יוצא לי לאחרונה לנסוע די הרבה לירושלים, יחסית לתלאביבית אוהבת בית שכמוני. חשבתי שהגיע הזמן שגם אהנה מהסידור הזה. כבסיס בחרתי את שוק מחנה יהודה (בינינו, היה קשה לבחור אחרת) , אבל רציתי הפעם דווקא לדווח על מה שקורה מסביב לו. הרי אני סומכת עליכם לגמרי בכל הקשור בירקות ופירות, גבינות, חלבה וממתקים…
נגיד שהגעתם בבוקר ואתם רעבים או שכבר עשיתם קניות הביתה ואתם מחפשים מקום להניח את הרגליים ואולי בכלל באתם לעיר הזו לישון לילה ומתחשק לכם לצאת לבלות. כל הדרכים מובילות אל השוק, בבוקר, בצהריים ובערב. הנה שלושה מקומות שווים במיוחד, האחד שונה מרעהו וביחד הם מרכיבים לכם יום קולינרי שלם.
– –
מאפיה ידועה בשוק מחנה יהודה. למעשה אם תרימו את העיניים, תראו הרבה את השם "חבה". ככה זה כשאתה שייך למשפחה ירושלמית וותיקה, המספקת לבאי השוק פיתות, לחמים, לחמניות ועוד מיני פחמימות כבר למעלה מ-60 שנה. המשפחה החליטה לפתוח, במקום בו עמדה המאפיה המקורית, בית קפה משולב עם מאפיה, בו היא מגישה מיני מאפה מעולים, מקרואסונים ובריושים למיניהם, דרך עוגות שמרים, עוגות קרם, מיני טארטלטים ועוד מגדנות ממשפחת הפטיסרי. כמובן שגם לחם תמצאו שם ואם נפשכם חשקה, ארוחת בוקר כהלכתה. כל מה שצריך אדם כדי להרוות את צמאונו ולשבור את רעבונו לפני שהוא נכנס לשוק.
טרטוריה חבה נמצאת בבניין יפהפה שיועד לשימור והיא מעוצבת בסגנון של בתי הקפה היפים באירופה. אם תעלו לקומה השניה תוכלו לצפות בעצמכם בפלא קורה – מיני חומרי גלם משובחים מתאחדים לכדי יצירות מאפה. אנחנו התמקמנו מול העבודה על הפרסבורגר פרג והתקשינו לעזוב את הויטרינה… מאפה פיסטוק עם דובדבני אמרנה שנדגם היה לא פחות ממעולה.
טרטוריה חבה, יפו 119 ירושלים
- טרטוריה חבה, ירושלים
- מאפה פיסטוק ודובדבני אמרנה
על טופולינו כבר שמעתי הרבה פעמים ומשום מה, מעולם לא יצא לי להיכנס למקום. תמיד העדפתי למצוא מקום "אסלי" לארוחת צהריים, עם מיני תבשילים או חומוס. איטלקי יש גם בת"א… נו, טעויות של מתחילים. אבל הנה אני לומדת.
פתחנו בלחם שהוגש לשולחן עם זיתים ואיולי. נשבעת לכם, הייתי קופצת לתוך האיולי הזה, מלקקת את כל מה שהיה בצלחת ומבקשת תוספת, אלמלא ידעתי שהארוחה רק החלה. וואחד מכשול בפני עיוור, זה מה שזה…
המשכנו בברוסקטות נהדרות עם אנשובי בשמן זית, שום, עשבי תיבול, עגבניות ופרוסות מוצרלה בופאלה טריה, שהוגשו עם סלט רוקט טרי. מכירים את זה שחצי מההנאה שלכם היא בזכות שמן הזית? אז ככה. והאנשובי. והמוצרלה.
ארנצ'יני כתמתמים הוגשו בליווי סלסה עגבניות והזכירו לי את אלה של סיציליה היפה. ולצידם, מאפה פילו ממולא בפטה כבד לוקוס, על ריבת תותים פיקנטית. מעניין ושונה כמו שזה נשמע, מדובר במנה עדינה בטעמיה ומתפצחת על הלשון.
השולחן ליד הכין אותנו לקראת המנה העיקרית. תינוקת מתוקה ישבה על אמא שלה וליקקה רוטב בצבע אדום ארגמן. אם לא הייתי מתביישת, הייתי מבקשת לצלם אותה, כי אין תענוג יותר גדול מלראות מישהו נהנה מאוכל, בטח ובטח כשילד מגלה טעמים חדשים. ניוקי סלק, ברוטב סלק ושמנת עם אגוזי מלך, תרד ופרוסות גבינת עיזים הרכיבו יחד מנה יפה וסקסית, אחת הטעימות ביותר שאכלתי לאחרונה. הלוואי שהיה לי יותר מקום בבטן. אני כותבת ומתחשק לי לאכול כזו שוב. כבר קניתי הביתה סלק, מה חשבתם?!
לקינוח הגענו על ארבע. קנולי, גליל ופל ממולא במסקרפונה וגרידת לימון הוא תענוג מרוכז מעין כמוהו לסיום הארוחה. אחריו רק רציתי שלאף-שטונדה. נו, מילא, יש את כל הדרך חזרה הביתה. קפה אחרון בשוק? אני משאירה משהו לפעם הבאה…
טופולינו, אגריפס 62 ירושלים
- טופולינו
- ברוסקטה עם אנשובי, עגבניה ומוצרלה. תענוגות שקשה לתאר.
- מאפה פילו ממולא פטה כבד לוקוס
- ניוקי סלק, תרד, אגוזים וגבינת עיזים
- ולקינוח קנולי. קטן, אבל ממזר!
לא משנה אם אתם מהסוג המתחיל את הבוקר בשוק עם קצת דג מלוח או שמתחשק לכם איזה דרינק קטן אחר הצהריים ואולי אתם בעניין של חפלה יוונית בערב, סירטאקי הוא המקום בשבילכם. כמקום שמציב לעצמו אתגר בעניין מספר סוגי הערק והאוזו בתפריט, הבר היווני הזה מגיש מיני מזה יוונים/מקומיים טעימים ומשביעים.
שבו לכם על שולחן גבוה, הזמינו את שחפצה נפשכם (ברור שמטיאס) ואכלו מול השוק הסואן שמולכם – ההצגה הטובה של החיים. כמו בירושלים, רק בירושלים, אפשר לערוך מחקר אנתרופולוגי על האנשים – יהודים, נוצרים ומוסלמים, מקומיים ותיירים. אין עוד מקום כזה. במקום לנסוע לחוץ לארץ…
סירטאקי, עץ חיים 4 ירושלים
- סירטאקי
- מטיאס מול השוק
השוונץ:
ונגיד שנשאר בכם עוד קצת כח ואתם בירושלים עד ה-26 בפברואר, הנה המלצה חמה – לכו (ממש כך, 10 דקות הליכה מהשוק) לראות את התערוכה של נלי שפר, מראשוני צלמי האוכל בישראל. גלריית החוג לתקשורת צילומית של מכללת הדסה מארחת את הצלם, בוגר המכללה בעצמו, לתערוכה מעוררת תיאבון, עם מבחר מהצילומים שלו, מהארץ ומהעולם. צילומי סטודיו למנות שעברו סטיילינג מוקפד וגם צילומי אנשים ואוכל מכל העולם, בלי שום העמדה. דרך התערוכה ניתן ללמוד גם על הטרנדים שהיו בתחום צילום המזון בישראל, מאז שנלי שפר התחיל לצלם את מדור האוכל עם ישראל אהרוני, לפני כ-30 שנה ועד היום.
"נלי שפר – תאווה לעיניים", מכללת הדסה, הנביאים 37 ירושלים
- נלי שפר, תערוכת צילומי אוכל
הגרגרנית 