מהרפובליקה הדומיניקנית לפולין שבמזרח התיכון

כמו לפני שנתיים, גם בשבוע שעבר, ארגון Vibe Israel הביא לארץ על כנפי החזון משלחת של בלוגרים מחו"ל, הפעם בלוגרי אוכל דוברי ספרדית. גם הפעם עמד במרכז האירוע הרצון להעביר את המסר שישראל היא הרבה יותר מהפריזמה הצרה שמוצגת בחדשות בטלוויזיה. שיוזמה, חדשנות והרבה כשרון יש כאן ושישראל היא ארץ יפה ומגוונת. אני חושבת שלכל אחד מאיתנו שווה לפעמים להציץ על ישראל דרך המשקפיים האלה.

קלרה גונזלז, בעלת בלוג האוכל Aunt Clara's Kitchen, כותבת ומתעדת אוכל דומיניקני כבר 14 שנה. כמו בהרבה מקרים, גם הבלוג שלה התחיל מתוך רצון פרטי לגמרי לתת מתכונים דומיניקנים לחברים אמריקאים. אלא שההתעניינות בבלוג שלה הלכה וגברה, גם מקרב בני עמה. היום הבלוג שלה הוא דו-לשוני (ספרדית-אנגלית) והשותפה שלה לכתיבה היא אילנה, שחיה כילדה בישראל והיום גרה ברפובליקה הדומיניקנית. אין, אנחנו מגיעים לכל מקום!

כשוהוורלד-ווייד-ווב הוא אכן רחב וגלובלי וחומרי הגלם זמינים כמעט בכל מקום, קשה להרשים ולחדש. מה גם שנפגשנו אחרי שקלרה הספיקה במשך חמישה ימים לטעום את ישראל מצפון לדרום. חשבתי שדווקא הליכה לכיוון המסורת יכולה להיות שינוי מרענן. שיהיה נחמד אם נתחבר דרך האוכל היהודי-פולני, זה שאני נפגשת איתו באופן אישי בעיקר בשבתות ובחגים. למה בעצם שלא נחגוג לנו איזה חג קטן יחד? קלרה ואני חבשנו סינרים ויצאנו להכין ארוחה יהודית – מזרח אירופאית כדבעי.

אוכל ידוע כמקרב ומגשר בין אנשים ממדינות שונות, מתרבויות שונות. התחלנו בלשוחח על מסורות הבישול והאכילה המתאימים לאקלים הקר של מדינות מזרח אירופה, על מצבם של היהודים שם בתחילת המאה הקודמת ועל ענייני כשרות. אל תדמיינו שום דבר שקשור בצבע אפור ואל תעקמו את האף – נכון, הארוחה שלנו התמקדה אמנם בחלקי עוף פשוטים וזולים, בפחמימות משביעות ובירקות שורש, אבל היתה טעימה כמו זו שהיתה עולה על שולחנו של עשיר העיירה אשר בפלך.

כמתבקש, פתחנו במרק עוף, גולדן יוך, הוא-הוא הפניצילין היהודי. למרות הפשטות, כשמבשלים מרק מעוף איכותי ומירקות שורש, קשה לפספס. אני מוכנה להתחיל, להמשיך ולסיים ארוחה עם מרק עוף, אבל היינו צריכות להשאיר מקום לעוד נציגים נכבדים של המטבח היהודי-פולני: גפילטע פיש (בעצם קציצות הדגים, בלי למלא), כבד קצוץ, שמאלץ הרינג, קורנדביף כבוש, מלפפונים חמוצים תוצרת בית, סלט סלק, סלט מלפפונים (מיזריה), חלה טריה תוצרת בית. עם קצת וודקה ליד גם הקרכצען לא אחר לבוא. ולקינוח, קוגל מתוק מלוקשן, צימוקים והרבה קינמון עם ריבת תפוזונים ליד. אוי וי!

אם הייתם מספרים לי שבלוגרית אוכל מהרפובליקה הדומיניקנית תבשל אצלי במטבח אוכל יהודי-פולני הייתי חושבת שמדובר בסוג של בדיחה. אבל להבדיל מהבדיחה על הרשלה, הפעם ממש לא הלכנו לישון רעבות…

זה הזמן והמקום להודות לנשים שבמשפחתי, אשר תיעדו בכתובים את המתכונים המשפחתיים ונתנו לי את הבסיס למתכונים שלהלן.

כבד קצוץ אולד סטייל

החומרים

  • 1/2 ק"ג כבד עוף, איכותי, מנוקה מדמים וגידים
  • 4 בצלים בינוניים, חצויים ופרוסים
  • 3 ביצים קשות
  • בצל ירוק לקישוט
  • שמן לטיגון
  • מלח, פלפל שחור
  • להגשה: פרוסות חלה

אופן ההכנה

  1. במחבת טגנו במעט שמן את הבצלים עד שהם מתרככים מאוד והופכים חומים וקרמליים.
  2. במחבת נוספת טגנו בשמן כבדי עוף משני הצדדים, רק עד להשחמה. חשוב שלא יהיו וול-דאן, אבל גם שלא ידממו.
  3. הניחו על קרש עץ כבד את הכבדים, הבצלים והביצים הקשות ובאמצעות סכין כבדה חתכו אותם לחתיכות קטנות.
  4. באמצעות מזלג, מעכו את התערובת לחתיכות קטנות יותר. בניגוד לפטי כבד אחרים, שם נשאף למרקם חלק, כאן זה דווקא נחמד כשנשארות חתיכות קטנות לא מעוכות לגמרי.
  5. העבירו את התערובת לקערה, תבלו בנדיבות (בנדיבות!) במלח ובפלפל שחור וקשטו במעט בצל ירוק קצוץ.
  6. הגישו עם פרוסות חלה עבות שהפכתם לצנימים, כך שהן זהובות ופריכות מבחוץ ורכות מבפנים.

סלט מלפפונים מיזריה

החומרים

  • 5 מלפפונים, פרוסים דק
  • 1 כפית מלח דק
  • 1 כפית סוכר
  • 2 כפות חומץ תפוחים/הדרים
  • צרור קטן של שמיר, קצוץ
  • 2 בצלי שאלוטס, פרוסים

אופן ההכנה

  1. מערבבים במסננת פרוסות מלפפונים ומלח ונותנים להם "להזיע" כמה דקות.
  2. מוסיפים לקערה סוכר, חומץ ושמיר ומערבבים.
  3. מקשטים בפרוסות הבצל ומגישים – סלט מרענן וטעים בכל ארוחה.

פפ

שמאלץ הרינג

החומרים

  • 2 פילטים של שמאלץ הרינג איכותי, חתוכים לפרוסות – אני את שלי קניתי במעדניית חיים רפאל אשר בשוק לווינסקי. דווקא בגלל מיעוט המרכיבים, חשוב מאוד להקפיד על איכותם.
  • 2 בצלי שאלוטס, פרוסים
  • 1 פלפל צ'ילי חריף, פרוס דק
  • 1/2 כוס שמנת חמוצה
  • עלי בזיליקום קטנים, לקישוט
  • מיץ לימון

אופן ההכנה

  1. סדרו על הצלחת את החומרים וסחטו מעל מיץ לימון.
  2. הגישו עם חלה טריה וכוסית וודקה טובה להחליק בגרון. מנה יפה כמו ציור וטעימה כל כך!

גוט אַפּעטיט ואבי געזונט!

 השוונץ:

  • בשבוע האוכל הפולני שנחגג בפעם השניה לפני כחודשיים, יצאו כל הפולנים מהארון. מסתבר שהגעגוע לטעמים ולניחוחות של פעם לא הלך לאיבוד. אם גם אתם רוצים להיות גאים במסורות הבישול של אבותיכם ובמקרה הם הגיעו מפולניה, אני ממליצה לכם על הספר "שמאלץ, המטבח היהודי המזרח-אירופאי. מתכונים, מסורות וסיפורי סבתא" מאת שמיל הולנד. מאכלים מבית סבתא ואמא שבעוד דור עלולים להישכח ולהיעלם. נכון, לא הכל מתאים לישראל של היום, בטח שלא לקיץ, אבל יש שם פנינים – חובה בכל בית!
  • קלרה הכירה לי את החבר'ה של YidLife Crisis. סרטונים מצחיקים בטירוף של חיימי ולייזר, שני חבר'ה יהודיים ממונטריאול, שדנים בנושאים שקשורים למסורת ולמנהגים, לרוב תוך כדי אכילה, והכל – ביידיש. תענוג!

 

מודעות פרסומת

מעשה בחמישה בלוגרים

אתמול נסעו מכאן חמישה בלוגרים של אוכל, לאחר שבוע של שכרון חושים Israeli-style ובעיקר הרבה אוכל. קינטיס, החברה שארחה אותם, היא חברה הפועלת ללא מטרות רווח, ששמה לה למטרה לקדם הן את תדמיתה של ישראל לא רק כמקום של הסכסוך הישראלי-פלשתיני והן את תדמיתם של הישראלים לאו דווקא כאגרסיביים ושושואיסטים. האם זה אפשרי?

הדרך שהיא בחרה לעשות זאת שונה מדרכי ההסברה המסורתיות, הרשמיות. הרעיון הוא לתת לבלוגרים מחו"ל, בעלי עוקבים רבים לפוסטים שלהם, לחוות את ישראל באופן ייחודי. התקווה היא שדרך החוויות האישיות שלהם, גם קוראיהם ייחשפו לחיים שלנו כאן ואולי דרך ההיכרות, דעתם עלינו תשתנה לטובה. כבר ביקרו בישראל השנה בלוגרים של עיצוב, מוסיקה והורות ושבוע שעבר הגיעו לכאן בלוגרים של אוכל.

במסגרת הסיור, הבלוגרים ביקרו, למדו וטעמו מכל טוב ארצנו בירושלים, בתל אביב, בעכו, במצפה הימים ובמכון וולקני. ואיך כל זה קשור אלי? ביום שישי האחרון הם שודכו לחמישה בלוגרים של אוכל ישראלים, לפגישה טט-א-טט (ותודה ל-I love food על השידוך). בינינו, אין דרך טובה יותר להכיר את המדינה אליה נוסעים מאשר דרך האנשים שחיים בה.

עבדכם הנאמנה בילתה את היום עם קרסטין רודג'רס, בעלת הבלוג "The English Can Cook". שם מבטיח, אבל לצערי לא התאפשר לי לבחון אם יש אמת בפרסום. מה שבטוח הוא שהבחורה מבינה באוכל. הבלוגר המפורסם ביותר שהגיע לארץ הוא דיוויד לבוביץ, אופה-פטיסייר אמריקאי שגר בפריס, אבל מלבדם הגיעו גם קאמבריה בולד מהבלוג "The Kitchn", ארין זימר מהבלוג "Serious Eats" ופילה פיטרסו מהבלוג "Nami-Nami" (כנסו, כנסו!).

קרסטין היא לא רק בלוגרית, כי אם גם הבעלים הגאים של מסעדה שהיא מנהלת אצלה בבית תחת השם "The Underground Supper Club". אנשים נרשמים באתר האינטרנט שלה לארוחת ערב והיא מבשלת עבורם. קצת דומה למסעדה, אבל עם כל השוני שיש. וזה לא הכל: היא גם פתחה אצלה בגינה מתחם שוק לילי לאנשים עובדים, שאינם יכולים להגיע לשוק בשעות הבוקר. חקלאים ויצרנים ביתיים מוכרים שם את התוצרת שלהם ישירות לקונים. ואם גם זה לא מספיק לכם, היא כתבה ספר על כל העניין, כדי שגם אחרים יוכלו ללמוד וליישם אצלם בבית. והכל, כשמדובר באם חד-הורית. בהחלט מרשימה ומעוררת השראה! כשקראתי את כל זה עליה הבנתי שהמפגש בינינו יהיה מעניין!

נפגשנו אצל ניר צוק לארוחת בוקר ולאחר מכן קפצנו לשוק הפשפשים כדי לרכוש כלי אוכל למסעדת הבית הלונדונית שלה. האמת? היא התמקחה יותר טוב ממני עד שתהיתי מי כאן האגרסיבי – הישראלים או האנגלים? בכמה שקלים כבר היו בידיה צלוחיות זכוכית למאזטים, סכו"ם כסף עם פיתוחים ומגש כסף שווה ביותר. הרגשנו בשלות להגיע למקום הבא, לא לפני שנסענו לאורך החוף ונהנינו מהנוף של הים. הנסיעה הזו מרגשת תמיד גם אותי, אפילו שאני גרה כאן. משהו בפס הכחול הזה באופק מרגיע את הנפש.

שוק האיכרים ביום שישי הוא חגיגה לעיניים ותאווה לחיך. אחרי טעימות של פטל, גבינות וחמוצים, אנחנו מגלות ששתינו אוהבת טעמים חמצמצים וקרסטין אורזת איתה לאנגליה כמה קופסאות של לימון כבוש וזיתים מצוינים. אמר מי שאמר שבלוגרים של אוכל בכל העולם דומים זה לזה – קרסטין צילמה תמונות לפחות כמו שהיא אכלה (ובכל המדיומים הקיימים). שיחה עם דיוויד כהן מה"דנסינג קאמל" וטעימה מהבירה שלו (בסגנון כור ההיתוך המקומי) והכל מסתדר לנו (עוד יותר) טוב.

שיר הלפרן, אחת היזמיות של שוק האיכרים ושל שוק הנמל נפגשת איתנו לשיחה נשית על אוכל, דבקות במטרה והצלחה. בין לבין, אנחנו אוכלות כמה מהמנות הטובות ביותר שאפשר למצוא היום בעיר, ב"טאפאס בשוק". צריך להיות פודי כדי להכיר פודי. כולנו מתענגות על הסלט בכוס של השף ברק אהרוני (מי משיג לי את המתכון לרוטב?), על הארטישוק על הפלנצ'ה, על הפאן טומאט ועל הכרובית, אבל המלכה היא מנת הסשימי טונה עם אבטיח! אין, אין אין דברים כאלה! קינוח גלידה וניל עם ערמונים מסוכרים נפלא בפשטותו ובלי לשים לב, אנחנו כבר למעלה מארבע שעות מפטפטות (טוב, בסדר, ואוכלות). אוטוטו זה נגמר.

השוונץ:

קרסטין וחבריה חוזרים למדינות שלהם, לאחר ימים גדושים בחוויות קולינאריות. מסקרן לדעת מה הם יכתבו עלינו!

בינתיים, אני מצרפת לכם את המתכון הישראלי שאני נתתי להם לדרך.

גבינת לבנה הום-מייד

החומרים

  • 1 ליטר יוגורט 4.5%$ שומן
  • 1 כפית מלח
  • שמן זית ועלי זעתר טריים לתיבול

אופן ההכנה

  1. שימו את היוגורט והמלח בתוך חיתול בד (נקי, ברור!). קשרו את החיתול ותלו אותו מעל הכיור או קערה, כך שיוכל לטפטף. נסו לא לשטוף את הכלים כשהחיתול תלוי בכיור, כדי שללבנה שלכם לא יהיה טעם עדין של… סבון.
  2. אחרי יום או יומיים של טפטופים (תלוי כמה מוצקה אתם אהבים את הלבנה שלכם), הוציאו את הגבינה מהחיתול.
  3. תבלו בשמן זית ובעלי זעתר והגישו עם פיתה וירקות חתוכים. תקבלו לבנה טריה וטעימה כמו שמוצאים רק במחלבה ביתית.

בתאבון!