וויסקי ציוני חלב ודבש

כמו שיין איכותי התחיל לתפוס תאוצה בשנות ה-80 ומבשלות בירה צצו פה כמו פטריות אחרי הגשם בשנות ה-90, אנשי מזקקת "מילק אנד האני" מאמינים שוויסקי יהיה ה-דבר הבא. מזקקת הויסקי הראשונה בישראל קמה לפני ארבע שנים והוויסקי הראשון שלה צפוי לצאת לשוק עוד שלוש שנים. מעניין יהיה לטעום ולהיווכח אם לוויסקי הזה יהיו טעמים ייחודיים, ככזה שיוצר באקלים הישראלי החם.

המזקקה עברה למשכנה החדש בתל אביב לפני שנתיים ובסמוך למתחם המזקקה הוקם מרכז מבקרים יפהפה, המיועד הן לקהל המקצועי המתעניין בייצור וויסקי והן לציבור הרחב, מקומיים ותיירים כאחד. המזקקה מזקקת מיליון ליטר נוזל בשנה לוויסקי סינגל מאלט בסגנון מסורתי בהנחייתו של יועץ סקוטי ובמקום הושקע כסף רב במכונות ובחומרי הגלם לייצור, כדי להגיע לתוצאה ברמת איכות גבוהה – וויסקי "בעבודת יד" הממוצב גבוה.

השם מכוון לעולם, אליו מופנה 80% מהייצור, כוויסקי מארץ הקודש, ארץ זבת חלב ודבש. יש פה אמנם פניה משמעותית ליהודי העולם עם וויסקי כשר, אבל לא רק. אם פעם ייצרו וויסקי בעיקר בחמש מדינות – אירלנד, סקוטלנד, יפן,ארה"ב וקנדה, היום יש ביקוש לוויסקי מהעולם החדש (אם נשתמש בשם הלקוח מעולם היין): שוודיה, הודו, אוסטרליה, טאיוואן וכעת גם ישראל.

בשלב הזה מוצעים לטעימה שלושה מוצרי אלכוהול: New Make – וויסקי לבן שהוא התזקיק השקוף לפני שנכנס לחביות, המשמש בסיס נהדר להכנת קוקטיילים, Young Single Malt – משקה טרום-וויסקי אחרי 8-14 חודשים בחביות בלבד (לא נקרא וויסקי, שמחוייב בשלוש שנים לפחות בחבית) וג'ין "לבנטיני", שהושרה עם תבלינים ארומטיים משוק לוינסקי. את המשקאות יהיה ניתן לרכוש בקרוב גם בחנויות אלכוהול ולטעום במסעדות, בנוסף על המזקקה עצמה.

הנה כמה דברים מעניינים שלמדתי על הכנת וויסקי, מסיור שהמזקקה מקיימת במקום.

כמשקה, אחד המרכיבים בעלי ההשפעה על טעמו ומרקמו של הוויסקי הוא המים. המים שבברזים בתל אביב עוברים תהליך של אוסמוזה הפוכה, כדי לנטרל את המינרלים והכימיקלים ולקבל מים טובים ברמה אחידה.

כמזקקת סינגל מאלט, המזקקה משתמשת ב- 100% לתת שעורה המיובאת מאנגליה. גרגרי השעורה עוברים תהליך של הנבטה ולאחר מכן עישון (ומכאן הטעמים המעושנים שלעיתים מתלווים לוויסקי). את הלתת גורסים כדי להפיק ממנה מקסימום טעם.

המים והלתת מתבשלים יחד בדודי נחושת בטמפרטורה של 65 מעלות, כדי למצות את הסוכרים שבלתת. הם מתבשלים כשעה וחצי עד שמתקבל נוזל נוזל חם בשם wort, בעל טעם וריח של לחם. בשלב הבא מוסיפים שמרים, הנוזל תוסס והשמרים מייצרים מסוכר אלכוהול. כשהתסיסה מסתיימת, מעבירים את הנוזל לדוד הזיקוק, שם מרתיחים אותו והאדים מטפסים לחלק העליון של הדוד ומתעבים לנוזל בעל 23% אלכוהול.

הנוזל שמתקבל עובר לזיקוק שני, ממנו מתקבלים "הראש" – ספיריט עם הרבה מתאנול, אותו לא שותים, "הלב", נוזל המהווה כמחצית מסה"כ התזקיק ולבסוף, "הזנב" שגם בו יש שמנים אתריים ומתאנול. בייצור הוויסקי משתמשים רק בנוזל "הלב".

הוויסקי מתיישן בין 3 שנים ועד 25 שנה בחביות. חביות אלו שימשו קודם לכן לוויסקי מסוג ברבן, חביות של יין מזן קברנה סוביניון וחביות חדשות מעץ אלון צרפתי. כמו שאתם יכולים לדמיין, הטעם והארומה של המשקאות המתקבלים מהחביות השונות מעיד על מקורן. אפשר רק לדמיין אילו ארומות יתווספו לוויסקי אם הוא ייושן גם במקומות אחרים, כמו בהרי ירושלים בעלי האקלים הממוזג או באוויר המינרלי של ים המלח.

בלוגו שלהם מופיע פר שהתחפש לדבורה (או להיפך) שמסמל את היצרניות של החלב והדבש. בהנחה שפר נותן חלב. טוב, כנראה שלא.

אם אתם מחפשים אחר מקום לערוך בו אירוע משפחתי או עסקי, מרכז המבקרים של מזקקת מילק אנד האני פותח בפניכם עוד עולם תוכן מעניין. המקום מציע ליחידים ולקבוצות ביקור והסברים על ייצור וויסקי וכמובן, טעימות של משקאות וויסקי בהתהוות (בתיאום מראש).

ולא נסיים בלי מתכון באדיבות המזקקה, לקוקטייל חמוד וטעים שמכינים עם New make.

קוקטייל Silver Screen

החומרים

  • 5 פולי הל
  • 25 מ"ל מי דבש (מים רותחים ודבש ביחס של 3:1, לטובת הדבש, שצוננו)
  • 25 מ"ל מיץ לימון טרי
  • 60 מ"ל מילק & האני סינגל מאלט ניו מייק

אופן ההכנה

  1. מועכים את פולי ההל בשייקר
  2. מוזגים את שאר המרכיבים ומנערים
  3. מסננים סינון כפול לכוס לו-בול עם קרח
  4. מקשטים עם פרוסת לימון

מזקקת מילק אנד האני (Milk & Honey), התחיה 16 תל אביב (סמוך לאצטדיון בלומפילד), טלפון 03-6320491‏

מודעות פרסומת

וויסקי סינגל מאלט, לגימה שניה

אני מאוד אוהבת לשתות כוסית של ויסקי בלילה, לפני השינה. סוג של טקס סיום הולם ליום שנגמר וכניסה חלקה ובטוחה לליל מנוחה. משהו במשקה הזה עושה לי נעים במיוחד, ןמאפשר לדמיין שאנו שותים את אותו המשקה שגם חברינו האנגלים שותים, ביושבם בכורסאות העור בחדר הספריה שבאחוזתם הכפרית. אתם יודעים איך זה – לדמיין לא עולה כסף.

מה אנחנו יודעים על וויסקי? "יש שני סוגים עיקריים של וויסקי. הראשון הוא מאלט (Malt), המיוצר משעורה בלבד ולא מדגנים אחרים (כגון חיטה, תירס או שיפון). זהו הוויסקי הסקוטי המסורתי, ומזקקים אותו בשיטה הוותיקה, בדוד נחושת. צירוף המילה סינגל למאלט (Single Malt) מתייחס לעובדה כי סוגי המאלט המרכיבים את המשקה מקורם במזקקה אחת בלבד. טעמו של ויסקי כזה מושפע ומאופיין לפי אזור מוצאו, בדומה לאזור גידול של יין המבטא טעם ואופי ייחודיים. רוב מותגי הסינגל מאלט מיוצרים באזורים שונים בסקוטלנד, אך אפשר למצוא וויסקי כזה המגיע גם מאירלנד, מיפן וממוקומות נוספים.

הסוג השני הוא בלנדד וויסקי (Blended), המעורבב מסוגי דגנים ומאלטים שונים. הבלנדד מזוקק בתהליך מודרני – זיקוק תעשייתי רציף, שהומצא רק במאה ה-19. לזיקוק התעשייתי הזה היתה השפעה גם על הטעם, שהפך לרך ועדין יותר…. חובבי המאלט הרבים נוהגים לומר שמאלט משובח יותר מבלנדד. הוא זה שנחשב יותר, ובהתאמה גם יקר יותר. ויסקי בסקטלנד הוא לא סתם משקה. הוא חלק חשוב מהזהות, מהמסורת, מהמנהגים ומההסטוריה של סקוטלנד וככזה סימל בעיני רבים גאווה מקומית ועצמאות, והכנתו נחשבת לאמנות של ממש." (כל הציטוטים מתוך הספר החדש "שעות שמחות" מאת מירה איתן. גילוי נאות – מירה היא לא רק מומחית גדולה באלכוהול, היא גם חברה טובה).

דוגמה טובה לסינגל מאלט משובח כזה הוא וויסקי מקאלן, אשר אחוזתו שוכנת ממש כמו שדמיינתי, בלב יער, באזור בו רועות הכבשים על דשאי ענק, בינות לנחלים זורמים. שוב אני קוראת לכם להיזכר בסרטים הבריטים התקופתיים ולהיכנס לאווירה. מקאלן הוא לא מותג הוויסקי סינגל מאלט היחיד שאני מחבבת, אבל הוא בהחלט דוגמה טובה למשקה אלכוהולי המיוצר תוך הקפדה על רמת איכות גבוהה.

בואו נחזור רגע לימינו ונספר על פטסי כריסטי, שגרירת מותג מקאלן לאזור המזרח התיכון, צפון אפריקה וטורקיה. מסתבר שיש תפקיד כזה ולא סיפרו לנו. הרעיון שמאחורי התפקיד הוא להנגיש את הוויסקי, להדריך ברמנים ושפים ולתקשר עם הלקוחות. פטסי התחילה דרכה במקאלן בקנדה, ארץ מולדתה, אבל מהר מאוד עברה משם לסקוטלנד וכיום היא גרה בדובאי. מדהים כמה אנחנו לא יודעים על דובאי, לא כל שכן על תרבות השתיה שם.

את פטסי פגשתי לשיחה בתערוכת וויסקי לייב, שנערכה בסוף מרץ האחרון. היא יודעת לספר על השינויים שחלו בתרבות השתיה באזור. בעבר הציבור הרחב לא התעניין בוויסקי והיא היתה עורכת סדנאות טעימה לקהל המקצועי בלבד – שפים, מנהלי משקאות, מפיצים, ברמנים. אלא שכיום יש יותר ויותר אנשים פרטיים שמתעניינים בתחום ומבקרים במזקקות, ספרים נכתבו במיוחד על וויסקי ועיתונאים ובלוגרים כותבים על הנושא.

כשמסתכלים מסביב בתערוכה ובכלל בעולם האלכוהול, לא רואים הרבה נשים. פטסי טוענת שבערבי הטעימה שהיא עורכת חלקן של הנשים עלה עם השנים ומגיע היום לכ-30% מסה"כ המשתתפים. הן מבחינות בטעמים ובארומות לעיתים טוב יותר מגברים, בזכות בלוטות הטעם האנינות שלהן. בניגוד לתעשיית הג'ין והוודקה, שפונות גם לנשים, המסורת הגברית עדיין שולטת בתעשיית הוויסקי. אם אתם מחפשים נקודת אור, הרי שיש טרנד חדש בארה"ב של נשים צעירות, שעוברות משתיית וודקה וג'ין לוויסקי וקוניאק. גם מצד מקאלן מדובר בצעד יצירתי ויוצא דופן, כשבחרו בפטסי להיות הפנים המייצגות את המותג באזור, שהיא גם צעירה וגם אישה… ברור שיש לזה גם יתרונות, בין היתר, אלמנט ההפתעה.

פטסי לימדה אותי כיצד יש לטעום וויסקי. יש את מי שמתחילים בלבחון את צבע המשקה, מעמידים את הכוס מול האור, מסלסלים את המשקה בכוס כך שרואים עליה את עקבות האלכוהול. אלא שמסתבר שברוב רובם של המקרים מוסיפים צבע מאכל קרמלי לוויסקי בכמות המותרת לפי החוק, מה שמעניק לו את הצבע הענברי האחיד (מקאלן, דרך אגב, מצהירים שהם לא עושים זאת). קצת מוריד את הפוזה שבבחינת המשקה, לא?

הכוס המתאימה ביותר לוויסקי נקראת Glencairn. העיצוב הייחודי של הכוס מאופיין במפתח צר, השומר על הארומות של הוויסקי באופן המיטבי ולא נותן להן להתנדף במהירות. בשונה מיין בן 13-15% אלכוהול, אין צורך להריח מקרוב משקה בעל 40% אלכוהול לפחות, לפיכך, אל תכניסו את האף לתוך הכוס. אפשר להניע את כוס המשקה מצד לצד במרחק מה מהפנים, כך שהריח ייכנס דרך הנחיריים. אם ממש רוצים להתרכז בריח, אפשר אפילו לעצום את העיניים.

וכעת לטעימה. מתחילים לטעום וויסקי בשפתיים סגורות. נותנים מעין "נשיקה" למשקה, כך שהוא נוגע רק בשפתיים. מלקקים אותן מתוך כוונה "לכייל" את בלוטות הטעם ולהכין את המוח לקראת הטעימה. למעשה הטעימה השניה של הוויסקי היא המשמעותית ביותר מבחינת חוויית השתיה ובאופן טבעי (ומצער) לא ניתן לחזור עליה. לוקחים לגימה מהמשקה, מחזיקים אותו ומניעים בחלל הפה לפני שבולעים, כדי לחוש בטעמים ובארומות ולהבחין בסיומת. הלגימות הבאות יתנו תחושה של משקה רך וחלק יותר ולכן שווה להתרכז באותה לגימה שניה.

אז איזה טעמים כדאי לחפש כששותים סינגל מאלט, אתם שואלים? ראשית, בוודאי יש עקבות של עץ, מאחר שוויסקי מיושן בחביות עץ אלון. מלבד זאת, הטעם המובהק ביותר הוא של וניל ודבש. בוויסקי שיושן זמן רב יותר תוכלו למצוא טעמים של אניס, פירות מיובשים, טופי ותבלינים. לאחר טעימה השוואתית של וויסקי בני 15-12 ו-18 שנים אהבתי יותר מכל את המקאלן 15, שהיה בעלת ארומות של קינמון ופלפל שחור.

אנחנו שתינו את וויסקי נקי, אבל ומה בנוגע להוספת מים לוויסקי? פטסי מספרת שתוספת של טיפת מים (ממש כך, טיפה אחת) יוצרת ריאקציה כימית עם הוויסקי, כך שהוא משחרר ארומות, בדומה ליין ששמים אותו בדקנטר כדי "לנשום". אני יודעת שיש הרבה מומחים שזו הדרך שלהם לטעום וויסקי, בעיקר כאלה שאחוז האלכוהול שלהם מעל 43-45%. ומה בנוגע לקרח? זה נחמד אם מתחשק משקה מרענן, בטח בקיץ, אבל קחו בחשבון שתוספת הקרח משנה את טעם הוויסקי ואת חוויית השתיה.

פטסי הסבירה עוד שכאשר וויסקי מוצא מהחבית ומבוקבק הוא מפסיק להתיישן ולכן אין סימון של שנת הייצור על בקבוקי הוויסקי. בניגוד ליין, וויסקי אמור להישאר בעל אותו הטעם, גם אם עברו שנים רבות ממועד ייצורו.

והנה עוד הפתעה – אפשר להתאים וויסקי לאוכל, ממש כמו שעושים עם יין. סלטים או מאפים ילכו טוב עם וויסקי בן 12 שנים (הוויסקי "הבסיסי"). אוכל מתובל או אסיאתי ילך טוב עם וויסקי מתובל (נגיד כזה בן 15 שנים) ולקינוח ניתן לבחור וויסקי ותיק, שהוא בעל טעמים רכים וחלקים יותר. הוויסקי הוותיקים ביותר, בני מעל 20 שנה, יכולים להתאים אפילו לבשר, כיוון שגם להם יש ארומות מעושנות.

יש למישהו שאתם אוהבים יום הולדת? פנקו אותו בבקבוק וויסקי סינגל מאלט. נכון, מדובר בהשקעה של כמה מאות שקלים – מקאלן 12 שנים, הוויסקי הבסיסי, עולה בישראל כ-300 שקלים, אבל מדובר במשקה אלכוהולי ברמת איכות גבוהה ולכן ההנאה מובטחת. והכלל אולי החשוב ביותר לזכור הוא שוויסקי לא נועד לשמירה אלא לשתיה.. סיימו את היום עם כוסית קטנה. תתרווחו. החיוך יעלה לכם לבד על הפנים, לא משנה מה קרה באותו היום.

השוונץ:

  • אם תגיעו לסקוטלנד ותחשוק נפשכם בשוט של וויסקי, תוכלו לבקש wee drum ואם תרצו להטביע יגונכם בכוס גדולה של וויסקי, בקשו muckle dram, כי drum היא כוס הוויסקי בשפת המקום. עכשיו נסו להגיד את זה במבטא סקוטי (גם חצאית משובצת יכולה לעזור).
  • מקאלן רושמת לעצמה נקודת זמן בהיסטוריה, שממנה היא הפכה למפורסמת ומבוקשת על ידי הצרכנים. בשנת 2012, כשיצא הסרט Skyfall מסדרת ג'יימס בונד, הגיבור הרשע נראה לוקח כוסית עם וויסקי מקאלן בן 50 שנה ומבקש מג'יימס בונד לירות בכוסית שנמצאת על ראשה של הנערה. בזבוז, לא?…

 

 

עוף בוויסקי או וויסקי עם עוף?

הרימו לי להנחתה וסיפרו לי את הסיפור המצחיק על איך מכינים עוף בוויסקי. שמעתי אותו כבר פעם. זה לא אומר שזה לא מצחיק גם בפעם האלף. נו, אתם בטח מכירים את זה. מה, לא? חפשו בגוגל "עוף בוויסקי". לא הסיפור הכי אנין שיש, אני מזהירה מראש, אבל מצחיק ומי שמזדהה, כנראה מגיע לו. לא יודעת למי מגיע הקרדיט לסיפור, אבל מומלץ לקרוא אותו עם כוס ביד. של וויסקי כמובן.

כולנו מחפשים רעיונות למנות טעימות ומתאימות לסוף השבוע או לחגים. הכי קל ולא פחות ממעולה זה להכניס עוף לתנור, עם הרבה רוטב טעים. אפשר בקלילות להכין מראש יום קודם (אפילו עדיף) ולחמם שוב לפני ההגשה.

את הבסיס למתכון הזה מצאתי אצל החלוצה שבנשים, The Pioneer Woman. רי דראמונד היא בחורה עירונית מתוקה שהתחתנה עם קאובוי ומגדלת ארבעה ילדים בחוות בקר אי שם בארצות הברית. יש לה בלוג מקסים והיא הצליחה להיות אושיה קולינרית למרות החור שהיא גרה בו (ואולי דווקא בגללו). במתכון שלי כאן תמצאו קצת געגועים שלי לאמריקה (רוטב ברביקיו), קצת גאווה מקומית (תפוזים וריבת קומקואט) והרבה וויסקי (אם תשאלו מה אני מעדיפה לשתות זה יהיה דווקא סקוטי).

צילום: "הגרגרנית"

עוף בוויסקי ותפוזים

6 מנות

  • 2 כפות שמן
  • 6 ירכי עוף ("המשולשים")
  • 1 בצל, פרוס
  • שום ירוק טרי אחד, קצוץ – עכשיו זו העונה (או 2 שיני שום, קצוצות)
  • 1 כוס וויסקי
  • 1 כוס רוטב ברביקיו – הוראות הכנה בהמשך
  • 1 תפוז, על קליפתו (לנקות היטב) ופרוס
  • 1/2 כוס ריבת תפוזים או הדרים אחרת
  • 1/2 כוס מים

לרוטב הברביקיו

  • 1 כוס קטשופ
  • 2 כפות סוכר חום
  • 1 כף סויה
  • 1 כף רוטב וורסטרשייר
  • 1 כף חומץ הדרים/תפוחים
  • 2 שיני שום כתושות
  • פפריקה חריפה / צ'ילי פלייקס (לפי הטעם)

אופן ההכנה

לרוטב הברביקיו

  1. הכניסו את כל החומרים לסיר ובשלו על אש קטנה רק עד שהחומרים מתאחדים (לא להביא לרתיחה). הורידו מהאש וצננו לטמפרטורת החדר.

רוטב ברביקיו אמריקאי. לאכול בכפית.

לעוף

  1. בסיר שניתן גם להכניס לתנור, טגנו בשמן את העופות, בשכבה אחת, החלק של העור פונה כלפי מטה. לאחר שהצד הזה מזהיב היטב, הפכו לצד השני לכמה דקות נוספות. הוציאו מהסיר לצלחת.
  2. הכניסו לסיר את הבצל והשום וטגנו, תוך ערבוב, כדי שלא יישרפו.
  3. הוסיפו בזהירות את הוויסקי. הזהרו שהתוכן של הסיר לא יידלק מהלהבה של הגז. פלמבה זה לא כאן. בחשו היטב וגרדו את תחתית הסיר בעזרת כף עץ בזמן שהאלכוהול מתנדף.
  4. הוסיפו לסיר גם את רוטב הברביקיו, התפוזים, הריבה והמים. ערבבו את הרוטב היטב והחזירו לסיר פנימה את ירכי העוף.
  5. כסו את הסיר במכסה והכניסו לתנור שחומם מראש ל-150 מעלות לשעה.
  6. הוציאו מהתנור והגישו על מצע של פירה או אורז, שיספגו טוב-טוב את הרוטב.

בתיאבון!

משחימים ירכי עוף

עוד קצת וויסקי לא מזיק

ארצישראל בסיר

עסיסי וטעים כמו שרק עוף יכול להיות.

 

רעבים?

השוונץ:

מכירים את הפודיז האלה שמצלמים כל דבר שנכנס לפה שלהם ושל חבריהם? אני מודה באשמה… אתמול התקיים אירוע האוכל של SoFo, בו האוכל שמצולם באינסטגרם "קם לחיים". חמישה בשלנים הכינו כל אחד, תחת שרביטו של רן שמואלי ב"אביגדור", מנה ל-300 האנשים שהגיעו לאירוע. כמה שמחתי להיות מופתעת שהמציאות עולה על הצילום – אוכל מעולה, שתיה מצוינת (והרבה) וחברה נעימה. ככה מרימים ערב במקצועניות מרשימה. שאפו! רוצים לראות מה עוד היה שם? חפשו אותי באינסטגרם. וקצת גאווה מקומית – באירוע הקודם בישלה רתם ליברזון את אחת המנות…

SoFo, אוכל חברתי באינסטגרם

 

 

גלנמורנג'י ועוד פנטזיות סקוטיות

המבטא הסקוטי הוא מהמבטאים האלה שאתה רוצה לשמוע מהם עוד ועוד. זוכרים את הסרט "גיבור מקומי"? ואת השחקן הראשי ב"ללכת עד הסוף" (רוברט קרלייל)? מיד עולה לי חיוך, אני משנה את צורת השפתיים ומנסה להגות כמוהם את המילים באנגלית והופכת אותן "על הדרך" לבלתי מובנות בעליל. עכשיו תארו לעצמכם את שון קונרי, השחקן הסקוטי האולטימטיבי או אולי דווקא את ג'ררד באטלר המסוקס, עם המבטא בילט-אין וגם עם כוס וויסקי ביד. שלמות קוראים לזה?

בדיוק לשם כך התכנסנו ערב אחד ב"סנדרה ומילר", בר מתוק שנמצא בצד האחורי של מסעדת פרונטו (איפה ששכנה פעם המעדניה שלהם, זצ"ל) וגם מקבל מהם את כל האוכל. ברור שבגלל זה טעים שם כל כך. יוני שי, מנכ"ל מועדון הוויסקי הישראלי (יש דבר כזה) הסביר על תהליך הפקת הוויסקי וגם הדריך אותנו בטעימה של וויסקי גלנמורנג'י (Glenmorangie).

סנדרה ומילר, בר עם אוכל טעים!

וויסקי גלנמורנג'י

טועמים וויסקי גלנמורנג'י

הנה כמה פרטים על וויסקי שתמיד רציתם לדעת אבל לא העזתם לשאול:

ראשית, איך מכינים וויסקי? הנה הסבר "על רגל אחת": מערבבים לתת (שעורה שהורטבה, הונבטה, יובשה ונקלתה) עם מים ושמרים ומחממים אותם יחד. אדי האלכוהול, הקלים מאלה של המים, עולים בדוודים שצורתם מעוקלת ומתעבים שוב כאשר הם יורדים כלפי מטה בצד השני של הדוד. את הנוזל המתקבל מהזיקוק הזה מעבירים לחביות עץ אלון ליישון של כמה שנים. כששומעים את הביטוי "סינגל מאלט" הכוונה לנוזל הזה, שעבר יישון בחבית ולא עורבב עם סוגי דגן אחרים, כמו תירס, שיפון, חיטה או שיבולת שועל (מאלט = לתת).

ארבעה פרמטרים עיקריים משפיעים על איכותו של הוויסקי והם:

  • דודי הנחושת המשמשים לזיקוק. בגלנמורנג'י, מסתבר, משתמשים בדוודים הגבוהים ביותר בסקוטלנד – 5 מטרים גובה ובכך מרוויחים את אדי הוויסקי הקלים והעדינים ביותר.
  • המים המהווים את הבסיס למשקה. המים בגלנמורנג'י הם מי מעיינות, דווקא מים קשים, מרובי מינרלים, מה שמשפיע על המרקם והטעם של המשקה (בכל זאת, 54% מהמשקה הם מים. נכון, הבנתם – 46% אלכוהול).
  • העצים מהם מכינים את החביות ליישון הוויסקי. הוויסקי מיושן בחביות אשר פעמים רבות שימשו קודם לאחסון משקאות אחרים, גם בשלב היישון וגם בשלב הפיניש, מה שמעניק לוויסקי עוד טעמים וניחוחות.
  • האנשים המייצרים את הוויסקי. האמרה שהיתה חרוטה על הבקבוקים במשך שנים: "Handcrafted by the 16 men of Tain" מדגימה שהמזקקה, הנמצאת ליד העיירה טיין אשר באזור ההיילנדס בסקוטלנד, ממשיכה את ייצור הוויסקי הקיים במקום כבר מאות שנים (עדות ראשונה לזיקוק וויסקי במקום תועדה בשנת 1643).

בשנת 2004 נרכשה המזקקה ע"י קונצרן לואי ויטון (LVMH) הצרפתי, מה שהביא לשינויים במראה הבקבוק והלוגו, אבל השינוי העיקרי היה ההחלטה על התמקדות ב-3 סוגי חביות בלבד בשלב הפיניש, אשר אורך שנתיים (לאחר 10 שנות יישון בחביות וויסקי)  – חביות סוטרן (יין מתוק צרפתי), חביות שרי (יין מתוק ספרדי) ופורט (יין מחוזק ומתוק פורטוגלי), בנוסף על הוויסקי האורגינלי המשווק ללא שלב הפיניש.

– –

הנה חמש תובנות שהיו לי מהערב הזה: האחת – אני מאוד אוהבת את הוויסקי של גלנמורנג'י, למרות שאת זה יכולתי לספר לכם בהתחלה, כי זה וויסקי הבית אצלנו (נקטר ד'אור, המיושן בחביות סוטרן); שתיים, עזבו אתכם מוויסקי און דה רוקס – הקרח מקהה את בלוטות הטעם. לעומת זאת, הוספת מים בטמפרטורת החדר לוויסקי אמנם מוהלת אותו מעט (בקטנה), אבל מאפשרת לנו להרגיש את הארומות, מבלי לקבל "זבנג" באף ובפה מאדי האלכוהול. נסו להבחין בניחוחות ובטעמים השונים, לאחר השהיה של הוויסקי בחלל הפה והלשון במשך עשר שניות.

שלוש, באופן אישי, אהבתי מאוד את הוויסקי  הנקרא LASANTA, המיושן שנתיים בחביות של שרי. הפיניש הזה מעניק לוויסקי צבע אדמדם-מהגוני עם טעמים של שוקולד, צימוקים ואגוזים ואפטרטייסט קינמוני; ארבע, אומרים שוויסקי צריך לעמוד בכוס 2 דקות על כל שנה בחבית. זאת אומרת, וויסקי שייושן 12 שנה צריך לחדרר מעל 20 דקות. בבקשה, קחו את הזמן באיזי כשאתם שותים וויסקי.

וחמש, אחרונה חביבה – מסתבר שוויסקי הולך מ-ע-ו-ל-ה עם שוקולד. הנה מתכון לסורבה שוקולד-מריר עם וויסקי. טעמתי סורבה כזה בסנדרה ומילר ומיד רצתי להתחקות על דרך ההכנה שלו. עם או בלי וויסקי ליד (ברור שעם), סורבה השוקולד הזה הוא לא מהסוג המאוד מתוק (יתרון!) והוא לגמרי ממכר (אבל לא משכר)!

צילום: "הגרגרנית"

סורבה שוקולד-וויסקי

החומרים

  • 500 מ"ל מים
  • 50 גרם קקאו
  • 2 קפסולות של אספרסו טחון או 2 כפיות קפה שחור טחון / קפה נמס טחון
  • 150 גרם סוכר
  • קורט מלח
  • 200 גרם שוקולד מריר, 60% מוצקי קקאו
  • 3 כפות וויסקי
  • 2 כפות שוקולד ניבס (פולי קקאו טבעיים שבורים. לא חובה אבל מוסיף הרבה)

אופן ההכנה

  1. הביאו לרתיחה בסיר מים, קקאו, קפה, סוכר ומלח, תוך ערבוב. הורידו מהאש.
  2. שברו את השוקולד לקוביות והוסיפו אותן לסיר. חכו שתי דקות וערבבו למסה אחידה.
  3. הוסיפו וויסקי ושוקולד ניבס לתערובת.
  4. העבירו את הסיר עם תערובת השוקולד למקרר, לכ-3-4 שעות לפחות, עד שהיא קרה לגמרי.
  5. לאחר שהתערובת התקררה, שפכו אותה למכונת גלידה והפעילו, לקבלת מרקם מוצק.
  6. העבירו את תוכן המכונה לתבנית צרה (אינגליש קייק). הנה טיפ למניעת הופעת קרח על הסורבה: הצמידו את הניילון הנצמד, בו אתם עוטפים את התבנית, לתערובת הסורבה, כך שיגע בה ממש (בתוך התבנית).
  7. הכניסו את התבנית לפריזר למנוחה של כמה שעות. הכינו כוס וויסקי שאתם אוהבים, והנה לכם סיום מעולה לארוחת הערב היום.

בתיאבון!

ששששוקולד!

זה כל כך טעים. אני הולכת למזוג לי איזו כוסית וויסקי

השוונץ: