סלט הפוך

חורף וקר אבל אצלי סלט זה חוק ברזל. חייבת אותו בכל ארוחה. מה לא נאמר על האיכויות התזונתיות של ירקות, על החשיבות של ויטמינים ומינרלים לבריאות, על חלקם של סיבים תזונתיים בתהליך העיכול. אבל לפעמים מחשק לגוון את החסה, המלפפון והעגבניה בלי לוותר על הקראנץ'.

הנה סלט שהיוצרות התהפכו בו: הירקות נאים והגבינה צלויה. סוג של פורים בינואר.

תשכחו כל מה שחשבתם על קישואים, כי כשהם שנאכלים טריים ומבושמים בשמן זית ולימון הם אחת התענוגות. תוסיפו לזה גבינה שצליתם קודם לכן ועלי כוסברה רעננים – והנה לכם סלט קליל ומהיר להכנה, שהוא שיחוק ליד תבשיל כבד של חורף או סתם כך לארוחת ערב של אמצע השבוע.

סלט קישואים נאים וגבינה מלוחה צלויה

2-4 מנות

  • 3 קישואים – חפשו אותם בצבעים שונים בשביל היופי: ירוק כהה (זוקיני), ירוק בהיר וצהוב
  • 100 גרם גבינה מלוחה (עדיף פטה, עוד יותר עדיף מעל 16% שומן)
  • 3 כפות שמן זית
  • אורגנו מיובש
  • פלפל שחור גרוס
  • 2-3 כפות מיץ לימון
  • עלי כוסברה מ-5-6 גבעולים (לא אוהבים? אפשר להחליף ברוקט או בפטרוזיליה)
  • 1 כף גרעיני חמניה

אופן ההכנה

  1. חתכו קישואים לקוביות קטנות והניחו בקערה.
  2. על נייר אפיה הניחו קוביה שלמה של גבינה מלוחה. זרזפו עליה את שמן הזית, ופזרו עלי אורגנו מיובשים ועוד פלפל שחור גרוס לפי הטעם.
  3. סגרו את נייר האפיה מעל הגבינה כמו חבילה והכניסו לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות לכ-15 דקות.
  4. הוציאו מהתנור ופתחו בזהירות את נייר האפיה, שלא תקבלו את האדים ישר לפנים. לגבינה החמה יש מרקם שמזכיר קצת חלומי, קשה מבחוץ ורך מבפנים.
  5. העבירו את הגבינה לקרש, חתכו לקוביות קטנות ופזרו מעל הקישואים.
  6. ערבבו את שמן הזית שנשאר בתחתית נייר האפיה עם 2 כפות מיץ לימון.
  7. זרזפו את הרוטב מעל הקישואים והגבינה, פזרו עלי כוסברה וגרעיני חמניה מעל והגישו.

בתיאבון!

הקשר הבלגי

אפילו יותר מאשר פענוח הרצח עצמו, מעניינת הדרך הפתלתלה המקדימה לפענוח. אני מאוד אוהבת ספרי בלשים וגם בסדרות טלויזיה בלשיות לא טמנתי ידי בצלחת. לא משנה אם קוראים לו אברהם אברהם, קורמורן סטרייק, אינספקטור מורס או אדם דלגליש, הבלש הוא פעמים רבות דמות מיוסרת, הנושאת על כתפיה משא כבד ממקרי פשע קודמים או מחייה האישיים. לאורכה של היצירה הוא מחפש את הדרך שתוביל אותו (ואותנו) לפתרון הנכון. כי הרי לא מספיק הדין, צריך שהצדק ייצא לאור.

הספר "השען מאוורטון" מאת ז'ורז' סימנון כולל שני סיפורים על שני גיבורים החיים משני צידי האוקיאנוס. הכובען יושב בלה רושל, עיירת חוף במערב צרפת והשען גר באוורטון שבמדינת ניו יורק, ארה"ב. שניהם מופנמים, לשניהם מקצועות שנדמה כי בינתיים כבר חלפו מן העולם. גם אם יודעים את תוכן העלילות שבספר, היופי כאמור הוא בדרך, ולאו דווקא בתוצאה הסופית של האירועים.

הכובען שם לעצמו למטרה לרצוח נשים מרשימה מוגדרת מראש. הוא מסתובב בעיירה שבה נולד וגדל ובה כולם מכירים אותו, מבלי שהם יודעים שהוא הרוצח הסדרתי ממנו הם מפחדים, עד שהשכן שלו מגלה זאת. אבל באופן כל כך לא צודק, דווקא השכן חולה ומת (צדיק ורע לו, רשע וטוב לו?). הכובען מרגיש שנעשה פה אי צדק אבל את הנעשה אין להשיב.

השען ובנו גרים יחד בדירה מעל חנות השעונים ומסתדרים ביניהם טוב, כמעט מבלי להחליף מילים. למרות שהוא חושב שהוא מכיר את בנו, הוא מופתע לגלות שזה ברח עם חברתו הנערה כדי להתחתן. בדרך התכניות משתבשות והמשטרה בעקבותיו, אלא שהשען ובנו מאמינים שזו היתה דרכו  של הבן למרוד ולהשאיר חותם בעולם.

שני הסיפורים, שנכתבו במקור בשנים 1948 ו-1954, ממשיכים להיות רלוונטיים ומעניינים גם בימינו. הסופר ז'ורז' סימנון שכתב אותם נולד בבלגיה והוא מפורסם בעיקר בזכות הספרים הרבים שכתב בסדרת "המפקח  מגרה". את מלחמת העולם השניה הוא העביר בצרפת ולאחר המלחמה הואשם בשיתוף פעולה עם הנאצים. הוא עזב לקנדה ומשם עבר לארה"ב. לאחר כמה שנים חזר לאירופה והתיישב בשוויץ. הוא התחתן כמה פעמים והיה ידוע בכך שהיה וומנייזר גדול.  בין לבין הנשים היה לו זמן לכתוב כ-450 ספרים והוא נחשב לאחד הסופרים הגדולים שכתבו בצרפתית. הוא נפטר ב-1989.

היופי בכתיבתו של סימנון בא לידי ביטוי בשני הסיפורים שבספר "השען מאוורטון" בדיבור הפנימי של הגיבורים, בהתחבטויות, בתיאור הרגשות. אין פה סערות והתפרצויות, הכל באנדרסטייטמנט, יותר במחשבות מאשר בדיבורים או במעשים.

ואם היו אומרים לכם אוכל בלגי, מה היה עולה בדעתכם? ואפל עם קצפת? ואולי צ'יפס עם מיונז? מולים ובירה? או בכלל שוקולד? לי ישר קפץ לראש אנדיב, העולש הבלגי. יש בו מעט מרירות והרבה טעם.  הצרפתים מכינים ממנו גרטן כשהוא אפוי בתנור עם גבינה וז'מבון. אני מאוד אוהבת אותו בסלט.

אז קחו לכם שני אנדיבים יפים כאלה. אין צורך לשטוף אותם. התחילו להוריד את העלים והניחו בקערה.

הוסיפו מעט גבינה כחולה (רוקפור, גורגונזולה, סטילטון) וכמה אגוזי מלך.

הכינו רוטב וויניגרט – שמן זית, חומץ בן יין, חרדל, שן שום, מלח ופלפל שחור.

מזגו את הרוטב מעל הסלט ושבו בנחת לקרוא את הספר עם סלט אנדיב מעולה.

בון אפטיט!

השען מאוורטון, מאת ז'ורז' סימנון, הוצאת עם עובד, תרגמה מצרפתית: רמה איילון

השוונץ:

עוד בלגי אחד מפורסם הוא הציייר רנה מגריט. הספקתי לראות תערוכה מצוינת עם יצירותיו במרכז פומפידו בפריז בדצמבר האחרון. הרבה מחשבות פילוסופיות עומדות מאחורי היצירות שלו ומסתבר שבכל הקשור לשמותיהן יש גם תמיד סיפור מעניין. אז אמרנו כובען?

Rene Magritte, Son of Man 1964, photo from photobucket.com

 

 

כשהמחשב מבשל בשבילך

כולנו יצירתיים (ברור!), כולנו ממציאי מתכונים (כמובן!), כולנו יוצרים מנות שאף אחד לא חשב עליהן (דא?!). אה, לא? אז מאיפה מגיעים המתכונים? נכון, יש שפים ומתכונאים, שלמדו והתמחו בבתי הספר לבישול, אחרים התנסו במעבדות הבישול של שפים גדולים (ע"ע פראן אדריה או רנה רדזפי) ורבים עושים את העבודה הזו יום יום במטבח המסעדה.

מסתבר שיש מי שנותן את העבודה הזו למחשב. כן, הגולם, שעושה מה שנצווה עליו, שאין לו בלוטות טעם או חוש ריח, יכול להתאים חומרי גלם זה לזה וליצור מנות חדשות, טעימות ויפות. ואין אנו מדברים כאן על חישובי כמויות או משקלות, אלא ממש על הרכב המנה וטעמיה.

בחברת י.ב.מ. חשבו שיש דמיון בין מידת היצירתיות האחראית לבניית צוותים לניהול מערכות חכמות ולפריצת גבולות טכנולוגיים, לזו הנדרשת במטבח. תחשבו על הפעולות הנדרשות בבישול ותראו שהן דומות לניהול פרויקט: יש מטרה, לוחות זמנים ומשאבים של כח אדם, זמן ועוד.

הם התחילו לפני כעשור בפרויקט מיוחד, בשיתוף עם המכון לחינוך קולינרי (Institute of Culinary Education – ICE), בית ספר לבישול, אפיה וניהול מניו יורק. מפתחים מחברת ההיי-טק הביאו כלים רעיוניים של בינה מלאכותית, השפים הביאו את טכניקות ההכנה ויכולות הביצוע. שיתוף פעולה בין אדם למכונה אינו דבר חדש. הכוונה היתה ליצור מערכת חכמה שתלמד את החומר, טקסטים ותמונות, ותמליץ על דרכי ההכנה.

תחת ידיו של שף ווטסון, שף וירטואלי שנקרא ע"ש מנכ"ל י.ב.מ. הראשון, יצאו מתכונים למנות טעימות להפליא ומפתיעות בחומרי הגלם שלהן. תחשבו על מספר האפשרויות העצום של זיווגים שניתן לעשות בחומרי גלם וכן המידע הכמעט אינסופי הקשור בהרכב כימי של חומרים, מידע תזונתי והעדפות תרבותיות ומקומיות. המחשב יכול לעזור בכל אלה רק בעזרתו של אדם, בעל יכולת החשיבה ומערכת הטעמים. האדם יכול "לאמן" את מערכת המחשב, להכניס לה עוד ועוד נתונים ולחדד את מאפייני בניית המתכון ליצירת מנות חדשות.

החלק המשמעותי בפרויקט כזה, מלבד יכולת ההתאמה וההנאה מהתוצר הסופי, הוא גורם ההפתעה. ברור שהציפיה מהמחשב היתה שיביא שילובים שלא נוסו בעבר ולא יחזור על הטריוויאלי, כי בבסיסו של פרויקט קולינרי, כמו בפרויקטים מתחומים אחרים, החיפוש אחר החדש הוא שמניע את היצירתיות. התקווה היתה שאנשים שישתמשו במערכת יהיו פתוחים לחידושים ויתאימו אותה לצרכיהם – לאילוצים רפואיים, לתקציב משפחתי או לטעמם האישי.

Cognitive Cooking with Chef Watson, הספר שיצא בעקבות הפרויקט המשותף של בית הספר לבישול ICE וחברת י.ב.מ., הביא את הסיפור מאחורי הפרויקט וכמובן, הרבה מתכונים שנוצרו בעקבות שיתוף הפעולה. קיש אספרגוס שוויצרי-תאילנדי, בוריטו בשר-שוקולד עם מחית משמש וחזה עוף בסגנון יהודי-תאילנדי עם תפוחים מוחמצים הן כמה מהמנות שהציע המחשב.

כששמעו במגזין האוכל הפופולרי Bon Appétit על הפרויקט, ביקשו לבדוק אם שף ווטסון יצליח להציע מתכונים גם לבשלן החובב. לשם כך, הוזנו הרבה פחות נתונים קולינריים למערכת מאשר בפרויקט המקצועי עם ICE. המערכת השתמשה בחומרי גלם שזמינים לצרכן הפרטי, בהוראות הכנה שכיחות יותר למטבח הביתי ובכמויות המתאימות לו.

ומה ייצא לכם מזה? ראשית, אתם מוזמנים "לשחק באוכל". כנסו לאתר של שף ווטסון עם בון אפטיט והתחילו לחשוב על חומרי גלם שתרצו ליצור איתם מנות. המערכת תציע לכם שילובים שונים של חומרי גלם ולבסוף, תקבלו רשימת רעיונות למתכונים, הכוללים את חומרי הגלם האלה (מי ביקש פיצה עם שעועית ירוקה?).

הנה  מתכון מיוחד וטעים מתוך הספר, המבוסס על רעיון מוכר עם טוויסט שלוקח אותנו לכיוונים אחרים. אחלה סלט לקיץ שלנו, עם ירקות העונה בתיבול מתוק-פיקנטי.

סלט תירס צלוי ונקטרינות עם רוטב ויניגרט מתובל

החומרים

  • 4 קלחי תירס
  • 1 כף + 1/4 כוס שמן זית
  • מלח
  • 3/4 כפית אבקת צ'ילי
  • 1/2 כפית זרעי כוסברה
  • 1/2 כפית זרעי כמון
  • 3 כפות מיץ לימון טרי
  • 1/2 כפית עלי רוזמרין טרי, קצוצים
  • רוטב חריף, לבחירתכם (אני השתמשתי בסריראצ'ה)
  • פלפל שחור
  • 2 נקטרינות (או אפרסקים), פרוסות לפלחים בעובי של כ-1 ס"מ
  • 1 שאלוט קטן, פרוס דק
  • 1 כוס עלי בזיליקום
  • 1/2 כוס גבינת Queso Panella או Cotija – שתי גבינות רכות מקסיקניות. אני השתמשתי בפטה, כתחליף.

אופן ההכנה

  1. הברישו קלחי תירס בשמן זית, תבלו במלח ובאבקת צ'ילי והניחו על הגריל (או על מחבת יבשה). סובבו מדי פעם, עד שהתירס רך ומעט חרוך (6-8 דקות).
  2. העבירו את הקלחים לקרש חיתוך וכשהם מתקררים, הורידו מהם את הגרעינים.
  3. במחבת יבשה הניחו זרעי כוסברה וזרעי כמון וחממו על אש בינונית, עד שהמחבת מעלה ריח (כ-3 דקות). שימו לב שהתבלינים לא נשרפים.
  4. כתשו את התבלינים בסכין או במכתש ועלי.
  5. הוסיפו לתבלינים את מיץ הלימון, הרוזמרין, מעט רוטב חריף ו-1/4 כוס שמן זית. תבלו במלח ופלפל שחור.
  6. בקערת הגשה הניחו גרעיני תירס, נקטרינות, שאלוט, גבינה ועלי בזיליקום. מזגו את הרוטב מעל, ערבבו הוגישו.

בתיאבון!

מהרפובליקה הדומיניקנית לפולין שבמזרח התיכון

כמו לפני שנתיים, גם בשבוע שעבר, ארגון Vibe Israel הביא לארץ על כנפי החזון משלחת של בלוגרים מחו"ל, הפעם בלוגרי אוכל דוברי ספרדית. גם הפעם עמד במרכז האירוע הרצון להעביר את המסר שישראל היא הרבה יותר מהפריזמה הצרה שמוצגת בחדשות בטלוויזיה. שיוזמה, חדשנות והרבה כשרון יש כאן ושישראל היא ארץ יפה ומגוונת. אני חושבת שלכל אחד מאיתנו שווה לפעמים להציץ על ישראל דרך המשקפיים האלה.

קלרה גונזלז, בעלת בלוג האוכל Aunt Clara's Kitchen, כותבת ומתעדת אוכל דומיניקני כבר 14 שנה. כמו בהרבה מקרים, גם הבלוג שלה התחיל מתוך רצון פרטי לגמרי לתת מתכונים דומיניקנים לחברים אמריקאים. אלא שההתעניינות בבלוג שלה הלכה וגברה, גם מקרב בני עמה. היום הבלוג שלה הוא דו-לשוני (ספרדית-אנגלית) והשותפה שלה לכתיבה היא אילנה, שחיה כילדה בישראל והיום גרה ברפובליקה הדומיניקנית. אין, אנחנו מגיעים לכל מקום!

כשוהוורלד-ווייד-ווב הוא אכן רחב וגלובלי וחומרי הגלם זמינים כמעט בכל מקום, קשה להרשים ולחדש. מה גם שנפגשנו אחרי שקלרה הספיקה במשך חמישה ימים לטעום את ישראל מצפון לדרום. חשבתי שדווקא הליכה לכיוון המסורת יכולה להיות שינוי מרענן. שיהיה נחמד אם נתחבר דרך האוכל היהודי-פולני, זה שאני נפגשת איתו באופן אישי בעיקר בשבתות ובחגים. למה בעצם שלא נחגוג לנו איזה חג קטן יחד? קלרה ואני חבשנו סינרים ויצאנו להכין ארוחה יהודית – מזרח אירופאית כדבעי.

אוכל ידוע כמקרב ומגשר בין אנשים ממדינות שונות, מתרבויות שונות. התחלנו בלשוחח על מסורות הבישול והאכילה המתאימים לאקלים הקר של מדינות מזרח אירופה, על מצבם של היהודים שם בתחילת המאה הקודמת ועל ענייני כשרות. אל תדמיינו שום דבר שקשור בצבע אפור ואל תעקמו את האף – נכון, הארוחה שלנו התמקדה אמנם בחלקי עוף פשוטים וזולים, בפחמימות משביעות ובירקות שורש, אבל היתה טעימה כמו זו שהיתה עולה על שולחנו של עשיר העיירה אשר בפלך.

כמתבקש, פתחנו במרק עוף, גולדן יוך, הוא-הוא הפניצילין היהודי. למרות הפשטות, כשמבשלים מרק מעוף איכותי ומירקות שורש, קשה לפספס. אני מוכנה להתחיל, להמשיך ולסיים ארוחה עם מרק עוף, אבל היינו צריכות להשאיר מקום לעוד נציגים נכבדים של המטבח היהודי-פולני: גפילטע פיש (בעצם קציצות הדגים, בלי למלא), כבד קצוץ, שמאלץ הרינג, קורנדביף כבוש, מלפפונים חמוצים תוצרת בית, סלט סלק, סלט מלפפונים (מיזריה), חלה טריה תוצרת בית. עם קצת וודקה ליד גם הקרכצען לא אחר לבוא. ולקינוח, קוגל מתוק מלוקשן, צימוקים והרבה קינמון עם ריבת תפוזונים ליד. אוי וי!

אם הייתם מספרים לי שבלוגרית אוכל מהרפובליקה הדומיניקנית תבשל אצלי במטבח אוכל יהודי-פולני הייתי חושבת שמדובר בסוג של בדיחה. אבל להבדיל מהבדיחה על הרשלה, הפעם ממש לא הלכנו לישון רעבות…

זה הזמן והמקום להודות לנשים שבמשפחתי, אשר תיעדו בכתובים את המתכונים המשפחתיים ונתנו לי את הבסיס למתכונים שלהלן.

כבד קצוץ אולד סטייל

החומרים

  • 1/2 ק"ג כבד עוף, איכותי, מנוקה מדמים וגידים
  • 4 בצלים בינוניים, חצויים ופרוסים
  • 3 ביצים קשות
  • בצל ירוק לקישוט
  • שמן לטיגון
  • מלח, פלפל שחור
  • להגשה: פרוסות חלה

אופן ההכנה

  1. במחבת טגנו במעט שמן את הבצלים עד שהם מתרככים מאוד והופכים חומים וקרמליים.
  2. במחבת נוספת טגנו בשמן כבדי עוף משני הצדדים, רק עד להשחמה. חשוב שלא יהיו וול-דאן, אבל גם שלא ידממו.
  3. הניחו על קרש עץ כבד את הכבדים, הבצלים והביצים הקשות ובאמצעות סכין כבדה חתכו אותם לחתיכות קטנות.
  4. באמצעות מזלג, מעכו את התערובת לחתיכות קטנות יותר. בניגוד לפטי כבד אחרים, שם נשאף למרקם חלק, כאן זה דווקא נחמד כשנשארות חתיכות קטנות לא מעוכות לגמרי.
  5. העבירו את התערובת לקערה, תבלו בנדיבות (בנדיבות!) במלח ובפלפל שחור וקשטו במעט בצל ירוק קצוץ.
  6. הגישו עם פרוסות חלה עבות שהפכתם לצנימים, כך שהן זהובות ופריכות מבחוץ ורכות מבפנים.

סלט מלפפונים מיזריה

החומרים

  • 5 מלפפונים, פרוסים דק
  • 1 כפית מלח דק
  • 1 כפית סוכר
  • 2 כפות חומץ תפוחים/הדרים
  • צרור קטן של שמיר, קצוץ
  • 2 בצלי שאלוטס, פרוסים

אופן ההכנה

  1. מערבבים במסננת פרוסות מלפפונים ומלח ונותנים להם "להזיע" כמה דקות.
  2. מוסיפים לקערה סוכר, חומץ ושמיר ומערבבים.
  3. מקשטים בפרוסות הבצל ומגישים – סלט מרענן וטעים בכל ארוחה.

פפ

שמאלץ הרינג

החומרים

  • 2 פילטים של שמאלץ הרינג איכותי, חתוכים לפרוסות – אני את שלי קניתי במעדניית חיים רפאל אשר בשוק לווינסקי. דווקא בגלל מיעוט המרכיבים, חשוב מאוד להקפיד על איכותם.
  • 2 בצלי שאלוטס, פרוסים
  • 1 פלפל צ'ילי חריף, פרוס דק
  • 1/2 כוס שמנת חמוצה
  • עלי בזיליקום קטנים, לקישוט
  • מיץ לימון

אופן ההכנה

  1. סדרו על הצלחת את החומרים וסחטו מעל מיץ לימון.
  2. הגישו עם חלה טריה וכוסית וודקה טובה להחליק בגרון. מנה יפה כמו ציור וטעימה כל כך!

גוט אַפּעטיט ואבי געזונט!

 השוונץ:

  • בשבוע האוכל הפולני שנחגג בפעם השניה לפני כחודשיים, יצאו כל הפולנים מהארון. מסתבר שהגעגוע לטעמים ולניחוחות של פעם לא הלך לאיבוד. אם גם אתם רוצים להיות גאים במסורות הבישול של אבותיכם ובמקרה הם הגיעו מפולניה, אני ממליצה לכם על הספר "שמאלץ, המטבח היהודי המזרח-אירופאי. מתכונים, מסורות וסיפורי סבתא" מאת שמיל הולנד. מאכלים מבית סבתא ואמא שבעוד דור עלולים להישכח ולהיעלם. נכון, לא הכל מתאים לישראל של היום, בטח שלא לקיץ, אבל יש שם פנינים – חובה בכל בית!
  • קלרה הכירה לי את החבר'ה של YidLife Crisis. סרטונים מצחיקים בטירוף של חיימי ולייזר, שני חבר'ה יהודיים ממונטריאול, שדנים בנושאים שקשורים למסורת ולמנהגים, לרוב תוך כדי אכילה, והכל – ביידיש. תענוג!