ניודי, ענן ברוטב חמאה

מכירים איך זה קורה, שבחורף מתחשק לכם מאכלי קיץ ודווקא בשיא החום עולה לכם התאווה לאיזה תבשיל כבד וחורפי? ככה בדיוק קרה לי – לכבוד חג הסוכות התחשק לי מאכל שבועות קלאסי.

לפני חודש קפצתי ללונדון לסוף שבוע משפחתי נשי. אפשר היה לסכם אותו כחופשה מרוכזת של טיולים, מוזיאונים, שופינג וכמובן אוכל טוב, בחברת הנשים האהובות עלי. בין היתר אכלנו גם במסעדת Pizza East, עליה כבר סיפרתי פה. מדובר במסעדה איטלקית בעיצוב מהמם ואווירה מגניבה. הפיצה שלהם אכן היתה משגעת, אבל אותי כבשה  מנת הפתיחה הזו – כדורי גבינה קטנטנים, שהוגשו ברוטב חמאה ומרווה.

הפירוש המילולי ל-gnudi הוא "ערום" (כמו nude באנגלית) שכן זהו בעצם רביולי ללא בצק, אוכלים את המילוי בלבד. מדובר בכדורי ריקוטה מבושלים במים, בטקסטורה רכה ונימוחה בפה. בשונה מאחיהם הניוקי, אין בהם עמילן רב שיחזיק אותם, רק טיפונת סולת בציפוי. התוצאה המתקבלת היא כדור לבן במרקם של ענן.

הכי מתאים זה ענן ברוטב חמאה, נכון? רק דמיינו בפה את התחושה!

ומה נביא לסוכה יחד עם הניודי? פה למטה תמצאו כמה המלצות ליין שווה.

ניודי – כדורי ריקוטה איטלקיים

25-30 כדורים

החומרים

לניודי

  • 300 גרם ריקוטה
  • 30 גרם פרמזן מגורר
  • מעט סולת, לציפוי

לרוטב

  • 100 גרם חמאה
  • 10-12 עלי מרווה טריים
  • קליפת לימון מגורדת
  • מלח, פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

  1. הניחו בקערה ריקוטה ופרמזן וערבבו עד לאיחוד.
  2. פזרו על צלחת סולת.
  3. בעזרת כפית הרימו מעט מתערובת הריקוטה וגלגלו לכדור על הסולת.
  4. הניחו את הכדור על צלחת וחזרו על התהליך עד שתערובת הגבינות נגמרת.
  5. העבירו את הצלחת עם כדורי הריקוטה למקרר ל-8 שעות לפחות (לילה), כדי שהחלק החיצוני של הכדורים יתקשה מספיק. התחושה ביד לאחר המנוחה במקרר היא של כדורים יחסית יבשים עם פנים רך.
  6. מזגו מים לסיר כמו שמכינים פסטה והביאו לרתיחה.
  7. הכניסו את כדורי הריקוטה לסיר המים ובשלו 2-3 דקות, עד שהם צפים. כדאי לערבב בעדינות את המים, כדי הכדורים לא ידבקו לתחתית הסיר.
  8. הוציאו אותם בכף מחוררת ישירות למחבת עם רוטב החמאה (למטה).

לרוטב

  1. במחבת המיסו חמאה ובשלו אותה על אש נמוכה, עד שהיא הופכת לחומה.
  2. הוסיפו עלי מרווה וטגנו אותם לקריספיות. הוציאו החוצה לנייר סופג.
  3. הכניסו למחבת קליפת לימון מגוררת, מלח ופלפל.
  4. בשלו את הרוטב כ-5 דקות והעבירו אליו את כדורי הניודי, יחד עם מי הבישול – אלה יסמיכו את הרוטב.
  5. העבירו לצלחת הגשה את הניודי, מזגו מעליהם את הרוטב וקשטו בעלי המרווה.

בתיאבון וחג שמח!

השוונץ:

אם אתם מתארחים בסוכה של חבר, הביאו איתכם בקבוק יין, שילווה את הארוחה. הנה שני רעיונות נהדרים, במחירים הגיוניים:

  • יקב רמת הגולן, גמלא השמורה קברנה סוביניון–מרלו 2012 – סדרת השמורה נותנת לי תמיד את התחושה שכעת הוא בדיוק הזמן המתאים לשתות את היין. אין בו כמעט עפיצות והוא מרגיש עשיר בטעמים. היין יושן בחביות עץ אלון במשך כשנה ויש בו ארומות של דובדבנים, פירות יער ותבלינים. הולך טוב עם בשר אבל גם עם גבינות. מחיר מומלץ לצרכן: 60 ש"ח.
  • יקב עמק האלה, EverRed רוזה 2015 – יין נעים לשתיה, מתאים לסתיו הישראלי. היין מופק בעיקר מענבי מרלו, בעל אף פרחוני עם ארומות של אפרסק ותות. לשתות בארוחת הערב בסוכה, עם סלט, דגים או פסטה קלילה. מחיר מומלץ לצרכן: 45 ש"ח.

מודעות פרסומת

על אנגליה ופאי בשר אחד שלא ניתן לעמוד בפניו

הביג בן. 96 מטר גובה!

ביקור משפחתי באנגליה העלה אצלנו שוב את הדיון בדבר טעמו של האוכל האנגלי. בלונדון יש ה-כ-ל וטעים. יש אומרים שהאוכל שם מגוון ויצירתי אפילו יותר מאשר ב… פריז! כתבתי כבר השנה על הביקור בלונדון כאן וכאן. גם הפעם היינו כמה ימים בבירה האנגלית.

ביקור מרגש במסעדת Dinner by Heston Blumenthal יירשם בספר הזכרונות המשפחתי לעוד הרבה שנים. 2 כוכבים במישלן עם כל גינוני הטקס והאיכויות הבלתי מושגות בישראל. וכן, לקחנו את הילדים. לא מדובר בהוצאה זולה, בטח שלא כשמדובר בארוחת ערב, אבל גם זה חלק מהתרבות שמנחילים לדור הצעיר.

עוד מקום נהדר למרק אסיאתי ביום קר (טוב, מבחינתי בכל יום) הוא Koya. אני חולה על מרקים ואטריות אודון והייתי מוכנה לחכות שעה בתור עד שיתפנה כסא במקום הקטנטן הזה. בהחלט שווה!!

The Lake District

יש המון כבשים רועות באחו באזור האגמים. הזכיר לנו מאוד את ניו זילנד.

יערות נהדרים כמו שרק אפשר לחלום עליהם כאן יש להם שם

אבל רובה של החופשה שלנו התנהלה באזור האגמים היפהפה, בצפונה של אנגליה. כשיוצאים מלונדון האוכל בפאבים ובמסעדות העממיות נעשה די דומה למה שהכרנו מלפני שנים. נות'ינג טו רייט הום אבאוט: פיש אנד צ'יפס, אפונה, עוד צ'יפס. הבריטים מאוד אוהבים צ'יפס ולא תמיד מהסוג המוצלח. לעומת זאת, הבירה! בכל פאב שהיינו בו הבירה נמזגה ישר מהחבית והיתה טעימה מאוד. מאוד-מאוד. יש סיבה למה הם אוהבים את הבירה שלהם, אפילו שהיא נמזגת בטמפרטורת החדר ולא קרה, כמו שאנחנו רגילים.

המאכל האנגלי האהוב עלי בפאבים הוא פאי בשר. אני חושבת שאי אפשר לעמוד בפני השילוב של בשר ובצק. אפשר להכין אותו בתבנית פאי שלמה ולפרוס אותו למנות אישיות ואפשר לאפות בתבניות אישיות. אני בוחרת באופציה ב'. סאקרית של בצק. בנוגע לבשר, אל תפחדו לשלב בין הצ'ך לכליות, שכן זה מעשיר את הטעם של המילוי. והכי חשוב – לא לוותר על אף טיפת רוטב, כי רק בשבילו אני מוכנה להצהיר נאמנות למלכה.

צילום: "הגרגרנית"

סטייק אנד קידני פאי (פאי בשר) Steak and Kidney Pie

6-8 מנות אישיות בתבנית של מאפינס או פאי אחד בתבנית עוגה עגולה 26 ס"מ

החומרים

למילוי

  • 700 גרם צ'ך, חתוך לקוביות קטנות
  • 200 גרם כליות, חתוכות לקוביות קטנות
  • 1/2 כוס קמח רגיל
  • 2 כפות שמן רגיל
  • 1 בצל פרוס
  • מלח, פלפל שחור
  • מייס (mace – קליפת אגוז מוסקט, לא חובה)
  • עלה דפנה
  • 200 מ"ל ציר בקר (חשוב מאוד. אם אתם מתעצלנים, יש צירים טובים אצל הקצבים)
  • 330 מ"ל (1 בקבוק) בירה מסוג brown ale (בארץ יש את הברוקלין בראון, ניוקאסל בראון אייל או לף בראון)

לבצק הפריך

  • 280 גרם (3 כוסות) קמח לבן
  • 150 גרם חמאה קרה,חתוכה לקוביות (מי ששומר על כשרות יכול להחליף במרגרינה)
  • 1 ביצה
  • 2 כפות מים
  • 1 כפית מלח

לציפוי

  • ביצה טרופה

אופן ההכנה

המילוי

  1. בקערה שימו קמח והכניסו אליה את קוביות הבשר. ערבבו ביד וקמחו. נערו את עודפי הקמח.
  2. במחבת רחבה מזגו שמן וטגנו פרוסות בצל עד לזהבה.
  3. הזיזו את הבצל לשולי התבנית והכניסו את קוביות הבשר לסגירה. אם המחבת איננה מכילה את כל הבשר בשכבה אחת, מומלץ להכניס אותו בכמה פעמים (בכל פעם להוציא את הבשר המוכן).
  4. שפכו את ציר הבקר על הבשר וגרדו את תחתית המחבת בכף עץ.
  5. תבלו מעל במלח, פלפל שחור ומייס, הוסיפו את עלה הדפנה ומזגו את הבירה. ערבבו היטב.
  6. הביאו את התערובת לרתיחה ואז הנמיכו את האש, כסו ובשלו על להבה מינימלית כשעה, עד שהבשר מוכן.
  7. קררו היטב את תערובת המילוי לטמפרטורת החדר ואפילו במקרר (יכול להישאר שם לילה לפני השימוש, אם תעדיפו לחלק את העבודה ליומיים).

הבצק

  1. למעבד מזון הכניסו את הקמח וקוביות החמאה והפעילו אותו עד לתערובת פירורית.
  2. הכניסו גם ביצה ומלח והמשיכו לעבד. הוסיפו מים, כף אחרי כף, עד שמתקבל כדור בצק. חשוב לא לעבד הרבה מדי, כי מדובר בבצק רך מאוד הרגיש לטמפרטורות גבוהות.
  3. עטפו את הבצק בניילון נצמד והכניסו למקרר למנוחה של כשעה.פפפ

מקמחים את הבשר

מוסיפים ציר בקר

ובירה

כעבור שעה המילוי מוכן. זה טעים כבר עכשיו אבל תתאפקו

הרכבת הפאי

  1. רדדו כחצי מכמות הבצק, הניחו פיסות ממנו בתחתית התבניות והניחו לשוליים העליוניים לגלוש מהתבנית החוצה. החצי השניה של הבצק תשמש אותנו לכיסוי הפאי.
  2. מלאו במילוי הבשר עם מעט רוטב וכסו בבצק המרודד (השאירו רוטב להגשה). הקפידו להכניס את שולי כיסוי הבצק פנימה לתוך הפאי והדקו היטב את השוליים של שני החלקים.
  3. אם נשאר לכם עודף מהבצק, תוכלו לקשט את חלקו העליון של הפאי.
  4. משחו את הבצק בחלקו העליון בביצה הטרופה וודאו ששני חלקי הבצק נדבקים זה לזה היטב.
  5. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות ואפו 30-35 דקות, עד שהפאי מזהיב (יתכן וצריך עוד מעט זמן אפיה לפאי הגדול).
  6. הגישו את הפאי עם רוטב בשר אלוהי מעל והתחילו ללקק את האצבעות.

בתיאבון!

מניחים בתבניות אישיות את הבצק

מכניסים את מילוי הבשר לתוך הבצק

מכסים בבצק ומקשטים

פאי בשר אחרי אפיה. מריחים?

הרוטב הזה, רק בשבילו אני מוכנה להכין את הפאי

השוונץ:

  1. אני אוהבת להיכנס לסופרמרקטים בחו"ל. סוג של טיול בתוך טיול. תמיד אפשר למצוא שם מוצרים שמגדלים במקום בלבד, או שאין לנו בארץ או שהם יקרי מציאות. אני חייבת להשלים למזווה. את המייס, למשל, מצאתי שם. גם שומן אווז ומטחנת תרמילי וניל. שלא לדבר על תבלינים הודיים או אסיאתיים. תענוג!
  2. יש תערוכות אמנות מצוינות בלונדון. למשל, התערוכה הרטרוספקטיבית של אנסלם קיפר ברויאל אקדמי אוף ארטס. יצירות גדולות ומלאות רגש והבעה. קשה להתנתק מהאפקט שהן משאירות בך לעוד הרבה זמן.

לונדון מחכה לנו

כמה קשה לכתוב על מקום שהוא שונה מהמקום הגיאוגרפי והמנטלי שאנו נמצאים בו כאן ועכשיו. חזרתי מלונדון לפני כמה שבועות אלא שזה נראה כל כך רחוק, בעיקר אם סופרים את הזמן שעבר לפי מספר האזעקות. ובכל זאת, החיים לא נפסקים. אנשים ממשיכים לטוס לחו"ל ומנסים לחיות את החיים כאילו לא היתה פה מלחמה. איך אנו עוברים מהר מקודש לחול, ממלחמה ל… הפסקת אש?

לונדון היא מן יעד שהיה עבורי במשך שנים רבות מקום שלא נוסעים אליו. כמו ביריבות המיתולוגית של עופרה וירדנה, היית צריך להחליט את מי אתה אוהב – את לונדון או פריז. ואני בחרתי – בשבילי פריז היא בית שני. ובכן, מסתבר שאפשר גם וגם. מבלי להוריד באהבתי הנצחית לעיר האורות אני רוצה להודיע – לונדון משגעת!!

מכיוון שאת רוב אתרי התיירות המפורסמים של לונדון כבר ראיתי וחוויתי בגיחות קודמות שלי ללונדון, הרשיתי לעצמי הפעם סוג של חוויה קולינארית מרוכזת וגרגרנית במיוחד. נסיון לחיות את החיים הטובים עד תומם. במציאות הסוריאליסטית שבה אנו חיים, המשכתי לקבל בסלולרי התראות על אזעקות מישראל ולהתכתב בווטסאפ עם המשפחה. הם בממ"ד ואני בבר… חייבת להגיד שהם פרגנו עד הסוף (מזל שלי).

אז מה היה לנו שם?

Fernandez & Wells

ארוחת בוקר כהלכתה

חמון איבריקו

הייתי רוצה שזה יהיה בית הקפה השכונתי שלי

טעים!

IMG_1797

מגרה! 

מתחילים את הבוקר בארוחה נהדרת באחד מהסניפים של Fernandez @ Wells. תשכחו מבייקד-בינס אנד סוסג'. הקפה הכי טעים ששתיתי בלונדון ואיתו קרואסון עם גבינת קומטה מיושנת ועגבניה או זוג ביציות עין עם זעתר ופרוסת לחם שאור קלויה עם חמאה. גם אם תעדיפו להגיע אחר הצהריים או לפנות ערב ולטעום מאחת הפוקצ'ות המצוינות שלהם עם חמון איבריקו לא תסבלו. עוגיה עם ריבה, עוגת תפוז או עוגת שוקולד עם שמן זית, הכל טוב, טרי וטעים פה.

אוכל בפאב אנגלי זה טעים!

איך שהם מוזגים את הבירה…

סקאמפי וצ'יפס

אין כמו פאי בשר! 

אנחנו בחרנו לאכול את ארוחת הצהריים שלנו בפאב, כמו האנגלים. צלחת עם סקאמפי בציפוי פירורי לחם וצ'יפס טרי וטעים היא בחירה מעולה. אבל אני, פאי בשר הוא מנה שאני לא יכולה לסרב לה. את כל אוסטרליה חרשתי בין מיט-פאי אחד למשנהו. משהו בחיבור בין הבצק לבשר עושה לי את זה. ואם מדובר ב- Steak & Ale Pie, מה רע לנו? קצת פירה וגם שעועית ואפונה (הבריטים לא יכולים בלי אפונה. מעוכה או שלמה, העיקר שהיא שם), עם רוטב בשר (גרייבי) בצד .

ברור שאת הארוחה ליוותה בירה, לונדון פילזנר הנהדרת. ואלו ידיות מזיגה מענינות יש להם שם. מי אמר שהאוכל האנגלי לא טעים? חוץ מזה, שאני מתה על השמות של הפאבים: The King's arms, The white rabbit, The eagle and child, The lamb and flag ועוד ועוד.

Books for Cooks 

קשה לבחור

אם אתם מחפשים אתנחתא קלה מלאכול, אפשר להסתכל על אוכל בספרים. החנות Books for Cooks היא גן עדן לאוהבי ספרי אוכל. יכול להיות שהיא גם סוג של עונש, כי מתחשק לקנות ה-כל והמחשבה על האובר-ווייט… ספרים יפים, מעוצבים ומעניינים על אוכל ומשקאות מכל העולם. בקלות אני נשארת שם שעות! החנות ממוקמת בנוטינג היל, ליד שוק פורטובלו, כך שאפשר לעשות עוד קניות של אוכל אמיתי, ענתיקות או סתם להסתובב "להוריד" את האוכל.

St. John, London

עיצוב פשוט ולבן

טוסט עם פטה כבד ברווז

סלט תמנונים

שניצל עגל

מח טלה

אין חגיגה בלי עוגה

ולערב, יש לי שתי המלצות עבורכם. האחת היא מסעדת St. John, עליה קיבלתי המלצות אין ספור. המסעדה מתמחה במנות עם חלקי פנים, אבל יש בה עוד כל כך הרבה, אפילו צמחונים ימצאו בה מנות נהדרות. אנחנו פתחנו בטוסט עם פטה כבד ברווז ובסלט תמנונים צלויים עם תפוחי אדמה צעירים, בצל אדום ורוקט. תענוגות שאני מוכנה לאכול כל יום.

המשכנו בשניצל עגל מצופה פירורי לחם ושעועית ירוקה ברוטב איולי וגם מח טלה על הגריל עם אפונה (אמרתי לכם!), בצל ונענע. המח היה מנה להרוג בשבילה. סתם. בחירת מילים לא טובה, אבל הבנתם את הכוונה. בקושי רב הזמנו קינוח (אני יודעת, לא באנו ליהנות) – Eccles Cake, עוגה עשויה בצק פריך דק במילוי דומדמניות ספוגות יין, שהוגשה בליווי גבינת לנקשייר בשלה. שילוב נהדר! כל כך הרבה רעיונות לבישול ואפיה. בטוח שעוד אנסה גם בבית.

MORITO, London

מוריטו מבפנים

צלוחית תבלינים לליווי הארוחה

קולאז' של טאפאס, כמו יצירת אמנות

לטאפאס בר MORITO הגענו בזכות חברים תושבי לונדון. קצת קודם קיבלנו טעימה ויזואלית מהמקום בזכות הספר המקסים שלהם (ברור שרכשתי). המקום צמוד למסעדת-האם MORO ומגיש מגוון נהדר של מזה ספרדי בהשפעה מזרח תיכונית. כאילו טעמים שאנו מכירים אבל גם בשילובים אחרים ובעושר טעמים נהדר. על השולחן כבר חיכתה לנו צלוחית קרמיקה ובה תערובת תבלינים – סומאק, מלח גס, זעתר וצ'ילי פלייקס. כמה יפה ונכון.

השולחן עצמו הפך בתוך דקות לקולאז' של מנות קטנות, צבעוניות וטעימות: פלפלונים כבושים במילוי גבינת עיזים, סלט חומוסים, טורטיה נהדרת של תפוחי אדמה, פלפלים וביצים, הריסה אדומה אש, פיסות בטן חזיר צלויות מתובלות בכמון ולימון, ממרח סלק מעולה עם גבינת פטה ואגוזי מלך (חייבת לנסות בבית), פלפלים פדרון על האש, פוטטוס בראוואס, חמון איבריקו, פאן טומאט. פלא ששבקתי ולא הצלחתי לגמור הכל מהצלחת? שלא לדבר על כוסיות השרי שרצו שם…

השוונץ:

  • אחת החוויות הנהדרות שלי בלונדון קשורה דווקא בשתיה. סצנת הקוקטייל-הברים היא לא פחות ממדהימה! כדאי לצאת, לפני או אחרי ארוחת הערב, וליהנות מקוקטיילים שווים במיוחד: Colebrook Row 69 הקומפקטי, Artesian האלגנטי או Zetter Town House cocktail lounge המעוצב. רוצים לדעת עוד על כל אחד ומה שתינו? הציצו בפוסטים של מירה איתן
  • מי שאוהב יין לא יכול להרשות לעצמו להפסיד את חנות היין הבלתי נשכחת, בהיקף ובעיצוב, Hedonism Wine . אפשר לבוא לבקר כמו בגלריה לאמנות. לא חייבים לקנות.
  • הפוסט הבא יוקדש אף הוא ללונדון ובמרכזו, סיור קולינרי מודרך באיסט אנד. אז אל לכו לשום מקום! מקסימום, עד לממ"ד.

 

לונדון כן מחכה לי!

יום הולדת שנה לבלוג "הגרגרנית" וזו סיבה טובה (לפחות כמו אחרות שאני יכולה להמציא) לחגוג! מי היה מאמין שאחזיק מעמד בכתיבה כל כך הרבה זמן. בטח לא המורה שלי לספרות בתיכון… ואם בחגיגות עסקינן, מדוע שלא נמשיך במסענו על פני הגלובוס? בצרפת (פריז) הנפלאה ביקרנו, ביוון התאהבנו, בדנמרק אכלנו וירטואלית וכעת הגיע הזמן לממלכה המאוחדת. מאז גיל 16 לא הייתי בביקור אמיתי בלונדון ואז עניינו אותי דברים אחרים. ובכן, הבתמצווש ואני עלינו על טיסה לשבוע מענג לכל הגילאים.

מכיוון שלא מדובר בבלוג לענייני תיירות, אביא כאן את זווית הראיה הקולינארית של הטיול הזה, למרות שהיו לו בהחלט גם אספקטים אחרים, הן אינטלקטואלים והן חומריים. את הבוקר התחלנו לרוב ב-  Le Pain Quotidien, אשר אני מכירה גם מניו יורק (יש סניפים בעוד מקומות בעולם). אני דוגלת בכך שיום מוצלח חייב להתחיל בארוחת בוקר טובה…

צילום: "הגרגרנית"

יש לי בבית שלושה ספרים של מסעדת River Café האיטלקית, שנוהלה במשך שנים רבות ע"י שתי השפיות, רות רוג'רס ורוז גריי (שנפטרה בשנה שעברה) ובה צמח ופרח ג'יימי אוליבר. מכירים את החלומות האלה, שאתם שומרים בצד הרבה זמן ומתכננים להגשים באחד הימים? ובכן, הגיע היום. המסעדה ממוקמת במקום פסטורלי, ממש על נהר התמזה, כמעט מחוץ לעיר.

דגמנו די הרבה מנות – קלמרי על הגריל ברוטב פלפלים אדומים, סרטני לנגוסטין שלוקים ברוטב על בסיס שמן זית, פסטת לינגוויני עם דגי אנשובי טריים ושומר, סטייק סירוליין, וכמובן, את הנמסיס המפורסמת שלהם (זו העוגה עם המון המון שוקולד, ביצים וחמאה ומעט מאוד קמח). במחשבה שניה, חבל היה לחכות כל כך הרבה זמן עם החלום, כי כאן התקיים הביטוי "כגודל הציפיה…" וגו'., היה טעים אבל יקר מאוד מאוד ולא בטוח שווה את המאמץ הכספי ואת מרחק הנסיעה. אחרי שקראתי את מה שכתב על המקום אלי לנדאו, בביקור ממש מקביל לשלנו, הזדהיתי מאוד.

צילום: "הגרגרנית"

ואם הזכרתי את ג'יימי אוליבר, וודאי שהיינו חייבים לבדוק גם את ה"לילית" שלו, מסעדת Fifteen, מסעדה ש"משתמשת בקסם האוכל כדי לתת לאנשים צעירים מובטלים את הסיכוי לעתיד טוב יותר", כמאמר כרטיס הביקור של המקום. אנחנו בחרנו לשבת בטרטוריה (יש גם מסעדה יותר רשמית, במפלס התחתון של המקום) ונהנינו מאנטיפסטי טרי ומעולה: אספרגוסים עטופים בשפאק, תמנונים ברוטב עגבניות מוגשים על ברוסקטה ופלפלים קלויים. גם ריזוטו פירות הים היה נפלא, עם פירורי לחם מטוגנים ואצה ירקרקה.

המקום פתוח מהבוקר השכם לארוחות בוקר, דרך הצהריים וכלה בערב, האוירה מאוד נעימה וזורמת ובמקום נמכרים גם כל הספרים והגאדג'טס של האיש החמוד הזה, שהגיע גם הוא מרקע לא מאוד מבטיח, עד הלום.

צילום: "הגרגרנית"

מסעדת  Salt Yard היא אחד מהטאפאס-בר הנפלאים ביותר בהם אכלתי. מכיוון שהמקום מתמחה גם בשרקוטרי, ספרדים ואיטלקים, ברור שלא ויתרנו על פרושוטו סאן-דניאלה. הזמנו גם פרחי קישואים ממולאים בגבינת עיזים בזיגוג דבש והתלהבנו מהסקלופס הצלויים שהוגשו על מחית חומוס. כמה יפה, ככה טעים! עכשיו יש לי חלום לחזור לשם. מקווה שלא יקח הרבה זמן להגשים את החלום הזה (רמז…).

ומי שרוצה לנוח אחרי שראה את הביג-בן, גשר ווסטמינסטר ופרשי המלכה, טוב יעשה אם ילך ל-Inn The Park, מסעדה שהיא חלק מרשת מאפיות-בתי קפה-מסעדות. יושבים בתוך פארק סיינט-ג'יימס, מול האגם היפיפה, בינות הצמחים והפרחים ונהנים מסטייק עם צ'יפס מעולים ובירה צוננת. ככה מרגישים כנראה בגן עדן!

צילום: "הגרגרנית"

המלצה תמידית לאוהבי האוכל, המטיילים בכל עיר (גם בכפר) בעולם – לכו לשוק! Borough Market היתה הבחירה שלנו בלונדון. גבינות, נקניקים, דגים, בשרים, פירות וירקות ומה לא? אוספים מכאן ומכאן, בוחרים את הפארק הקרוב אליכם והפיקניק שלכם בלב העיר מוכן ומזומן. החיים יפים!

הייתם מצפים לאיזו המלצה לתה של אחה"צ, נכון? אלא שאנחנו נבהלנו מהמחיר שרצו לגבות מאיתנו עבור התענוג –  מינימום 34 פאונד, שהם כ-190 ש"ח לאדם! לא יעזור, אנחנו את התה שלנו נשתה, אבל כפי הנראה נכין את התקרובת לבד. אני עוד אמצא את הגברות המעודנות, שיבואו עם השמשיה והכפפות הלבנות ל"תה גבוה" וידברו על מזג האויר או על קייט וויליאם, שני הנושאים האהובים על נתיני הממלכה בימים אלה.

השוונץ:

הנה כמה המלצות לא קולינאריות, אבל מצוינות לא פחות:

  • אין כמו לונדון כדי לבקר במחזמר. אני ממליצה על פריסילה מלכת המדבר, המוכר והטוב. מי שאינו זוכר יכול לראות את הסרט לפני כן. המחזמר מצוין – במוסיקה, בתלבושות, בתפאורה ובמשחק! ערב מלא אדרנלין!
  • ראינו שתי תערוכות מצוינות: "חואן מירו", במוזיאון הטייט מודרן – רטרוספקטיבה של האמן המגוון הזה (עד ה-11/9/2011). וגם – "Dirt", תערוכת נושא, המתארת את המציאות המלוכלכת שלנו לאורך ההסטוריה ואת כניסת ההגיינה לחיינו (עד ה-31/8/2011).
  • הטלויזיה הבריטית שידרה את העונה החמישית של הסדרה "Lewis", המתארת את קורותיהם של צמד בלשים משטרתיים, הנקראים לפענח זירות רצח. העלילות נכתבו כהמשך לסדרת הטלויזיה (במקור, ספרים) "המפקח מורס" והן מצוינות לא פחות. אכן, בלונדון יש טלויזיה נהדרת.
  • שלום חווה, גם אני נוסעת…