גספצ'ו ספרדי מעגבניות מגי ישראליות

קיבלתי הזמנה לסיור חקלאי במטרה להכיר את מותגי הירקות והפירות של חברת "הזרע". קשה לי לסרב להזדמנויות מהסוג שמקרב אותי למקור ממנו מגיע האוכל שאני אוכלת. חוץ מזה, טיול מחוץ לעיר הוא כיף בפני עצמו.

"הזרע" נוסדה בשנת 1939, כשבחוץ התחילה מלחמת העולם השניה והיה ברור שעומד להיות קשה להשיג זרעים של ירקות ופירות למאכל מאירופה. בהמשך התפצלה החברה, אבל "הזרע ג'נטיקס" המשיכה לעסוק בפיתוח ובשיווק מגוון רחב של זרעי ירקות לחקלאות. לפני 15 שנה היא נקנתה ע"י חברת זרעים צרפתית גדולה אבל גם היום היא ממשיכה לשמש דוגמה לחדשנות ישראלית במחקר ופיתוח חקלאי.

החברה מנסה לתת פתרונות ספציפיים בכל מדינה בה היא מוכרת לשני קהלי היעד אליהם היא פונה. החקלאים, להם היא משווקת באופן ישיר, מבקשים ממנה לפתח זרעים של צמחים שמניבים יותר, עמידים יותר למפגעים ולמחלות וצורכים פחות מים. קהל היעד העקיף שלה, הצרכנים, מבקשים לרכוש בחנות פירות וירקות יפים, בעלי חיי מדף ארוכים וטעם משופר.

כעשר שנים עוברות מתחילת הפיתוח של זרע שמפתחת החברה ועד שהוא משווק כמוצר סופי לחקלאים, רק אחרי שהוא עבר בדיקות מקיפות שהוא מניב מוצר אחיד, טעים ובעל התכונות שלשמו פותח. לא בכדי מעוניינת "הזרע" להגדיל את המודעות למותגי הירקות והפירות שלה. עם ההכרות עם שמות המותג, אנו כצרכנים גם מבינים את התכונות הספציפיות שלהם ואת השימוש האידיאלי בכל אחד.

עגבניות הן מוצר הדגל של הזרע והיא משווקת כ-20 זנים של עגבניות רק בישראל, ביניהם:

  • מגי – נחשבת "המלכה" של העגבניות, בעלת הרבה מיץ (אותו ג'ל ירוק שבתוכה. אגב, ככל שיש יותר ג׳ל ירוק, זה סימן לטעם טוב יותר).
  • דורה – עגבניה מוצקה מסוג תמר, נוחה לבישול וקלה לקילוף. היא אובלית בצורה ויש לה יותר בשר ופחות מיץ (מה שקוראים בחו"ל עגבניית רומא).
  • ביף – עגבניה עגולה וגדולה, מסתבר שאוהבים אותה בחו"ל יותר מאשר בישראל והיא מתאימה בדיוק לצורה הקציצה (ביף) שמכניסים להמבורגר.
  • ויטני – עגבניות שרי מאורכות, מתוקות ומלאות מיץ.

בין המותגים הנוספים של הזרע תמצאו גם את מלפפון "ארומטו" המוצק, בעל הקליפה הדקה ומעט הזרעים; חציל "טודלה", בעל מבנה של חציל בלדי עם מעט זרעים; אבטיח "פומה" אישי ומתוק ללא גרעינים; מלון "אנג'ל", אובלי ומתוק.

 

חזרתי הביתה עם סל מלא פירות וירקות. מבחינתי מדובר במתנה האולטימטיבית, שרק מגרה אותי לחפש מתכונים מיוחדים ושונים שיתאימו לאופי הירק או הפרי.

בימים חמים אלה אני מחפשת מה להגיש לארוחת ערב מקררת. עם כל העגבניות שקיבלתי, היה לי ברור שזה ייגמר במרק מרענן.

גספצ'ו הוא מרק ספרדי פשוט, כזה של עניים, מחבל אנדלוסיה. בתחילה נוצר משילוב של מים עם לחם, שום ותבלינים, אליהם נוספו עגבניות לאחר גילוי אמריקה והגעתן לספרד.

אצלנו בבית גספצ'ו הוא קלאסיקה של הקיץ. המתכון הזה מלווה אותנו שנים ובמשך הזמן בדקנו אותו, שינינו והוספנו חומרי גלם, תיבול וטכניקות הכנה. לא משנה כנראה מה עושים, תמיד הוא יוצא טעים, בריא ואפילו טבעוני!

והנה טוויסט – אם גם אתם רוצים "לגלות את אמריקה", הוסיפו למרק פרי, אפרסק או נקטרינה למשל, כסוג של תיבול. פירות הקיץ יתנו מתקתקות עדינה למרק המתובל ויאזנו את החריפות והחמיצות שלו. מזגו לעצמכם יין ים-תיכוני לכוס ועוד רגע אתם כמעט מדברים ספרדית!

גספצ'ו (מרק עגבניות קר)

4 מנות

החומרים

  • 2 פרוסות חלה, החלק הלבן בלבד
  • 1 כוס מים
  • 6 עגבניות מגי בינוניות חתוכות גס
  • 1/2 פלפל אדום חתוך גס
  • 1 מלפפון חתוך גס
  • 2 שיני שום חתוכות גס
  • 1 בצל שאלוט חתוך גס
  • 1/2 פלפל צ'ילי חתוך גס
  • 1 אפרסק חתוך גס
  • 1/3 כוס שמן זית
  • 2 כפות חומץ בן יין לבן
  • 1/2 כפית כמון
  • 1 כפית מלח
  • 1/4 כפית פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

  1. בקערית השרו פרוסות חלה במים למשך כדקה, פוררו ביד את החלה בתוך המים והעבירו הכל למעבד מזון עם להב מתכת.
  2. הוסיפו גם עגבניות, פלפל, מלפפון, שום, שאלוט, צ'ילי ואפרסק למעבד המזון.
  3. מזגו מעל את שמן הזית והחומץ והוסיפו את התבלינים.
  4. סגרו את מעבד המזון והפעילו אותו במהירות הגבוהה ביותר למשך כ-5 דקות, עד שכל החומרים מתאחדים ומרוסקים היטב. עצרו את עבודת המעבד, הורידו בכף את החתיכות שעלו כלפי למעלה והפעילו מחדש לעוד 2 דקות.
  5. יש מי שמסנן כעת את המרק במסננת ומגיש אותו כך בתוספת של ירקות קצוצים וקרוטונים. אני דווקא אוהבת להגיש את המרק ללא סינון, עם הירקות המרוסקים כחלק מהמרקם שלו.
  6. הוסיפו כמה קוביות קרח למרק והכניסו אותו למקרר לקירור טוב-טוב של כמה שעות.

בתיאבון!

מודעות פרסומת

שטויות במרק עגבניות

למרות שרשמית בדיוק התחיל האביב, קריר בחוץ, בעיקר בערב. מתחשק לכם מרק חם, אבל לא תכננתם מראש. לא קניתם חומרי גלם והמקרר שלכם די ריק. במצב הזה, מרק עגבניות הוא התשובה. קבלו תיקון – בעצם, כל זמן הוא הזמן למרק עגבניות. הוא ממלא, הוא קל להכנה והוא יאפשר לכם תמיד להגיש מנה ראשונה שהכנתם מראש בלי להילחץ. ממש שטויות במרק עגבניות!

לפני המון שנים, ממש בתחילת דרכי הקולינרית העצמאית, גזרתי את המתכון של המרק הזה מאחד העיתונים. לצערי, אני לא יודעת למי לתת את הקרדיט על יצירת המרק שליווה אותי שנים ארוכות.

טריק חשוב שכדאי לשמור!!! שווה להכיר את הדרך המוצעת במתכון לקילוף המוני שיני שום ללא מאמץ ועבודה.

הסוד שלו הוא המון שיני שום ותבלינים, גם חלמון הביצה שמוסיפים לו בסוף הוא ממש שיחוק להסמכת המרק. הכנתי את המרק הזה אין ספור פעמים ועם השנים עשיתי לו מקצה שיפורים וקיצורים לעצלנים – העגבניות מקופסה ומספר שיני השום נקבע על פי מה שיש בבית. אבל לא משנה איך התעללתי בו, המרק הזה תמיד יוצא מעולה.

מרק עגבניות-שום

  • 35 שיני שום (כך במקור. אין לכם? מתעצלים? בואו נסגור על שיניים מלפחות ראש שום אחד)
  • 2 כפות שמן זית
  • 1 בצל קטן, קצוץ
  • 1 פלפל ירוק או אדום קטן, קצוץ
  • 800 גרם שימורי עגבניות (שלמות או קצוצות)
  • 1/4 כפית פלפל אנגלי
  • 1/8 כפית ציפורן
  • 1/4 כפית טרגון
  • מלח, פלפל שחור
  • 4 כוסות מרק עוף או מים
  • 1 חלמון ביצה

אופן ההכנה

  1. הרתיחו את שיני השום הלא קלופות במים המכסים אותן במשך 3 דקות. סננו וקלפו (פייר, זה הקילוף הכי קל של 35 שיני שום).
  2. חממו את שמן הזית בסיר עמוק. טגנו את הבצל, הפלפל הירוק והשום במשך 8-10 דקות, תוך כדי ערבוב.
  3. הוסיפו את העגבניות, התבלינים ומרק העוף (או המים). הביאו לרתיחה, הנמיכו את האש ובשלו מכוסה חלקית כ-20 דקות.
  4. רסקו את המרק בבלנדר מוט.
  5. טרפו את חלמון הביצה והוסיפו לו מעט מרק חם תוך ערבוב מתמיד, כדי להעלות את הטמפרטורה שלו מבלי שייקרש.
  6. הוסיפו את תערובת החלמון למרק תוך ערבוב וחממו אותו על האש עוד 1-2 דקות.
  7. הגישו את המרק עם תלולית יוגורט או שמנת ועם כמה עלי זעתר או טימין.

בתיאבון!

השוונץ:

ואם כבר מרק, ב- 29/4/2017 יחגגו צעירי ארגון Slow Food באירוע מיוחד את יום הדיסקו-מרק העולמי, הבא להביא למודעות הציבורית את בזבוז המזון היום-יומי שלנו. בעוד שחלק מאוכלוסיית העולם סובלת מרעב, שליש (!) מהמזון המיועד לצריכה של בני אדם – בבית, בשדות, בסופרמרקטים, במוסדות ציבוריים או במסעדות, פשוט נזרק לפח, למרות שהוא במצב טוב לאכילה. אז בחודש הבא צעירים בכל העולם ילכו לחקלאים, לסיטונאים ולקמעונאים ויקבלו מהם אוכל (בעיקר ירקות ופירות) במצב טוב שהם עומדים לזרוק ויכינו ממנו מרק טעים, אותו יחלקו לאנשים שיבואו לאירוע. ולמה דיסקו? כי צריך מוסיקה, לא?

עגבניות מיובשות לא מתביישות

זהו סיפורן של עגבניות השרי הרבות שהיו לי בבית (תוכלו לקרוא בפוסט הקודם על הביקור בחממת העגבניות). בעצם, חשבתי להכין מהן ריבה. זו, אגב, מתנה מעולה לחגים, אשר מעבר להרי החופש הגדול. אלא שהיה להן רצון משלהן והן הפכו לעגבניות מיובשות בצנצנת הריבה. ככה זה, כשהעגבניות לא מתביישות…

לייבש עגבניות הוא בדיוק מה שצריך לעשות כשיש לכם המון עגבניות ואתם לא בטוחים מה לעשות איתן. לא משנה איזו כמות תיקחו, העגבניות מצטמקות מאוד בתהליך היבוש שלהן. מתקבל מעדן, בלי חומרים משמרים ועוד מרכיבים עם אותיות וספרות, שאני לא יודעת מה עומד מאחוריהם (כפי שיש בצנצנות הקנויות). כמה טוב שיש בבית צנצנת כזו, על כל מקרה!

צילום: "הגרגרנית"

 עגבניות שרי מיובשות

החומרים:

  • 700 גרם עגבניות שרי, חצויות
  • 2 כפות מלח גס
  • 1/4 כוס חומץ בן יין לבן
  • 1 כוס שמן זית
  • 2-3 גבעולים של קורנית (הידוע בשם המאונגלז, טימין)

אופן ההכנה:

  1. סדרו את עגבניות השרי על תבנית עם נייר אפיה, כשהחלק החתוך שלהן פונה כלפי מעלה.
  2. פזרו מעל העגבניות את המלח הגס.
  3. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-100 מעלות לכ-5 שעות. זמן היבוש תלוי בתנור שלכם אבל גם במידת היבוש שאתם אוהבים. תוכלו להחליט להפסיק את התהליך, לאחר מגע ביד או בהתאם למראה שלהן.
  4. העבירו את העגבניות לקערה ושפכו מעל חומץ. תפקידו של החומץ לעזור בשימור העגבניות בהמשך.
  5. לאחר כמה דקות של שהיה בחומץ, מסננים את העגבניות ומעבירים אותן לצנצנת מעוקרת (צנצנת שהושרתה במים רותחים. לא לשכוח גם את המכסה).
  6. מכניסים את גבעולי הקורנית בין העגבניות ושופכים מעל שמן זית, עד סוף הצנצנת.

בתאבון!

צילום: "הגרגרנית"

 השוונץ:

  • יש כאלה שטורחים ומוציאים מהעגבניות את כל המיץ והזרעים לפני ההכנסה לתנור, אלא שאז מתקבלות עגבניות מיובשות עוד יותר. אני אוהבת אותן יותר עסיסיות. לבחירתכם.
  • אני השתמשתי בעגבניות שרי, כי הן בדיוק בגודל המתאים לנגיסה, אבל אפשר לייבש גם עגבניות גדולות יותר. במקרה כזה, יתכן שתזדקקו לזמן יבוש ארוך יותר בתנור.
  • מה עושים עם עגבנות מיובשות? מצוין בתוך הסנדוויץ' ומעולה בסלט פסטה או בקיש. תוכלו גם להכין פסטו עגבניות מיובשות, בתוספת שום, אגוזים, בזיליקום ועוד קצת שמן זית (שלא יחסר).