לפעמים עוגת שוקולד פשוטה היא כל מה שצריך

החיים מובילים אותך לכל מיני כיוונים אבל לפעמים גם עוצרים אותך ולא נותנים לך להמשיך וללכת בדרך המוכרת. בעצם, לפעמים הם עוצרים אותך נקודה. הגוף צועק לך סטופ! ואז גם הרגלים יומיומיים של שנים הופכים להיות כמעט בלתי אפשריים.

ככה קרה שנתפס לי הגב ולא רצה להשתחרר. מה שנראה היה כמו שבוע של פיזיוטרפיה ותרגילים בבית הפך לחודש של כאבים ותנוחות בלתי אפשריות. בשלב הזה גם אני הייתי חייבת לשחרר את הקונטרול פריק שבי ולתת לאחרים לעשות את הדברים במקומי. לא שהיה קל, לא שהיה מהיר, אבל גב כפוף הפך לאט ובהתמדה לישר.

לשוודים יש מנהג כזה של הפסקת קפה, Fika. יותר כמו הפסקה מהחיים, מהמתח ומהלחץ. הזדמנות לתת לעצמך הזדמנות להבין מה באמת חשוב בחיים. זה כנראה מה שהייתי צריכה. כשסוף סוף נכנסתי למטבח, רציתי להתחיל במנה קלה ומהירה להכנה, כזו שמצליחה וכן, גם קצת מנחמת.

ככה יצא שנפלתי בול על Kladdkaka (שם מצחיק בעברית), עוגת שוקולד-בוץ פאדג'ית מהסוג הנמס בפה. היא הכי לא פנסי – לא תמצאו פה שוקולד 70% והיא עשויה מחומרי הגלם שלכל אחד יש בבית ולא צריך ללכת לקנות במיוחד. שימו לב שאין בה אבקת אפיה או סודה לשתיה ולכן היא ממשיכה לשמור על גובה נמוך ולא תופחת, קצת כמו בראוניז. הטריק פה הוא לא לאפות יותר מדי, אחרת יוצאת לכם עוגת שוקולד פשוטה וסתמית וכל הבפנוכו הקרמי נעלם.

החלטתי לא להסתפק בקקאו אלא לתת לה אופי בוגר יותר, עם אבקת אספרסו. השילוב של השוקולד והקפה מריח טוב כבר כשמערבבים את החומרים בקערה. ואם רוצים לדייק אפילו יותר ולהרגיש קצת סקנדינביים במזרח התיכון, נספרסו הוציאו ממש עכשיו מהדורה עונתית בהשראת טעמים נורדיים. מבחינתי העוגה הזו היא סיבה מספקת ליישר עוד קצת את הגב.

עוגת בוץ שוקולד – אספרסו (Kladdkaka)

תבנית עגולה קוטר 20 ס"מ

• 250 גרם סוכר
• 4 ביצים
• 1 כוס (140 גרם) קמח
• קורט מלח
• 1/4 כוס (35 גרם) אבקת קקאו לא ממותקת
• אבקת אספרסו מ-3 קפסולות (חפשו את הקפסולות של נספרסו בהשראת טעמים נורדיים)
• 200 גרם חמאה מומסת
• 1 כפית תמצית וניל
• לקישוט: אבקת סוכר, תותים

אופן ההכנה

1. בקערה הניחו סוכר וביצים וערבלו במטרף ידני לתערובת תפוחה ובהירה
2. הוסיפו קמח, קקאו, אבקת אספרסו ומלח וערבבו.
3. הוסיפו גם חמאה מומסת ותמצית וניל וערבבו לתערובת אחידה.
4. העבירו לתבנית משומנת עם נייר אפיה בבסיס. ניתן לשים מעט קמח על התבנית ולפזר באופן אחיד.
5. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-17 דקות ולא יותר (רוצים להיות יותר אמיצים? – הפסיקו את פעולת התנור אחרי 15 דקות). החלק העליון צריך להיות אפוי אבל המרכז עדיין רוטט. אל תשתמשו במבחן הקיסם כי הרי חשוב לא לאפות אותה יותר מדי.
6. הביאו את העוגה לטמפרטורת החדר. אבקו אותה באבקת סוכר והניחו תותים לקישוט.

בתיאבון!

למי שייכים הפירות שעל העץ?

בכיתה ט' זכיתי ללמוד שיעורי תלמוד עם הגברת לאה צרי, אשר לא עשתה לנו חיים קלים, כשהתעקשה להראות את היופי הכתוב בן אלפי השנים לבני תשחורת מלאי הורמונים של גיל ההתבגרות. כנראה שצריך להיות בגיל המתאים כדי להבין את היופי שבפלפול.

בכל זאת, כבר די הרבה שנים שמורה לי בזכרון פרשת העץ הנטוע בין שני שדות והשאלה למי שייכים הפירות שעל העץ (מסכת בבא מציעא ומסכת בבא בתרא).

במקרה של העץ הנטוע בדיוק בין החלקות, התגלעה מחלוקת בין האמוראים – רב אמר "הנוטה לכאן לכאן והנוטה לכאן לכאן", כלומר הפירות שייכים למי שהעץ נטוי לכיוון חלקתו, בלי קשר למיקום שורשיו. שמואל אמר "חולקין מיתיבי אילן העומד על המיצר יחלוקו", כלומר, שני בעלי השדות השכנים יחלקו בפירות העץ.

לעומת זאת, במקרה של עץ הנטוע כולו בתחום החלקה האחת ואילו פירותיו נוטים לחלקה השניה, הרי שכל הפירות שייכים לבעל החלקה שהעץ נטוע בתחומה. כדאי שיקפיד על הגיזום של העץ, כך שלא יעורר אי נעימות וקושי בהתאפקות מהצד השני, בוודאי אם מדובר על רשות הכלל.

הקיצר, בפעם הבאה שאתם עוברים ליד עץ פרי הנטוע בחצרו של מישהו ופירותיו קורצים לכם מהרחוב, דעו שהפירות הללו אינם שייכים לכם, אלא לבעליו של העץ.

ומה אם השכן נחמד ונותן לכם מלוא השק קלמנטינות מפרי עצו, אפילו שזה נטוע לגמרי בתחומו? מומלץ שתכינו את הטארט המצוין הזה וגם תביאו לו חתיכה נאה. המתכון לטארט שייך לשף הבריטי Marco Pierre White, שהיה הבעלים של מסעדת מישלן בלונדון ומהווה מקור השראה לרבים. במקור מדובר בטארט לימון, אבל אצלי הוא קיבל, ככתוב, תפנית לכיוון הקלמנטינות.

טארט קלמטינות (או פרי הדר אחר)

לטארט בתבנית עוגה גבוהה 18 ס"מ או 20 ס"מ

לבצק

• 100 גרם חמאה רכה
• 100 גרם סוכר
• 250 גרם קמח
• 1 ביצה טרופה

למילוי

• 200 גרם סוכר
• 5 ביצים
• 180 מ"ל מיץ קלמנטינות
• קליפת קלמטינה מגורדת
• 250 מ"ל שמנת מתוקה
• אבקת סוכר, לקישוט

אופן ההכנה

לבצק

1. בפוד פרוססר הניחו חמאה וסוכר וערבלי עד שהתערובת קרמית וחלקה. חשוב לא לערבב יותר מדי, כדי לשמור על האווריריות של התערובת.
2. הוסיפו קמח וביצה וערבלו עד ליצירת כדור בצק.
3. אספו את כדור הבצק, עטפו בניילון נצמד, שטחו לדיסקית והכניסו למקרר לחצי שעה לפחות (אפשר לקרר כמה ימים או להקפיא לחודש).
4. רדדו את הבצק על משטח מקומח לעובי של כ-1/2 ס"מ (אני אוהבת לרדד בין שני ניירות אפיה, לנוחות השימוש).
5. הניחו את הבצק על תבנית העוגה, הדקו היטב ורפדו את השוליים כך ששולי הבצק יוצאים מחוץ לתבנית.
6. הכניסו את התבנית המכוסה לפריזר לכחצי שעה, להתגבשות.
7. הכניסו את התבנית לתנור שחומם מראש ל-190 מעלות ואפו אותו אפיה עיוורת (עם קטניות יבשות על נייר אפיה) כ-15 דקות עד שהשוליים מזהיבים.
8. הוציאו את נייר האפיה והשעועית והחזירו לתנור ל-5 דקות נוספות. הוציאו מהתנור, קררו והורידו שוליים עודפים עם סכין.
9. הורידו את הטמפרטורה של התנור ל-150 מעלות.

למלית

1. ערבלו בקערת מיקסר סוכר וביצים.
2. הוסיפו לקערה תוך כדי ערבול את המיץ, הקליפה המגורדת והשמנת המתוקה וערבלו עד אחידות.
3. מזגו חצי מכמות המלית לתוך העוגה, העבירו את התבנית על הרשת של התנור והמשיכו למזוג את שאר המלית בזהירות פנימה עד סופה.
4. הכניסו את התבנית בעדינות אל התנור ואפו כ-40 דקות עד שהמלית יציבה בשוליים אבל מעט נוזלית במרכז (יתכן ותצטרכו יותר זמן, שימו לב לתנור שלכם).
5. תנו לטארט להתקרר לגמרי ורק אז אבקו באבקת סוכר והגישו. העוגה גבוהה ומרשימה והמלית במרקם של פלאן עדין ומרענן. תענוג!

בתיאבון!

 השוונץ:

היום הוא חג ההודיה האמריקאי. לפני שנה החלטנו לקבל עלינו את המבטא המתאים ולהכין ארוחת חג ההודיה כהלכתה. אני חושבת שזו היתה אחת הארוחות השוות שעזרתי בהכנתה ובוודאי שבאכילתה. אם מתחשק לכם להרגיש כמו במדינה החמישים ואחת, אני ממליצה לכם להודות בסוף השבוע הקרוב. בטוח תמצאו למי או למה.

חצי תל אביב עכשיו בברלין אוכלת שטרודל

אין כמו נסיעת בנות! עדיין קשה להאמין שדווקא אני אומרת את זה, מי שתמיד הסתדרה עם בנים הרבה יותר טוב, שעד לפני כמה שנים אפשר היה לספור על אצבעות יד אחת את מספר חברותיה. ובכל זאת, מסתבר שיש קסם בנסיעה של נשים  בלבד (זוכרים את הנסיעה ההיא לסיציליה?). מגוון שאיפות, רצונות ושטחי התעניינות ויחד עם זאת, קבלה והכלה של המשיגעסים ההדדיים.

בנות משפחה משלושה דורות הגענו לברלין, שכרנו דירה על הגבול בין שכונת פרנצלאור ברג למיטה, במזרח העיר. אזור נעים, מלא זוגות צעירים וילדים, עצי ערמון מצלים על הרחובות, מזג אוויר מושלם, שמש אירופית שלא מסנוורת וריח נעים של עלים ופריחה.

חלק נכבד מההנאה בלחקור עיר שמעולם לא הייתי בה הוא האפשרות להרגיש לכמה ימים כאילו אני תושבת מקומית, כולל קניה הביתה בסופרמרקט השכונתי (הגרמנים חזקים בסופרמרקטים "ביו" עם תוצרת אורגנית), בישול מחומרי גלם מקומיים, נסיעה בתחבורה הציבורית או ישיבה בבית הקפה השכונתי. בחיי שמצאנו את בית הקפה הזה ברחוב ליד הדירה שלנו וזכינו לטעום כבר עם ההגעה לעיר אפפל-שטרודל טעים עם קצפת.

שער ברנדנבורג מאחור, בדיוק לפני מרתון ברלין

צ'ק פוינט צ'ארלי, נקודת המעבר בין ברלין המערבית לברלין המזרחית

האנדרטה המרשימה לזכר יהודי אירופה שנרצחו בשואה

East Side Gallery

פרויקט הנצחה מרשים של יהודי אירופה בתקופת הרייך השלישי

אנדרטה להנצחת יהודי ברלין שנשלחו ברכבות ולא חזרו

שוק הפשפשים במאואר פארק

ומה עושים בברלין? יש כמה נקודות שמומלץ לעשות עליהן וי, כמו למשל האנדרטה המרשימה לזכר יהודי אירופה שנרצחו בשואה, שער ברנדנבורג, הרייכסטאג (שווה להזמין מראש ביקור), צ'ק פוינט צ'ארלי או גלריית האיסט סייד והגרפיטי המפורסם של חומת ברלין. לדעתנו נסיעה כזו אינה שלמה ללא סיור מודרך על יהדות ברלין. וכמובן, המוזיאונים והגלריות, עם מבחר נהדר של יצירות מודרניות (סינדי שרמן הנהדרת בגלריית ME) או קלאסיות (מוזיאון Pergamon). ולקינוח, ביקור משמח בשוק הפשפשים במאואר פארק ביום ראשון (שאם הייתי גרה בברלין, הייתי מרשה לעצמי לקנות בו הרבה יותר. איזה מציאות שוות יש בו!).

אני יודעת – יש הרבה אנשים שנרתעים לנסוע לגרמניה או לשלב כל דבר שמריח מהנאה יחד עם ענייני שואה. אבל ברלין היא עיר תוססת וחיה ואי אפשר להישאר רק בעבר. אולי דווקא נכון לזכור את מה שהיה תוך כדי תנועה קדימה.

תתפלאו לשמוע, אבל אחד הדברים שהכי הרשימו אותנו בעיר היה הנחמדות יוצאת הדופן של הברלינאים כלפינו. אם זה בענייני תחבורה או בנושאי בריאות – מה שתבקשו הם ינסו לעזור, תוך השקעת זמן ומאמץ שאני לא מכירה מישראל של היום. לפעמים זה היה ממש מרגש! מה אתם יודעים – אפילו על החתונה של בר רפאלי הם עדכנו במסכים הקטנים ברכבת התחתית!

בכל הנוגע לקולינריה קיבלתי המלצות טובות (תודה חברים!) וזכינו לקבל יחס מעולה מהמלצרים החביבים שממש יצאו מגדרם, אפילו שלא הזמנו מקום באף מסעדה (ואתם – הזמינו מקום מראש ואל תבנו על המזל שלנו!).

Lokal

למסעדת Lokal הגענו בעקבות המלצות רבות. מטבח גרמני חדש, עם תפריט שמשתנה פעם בחודש ונותן כבוד לחומרי הגלם, כך הובטח וקויים. הגענו למסעדה בלי להזמין מראש שולחן. המלצר החמוד (שהיה דומה באופן מדהים לאריק פורמן מהסדרה "מופע שנת ה-70") נתן לנו לשבת בשולחן בחוץ, עד שיתפנה מקום בתוך המסעדה. לאחר שבחרנו מה לשתות הוא ישב איתנו ותרגם את כל מנות התפריט מגרמנית, אחת-אחת, כאילו היה לו את כל הזמן שבעולם. הוא גם עדכן אותנו שחצי ת"א עכשיו בברלין וידע להגיד בעברית הרבה "יופי".

ומה היה לנו שם? טרטר בקר מתובל נהדר למנה ראשונה ופילה דג לבן למנה עיקרית בליווי קייל חלוט, שורש פטרוזיליה וענבים (כן!) על מחית ראש סלרי. כל הירקות היו בעלי טעמים מובחנים והוגשו לאחר בישול מינימלי, כמעט raw. העיצוב של המסעדה נעים ומזמין ואם אתם מחפשים ארוחה מקומית, נסו את לוקאל!

למחרת הגענו לבר היין של מסעדת Al Contadino. פייר-אנג'לו ממסעדת-האם הפנה אותנו לכאן, לאחר שלא היה אצלו מקום (אמרתי לכם, אנחנו לא מהמזמינות מראש). דוד שלו מנהל את בר היין ולאחר המתנה של כמה דקות הוא סידר לנו שולחן. אלא שהתפריט שוב היה בגרמנית… הבנו את הפרוש של רוב מהמנות בזכות האיטלקית, אבל בכל זאת נתקענו בהבנה של כמה מהן. גם כאן, נחלץ לעזרתינו המלצר החמוד. הוא ניסה לצייר לנו על נייר במה מדובר וכשלא הבנו, רץ למטבח והביא בכל פעם על צלחת את המרכיב הסורר, כדי שנטעם ונבין. עכשיו תחשבו מה קורה כשמנסים להסביר, למשל, מה זה קוקי-סן-ז'אק (סקאלופ). זה מתחיל בציור של צדפה וכשהתקשינו, הביא אותה על צלחת. מהרגע שהתיישבנו לא הפסקנו כולנו, כולל המלצר, להתפקע מצחוק.

פתחנו במגש של גבינות ונקניקים עם לחם איטלקי אוורירי מצויין ולאחריו המשכנו לפסטה שחורה עם פרוסות תמנון, רביולי ענקיים במילוי דלעת או ריקוטה ופילה בקר ברוטב פירות יער. את הארוחה ליווה פינו גריג'יו נהדר שהתאים בול.

דגמנו גם את קומת הקולינריה בכלבו המפורסם Ka De We, שהיתה חביבה, מהסוג שבאופן אישי אני יכולה להישאר הרבה זמן ולבחון כל דבר. לאחר שביקרתי במתחמים דומים בפריז וניו יורק אני יכולה לומר שלא "נפלתי" ממנה, אבל הנה שתי עצות. האחת – אכלו צהריים בקומת הקולינריה (קומה 6), בברים הקטנים המוצבים מסביב בין הדוכנים השונים. ושתיים, הימנעו מלאכול בקומה 7, במסעדה הבופה, שם תשלמו הרבה ותאכלו ברמה של פוד קורט בקניונים.

והנה המלצה קולינרית אחרונה, ממתק של ממש. את בית הקפה-מסעדה של בית הסופרים, Cafe im Literaturhaus הכירה לי חברתי שגרה בברלין. מדובר במקום תרבותי (הבנתם כבר), עם יצירות אמנות שוות על הקירות והרבה ספרים בגרמנית. האווירה נהדרת והאוכל מצויין – לא משנה אם הגעתם לסעוד ארוחה שלמה או רק קפה ועוגה אחר הצהריים. אנחנו דגמנו את עוגת השוקולד-פיסטוק, עוגת הגבינה ושטרודל התפוחים (שאי אפשר בלעדיו) – כולן היו נפלאות! שבו בחוץ – הגינה יפהפיה במיוחד ואם הגעתם באביב בכלל שיחקתם אותה.

עוד יסופר בתולדות המשפחה, איך הגענו לבושות יפה ומאופרות כמו שצריך למסעדת שני כוכבי מישלן רק כדי לגלות שההזמנה שלנו לא נקלטה במערכת והמארחת הבלונדינית לא הסכימה בשום אופן לקבל אותנו, עכשיו או בכלל. או-אז הרגשנו שקצת פחות אוהבים אותנו "הנון-אלף-צדי-יוד-מם" רק בגלל היותנו מי שאנחנו (לחילופין, לא לבשנו באותו יום את הארמני-פראדה שלנו וגם זה שכנע אותם לא לקבלנו). בברלין קשה לברוח מהפרנויה…

• –

אז לקינוח, כדי שלא תרגישו מסכנים שלא באתם איתנו לברלין, הנה מתכון לשטרודל תפוחים, שבכל מקום שטעמנו אותו הוא לא איכזב. אומרים שהשטרודל בכלל הגיע לאירופה מטורקיה, בן דוד של הבקלאווה. מאז הוא התפשט בכל האימפריה ההאבסבורגית ומי שניכס אותו לעצמו הם הווינאים. במקור כנראה הכינו את השטרודל בצורת שבלול (מקור שמו בגרמנית) והרעיון הוא להכין בצק דק-דק, בעובי של בצק פילו, ולגלגל בתוכו תפוחים מתובלים וריחניים. קדימה, לעבודה!

שטרודל תפוחים (אפפל שטרודל)

לבצק

• 250 גרם קמח לבן (ועוד קצת לקימוח המשטח הרידוד)
• 1/4 כפית מלח
• 1 ביצה
• 100 מ"ל מים פושרים
• 1 כף שמן

למילוי

• 50 גרם חמאה
• 50 גרם פירורי לחם
• 1/2 כפית קינמון
• 50 גרם צימוקים
• 1 כף רום
• 100 גרם סוכר
• 50 גרם אגוזי לוז קצוצים
• 1 כף גרם מיץ לימון
• 600 גרם (כ-4) תפוחי עץ מסוג גרני סמית, קלופים, חצויים ופרוסים דק
• 20 גרם חמאה מומסת להברשה

להגשה:

• אבקת סוכר
• קצפת, קרם פרש, גלידה וניל או רוטב וניל

אופן ההכנה

לבצק

1. שימו בקערת המיקסר את הקמח, המלח והביצה וערבלו במהירות בינונית. הוסיפו את המים בהדרגה ובסבלנות עד שמתקבל כדור בצק רך אבל לא דביק.
2. הוציאו את הבצק מהקערה, צרו ממנו כדור ושמנו אותו מבחוץ כדי שלא יתייבש. הניחו ל-30 דקות למנוחה.
3. קמחו נייר אפיה ורדדו את הבצק עליו למלבן דק מאוד, לגודל של כ-60X40 ס"מ. זה החלק הטריקי של המתכון. "לפי הספר" צריכה להיות פה מתיחה ידנית של הבצק מכל צדדיו, ממש כמו שמכינים בצק פילו, עד שהבצק נהיה דק ושקוף על כל פניו "שאפשר לקרוא עיתון דרכו".

למילוי

1.  המיסו במחבת חמאה והוסיפו פירורי לחם וקינמון עד להזהבה. הניחו להתקרר.
2. בקערית הניחו צימוקים, מזגו מעל את הרום, ערבבו הניחו לכמה דקות שיספגו את האלכוהול.
3. ערבבו בקערה את תערובת פירורי הלחם, הצימוקים השתויים, הסוכר, האגוזים, מיץ הלימון והתפוחים. התערובת הזו טעימה בטירוף כמו שהיא. היזהרו שלא לנשנש מדי הרבה…

להרכבה

1. הניחו את המילוי בשורה לאורכו של המלבן, תוך השארת שוליים צרים בלבד, וגלגלו את הבצק בעדינות, יחד עם נייר האפיה.
2. הברישו את השטרודל היטב בחמאה מומסת והכניסו לתנור שחומם מראש ל-210 מעלות לכ-20 דקות, הורידו את הטמפרטורה ל-170 מעלות ואפו עוד כ-10 דקות, עד שמזהיב.
3. כשהשטרודל מתקרר לחלוטין פזרו עליו אבקת סוכר. אני אוהבת את הניגוד בין המתיקות של השטרודל לחמצמצות של הקרם פרש, אבל אתם יכולים להגיש גם עם קצפת, גלידה או רוטב וניל.

בתיאבון!

 

תודות לפאי פקאן

נכון שהמצב הפוליטי לא משהו. שלא לדבר על המצב הכלכלי. נכון שהפחדים מקננים בלב, מחכים לרגע המתאים (להם) לפרוץ החוצה. נכון שלפעמים קשה להירדם בלילה מרוב מחשבות. ובכל זאת, אני מודה.

אני מודה על המשפחה שלי, על הפרגון שאני מקבלת, על חברים טובים של שנים ועל מכרים חדשים. אני מודה כשאני קוראת ספר שכתוב ממש טוב או כשאני רואה אמנות שנכנסת לי ישר לנשמה. לפעמים אני מודה פשוט על החורף שסוף סוף הגיע ועל פקעות הפרחים שהרימו ראש ירוק מהאדמה. ברור שאני מודה כשיוצא לי לטעום חומר גלם לא מוכר, מנה מרגשת ויצירתית או יין טעים במיוחד.

בהמשך לפוסט הקודם, אני מודה לענת שהגיעה אלי הביתה והפליאה לבשל את ארוחת חג ההודיה. אבל מה בנוגע לקינוח שצריך להודות עליו? את הבטטות אפינו עם מרשמלו, דלעת אני מכניסה למרק. לחג ההודיה, שחל ממש היום, מתבקש פאי פקאן. נכון, הוא מתוק (יש להם "שן מתוקה" לאמריקאים, מה?), אבל טעים בטירוף! עדין ונימוח באזור הבצק וקראנצ'י בחזית האגוזים.

תאמינו לי, זה מה שאתם מחפשים כשאתם רוצים להודות למישהו. ותמיד יש לפחות אחד כזה.

צילום: "הגרגרנית"

פאי פקאן 

תבנית פאי 22 ס"מ

החומרים

לבצק

• 210 גרם (1.5 כוסות) קמח לבן
• 120 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות
• 2 כפות סוכר לבן
• 1/2 כפית מלח
• 2 כפות מים קרים

למילוי

• 2 ביצים טרופות
• 1/3 כוס סירופ תירס
• 1/3 כוס מולסה מתוקה
• 100 גרם סוכר חום
• 1 כף מיץ לימון
• 50 גרם חמאה מומסת
• 1/2 כפית קינמון
• קורט מלח
• 200 גרם אגוזי פקאן, קצוצים גס

לקישוט וזיגוג

• 100 גרם חצאי אגוזי פקאן
• 2 כפות סירופ מייפל

אופן ההכנה

לבצק

1. שימו במעבד מזון עם להב הפלסטיק את הקמח, החמאה, הסוכר והמלח ועבדו זמן קצר לתערובת פירורית.
2. הוסיפו לפי מידת הצורך מים ועבדו רק עוד מעט, כדי שהבצק יהיה עדיין קר ומוצק.
3. עטפו את כדור הבצק שנוצר בניילון נצמד וההכניסו למקרר לכשעה קירור (אפשר גם ללילה).
4. רדדו את הבצק הקר לעלה בגודל התבנית ופרשו אותו עליה, כולל השוליים. הדקו היטב ודקרו כמה פעמים במזלג.
5. הכניסו את תבנית הפאי למקפיא ל-15 דקות ומיד לאחר מכן העבירו אותה לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות ל-10 דקות אפיה מקדימה.

למילוי

1. בקערה ערבבו יחד ביצים, סירופ תירס, מולסה מתוקה, סוכר חום, מיץ לימון, חמאה מומסת, קינמון ומלח.

לאיחוד

1. העבירו את תכולת המלית לתבנית הפאי שעברה אפיה ראשונית והכניסו לתנור ל-30 דקות.

לקישוט

1. הוציאו מהתנור וסדרו בצורה יפה את חצאי אגוזי הפקאן על גבי המלית.
2. הברישו מעל בסירופ המייפל והכניסו לתנור לעוד 15-20 דקות של אפיה. כשאתם מוציאים את הפאי מתהנור הוא צריך להיות מגובש ולא נוזלי.
3. במקרה היה עימי קרם פרש מעולה (קרם עיזים אורגני, משק עפאיים. 12 נקודות!) שביקש יפה להתחבר עם הפאי. שאני אגיד לא? אפשר להגיש גם עם גלידה וניל או קצפת לא ממותקת.

בתיאבון!

מרדדים את קלתית הבצק על התבנית

מסדרים ליופי חצאי פקאנים

טדאם! פאי פקאן שכולו הודיה

 

השוונץ:

ואם רציתם להודות עם בקבוק יין, הנה שני רעיונות טובים:

צילום: ענת לנדאו

• חמישי שעבר (החמישי השלישי בנובמבר) נערכו בכל העולם חגיגות הבוז'ולה נובו, יין ההילולים שאזור הבוז'ולה משיק מדי שנה מוקדם מהרגיל, במהלך שהוא סוג של יחסי ציבור לאזור. לא מדובר באמת ביין טעים (מן מיץ ענבים משודרג), אבל אם יש סיבה למסיבה, מי אנחנו שלא נשתתף?  המכון הצרפתי בת"א הגיש את הבוז'ולה-ווילאז' נובו של ז'ורז' דובף ולצידו את המרלו 2012 של עמק האלה. הישראלים האלה, יין מצוין יש להם!
• נגיד שאתם מוזמנים לארוחה אצל חברים ואתם מביאים את הפאי הטעים הזה לקינוח. ונגיד שביקשו מכם גם להביא יין. אני רוצה להמליץ על ירדן קברנה סוביניון 2011 של יקב רמת הגולן. בהשקה שהם ערכו לאחרונה, מתגלה יין נהדר. שנת 2011 היתה שנה קרה יותר וגשומה באופן יחסי, מה שהשפיע על תהליך ההבשלה של הענבים ועל איכות היבול. ברשמי טעימה מתגלים פירות אדומים ועשבוניות. היין טעים גם כעת, אבל כדאי להתאפק ולשמור אותו לעוד כמה שנים.

 

 

 

 

 

 

 

 

פאי ליים וצרבת? רק אצל נורה אפרון

את הסרט "צביטה בלב" או "Heartburn" (צרבת) כפי שהוא נקרא במקור, ראיתי אי שם בסיום התיכון. ישבתי בקולנוע השכונתי עם חברתי הטובה והשתוללנו מצחוק, לאו דווקא בסצנות המתאימות… בעיקר זכור לי קטע אחד, שבו ג'ק ניקולסון ומריל סטריפ, גיבורי הסרט, מחפשים שירים לשיר לתינוק החדש שייוולד להם, מיד אחרי שהיא מגלה לו על ההריון. השירים שהם מוצאים כוללים את המילה "baby" לא ממש במובן התינוקי שלה.

על נורה אפרון אני משוגעת משכבר הימים. מי שכתבה את התסריטים הקאלטיים ל"כשהארי פגש את סאלי", "נדודי שינה בסיאטל", "יש לך הודעה" ועוד ספרים נהדרים, היא כמובן יהודיה ניו יורקית ומצחיקה בטירוף. למעשה, יש לכתוב בלשון עבר, היתה, שכן נורה אפרון נפטרה לפני קצת יותר משנתיים. הסרטים והספרים שלה הם מקור לנחמה אינסופית. מצחיקים, ציניים, ובמיוחד, רגשניים, בלי להיות דביקים. והכי חשוב, אין כמוה בלצחוק על עצמה.

לאחרונה תורגם מחדש הספר שלה "צביטה בלב". מפה לשם עברו כמעט 30 שנה מאז יצא לאור לראשונה בעברית. בכל אופן, הספר בתרגומו החדש קולח ומעניין. בעיקר נעים הז'אנר הזה למי שאוהב לבשל ולאכול, שכן הגיבורה בו היא מתכונאית ועיתונאית אוכל והספר שזור מתכונים.

מתוך: "צביטה בלב", מאת נורה אפרון

נורה אפרון למעשה מספרת על עצמה ועל התקופה בה היתה נשואה לקרל ברנשטיין, אחד מצמד העיתונאים שחשפו את פרשת ווטרגייט. לקראת סיום הספר, היא מכינה פאי ליים לארוחת ערב של חברים אליה הם מוזמנים. במהלך הארוחה, מחליטה הגיבורה לעזוב את בעלה שבגד בה. היא מתלבטת: "אם אשליך לעברו את הפאי, הוא לא יאהב אותי לעולם. אבל הוא בין כה וכה לא אוהב אותי. לכן אני יכולה להשליך את הפאי אם אני רוצה. הרמתי את הפאי, הודיתי לאלוהים על רצפת הלינוליאום והשלכתי אותו." ברור שהכנתי את הפאי הזה. וגם לכם אני ממליצה!

צילום: "הגרגרנית"

פאי ליים

לתבנית עגולה מתפרקת בקוטר 24 ס"מ

לקלתית (נורה אפרון כתבה על קלתית מפירורי ביסקוויטים. אני הכנתי קלתית מבצק פריך מתוק)

• 170 גרם קמח
• 40 גרם אבקת סוכר
• 1/2 שקית סוכר וניל
• 1 כפית מלח
• 115 גרם חמאה
• 1 ביצה

למילוי

• 4 חלמונים (מצטערת, נורה, היה לי קשה מדי עם ה-6 שלך)
• 1 כוס מיץ ליים טרי, סחוט
• 1 קופסת שימורים (397 מ"ל) חלב מרוכז וממותק
• 1 כף קליפת ליים מגוררת

לקצפת

• 1 שמנת מתוקה
• 2 כפות סוכר

אופן ההכנה

לקלתית

1. שימו במעבד מזון את הקמח, אבקת הסוכר, זוכר וניל, מלח וחמאה. הפעילו בפולסים את המעבד לבצק פירורי.
2. הוסיפו את הביצה ועבדו את הבצק עד שמתקבל כדור.
3. הוציאו את הבצק, שטחו אותו לדיסקית ועטפו בניילון נצמד. הכניסו למקרר לכשעה.
4. הוציאו את הבצק מהמקרר ורדדו לגודל של התבנית כך שהוא יעלה גם על השוליים.
5. חוררו מספר חורים במזלג והכניסו למקפיא לכרבע שעה.
6. הכניסו את התבנית עם הקלתית לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכרבע שעה (אני אוהבת בשתי הדקות האחרונות לכוון את התנור למצב גריל), עד שהקלתית מזהיבה.
7. הוציאו את הקלתית מהתנור להתקרר לטמפרטורת החדר.

למלית

1. ערבבו בקערה את חומרי המלית. שימו לב שהמלית נוזלית.
2. מלאו את הקלתית במלית והכניסו בזהירות מקסימלית למקפיא. אני ממליצה לכם להניח את הפאי על משטח ישר כמו פלס, אחרת המלית עלולה לגלוש מהקלתית…

להגשה

1. הקציפו שמנת מתוקה וסוכר לקצפת יציבה.
2. הוציאו את הפאי מהמקפיא והניחו מעליו את הקצפת.  פרסו והגישו.

בתיאבון ושנה טובה!

השוונץ:

החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל נכנס לתוקפו בתחילת פברואר השנה ואמור לתת הגנה מפני שחיקת המחיר של הספרים, ממש עם יציאתם לאור ולמשך שנה וחצי. זוכרים איך זה היה פעם, לא ממש מזמן? ספר היה מתנה מכובדת. אם קנית למישהו ספר היתה לכך משמעות. לא עוד 4 ב-100. לא 1+1. נכון, צריך לשלם על ספר יותר, אבל עם המחיר בא גם הערך הנתפס של הספר. בואו נעניק לסופרים את ההערכה שלנו ולספרים את הכבוד להם הם ראויים. קנו ספר מתנה לחג!

טארטלט שקדים מהמאה ה-17

הפרנקופיל צבי חזנוב פרסם בפוסט האחרון שלו את הסיפור על סיפריאן ראגנו (Cyprien Ragueneau), שהיה שף-פטיסייר שחי במאה ה-17 ואהב מאוד תאטרון, עד שהצטרף בעצמו ללהקתו של מולייר כשחקן. ראגנו היווה השראה לדמות במחזה "סיראנו דה-ברז'ראק" של אדמון רוסטאן, אשר גם העלה על הכתב את המתכון לטארטלט השקדים המפורסם שלו. במסעדה הקרויה עדיין על שמו בפריז (כבר 300 שנה באותו המקום, באזור הפאלה רויאל) ממשיכים לשמור על המסורת ולהגיש את הטארטלט המפורסם.

הנה השיר של רוסטאן, כפי שנכתב בצרפתית. זה הרגע שבו אתם נהנים לקרוא או מחליטים שאתם חייבים ללמוד את השפה הנפלאה הזו. בכל זאת, לטובת מאותגרי השפה, דורי פרנס תרגם את זה יפה (את התרגום תמצאו בפוסט של צבי) :

Battez, pour qu’ils soient mousseux, quelques oeufs;

Incorporez à leur mousse, un jus de cédrat choisi;

Versez-y un bon lait d’amande douce;

Mettez de la pâte à flan dans le flanc de moules à tartelette;

D’un doigt preste, abricotez les côtés;

Versez goutte à gouttelette votre mousse en ces puits,

Puis que ces puits passent au four, et, blondines, sortant en gais troupelets,

Ce sont les Tartelettes Amandines!

פפפ

כשמעלים לי להנחתה שיר בתור מתכון, אני נענית לאתגר. וכשמדובר במרציפן שקדים, על אחת כמה וכמה! הלכתי לחטט בספרים ומצאתי לכם מתכון לטארטלט השקדים, הכי קרוב לזה שהכין ראגנו. זאת ועוד – החלטתי שאני מכינה את הבצק ביד, כמו שהכינו אותו אז, בלי מעבד מזון או מיקסר.

בצק פריך, "קצת" חמאה, אבקת סוכר, שקדים טחונים והרבה געגועים לפריז. נשבעת לכם, יחשבו שפתחתם פטיסרי צרפתית אצלכם בבית.

צילום: "הגרגרנית"

טארטלט שקדים (Tartelette Amandine)

4 תבניות אישיות קוטר 12 ס"מ

החומרים

לבצק

• 250 גרם קמח
• 100 גרם אבקת סוכר
• קורט מלח
• 1 חלמון
• 50 מ"ל מים
• 120 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות

לקרם השקדים

• 100 גרם חמאה רכה
• 100 גרם סוכר לבן
• 2 ביצים
• 100 גרם שקדים טחונים (קמח שקדים)
• 1 כפית של גרידת לימון, קצוצה (במקום מיץ הלימון המוזכר בשיר)

לקישוט

• 3-4 כפיות ריבת משמש, ללא חתיכות פרי, בטמפרטורת החדר
• 30 גרם שקדים פרוסים

אופן ההכנה

1. בקערה ערבבו קמח, סוכר, מלח, חלמון ומים. הוסיפו בהדרגה קוביות חמאה ולושו ביד היטב, עד שכולה נטמעת בבצק.
2. עטפו את הבצק בניילון נצמד והכניסו למקרר לשעה.
3. לקרם השקדים, ערבבו בקערה חמאה, סוכר, ביצים, שקדים טחונים וגרידת לימון למלית אחידה.
4. כסו את התחתית והצדדים של תבניות הטארטלטים בבצק.
5. הכניסו את התבניות לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-10 דקות של אפיה עיוורת (מכסים את הבצק ברדיד אלומיניום ומניחים מעל קטניות יבשות כמשקולת, כדי שהבצק לא יתפח).
6. הוציאו את התבניות מהתנור ומרחו בעזרת מברשת את הבצק החצי-אפוי בריבה. אם הריבה מוצקה מדי, ניתן לחמם אותה מעט, כדי שתימרח בקלות.
7. הניחו מעל את קרם השקדים וקשטו בשקדים הפרוסים.
8. הכניסו לתנור ל-20 דקות (אם משחים קודם, ניתן לכסות ברדיד אלומיניום).
9. לאחר שהטארטלטים מתקררים מרחו אותם בזיגוג עדין עם קצת ריבה ואבקו באבקת סוכר לקישוט.

Bon Appétit!

טארטלט שקדים יוצא מהתנור

פטיסרי צרפתית אצלכם בבית!

השוונץ:

• רוצו לראות את ההצגה סיראנו דה ברז'ראק בקאמרי, שם משחק איתי טיראן הנפלא. איזה טיימינג נהדר!
• תודה למיכל על האתגרים שהיא מעמידה בפניי. קשה לי לעמוד בפיתויים כאלה…