה בחו"ל יותר מאשר בישראל והיא מתאימה בדיוק לצורה הקציצה (ביף) שמכניסים להמבורגר.
  • ויטני – עגבניות שרי מאורכות, מתוקות ומלאות מיץ.

בין המותגים הנוספים של הזרע תמצאו גם את מלפפון "ארומטו" המוצק, בעל הקליפה הדקה ומעט הזרעים; חציל "טודלה", בעל מבנה של חציל בלדי עם מעט זרעים; אבטיח "פומה" אישי ומתוק ללא גרעינים; מלון "אנג'ל", אובלי ומתוק.

 

חזרתי הביתה עם סל מלא פירות וירקות. מבחינתי מדובר במתנה האולטימטיבית, שרק מגרה אותי לחפש מתכונים מיוחדים ושונים שיתאימו לאופי הירק או הפרי.

בימים חמים אלה אני מחפשת מה להגיש לארוחת ערב מקררת. עם כל העגבניות שקיבלתי, היה לי ברור שזה ייגמר במרק מרענן.

גספצ'ו הוא מרק ספרדי פשוט, כזה של עניים, מחבל אנדלוסיה. בתחילה נוצר משילוב של מים עם לחם, שום ותבלינים, אליהם נוספו עגבניות לאחר גילוי אמריקה והגעתן לספרד.

אצלנו בבית גספצ'ו הוא קלאסיקה של הקיץ. המתכון הזה מלווה אותנו שנים ובמשך הזמן בדקנו אותו, שינינו והוספנו חומרי גלם, תיבול וטכניקות הכנה. לא משנה כנראה מה עושים, תמיד הוא יוצא טעים, בריא ואפילו טבעוני!

והנה טוויסט – אם גם אתם רוצים "לגלות את אמריקה", הוסיפו למרק פרי, אפרסק או נקטרינה למשל, כסוג של תיבול. פירות הקיץ יתנו מתקתקות עדינה למרק המתובל ויאזנו את החריפות והחמיצות שלו. מזגו לעצמכם יין ים-תיכוני לכוס ועוד רגע אתם כמעט מדברים ספרדית!

גספצ'ו (מרק עגבניות קר)

4 מנות

החומרים

  • 2 פרוסות חלה, החלק הלבן בלבד
  • 1 כוס מים
  • 6 עגבניות מגי בינוניות חתוכות גס
  • 1/2 פלפל אדום חתוך גס
  • 1 מלפפון חתוך גס
  • 2 שיני שום חתוכות גס
  • 1 בצל שאלוט חתוך גס
  • 1/2 פלפל צ'ילי חתוך גס
  • 1 אפרסק חתוך גס
  • 1/3 כוס שמן זית
  • 2 כפות חומץ בן יין לבן
  • 1/2 כפית כמון
  • 1 כפית מלח
  • 1/4 כפית פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

  1. בקערית השרו פרוסות חלה במים למשך כדקה, פוררו ביד את החלה בתוך המים והעבירו הכל למעבד מזון עם להב מתכת.
  2. הוסיפו גם עגבניות, פלפל, מלפפון, שום, שאלוט, צ'ילי ואפרסק למעבד המזון.
  3. מזגו מעל את שמן הזית והחומץ והוסיפו את התבלינים.
  4. סגרו את מעבד המזון והפעילו אותו במהירות הגבוהה ביותר למשך כ-5 דקות, עד שכל החומרים מתאחדים ומרוסקים היטב. עצרו את עבודת המעבד, הורידו בכף את החתיכות שעלו כלפי למעלה והפעילו מחדש לעוד 2 דקות.
  5. יש מי שמסנן כעת את המרק במסננת ומגיש אותו כך בתוספת של ירקות קצוצים וקרוטונים. אני דווקא אוהבת להגיש את המרק ללא סינון, עם הירקות המרוסקים כחלק מהמרקם שלו.
  6. הוסיפו כמה קוביות קרח למרק והכניסו אותו למקרר לקירור טוב-טוב של כמה שעות.

בתיאבון!

נשנושים מול הטלויזיה (כי מונדיאל)

לא מתעניינים בעליל בכדורגל ממש כמוני? מסתבר שאנחנו שוב במיעוט, בימים האלה כשכל המרפסות שרות מונדיאל. מצד שני, קל יותר לנסוע בכבישים וזה לגמרי אפשרי להזמין מקום במסעדה אופנתית.

אומרים If you can't beat them, join them. לא לקחתי את זה לגמרי מילולית ואין לי כוונה לצפות במשחקי הכדורגל בטלויזיה, אבל למה לא להנעים את חיכם של אלה שכן?

הנה מתכון למתאבן, משהו קליל שנאכל מול הטלויזיה, לפני האוכל או שנגיש כפינגר פוד לצד קוקטייל. סופר קל ומהיר להכין והתוצאה נראית נהדרת. לאכול חם כשזה קריספי מבחוץ והגבינה נוזלת מבפנים.

נשנוש פטריות ורוקפור בציפוי פירורי לחם

החומרים

  • 200 גרם (סלסלה) פטריות שמפיניון
  • 50 גרם גבינה כחולה (רוקפור, ברס בלו או אחרות)
  • 1/4 כוס קמח
  • 1 ביצה
  • 60 גרם פירורי לחם
  • שמן לטיגון

אופן ההכנה

  1. הוציאו לפטריות את הרגליים והניחו אותן הפוכות על משטח עבודה.
  2. חלקו את הגבינה כחולה לפיסות בהתאם למספר הפטריות והכניסו אותן לתוך השקעים שלהן.
  3. הכינו 3 צלחות – אחת עם קמח, שניה עם ביצה טרופה והשלישית עם פירורי לחם.
  4. העבירו את הפטריות בין הצלחות לפי הסדר: קמח, ביצה ופירורי לחם.
  5. מזגו שמן למחבת וטגנו את הפטריות משני הצדדים עד שהן משחימות. התחילו בצד העגול של הפטריות ורק אז הפכו אותן. הוציאו למגבת נייר לספיגת השמן.
  6. הגישו מיד עם קיסם לנוחות האכילה ורוטב מיוגורט מעורבב עם קצת מיונז.

בתיאבון!

    

השוונץ:

לכבוד המונדיאל התארגנו הגברים על משקאות האלכוהול שלהם, כל אחד לפי העדפותיו.

הצעירים בחרו ביינות המבעבעים מסדרת Buzz של יקבי כרמל. למוסקטו באזז למשל יש 5.5% אלכוהול בלבד ומתיקות עדינה – משקה קיץ אולטימטיבי. יקבי כרמל הוציאו גרסה גם בפחית, מה שמקל על הצריכה האישית, לא צריכה לפתוח בקבוק שלם בשביל עצמי כשיש פחית כזו. לא סתם היינות האלה זכו בפרס בתחרות "מוצר השנה" 2018. גם המחיר כדאי – 9.90 ש"ח לפחית, 25 ש"ח לבקבוק.

לקראת חגיגות המונדיאל רשת טיב טעם מציעה פסטיבל בירות בסניפיה. תוכלו למצוא שם בירות מהארץ ומחו"ל, ממבשלות בוטיקיות קטנות ועד למבשלות הגדולות. זו הזדמנות מצוינת להגיע כעת, גם אם אתם לא חובבי כדורגל, כדי להכיר בירות חדשות (גם התוויות מהממות!), לקחת הביתה לטעימה וליהנות ממבצעים שווים. בתמונה: בירה Antoniana האיטלקית, עם מרירות אשכוליתית שאהבתי במיוחד.

להתראות טוני (לזכרו של אנתוני בורדיין)

קשה להפריז בחשיבותו של אנתוני בורדיין, השף-כוכב תכניות הטלוויזיה, שבישל, כתב ספרי בישול וספרים על בישול וכמובן יצא לתעד ברחבי העולם את הקולינריה העולמית. הוא שכנע אמריקאים רבים שאוכל אינו רק מה שהם מכניסים לפה אלא גם אחת הדרכים הבסיסיות שאנו מתקשרים זה עם זה, לא משנה היכן אנו גרים על פני כדור הארץ, על כל ההקשרים התרבותיים, ההיסטוריים, הכלכליים וכיו"ב הכרוכים בכך. התואר שהוצמד לשמו הכי הרבה בהספדים אחרי מותו היה "רוק-סטאר".

צילום לקוח מתוך תכנית טלויזיה

נפגשתי בספרו סודות מחיי המטבח כשיצא לאור בישראל לפני 15 שנים (מי ששאל ממני את העותק בעברית שיואיל להחזיר!). מאוחר יותר רכשתי עותק של Kitchen Confidential בשפת המקור (גם הוא נעלם לידיים זרות).

די ברור מדוע עולם הקולינריה היה מזועזע בסוף השבוע שעבר, כשהוא החליט לשים קץ לחייו. כך פועלת המחלה הזו – מה שנראה בחוץ כזוהר ומושלם יכול להיות מתפרק ואבוד מבפנים. כל אתרי האינטרנט שדיווחו על כך סיפרו על העולם הקשוח של הטבחים, שבו הלחץ הרב בו הם נתונים מוביל למקרים של התמכרויות והתאבדויות, שעד היום העדיפו לא לדון בהם.

הספר ללא עטיפת הנייר

חשבתי שלזכרו של האיש השרמנטי הזה אכין מנה מספרו "Les Halles Cookbook", ספר הבישול של הביסטרו הניו-יורקי בו שימש כשף שנים רבות. הספר כתוב בשפתו הישירה והבוטה של אנתוני בורדיין ויש בו הרבה קלאסיקות מהמטבח הצרפתי – שום דבר שלא ראינו קודם, אבל עם הרבה חן.

אוכל צרפתי ואני זה כמו מכסה לסיר אז בחרתי מנת ביסטרו קלאסית, כרישה בויניגרט. אלא שאצל טוני, הכרישה לא מסתפקת בשמן וחומץ, היא מקושטת ברוטב גריביש (Sauce Gribiche), רוטב שמורכב מביצה קשה, מלפפונים חמוצים וצלפים שמעורבבים עם שמן וחומץ, פשוט וטעים. באגט לניגוב הרוטב ואתם כמעט בפריז.

כרישה ברוטב גריביש

החומרים

לכרישה

  • 8 כרישות
  • מלח

לרוטב

  • ביצה קשה חתוכה דק
  • 4 מלפפונים קטנים (עדיף קורנישונים) קצוצים דק
  • 1 כף צלפים קצוצים דק
  • עלים מ-1 ענף פטרוזיליה, קצוץ דק
  • 56 מ"ל (כ-4 כפות) שמן רגיל
  • 28 מ"ל (כ-2 כפות) חומץ בן יין אדום
  • מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה

  1. חתכו את הכרישות לרוחבן היכן שהצבע שלהם מתחלף מלבן לירוק והיפטרו מהחלק הירוק. הורידו את הבסיס וכעת עשו חתך את הכרישות לאורכן והיפטרו מהמעטה החיצוני. אני אוהבת לחתוך אותן לפיסות קטנות יותר בשלב הזה.
  2. השרו את הכרישות במים, שטפו והשרו שוב, כדי להיפטר מהחול שעלול להיות בתוכן.
  3. הביאו מים לרתיחה בסיר והוסיפו מעט מלח.
  4. הכניסו את הכרישות לסיר לבישול של 10-12 דקות, ללא מכסה, עד שהן רכות (אך לא מתפרקות).
  5. סננו את הכרישות והעבירו אותן לקערה מלאה מי קרח. כשהן מתקררות, סננו את המים ויבשו אותן במגבת נייר.

לרוטב

  1. הניחו בקערה ביצה, מלפפונים חמוצים, צלפים ופטרוזיליה וערבבו היטב.
  2. מזגו פנימה שמן וחומץ וערבבו היטב. תבלו במלח ופלפל.

להגשה

העבירו את הכרישות לצלחת הגשה ועם כף הניחו בנדיבות מהרוטב על כל כרישה.

בתיאבון! 

 

סיפור על ביצה בתוך קציצה

אם הייתם שואלים את העזר לפני כמה שנים הוא היה טוען שלונדון היא אחותה החורגת וה"מוקצית" של פריז ושאין מצב שיגיע לשם למטרה קולינרית. אבל השנים ריככו אותו וגם לונדון השתנתה מאוד לטובה. למעשה, נדמה לי שהיא נותנת פייט רציני מאוד לאחותה השווה.

אז טיילנו בעיר, נהנינו מהמסעדות שלה ובעיקר היינו זוג צעיר לכמה ימים. אחרי שחזרנו קיבלנו עוד דרישת שלום חמימה מהעיר כשמייגן אמרה "איי דו" להארי בכנסיה. אני מספרת לכם את כל זה כי כשחזרנו הביתה נזכרתי במנה אנגלית אופיינית שהתחשק לי להכין.

הקרדיט על המתכון לסקוטש אג (Scotch Egg) שייך לחנות הכל-בו Fortnum & Mason ומתוארך לשנת 1738. עד היום המנה הזו מופיעה בתפריטים של פאבים ומסעדות אנגליות ואפשר לפגוש בה גם  בפיקניקים אנגליים.

ביצה במעטפת של בשר טחון מוכרת גם בארצות אירופה אחרות, בווריאציה כזו או אחרת. אפילו אצל היהודים של מזרח אירופה הגישו אותה תחת השם קלופס, אותה קציצה שיכולה בקלות להיות אפורה ויבשושית. טוב, לא ממש בגרסתה האנגלית – בלי ציפוי של פרורי לחם ולבטח לא עם חזיר, אבל ההשפעות נראות לעין.

הבשר העוטף את הביצה עשוי במקור מנקניקיית חזיר, מה שמשפיע מאוד על העסיסיות שלה וכן על התיבול העז. החלטתי לשלב בשר בקר טחון ובשר נקניקיה. מה שחשוב להדגיש פה הוא שהנקניקיה שלכם צריכה להיות ארטיזנלית, כזו שאתם מבינים מהם החומרים הכתובים על האריזה שלה, בוודאי שלא תעשייתית.

עניינה אותי מידת העשיה של הביצה, שכן לפי זכרוני הביצה בקלופס היא מאוד קשה, אפילו עם קשתות אפורות מסביב לחלמון, צבע לא מלבב בעליל. ובכן, בסקוטש אג הביצה יכולה לנוע בין נוזלית ממש לרכה במידה. כבר קנו אותי. מודה שהביצה היתה האתגר הגדול מבחינתי ותוכלו לקרוא בהוראות ההכנה את השיטה שהצליחה לי הכי טוב.

לפי המתכון המסורתי מבשלים את הביצה, עוטפים אותה בבשר, מצפים בביצה ובפרורי לחם ומטגנים בשמן עמוק. אלא שאני שונאת לטגן… אז חשבתי שלא יכול להיות ממש גרוע לאפות את הקציצה. עוד טיפ שמצאתי כדי להדביק את הבשר לביצה הוא לקמח אותה קלות. תיבול אחד לבשר ותיבול נוסף לפרורי הלחם ויש לכם מנה חמודה וטעימה במזג בריטי. 

סקוטש אג (קציצת בשר ממולאת ביצה)

4 מנות

החומרים

  • 4 ביצים + 1 ביצה לציפוי
  • 200 גרם בשר בקר טחון
  • 200 גרם בשר נקניקיה, שהוצאתם מהמעטפת השקופה
  • 1 כף חרדל
  • 1/4 כפית עלי טימין
  • קורט אגוז מוסקט
  • 1 כף שמן
  • 1 בצל קטן קצוץ דק
  • 1 שן שום קצוצה דק
  • 40 גרם קמח
  • 80 גרם פרורי לחם
  • 1 כפית עלי מרווה קצוצים

אופן ההכנה

  1. בשלו 4 ביצים בסיר. הנה איך הביצים יתבשלו כמו שצריך, יישארו מעט "חיות" ובעיקר יתקלפו היטב מהקליפה: שימו 4 ביצים בסיר עם מי ברז. הביאו את המים לרתיחה, הנמיכו את האש ובשלו 5 דקות (אפשר גם פחות אם אתם אוהדי הביצה הנוזלית). העבירו את הביצים לקערת מים עם קרח (ממש כך) ל-10 דקות טיים-אאוט. כעת אתם יכולים לקלף אותן.
  2. הכניסו בשר טחון, בשר נקניקיה, חרדל, טימין ואגוז מוסקט למעבד מזון לערבוב יחד, כדי לקבל מעטפת אחידה. בכל מקרה, אין צורך לתבל במלח ופלפל שחור שכן הנקניקיה כבר מתובלת.
  3. טגנו במחבת עם שמן את הבצל והשום עד שהם משחימים. צננו ואז הוסיפו לקערת הבשר.
  4. צרו ארבעה כדורים מהבשר.
  5. הכינו שלוש צלחות: קמח, ביצה טרופה ופרורי לחם מעורבבים עם מרווה קצוצה.
  6. העבירו את הביצה הראשונה בקמח ונערו את העודפים. שטחו את הקציצה הראשונה על כף ידכם והניחו בתוכה את הביצה. בעדינות עטפו את הביצה בבשר והדקו היטב מכל הצדדים, כדי שהמעטפת לא תיפתח בהמשך. כדררו את הקציצה בידכם.
  7. העבירו את הקציצה בצלחת הקמח ונערו מהעודפים. הכניסו לצלחת הביצה ואז לצלחת פירורי הלחם. מי שאוהב מעטפת קריספית במיוחד (=אני) יעביר את הקציצה שוב בביצה ובפירורי הלחם.
  8. הניחו את הקציצה המצופה על תבנית מצופה בנייר אפיה וחזרו על הפעולה עם שאר הקציצות.
  9. הכניסו את התבנית לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות ל-25-30 דקות עד שהקציצות מזהיבות. מומלץ להפוך אותן בעדינות לקראת סוף האפיה, כדי שגם החלק התחתון שלהן יוכל לקבל שכבה קריספית.
  10. הגישו עם מלפפונים חמוצים ועוד חרדל. אחלה מנה! 

בתיאבון!