אהבה של אמצע השבוע

כידוע, וולנטיינ'ס דיי חל ב-14 בפברואר וחוגגים אותו גם בישראל, אפילו שמדובר בחג נוצרי ויש הטוענים שהוד קדושתו היה בכלל שונא יהודים. אני חוששת שהמועד הזה מזוהה יותר מכל עם סממנים צרכניים-מסחריים (לבבות, ורדים ושוקולד) וככה נכנס לכולנו בדלת האחורית, ללא קשר לאמונה. מבחינתי למה לא לברך על עוד סיבה להגיד "אני אוהב/ת אותך"?

כל השבוע אנו רצים ממשימה אחת למטלה אחרת וכשמגיע הערב אנחנו מתמוטטים. בואו ניכנס למצב רוח רומנטי לקראת יום רביעי השבוע, עם שניים-שלושה מתכונים למנות קלות ומהירות להכנה. זכרו שחלק מהכיף הוא גם להכין יחד את הארוחה.

לערב חגיגי כזה התאמתי למנות יין שמתאים להן בול בפוני, אבל לא כאלה שצריך משכנתא בשבילם.  בשיתוף פעולה עם יקב יכרמל, בחרתי יינות מסדרת Selected, סדרה וותיקה, מוכרת ואהובה כבר קרוב ל-40 שנה, הנמכרת גם בסופרמרקטים במחירים הכי נוחים שיש (כולם ב-25 ש"ח בלבד לצרכן!). בסדרת Selected תמצאו כמה וכמה יינות טובים, כולם מוכנים לשתיה ומתאימים לארוחת ערב של אמצע השבוע, מתוכם בחרתי שניים נהדרים לארוחת האוהבים שלנו, כאלה אפילו עם פקק הברגה קל לפתיחה. לא צריך הרבה לחשוב – הגידו כן!

קציצות סלמון

4 מנות

החומרים

  • 450 גרם פילה סלמון ללא עור
  • 50 גרם חמאה
  • 2 שיני שום קצוות
  • 5 כפות פירורי לחם
  • 1 ביצה
  • 2 כפיות חרדל
  • 2 כפות מיץ לימון
  • עלים מ-2 ענפי בזיליקום
  • 1 בצל ירוק (כולו)
  • מלח, פלפל שחור, קורט צ'ילי פלייקס
  • לטיגון: 3-4 כפות שמן זית
  • להגשה: מיונז איכותי וממרח לימונים כבושים

אופן ההכנה

  1. הכניסו את כל החומרים פרט לשמן הזית למעבד מזון עם להב מתכת וערבבו למחית אחידה (לא יותר מדי).
  2. צרו קציצות בינוניות מהתערובת וטגנו במחבת עם שמן זית, 3-4 דקות מכל צד.
  3. הגישו את הקציצות עם מיונז מעורבב עם ממרח לימונים כבושים (עדיף כזה שהכנתם בעצמכם, אפשר רק עם מיונז אם אין בכלל).

לצד קציצות הסלמון הגישו כרוב ניצנים, שכעת זו העונה שלו. מעט מדי כבוד נותנים לירק הזה לדעתי ורובנו מכירים אותו קפוא בלבד. קפצו על ההזדמנות ללכת לחנות הירקות הקרובה למקום מגוריכם ולהכיר ירק מטריף בטעמו כשהוא טרי.

כרוב ניצנים צלוי בתנור

החומרים

  • כרובי ניצנים
  • שמן זית
  • מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה

  1. הורידו בזהירות מעט מהחלק העצי התחתון של כרובי ניצנים וחצו אותם.
  2. הניחו בתבנית מצופה נייר אפיה בשכבה אחת.
  3. מזגו מעל שמן זית, מלח ופלפל שחור והכניסו לתנור שחומם ל-200 מעלות לכ-15 דקות, עד שננעץ מזלג בקלות בירק.
  4. הוציאו מהתנור והניחו על צלחת הגשה.
  5. פזרו מעל לפי הטעם: גרידת לימון, פרוסות שקדים מטוגנות קלות, פרוסות שום או חלמון ביצה כבוש (שהכנתם לפי המתכון מהבלוג)

את הקציצות הורדרדות ילווה, איך לא, יין ורוד. רוזה Selected של יקבי כרמל הוא יין סמוק חצי יבש, קליל, רענן וארומטי, שהופק מענבי זינפנדל. תשמעו, תענוג!

לקינוח אני מגישה לכם טירמיסו תותים עם טוויסט אלכוהולי, כזה מושחת וטעים לערב הרומנטי שלכם. התחילו את ההכנות לארוחת הערב דווקא בקינוח ועד שתגמרו להכין ולאכול את המנה העיקרית, הוא יתייצב במקרר ויהיה מוכן.

הפעם היין מופיע כבר במתכון וכמו שאומרים, יין שמופיע במערכה הראשונה וגו'. מוסקטו מסדרת Selected של יקבי כרמל הוא יין לבן קל המופק מענבי אלכסנדרוני, מתקתק ומוגז בעדינות, בעל אחוז אלכוהול נמוך (5.5%). מבטיחה לכם שלא תוכלו להפסיק לשתות אותו הרבה אחרי שהאוכל ייגמר.

טירמיסו תותים

החומרים לתבנית 15X20 ס"מ

  • 500 גרם תותים
  • 5 כפות סוכר
  • 1 כפית תמצית וניל
  • 250 גרם מסקרפונה
  • 250 גרם שמנת מתוקה
  • 200 גרם בישקוטי
  • 100 מ"ל יין קינוח מתוק (מוסקטו)
  • לקישוט: אבקת סוכר

אופן ההכנה

  1. רסקו בבלנדר יד מחצית מהתותים, עם 2 כפות סוכר ותמצית וניל.
  2. חצו את יתרת התותים לאורכם.
  3. במיקסר ערבלו מסקרפונה ושמנת מתוקה לקצפת מאוד יציבה. הוסיפו עוד 3 כפות סוכר והפסיקו את ההקפצה.
  4. הכינו צלחת רחבה ועמוקה עם היין והתחילו לסדר בתבנית: ראשית טבלו בישקוטים ביין והניחו בתחתית, אח"כ הניחו עם כף מחצית מכמות התותים המרוסקים ואז מרחו על הכל מחצית מקצפת המסקרפונה. הכינו שכבה שניה: בישקוטים, תותים, קצפת.
  5. לסיום הניחו יפה מעל את חצאי התותים שנותרו.
  6. הכניסו למקרר לפחות לשעתיים. הגישו עם אבקת סוכר מעל ומוסקטו ליד.

בתיאבון והרבה לבבות!

 

 

 

 

מודעות פרסומת

תודות לפאי פקאן

נכון שהמצב הפוליטי לא משהו. שלא לדבר על המצב הכלכלי. נכון שהפחדים מקננים בלב, מחכים לרגע המתאים (להם) לפרוץ החוצה. נכון שלפעמים קשה להירדם בלילה מרוב מחשבות. ובכל זאת, אני מודה.

אני מודה על המשפחה שלי, על הפרגון שאני מקבלת, על חברים טובים של שנים ועל מכרים חדשים. אני מודה כשאני קוראת ספר שכתוב ממש טוב או כשאני רואה אמנות שנכנסת לי ישר לנשמה. לפעמים אני מודה פשוט על החורף שסוף סוף הגיע ועל פקעות הפרחים שהרימו ראש ירוק מהאדמה. ברור שאני מודה כשיוצא לי לטעום חומר גלם לא מוכר, מנה מרגשת ויצירתית או יין טעים במיוחד.

בהמשך לפוסט הקודם, אני מודה לענת שהגיעה אלי הביתה והפליאה לבשל את ארוחת חג ההודיה. אבל מה בנוגע לקינוח שצריך להודות עליו? את הבטטות אפינו עם מרשמלו, דלעת אני מכניסה למרק. לחג ההודיה, שחל ממש היום, מתבקש פאי פקאן. נכון, הוא מתוק (יש להם "שן מתוקה" לאמריקאים, מה?), אבל טעים בטירוף! עדין ונימוח באזור הבצק וקראנצ'י בחזית האגוזים.

תאמינו לי, זה מה שאתם מחפשים כשאתם רוצים להודות למישהו. ותמיד יש לפחות אחד כזה.

צילום: "הגרגרנית"

פאי פקאן 

תבנית פאי 22 ס"מ

החומרים

לבצק

  • 210 גרם (1.5 כוסות) קמח לבן
  • 120 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות
  • 2 כפות סוכר לבן
  • 1/2 כפית מלח
  • 2 כפות מים קרים

למילוי

  • 2 ביצים טרופות
  • 1/3 כוס סירופ תירס
  • 1/3 כוס מולסה מתוקה
  • 100 גרם סוכר חום
  • 1 כף מיץ לימון
  • 50 גרם חמאה מומסת
  • 1/2 כפית קינמון
  • קורט מלח
  • 200 גרם אגוזי פקאן, קצוצים גס

לקישוט וזיגוג

  • 100 גרם חצאי אגוזי פקאן
  • 2 כפות סירופ מייפל

אופן ההכנה

לבצק

  1. שימו במעבד מזון עם להב הפלסטיק את הקמח, החמאה, הסוכר והמלח ועבדו זמן קצר לתערובת פירורית.
  2. הוסיפו לפי מידת הצורך מים ועבדו רק עוד מעט, כדי שהבצק יהיה עדיין קר ומוצק.
  3. עטפו את כדור הבצק שנוצר בניילון נצמד וההכניסו למקרר לכשעה קירור (אפשר גם ללילה).
  4. רדדו את הבצק הקר לעלה בגודל התבנית ופרשו אותו עליה, כולל השוליים. הדקו היטב ודקרו כמה פעמים במזלג.
  5. הכניסו את תבנית הפאי למקפיא ל-15 דקות ומיד לאחר מכן העבירו אותה לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות ל-10 דקות אפיה מקדימה.

למילוי

  1. בקערה ערבבו יחד ביצים, סירופ תירס, מולסה מתוקה, סוכר חום, מיץ לימון, חמאה מומסת, קינמון ומלח.

לאיחוד

  1. העבירו את תכולת המלית לתבנית הפאי שעברה אפיה ראשונית והכניסו לתנור ל-30 דקות.

לקישוט

  1. הוציאו מהתנור וסדרו בצורה יפה את חצאי אגוזי הפקאן על גבי המלית.
  2. הברישו מעל בסירופ המייפל והכניסו לתנור לעוד 15-20 דקות של אפיה. כשאתם מוציאים את הפאי מתהנור הוא צריך להיות מגובש ולא נוזלי.
  3. במקרה היה עימי קרם פרש מעולה (קרם עיזים אורגני, משק עפאיים. 12 נקודות!) שביקש יפה להתחבר עם הפאי. שאני אגיד לא? אפשר להגיש גם עם גלידה וניל או קצפת לא ממותקת.

בתיאבון!

מרדדים את קלתית הבצק על התבנית

מסדרים ליופי חצאי פקאנים

טדאם! פאי פקאן שכולו הודיה

 

השוונץ:

ואם רציתם להודות עם בקבוק יין, הנה שני רעיונות טובים:

צילום: ענת לנדאו

  • חמישי שעבר (החמישי השלישי בנובמבר) נערכו בכל העולם חגיגות הבוז'ולה נובו, יין ההילולים שאזור הבוז'ולה משיק מדי שנה מוקדם מהרגיל, במהלך שהוא סוג של יחסי ציבור לאזור. לא מדובר באמת ביין טעים (מן מיץ ענבים משודרג), אבל אם יש סיבה למסיבה, מי אנחנו שלא נשתתף?  המכון הצרפתי בת"א הגיש את הבוז'ולה-ווילאז' נובו של ז'ורז' דובף ולצידו את המרלו 2012 של עמק האלה. הישראלים האלה, יין מצוין יש להם!
  • נגיד שאתם מוזמנים לארוחה אצל חברים ואתם מביאים את הפאי הטעים הזה לקינוח. ונגיד שביקשו מכם גם להביא יין. אני רוצה להמליץ על ירדן קברנה סוביניון 2011 של יקב רמת הגולן. בהשקה שהם ערכו לאחרונה, מתגלה יין נהדר. שנת 2011 היתה שנה קרה יותר וגשומה באופן יחסי, מה שהשפיע על תהליך ההבשלה של הענבים ועל איכות היבול. ברשמי טעימה מתגלים פירות אדומים ועשבוניות. היין טעים גם כעת, אבל כדאי להתאפק ולשמור אותו לעוד כמה שנים.

 

 

 

 

 

 

 

 

פאי ליים וצרבת? רק אצל נורה אפרון

את הסרט "צביטה בלב" או "Heartburn" (צרבת) כפי שהוא נקרא במקור, ראיתי אי שם בסיום התיכון. ישבתי בקולנוע השכונתי עם חברתי הטובה והשתוללנו מצחוק, לאו דווקא בסצנות המתאימות… בעיקר זכור לי קטע אחד, שבו ג'ק ניקולסון ומריל סטריפ, גיבורי הסרט, מחפשים שירים לשיר לתינוק החדש שייוולד להם, מיד אחרי שהיא מגלה לו על ההריון. השירים שהם מוצאים כוללים את המילה "baby" לא ממש במובן התינוקי שלה.

על נורה אפרון אני משוגעת משכבר הימים. מי שכתבה את התסריטים הקאלטיים ל"כשהארי פגש את סאלי", "נדודי שינה בסיאטל", "יש לך הודעה" ועוד ספרים נהדרים, היא כמובן יהודיה ניו יורקית ומצחיקה בטירוף. למעשה, יש לכתוב בלשון עבר, היתה, שכן נורה אפרון נפטרה לפני קצת יותר משנתיים. הסרטים והספרים שלה הם מקור לנחמה אינסופית. מצחיקים, ציניים, ובמיוחד, רגשניים, בלי להיות דביקים. והכי חשוב, אין כמוה בלצחוק על עצמה.

לאחרונה תורגם מחדש הספר שלה "צביטה בלב". מפה לשם עברו כמעט 30 שנה מאז יצא לאור לראשונה בעברית. בכל אופן, הספר בתרגומו החדש קולח ומעניין. בעיקר נעים הז'אנר הזה למי שאוהב לבשל ולאכול, שכן הגיבורה בו היא מתכונאית ועיתונאית אוכל והספר שזור מתכונים.

מתוך: "צביטה בלב", מאת נורה אפרון

נורה אפרון למעשה מספרת על עצמה ועל התקופה בה היתה נשואה לקרל ברנשטיין, אחד מצמד העיתונאים שחשפו את פרשת ווטרגייט. לקראת סיום הספר, היא מכינה פאי ליים לארוחת ערב של חברים אליה הם מוזמנים. במהלך הארוחה, מחליטה הגיבורה לעזוב את בעלה שבגד בה. היא מתלבטת: "אם אשליך לעברו את הפאי, הוא לא יאהב אותי לעולם. אבל הוא בין כה וכה לא אוהב אותי. לכן אני יכולה להשליך את הפאי אם אני רוצה. הרמתי את הפאי, הודיתי לאלוהים על רצפת הלינוליאום והשלכתי אותו." ברור שהכנתי את הפאי הזה. וגם לכם אני ממליצה!

צילום: "הגרגרנית"

פאי ליים

לתבנית עגולה מתפרקת בקוטר 24 ס"מ

לקלתית (נורה אפרון כתבה על קלתית מפירורי ביסקוויטים. אני הכנתי קלתית מבצק פריך מתוק)

  • 170 גרם קמח
  • 40 גרם אבקת סוכר
  • 1/2 שקית סוכר וניל
  • 1 כפית מלח
  • 115 גרם חמאה
  • 1 ביצה

למילוי

  • 4 חלמונים (מצטערת, נורה, היה לי קשה מדי עם ה-6 שלך)
  • 1 כוס מיץ ליים טרי, סחוט
  • 1 קופסת שימורים (397 מ"ל) חלב מרוכז וממותק
  • 1 כף קליפת ליים מגוררת

לקצפת

  • 1 שמנת מתוקה
  • 2 כפות סוכר

אופן ההכנה

לקלתית

  1. שימו במעבד מזון את הקמח, אבקת הסוכר, זוכר וניל, מלח וחמאה. הפעילו בפולסים את המעבד לבצק פירורי.
  2. הוסיפו את הביצה ועבדו את הבצק עד שמתקבל כדור.
  3. הוציאו את הבצק, שטחו אותו לדיסקית ועטפו בניילון נצמד. הכניסו למקרר לכשעה.
  4. הוציאו את הבצק מהמקרר ורדדו לגודל של התבנית כך שהוא יעלה גם על השוליים.
  5. חוררו מספר חורים במזלג והכניסו למקפיא לכרבע שעה.
  6. הכניסו את התבנית עם הקלתית לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכרבע שעה (אני אוהבת בשתי הדקות האחרונות לכוון את התנור למצב גריל), עד שהקלתית מזהיבה.
  7. הוציאו את הקלתית מהתנור להתקרר לטמפרטורת החדר.

למלית

  1. ערבבו בקערה את חומרי המלית. שימו לב שהמלית נוזלית.
  2. מלאו את הקלתית במלית והכניסו בזהירות מקסימלית למקפיא. אני ממליצה לכם להניח את הפאי על משטח ישר כמו פלס, אחרת המלית עלולה לגלוש מהקלתית…

להגשה

  1. הקציפו שמנת מתוקה וסוכר לקצפת יציבה.
  2. הוציאו את הפאי מהמקפיא והניחו מעליו את הקצפת.  פרסו והגישו.

בתיאבון ושנה טובה!

השוונץ:

החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל נכנס לתוקפו בתחילת פברואר השנה ואמור לתת הגנה מפני שחיקת המחיר של הספרים, ממש עם יציאתם לאור ולמשך שנה וחצי. זוכרים איך זה היה פעם, לא ממש מזמן? ספר היה מתנה מכובדת. אם קנית למישהו ספר היתה לכך משמעות. לא עוד 4 ב-100. לא 1+1. נכון, צריך לשלם על ספר יותר, אבל עם המחיר בא גם הערך הנתפס של הספר. בואו נעניק לסופרים את ההערכה שלנו ולספרים את הכבוד להם הם ראויים. קנו ספר מתנה לחג!

גלנמורנג'י ועוד פנטזיות סקוטיות

המבטא הסקוטי הוא מהמבטאים האלה שאתה רוצה לשמוע מהם עוד ועוד. זוכרים את הסרט "גיבור מקומי"? ואת השחקן הראשי ב"ללכת עד הסוף" (רוברט קרלייל)? מיד עולה לי חיוך, אני משנה את צורת השפתיים ומנסה להגות כמוהם את המילים באנגלית והופכת אותן "על הדרך" לבלתי מובנות בעליל. עכשיו תארו לעצמכם את שון קונרי, השחקן הסקוטי האולטימטיבי או אולי דווקא את ג'ררד באטלר המסוקס, עם המבטא בילט-אין וגם עם כוס וויסקי ביד. שלמות קוראים לזה?

בדיוק לשם כך התכנסנו ערב אחד ב"סנדרה ומילר", בר מתוק שנמצא בצד האחורי של מסעדת פרונטו (איפה ששכנה פעם המעדניה שלהם, זצ"ל) וגם מקבל מהם את כל האוכל. ברור שבגלל זה טעים שם כל כך. יוני שי, מנכ"ל מועדון הוויסקי הישראלי (יש דבר כזה) הסביר על תהליך הפקת הוויסקי וגם הדריך אותנו בטעימה של וויסקי גלנמורנג'י (Glenmorangie).

סנדרה ומילר, בר עם אוכל טעים!

וויסקי גלנמורנג'י

טועמים וויסקי גלנמורנג'י

הנה כמה פרטים על וויסקי שתמיד רציתם לדעת אבל לא העזתם לשאול:

ראשית, איך מכינים וויסקי? הנה הסבר "על רגל אחת": מערבבים לתת (שעורה שהורטבה, הונבטה, יובשה ונקלתה) עם מים ושמרים ומחממים אותם יחד. אדי האלכוהול, הקלים מאלה של המים, עולים בדוודים שצורתם מעוקלת ומתעבים שוב כאשר הם יורדים כלפי מטה בצד השני של הדוד. את הנוזל המתקבל מהזיקוק הזה מעבירים לחביות עץ אלון ליישון של כמה שנים. כששומעים את הביטוי "סינגל מאלט" הכוונה לנוזל הזה, שעבר יישון בחבית ולא עורבב עם סוגי דגן אחרים, כמו תירס, שיפון, חיטה או שיבולת שועל (מאלט = לתת).

ארבעה פרמטרים עיקריים משפיעים על איכותו של הוויסקי והם:

  • דודי הנחושת המשמשים לזיקוק. בגלנמורנג'י, מסתבר, משתמשים בדוודים הגבוהים ביותר בסקוטלנד – 5 מטרים גובה ובכך מרוויחים את אדי הוויסקי הקלים והעדינים ביותר.
  • המים המהווים את הבסיס למשקה. המים בגלנמורנג'י הם מי מעיינות, דווקא מים קשים, מרובי מינרלים, מה שמשפיע על המרקם והטעם של המשקה (בכל זאת, 54% מהמשקה הם מים. נכון, הבנתם – 46% אלכוהול).
  • העצים מהם מכינים את החביות ליישון הוויסקי. הוויסקי מיושן בחביות אשר פעמים רבות שימשו קודם לאחסון משקאות אחרים, גם בשלב היישון וגם בשלב הפיניש, מה שמעניק לוויסקי עוד טעמים וניחוחות.
  • האנשים המייצרים את הוויסקי. האמרה שהיתה חרוטה על הבקבוקים במשך שנים: "Handcrafted by the 16 men of Tain" מדגימה שהמזקקה, הנמצאת ליד העיירה טיין אשר באזור ההיילנדס בסקוטלנד, ממשיכה את ייצור הוויסקי הקיים במקום כבר מאות שנים (עדות ראשונה לזיקוק וויסקי במקום תועדה בשנת 1643).

בשנת 2004 נרכשה המזקקה ע"י קונצרן לואי ויטון (LVMH) הצרפתי, מה שהביא לשינויים במראה הבקבוק והלוגו, אבל השינוי העיקרי היה ההחלטה על התמקדות ב-3 סוגי חביות בלבד בשלב הפיניש, אשר אורך שנתיים (לאחר 10 שנות יישון בחביות וויסקי)  – חביות סוטרן (יין מתוק צרפתי), חביות שרי (יין מתוק ספרדי) ופורט (יין מחוזק ומתוק פורטוגלי), בנוסף על הוויסקי האורגינלי המשווק ללא שלב הפיניש.

– –

הנה חמש תובנות שהיו לי מהערב הזה: האחת – אני מאוד אוהבת את הוויסקי של גלנמורנג'י, למרות שאת זה יכולתי לספר לכם בהתחלה, כי זה וויסקי הבית אצלנו (נקטר ד'אור, המיושן בחביות סוטרן); שתיים, עזבו אתכם מוויסקי און דה רוקס – הקרח מקהה את בלוטות הטעם. לעומת זאת, הוספת מים בטמפרטורת החדר לוויסקי אמנם מוהלת אותו מעט (בקטנה), אבל מאפשרת לנו להרגיש את הארומות, מבלי לקבל "זבנג" באף ובפה מאדי האלכוהול. נסו להבחין בניחוחות ובטעמים השונים, לאחר השהיה של הוויסקי בחלל הפה והלשון במשך עשר שניות.

שלוש, באופן אישי, אהבתי מאוד את הוויסקי  הנקרא LASANTA, המיושן שנתיים בחביות של שרי. הפיניש הזה מעניק לוויסקי צבע אדמדם-מהגוני עם טעמים של שוקולד, צימוקים ואגוזים ואפטרטייסט קינמוני; ארבע, אומרים שוויסקי צריך לעמוד בכוס 2 דקות על כל שנה בחבית. זאת אומרת, וויסקי שייושן 12 שנה צריך לחדרר מעל 20 דקות. בבקשה, קחו את הזמן באיזי כשאתם שותים וויסקי.

וחמש, אחרונה חביבה – מסתבר שוויסקי הולך מ-ע-ו-ל-ה עם שוקולד. הנה מתכון לסורבה שוקולד-מריר עם וויסקי. טעמתי סורבה כזה בסנדרה ומילר ומיד רצתי להתחקות על דרך ההכנה שלו. עם או בלי וויסקי ליד (ברור שעם), סורבה השוקולד הזה הוא לא מהסוג המאוד מתוק (יתרון!) והוא לגמרי ממכר (אבל לא משכר)!

צילום: "הגרגרנית"

סורבה שוקולד-וויסקי

החומרים

  • 500 מ"ל מים
  • 50 גרם קקאו
  • 2 קפסולות של אספרסו טחון או 2 כפיות קפה שחור טחון / קפה נמס טחון
  • 150 גרם סוכר
  • קורט מלח
  • 200 גרם שוקולד מריר, 60% מוצקי קקאו
  • 3 כפות וויסקי
  • 2 כפות שוקולד ניבס (פולי קקאו טבעיים שבורים. לא חובה אבל מוסיף הרבה)

אופן ההכנה

  1. הביאו לרתיחה בסיר מים, קקאו, קפה, סוכר ומלח, תוך ערבוב. הורידו מהאש.
  2. שברו את השוקולד לקוביות והוסיפו אותן לסיר. חכו שתי דקות וערבבו למסה אחידה.
  3. הוסיפו וויסקי ושוקולד ניבס לתערובת.
  4. העבירו את הסיר עם תערובת השוקולד למקרר, לכ-3-4 שעות לפחות, עד שהיא קרה לגמרי.
  5. לאחר שהתערובת התקררה, שפכו אותה למכונת גלידה והפעילו, לקבלת מרקם מוצק.
  6. העבירו את תוכן המכונה לתבנית צרה (אינגליש קייק). הנה טיפ למניעת הופעת קרח על הסורבה: הצמידו את הניילון הנצמד, בו אתם עוטפים את התבנית, לתערובת הסורבה, כך שיגע בה ממש (בתוך התבנית).
  7. הכניסו את התבנית לפריזר למנוחה של כמה שעות. הכינו כוס וויסקי שאתם אוהבים, והנה לכם סיום מעולה לארוחת הערב היום.

בתיאבון!

ששששוקולד!

זה כל כך טעים. אני הולכת למזוג לי איזו כוסית וויסקי

השוונץ:

הפיתוי לאפות אגסים

כל הפוסט הזה התחיל בגלל סטטוס שעלה ב"סלונה אוכל" ששיגע את בלוטות הטעם של מיכל ושלי. היו בתמונה חצאי אגסים ממולאים באגוזים ובגבינה ועטופים בבצק עלים. מיכל שאלה אם אני מרימה את הכפפה. נו, ברור שכן! כל בלוגר יודע שההשראה לפוסטים מגיעה מכל מיני כיוונים, אז הנה עוד אחד! אבל לא אני שאעתיק ככה פשוט את המתכון. אותי זה בכלל סחף בהתחלה למן טארט-טטן שחשבתי להכין מחצאי אגסים עטופים בבצק פריך. אבל יחד עם זרם האסוציאציות, היה נדמה לי שיותר מגניב הרעיון של כל אגס בנפרד מאשר כולם יחד.

מכל המחשבות האלו (הערת סוגריים תרתי משמע: גם אתם כל הזמן חושבים על אוכל?) הגיחו לעולם אגסים ממולאים בתערובת של שקדים-דבלים-רוקפור, עטופים אחד-אחד בבצק פריך, שגולגלו באגוזים קצוצים ואפויים בתוך קרמל! תודו שזה פיתוי רציני: טעים כל כך ועשיר.

הנה קינוח למי שרוצה להרשים. המילוי יכול להשתנות לפי מה שאתם אוהבים. גבינת הרוקפור מקבלת דווקא טעמים מתקתקים באפיה ומשתדכת מצוין עם הדבלים והשקדים. אני "שרופה" קשות על כל דבר שמזכיר מרציפן, אבל אם אתם בראש של אגוזים אחרים או דווקא תמרים, עם או בלי גבינה – לכו עם הלב (או הקיבה).

צילום: "הגרגרנית"

אגסים ממולאים, עטופים בבצק פריך

4 מנות

החומרים

  • 4 אגסים

לבצק

  • 200 גרם קמח
  • 1/2 כפית מלח
  • 80 גרם חמאה
  • 1 כף סוכר
  • 100 מ"ל מים קרים

למילוי

  • 2 דבלים, קצוצות
  • 20 גרם שקדים קצוצים
  • 40 גרם גבינה כחולה מסוג רוקפור, חתוכה לקוביות קטנות

לסירופ ולציפוי

  • 100 גרם סוכר
  • 3 כפות מים
  • 20 גרם חמאה
  • 50 גרם אגוזי מלך קצוצים

אופן ההכנה

צילום: "הגרגרנית"

לבצק

  1. הניחו בקערה קמח, מלח וסוכר. הוסיפו חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות וערבבו בידיים עד לקבלת מרקם פירורי.
  2. הוסיפו מים ולושו עד לקבלת בצק גמיש ורך. צרו מהבצק כדור, עטפו בניילון נצמד והניחו במקרר להתגבשות של שעה.

צילום: "הגרגרנית"

למילוי

  1. ערבבו בקערה קטנה דבלים, שקדים וקוביות של רוקפור.

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

לאגסים

  1. קלפו את האגסים אך השאירו את הגבעול בראשם. על מנת שלא ישחירו במהלך ההכנה, אפשר לזלף מעט לימון עליהם ולהשאיר אותם בקערה עם מים.
  2. רוקנו בזהירות את תוך האגסים מהצד של "הטוסיק" שלהם. ניסיתי עם סכין, עם כפית פריזיאן, עם מכשיר להוצאת ליבת תפוחים. שילוב של שלושתם הניב תוצאה לא רעה בסה"כ. חשוב שלא להגיע עד הקצה ממש, כדי שלא לשבור את האגסים. באגס הרביעי מגיעים כבר לדרגת מיומנות גבוהה, בדיוק כשכבר לא צריך יותר…
  3. מלאו את הבטן של האגסים במילוי.

צילום: "הגרגרנית"

לסירופ

  1. במחבת שימו סוכר ומים ותנו לכל העסק להגיע לצבע קרמלי צהבהב. הוא מוכן כשהוא כבר מבעבע קשות ואפשר להעביר בו כף מבלי שהנוזל סוגר עליה מיד. הישמרו מלשרוף את הקרמל (הוא עוד עובר דרך ארוכה בתנור, אז אל תגיעו לצבעים כתומים).
  2. שפכו לתבנית אפיה את הסירופ החם (אם תחכו יותר מדי, הקרמל יתקשה ולא תוכלו לעשות זאת).
  3. נקדו מעל הקרמל בחמאה.

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

צילום: "הגרגרנית"

לאפיה

  1. רדדו את הבצק לעלה ריבועי בעובי של כ-1/2 ס"מ. חתכו אותו לארבעה רבעים  ועטפו כל אגס ברבע בצק.
  2. גלגלו את האגסים המצופים באגוזים הקצוצים והניחו בתבנית על הקרמל.
  3. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, לכ-45 דקות. חשוב להפוך (בזהירות – שהבצק לא יינתק מהאגסים) את האגסים כל 10-15 דקות, כדי שכל הצדדים יקבלו צבע וטעם קרמלי.
  4. הוציאו מהתנור לאחר שווידאתם שהבצק אפוי ומוכן.
  5. הגישו חם עם גלידת וניל. מדובר בשחיתות לשמה.

בתיאבון!

השוונץ:

בימים אלה של חיפוש אחר הבריאות (פייר, לא בדיוק במתכון הזה, אבל לפעמים צריך אתנחתא), בואו נדבר על אגסים. מדובר בפרי שמוכר עוד מהעת הקדומה. הקליפה עשירה בסיבים תזונתיים והפרי עצמו מלא ויטמין C. האגס נחשב לפרי מקרר ברפואה הסינית ומומלץ לאכול אותו כדי להוריד חום או להקל על צינון ושיעול.

פסח פולני עם טוויסט צרפתי

אנו נוהגים לשאוב את ההשראה שלנו, במיוחד בחגים, מהמסורות המשפחתיות ואלו שלי מקורן בכפרים של ערבות פולניה. אלא שאני עדיין תחת ההשפעה של הביקור האחרון שלי בפריז, ולכן ארוחת ליל הסדר שלי השנה סובלת מסכיזופרניה קלה. יהיה כאן שילוב של ישן וחדש, בלתי מהוקצע וביתי עם גורמה ומעוצב, בקיצור – פולין עם טוויסט של קוקטיות צרפתית. "זאת שלי היתה וזאת שלי".

לא נפסח גם על השתיה בפסח הזה. בהגדה אנו מצווים לשתות ארבע כוסות. אצלנו זו כבר מסורת לפתוח ביין מבעבע וזה האהוב עלייי הוא גם היפה מכולם בצבעו – ברוט רוזה פרייבט קולקשן של יקבי כרמל. המבעבע הזה לא מאכזב אותי לעולם!

אין שולחן פסח פולני ללא גפילטע פיש. נכון, דגים נהוג לאכול בראש השנה, אבל פסח סיפח לעצמו גם את הדג הזה, שמזמן אינו ממולא אלא ידוע כקציצת דג. בשולחן המודרני שלנו החלפתי (בלי בושה) את הקציצה האפורה בטרטר דג ואת פרוסת הגזר בקציפת גזר עשירה. וואלה, שיחוק!

טרטר מוסר ים

2 מנות

  • 300 גרם פילה מוסר ים (אתם מוזמנים לבחור כל דג ים אחר שאתם אוהבים), ללא עור
  • צרור עירית, קצוצה דק
  • צרור כוסברה, קצוצה דק
  • 1/2 פלפל צ'ילי אדום, ללא החרצנים
  • מיץ מ-2 לימונים (אפשר קצת יותר או פחות, לפי הטעם)
  • 2 כפות שמן זית
  • מלח גס, פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

  1. קצצו את פילה הדג לקוביות קטנות והניחו בקערה.
  2. הוסיפו את שאר החומרים וערבבו היטב.
  3. קחו ביד מחצית מהכמות, סחטו את התערובת ועצבו צורה של קציצה עגולה שמנמנה חזרו על הפעולה גם עם המחצית השניה של התערובת.

קציפת גזר

החומרים

  • 2 גזרים, קלופים מגוררים גס (120 גרם נטו)
  • 1/2 (120 מ"ל) שמנת מתוקה
  • 1/2 כפית סוכר
  • קורט מלח

אופן ההכנה

  • רסקו בבלנדר את כל החומרים עד לעיסה חלקה והעבירו למקרר לכשעה לפחות.
  • סננו את הקרם והקציפו במיקסר עד לקבלת קצפת רכה.

להגשה: שימו את קציצות הטרטר בצלחת והניחו כפית מקרם הגזר במרכז כל קציצה.

ירקות הם מרכיב חשוב בכל ארוחה, בטח כזו שמלווה במצות. הנה מתכון לסלט אביבי, מתאים מאין כמוהו בצבעוניות לחג שבו הפרחים משתוללים. עם הסלט הזה אני רוצה לשתות כוס יין לבן, שרדונה גמלא 2011 של יקבי רמת הגולן, יין עם ניחוחות לימוניים רעננים, אזכור של עץ מהחביות בו התיישן ונגיעה של פרחים טריים. גם היין שלנו אביבי!

סלט אביבי של סלק, אדממה ואגסים

החומרים

  • 4 סלקים בינוניים בקליפתם
  • מלח גס לאפיה
  • 200 גרם פולי אדממה קלופים קפואים
  • 1 אגס
  • צרור רוקט
  • 20 גרם אגוזי לוז קלויים ושבורים גס
  • 1/3 גבינת פרומעז (לא חובה)

לרוטב

  • 3 כפות שמן זית
  • 1 כף חומץ בלסמי
  • מלח, פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

  1. הניחו את הסלקים בקליפתם על מצע מלח גס בתבנית והכניסו לתנור שחומם מראש ל-250 מעלות לכשעה וחצי, עד שהם רכים. הוציאו אותם וקררו לטמפרטורת החדר.
  2. בעזרת סכין, קלפו את הסלקים (מומלץ לעשות זאת עם כפפות חד פעמיות) ופרסו לפרוסות.
  3. בשלו אדממה לפי ההוראות, במים רותחים מומלחים. סננו וקררו לטמפרטורת החדר.
  4. קלפו את האגס, חתכו לרבעים והיפטרו מהחרצנים.
  5. פרסו כל רבע אגס לפרוסות דקות.
  6. ערבבו את כל חומרי הרוטב בקערית.
  7. בקערה הניחו אדממה ופרוסות אגס. שפכו מעליהם את הרוטב וערבבו.
  8. על צלחת הגשה הניחו עלי רוקט ומעליהם את פרוסות הסלק ואת תערובת האדממה-אגס.
  9. בידיים בצעו חתיכות גבינה והניחו מעל הירקות. פזרו גם את האגוזים.
  10. שפכו מעל הסלט את שארית הרוטב מהקערה והוסיפו עוד מעט שמן זית, לפי הטעם.

למנה העיקרית התחשק לי להכין מנה בשרית שהיא מאוד נפוצה בצרפת ופחות פה, משום מה – הברווז. מדובר בעוף עם טעמים בשריים והפעם הוא מוגש ברוטב דבש, טייק-אוף שלי על מנה מעולה של מסעדה שאני מאוד אוהבת בפריז, כזו שאני מזמינה באדיקות בכל פעם שאני מבקרת בה.

עם הברווז אני ממליצה לכם לשתות יין חגיגי ומושקע והפעם יין מיוחד, של אשה מיוחדת. קברנה סוביניון 2007 של יקב שושנה הוא יין בעל טעמים עשירים ועמוקים, שיכול עוד להתיישן, אבל גרגרנית שכמוני, הייתי חייבת לטעום אותו כבר כעת.

חזה ברווז ברוטב דבש ושאלוטס

2 מנות

החומרים

  • חזה ברווז (כ-300 גרם)
  • 6 בצלי שאלוט, קצוצים דק
  • 1 כף חומץ בלסמי
  • 1 כף דבש
  • מלח, פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

  1. חרצו בשכבת השומן המכסה את צידו של חזה הברווז פסים אלכסוניים. עשו חריצים דומים גם בצד של הבשר. המליחו ופלפלו את שני הצדדים.
  2. במחבת הניחו את חזה הברווז על צד העור (אין צורך בשומן נוסף) וטגנו על אש בינונית-גבוהה 8-10 דקות.
  3. שפכו את השומן שהצטבר במחבת והפכו את החזה לצידו השני. הנמיכו את האש לבינונית וטגנו עוד כ-5-7 דקות. הנתח צריך להיות עשוי מבחוץ וורוד-אדום מבפנים. הוציאו לצלחת וכסו ברדיד אלומיניום, על מנת שלא יתקרר.
  4. באותה מחבת טגנו בצלי שאלוטס עד שהם מתרככים.
  5. הוסיפו למחבת חומץ בלסמי ושפשפו אותה בכף עץ להוצאת שאריות הצליה של הבשר, שנדבקו לתחתית המחבת.
  6. לאחר שהנוזלים התאדו, הוסיפו גם את הדבש, תנו לכל העסק לרתוח כדקה וכבו את האש.
  7. חתכו את חזה הברווז לפרוסות ושפכו את הרוטב מעל.
  8. הצעת הגשה: הכינו מבעוד מועד פירה תפוחי אדמה (עם חמאה וחלב, כמו שצריך. אפשר גושישי במרקם הביתי) וערבבו גם לתוכו את הרוטב עם הבצלים. מתקבל פירה מהסוג המנחם של פעם, עם בצל מטוגן. ללקק את האצבעות.

צילום: "הגרגרנית"

לקינוח הנה אחד מהמעדנים שתמצאו בכל בולנז'רי-פטיסרי, בכל רובע בפריז – המרנג, הלא היא "הנשיקה". נכון, עכשיו הכי "אין" זה מקרון עדין וקטן, אבל המרנג הצרפתי הוא דווקא זה הגדול, כאילו זרקו שליכטה של קצף על התבנית. המנה הכי ביתית שיש, גם בבית שלי. עוד יתרון – מדובר בפתרון האולטימטיבי אם השתמשתם למתכון מסוים בחלמונים (זה החסכון הפולני מדבר פה).

עם הקינוח נשתה יין קינוח לבן, שגם הוא כבר חלק מהמסורת החגיגית שלי, כרמל גוורצטרמינר, כרם שעל, אחד מסדרת היינות מהכרמים היחידניים של יקבי כרמל. ליין ניחוחות פרחוניים ופירותיים מבושמים והטעם מתוק ועשיר. אחרי היין הזה אתם מסודרים ורק מחכים לאליהו. תמסרו לו ד"ש ו… נשיקה.

נשיקה צרפתית (מרנג) עם רוטב פסיפלורה

החומרים

  • 150 גרם חלבון ביצה (מתוך כ-3 ביצים).
  • 300 גרם סוכר לבן
  • 1 כפית משחת וניל (אם אין לכם, גם תמצית תעשה את העבודה)

אופן ההכנה

  1. לפני הכל, הנה כמה טיפים לקצף טוב: קערה ומקצף נקיים, חלבונים ללא כל סימן של חלמונים או שומן, חלבונים בטמפרטורת החדר, מהירות הקצפה בינונית, הוספה הדרגתית של הסוכר.
  2. הקציפו את החלבונים עד שמתחיל להיווצר קצף.
  3. הוסיפו בהדרגה כמחצית מכמות הסוכר.
  4. לאחר שנוצר קצף קשה יותר, הוסיפו את שאר הסוכר ואת הווניל והמשיכו להקציף עד לקצף מאוד קשה, חלק ומבריק.
  5. בעזרת לקקן הניחו כפות גדושות של קצף על תבנית מרופדת בנייר אפיה (הכמות הזו מספיקה לכ-5 יחידות)
  6. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-110 מעלות לכשעה וחצי. המרנג מוכן כאשר הוא קשה וניתק בקלות מנייר האפיה. הוציאו מהתנור ותנו לו להתקרר לגמרי.
  7. קשטו מעל במחית פסיפלורה (או מחית מפרי אחר) והגישו.

בתיאבון וחג שמח!

השוונץ:

והנה הן ארבע כוסות היין הנבחרות שלי לליל הסדר הקרוב. לפני החג, כל היקבים יוצאים במבצעים ממש שווים שכדאי לקנות, לא רק לליל הסדר, אלא לכל השנה:

איך טועמים שוקולד? (וגם מתכון לוולנטיינ'ז דיי)

אתם כבר יודעים שאני מאוד אוהבת שוקולד. כבוד גדול נפל בחלקי כאשר ביקשו ממני לשפוט בסבב הישראלי של תחרות השוקולד הבינלאומית. תחרויות דומות נערכות באירופה, ארה"ב ודרום אמריקה. 11 שוקולטיירים ישראלים הגישו טבלאות שוקולד, טראפלס ופרלינים, משוקולד מריר או חלב, במילויים שונים, כדי להעפיל ולהשתתף בתחרות העולמית.

אבל כיצד שופטים שוקולד? אוקיי, אפשר להגיד "טעים" או "לא טעים", אבל לא לשם כך התכנסנו, צוות של כמה עשרות אנשים, בבית הספר לבישול "דן גורמה", שארח את התחרות. קיבלנו הדרכה מעמיקה ממיטב המומחים. אותי הדריכה אישה מעוררת הערצה ממש, ההיסטוריונית הקולינארית ד"ר מריסל פרסילה.

ראשית, מומלץ, כמו במזונות רבים, פשוט להריח. בשלב הבא מניחים את השוקולד על הלשון, מוצצים אותו לאט ובוחנים מה הטעמים שחשים מהרגע הראשון ועד שהוא נגמר, שכן הטעמים מתגלים במלואם כשהשוקולד נמס. בשוקולד, מסתבר, יש מגוון רמזים לטעמים, מפירות יער, דרך הדרים, קינמון, וניל או אגוזים. מזכיר לכם רשמי טעימה של יין? גם לי! בין טעימת שוקולד אחד למשנהו, מומלץ לנטרל את הפה מטעמים. עושים זאת בעזרת תפוח עץ חמצמץ או פולנטה ללא תבלינים וכמובן, מים.

מתחילים בטעימת שוקולד מריר "פשוט", עם אחוז מוצקי קקאו גבוה יחסית (60-70%) אבל ללא מילוי, המשמש כמוצר להתייחסות ולכיול טעמים. אם מרגישים במהלך הטעימה שמרוב מתיקות "מאבדים את הכיוון", מומלץ לעצור ולטעום שוב את השוקולד הראשון. פרלין שוקולד שאינו איכותי יהיה בעל טעמים לא נעימים, כימיים – למשל של גומי שרוף או עישון, אשר מעידים על בעיות בקליית פולי הקקאו, תעשייתיים – למשל משימוש בונילין במקום בווניל איכותי או מתיקות יתר – עקב שימוש מוגזם בסוכר.

שיפוט השוקולד נעשה בצורה אנונימית. מקבלים חתיכות פרלינים בתוך כוסיות קטנות, עליהן מופיע תיאור הפרלין. לאחר הטעימה מעניקים לו ציון מ-1 עד 5 בארבעה תחומים: אופן ההכנה, איכות המרכיבים, היצירתיות וכמובן, הטעם. ניתן גם לתת הערות, חיוביות ושליליות, לגבי אותן קטגוריות. משקללים את שלל הציונים ומוצאים את השוקולדים המנצחים בכל קטגוריה. כדאי לשים לב לטעם, למרקם, לציפוי השוקולדי ולמילוי שלו וכמובן ליחס ביניהם ולסיום, למראה. מומלץ לא לראות את השוקולד השלם לפני שטועמים אותו, על מנת שלא להיות מושפעים מהמראה. נדמה לי שעידון (subtle) הוא הקו המנחה בהכנת שוקולד ולאו דווקא כמה שיותר הוא יותר טוב.

מריסל סיפרה שליהודים יש זיקה היסטורית לשוקולד, עוד בימים שהיו סוחרי קקאו באמריקה הקולוניאלית. היא מקווה לראות שוקולטיירים ישראלים שמשתמשים בחומרי גלם מקומיים ביצירת השוקולד, כמו עשבי תיבול (מה דעתכם על גנאש זעתר?), תבלינים ואגוזים. השוקולטיירית הישראלית שזכתה במירב הפרסים והתשבוחות היתה איקה כהן (Ika Chocolate). זכיתי לטעום את השוקולדים שלה במילוי גנאש ארל גריי ובמילוי גנאש רום ומרציפן והם אכן היו נהדרים!

מסתבר שאנחנו הישראלים אוהבים את השוקולד שלנו מתוק ולראיה, קונדיטורים רבים מוסיפים הרבה שמנת וסוכר לקינוחים שלהם. אני דווקא אוהבת שוקולד מריר עם אחוז גבוה של מוצקי קקאו. אחד הפרלינים שאהבתי ביותר היה פרלין מריר עם מילוי גנאש יוגורט ושוקולד לבן של טלי. השילוב של השוקולד המריר עם הרעננות של היוגורט היה נפלא! כל זה נתן לי רעיון לקינוח החמוד הזה, שגם אתם יכולים להכין בבית. מתאים בדיוק היום, לוולנטיינ'ז דיי וכל כך קל להראות דרכו אהבה.

תענוג שוקולד-יוגורט לוולנטיינ'ז דיי (לא נעים לגלות כמה שזה קל להכין וטעים בטירוף)

2 מנות

החומרים

  • 70 גרם שוקולד מריר, 60% מוצקי קקאו לפחות
  • 150 גרם יוגורט טבעי (אני אוהבת "יוגורמה")
  • 1 כף אבקת סוכר
  • 4 תותים, שטופים וחצויים
  • סוכריות שוקולד לקישוט (מכירים את ריטר?)

אופן ההכנה

  1. ממיסים שוקולד בבאן מארי (קערה מעל מים רותחים), מסירים מהאש ומניחים לשוקולד המומס להתקרר כמה דקות עד לטמפרטורת החדר.
  2. מוסיפים לשוקולד יוגורט ואבקת סוכר ומערבבים היטב לתערובת אחידה.
  3. מניחים בכוסות גבוהות (מרטיני היא האהובה עלי) חצאי תותים בסידור יפה ומוזגים מעליהם את תערובת השוקולד.
  4. מקשטים בסוכריות שוקולד ומשיקים כוסות "לחיים".

חג אהבה שמח!

השוונץ:

  • ביקרתי ב"דן גורמה" גם לרגל חגיגות המטבח הצרפתי בישראל. בית הספר חתם הסכם שיתוף פעולה עם בית הספר הגבוה לקונדיטוריה Ferrandi בפריז וארח את השף-קונדיטור אנטואן שפר (אשר פתח בזמנו את בית הספר לבישול ה-French Culinary Insttute בניו יורק). שף שפר ליהטט במיני מתוקים והכין לנו קינוחים עשויים קוקוס, מוסי פירות, קפה ושוקולד בציפויים יפיפיים. אמנם הסדנה היתה חצי מעשית, אבל השף הרשים אותנו בטעמים ובעיקר במראות. קצת כמו לצפות במופע זיקוקים – יפיפה, אבל מבחינתי כדאי לעמוד מרחוק, שלא להפריע.
  • בית הספר לבישול "דן גורמה" מציע מגוון קורסים לבישול ולקונדיטוריה וכן סדנאות בישול לחובבים, בחיפה ובתל אביב. מקרונים, סושי, שרקוטרי או בישול בריא, הכל תמצאו שם.
  • אוהבים שוקולד? כנראה שרובכם עניתם כן לשאלה הזו. שבוע השוקולד נערך ממש השבוע, 10-17 בפברואר, כך שאם טרם הספקתם, יש לכם עוד הזדמנות ליהנות ממגוון סדנאות וטעימות שוקולד.