נשנושים מול הטלויזיה (כי מונדיאל)

לא מתעניינים בעליל בכדורגל ממש כמוני? מסתבר שאנחנו שוב במיעוט, בימים האלה כשכל המרפסות שרות מונדיאל. מצד שני, קל יותר לנסוע בכבישים וזה לגמרי אפשרי להזמין מקום במסעדה אופנתית.

אומרים If you can't beat them, join them. לא לקחתי את זה לגמרי מילולית ואין לי כוונה לצפות במשחקי הכדורגל בטלויזיה, אבל למה לא להנעים את חיכם של אלה שכן?

הנה מתכון למתאבן, משהו קליל שנאכל מול הטלויזיה, לפני האוכל או שנגיש כפינגר פוד לצד קוקטייל. סופר קל ומהיר להכין והתוצאה נראית נהדרת. לאכול חם כשזה קריספי מבחוץ והגבינה נוזלת מבפנים.

נשנוש פטריות ורוקפור בציפוי פירורי לחם

החומרים

  • 200 גרם (סלסלה) פטריות שמפיניון
  • 50 גרם גבינה כחולה (רוקפור, ברס בלו או אחרות)
  • 1/4 כוס קמח
  • 1 ביצה
  • 60 גרם פירורי לחם
  • שמן לטיגון

אופן ההכנה

  1. הוציאו לפטריות את הרגליים והניחו אותן הפוכות על משטח עבודה.
  2. חלקו את הגבינה כחולה לפיסות בהתאם למספר הפטריות והכניסו אותן לתוך השקעים שלהן.
  3. הכינו 3 צלחות – אחת עם קמח, שניה עם ביצה טרופה והשלישית עם פירורי לחם.
  4. העבירו את הפטריות בין הצלחות לפי הסדר: קמח, ביצה ופירורי לחם.
  5. מזגו שמן למחבת וטגנו את הפטריות משני הצדדים עד שהן משחימות. התחילו בצד העגול של הפטריות ורק אז הפכו אותן. הוציאו למגבת נייר לספיגת השמן.
  6. הגישו מיד עם קיסם לנוחות האכילה ורוטב מיוגורט מעורבב עם קצת מיונז.

בתיאבון!

    

השוונץ:

לכבוד המונדיאל התארגנו הגברים על משקאות האלכוהול שלהם, כל אחד לפי העדפותיו.

הצעירים בחרו ביינות המבעבעים מסדרת Buzz של יקבי כרמל. למוסקטו באזז למשל יש 5.5% אלכוהול בלבד ומתיקות עדינה – משקה קיץ אולטימטיבי. יקבי כרמל הוציאו גרסה גם בפחית, מה שמקל על הצריכה האישית, לא צריכה לפתוח בקבוק שלם בשביל עצמי כשיש פחית כזו. לא סתם היינות האלה זכו בפרס בתחרות "מוצר השנה" 2018. גם המחיר כדאי – 9.90 ש"ח לפחית, 25 ש"ח לבקבוק.

לקראת חגיגות המונדיאל רשת טיב טעם מציעה פסטיבל בירות בסניפיה. תוכלו למצוא שם בירות מהארץ ומחו"ל, ממבשלות בוטיקיות קטנות ועד למבשלות הגדולות. זו הזדמנות מצוינת להגיע כעת, גם אם אתם לא חובבי כדורגל, כדי להכיר בירות חדשות (גם התוויות מהממות!), לקחת הביתה לטעימה וליהנות ממבצעים שווים. בתמונה: בירה Antoniana האיטלקית, עם מרירות אשכוליתית שאהבתי במיוחד.

מודעות פרסומת

מה עושים עם אתרוג שנשאר מסוכות?

החגים עברו. יש מי ששמח על החזרה לשגרה. אני מצטערת על החופש שככה ברח לנו בין האצבעות וכבר לא יחזור בכזו נינוחות עד לפסח פחות או יותר. כמה שאריות נחמדות בכל זאת נשארו לנו, כמו האתרוג, אחד מארבעת המינים של חג הסוכות. כל החג שומרים עליו ועוטפים אותו כדי שלא ייפגע. ומה עושים איתו לאחר החג?

האתרוג הוא פרי הדר יפהפה, נראה קצת כמו לימון שהזדקן, עם קליפה חרוטה ומאוד עבה ומעט מאוד מיץ. יש הרואים באתרוג את פרי גן העדן ובכל מקרה הוא מוכר מהתקופות הקדומות ביותר.

בשנה שעברה הכנתי ריבה נהדרת, כזו הדורשת הרבה השריה והרתחה של הפרי, מפאת מרירותו. רעיון לא רע הוא להכין אלכוהול עם ארומה של אתרוגים. אבל לי התחשק מנה מחממת בסתיו המתהווה.

חשבתי שיכול להיות מעניין להשתמש באתרוג במנת האורז הזו, שיכולה לשמש כתוספת אבל לדעתי היא עומדת בפני עצמה. למרות הדימוי שלהן, מנות הודיות לא חייבות להיות חריפות, הן פשוט עשויות להיות מרובות תבלינים וטעמים. כבסיס להשראה לקחתי את מנת האורז בלימון מספר האוכל ההודי של אפרת דביר שאני מאוד אוהבת.

אורז הודי עם תבלינים ואתרוגים

2-4 מנות

  • 150 גרם אורז (אני מעדיפה בסמטי)
  • 50 גרם עדשים כתומות – לא חובה, תוספת צבעונית למי שרוצה להשלים את המנה עם חלבון מהצומח
  • קליפה מגוררת מאתרוג אחד
  • מיץ מ-2 אתרוגים ומ-1/2 לימון – סה"כ 60 מ"ל
  • 2 כפות שמן רגיל
  • 3 כפות בוטנים לא קלופים, קצוצים גס
  • 1 כפית זרעי חרדל שחורים
  • 1 כפית זרעי כמון
  • 4 פלפלי צ'ילי מיובשים, חצויים
  • 3-4 עלי קארי
  • 1 כפית אבקת כורכום
  • 1/2 כפית זרעי שומר
  • 1/2 כפית זרעי כוסברה
  • 1/2 כפית מלח

אופן ההכנה

  1. בשלו את האורז עד שהוא מוכן. במזלג ערבבו אותו כדי להפריד בין גרגרים והניחו בצד.
  2. בשלו את העדשים הכתומות במים עד לריכוך.
  3. גרדו את קליפת האתרוג. לאחר מכן, חתכו אותו לרבעים וסיחטו את המיץ שלו. סחטו גם את חצי הלימון.
  4. בסיר טגנו בשמן את הבוטנים, זרעי הכמון וזרעי החרדל.
  5. הוסיפו פלפלי צ'ילי מיובשים, עלי קארי, זרעי שומר, זרעי כוסברה, כורכום ומלח וערבבו. הורידו מהאש.
  6. הוסיפו את המיץ מהאתרוגים והלימון ואת קליפת האתרוג המגורדת לתערובת התבלינים.
  7. שפכו את תערובת התבלינים על האורז והוסיפו גם את העדשים הכתומות המבושלות.
  8. ערבבו את האורז והגישו.

בתיאבון!

השוונץ:

נראה לכם שוויתרתי על הקליפה של האתרוג? הצחקתם אותי! הכנתי קליפות אתרוגים מסוכרות נפלאות לפי המתכון של דיוויד לבוביץ ויצא פצצה.

תירס שובר חמסין

לפני כמה ימים ציינו 105 שנים להולדתה של לאה גולדברג, מי שכתבה שירים וסיפורים מקסימים, כאלה שגדלנו עליהם כילדים, ואחרים שאנו נהנים מהם כמבוגרים. מי שמעיין בכתביה מגלה בהם תשובה ותיאור של הרבה אירועים בחיינו, אפילו השכיחים והשגרתיים ביותר, כמו החמסינים של האביב, שמכים בנו כעת ללא רחם.

אָכֵן אֵדַע, זֶה יוֹם לְלֹא תְּמוּרָה
וְלֹא נָפַל דָּבָר וְלֹא אֵרַע
וְלֹא יַבְדִּיל בֵּינוֹ לְבֵין יָמִים
צִיּוּן וָאוֹת אֲשֵׁר מִטּוֹב עַד רָע.

וְרַק לַשֶּׁמֶשׁ רַיחַ שֶׁל יַסְמִין ,
וְרַק לָאֶבֶן קוֹל שֶׁל לֵב פּוֹעֵם,
וְרַק לָעֶרֶב צֶבָע שֶׁל תַּפּוּז,
וְרַק לַחוֹל שְׂפָתַיִם מְנַשְּׁקוֹת.

ריחות הפריחה המתוקים של היסמין נישאים באוויר ולפעמים החמסין של ניסן, אייר וסיוון הוא החמסין גם שבלב.

אֵיךְ אֶזְכְּרֶנּוּ אַלְמוֹנִי סְתָמִי,
אֵיכָה אֶשְׁמֹר חַסְדּוֹ הַפִּתְאֹמִי,
אֵיךְ אַאֲמִין שֶׁיּוֹם אֶחָד הָיָה
כֹּל נִיד וְרַיחַ עֶצֶם מֵעַצְמִי?

כִּי כֹּל אִילָן הָיָה מִפְרָשׂ רוֹטֵט
וְלִדְמָמָה עֵינַיִם שֶׁל יַלְדָּה,
וְלִדְמָעוֹת נִיחוֹחַ הַלִּבְלוּב,
וְשֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם אַהֲבָתִי.

חם בחוץ וכל מה שמתחשק הוא אוכל ושתיה שיקררו אותנו, שלא יעמיסו. קלילות היא שם המשחק. שמעתי שתירס עומד להיות ה-להיט של הקיץ. מתוק, צהוב ונתקע בשיניים שכמוהו, תוכלו לפגוש בו בתפריטים של המון מסעדות בכל מיני מופעים: גרעיני תירס טרי, פולנטה אפויה, קמח תירס ועוד. אז הכנתי גם אני מנה טעימה מתירס, עם הכי הרבה אוויר שאפשר. חיסלנו אותה בשניות בכפית מתוך התבנית. צהוב עולה.

סופלה תירס צהוב של קיץ

לתבנית עגולה עם שוליים גבוהים, בקוטר של כ-20 ס"מ

החומרים

  • 2 כוסות חלב
  • 35 גרם קמח תירס
  • גרעינים משני קלחי תירס (טרי, לא מבושל)
  • 15 גרם חמאה (+חמאה לשימון התבנית)
  • 1 כפית מלח
  • 4 ביצים, מופרדות
  • 100 גרם גבינת פטה מלוחה (לא חובה)

אופן ההכנה

  1. הכניסו לסיר חלב, קמח תירס, גרעיני תירס, חמאה ומלח והביאו לרתיחה על אש גבוהה, תוך כדי ערבוב.
  2. הנמיכו את האש לקטנה והמשיכו לערבב עד שתערובת מסמיכה, כ-3-4 דקות.
  3. הורידו מהאש ותנו לתערובת להתקרר כמה דקות. ערבבו מדי פעם.
  4. הוסיפו לתערובת את החלמונים, אחד-אחד, והמשיכו לערבב בכל הוספה.
  5. הוסיפו את הגבינה המלוחה, אם תרצו.
  6. במיקסר ערבלו את החלבונים לקצף יציב.
  7. הוסיפו את הקצף לתערובת התירס, בכמה פעמים.
  8. שמנו תבנית בחמאה והעבירו אליה את התערובת.
  9. הכניסו את התבנית לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות ל-15-20 דקות, עד להשחמה והגישו מיד.

בתיאבון!

 

השוונץ:

צילום: רונן מנגן

בירה מככבת אצלי בארוחות הקיץ ושמחתי לשמוע שמבשלת אלכסנדר משיקה כעת בירה פילזנר מרגשת במיוחד, מחווה לבירה שיוצרה בארץ לפני כ-90 שנה בעכו, ע"י משפחת רוזנברג, שהיו בעלי מבשלת Max Brau.

המתכון לבירה ההיא שוחזר וגם התוית דומה לזו המקורית. כל הכבוד לאלכסנדר, על שהשקיעו בתיעוד ובהוקרה למסורת הקולינרית שלנו.

כי מצפון תיפתח הטובה (חלק א')

אני יודעת לזהות מתי זה מתחיל. באופן אינסטינקטיבי בלי שאפשר לשלוט על זה, כמו שיורדים מכביש חיפה-תל אביב לכיוון זכרון מתפשט על הפרצוף שלי מן חיוך דבילי. החיוך מתרחב עוד כשפונים מיקנעם לכיוון העמק. או אז, הירוק בעיניים הופך להיות משמעותי הרבה יותר וניחוחות הפריחה תופסים את מקומם של ריחות העשן והדלק. ותמיד המחשבה המנקרת בראש- איך אני לא עושה את זה יותר?

נסיעה לצפון באמצע השבוע מלווה אצלי בתחושה משחררת, סוג של בריחה ספונטנית, בלי אישור של ההורים. ההרפתקאה מתחילה כעת, יש לה תוקף מוגבל ולכן כדאי לנצל בה כל רגע, מ-עכ-שיו! וכשמוסיפים לכל העניין גם את העובדה שיש מי שלוקח אותך ממקום למקום ואינך צריך להחליט על הדברים, יש בזה גם סוג של התמכרות לתענוג.

התחלה טובה יכולה להיות הרחק בצפון, ממש על גבול הלבנון, במושבה מטולה. אוויר פסגות יש בו במקום הזה. עם כל רכבי האו"ם שמסתובבים שם אפשר כמעט להרגיש בחו"ל. חבל שלבנון נמצאת מעבר לגבול ולא נגיד, צרפת או שוויץ. אבל בוא נהנה ממה שיש.

החצר המקסימה של בית שלום

בית שלום של חיימקה ומרים הוד הוא המקום שלכם לסוף שבוע רגוע, עם ארוחת ערב ולינה. כמו במלונות המשפחתיים בחו"ל, כמה נעים להגיע למקום שאתה יודע שלאחר ארוחת הערב לא תצטרך לנהוג קילמוטרים ארוכים, אלא פשוט להיכנס למיטה.

הארוחה של שף מוסטפא סלילי היא אחת הארוחות הטובות שתמצאו באזור. היא יכולה להתחיל ממיץ תפוח גרני סמית סחוט במקום בלי תוספת סוכר. לאחר מכן, המשיכו בסלט חסה מרענן עם תפוחים, אגוזים וחמוציות, עלי גפן ממולאים אורז ברוטב יוגורט וסלט חצילים באבא גנוש עם גרגרי רימון ופרוסות גבינת עיזים. למנה העיקרית לא הייתי מוותרת על קבב הטלה האוורירי, שמוגש על מצע תבשיל חצילים ועגבניות או על הפאטייר במילוי תפוחי האדמה ואם נשאר עוד קצת מקום, הזמינו את אוסובוקו הטלה על מצע פריקי.

סלט חסה. התפוחים והאגוזים מהתוצרת המקומית

על סינייה הכרובית הזו עוד יסופר

קבב טלה, צנוברים ופלפל קלוי

אוסובוקו טלה מתפרק מהעצם

בבית שלום תוכלו ליהנות גם מהגלריה לאמנות הקטנה של מרים ולשמוע את הסיפור המרגש כיצד הצילו בני הזוג כמה משפחות של לוחמי צד"ל שכמעט הופקרו ע"י צה"ל עם הנסיגה מלבנון במלחמת לבנון השניה. ואם תחפצו בטיול קטן בין מטעי הפרי של המשפחה, חיימקה ישמח להנחות אתכם ולספר על ההסטוריה המקומית.

מנה אחת גנבה מבחינתי את ההצגה בארוחה בבית שלום – סינייה כרובית. כמה פשוטה, ככה טעימה. ברור שביקשתי מהשף את המתכון.

סינייה כרובית, שף מוסטפא סלילי

החומרים

  • 1 ראש כרובית, מחולק לפרחים
  • שמן זית
  • מלח
  • 2 עגבניות בינוניות, פרוסות דק
  • 1 כוס יוגורט (אני אוהבת יוגורט כבשים 5%)
  • 1/2 כוס טחינה גולמית
  • 1 בצל ירוק, החלק הירוק בלבד, פרוס דק
  • צרור קטן של פטרוזיליה, קצוצה
  • 1 כף שקדים פרוסים

0

אופן ההכנה

  1. אפו את פרחי הכרובית עם מעט שמן זית ומלח כחצי שעה בתנור עד שהם משחימים ומתרככים. מי שמעדיף יכול גם לטגן אותן, אבל לא בבית ספרי.
  2. סדרו בתבנית עגולה פרוסות עגבניה ומעליהן הניחו את פרחי הכרובית הצלויים.
  3. ערבבו יחד יוגורט וטחינה ומזגו מעל פרחי הכרובית בנדיבות.
  4. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-250 מעלות ל-5 דקות, עד שרוטב היוגורט-טחינה מתמזג עם הכרובית.
  5. הוציאו מהתנור, פזרו מעל בצל ירוק, פטרוזיליה קצוצה ופרוסות שקדים והגישו.

בתיאבון!

מפל העיון, סמוך למטולה

תצפית מדרך נוף מצפה עדי

פריחת האחירותם מפזרת ניחוח משגע בכל האזור

עצי נקטרינות בפריחה מהממת ביופיה

השוונץ:

  • רוצים "להוריד" את האוכל? סעו לטייל בדרך נוף מרגליות-מטולה, המתחילה ליד מצפה עדי. תוכלו לראות משם את כל העמק וליהנות ממש עכשיו מפריחה משגעת וריחנית של אחירותם צהוב. תענוג!
  • חג הפסח הוא סיבה לחופשה, נצלו אותה לטיול לצפון – ליהנות מהטבע, להקשיב לסיפורים ולאכול טעים, כי ממש עוד רגע החום הגדול יגיע ווהכל יצהיב. תפסו את הרגע, כמו שאומרים.
  • כמו שהבנתם משם הפוסט, יש לו גם חלק ב' – טיול מהמם מסביב לכנרת. יש למה לחכות!

תודה לנשים של משרד תקשורות יעל שביט, שארחו אותי יומיים מענגים בצפון.

מלנזנה, פרמיג'אנה, איטליאנה

בחוץ העננים אפורים, יש גשם, רוח וקר וכל מה שמתחשק לי הוא להישאר בבית. להתכרבל בשמיכה, לשבת מול התנור ולקרוא ספרים. חתולת בית שכמותי, מאמינה שלא תמיד חייבים לחיות בטורבו. אני אפילו די מחבבת את הרילקס הזה שנפל עלי.

"הגננים היום עצובים.
אבל האיכרים מברכים על הגשם…"

הגוף דורש אוכל חם כדי לשבוע, אבל לא מתחשק לי אוכל כבד, שיקרקע אותי לגמרי. גם כל החלונות סגורים וריח של חמין בכל הבית לא בא בחשבון.

ופתאם נמצאו כמה תמונות מטיול משפחתי לאיטליה, אי אז לפני כעשר שנים. הילדים היו אז קטנים כל כך והם מתוקים בתמונות! כמה אושר יכול לבטא רגע אחד שהקפאנו בזמן. מה יכול להיות רע במאפה עם מבטא איטלקי?

פינטזתי על מנה חמה שנאפית בתנור, עם חצילים שחומים ורכים, רוטב עגבניות פשוט וטעים וגבינה נמסה שנמתחת בצורה הכי מפתה. זה מאפה שלוקח אותי בדימיון למחוזות אחרים, רחוקים מכאן, היכן שמסביב הנוף יפהפה ואוכלים הרבה פסטה. בינתיים, אני פה, קוראת שירה ואוכלת ישר מהתבנית. 

חצילים בפרמזן Melanzane alla Parmigiana

2 מנות

  • 1 חציל (500-600 גרם)
  • שמו זית, לשימון
  • 400 גרם שימורי עגבניות מרוסקות (אפשר, כמובן, להחליף בעגבניות טריות מרוסקות)
  • 80 גרם מוצרלה מגוררת
  • 40 גרם פרמזן
  • מלח, פלפל שחור, סוכר, אורגנו מיובש
  • 20 גרם חמאה

אופן ההכנה

  1. פרסו את החציל לאורכו לפרוסות בעובי של כ-1 ס"מ והניחו על תבנית מרופדת בנייר אפיה (אפשר לחתוך את החציל לרוחבו פעם אחת ואז לפרוס, אם התבנית שלכם קטנה). הברישו במעט שמן זית והכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-20 דקות. אפשר להפוך את החצילים באמצע אם הם מזהיבים.
  2. בינתיים, במחבת בשלו את העגבניות המרוסקות עם מלח, פלפל, סוכר ואורגנו, עד שמצטמצם מעט, כ-15 דקות. רסקו את רוטב העגבניות בבלנדר מוט.
  3. הניחו בשכבות בתוך תבנית: פרוסות חציל, רוטב עגבניות, חופן מוצרלה, פרמזן, אורגנו, מלח ופלפל וחזרו על זה שוב. השכבה האחרונה תהיה חצילים.
  4. פזרו מעל המאפה עוד קצת מוצרלה ונקדו בקוביות קטנות של חמאה.
  5. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעות ואפו כ-20 דקות, עד שאין נוזלים יותר בתבנית והמאפה זהוב.
  6. הוציאו מהתנור ותנו למאפה להתקרר מעט. הגישו אותו עם סלט ירוק לארוחה קלה או כאנטיפסטו בארוחה מרובת מנות.

בון אפטיטו!

"…הסערה הזאת תחלוף עוד מעט,
השאלה הזאת תשכח עוד מעט.
הנה מעל למגדל כבר עומדת הקשת."

להשתבלל מפני הסערה הפיזית שבחוץ עוזר גם להגנה עצמית מפני הסערה המנטלית שתוקפת פה מכל עבר. אני מקווה שהרוחות הרעות המנשבות מעל כולנו יחלפו מהר. הגיע הזמן לימים של שקט ושלווה.

פלישתים עלינו

לפני כמה שבועות התפרסמה בעיתון כתבה אודות שאלת מקור שמם של שכנינו והשינויים שחלו עם הזמן באופן שאנו מכנים אותם: ערבים, פלשתינאים, פלסטינים. גם במאמר מוקדם יותר נדונה שאלת הגיית השם: עם פ' דגושה או עם פ' רפה, עם ס' או עם ש', עם ת' או עם ט'. בהיסטוריה הקצרה של הישוב ואחר כך המדינה, המילה הזו עברה שינויים רבים. למרות שאנו מתייחסים לכולם בתור ערבים, השתרש לאחרונה בכל זאת השימוש בשם "פלסטינים".

לאחר מרד בר כוכבא, קרא הקיסר הרומי אדריאנוס לארץ ישראל "פלשתינה" וזה נשאר שמה עד להקמתה של מדינת ישראל. למרות השם המבלבל, הפלסטינים של היום אינם צאצאיהם של הפלישתים (כי אם בני העם הכנעני). ביקור מעניין במוזיאון לתרבות הפלישתים באשדוד חושף את עולמו של העם הפלישתי, שהגיע לכאן לפני כ-3,000 שנה מאזור הים האגאי ומוכר לנו בעיקר מעלילות דוד וגוליית ומסיפור שמשון ודלילה.

הפלישתים התיישבו, על נשותיהם וטפם, במישור החוף הדרומי ועריהם הראשיות היו אשקלון, אשדוד, גת ועקרון. מקור שמם במילה "פלישה". כמי שהגיעו מתרבות שנחשבה גבוהה, הם הביאו איתם טכניקות ייצור מתוחכמות, שלא היו מוכרות בארץ כנען. הם היו עשירים יחסית לעממי האזור והדבר מתבטא גם בכלי האוכל, בתנורי הבישול ובאוכל שלהם.

את מה שאכלו הפלישתים שיחזרו מהממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו בחפירות – תנורים לבישול ולחימום הבית, כלי חרס לבישול, לאכילה ולשתיה, עצמות בעלי חיים, זרעים ודגנים. דר' טובה דיקשטיין, חוקרת אוכל בעת העתיקה, מנחה סדנאות ואוצרת הגן הבוטני בפארק נאות קדומים, יודעת לספר שהם הכינו בירה, אכלו יוגורט וגם חומוס, שלא היה מהאזור במקור (בניגוד למה שרבים חושבים) והגיע איתם ממקום מושבם באזור ים האגאי. דר' דיקשטיין מתארת עוד מאכל טיפוסי פלישתי, שהכיל חיטה, שעורה, דוחן, כוסמת, עדשים ופול מתובלים בשומר ובשמיר, אותו ניתן למצוא עד היום בכרתים.

בואו נדמיין שאנו חוזרים אחורה בזמן ונכין מאכל פלישתי, העושה שימוש בפריקי, חיטה ירוקה מעושנת. החקלאים המקומיים נהגו לקצור חלק מהחיטה בעודה ירוקה, על מנת להבטיח שיהיה מה לאכול, גם אם שדות החיטה יינזקו מחום, ממחלות וממזיקים. את החיטה הירוקה קולים ויש לה טעמים מעושנים וארומות מיוחדות. נוסיף לה ירקות שורש שגדלו בארץ כנען ואת התיבול הפלישתי. קיבלנו נזיד מחמם וארומטי לימים הקרירים.

תבשיל פריקי וירקות שורש

  • 2 כפות שמן זית
  • 1 בצל גדול, חתוך לקוביות
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • 2 גזרים (עדיף לבנים), קלוף וחתוך לקוביות
  • 1 שורש פטרוזיליה, קלוף וחתוך לקוביות
  • 1 ראש סלרי, קלוף וחתוך לקוביות (כולל הענפים והעלים, חתוכים)
  • 1 שומר, חתוך לקוביות (כולל העלים הקטנים, חתוכים)
  • 300 גרם פריקי, שטוף היטב ללא אבנים או לכלוכים
  • תבלינים: כמון, גרגרי כוסברה, נענע יבשה, מלח, פלפל שחור גרוס
  • ציר ירקות או מים
  • צרור קטן של עלי שמיר ובצל ירוק, קצוצים, לקישוט

אופן ההכנה

  1. טגנו בצל בסיר עד שמשחים.
  2. הוסיפו לסיר את שאר הירקות: שום, גזר, שורש פטרוזיליה, ראש סלרי, שומר וטגנו אותם היטב.
  3. הוסיפו לסיר גם את הפריקי, ערבבו היטב ותבלו בתבלינים.
  4. מזגו מעל את ציר הירקות או המים עד לכיסוי וסגרו את המכסה לבישול, עד שכל הנוזלים מתאדים – כ-1/2 שעה. הפריקי צריך להיות רך אך במרקם נגיס ולא דייסתי.
  5. פזרו מעל את עלי השמיר והבצל הירוק והניחו שוב את המכסה לכ-10 דקות נוספות.
  6. פתחו את המכסה, ערבבו את התבשיל, תבלו בעוד מלח ופלפל שחור לפי טעמכם והגישו.
  7. אפשר להגיש את התבשיל כך, אך אם רוצים לעשות מזה ארוחה שלמה, פזרו מעל גבינה מלוחה מפוררת או הניחו ביצה-עין. תענוג!

השוונץ:

  1. הנה המלצה לבילוי הורים וילדים בחופש חנוכה – לכו למוזיאון לתרבות הפלישתים באשדוד ותתחברו יחד לעבר המשותף שלנו בתערוכה המתאימה לכל הגילאים ומאפשרת באמצעות כלים, קומיקס ומשחקי מולטימדיה להכיר יותר את העם הפלישתי. המוזיאון גם מציע אירועים לקבוצות המעוניינות להכיר ולטעום את האוכל הפלישתי.
  2. באותה הזדמנות, קפצו לתערוכה המעניינת "סירי מולדת, זיכרונות ממטבחה של סבתא", שם תוכלו לראות כלים שנתרמו לתערוכה מ-99 העדות השונות המרכיבות את העיר אשדוד ולחוות את הנושא גם באמצעות סרטי וידיאו הממחישים את הסיפור המשפחתי המיוחד של הכנת המנות. אוצרות מרגשים ממש יש שם!

אפילו תכינו בורקס פילו

בורקס הוא חולשה גדולה שלי. מה גדולה? – ענקית. אפילו כשאני משכנעת את עצמי במיטב הלוגיקה שמדובר בספוג שמנוני תעשייתי עתיר מרגרינה וממולא בשאריות, גם אז קשה לי לסרב לבורקס. אצלי הפייבוריט הגדול הוא בורקס תרד וגבינה, אבל לא תמצאו אותי מסרבת לאף סוג של בורקס/בורקיטס בצק עלים/פילו/פריך במילוי גבינה/קשקבל/בולגרית. עצירה אצל פנסו מלווינסקי לבורקס ואיירן היא חובה, קצת כמו העצירה אצל הבורקס הטורקי בתחילת שוק הכרמל (אצלו זה בא קומפלט עם עגבניה וביצה).

קל להכין בורקס בבית. בעצם הכי טעים להכין בורקס בבית. אם יש לכם בצק עלים על בסיס חמאה (מאפיית "לחמים" תשמח לספק לכם אחד מעולה שכזה), אין מה להשוות בטעם, שלא לדבר על כך שאתם יודעים בדיוק מה הכנסתם פנימה לבורקס (ע"ע שאריות גבינה). ומה לגבי פילו?

ראשית, חשוב לי להדגיש שבצק פילו אינו בצק פילאס (שלא תתבלבלו). פילאס הוא סוג של בצק עלים ואילו פילו הוא בצק אשר עשוי מקמח ומים ולכן נחשב בריא יותר בהשוואה לבצקים אחרים. בינינו, לא תצאו פה בלי שומן בכלל, כי משתמשים בחמאה מומסת (או בשמן זית) בעבודה איתו, כדי שהוא לא יתייבש ויישבר, אבל הכל יחסי… את הבצק אני קונה אצל ליאון. כך אני יודעת שעשיתי וי גם על החלק של הבצק ולא רק על המילוי או האפיה.

שומעים את הפצפוץ בשיניים? זה החלק לו אני תמיד מחכה כשאני אוכלת בורקס!

צילום: "הגרגרנית"

בורקס פילו במילוי תרד וגבינות

24 יחידות

החומרים

  • 120 גרם חמאה מומסת
  • 250 גרם תרד
  • 100 גרם פקורינו מגורר
  • 250 גרם גבינת טוב-טעם (או גבינה רכה ומוצקה אחרת)
  • 1 ביצה
  • 2 כפות צנוברים
  • מלח, פלפל שחור גרוס
  • 12 דפים של בצק פילו (40X50 ס"מ)

אופן ההכנה

  1. למחבת שופכים כ-20 גרם חמאה. מוסיפים את עלי התרד ונותנים לתרד להתכווץ. ממליחים, מפלפלים ומורידים מהאש. לאחר שהתרד מתקרר מעט חותכים אותו לחתיכות קטנות.
  2. בקערה מערבבים גבינות, תרד, ביצה וצנוברים.
  3. פורסים עלה של פילו, מברישים אותו בזהירות בחמאה המומסת, מניחים עלה בצק שני ומברישים גם אותו בחמאה.
  4. חותכים את משטח הפילו לארבעה פסים, לאורכו. מניחים בקצה כל פס כף מהמלית.
  5. מקפלים למשולש את הבצק מעל המלית ושוב למשולש לכיוון ההפוך. חוזרים על הפעולה לאורך כל הפס. מתקבל בורקס משולש וסגור.
  6. מניחים את המשולשים על נייר אפיה ומברישים כל אחד בעוד קצת חמאה מומסת.
  7. מכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות ל-15 דקות, עד שמתקבלים בורקסים יפים ושחומים. שמרו את הבורקסים שנותרו (היתכן?) בקופסה סגורה שתשמור על טריותם. אם הם הופכים לסמרטוטיים למחרת, הכניסו לתנור חם לחמש דקות – הם חוזרים להיות פריכים. תענוג לאכול עם יוגורט!

בתיאבון!

מתחילים בתרד וממשיכים עם גבינות

מניחים כף מהמלית ומתחילים לקפל. אני מניחה מתחת לבצק ניילון נצמד – אין בעיות ניקיון!

מניחים בתבנית את משולשי הבורקס ומברישים בחמאה

הרגע יצאו חמים מהתנור!

שומעים את הפצפוץ?

השוונץ:

  • אם גם אתם פודיז כמוני, לא נותנים לאיש לאכול במסעדה לפני שאתם מצלמים את האוכל שקיבלתם לשולחן, מעלים לפייסבוק מנות שהכנתם או אכלתם וצופים באינסטגרם במשך שעות במנות שאחרים הכינו, כדאי לכם להכיר גם גישה אחרת, חדשנית כביכול – התרכזו באכילה. מסתבר שההנאה שלכם מהאוכל עצמו תהיה גדולה יותר. בכלל, אני ממליצה לכם לקרוא את כל הפוסטים שפורסמו עד כה בנושא "צעדים ראשונים בסלואו פוד". לגבי עצמי, לא מבטיחה שאיישם הכל, בכל זאת – ההתמכרות לצילום קשה, כמעט אינסטינקטיבית, אבל שווה לנסות מדי פעם. צעד ראשון בהפנמה… ותודה לעמית נויפלד שהזכיר לי כמה דברים ששכחתי.
  • אתם מוזמנים לעקוב אחריי בפייסבוק (הגרגרנית) ובאינסטגרם (@hagargeranit). אבל הי, לא בזמן הארוחה! בין שתיים לארבע, דווקא סבבה…