ט"ו בשבט של תמרים וצימוקים

סאמין נוסרת (Samin Nosrat) היא שפית אמריקאית ממוצא אירני שהתפרסמה לאחרונה בזכות ספרה "Salt Fat Acid Heat" אשר זכה בפרס ג'יימס בירד לספרי בישול ותכנית הטלויזיה שלה בנטפליקס, שהתבססה על הספר וחולקה ל-4 פרקים בהשראתו.

הספר של סאמין נוסרת מתודי ומעניין והחלוקה לארבעת הנושאים מדגישה את החשיבות של כל אחד מהם בתהליך הכנת האוכל וחלקו בטעם המנה. יש הרבה סוגים של חומרי גלם שמעניקים לאוכל מליחות, חומציות ושומן וישנם כמה מקורות חום לבישול, צליה ואפיה.

חוץ מזה, הספר מאוייר מקסים ומומלץ לכל אחד במטבח. אחרי ההקדשות בספר ("לאליס ווטרס שנתנה לי את המטבח ולאמא שנתנה לי את העולם") סאמין מצטטת את ג'יין גריגסון (עיתונאית אוכל אנגליה): "כל מי שאוהב לאכול, יכול ללמוד לבשל במהרה". נכון? לא נכון?

היום ט"ו בשבט ולפי המסורת אנו נוהגים לנטוע שתילים ולאכול פירות יבשים. אז טמנתי באדמה כמה פקעות שיצמיחו לי פרחים ולפירות היבשים חיפשתי בית חם להשתלב בו. בדיוק כזה מצאתי בספר במתכון לעוף עם אורז ועדשים שהפירות היבשים הם הטוויסט שלו. סאמין טוענת שאת המנה הזאת היא היתה מבקשת מאמה שתכין לה לארוחת ערב כשהיתה ילדה, כשלמעשה מה שהיתה מחפשת היו הצימוקים והתמרים.

אפשר לחשוב שמדובר סתם בעוף עם מג'דרה, אבל הפירות היבשים מוסיפים לו עניין ואם אינכם אוכלים כשר, תוספת מטבל היוגורט עם המלפפונים ועשבי התיבול משדרגת את המתכון הזה בכמה רמות.

עוף עם אורז, עדשים ופירות יבשים

6 מנות

  • 8 ירכי עוף (סאמין מוסיפה מלח לתיבול העוף, אבל מכיוון שהעופות בישראל מוכשרים, אני מציעה לוותר על השלב הזה)
  • 1 כף + 1 כפית אבקת כמון
  • שמן זית
  • 3 כפות חמאה (לשומרי כשרות, ניתן להחליף בשמן זית)
  • 2 בצלים יבשים בינוניים פרוסים דק
  • 2 עלי דפנה
  • קורט זעפרן
  • מלח
  • 2.5 כוסות אורז בסמטי לא שטוף
  • 1 כוס צימוקים
  • 6 תמרים ללא חרצנים חתוכים לרבעים
  • 4.5 כוסות ציר עוף או מים
  • 1.5 כוסות עדשים חומות או ירוקות מבושלות (מ-3/4 כוס עדשים לא מבושלות)

אופן ההכנה

  1. מזגו שמן זית לסיר עד שהוא מצפה את התחתית שלו.
  2. העבירו את ירכי העוף לסיר וטגנו אותם בשכבה אחת, בשני סבבים. התחילו כשצד העור למטה ואז הפכו לצד השני, כ-4 דקות מכל צד. הוציאו מהסיר והניחו בצד. היפטרו מהשומן בסיר בזהירות.
  3. החזירו את הסיר לאש בינונית והמיסו את החמאה (או שמן הזית).
  4. הוסיפו בצל, כמון, עלי דפנה, זעפרן וקורט מלח ובשלו, תוך ערבוב, עד שהם משחימים ומתרכים, כ-25 דקות.
  5. הגבירו את האש לבינונית-גבוהה והוסיפו את האורז. ערבבו הכל עד שהאורז מזהיב מעט.
  6. הוסיפו גם את הצימוקים והתמרים וטגנו אותם עוד כדקה.
  7. הכניסו לסיר את העדשים ואת ציר העוף, הגבירו את האש לגבוהה והביאו לרתיחה.
  8. המליחו את התבשיל בנדיבות וטעמו את הנוזלים. סאמין כותבת שכדי שהאורז ייצא מתובל כהלכה, הנוזלים צריכים להיות מלוחים באופן מעט מוגזם.
  9. הנמיכו את האש והכניסו חזרה את ירכי העוף לסיר מעל האורז, עם צד העור כלפי מעלה.
  10. כסו את הסיר במכסה עטוף במגבת מטבח, כדי שזו תספוג את האדים מבלי שהם יטפטפו חזרה על התבשיל ויהפכו אותו לח. בשלו את התבשיל על אש קטנה כ-40 דקות.
  11. כבו את האש והשאירו את הסיר מכוסה 10 דקות נוספות על מנת שימשיך להעלות אדים. הסירו את המכסה וערבבו בזהירות את האורז עם מזלג. הגישו מיד עם מטבל יוגורט.

מטבל יוגורט עם מלפפונים ועשבי תיבול

  • 1/4 כוס צימוקים
  • 1.5 כוסות יוגורט
  • 1 מלפפון קלוף וחתוך לקוביות קטנות
  • 1/4 כוס של עשבי תיבול שונים קצוצים דק: נענע, שמיר, פטרוזיליה וכוסברה
  • 1 שן שום כתושה
  • 1/4 כוס אגוזי מלך חתוכים גס
  • 2 כפות שמן זית
  • קורט מלח
  • ורדים מיובשים לקישוט (לא חובה)

אופן ההכנה

  1. בקערה קטנה הניחו את הצימוקים ומזגו עליהם מים רותחים. תנו להם לשבת כך כ-15 דקות ואז סננו אותם.
  2. הניחו בקערה צימוקים, יוגורט, עשבי תיבול, שום, אגוזים, שמן זית ומלח וערבבו.
  3. הכניסו את המטבל למקרר עד להגשה. אפשר לקשט במעט ורדים מיובשים.

בתיאבון!

 

ממתקי אנרגיה לט"ו בשבט

כשהייתי תלמידה בבית הספר היסודי, עבדנו בגינה החקלאית של בית הספר, במסגרת שיעורי החקלאות. אלה היו מהשיעורים ההם, שלצערי לא קיימים יותר היום, במסגרתם ילדים עירוניים מגלים שהאוכל לא מגיע מהמכולת או הסופרמרקט, אלא מהאדמה, השיח והעץ. היינו עודרים, שותלים, משקים ומתחחים ובעיקר מתמלאים בהרבה בוץ. השיעורים האלה היו לבטח בין הראשונים להיות מקוצצים, יחד עם, למשל, אחות בית הספר.

מדי ט"ו בשבט יצאנו ל"נטיעות" – לא מדובר פה בשתילוני אמנון ותמר החביבים אך הסטריליים שנוהגים לחלק לילדי הגנים. אה-אה. לכבוד החג לאילנות היינו מעשירים את "יערות" ארצנו בעוד עצים. נכון, מדובר בסך הכל בחורשות אורנים ובכל זאת, הקרבה לאדמה מקנה, בין היתר, את רגש השייכות למקום בו חיים (ולא אמרתי אף מילה שקשורה בפוליטיקה). לאור העובדה שילדים רבים היום אינם יודעים איך נראים ברוקולי, שומר או כרובית (עזבו אוכלים – איך הם נראים?!), הייתי שמחה אילו לא היו מנסים בכל הזדמנות להיפטר מכל מה שמריח מ"פעם".

כשט"ו בשבט בפתח, כדאי להיזכר במהות הקולינארית המקורית של החג הזה, כשיהודי הגולה רצו לאכול מפרי ארצנו ונאלצו לאכול אותו בצורתו המיובשת, כדי שישתמר עד שיגיע אליהם. היום אנו יכולים לאכול מפרי ארצנו הטרי ובכל זאת אנו ממשיכים לאכול פירות מיובשים, הפעם תוצרת תורכיה…

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

אם כבר פירות יבשים, אני רוצה להמליץ לכם לקנות את אלה האורגניים. נכון, הם אולי לא שיא היופי, אבל בדיוק מהסיבה הזו אתם בטוחים שלא השתמשו בגידול שלהם בריסוס אסור, לא ייבשו אותם יחד עם זרחן או גופרית דו-חמצנית כדי שיהיו יפים ולא פוצצו אותם בסוכר כדי שיהיו טעימים. בקיצור, גם במקרה הזה, מומלץ לקנות מוצר שאתם מבינים את כל מה שכתוב על האריזה שלו.

רציתי לשתף אתכם במתכון לממתקי אנרגיה מתוקים וממכרים, שמתאימים בול לט"ו בשבט. הם נותנים לאוהבי הספורט לסוגיו אנרגיה זמינה ומשמשים תחליף לחטיפי האנרגיה הקנויים, מלאי השומנים המוקשים הכל-כך לא בריאים. השתמשתי בשמן קוקוס, שנכבש בכבישה קרה, בסילאן ללא סוכר (למה להוסיף לדבש תמרים סוכר? ליצרנים הפתרונים) ובמולסה מתוקה לא מגופרתת. פשטו על חנויות הטבע ורכשו לכם ממיטב הפירות המיובשים והאגוזים. הופה, יצא לי מתכון טבעוני!

תגידו, לעבור במטבח שוב ושוב ליד הצנצנת עם הממתקים האלה זה גם נחשב סוג של ספורט?

צילום: "הגרגרנית"

ממתקי אנרגיה  לט"ו בשבט (אבל לא רק)

החומרים

  • 200 גרם שיבולת שועל (לא אינסטנט)
  • 6 תמרי מג'הול, ללא חרצנים וקצוצים גס
  • 8 משמשים מיובשים, קצוצים גס
  • 4 דבלים, קצוצים גס
  • 150 גרם אגוזים שונים, שלמים ולא קלויים (אני השתמשתי באגוזי מלך, פקאן, קאשיו, שקדים ולוז)
  • 2 כפות שבבי קוקוס (לא להתבלבל עם קוקוס טחון)
  • 2 כפות נבט חיטה
  • 1 כף זרעי פשתן
  • 2 כפות גדושות שמן קוקוס (בכבישה קרה)
  • 3 כפות סילאן טבעי
  • 1 כף מולסה מתוקה
  • 1 כפית תמצית וניל

אופן ההכנה

  1. מערבבים את כל החומרים היבשים בקערה: שיבולת השועל, הפירות המיובשים, האגוזים, שבבי הקוקוס, נבט החיטה והפשתן.
  2. בסיר קטן מחממים את שמן הקוקוס עד שהוא נמס. מוסיפים לו סילאן, מולסה ותמצית וניל, מערבבים ומורידים מהאש.
  3. שופכים את הנוזלים לקערת החומרים היבשים ומערבבים עד שהם מצפים אותם היטב.
  4. מעבירים את תכולת הקערה לתבנית בגודל של כ-20X20 ס"מ מרופדת בנייר אפיה.
  5. מרטיבים את הידיים במים ומהדקים היטב את העיסה לתחתית.
  6. מכניסים לתנור שחומם מראש ל-160 מעלות ואופים כ25-20 דקות. משאירים בתבנית עד שמתקרר, כדי שיתקשה לגמרי.
  7. מוציאים וחותכים בסכין כבדה וחדה לפיסות בגודל שאתם רוצים. אצלנו מתחילים לנשנש ישר מהתבנית.

בתאבון!

והנה המתכון בשלבים:

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

השוונץ:

חג שמח!

כך הולכים הבוטנים

ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, היה מועד אהוב עלי בלוח השנה העברי עוד מאז ילדותי. ראשית, המראה היפיפה של השקדיות (שלמעשה נקראים עצי שקד, אבל קשה לנצח שנים של שיבוש), הפורחות יחד עם שאר העצים ממשפחת הוורדיים (אגס, אפרסק, דובדבן ועוד).  שנית, היציאה לנטיעות מבית הספר היתה תמיד מלווה בהרגשת חגיגיות, מה גם שחזרנו עם הרבה בוץ בנעליים. מה שהעיב מעט על כל העניין היו תעודות המחצית, מהן תמיד חששתי, עם או בלי קשר למה שהיה כתוב בהן.

לצערי, השנים האחרונות היו שחונות ביותר ובזו האחרונה התחלנו להרגיש את החורף ממש רק עכשיו, בינואר. עקב החום הגדול ששרר בארצנו גם בחודשי הסתיו, מבטיחים לנו יבול מועט ביותר של ירקות, פירות ועשבי תיבול, מה שמעיב מעט על החגיגה. אלתרמן הבטיח בשירו לא רק "נלבישך שלמת בטון ומלט", אלא גם "ונפרוש לך מרבדי גנים", לכן, צאו וקנו לכם שתיל פרח קטן או אולי עשב תיבול לתה או לסלט. תראו שזה יעשה לכם את היום!

הפירות המיובשים והאגוזים, שהם מאפייניו הקולינאריים של המועד הזה, ממשיכים ללות אותנו, למרות שאנו כבר בארץ ישראל ולא בגולה הדוויה. שמחה גדולה! כמה פשוט ככה טעים להכניס לחריץ של התמר ,שהוצאנו ממנו את הגלעין, חצי אגוז מלך. הנה עוד מתכון קליל וטעים שאני זוממת עליו כבר זמן רב.

צילום: "הגרגרנית"

 

בטנים מקורמלים

  • 280 גרם בטנים שלמים, לא קלויים (אפשר גם אגוזים אחרים – שקדים, פקאן, קאשיו ועוד)
  • 200 גרם (1 כוס) סוכר
  • 80 מ"ל (1/3 כוס) מים

אופן ההכנה:

  1. במחבת רחבה שימו בטנים, סוכר ומים. בשלו על אש בינונית, תוך כדי ערבוב, לאידוי הנוזלים.
  2. הנמיכו את האש והמשיכו לערבב ולצפות את הבטנים בסירופ מתחתית המחבת.
  3. הסירופ מתכהה ואם אתם חוששים לשרוף אותו, הרימו מדי פעם את המחבת מהאש וערבבו היטב את תוכנה.
  4. לאחר שכל הסירופ נגמר ומתגבש והבטנים מקבלים ציפוי "חולי" של סוכר, שפכו את תוכן המחבת על נייר אפיה ותנו לכל העיסה להתקרר.
  5. מרגע זה אני לא אחראית למעשיכם. זהירות – זה ממכר!!!!

בתאבון!

השוונץ:

  • אני רוצה להמליץ לכם לקנות פירות מיובשים אורגניים, בעיקר משמשים. המשמשים המיובשים הרגילים מלאים גפרית, אשר נותנת להם את צבעם הכתום הזרחני. אני, באופן אישי, לא יכולה לאכול משהו עם צבע כזה. המשמשים האורגניים הם בעלי צבע חום, כמו שפירות מקבלים כאשר מייבשים אותם, והם רכים יותר ומתוקים להפליא. אם תטעמו פעם אחת את הדבר האמיתי, לא תוכלו לחזור לאכול את הכתום-כתום הזה יותר.
  • ספר מקסים שנושאיו הם שתילה וגינון "מהמקום האמוצינאלי" הוא "שנת הגנן" של קארל צ'אפק. אני מזדהה עם המספר, אשר תמיד קונה עוד ועוד שתילים ופרחים, בכל פעם שהוא מגיע למשתלה, בלי שום פרופורציה לגודל האדמה העומדת לרשותו. הדגדוג באצבעות פשוט חזק מדי… עבודה בגינה היא תראפיה נהדרת וחוסכת הרבה כסף שאחרת היה הולך לפסיכולוג. מומלץ!
  • ולסיום, עץ השדה, שיר מצוין של נתן זך, הממחיש את החיבור למקום שאנחנו חיים בו, שיש בו גם ירוק ופריחה אבל גם שחור של שריפה ושל פוליטיקה נמוכה.