שומר ים תיכוני

החיים מעיפים אותי מקצה עולם ועד קצהו, אלא שלכיוון אחד נדמה שאני לא מצליחה להגיע וזה הבלוג שלי. מחסום כתיבה? תחושת עייפות? מיצוי? לא בטוח. כי אם תציצו בעמוד האינסטגרם שלי (@hagargerant – אתם עוד לא עוקבים שלי?) תראו שהחגיגה ממש לא נגמרה. מבשלת, מצלמת, מעלה וחוזר חלילה.

הזמן, רבותיי וגבירותיי, הזמן הוא החוליה החלשה. משתדלת, מבטיחה לעצמי הבטחות, עושה עם עצמי תנאים אבל לא מגיעה לכתוב. בחיי, זה לא אתם, זו אני.

הפוסט הזה הוא סוג של ניסיון לחזור לתלם. כמה דברים גרמו לו להיכתב. אולי היתה זה הקפיצה הקטנה שעשיתי לפריז אהובתי ואולי הביקור בתערוכת היין סומליה. שניהם החזירו לי את הדגדוג ההוא לחזור למוטב. להמשיך ולהביא לכם למטבח ריחות וטעמים. לספר סיפורים, להעלות על הכתב מתכונים שווים במיוחד ששווה לנסות (ולהצליח).

שומר הוא ירק שלא גדלתי עליו אבל בהחלט התאהבתי. הוא ירק סופר-בריא, העשיר בסיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים ובעל השפעות חיוביות על המערכת החיסונית. סלט שומר עם שמן זית ולימון הוא אחד המרעננים (נסו להוסיף גם גילוחי פרמזן ובכלל שדרגתם את הסלט). יש לשומר טעם אניסי עדין שוהפך למתקתק בבישול. בבלוג שלי תמצאו עוד מתכונים לשומר: שומר צלוי בדבש ו-ריזוטו וודקה ושומר.

שמרתי לי את המתכון הזה כבר מזמן לימים קשים. מדובר באחד ה-מתכונים לטעמי. כמה שנראה פשוט, ככה מקורי, טעים ומעניין. שומר שנצלה ואז מבושל ברוטב עגבניות, טעמים ים-תיכוניים של אורגנו, שמן זית וזיתים, לאכול כך או כרוטב לפסטה. לגמרי טבעוני.

שומר ברוטב עגבניות וזיתים

4- 6 מנות

החומרים

• 2 ראשי שומר בינוניים (500-600 גרם)
• 1 כף שמן זית
• 1/2 בצל גדול, פרוס דק
• 1 שן שום כתושות
• 1 עלה דפנה
• 1/4 כוס יין לבן
• 200 מ"ל עגבניות חתוכות לקוביות (לגמרי סבבה הפעם להשתמש בפחית שימורים)
• 1/2 כפית אורגנו (מיובש או טרי)
• מלח, פלפל שחור
• 1/4 כוס זיתי קלמטה שלמים

אופן ההכנה

1. חתכו את הבסיס של שומרים והיפטרו מהחלק העצי בתחתית ומהאצבעות בחלקו העליון. את עלעלי השומר דווקא תשאירו, הן נותנות יופי של טעם.
2. פרסו את השומר לפרוסות עבות.
3. מזגו לסיר את השמן, הוסיפו בצל ושום, הורידו את האש לקטנה וכסו את הסיר לכ-10 דקות עד שהם יתרככו.
4. פתחו את מכסה הסיר, הגבירו את האש לבינונית והוסיפו את השומר (כולל העלים) ואת עלה הדפנה. בשלו כ-10 דקות נוספות, תוך כדי ערבוב, עד שהשומר מתחיל להזהיב.
5. שפכו את היין לסיר ותנו לו להצטמצם כמה דקות.
6. הוסיפו את העגבניות המרוסקות, האורגנו, המלח והפלפל השחור. ערבבו ובשלו את תערובת השומר עוד כ-20 דקות על אש קטנה בכיסוי חלקי, עד שהשומרים רכים בנעיצת מזלג. אם הם עוד קשים, המשיכו לבשל עוד כמה דקות לפי הצורך.
7. הוסיפו את הזיתים לתבשיל, ערבבו והגישו.

בתיאבון!

השוונץ:

את הצלחת היפהפה קניתי בפריז ואגב עיר האורות, המלצה חמה: כשכל עניין הקורונה יירגע, הזמינו לעצמכם מקום במסעדת Semilla. בקשו לשבת על הבר ממש מול המטבח. חוויה של טעמים ממסעדת עילית, אווירה חופשית של מסעדה מודרנית ומופת להתנהגות שקטה במטבח. תענוג!

יוון של קורפו

החגים קראו לנו לצאת מהארץ, בעיקר אלה שיצרו גשרים על גשרים בימי העבודה, כמו השנה. ליוון אנחנו מתגעגעים כרונית ולמרות שתכננו לנסוע לכל מיני מקומות אחרים, בסוף הגענו לקורפו.

האי הצפוני הזה הוא ירוק ופורח ומסביבו הים בכחול-טורקיז-שקוף שאי אפשר להפסיק לעצור את הרכב כדי לצלם אותו. הבתים בו בצבעי ורוד-כתום עם קשתות בנויות, זכר לכובשים הרבים שהיו באי: יוונים, איטלקים, גרמנים, טורקים.

כל האי הוא בעצם כפר אחד גדול, אבל בכל זאת כדאי להגיע לקורפו טאון (קרקירה) ולהלך בסמטאות היפות, לבקר בשוק הקטן כדי לראות מיליון סוגי שעועיות ולקנות אורגנו בכלום כסף, להציץ בבית הכנסת שעדיין עומד שם, זכר לימים אחרים, לטייל בשטח המצודה ולשבת בכיכר היפה כדי לשתות איזה קוקטייל. יש משהו רגוע בעיר הקטנה הזו.

חוץ מזה מומלץ להגיע לארמון היפהפה של סיסי קיסרית אוסטריה, שבחרה באי כאתר הנופש שלה. הארמון פתוח למבקרים וניתן לראות בו תמונות וחפצים תקופתיים. נעים להתהלך בגן של הארמון ולקנא בה שהיה לה נדל"ן כל כך משובח, טעם טוב והרבה כסף.

וכמובן חובה לחפש את החופים הנסתרים והשלווים, חוליים או סלעיים, מה שבטוח הוא הים היפהפה והצלול. בכל חוף שהגענו היתה אפשרות לזוז הצידה מהקהל הנופש ולמצוא את החוף הפרטי שלנו. ומנגד, להעפיל אל פסגת הר Pantokrator הגבוה ביותר בקורפו כדי לנשום אוויר פסגות ולצפות אל היבשת היוונית והאלבנית.

גם הקולינריה הקורפואית הושפעה מהעקבות שהותירו בה כובשיה, במיוחד הם גאים בתרבות הוונציאנית לצד היוונית. חומרי הגלם דומים לאלה שבכל יוון או בכלל במזרח התיכון, אבל השימוש מעט שונה. כמקום שנהנה ממשקעים רבים באופן יחסי, שכיחים בקורפו תבשילים של בשר או דגים.

אז מה אכלנו שם? כל ארוחה נפתחה במגוון של סלטים: צזיקי, חצילים, טרמסלטה (איקרה) וכמובן סלט יווני עם פטה משובחת. והיתה עוד מנת פתיחה שפגשנו בקורפו ולא הכרתי ממקומות אחרים ביוון – ירקות ירוקים מלאי טעם שבושלו בעגבניות. אנחנו התאהבנו בטעם ובפשטות, אז למה לא לנסות גם בבית?

ציגרלי (Tsigarelli)

מאזט יווני, אפילו טבעוני, שדורש לחם לספוג את כל הרוטב הנהדר.

• 1/2 ק"ג ירוקים כמו תרד מנגולד, קייל או חרדל, גבעולים ועלים – זה מתחיל הרבה ונגמר מעט
• 1/3 כוס שמן זית
• 1 כרישה פרוסה דק
• 3 בצלים ירוקים פרוסים דק
• 2 שיני שום קצוצות גס
• 1/2 כפית צ'ילי פלייקס
• 1 עגבניה גדולה חתוכה לקוביות
• 1/2 כוס פטרוזיליה
• 1/2 כוס ארוגולה
• מלח, פלפל שחור גרוס

להגשה:

• 1 לימון חתוך לרבעים

אופן ההכנה

1. הפרידו בין העלים והגבעולים של הירוקים. את הגבעולים קצצו דק ואת העלים קצצו גס.
2. מזגו את השמן למחבת, הוסיפו כרישה ובצל ירוק ובשלו על אש בינונית עד שהם רכים (כ-5 דקות).
3. תבלו בצ'ילי פלייקס ובשום וערבבו.
4. הוסיפו את גבעולי הירוקים הקצוצים ואת העגבניה, ערבבו ובשלו כ-2 דקות נוספות.
5. הוסיפו את עלי הירוקים הקצוצים ובשלו הכל יחד עד שכל המרכיבים רכים, כ-10 דקות.
6. הוסיפו פטרוזיליה וארוגולה ותבלו במלח ופלפל שחור לפי הטעם. בשלו עוד כ-5 דקות יחד.
7. הורידו מהאש והגישו עם רבעי לימון ולחם לספוג את הרוטב.

בתיאבון! ו… סעו ליוון. יש עוד הרבה מה לגלות בה.

מרק שמוציא עשן מהאזניים?

בימים אלה מרק הוא ממש חובה, מחמם את הגוף ומשביע את הנפש. אז חיפשתי מרק שעוד לא הכנתי.

השם "מאליגטוני" נמצא אצלי בזיכרון כבר הרבה שנים בתור משהו שאני חייבת לנסות להכין, מאז שמעתי את אותו לראשונה בפרק הבלתי נשכח על הסופ-נאצי בתכנית סיינפלד. המונולוג של איליין (ג'וליה דרייפוס) הוא אחד השווים!

מקורו של המאליגטוני במזרח הודו ופירוש שמו הוא פלפל ומים. המתכון המקורי היה צמחוני והוא למעשה סוג של מרק  עדשים. נהגו לאכול אותו עם אורז – ליד כתוספת או שמזגו את המרק מעליו, כארוחה שלמה. המרק התחבב על בני האימפריה הבריטית ששלטו בהודו והם הוסיפו לו בשר או עוף והביאו אותו מערבה.

הנה הגרסה הצמחונית של המרק, עם אפשרות להכינו גם כטבעוני. בהודו, כמו בהודו, תבלינים הם הבסיס. כמו בהרבה מתכונים, כשמכינים את כל המרכיבים מראש המרק קל להכנה. אם אתם מחובבי החריף, הוסיפו לו פלפל צ'ילי בנדיבות ותרגישו כמעט בהודו עם כל העשן שיוצא מהאזניים. לעומת זאת, אם קשה לכם החריפות, תוספת תפוח העץ תמתן אותה.

יס סופ פור יו!

מאליגטוני (Mulligatawny)

6 מנות

• 20 גרם חמאה או 1 כף שמן למרק טבעוני
• 1 בצל קצוץ
• 1 גזר קצוץ
• 1/2 פלפל צ'ילי קצוץ (לא חובה)
• 3 שיני שום כתושות
• 1 כפית ג'ינג'ר מגורד
• 1 תפוח עץ מזן גרני סמית קלוף וחתוך לקוביות
• 2 כפות רסק עגבניות איכותי
• 1 כפית כמון טחון
• 1/4 כפית קינמון טחון
• 1 כפית כורכום
• 1/4 כפית פלפל שחור גרוס
• 1 כפית מלח
• 1 כפית גראם מסאלה
• 1 כפית זרעי כוסברה
• 1 כוס עדשים כתומות או צהובות
• 5 כוסות ציר ירקות או מים
• 1 פחית מי קוקוס

לקישוט

• עירית קצוצה

אופן ההכנה

1. המיסו חמאה או שמן בסיר על אש בינונית. הוסיפו בצל, גזר ופלפל צ'ילי ואדו כ-5 דקות.
2. הוסיפו שום, ג'ינג'ר, תפוח עץ ורסק עגבניות ובשלו עוד 3 דקות.
3. פזרו את כל התבלינים וערבבו היטב.
4. הוסיפו לסיר עדשים וציר ירקות והביאו לרתיחה.
5. הנמיכו את האש ובשלו עם כיסוי חלקי על אש נמוכה כ-40 דקות, עד שהעדשים מתרככות. אם חסר ציר או מים, תוכלו להוסיף עוד כוס.
6. רסקו את המרק באופן חלקי באמצעות בלנדר-מוט.
7. הוסיפו חלב קוקוס, ערבבו ואזנו טעמים לפי הצורך עם מלח ופלפל שחור.
8. הגישו את המרק עם מעט עירית קצוצה מעל. אפשר לקשט גם עם כוסברה או אגוזי קשיו ולהגיש ליד אורז.

בתיאבון!

גספצ'ו ספרדי מעגבניות מגי ישראליות

קיבלתי הזמנה לסיור חקלאי במטרה להכיר את מותגי הירקות והפירות של חברת "הזרע". קשה לי לסרב להזדמנויות מהסוג שמקרב אותי למקור ממנו מגיע האוכל שאני אוכלת. חוץ מזה, טיול מחוץ לעיר הוא כיף בפני עצמו.

"הזרע" נוסדה בשנת 1939, כשבחוץ התחילה מלחמת העולם השניה והיה ברור שעומד להיות קשה להשיג זרעים של ירקות ופירות למאכל מאירופה. בהמשך התפצלה החברה, אבל "הזרע ג'נטיקס" המשיכה לעסוק בפיתוח ובשיווק מגוון רחב של זרעי ירקות לחקלאות. לפני 15 שנה היא נקנתה ע"י חברת זרעים צרפתית גדולה אבל גם היום היא ממשיכה לשמש דוגמה לחדשנות ישראלית במחקר ופיתוח חקלאי.

החברה מנסה לתת פתרונות ספציפיים בכל מדינה בה היא מוכרת לשני קהלי היעד אליהם היא פונה. החקלאים, להם היא משווקת באופן ישיר, מבקשים ממנה לפתח זרעים של צמחים שמניבים יותר, עמידים יותר למפגעים ולמחלות וצורכים פחות מים. קהל היעד העקיף שלה, הצרכנים, מבקשים לרכוש בחנות פירות וירקות יפים, בעלי חיי מדף ארוכים וטעם משופר.

כעשר שנים עוברות מתחילת הפיתוח של זרע שמפתחת החברה ועד שהוא משווק כמוצר סופי לחקלאים, רק אחרי שהוא עבר בדיקות מקיפות שהוא מניב מוצר אחיד, טעים ובעל התכונות שלשמו פותח. לא בכדי מעוניינת "הזרע" להגדיל את המודעות למותגי הירקות והפירות שלה. עם ההכרות עם שמות המותג, אנו כצרכנים גם מבינים את התכונות הספציפיות שלהם ואת השימוש האידיאלי בכל אחד.

עגבניות הן מוצר הדגל של הזרע והיא משווקת כ-20 זנים של עגבניות רק בישראל, ביניהם:

• מגי – נחשבת "המלכה" של העגבניות, בעלת הרבה מיץ (אותו ג'ל ירוק שבתוכה. אגב, ככל שיש יותר ג׳ל ירוק, זה סימן לטעם טוב יותר).
• דורה – עגבניה מוצקה מסוג תמר, נוחה לבישול וקלה לקילוף. היא אובלית בצורה ויש לה יותר בשר ופחות מיץ (מה שקוראים בחו"ל עגבניית רומא).
• ביף – עגבניה עגולה וגדולה, מסתבר שאוהבים אותה בחו"ל יותר מאשר בישראל והיא מתאימה בדיוק לצורה הקציצה (ביף) שמכניסים להמבורגר.
• ויטני – עגבניות שרי מאורכות, מתוקות ומלאות מיץ.

בין המותגים הנוספים של הזרע תמצאו גם את מלפפון "ארומטו" המוצק, בעל הקליפה הדקה ומעט הזרעים; חציל "טודלה", בעל מבנה של חציל בלדי עם מעט זרעים; אבטיח "פומה" אישי ומתוק ללא גרעינים; מלון "אנג'ל", אובלי ומתוק.

 

חזרתי הביתה עם סל מלא פירות וירקות. מבחינתי מדובר במתנה האולטימטיבית, שרק מגרה אותי לחפש מתכונים מיוחדים ושונים שיתאימו לאופי הירק או הפרי.

בימים חמים אלה אני מחפשת מה להגיש לארוחת ערב מקררת. עם כל העגבניות שקיבלתי, היה לי ברור שזה ייגמר במרק מרענן.

גספצ'ו הוא מרק ספרדי פשוט, כזה של עניים, מחבל אנדלוסיה. בתחילה נוצר משילוב של מים עם לחם, שום ותבלינים, אליהם נוספו עגבניות לאחר גילוי אמריקה והגעתן לספרד.

אצלנו בבית גספצ'ו הוא קלאסיקה של הקיץ. המתכון הזה מלווה אותנו שנים ובמשך הזמן בדקנו אותו, שינינו והוספנו חומרי גלם, תיבול וטכניקות הכנה. לא משנה כנראה מה עושים, תמיד הוא יוצא טעים, בריא ואפילו טבעוני!

והנה טוויסט – אם גם אתם רוצים "לגלות את אמריקה", הוסיפו למרק פרי, אפרסק או נקטרינה למשל, כסוג של תיבול. פירות הקיץ יתנו מתקתקות עדינה למרק המתובל ויאזנו את החריפות והחמיצות שלו. מזגו לעצמכם יין ים-תיכוני לכוס ועוד רגע אתם כמעט מדברים ספרדית!

גספצ'ו (מרק עגבניות קר)

4 מנות

החומרים

• 2 פרוסות חלה, החלק הלבן בלבד
• 1 כוס מים
• 6 עגבניות מגי בינוניות חתוכות גס
• 1/2 פלפל אדום חתוך גס
• 1 מלפפון חתוך גס
• 2 שיני שום חתוכות גס
• 1 בצל שאלוט חתוך גס
• 1/2 פלפל צ'ילי חתוך גס
• 1 אפרסק חתוך גס
• 1/3 כוס שמן זית
• 2 כפות חומץ בן יין לבן
• 1/2 כפית כמון
• 1 כפית מלח
• 1/4 כפית פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

1. בקערית השרו פרוסות חלה במים למשך כדקה, פוררו ביד את החלה בתוך המים והעבירו הכל למעבד מזון עם להב מתכת.
2. הוסיפו גם עגבניות, פלפל, מלפפון, שום, שאלוט, צ'ילי ואפרסק למעבד המזון.
3. מזגו מעל את שמן הזית והחומץ והוסיפו את התבלינים.
4. סגרו את מעבד המזון והפעילו אותו במהירות הגבוהה ביותר למשך כ-5 דקות, עד שכל החומרים מתאחדים ומרוסקים היטב. עצרו את עבודת המעבד, הורידו בכף את החתיכות שעלו כלפי למעלה והפעילו מחדש לעוד 2 דקות.
5. יש מי שמסנן כעת את המרק במסננת ומגיש אותו כך בתוספת של ירקות קצוצים וקרוטונים. אני דווקא אוהבת להגיש את המרק ללא סינון, עם הירקות המרוסקים כחלק מהמרקם שלו.
6. הוסיפו כמה קוביות קרח למרק והכניסו אותו למקרר לקירור טוב-טוב של כמה שעות.

בתיאבון!

מה עושים עם אתרוג שנשאר מסוכות?

החגים עברו. יש מי ששמח על החזרה לשגרה. אני מצטערת על החופש שככה ברח לנו בין האצבעות וכבר לא יחזור בכזו נינוחות עד לפסח פחות או יותר. כמה שאריות נחמדות בכל זאת נשארו לנו, כמו האתרוג, אחד מארבעת המינים של חג הסוכות. כל החג שומרים עליו ועוטפים אותו כדי שלא ייפגע. ומה עושים איתו לאחר החג?

האתרוג הוא פרי הדר יפהפה, נראה קצת כמו לימון שהזדקן, עם קליפה חרוטה ומאוד עבה ומעט מאוד מיץ. יש הרואים באתרוג את פרי גן העדן ובכל מקרה הוא מוכר מהתקופות הקדומות ביותר.

בשנה שעברה הכנתי ריבה נהדרת, כזו הדורשת הרבה השריה והרתחה של הפרי, מפאת מרירותו. רעיון לא רע הוא להכין אלכוהול עם ארומה של אתרוגים. אבל לי התחשק מנה מחממת בסתיו המתהווה.

חשבתי שיכול להיות מעניין להשתמש באתרוג במנת האורז הזו, שיכולה לשמש כתוספת אבל לדעתי היא עומדת בפני עצמה. למרות הדימוי שלהן, מנות הודיות לא חייבות להיות חריפות, הן פשוט עשויות להיות מרובות תבלינים וטעמים. כבסיס להשראה לקחתי את מנת האורז בלימון מספר האוכל ההודי של אפרת דביר שאני מאוד אוהבת.

אורז הודי עם תבלינים ואתרוגים

2-4 מנות

• 150 גרם אורז (אני מעדיפה בסמטי)
• 50 גרם עדשים כתומות – לא חובה, תוספת צבעונית למי שרוצה להשלים את המנה עם חלבון מהצומח
• קליפה מגוררת מאתרוג אחד
• מיץ מ-2 אתרוגים ומ-1/2 לימון – סה"כ 60 מ"ל
• 2 כפות שמן רגיל
• 3 כפות בוטנים לא קלופים, קצוצים גס
• 1 כפית זרעי חרדל שחורים
• 1 כפית זרעי כמון
• 4 פלפלי צ'ילי מיובשים, חצויים
• 3-4 עלי קארי
• 1 כפית אבקת כורכום
• 1/2 כפית זרעי שומר
• 1/2 כפית זרעי כוסברה
• 1/2 כפית מלח

אופן ההכנה

1. בשלו את האורז עד שהוא מוכן. במזלג ערבבו אותו כדי להפריד בין גרגרים והניחו בצד.
2. בשלו את העדשים הכתומות במים עד לריכוך.
3. גרדו את קליפת האתרוג. לאחר מכן, חתכו אותו לרבעים וסיחטו את המיץ שלו. סחטו גם את חצי הלימון.
4. בסיר טגנו בשמן את הבוטנים, זרעי הכמון וזרעי החרדל.
5. הוסיפו פלפלי צ'ילי מיובשים, עלי קארי, זרעי שומר, זרעי כוסברה, כורכום ומלח וערבבו. הורידו מהאש.
6. הוסיפו את המיץ מהאתרוגים והלימון ואת קליפת האתרוג המגורדת לתערובת התבלינים.
7. שפכו את תערובת התבלינים על האורז והוסיפו גם את העדשים הכתומות המבושלות.
8. ערבבו את האורז והגישו.

בתיאבון!

השוונץ:

נראה לכם שוויתרתי על הקליפה של האתרוג? הצחקתם אותי! הכנתי קליפות אתרוגים מסוכרות נפלאות לפי המתכון של דיוויד לבוביץ ויצא פצצה.

ארוחת פסח עם קריצה

לכבוד הפסח, אחד מהחגים הקולינריים ביותר שלנו, נפגשתי שוב עם ענת אלשטיין (Anat Elshtien), בלוגרית, בשלנית-על, מדריכת סיורים קולינריים וסדנאות בישול, כדי לרקוח לכם ארוחת סדר מהממת. כל המנות של החג היו שם: מרק, דגים, בשר, קינוח, אבל לכל אחת הוספנו קריצה. מה אני אגיד לכם, תענוגות כאלה כבר מזמן לא פגשתם. רוצים לעשות רושם וליהנות מעושר של טעמים, ניחוחות וצבעים? הגעתם למקום הנכון!

אז קדימה, חגרו סינרי מטבח, הכינו את קרש החיתוך והסכינים וזכרו: חומרי גלם הם הבסיס לאיכות של כל מנה. בעניין הזה, ראו למטה מהיכן אנחנו השגנו את הדברים. לעבודה!

ענת בפעולה

מרק

ענת הכינה מרק קרמי שכולו אביב עם ירקות ירוקים כמו ארטישוק, קולורבי, שורש סלרי, גבעולי סלרי וגם – תפוח עץ! ענת, כמו ענת, לא התפשרה והעמידה סיר נוסף עם ציר מעוף שלם וירקות טריים (הס מלהזכיר אבקת מרק). לאביב יש, מסתבר, טעמים רעננים ועדינים. תענוג לחיך.

מרק ארטישוק וירקות אביב

6-8 מנות

החומרים

• 2 כפות שמן זית
• 4 בצלי שאלוט, פרוסים
• 2 קולורבי, קלופים וחתוכים לקוביות
• 1 שן שום (עכשיו עם השום הירוק זה בכלל תענוג), פרוסה
• 1 שורש סלרי, קלוף ופרוס
• 3 גבעולי סלרי אמריקאי
• 1 תפוח גרני סמית (איזה יופי של טוויסט בעלילה!)
• 5 לבבות ארטישוקים (אנא, השקיעו בארטישוקים טריים. הנה איך מקלפים)
• צרור פטרוזיליה
• 4 עלי מרווה
• 4-5 ענפי טימין
• 1 עלה דפנה
• 1/2 כוס יין לבן
• 2 ליטר ציר עוף
• 1/2 ליטר מים
• מלח, פלפל שחור, קורט אגוז מוסקט

לקישוט:

• שמן זית
• עירית קצוצה

אופן ההכנה

1. טגנו בשמן זית את הירקות: שאלוטס, קולורבי, סלרי, שום, תפוח וארטישוקים.
2. הוסיפו את עשבי התיבול וערבבו, כדי שכל המרכיבים יקבלו צריבה.
3. מזגו את היין, ציר העוף והמים והביאו הכל לרתיחה.
4. הניחו למרק להתקרר לטמפרטורת החדר, תבלו במלח, פלפל שחור ואגוז מוסקט ורסקו אותו עם בלנדר מוט.
5. הגישו עם זרזיף שמן זית ועירית קצוצה.

מנה ראשונה

חשבתי הפעם להתחכם לגפילטע ולהגיש דגים קצת אחרת. הדג הממולא התחלף בקרפצ'ו דגים, המוצג כציור יפהפה על הצלחת, מנת רושם אמיתית. החזרת האדומה עם הסלק מפולניה התחפשה לווסאבי יפני וקיבלה צבע ירוק עז. מיזוג גלויות במיטבו! אפילו אותנו זה הפתיע איך הקרפצ'ו והחזרת השתלבו יחד בצורה מושלמת. 

קרפצ'ו לברק

4 מנות

החומרים

• 2 פילטים של לברק, ללא עור (כל אחד כ-120 גרם)
• 1 בצל שאלוט, פרוס
• 1/2 פלפל צ'ילי, פרוס
• אשכולית אדומה, מפולטת
• לימון ננסי, חתוך לקוביות קטנטנות (עם הקליפה)
• עגבניה, חתוכה לרבעים
• עלי בזיליקום
• עירית קצוצה
• עלי כוסברה
• עלי טימין
• 20 גרם פיסטוקים, קלויים במחבת יבשה וקצוצים גס

לרוטב

• מיץ מ-1/2 ליים קטן
• שמן זית
• מלח ים אטלנטי

אופן ההכנה

1. פרסו דק את הפילטים, באלכסון למשטח, לחתיכות שטוחות וקטנות והניחו על צלחת.
2. פזרו מעל שאלוט, פלפל צ'ילי, אשכולית ולימון באופן הומוגני על פני הדג.
3. סחטו את רבעי העגבניה מעל – מיץ וגרעינים בלבד.
4. תבלו בשמן זית, ליים ומלח ופזרו את עלי הכסברה, בזיליקום, עירית וטימין מעל.
5. הגישו את הקרפצ'ו עם חזרת ירוקה.

חזרת ירוקה 

החומרים

• 50 גרם שורש חזרת, קלוף וחתוך לקוביות קטנות
• צרור גדול של פטרוזיליה, עלים בלבד
• 1 כף סוכר
• 2 כפות חומץ בן יין לבן
• 1/2 כוס מים
• קורט מלח

אופן ההכנה

1. הכניסו למעבד מזון את כל החומרים ועבדו היטב, עד שהחזרת מרוסקת היטב והצבע השולט הוא ירוק (אם לא, ניתן להוסיף עוד פטרוזיליה ולעבד עד לתוצאה הרצויה).
2. העבירו את החזרת לקערה – זהירות! האדים שיוצאים ממעבד המזון עלולים לצרוב לכם את העיניים והגרון.
3. אם יש יותר מדי מים ניתן לסנן את חלקם. חשוב שהחזרת תהיה סמיכה אבל גם רטובה.
4. הגישו את החזרת לצידו של הקרפצ'ו.

– –

מנה עיקרית

המנה העיקרית שלנו היא טוויסט על האוסובוקו המוכר. במקור, עושים שימוש  בשוק בקר המתבשל בסיר עם ירקות שורש. הפעם בחרנו בשוקי טלה, שהן קטנות יותר וכל אחת יכולה לשמש מנה לאדם. ענת יצרה "סיר" אישי מנייר אפיה, בתוכה נאפית השוק עם שלל ירקות שורש. אף ארומה לא הולכת לאיבוד!

אוסובוקו טלה וירקות שורש

5 מנות אישיות

החומרים

• 5 שוקי טלה (כ-500 גרם כל אחד, כולל העצם)
• שמן זית
• 2-3 גבעולי כרישה קטנים, חתוכים לגזירים לאורכם
• 2-3 גבעולי סלרי, חתוכים לגזירים לאורכם
• 2-3 שורשי פטרוזיליה, חתוכים לרבעים או לחצאים לאורכם
• 2-3 שומרים קטנים, חתוכים לרבעים לאורכם
• 10 בייבי גזר, קלופים (השאירו את הראש)
• 2-3 עלי בזיליקום לכל מנה
• 2-3 עלי מרווה לכל מנה
• 2-3 ענפי טימין לכל מנה
• לימון עם קליפה עבה
• ניירות אפיה

אופן ההכנה

1. פלפלו והמליחו כל שוק טלה. מזגו עליה מעט שמן זית ועשו לה מסאז' מכל הצדדים.
2. הניחו שוק במרכז נייר אפיה ולצידה ירקות: כרישה, סלרי, שורש פטרוזיליה, שומר, בייבי גזר.
3. פזרו מעל את עשבי התיבול וגרדו מעל קליפת לימון.
4. סגרו את נייר האפיה כמו סוכריה, על מנת שהשוק והירקות יאפו בתוכה כמו בתוך סיר סגור.
5. הניחו על תבנית אפיה והכניסו לתנור שחומם מראש ל-250 מעלות ל-1/2 שעה. אח"כ הנמיכו את הטמפרטורה ל-150 מעלות לעוד כ-2-21/2 שעות, עד השוק מוכנה ורכה מאוד והירקות צלויים.

קינוח

אתם מכירים איך זה – כשמגיעים לקו הסיום כבר אין יותר מקום לאכול אפילו פירור מצה. או שבעצם כן ולקינוחים יש קיבה נפרדת? הפעם הכנתי לכם קינוח עדין טעמים, צבעוני, יפהפה, קל להכנה, נטול גלוטן (ברור!) ואפילו… טבעוני. כזה שהכנתם מראש ועשיתם וי, בלי להתאמץ. מבחינתי, השוס הוא שאין בו טיפת סוכר!

מקפא קרם קוקוס, תותים ופיסטוקים 

לתבנית 25X25 ס"מ

החומרים

• 50 גרם שמו קוקוס
• 400 מ"ל (פחית שימורים) קרם קוקוס – שימו לב שלא נוזל קוקוס, אלא את הגרסה השמנמנה יותר
• טיפת מי ורדים
• קורט מלח
• 1 כפית תמצית וניל איכותית
• חופן תותים, חצויים או רבעים (תלוי בגודל)
• 50 גרם פיסטוקים, קלויים, קצוצים גס

אופן ההכנה

1. שימו שמן קוקוס בבאן-מרי (קערה מעל סיר עם מים רותחים).
2. כשהשמן נמס, הוסיפו קרם קוקוס, מי ורדים, מלח ותמצית וניל. ערבבו היטב והניחו בצד.
3. מזגו את הקרם לתבנית מצופה בנייר אפיה.
4. פזרו מעל תותים ופיסטוקים באופן שווה והכניסו לפריזר מכוסה ל2-3 שעות.
5. הוציאו את נייר האפיה עם המקפא מהתבנית על קרש חיתוך ובעזרת סכין טובה חתכו לקוביות או פשוט שברו לחתיכות.
6. מומלץ להוציא אל המקרר כשעה לפני ההגשה, כדי שהמקפא יהיה במרקם נעים לאכילה.

בתיאבון וחג שמח!

תודה רבה לאנשי שוק האיכרים בנמל תל אביב, שיעצו, תרמו ועזרו מאוד כדי שהארוחה הזו תהיה הכי טעימה שיש. שווה לכם להגיע, לפגוש אותם ולרכוש את כל מה שצריך לארוחת החג, תחת קורת גג אחת: יניב מפורטובלו חקלאות גורמה, לכל הירקות, הפירות ועשבי התיבול וראם מאיטליז איוו, איתו תוכלו להתייעץ על הנתח המתאים ולקנות גם את העוף לציר.

השוונץ:

היינות שליוו את הארוחה החגיגית שלנו היו מסדרת חרמון של יקב רמת הגולן. הפסח הזה ארבעת היינות בסדרה, אדום, אינדיגו, לבן ומוסקטו, עונדים על עצמם תוויות יפהפיות עם איורי טבע וציפורים, מעשה ידיהם של ילדים אוטיסטים. שיתוף הפעולה הזה עם אלו"ט פירושו שעל כל יין שיימכר,יתרום היקב שקל למען פעילותה החשובה של האגודה. איזה יופי של תרומה חזרה לקהילה! מחיר כל בקבוק כ-35 ש"ח וניתן להשיגם ברשתות השיווק ובחנויות היין.

קינואה זהב מלאת הדר

עוד מעט החורף נגמר וגם לגשם, שמנסה לעשות רושם, ברור שזה עכשיו או זהו זה עד השנה הבאה. פירות ההדר, המזוהים עם החורף, אהובים עלי מאוד עוד מילדות. אני חושבת שאם יש ריח שאני ממש אוהבת הוא ריח פריחת ההדרים. בעיקר זכורות לי הנסיעות לסבתא שגרה ברחובות. ידעתי בדיוק מתי אנחנו מתקרבים כשריח הפרדסים היה נישא באוויר ואי אפשר היה שלא לחייך ולנשום עמוק מלוא הריאות.

כשגדלתי דאגתי לשמור שהריח האהוב ימשיך להגיע אלי מדי שנה בעונה, עם סוגים שונים של עצי פרי הדר מסביבי. הנה, עכשיו, עם מזג האויר המשוגע שבחוץ, פעם חם ופעם קר, הפריחה של העצים שוב מתחילה.

אורז, פתיתים, תפוחי אדמה וחוזר חלילה. כמה שאני מנסה לגוון בתוספת, זו שנחה לה ליד הבשר. החלטתי לנסות את הקינואה כשהיא חמה ומהבילה עם תוספת מיץ וקליפות של פירות הדר. אפשר להגיש אותה בפני עצמה, כמנה טבעונית וגם למחרת, כשהיא מתקררת, כסלט. קינואה בצבע זהב, ג'ינג'ית, לאוהבי החמצמצות!

קינואה עם פירות הדר

4-6 מנות

החומרים

• 200 גרם קינואה
• 5 פירות הדר בינוניים, שטופים: לימונים, ליים, קלמנטינות, תפוזים, אשכוליות, לפי הטעם. יותר לימונים יביאו לקינואה טעמים יותר חמצמצים ואילו תפוזים וקלמנטינות יביאו יותר מתיקות.
• 2 כפות שמן זית
• 2 בצלי שאלוט, חתוכים לקוביות קטנות
• 1 גזר, חתוך לקוביות קטנות
• 1 עגבניה בינונית, חתוכה לקוביות קטנות
• 2 ס"מ ג'ינג'ר מגורר
• 1 כף לימון כבוש, קצוץ
• ענף רוזמרין
• מלח, פלפל שחור, צ'ילי פלייקס

אופן ההכנה

1. בשלו את הקינואה: שימו אותה בסיר עם מים כדי כיסוי, הביאו לרתיחה ואחר כך בשלו על אש קטנה 10 דקות, חצי מכוסה. סננו והניחו בצד.
2. חצו את פירות ההדר וסחטו למיץ. אתם צריכים כ-400 מ"ל מיץ.
3. את קליפות פירות ההדר חתכו לחתיכות קטנות, ללא הציפה הלבנה. לא צריך את כל הקליפות, אלא דגימה מכל סוג ,כך שיישארו כ-3 כפות. הכניסו לסיר עם מים קרים, הביאו לרתיחה וסננו. חזרו פעם נוספת על הפעולה, להוצאת המרירות.
4. בסיר חממו שמן זית וטגנו בו בצלי שאלוט, גזר, עגבניה וג'ינג'ר.
5. הוסיפו את קליפות פירות ההדר והקינואה ותבלו ברוזמרין, מלח, פלפל שחור וצ'ילי פלייקס.
6. ערבבו היטב ומזגו מעל הכל את מיץ הפירות. הביאו לרתיחה, הקטינו את האש לקטנה ובשלו 15 דקות עד שכל המיץ נספג בקינואה.
7. הגישו עם בשר או עוף. תוספת מיוחדת של חורף. ואם נשאר לכם ליום הבא, אני אוהבת להוסיף קוביות פטה צאן ולזלול קר.

בתיאבון!

השוונץ:

אני אוהבת את החיבור בין קולינריה לאמנות. אם גם אתם, ממליצה לכם ללכת לתערוכת הצילומים  Colorfood Wine של דן לב ועילית אנגל, המוצגת עד סוף השבוע הקרוב במתחם התחנה בת"א. תוכלו לראות שם את האסוציאציות וההשראות האמנותיות למנות ממטבחם של שפים ואנשי אוכל. זו התערוכה הששית של פרויקט הצילום הזה, עם צילומים מישראל, איטליה ודנמרק, הפעם בחסות יקב הרי גליל, אשר הביא לתערוכה את עולם היין כמקור להשראה.

Deconstruction Jambon Persillé, מנה של דיוויד פרנקל בהשראת אזורי היין הקלאסיים של צרפת

פלישתים עלינו

לפני כמה שבועות התפרסמה בעיתון כתבה אודות שאלת מקור שמם של שכנינו והשינויים שחלו עם הזמן באופן שאנו מכנים אותם: ערבים, פלשתינאים, פלסטינים. גם במאמר מוקדם יותר נדונה שאלת הגיית השם: עם פ' דגושה או עם פ' רפה, עם ס' או עם ש', עם ת' או עם ט'. בהיסטוריה הקצרה של הישוב ואחר כך המדינה, המילה הזו עברה שינויים רבים. למרות שאנו מתייחסים לכולם בתור ערבים, השתרש לאחרונה בכל זאת השימוש בשם "פלסטינים".

לאחר מרד בר כוכבא, קרא הקיסר הרומי אדריאנוס לארץ ישראל "פלשתינה" וזה נשאר שמה עד להקמתה של מדינת ישראל. למרות השם המבלבל, הפלסטינים של היום אינם צאצאיהם של הפלישתים (כי אם בני העם הכנעני). ביקור מעניין במוזיאון לתרבות הפלישתים באשדוד חושף את עולמו של העם הפלישתי, שהגיע לכאן לפני כ-3,000 שנה מאזור הים האגאי ומוכר לנו בעיקר מעלילות דוד וגוליית ומסיפור שמשון ודלילה.

הפלישתים התיישבו, על נשותיהם וטפם, במישור החוף הדרומי ועריהם הראשיות היו אשקלון, אשדוד, גת ועקרון. מקור שמם במילה "פלישה". כמי שהגיעו מתרבות שנחשבה גבוהה, הם הביאו איתם טכניקות ייצור מתוחכמות, שלא היו מוכרות בארץ כנען. הם היו עשירים יחסית לעממי האזור והדבר מתבטא גם בכלי האוכל, בתנורי הבישול ובאוכל שלהם.

את מה שאכלו הפלישתים שיחזרו מהממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו בחפירות – תנורים לבישול ולחימום הבית, כלי חרס לבישול, לאכילה ולשתיה, עצמות בעלי חיים, זרעים ודגנים. דר' טובה דיקשטיין, חוקרת אוכל בעת העתיקה, מנחה סדנאות ואוצרת הגן הבוטני בפארק נאות קדומים, יודעת לספר שהם הכינו בירה, אכלו יוגורט וגם חומוס, שלא היה מהאזור במקור (בניגוד למה שרבים חושבים) והגיע איתם ממקום מושבם באזור ים האגאי. דר' דיקשטיין מתארת עוד מאכל טיפוסי פלישתי, שהכיל חיטה, שעורה, דוחן, כוסמת, עדשים ופול מתובלים בשומר ובשמיר, אותו ניתן למצוא עד היום בכרתים.

בואו נדמיין שאנו חוזרים אחורה בזמן ונכין מאכל פלישתי, העושה שימוש בפריקי, חיטה ירוקה מעושנת. החקלאים המקומיים נהגו לקצור חלק מהחיטה בעודה ירוקה, על מנת להבטיח שיהיה מה לאכול, גם אם שדות החיטה יינזקו מחום, ממחלות וממזיקים. את החיטה הירוקה קולים ויש לה טעמים מעושנים וארומות מיוחדות. נוסיף לה ירקות שורש שגדלו בארץ כנען ואת התיבול הפלישתי. קיבלנו נזיד מחמם וארומטי לימים הקרירים.

תבשיל פריקי וירקות שורש

• 2 כפות שמן זית
• 1 בצל גדול, חתוך לקוביות
• 2 שיני שום, קצוצות
• 2 גזרים (עדיף לבנים), קלוף וחתוך לקוביות
• 1 שורש פטרוזיליה, קלוף וחתוך לקוביות
• 1 ראש סלרי, קלוף וחתוך לקוביות (כולל הענפים והעלים, חתוכים)
• 1 שומר, חתוך לקוביות (כולל העלים הקטנים, חתוכים)
• 300 גרם פריקי, שטוף היטב ללא אבנים או לכלוכים
• תבלינים: כמון, גרגרי כוסברה, נענע יבשה, מלח, פלפל שחור גרוס
• ציר ירקות או מים
• צרור קטן של עלי שמיר ובצל ירוק, קצוצים, לקישוט

אופן ההכנה

1. טגנו בצל בסיר עד שמשחים.
2. הוסיפו לסיר את שאר הירקות: שום, גזר, שורש פטרוזיליה, ראש סלרי, שומר וטגנו אותם היטב.
3. הוסיפו לסיר גם את הפריקי, ערבבו היטב ותבלו בתבלינים.
4. מזגו מעל את ציר הירקות או המים עד לכיסוי וסגרו את המכסה לבישול, עד שכל הנוזלים מתאדים – כ-1/2 שעה. הפריקי צריך להיות רך אך במרקם נגיס ולא דייסתי.
5. פזרו מעל את עלי השמיר והבצל הירוק והניחו שוב את המכסה לכ-10 דקות נוספות.
6. פתחו את המכסה, ערבבו את התבשיל, תבלו בעוד מלח ופלפל שחור לפי טעמכם והגישו.
7. אפשר להגיש את התבשיל כך, אך אם רוצים לעשות מזה ארוחה שלמה, פזרו מעל גבינה מלוחה מפוררת או הניחו ביצה-עין. תענוג!

השוונץ:

1. הנה המלצה לבילוי הורים וילדים בחופש חנוכה – לכו למוזיאון לתרבות הפלישתים באשדוד ותתחברו יחד לעבר המשותף שלנו בתערוכה המתאימה לכל הגילאים ומאפשרת באמצעות כלים, קומיקס ומשחקי מולטימדיה להכיר יותר את העם הפלישתי. המוזיאון גם מציע אירועים לקבוצות המעוניינות להכיר ולטעום את האוכל הפלישתי.
2. באותה הזדמנות, קפצו לתערוכה המעניינת "סירי מולדת, זיכרונות ממטבחה של סבתא", שם תוכלו לראות כלים שנתרמו לתערוכה מ-99 העדות השונות המרכיבות את העיר אשדוד ולחוות את הנושא גם באמצעות סרטי וידיאו הממחישים את הסיפור המשפחתי המיוחד של הכנת המנות. אוצרות מרגשים ממש יש שם!

ארוחת בוקר דומיניקנית

כמו שאתם בטח יודעים, ארוחת הבוקר היא הארוחה ה כ י חשובה ביום. זו הארוחה שמתדלקת את הגוף לאחר שעות השינה, תורמת לחילוף חומרים, מגבירה את יכולת הריכוז שלנו ונותנת את האנרגיות הדרושות למוח ולגוף כדי לתפקד. הרמב"ם, מגדולי הפוסקים, חוקר ורופא, שעסק בבריאות הגוף והנפש, טען כי "בבוקר אכול כמו מלך, בצהרים כבן מלך, בערב כאביון".

בתור ילדה הייתי אוכלת מדי יום ארוחת בוקר מלאה: חביתה, עגבניות חתוכות, פרוסת לחם עם גבינה. גם היום, אחרי שמזמן הפסקתי לאכול כל כך הרבה לארוחת הבוקר של אמצע השבוע, היא עדיין אולי הארוחה שאני הכי אוהבת ביום. זה חלון הזמן הקטן לעצור עוד רגע קט לפני המירוץ של היום, לחשוב מה אנחנו רוצים לעשות.

ארוחות בוקר של שישי הן המקום הזוגי, אחרי שהשארנו את הילדים בגן או בבית הספר (או במיטה, יש שלב שהם עוד ישנים בשעות האלו). זה זמן האיכות שבו ניתן לדבר על הכל ולא רק על חלוקת משימות וסידורים. להרגיש פתאם שאפשר לשוחח כמו זוג בוגרים אינטיליגנטים ותרבותיים. ארוחות בוקר של שבת הן שוב משהו אחר לגמרי, זמן לפנקייקים וחלה מטוגנת, שוקו ועיתון של שבת.

כשארחתי אצלי בבית, במסגרת הפרויקט של Vibe Israel, את קלרה גונזלס, בלוגרית אוכל מהרפובליקה הדומיניקנית (תוכלו לקרוא על כך יותר פה), עניין אותי לדעת מה אוכלים שם. מסתבר שאחד הנושאים הכי אהובים בתפריט האוכל הדומיניקני הוא ארוחת הבוקר. קלרה שלחה לי כמה מתכונים לארוחת בוקר, שאוכל להכין בישראל, עם חומרי הגלם המקומיים.

כולנו מהללים את ארוחות הבוקר הטעימות שאנחנו אוכלים כשאנחנו מתאחסנים במלונות או בצימרים, בארץ או מחוצה לה. בואו נעשה לנו חו"ל קטן הבוקר בבית. שיהיה בוקר טוב!

ארוחת בוקר דומיניקנית

חביתה "מקושקשת – ירקות"

2 מנות

החומרים

• 1 כפית שמן זית
• 1 עגבניה, חתוכה לקוביות קטנות
• 1 בצל קטן, חתוך לקוביות
• 1/2 פלפל אדום, חתוך לקוביות
• 1/2 פלפל חריף (תוספת שלי. לא התאפקתי)
• 4 ביצים, טרופות
• מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה

1. במחבת בינונית חממו את שמן הזית על אש בינונית.
2. הוסיפו קוביות בצל, עגבניה ופלפלים וטגנו עד שהן מתרככות.
3. הוסיפו את הביצים והתחילו לערבב במחבת, כמו חביתה מקושקשת, עד שהביצים מתייצבות, אבל לא יותר מדי.
4. תבלו במלח ופלפל שחור והגישו, בליווי ירקות, לחם טרי ופרוסות גבינת חלומי מטוגנות.

משקה שוקולד (טבעוני)

2 מנות

החומרים

• 1/2 ליטר מים
• 1 מקל קינמון
• 4 יח' ציפורן
• קורט אגוז מוסקט
• קורט מלח
• 100 גרם שוקולד מריר, לפחות 60%, שבור לקוביות
• 50 גרם (1/4 כוס) סוכר

אופן ההכנה

1. בסיר הביאו לרתיחה מים עם קינמון, ציפורן ומלח ותנו לתערובת להצטמצם על אש בינונית, עד שכ-1/3 מתאדה.
2. הוסיפו את קוביות השוקולד והסוכר וערבבו, עד שהם נמסים כליל בתוך התערובת.
3. הורידו מהאש ומזגו את השוקו לכוסות, דרך מסננת.
4. אפשר להגיש חם או קר, מדובר במעדן!

בתיאבון!

השוונץ:

תערוכת "קולינרי", התערוכה הקולינרית לקהל המקצועי, תתקיים השנה ב-8-9 ביוני, 2015. כמו כל שנה, התערוכה מארחת את היצרנים והמשווקים הידועים בתחום המזון – מחלבות, יצרני שמן זית, יצרנים ויבואנים של מזון, מאפיות וקונדיטוריות, מבשלות, יבואני קפה ויבואני ציוד למטבח. אפשר להיחשף שם למוצרים חדשים שלא הכרתם ולשיתופי פעולה אפשריים. לא פחות חשוב – במסגרת התערוכה ייערכו פאנלים בנושאים קולינריים, כמו צילום אוכל, בניית מוסדות אוכל, יצירתיות באוכל, פיצות ומטבח ישראלי חדש. חובה להירשם מראש!

BEFOOD, לא רק לטבעונים

בחודש האחרון נפתחה BEFOOD, מעדניה טבעונית חדשה בתל אביב. נדמה שטרנד הטבעונות, שהגיע לארץ בסערה, הוא כאן כדי להישאר. לפני כמה חודשים נפגשתי עם אומינה קדמי וקארונה ירון אצלי במטבח לסשן של בישול טבעוני והבנתי שאוכל טבעוני יכול להיות מאוד טעים. הנה ההמשך הטבעי למפגש ההוא. לא שהפכתי לטבעונית, אבל חבל לפסול סתם כך אוכל טוב, נכון?

המעדנייה אמנם קטנטונת, אבל מאחוריה עומד צוות שלם, אשר חושב, מבשל, אופה, שולח ואורז אוכל ביתי ובריא. את האוכל מבשלים במטבח בדרום העיר והוא מגיע מוכן למעדניה שבמרכז העיר. מלבד עקרונות הטבעונות (ללא חלבון מהחי), משתדלים ב- BEFOOD גם למעט בשימוש בסוכר לבן ובקמח לבן, בטיגון או בתיבול אגרסיבי. חשוב לאנשים שמאחורי העסק הזה להשתמש בחומרי גלם איכותיים כמו שמנים בריאים (שמן קוקוס, שמן זרעי ענבים) ומלחים טובים (הימלאיה) ולהכין גם את הרטבים והממרחים בעצמם. אבל המטרה העיקרית היא להוכיח שאוכל טבעוני יכול להיות מאוד טעים ולא צריך לשעמם. הרעיון הוא לתת מקום של כבוד לפירות, ירקות וקטניות וליצור מאכלים מגרים.

כריך פריטטה טבעוני, BEFOOD

קציצות סלק ועשבי תיבול טבעוניות, BEFOOD

סלטים טבעוניים, BEFOOD

עגבניות ממולאות טבעוניות, BEFOOD

אז מה היה לנו שם לארוחת הצהריים ביום שביקרתי? קציצות עדשים או קציצות סלק, אנטיפסטי ירקות, "המבורגרים" מעדשים שחורות, מג'דרה עם אורז בסמטי, קינואה, עגבניות ובצלים ממולאים באורז, סלטי ירקות, מאפים וכריכים – הכל מוכן מאותו הבוקר. כבר ב-11:00 אנשים מהסביבה נכנסו פנימה כדי לקנות אוכל, הביתה או למקום העבודה, עוד לפני שהספיקו לפרוק את כל המזון (שהמשיך להגיע מהמטבח).

כרגע המעדניה מספקת אוכל הביתה, אבל גם יכולה לספק שירותי קייטרינג טבעוני לפגישות עסקיות, לאירועים פרטיים (זה נשמע לי כמו סטארט אפ) ולחגים הממשמשים ובאים – תפריט לראש השנה כבר יש, כך שהגפילטע יכול לחכות (בצלחת של מישהו אחר).

ומה עוד? התכנון הוא לפתוח את המעדניה בקרוב מוקדם יותר, כדי לספק כבר על הבוקר שייקים בריאים, גרנולה, כריכים, מעדנים על בסיס חלב קאשיו, קפה אורגני ועוד. שני סניפים נוספים מתוכננים להיפתח ממש בקרוב בת"א ובהרצליה פיתוח. יש דיבור על סדנאות בישול בריא, מוצרים טבעוניים ממותגים, אולי מסעדת גורמה טבעונית שווה במיוחד, מחשבות על פתיחת סניפים בחו"ל, אבל כרגע מתרכזים בכאן ובעכשיו ולעשות את זה הכי טוב שאפשר. לקוחות חוזרים, שמשבחים את האוכל, זו כנראה ההנאה הכי גדולה של כל בעל עסק חדש.

כשמדברים עם יזמים רואים את הברק בעיניים ומרגישים את תחושת השליחות. אני מחזיקה להם אצבעות. ומה לנו יצא מזה? הנה מתכון של השפית עדי אשכנזי (לא בדקתי אם גם היא יודעת להצחיק) שכל טבעוני מתחיל יצליח להכין במטבח הביתי וגם יוכל לגוון.

שפית עדי אשכנזי

פריטטה טבעונית של השפית עדי אשכנזי

פריטטה טבעונית

החומרים

1/2 כוס קמח חומוס
1/2 כוס קמח תירס
1 כוס מים
תבלינים: מלח, פלפל שחור, פפריקה מתוקה
עשבי תיבול קצוצים: פטרוזיליה, כוסרה, מנגולד, קייל, בצל ירוק
כמה עגבניות שרי, פרוסות (כמה יופי זה מוסיף)
גיוונים: פטריות, בצל מטוגן, פלפלים ועוד
שמן קוקוס, לטיגון

אופן ההכנה

ערבבו את כל החומרים בקערה.
שימו מעט שמן קוקוס במחבת והעבירו את בלילת החביתה אליה. למראה מושקע, מומלץ להשתמש ברינג או במחבת פנקייק קטנה.
טגנו מעט בצד אחד והפכו לטיגון גם של הצד השני.

בתיאבון!

מעדניית BEFOOD, אבן גבירול 151 תל אביב, טלפון 077-9344770
עסקיות צהרים: 58 ש"ח, יש אפשרות למשלוחים

BEFOOD, מעדניה טבעונית

השוונץ:

מעניין לעניין באותו עניין – הנה סרטון שלא מתאים לכל אחד לצפות בו. הנה הזהרתי (ותודה לטל)!