דניש בייגלעך, יה!

בהמשך לפוסט הקודם , בו חגגנו את יום העצמאות הדני, לא יכולתי להפסיק לחשוב על תרומתו של המטבח הדני לעולם הקולינאריה. ברור שהחמאה, לחם השיפון, הדגים והבירה ישר קופצים לראש, אבל כשחושבים על מנה שמייצגת מאוד את דנמרק מחוצה לה, הדניש מנצח בהליכה. זה אפילו הפך להיות שם גנרי למאפה שמרים מתוק, משהו שנאכל ליד הקפה, בבוקר או אחר הצהריים.

שמרים זו אהבה גדולה שלי ולכן הקרינגלס (Kringles) קרצו לי מיד. אומרים שהן הגיעו לדנמרק בכלל מאוסטריה, בירת המאפים, אבל מי אנו שנסכסך. בכל אופן, צורת הבייגלה שלהן הפכה לסמל של המאפיות הדניות עד היום.

כדי להכין קרינגלס אמיתיות, יש להיערך מראש לכמה ימים של גלגול בצק שמרים בחמאה, התפחה ושוב, לישה, כדי לקבל בצק עם עלים דקיקים בחמאה. אנחנו נבחר בהליך המקוצר. אם אתם בעניין של עוגיות שמרים עדינות, שטעם הבצק בהן הוא העיקר ולא המילוי, גם אתם תשתגעו מהן. הקינמון מוסיף לטעם והשקדים לקרנצ'יות. הסכנה: אי אפשר להפסיק לנשנש מהדניש העשיר הזה.

צילום: "הגרגרנית"

עוגיות "בייגלה" שמרים דניות (קרינגלס)

כ-30 יחידות

  • 1/2 1 בקבוקי שמנת מתוקה (מי שקשה לו נפשית עם זה, יכול להחליף חלק מהכמות במים וחלב)
  • 120 גרם חמאה
  • 2 כפות סוכר
  • 1 שקית (11 גרם) שמרים יבשים
  • 1/3 3 כוסות (470 גרם) קמח לבן מנופה
  • 1/4 כפית הל טחון (מורידים את הקליפה וכותשים במכתש ועלי)

לציפוי:

  • 30 גרם חמאה מומסת
  • 1/4 כוס (50 גרם) סוכר לבן
  • 1/2 כפית קינמון
  • 1/2 כוס שקדים קלופים (לא קלויים) קצוצים

אופן ההכנה:

  1. להרתיח בסיר את השמנת המתוקה ולהוריד מהאש.
  2. להוסיף חמאה וסוכר ולערבב עד שהמרקם הופך לקרמי.
  3. כשהתערובת מתקררת והופכת לפושרת (מבחן האצבע), להכניס את השמרים ולערבב היטב.
  4. להוסיף את ההל ומחצית מכמות הקמח ולערבב (ביד או במיקסר). להוסיף את שאר הקמח ולעבד עד שהכל נבלע.
  5. ללוש מעט את הבצק על משטח מקומח קלות ולהניח בקערה משומנת. לכסות בניילון נצמד את הקערה ולתת לבצק להכפיל את נפחו במקום חמים.
  6. לתת "בוקס" לבצק (טוב להוצאת האגרסיות) ולחלק לכ-30 חתיכות.
  7. נגלגל כל חתיכת בצק לגליל באורך של כ-20-25 ס"מ ואז נעגל אותו ונביא כל קצה למרכז, ליצירת שמיניית בייגלה. כדאי ללחוץ מעט את הקשר במרכז, כדי שלא ייפתח באפיה. נניח על נייר אפיה בתבנית גדולה ונעבור לעוגיה הבאה בתור. כדאי לשמור על רווחים של כ-5 ס"מ בין כל עוגיה לעוגיה, כי הן תופחות בזמן האפיה.
  8. לאחר שהנחנו את כל עוגיות הבייגלה על התבנית, נבריש אותן בחמאה המומסת.
  9. נפזר מעל את הציפוי סוכר-קינמון-שקדים, שיידבק לחמאה.
  10. להכניס לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות לכ-15 דקות, עד שמזהיבות מעט ולא יותר (שלא יישרפו בתחתית).
  11. בזמן שהן נאפות מכינים תה או קפה הפוך עם קצף טעים וחולמים על בית קפה בקופנהגן. בטוח שיותר קריר שם מאשר פה!

בתאבון!

השוונץ:

  • חגיגה נוספת לאוהבי האוכל הוא הסרט הנפלא "החגיגה של בבט" (ותודה לדנה שהזכירה לי אותו). הסרט מספר על שפית פריזאית, המכינה סעודה מפוארת חד-פעמית לשתי הנשים המבוגרות אצלן היא עובדת ולאורחים שלהן. כל זה מתרחש בחורף מושלג, בכפר פוריטני בדנמרק. במהלך כל הארוחה הסועדים משתדלים שלא לייחס חשיבות למזון המונח על צלחתם (כחלק מהציווי הדתי שלהם), אלא שזו היא משימה קשה מול מנות כמו מרק צבים, סרקופג שלווים, קוויאר ומה לא. למרות שהסרט כבר בן למעלה מ-20 שנה, התאבון שהוא מעורר לא מפסיק. נפלא!
  • שבוע הספר עכשיו וגם אני רציתי להמליץ לכם על ספר אחד לפחות. כל מי שקרא עד כאן הוא בטח גרגרן לפחות כמוני (not that there's anything wrong with that…), אז לכו חפשו את הספר "גרגרנות" מאת הסופרת הנפלאה מוריאל ברברי (שכתבה גם את הספר "אלגנטיות של קיפוד"). הספר הזה מתאר את המחשבות העוברות בראשו של מבקר מסעדות ידוע (צרפתי, ברור) ששוכב על ערש דווי. הוא מפשפש בזכרונותיו אחר טעם הילדות המופלא שמעולם לא הצליח לשחזר בכל המקומות בהם אכל בחייו. הספר הזה משאיר אותנו עם מחשבות לגבי עד כמה אנו זקוקים לתחכום באוכל (מולקולרי שמולקולרי). בסוף אנחנו הכי נהנים מאוכל בסיסי ומוכר, משהו מבית אמא-אבא, לא כך? טוב, גם וגם…
  • ואם כבר בייגלעך, אז הנה "הר של בייגלעך" עם קליפ חמוד. מדביק השיר הזה…
מודעות פרסומת

נומי נומה דנמרק

אין ספק שטיימינג הוא עניין משמעותי בעולמנו. 162 שנים לעצמאות דנמרק נחגגו ב-5 ביוני בחסות השגרירות הדנית, במקביל ליום הנכסה, ש"נחגג" בגבולות הצפוניים של ארצנו. האמת, הם היו קודם… המקום שנבחר לארח את כל המוזמנים, דנים וישראלים, היה בית פרס לשלום, בשכונת עג'מי, על חוף הים ביפו. הבית נבנה עם הרבה מחשבה ואידיאולוגיה ארכיטקטונית, כראוי למה שהוא מייצג, אבל האם הוא משתלב בסביבה האורבנית של יפו? תגידו אתם…

צילום: "הגרגרנית"

בכל אופן, באותו יום בערב, קצת לפני השקיעה, חגגו הדנים כמו שהם יודעים לעשות, בתרבותיות. כל כך רחוק מהפטישים והקצף שלנו כמו שרק המרחק בין המדינות יכול להיות… מטרתו של הערב היתה לחוות את יחסי דנמרק וישראל דרך החושים, בחגיגה של שיתוף פעולה אמנותי: הנאה מאמנות פלסטית, הקשבה למוסיקה קלאסית, צפיה במחול מודרני ואכילה של מנות גורמה. המרכיב האחרון היה כפי הנראה הסיבה שקראו לי להשתתף בחגיגה (אין לי אף חלק דני במורשת), למרות שאני חייבת להודות שלא נהניתי פחות משאר חלקי הערב.

אם תרצו לחגוג בקלאסה או לארח בצורה הכי יפה שאפשר, כנראה תבחרו בקייטרינג של קובי בנדלק ועופר אלמליח, השפים הקבועים של שגרירות דנמרק בישראל ומבעלי ה"זופה" בתל אביב. הפעם הם חברו לשף דיוויד פרנקל ("פרונטו"), שהתמחה במסעדה הדנית "נומה", בעלת התואר "המסעדה הטובה ביותר בעולם" (כנסו לראות מי עוד מדורג גבוה). רבע עוף ובורקס זה לא מה שתמצאו בתפריט שלהם, אבל לא הייתן מרגישות פחות מאשת מהנדס אם הייתן מקבלות את המנות הבאות:

צילום: "הגרגרנית"

  •  עציץ של גזר וצנונית על "חול" אכיל ואיולי
  • קרפ ירוק עם פטרוזיליה במילוי אווז קונפי
  • מדלן עם חזה אווז וקרם עגבניות בשפופרת
  • טוסט לחם שיפון עם בטטות, גבינה ועלי מיקרו
צילום: "הגרגרנית"
  •  סביצ'ה אינטיאס עם קציפת טונקה וקרם כרובית
  • ביצה עלומה עם קציפת יין אדום ופרוסת פטריה
  • שרימפס בעטיפת קדאיף עם קרם תירס ווניל
  • קונוס "פיש אנד צ'יפס", עם דג קוד, בטטה, תפוח אדמה ובצל ירוק בטמפורה עם רוטב איולי
צילום: "הגרגרנית"

לקראת סוף האירוע, עם השקיעה, עלתה לנאום אישה יפיפיה, שהראתה שחוץ מלהיות בעלת הרגליים הכי שוות באירוע היא גם הבחורה הכי חשובה, הלא היא שגרירת דנמרק בישראל, גב' ליסלוטה פלסנר. היא סיפרה בהזדמנות אחרת שלפעמים טועים לחשוב שהעוזר שלה הוא השגריר… אנחנו? שוביניסטים? לא יכול להיות…

השוונץ:

  • בחלק של המחול המודרני היינו בעלי מזל לצפות בעבודה "4Men" של עודד גרף ויוסי ברג ועוד עם איזו תפאורה! זה היה כל כך יפה ומשעשע, עד ששתי ילדות, שעמדו מול הגברים המסוקסים של הלהקה, חיקו את התנועות שלהם.  ממליצה לכם ללכת לראות אותם (זה יפה גם באולם מופעים).
צילום: "הגרגרנית"
  • לפני כחודש הוקרן הסרט "נומה – מסעדה בנקודת רתיחה", במסגרת פסטיבל "דוקאביב" בסינמטק תל אביב, על מסעדת "נומה" הדנית והשף הסופר-פרפקציוניסט שלה רנה רדזפי. הסרט מספר על השף, המקורות מהם הוא שואב את הרעיונות למנות ועל מה שהטבחים עוברים במטבח שלו.  חיים קלים זה לא, אבל יפה ומושקע ברמות זה כן. הנה דוגמה אחת או שתיים או שלוש למנות מהמטבח הנורדי שהוא מכין. כל כך יפות ומעוררות מחשבה שחבל לקלקל ולאכול אותן….
  • את האירוע כיבד בנוכחותו השר משה כחלון, שבאמת עובד ועושה רבות למעננו, הצרכנים, מול טייקוני הענק בישראל. אבל למה, למה שר בישראל נואם באנגלית כל כך קלוקלת? ממש עמדתי בפינה מרוב בושה… מכאן אני קוראת בבקשה צנועה אבל חשובה: לא חייבים להיוולד עם זה, אבל גם לא חייבים להתגאות בזה. אנא חייבו את החכ"ים והשרים שלנו לעבור קורס לשיפור האנגלית שלהם!
  • כשאומרים לכם "אוכל דני" אילו אסוציאציות זה מעורר אצלכם? אני חושבת שאצא לבדוק זאת בפוסט הבא…