צלי מיסיסיפי עושה עלייה

אם תיכנסו לרשת ותחפשו מתכון לצלי, בסבירות גבוהה תגיעו לתוצאה "צלי מיסיסיפי" (Mississippi Roast). הטירוף שהמנה הזו עשתה – מיליון אנשים ששיתפו בבלוגים, פייסבוק, פינטרסט וטוויטר. מתכון פשוט אבל מנצח, אין בו הרבה מרכיבים – צלי בשר, פפרונצ'יני ותבלינים. אה, כן, חמאה – והרבה.

המקור של הצלי הזה אכן במיסיסיפי והוא שייך לבחורה בשם רובין צ'פמן, שמכינה אותו כבר שנים למשפחה שלה. לאחר שפרסמה אותו בספר הבישול של הקהילה אליה היא שייכת, הוא התפרסם בכל אמריקה והפך לשגעון ממש. "הצלי הכי טעים בעולם", זה הכינוי לו הוא זכה, בין היתר.

אין יותר אמריקאי מהצלי הזה – המתכון עושה שימוש בשתי תערובות תיבול מקופסה: au jus gravy mix ו- Hidden Valley Ranch dressing mix. מלחים, מונסודיום גלוטומט, טעמים מלאכותיים, צבעי מאכל ומה לא. סאם סיפטון מהניו יורק טיימס הכין את הצלי הזה ונתן אלטרנטיבה לתערובות המוכנות. הוא גם הוריד את כמות החמאה בו והשתמש במיונז כתחליף.

החלטתי ללכת בעקבותיו של סיפטון ולחפש אפשרויות בריאות יותר לתערובות המוכנות ולחמאה. חיפשתי ברשת מה מכילה תערובת התיבול וגיליתי פטרוזיליה, שמיר, טימין, שום, בצל, עירית, מלח ופלפל שחור. אוקיי, זה קל להחליף. את רוטב הבשר החלפתי בציר בקר שהכנתי מראש ואת החמאה בשמן זית (אני לא כל כך אוהבת את הטעם של מיונז בבישול). כל הטוב הזה נכנס אצלי לסיר הברזל (Dutch Oven) במקום ה-Slow Cooker של רובין צ'פמן.

לצלי במתכון המקורי מתלווים פפרונצ'יני, פלפלונים ירקרקים כבושים, עם מתיקות וחריפות עדינות. הם מעניקים לצלי את הטוויסט והעקצוץ הרצויים. בארה"ב הם נקראים Greek Golden Pepperoncini ונמכרים בצנצנות. חיפשתי הרבה אלטרנטיבות מקומיות והחלטתי שהכי קרוב יהיו הפפדיו (peppadew) – פלפלונים כבושים, דווקא אדומים, שמקורם בדרום אפריקה והם נמכרים בצנצנות או במשקל במעדניות. הם טיפונת חריפים והרבה מתוקים ונהדר למלא אותם בגבינות (בלי קשר).

אחרי 3 שעות בתנור יצא אחלה צלי לחג השני של פסח. מתפרק לגמרי, כמעט נמס בפה. והפלפלונים נתנו לו אכן את החריפות-מתיקות שהיו אמורים לתת. מתכון קל להכנה והטריק הזה שמכניסים לתנור ושוכחים עד שהוא מוכן הוא הצלה למארחים.

אני מצ'פרת אתכם גם בתוספת לבשר, כי הרי חייבים לשים את הרוטב הנהדר של הצלי על פחמימה שתספוג את העושר הנהדר הזה. פירה כרובית נפלא שהוא כוכב בפני עצמו. הכינו את הצלי ופירה הכרובית ולא יפסיקו לבקש מכם את המתכונים.

צלי מיסיסיפי (צלי בקר עם פלפלונים כבושים)

החומרים

  • 1.5-2 ק"ג אונטריב (chuck), שהוצאתם מהמקרר כשעה לפני ההכנה, כדי שיהיה בטמפרטורת החדר. מומלץ שהצלי יהיה קשור, כדי שלא יאבד את הצורה בזמן הצליה בתנור.
  • 1 כף קמח לבן (בפסח קורנפלור או קמח תפוחי אדמה יעשו את העבודה)
  • מלח, פלפל שחור
  • 10 פלפלוני פפדיו ועוד 2-3 לקישוט
  • 1 כוס ציר בקר
  • 5 כפות שמן זית

לתערובת התיבול:

  • 2 כפות פטרוזיליה, קצוצה
  • 1 כף טימין, קצוץ
  • 1 כף עירית, קצוצה
  • 2 שיני שום, קצוצות (עכשיו יש שום ירוק, שווה להשתמש בו)
  • 1 בצל שאלוט, קצוץ
  • מלח, פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

  1. המליחו ופלפלו את הצלי וקמחו אותו מכל הצדדים. נערו את השאריות.
  2. בסיר ברזל שניתן להכניס לתנור שימו 2 כפות שמן זית וטגנו את הצלי על אש גבוהה מכל הצדדים. הורידו מהאש.
  3. ערבבו את כל חומרי תערובת התיבול ושפכו מעל הצלי. הוסיפו את הפלפלונים, מזגו את שארית שמן הזית ושפכו את ציר הבקר.
  4. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-150 מעלות ל-3-4 שעות – הבשר צריך להיות מאוד רך ומתפרק.

פירה כרובית

החומרים

  • 1 ראש כרובית
  • 2 תפוחי אדמה בינוניים
  • 2 שיני שום (עכשיו, שום ירוק טרי ונפלא)
  • 1/4 כוס שמן זית
  • מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה

  1. בשלו את הכרובית ותפוח האדמה עד שהם מתרככים. סננו את המים.
  2. רסקו עם בלנדר-מוט את הכרובית ותפוח האדמה, הוסיפו גם שום ושמן זית, במזיגה איטית, עד שהתערובת הופכת לקרמית.
  3. תבלו במלח ופלפל שחור.
  4. הגישו את הפירה עם הצלי והפלפלונים ומעל הכל מעט מהרוטב הנהדר של הצלי.

בתיאבון וחג שמח!

השוונץ:

על מועדון היין דיוויין כבר כתבתי פה בעבר. עכשיו הנשים מאחורי דיוויין משיקות סדרת יינות חדשה, שנעשתה בשיתוף עם יקבי בוטיק ישראלים, תחת שם המותג שלהן. את היין הראשון בסדרה הן יצרו עם יקב יפו, בלנד אדום, דיוויין קברנה סוביניון-מרלו 2013. היין הזה התחבר בטבעיות לצלי שהכנתי ועושר הניחוחות והטעמים שלו השלים את המנה ליצירה קולינרית מושלמת. חייבת לתת פה קרדיט נוסף לאמנית דפנה אלון, שציירה את התוית היפהפה של היין.

תודה לאנשי סוד הבשר שנתנו לי לנסות את הבשר היוצא-מן-הכלל שלהם. כל חלקי הבשר מגיעים ארוזים בנתחים הרצויים וברמת אסתטיות גבוהה, שעושה חשק לבשל. בימים האלה, בהם החדשות אודות איכות הבשר הנמכר בישראל אינן נעימות, מרגיש לי בטוח להשתמש בבשר הזה.

מודעות פרסומת

לסיכום השנה: נשים, יין, אוכל

סוף השנה מתקרב ועימו מגיעים חשבונות הנפש ומאזני המצפון. גאווה על הצלחות וחרטות על כאלו שפחות, אבל בעיקר – החלטות לשנה החדשה. נומרו אונו – לעשות יותר ספורט! כל שנה אותו הדבר ועדיין לא נמאס לי להחליט ביני לביני לצעוד עוד איזו פעם-פעמיים בשבוע. הרי זה כל כך קל. זהו, שקל להחליט, אבל קשה לבצע.

כארבע שנים וחצי אני כותבת את הבלוג הזה ובכל סוף שנה נדהמת לגלות שההשראות לפוסטים לא נגמרות. הרי זה החשש הכי גדול של מי שכותב. והנה, העט לא יבש והוא מתמלא בכל פעם מחדש, קצת כמו נס פח השמן (טפו טפו, מלח מים). אחת ההחלטות שלי לשנה הבאה היא לכתוב יותר על אלכוהול ונשים. הרי ידוע שאלכוהול מיטיב עם הנפש, מסדר את הראש ופשוט, טעים! נשגב מבינתי מדוע כל כך הרבה נשים מוותרות על התענוג הזה…

לא רק בסוף שנה, אנשים רבים שמגיעים לגיל 40 חווים סוג של משבר, מחפשים את המשמעות ומקבלים החלטות משנות חיים. כך קרה גם לגלי פייגין וליעל אבידור, שתי נשים שעבדו בתחום ההיי טק והחליטו לעשות שינוי כיוון. שיתוף הפעולה ביניהן יצר את מועדון היין DeVine. המושג "Wine Club" רווח באירופה ובארה"ב. ביולי 2013 הן התחילו עם פיילוט לחברים. מאז, עברו לעסוק ביין באופן מלא. במקרה הזה, אני דווקא רוצה להיות חברה במועדון אשר יסכים לקבל אותי.

 כששמעתי על מועדון היין של יעל וגלי חשבתי שזו הברקה. תחשבו כמה קשה לקנות בקבוק יין הביתה. אני לא מדברת על יין יקר מהסדרות הגבוהות של יקב נחשב. איך בוחרים יין לארוחת ערב של אמצע שבוע? רובנו עומדים מול המדפים בחנות היין או בסופרמרקט ומתלבטים. יש מי שבוחרים לפי התווית. אחרים לפי השם. ויש כמובן את ההמלצה של המוכר (בתנאי שהוא שם ושאתם סומכים עליו). הצטרפות למועדון יין פותרת את הבעיה. ארגז יינות מגיע הביתה ומספק את החוויה שבהפתעה, כמו גם את היכולת לטעום יינות רבים, ללא סיכון או התחייבות.

Direct Wines, ספק היינות הגדול בארה"ב, אשר בין לקוחותיו נמנים גם מועדוני היין של ורג'ין, וול סטריט ג'ורנל וזאגאט, שולח לישראל מגוון יינות מכל העולם. מתוך אלה, נבחרים היינות המוצעים בחבילה ללקוחות בעזרת הליווי המקצועי של של ג'סי בודק, מי שהיה סומליה ב"קרן", "רפאל" ו"מול ים".

השתייכות למועדון יין מעניקה הזדמנות לטעום יינות מיקבים של עולם ישן ועולם חדש, יינות מאזורים פחות מוכרים בישראל, כמו פורטוגל או סיציליה, ויינות לא שגרתיים, כמו למשל קברנה סוביניון לבן מישראל או ריוחה לבן מספרד. וכמובן, לשמוע את הסיפור שמאחורי בקבוק היין.

אז איך זה עובד? פעם בחודשיים מקבל הלקוח לביתו ארגז עם 6 יינות, אדומים, לבנים או שילוב שלהם. כמובן שהוא יכול להגדיר מראש מה הוא מעדיף או אם יש זן שאיננו אוהב. כל ארגז כזה מגיע עם כרטיסיות מידע על היין, היקב, אזור הגידול, רשמי טעימה והתאמה לאוכל. אם אוהבים במיוחד יין מסוים מתוך הארגז, אפשר להזמין ממנו באופן ספציפי.

מטעמי ציונות ומקומיות, חשוב לנשים של דיוויין שכל ארגז יינות יכיל גם יין ישראלי, לרוב יקבי בוטיק קטנים, שמקבלים כך חשיפה וערוץ הפצה ראשוני. בארגז של חודש נובמבר, למשל, הוצע קברנה סוביניון רמת נגב 2013, בלנד סירה-מרלו יפו סדרת הומאז' 2011 ושרדונה ג'זריל 2013.

בעידן המחאה החברתית-כלכלית, יש גם פואנטה משמחת – מחיר בקבוק יין בארגז כזה הוא 58₪ בממוצע, מחיר משתלם במיוחד ליינות שמחירם בשוק הוא 70-100₪.

לאט, לאט, נבנית פה קהילה חובבת יין. החברים במועדון מקבלים במייל ניוזלטר חודשי, עם פוסטים מתוך בלוג היין של דיוויין, מידע על יינות, מבצעים ואירועים. מדי פעם מתקיימים אירועי טעימת יין, ללא תשלום. מניסיוני, אין כמו אהבת יין לחבר בין אנשים שמחים.

יעל וגלי חולמות ששתיית היין היומיומית תהיה בישראל משמעותית כמו בחו"ל (המספרים הנוכחיים פשוט מביכים). לא צריך לחכות לקידוש, לחג או לאירוע מיוחד כדי לפתוח בקבוק יין – כמה נעים וטעים לשבת בבית עם בן הזוג, עם חברים או אפילו לבד, עם כוס יין ביד.

נשים יקרות, מי ייתן שבשנת 2015 יין ישמח את לבבכן.

השוונץ:

מתבקש סיכום ייצוגי של השנה החולפת בבלוג שלי, נכון?