ראש השנה בסימן קורונה

ראש השנה הוא הזדמנות אמיתית להתחיל מחדש. לקחת את הטוב מהשנה החולפת ולהשאיר מאחור את הפחות טוב. הלוואי שיכולתי להשאיר מאחור את הקורונה אבל היא כנראה פה כדי להישאר גם לשנה הבאה. בינתיים בואו נקווה שנוכל לחגוג את ראש השנה בלי סגר, בחיק המשפחה והאנשים שאנחנו אוהבים.

את ארוחת החג המוצעת לכם פה חגגתי עם נשים אהובות, כי אין כמו להתחיל את השנה בסימן חברות. הצטרפו אלינו לשולחן החג וקבלו השראה וכמובן, שתהיה שנה טובה!

רגע לפני

בחרתי להתחיל את ארוחת ראש השנה עם ורמוט אביב הלבן של עמית טולדו. הורמוט שלו מורכב מיין מזן דבוקי ומפרחי בר שנאספו באביב. לורמוט הכנסתי קוביות קרח כדי לקבל את המשקה האולטימטיבי לקיץ החם והדביק שנשאר פה איתנו לעוד כמה חודשים.

כדי להקל עלינו את ההכנות, אפשר ורצוי להכין חלק מהמנות יום לפני ארוחת החג, כמו המרק והקינוח שיהנו ממנוחה במקרר והגשה למחרת.

מנה ראשונה

מרק סלק קר
מה שסבתות שלנו קראו בשם חמיצה או בורשט קר. מסתבר שלא נס ליחו והוא מתאים ביותר לזמנים האלה, כשעדיין חם אבל יש סימנים של סתיו.

8- 10 מנות

החומרים

  • 4 סלקים טריים בגודל בינוני
  • 1 בצל קלוף
  • צרור קטן של פטרוזיליה
  • 2 ליטר מים
  • 1 כף סוכר
  • מיץ מ-1 לימון
  • מלח

להגשה:

  • שמנת חמוצה (אפשר גם יוגורט אם אתם מעדיפים)
  • עלי שמיר

אופן ההכנה

  1. קלפו את הסלקים. ממליצה לעשות זאת עם כפפות כדי לא להשאיר סימנים אחריכם.
  2. שימו בסיר את הסלקים, הבצל, הפטרוזיליה והמים, הניחו על אש בינונית והביאו לרתיחה.
  3. הנמיכו את האש לקטנה ובשלו כשעתיים עד שהסלקים רכים.
  4. הוציאו את הבצל והפטרוזיליה מהסיר וצננו לטמפרטורת החדר.
  5. עם בלנדר מוט רסקו את הסלקים לגמרי והוסיפו את הסוכר, מיץ הלימון והמלח.
  6. טעמו את המרק ותקנו את התיבול לפי הטעם.
  7. צננו את המרק ללילה במקרר.
  8. בערב החג מזגו את המרק לקעריות, הניחו כף שמנת חמוצה וקשטו בעלי שמיר.

מנת ביניים

ירקות צלויים בתנור ברוטב טחינה-דבש

תשמעו, מדובר בלא פחות מהברקה. מנה צבעונית, יפהפיה ובריאה של ירקות צלויים בתנור, עם רוטב מתקתק של טחינה ודבש ותבלינים שמרמזים על החורף המתקרב. אם רוצים שתהיה טבעונית, אפשר להחליף את הדבש בסילאן. וכן, התפוח מפתיע פה, אל תוותרו עליו!

4-6 מנות

החומרים

  • 2 גזרים גדולים
  • 2-3 בטטות (השתמשתי בבטטה כתומה ולבנה, אפשר בכיף גם סגולה)
  • 2 תפוחי גרני סמיט
  • 4 כפות שמן זית
  • 1 כף דבש
  • 1/2 כפית קינמון
  • 1/8 כפית אגוז מוסקט מגורר
  • 1/8 ציפורן טחון
  • 1/2 כפית ג'ינג'ר טרי מגורד
  • 1/2 כף עלי טימין טריים
  • 1/2 כפית מלח
  • 1/2 כפית פלפל שחור גרוס

לרוטב

  • 1/2 כוס טחינה
  • 1/3 כוס מים
  • 1 כף דבש
  • 1 כפית חומץ (תפוחים או בן יין לבן)
  • 1/4 כפית קינמון
  • קורט אגוז מוסקט מגורר
  • 1/2 כפית מלח

לקישוט: עלי מיקרו – לתוספת צבע ועוד טיפה טעם. אני אוהבת את הרוקט, אבל בחרו מה שאתם אוהבים.

אופן ההכנה

  1. קלפו את הירקות וחותכים אותם לפיסות בגודל דומה (נגיד גודל אצבע).
  2. בקערה ערבבו שמן זית, דבש וכל התבלינים.
  3. הכניסו את הירקות לקערה וערבבו עד לציפוי שלהם.
  4. העבירו את הירקות לתבנית עם נייר אפיה והכניסו ללא כיסוי לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-45 דקות, עד שהם מתרככים במבחן המזלג.
  5. ערבבו בינתיים בקערית את כל חומרי הרוטב.
  6. זרזפו את הרוטב מעל הירקות והניחו על השולחן את מה שנשאר, כדי שאפשר יהיה לטבול עוד.
  7. קשטו בעלי המיקרו והגישו.

את הירקות הצלויים ליווינו עם יין אדום – "יונתן" קברנה סוביניון / שיראז 2019 של יקב רקנאטי. היין נותן תחושת עושר של טעמים ויחד עם זאת, קלילות של יין שמתאים גם לקיץ הישראלי המיוזע. מחיר מומלץ לצרכן: 35 ש"ח בלבד. אחלה דיל.

מנה עיקרית

פילה לברק ברוטב כוסברה ואורז עגול מלא עם עשבי תיבול ולימון

חיפשתי מנה עיקרית טעימה אבל לא כבדה מדי. סוג של "להיות עם ולהרגיש בלי". גם ככה בסוף יוצאים מפוצצים מהארוחה, אז למה לא להקליל? תשמעו, האורז המלא העגול הוא שיחוק; גם בריא וגם עדין, עם טעמים אגוזיים ששידכתי להם הרבה עשבי תיבול ולימון.

6 מנות

החומרים

לאורז

  • 1 כף שמן
  • 1 בצל יבש קטן קצוץ
  • 1 כוס אורז עגול מלא
  • 1 כפית מלח
  • 2.5 כוסות מים
  • 3 גבעולי בצל ירוק
  • צרור פטרוזיליה קטן
  • 1/2 לימון קצוף על קליפתו
  • 1/4 פלפל צ'ילי קצוץ (אפשר יותר אם אוהבים)
  • 1 כף שמן זית
  • 1 כפית מלח
  • 1/2 כפית סומאק

לדג

  • 2 כפות שמן זית
  • 50 גרם עלי כוסברה
  • 4 שיני שום
  • 6 פילטים של לברק
  • פרוסות לימון
  • מלח ופלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

  1. מתחילים באורז – לסיר על אש בינונית מוזגים שמן ואת הבצל הקצוץ ומערבבים עד לשקיפות.
  2. מוסיפים את האורז והמלח ומערבבים עד לציפוי של הגרגרים.
  3. מוסיפים את המים, מערבבים ומכסים. מבשלים על אש נמוכה עד שהאורז מוכן או שכל המים מתאדים.
  4. בינתיים קוצצים את עשבי התיבול, הלימון, הצ'ילי ומתבלים.
  5. כשהאורז מוכן ואין מים בסיר, מוסיפים את עשבי התיבול ומערבבים. מכסים במכסה ונותנים לאורז לספוג את הטעמים והארומות.
  6. בבלנדר קטן טוחנים שמן זית, כוסברה ושום.
  7. מניחים את הפילטים על נייר אפיה בתבנית ומורחים מעל את רוטב הכוסברה.
  8. מניחים את פרוסות הלימון ומתבלים במלח ובפלפל.
  9. מכניסים את התבנית לתנור שחומם ל-180 מעלות לכ-7 דקות, מוציאים ומגישים עם האורז.

את הדג השלים לנו יין לבן מעולה של יקב אחת, רוסאן ויונייה 2018. כל אחד מזני היין ייושן בנפרד ולבסוף הם התמזגו ליין נפלא ומרענן. חתומה על היין הזה הייננית ניצן סברסקי (היא "האחת"). מחיר לצרכן 120 ש"ח.

קינוח

מעדן ליים

למתוקים יש לנו קיבה נפרדת, נכון? לסיום הארוחה אני ממליצה לכם להכין את המעדן המעודן הזה בטעמים חמצמצים של ליים, שזו בדיוק העונה שלו. מתכון קל להכנה שאפשר להכין מראש, שזה שיחוק בערב החג.

6-8 מנות

החומרים

  • 1 צנצנת (340 גרם) חלב מרוכז וממותק
  • 2 שמנת מתוקה (250 מ"ל כל אחת)
  • קליפת ליים מגוררת מכ-8 פירות (הכי טוב עם מיקרופליין)
  • 3/4 כוס מיץ ליים (מאותם 8 פירות)

לקישוט: דובדבני אמרנה או ענבים שחורים

אופן ההכנה

  1.  ערבלו בקערת מיקסר את החלב מהרוכז והשמנת המתוקה לקצפת סמיכה.
  2. הוסיפו מחצית מקליפת הליים המגורדת ואת המיץ כולו והמשיכו לערבל עד לתערובת אחידה.
  3. חלקו את הקינוח בין קעריות הגשה, כסו בניילון נצמד והעבירו למקרר ללילה.
  4. פזרו מעט מקליפת הליים שנותרה מעל הקינוח וקשטו כל קינוח בדובדבן אמרנה או בענב שחור.

בתיאבון ושנה טעימה!

מי לא אוהב שניצל?

שניצל
מממ…
קראנצ'י מבחוץ.
טעים מבפנים.
אין מי שלא אוהב אותם.
למעשה, אחד המתכונים הראשונים שנתתי בבלוג היה המתכון האולטימטיבי שלי לשניצל עוף. מסתבר ששניצל יכול להיות מעולה גם עם ירק, כמו למשל החציל.

יש בשוק כמה סוגים של חציל,  אבל אם תשאלו אותי, הזן המצטיין לשניצל חציל הוא Rosa Biance, אותו חציל עגלגל ממוצא איטלקי, לא גדול במיוחד, שנראה כמו יצירת אמנות בצבעי סגול-לבן. החציל הזה בעל מעט גרעינים ולכן אינו מריר, אפילו כמעט מתקתק, ולכן אין צורך להמליח אותו לפני שמבשלים. חוץ מזה שהצורה העגלגלה הופכת את השניצל הזה לאחיד מבחינת המראה והמרקם שלו נשאר מוצק.

אני מחבבת ביותר חצילים ונתתי כבר כמה מתכונים איתם: בייבי חצילים מתובלים אפויים, מרק מחית חצילים, קארי חצילים הודי. חוץ מזה החציל ידוע כמוריד לחץ דם, יש בו שפע של ויטמינים ומינרלים וגם סיבים תזונתיים.

בגלל שטיגון הוא אחת המלאכות המאוסות עלי (אם כי מייצרות מאכלים טעימים, אני מודה) הכנתי את שניצל החציל בתנור. המתכון הזה הוא מינימום עבודה, מקסימום טעם. למרות לחציל יש את המוניטין של ירק שאהוב רק על מבוגרים, תתפלאו לראות את הילדים רצים לגנוב פרוסה ישר מהתבנית.

יש פה מתכון ואז אחריו, מתכון המשך. שניים במחיר אחד.

שניצל חציל

החומרים

  • 4 חצילים מסוג Rosa Bianca
  • 2 ביצים
  • 1 כוס פירורי לחם
  • צרור קטן של פרוזיליה קצוצה
  • מלח, פלפל שחור גרוס
  • שמן

אופן ההכנה

  1. שטפו את החצילים ונגבו אותם. חתכו את הקצה עם העלים וחתכו את הירק שנשאר לפרוסות בעובי של כ-1 ס"מ.
  2. טרפו את הביצים בקערה אחת וערבבו את פירורי לחם עם הפטרוזיליה בצלחת אחרת.
  3. הכניסו פרוסות חציל לקערה עם הביצים הטרופות ואז העבירו לצלחת עם פירורי הלחם. הצמידו עם היד את פירורי הלחם לחציל ואז נערו מהעודפים.
  4. הניחו את פרוסות החציל בתבנית מצופה נייר אפיה והכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-40 דקות עד שהן זהובות.
  5. הוציאו מהתנור ואם הספקתם, לפני שהוא ייגמר ישר מהתבנית, הגישו את שניצל החציל עם יוגורט או טחינה.

לא חובה, אבל אפשר להמשיך הלאה:

חצילים אפויים ברוטב עגבניות

ערבבו בקערית 200 מ"ל עגבניות מרוסקות (1/2 פחית), 2 כפות רסק עגבניות, 1 כוס מים, 4 שיני שום קצוצות, 1/2 כפית אורגנו מיובש ומעט מלח. סדרו את פרוסות החציל בשכבות בתבנית ושפכו מתערובת העגבניות על כל שכבה ושכבה. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-30 דקות. העניין הזה ממכר.

בתיאבון!

שומר ים תיכוני

החיים מעיפים אותי מקצה עולם ועד קצהו, אלא שלכיוון אחד נדמה שאני לא מצליחה להגיע וזה הבלוג שלי. מחסום כתיבה? תחושת עייפות? מיצוי? לא בטוח. כי אם תציצו בעמוד האינסטגרם שלי (@hagargerant – אתם עוד לא עוקבים שלי?) תראו שהחגיגה ממש לא נגמרה. מבשלת, מצלמת, מעלה וחוזר חלילה.

הזמן, רבותיי וגבירותיי, הזמן הוא החוליה החלשה. משתדלת, מבטיחה לעצמי הבטחות, עושה עם עצמי תנאים אבל לא מגיעה לכתוב. בחיי, זה לא אתם, זו אני.

הפוסט הזה הוא סוג של ניסיון לחזור לתלם. כמה דברים גרמו לו להיכתב. אולי היתה זה הקפיצה הקטנה שעשיתי לפריז אהובתי ואולי הביקור בתערוכת היין סומליה. שניהם החזירו לי את הדגדוג ההוא לחזור למוטב. להמשיך ולהביא לכם למטבח ריחות וטעמים. לספר סיפורים, להעלות על הכתב מתכונים שווים במיוחד ששווה לנסות (ולהצליח).

שומר הוא ירק שלא גדלתי עליו אבל בהחלט התאהבתי. הוא ירק סופר-בריא, העשיר בסיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים ובעל השפעות חיוביות על המערכת החיסונית. סלט שומר עם שמן זית ולימון הוא אחד המרעננים (נסו להוסיף גם גילוחי פרמזן ובכלל שדרגתם את הסלט). יש לשומר טעם אניסי עדין שוהפך למתקתק בבישול. בבלוג שלי תמצאו עוד מתכונים לשומר: שומר צלוי בדבש ו-ריזוטו וודקה ושומר.

שמרתי לי את המתכון הזה כבר מזמן לימים קשים. מדובר באחד ה-מתכונים לטעמי. כמה שנראה פשוט, ככה מקורי, טעים ומעניין. שומר שנצלה ואז מבושל ברוטב עגבניות, טעמים ים-תיכוניים של אורגנו, שמן זית וזיתים, לאכול כך או כרוטב לפסטה. לגמרי טבעוני.

שומר ברוטב עגבניות וזיתים

4- 6 מנות

החומרים

  • 2 ראשי שומר בינוניים (500-600 גרם)
  • 1 כף שמן זית
  • 1/2 בצל גדול, פרוס דק
  • 1 שן שום כתושות
  • 1 עלה דפנה
  • 1/4 כוס יין לבן
  • 200 מ"ל עגבניות חתוכות לקוביות (לגמרי סבבה הפעם להשתמש בפחית שימורים)
  • 1/2 כפית אורגנו (מיובש או טרי)
  • מלח, פלפל שחור
  • 1/4 כוס זיתי קלמטה שלמים

אופן ההכנה

  1. חתכו את הבסיס של שומרים והיפטרו מהחלק העצי בתחתית ומהאצבעות בחלקו העליון. את עלעלי השומר דווקא תשאירו, הן נותנות יופי של טעם.
  2. פרסו את השומר לפרוסות עבות.
  3. מזגו לסיר את השמן, הוסיפו בצל ושום, הורידו את האש לקטנה וכסו את הסיר לכ-10 דקות עד שהם יתרככו.
  4. פתחו את מכסה הסיר, הגבירו את האש לבינונית והוסיפו את השומר (כולל העלים) ואת עלה הדפנה. בשלו כ-10 דקות נוספות, תוך כדי ערבוב, עד שהשומר מתחיל להזהיב.
  5. שפכו את היין לסיר ותנו לו להצטמצם כמה דקות.
  6. הוסיפו את העגבניות המרוסקות, האורגנו, המלח והפלפל השחור. ערבבו ובשלו את תערובת השומר עוד כ-20 דקות על אש קטנה בכיסוי חלקי, עד שהשומרים רכים בנעיצת מזלג. אם הם עוד קשים, המשיכו לבשל עוד כמה דקות לפי הצורך.
  7. הוסיפו את הזיתים לתבשיל, ערבבו והגישו.

בתיאבון!

השוונץ:

את הצלחת היפהפה קניתי בפריז ואגב עיר האורות, המלצה חמה: כשכל עניין הקורונה יירגע, הזמינו לעצמכם מקום במסעדת Semilla. בקשו לשבת על הבר ממש מול המטבח. חוויה של טעמים ממסעדת עילית, אווירה חופשית של מסעדה מודרנית ומופת להתנהגות שקטה במטבח. תענוג!

יוון של קורפו

החגים קראו לנו לצאת מהארץ, בעיקר אלה שיצרו גשרים על גשרים בימי העבודה, כמו השנה. ליוון אנחנו מתגעגעים כרונית ולמרות שתכננו לנסוע לכל מיני מקומות אחרים, בסוף הגענו לקורפו.

האי הצפוני הזה הוא ירוק ופורח ומסביבו הים בכחול-טורקיז-שקוף שאי אפשר להפסיק לעצור את הרכב כדי לצלם אותו. הבתים בו בצבעי ורוד-כתום עם קשתות בנויות, זכר לכובשים הרבים שהיו באי: יוונים, איטלקים, גרמנים, טורקים.

כל האי הוא בעצם כפר אחד גדול, אבל בכל זאת כדאי להגיע לקורפו טאון (קרקירה) ולהלך בסמטאות היפות, לבקר בשוק הקטן כדי לראות מיליון סוגי שעועיות ולקנות אורגנו בכלום כסף, להציץ בבית הכנסת שעדיין עומד שם, זכר לימים אחרים, לטייל בשטח המצודה ולשבת בכיכר היפה כדי לשתות איזה קוקטייל. יש משהו רגוע בעיר הקטנה הזו.

חוץ מזה מומלץ להגיע לארמון היפהפה של סיסי קיסרית אוסטריה, שבחרה באי כאתר הנופש שלה. הארמון פתוח למבקרים וניתן לראות בו תמונות וחפצים תקופתיים. נעים להתהלך בגן של הארמון ולקנא בה שהיה לה נדל"ן כל כך משובח, טעם טוב והרבה כסף.

וכמובן חובה לחפש את החופים הנסתרים והשלווים, חוליים או סלעיים, מה שבטוח הוא הים היפהפה והצלול. בכל חוף שהגענו היתה אפשרות לזוז הצידה מהקהל הנופש ולמצוא את החוף הפרטי שלנו. ומנגד, להעפיל אל פסגת הר Pantokrator הגבוה ביותר בקורפו כדי לנשום אוויר פסגות ולצפות אל היבשת היוונית והאלבנית.

גם הקולינריה הקורפואית הושפעה מהעקבות שהותירו בה כובשיה, במיוחד הם גאים בתרבות הוונציאנית לצד היוונית. חומרי הגלם דומים לאלה שבכל יוון או בכלל במזרח התיכון, אבל השימוש מעט שונה. כמקום שנהנה ממשקעים רבים באופן יחסי, שכיחים בקורפו תבשילים של בשר או דגים.

אז מה אכלנו שם? כל ארוחה נפתחה במגוון של סלטים: צזיקי, חצילים, טרמסלטה (איקרה) וכמובן סלט יווני עם פטה משובחת. והיתה עוד מנת פתיחה שפגשנו בקורפו ולא הכרתי ממקומות אחרים ביוון – ירקות ירוקים מלאי טעם שבושלו בעגבניות. אנחנו התאהבנו בטעם ובפשטות, אז למה לא לנסות גם בבית?

ציגרלי (Tsigarelli)

מאזט יווני, אפילו טבעוני, שדורש לחם לספוג את כל הרוטב הנהדר.

  • 1/2 ק"ג ירוקים כמו תרד מנגולד, קייל או חרדל, גבעולים ועלים – זה מתחיל הרבה ונגמר מעט
  • 1/3 כוס שמן זית
  • 1 כרישה פרוסה דק
  • 3 בצלים ירוקים פרוסים דק
  • 2 שיני שום קצוצות גס
  • 1/2 כפית צ'ילי פלייקס
  • 1 עגבניה גדולה חתוכה לקוביות
  • 1/2 כוס פטרוזיליה
  • 1/2 כוס ארוגולה
  • מלח, פלפל שחור גרוס

להגשה:

  • 1 לימון חתוך לרבעים

אופן ההכנה

  1. הפרידו בין העלים והגבעולים של הירוקים. את הגבעולים קצצו דק ואת העלים קצצו גס.
  2. מזגו את השמן למחבת, הוסיפו כרישה ובצל ירוק ובשלו על אש בינונית עד שהם רכים (כ-5 דקות).
  3. תבלו בצ'ילי פלייקס ובשום וערבבו.
  4. הוסיפו את גבעולי הירוקים הקצוצים ואת העגבניה, ערבבו ובשלו כ-2 דקות נוספות.
  5. הוסיפו את עלי הירוקים הקצוצים ובשלו הכל יחד עד שכל המרכיבים רכים, כ-10 דקות.
  6. הוסיפו פטרוזיליה וארוגולה ותבלו במלח ופלפל שחור לפי הטעם. בשלו עוד כ-5 דקות יחד.
  7. הורידו מהאש והגישו עם רבעי לימון ולחם לספוג את הרוטב.

בתיאבון! ו… סעו ליוון. יש עוד הרבה מה לגלות בה.

אהבה של אמצע השבוע

כידוע, וולנטיינ'ס דיי חל ב-14 בפברואר וחוגגים אותו גם בישראל, אפילו שמדובר בחג נוצרי ויש הטוענים שהוד קדושתו היה בכלל שונא יהודים. אני חוששת שהמועד הזה מזוהה יותר מכל עם סממנים צרכניים-מסחריים (לבבות, ורדים ושוקולד) וככה נכנס לכולנו בדלת האחורית, ללא קשר לאמונה. מבחינתי למה לא לברך על עוד סיבה להגיד "אני אוהב/ת אותך"?

כל השבוע אנו רצים ממשימה אחת למטלה אחרת וכשמגיע הערב אנחנו מתמוטטים. בואו ניכנס למצב רוח רומנטי לקראת יום רביעי השבוע, עם שניים-שלושה מתכונים למנות קלות ומהירות להכנה. זכרו שחלק מהכיף הוא גם להכין יחד את הארוחה.

לערב חגיגי כזה התאמתי למנות יין שמתאים להן בול בפוני, אבל לא כאלה שצריך משכנתא בשבילם.  בשיתוף פעולה עם יקב יכרמל, בחרתי יינות מסדרת Selected, סדרה וותיקה, מוכרת ואהובה כבר קרוב ל-40 שנה, הנמכרת גם בסופרמרקטים במחירים הכי נוחים שיש (כולם ב-25 ש"ח בלבד לצרכן!). בסדרת Selected תמצאו כמה וכמה יינות טובים, כולם מוכנים לשתיה ומתאימים לארוחת ערב של אמצע השבוע, מתוכם בחרתי שניים נהדרים לארוחת האוהבים שלנו, כאלה אפילו עם פקק הברגה קל לפתיחה. לא צריך הרבה לחשוב – הגידו כן!

קציצות סלמון

4 מנות

החומרים

  • 450 גרם פילה סלמון ללא עור
  • 50 גרם חמאה
  • 2 שיני שום קצוות
  • 5 כפות פירורי לחם
  • 1 ביצה
  • 2 כפיות חרדל
  • 2 כפות מיץ לימון
  • עלים מ-2 ענפי בזיליקום
  • 1 בצל ירוק (כולו)
  • מלח, פלפל שחור, קורט צ'ילי פלייקס
  • לטיגון: 3-4 כפות שמן זית
  • להגשה: מיונז איכותי וממרח לימונים כבושים

אופן ההכנה

  1. הכניסו את כל החומרים פרט לשמן הזית למעבד מזון עם להב מתכת וערבבו למחית אחידה (לא יותר מדי).
  2. צרו קציצות בינוניות מהתערובת וטגנו במחבת עם שמן זית, 3-4 דקות מכל צד.
  3. הגישו את הקציצות עם מיונז מעורבב עם ממרח לימונים כבושים (עדיף כזה שהכנתם בעצמכם, אפשר רק עם מיונז אם אין בכלל).

לצד קציצות הסלמון הגישו כרוב ניצנים, שכעת זו העונה שלו. מעט מדי כבוד נותנים לירק הזה לדעתי ורובנו מכירים אותו קפוא בלבד. קפצו על ההזדמנות ללכת לחנות הירקות הקרובה למקום מגוריכם ולהכיר ירק מטריף בטעמו כשהוא טרי.

כרוב ניצנים צלוי בתנור

החומרים

  • כרובי ניצנים
  • שמן זית
  • מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה

  1. הורידו בזהירות מעט מהחלק העצי התחתון של כרובי ניצנים וחצו אותם.
  2. הניחו בתבנית מצופה נייר אפיה בשכבה אחת.
  3. מזגו מעל שמן זית, מלח ופלפל שחור והכניסו לתנור שחומם ל-200 מעלות לכ-15 דקות, עד שננעץ מזלג בקלות בירק.
  4. הוציאו מהתנור והניחו על צלחת הגשה.
  5. פזרו מעל לפי הטעם: גרידת לימון, פרוסות שקדים מטוגנות קלות, פרוסות שום או חלמון ביצה כבוש (שהכנתם לפי המתכון מהבלוג)

את הקציצות הורדרדות ילווה, איך לא, יין ורוד. רוזה Selected של יקבי כרמל הוא יין סמוק חצי יבש, קליל, רענן וארומטי, שהופק מענבי זינפנדל. תשמעו, תענוג!

לקינוח אני מגישה לכם טירמיסו תותים עם טוויסט אלכוהולי, כזה מושחת וטעים לערב הרומנטי שלכם. התחילו את ההכנות לארוחת הערב דווקא בקינוח ועד שתגמרו להכין ולאכול את המנה העיקרית, הוא יתייצב במקרר ויהיה מוכן.

הפעם היין מופיע כבר במתכון וכמו שאומרים, יין שמופיע במערכה הראשונה וגו'. מוסקטו מסדרת Selected של יקבי כרמל הוא יין לבן קל המופק מענבי אלכסנדרוני, מתקתק ומוגז בעדינות, בעל אחוז אלכוהול נמוך (5.5%). מבטיחה לכם שלא תוכלו להפסיק לשתות אותו הרבה אחרי שהאוכל ייגמר.

טירמיסו תותים

החומרים לתבנית 15X20 ס"מ

  • 500 גרם תותים
  • 5 כפות סוכר
  • 1 כפית תמצית וניל
  • 250 גרם מסקרפונה
  • 250 גרם שמנת מתוקה
  • 200 גרם בישקוטי
  • 100 מ"ל יין קינוח מתוק (מוסקטו)
  • לקישוט: אבקת סוכר

אופן ההכנה

  1. רסקו בבלנדר יד מחצית מהתותים, עם 2 כפות סוכר ותמצית וניל.
  2. חצו את יתרת התותים לאורכם.
  3. במיקסר ערבלו מסקרפונה ושמנת מתוקה לקצפת מאוד יציבה. הוסיפו עוד 3 כפות סוכר והפסיקו את ההקפצה.
  4. הכינו צלחת רחבה ועמוקה עם היין והתחילו לסדר בתבנית: ראשית טבלו בישקוטים ביין והניחו בתחתית, אח"כ הניחו עם כף מחצית מכמות התותים המרוסקים ואז מרחו על הכל מחצית מקצפת המסקרפונה. הכינו שכבה שניה: בישקוטים, תותים, קצפת.
  5. לסיום הניחו יפה מעל את חצאי התותים שנותרו.
  6. הכניסו למקרר לפחות לשעתיים. הגישו עם אבקת סוכר מעל ומוסקטו ליד.

בתיאבון והרבה לבבות!

 

 

 

 

תודה על השעועית

אתם יודעים שיש לי חיבה אנתרופולוגית לכל מיני מאכלים הקשורים במסורות קולינריות, גם אם הן אינן שלנו. את ארוחת חג ההודיה, אשר נחגג ממש היום, כבר תיעדתי בעבר – עם תרנגול הודו מרשים ובטטות עם מרשמלו (כל המתכונים בפוסט הזה). מסתבר שזה לא הכל.

מאפה שעועית הוא תוספת מסורתית בחג ההודיה. מסתבר שהוא הומצא לראשונה במטבחי חברת קמפבל ב-1955, כדי לקדם את מרק הפטריות שלה, אשר נותן למאפה מרקם קרמי קטיפתי.

לכאורה מדובר במנה עם מרכיבים מעטים: שעועית ירוקה, פטריות, בצל מטוגן, אבל למרות שמדובר במנה קלה להכנה, במתכונים רבים תמצאו עד היום את קופסת המרק המפורסמת ולצידה את צנצנת הבצל המטוגן המוכן.

דווקא מתאים לי לפרק את המרכיבים ולהתחיל מההתחלה, אבל הפעם החלטתי להיצמד למסורת עם חלק מהמרכיבים המוכנים מראש. כי אם כבר קומפורט פוד אמריקאי, אז (כמעט) עד הסוף בקומפורט.

השתמשתי בשעועית ירוקה טריה, אבל אפשר בהחלט להיעזר בשעועית קפואה – כי הרי רוב השנה קל לנו למצוא אותה כך ואין צורך להפשיר אותה מראש או לבשל. והבצל המטוגן – תשמעו, הרבה זמן תהיתי מה לעשות עם הבצל המטוגן המוכן שקניתי באיקיאה, חוץ מתיבול לאורז. יצא פצצה! אפשר כמובן להשתמש בשעועית ירוקה טריה שבישלתם ובבצלי שאלוטס שטיגנתם.

אם אהבתם את המק אנד צ'יז (אחד הפוסטים הכי נצפים בבלוג), היכונו לעוד מנה ממכרת. כי בשמל באוכל נותן את אותה התחושה של להתכרבל בשמיכה בחורף כשיורד גשם בחוץ. מבינים אותי, נכון?

מאפה שעועית ירוקה לחג ההודיה

החומרים

  • 1 כף שמן תירס/חמניות
  • 1 בצל בינוני-קטן קצוץ דק
  • 1 שן שום קצוצה דק
  • 200 גרם פטריות שמפיניון, פרוסות
  • 45 גרם חמאה
  • 3 כפות קמח לבן
  • 1 קופסה שמנת לבישול 15% שומן
  • 1 כוס מים
  • 120 גרם גבינת צ'דר מגוררת
  • 1 כפית סויה
  • מלח, פלפל שחור
  • 400 גרם שעועית ירוקה
  • 50 גרם בצל מטוגן מוכן

אופן ההכנה

  1. טגנו בצל קצוץ בכף שמן במחבת על אש בינונית, עד לשקיפות.
  2. הוסיפו למחבת פטריות ושום, ערבבו וטגנו עוד 3-4 דקות יחד. העבירו את תערובת הפטריות לקערה.
  3. באותה המחבת המיסו מחאה והוסיפו לה קמח. ערבבו היטב עד לתערובת זהובה, מבלי שתידבק לתחתית או תישרף, כ-2 דקות.
  4. הוסיפו שמנת לבישול ומים וטרפו היטב עד שאין גושים. הוסיפו את רוטב הסויה ואת הגבינה המגוררת וערבבו עד שהיא נמסה.
  5. החזירו למחבת את תערובת הפטריות ותבלו במלח ופלפל שחור.
  6. אם אתם משתמשים בשעועית ירוקה טריה הכניסו אותה למים רותחים ל-2 דקות וסננו. אם אתם משתמשים בשעועית קפואה, אין צורך בבישול מוקדם.
  7. הוסיפו למחבת גם את השעועית הירוקה וערבבו עד לתערובת אחידה.
  8. העבירו את תכולת המחבת לתבנית אפיה ופזרו מעל בצל מטוגן.
  9. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות ל-20-25 דקות, עד שהמאפה משחים.

בתיאבון!

השוונץ:

היום נפתחת בבית האמנים בת"א תערוכה בשם "שרשרת המזון" של האמן איתמר גלבוע. בשנת 2008, עם המעבר של איתמר מתל אביב לאמסטרדם, הוא החליט להתחיל לרשום את כל מה שהוא אוכל. אבל ה- כ- ל. בתערוכה הוא מציג את הפריטים שהוא אכל במשך שנה, שנוצקו לפסלים לבנים ללא סימני היכר מזהים, פרט לצורתם החיצונית. התוצאה חייבת להיות מרשימה!

צלי מיסיסיפי עושה עלייה

אם תיכנסו לרשת ותחפשו מתכון לצלי, בסבירות גבוהה תגיעו לתוצאה "צלי מיסיסיפי" (Mississippi Roast). הטירוף שהמנה הזו עשתה – מיליון אנשים ששיתפו בבלוגים, פייסבוק, פינטרסט וטוויטר. מתכון פשוט אבל מנצח, אין בו הרבה מרכיבים – צלי בשר, פפרונצ'יני ותבלינים. אה, כן, חמאה – והרבה.

המקור של הצלי הזה אכן במיסיסיפי והוא שייך לבחורה בשם רובין צ'פמן, שמכינה אותו כבר שנים למשפחה שלה. לאחר שפרסמה אותו בספר הבישול של הקהילה אליה היא שייכת, הוא התפרסם בכל אמריקה והפך לשגעון ממש. "הצלי הכי טעים בעולם", זה הכינוי לו הוא זכה, בין היתר.

אין יותר אמריקאי מהצלי הזה – המתכון עושה שימוש בשתי תערובות תיבול מקופסה: au jus gravy mix ו- Hidden Valley Ranch dressing mix. מלחים, מונסודיום גלוטומט, טעמים מלאכותיים, צבעי מאכל ומה לא. סאם סיפטון מהניו יורק טיימס הכין את הצלי הזה ונתן אלטרנטיבה לתערובות המוכנות. הוא גם הוריד את כמות החמאה בו והשתמש במיונז כתחליף.

החלטתי ללכת בעקבותיו של סיפטון ולחפש אפשרויות בריאות יותר לתערובות המוכנות ולחמאה. חיפשתי ברשת מה מכילה תערובת התיבול וגיליתי פטרוזיליה, שמיר, טימין, שום, בצל, עירית, מלח ופלפל שחור. אוקיי, זה קל להחליף. את רוטב הבשר החלפתי בציר בקר שהכנתי מראש ואת החמאה בשמן זית (אני לא כל כך אוהבת את הטעם של מיונז בבישול). כל הטוב הזה נכנס אצלי לסיר הברזל (Dutch Oven) במקום ה-Slow Cooker של רובין צ'פמן.

לצלי במתכון המקורי מתלווים פפרונצ'יני, פלפלונים ירקרקים כבושים, עם מתיקות וחריפות עדינות. הם מעניקים לצלי את הטוויסט והעקצוץ הרצויים. בארה"ב הם נקראים Greek Golden Pepperoncini ונמכרים בצנצנות. חיפשתי הרבה אלטרנטיבות מקומיות והחלטתי שהכי קרוב יהיו הפפדיו (peppadew) – פלפלונים כבושים, דווקא אדומים, שמקורם בדרום אפריקה והם נמכרים בצנצנות או במשקל במעדניות. הם טיפונת חריפים והרבה מתוקים ונהדר למלא אותם בגבינות (בלי קשר).

אחרי 3 שעות בתנור יצא אחלה צלי לחג השני של פסח. מתפרק לגמרי, כמעט נמס בפה. והפלפלונים נתנו לו אכן את החריפות-מתיקות שהיו אמורים לתת. מתכון קל להכנה והטריק הזה שמכניסים לתנור ושוכחים עד שהוא מוכן הוא הצלה למארחים.

אני מצ'פרת אתכם גם בתוספת לבשר, כי הרי חייבים לשים את הרוטב הנהדר של הצלי על פחמימה שתספוג את העושר הנהדר הזה. פירה כרובית נפלא שהוא כוכב בפני עצמו. הכינו את הצלי ופירה הכרובית ולא יפסיקו לבקש מכם את המתכונים.

צלי מיסיסיפי (צלי בקר עם פלפלונים כבושים)

החומרים

  • 1.5-2 ק"ג אונטריב (chuck), שהוצאתם מהמקרר כשעה לפני ההכנה, כדי שיהיה בטמפרטורת החדר. מומלץ שהצלי יהיה קשור, כדי שלא יאבד את הצורה בזמן הצליה בתנור.
  • 1 כף קמח לבן (בפסח קורנפלור או קמח תפוחי אדמה יעשו את העבודה)
  • מלח, פלפל שחור
  • 10 פלפלוני פפדיו ועוד 2-3 לקישוט
  • 1 כוס ציר בקר
  • 5 כפות שמן זית

לתערובת התיבול:

  • 2 כפות פטרוזיליה, קצוצה
  • 1 כף טימין, קצוץ
  • 1 כף עירית, קצוצה
  • 2 שיני שום, קצוצות (עכשיו יש שום ירוק, שווה להשתמש בו)
  • 1 בצל שאלוט, קצוץ
  • מלח, פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

  1. המליחו ופלפלו את הצלי וקמחו אותו מכל הצדדים. נערו את השאריות.
  2. בסיר ברזל שניתן להכניס לתנור שימו 2 כפות שמן זית וטגנו את הצלי על אש גבוהה מכל הצדדים. הורידו מהאש.
  3. ערבבו את כל חומרי תערובת התיבול ושפכו מעל הצלי. הוסיפו את הפלפלונים, מזגו את שארית שמן הזית ושפכו את ציר הבקר.
  4. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-150 מעלות ל-3-4 שעות – הבשר צריך להיות מאוד רך ומתפרק.

פירה כרובית

החומרים

  • 1 ראש כרובית
  • 2 תפוחי אדמה בינוניים
  • 2 שיני שום (עכשיו, שום ירוק טרי ונפלא)
  • 1/4 כוס שמן זית
  • מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה

  1. בשלו את הכרובית ותפוח האדמה עד שהם מתרככים. סננו את המים.
  2. רסקו עם בלנדר-מוט את הכרובית ותפוח האדמה, הוסיפו גם שום ושמן זית, במזיגה איטית, עד שהתערובת הופכת לקרמית.
  3. תבלו במלח ופלפל שחור.
  4. הגישו את הפירה עם הצלי והפלפלונים ומעל הכל מעט מהרוטב הנהדר של הצלי.

בתיאבון וחג שמח!

השוונץ:

על מועדון היין דיוויין כבר כתבתי פה בעבר. עכשיו הנשים מאחורי דיוויין משיקות סדרת יינות חדשה, שנעשתה בשיתוף עם יקבי בוטיק ישראלים, תחת שם המותג שלהן. את היין הראשון בסדרה הן יצרו עם יקב יפו, בלנד אדום, דיוויין קברנה סוביניון-מרלו 2013. היין הזה התחבר בטבעיות לצלי שהכנתי ועושר הניחוחות והטעמים שלו השלים את המנה ליצירה קולינרית מושלמת. חייבת לתת פה קרדיט נוסף לאמנית דפנה אלון, שציירה את התוית היפהפה של היין.

תודה לאנשי סוד הבשר שנתנו לי לנסות את הבשר היוצא-מן-הכלל שלהם. כל חלקי הבשר מגיעים ארוזים בנתחים הרצויים וברמת אסתטיות גבוהה, שעושה חשק לבשל. בימים האלה, בהם החדשות אודות איכות הבשר הנמכר בישראל אינן נעימות, מרגיש לי בטוח להשתמש בבשר הזה.

קינואה זהב מלאת הדר

עוד מעט החורף נגמר וגם לגשם, שמנסה לעשות רושם, ברור שזה עכשיו או זהו זה עד השנה הבאה. פירות ההדר, המזוהים עם החורף, אהובים עלי מאוד עוד מילדות. אני חושבת שאם יש ריח שאני ממש אוהבת הוא ריח פריחת ההדרים. בעיקר זכורות לי הנסיעות לסבתא שגרה ברחובות. ידעתי בדיוק מתי אנחנו מתקרבים כשריח הפרדסים היה נישא באוויר ואי אפשר היה שלא לחייך ולנשום עמוק מלוא הריאות.

כשגדלתי דאגתי לשמור שהריח האהוב ימשיך להגיע אלי מדי שנה בעונה, עם סוגים שונים של עצי פרי הדר מסביבי. הנה, עכשיו, עם מזג האויר המשוגע שבחוץ, פעם חם ופעם קר, הפריחה של העצים שוב מתחילה.

אורז, פתיתים, תפוחי אדמה וחוזר חלילה. כמה שאני מנסה לגוון בתוספת, זו שנחה לה ליד הבשר. החלטתי לנסות את הקינואה כשהיא חמה ומהבילה עם תוספת מיץ וקליפות של פירות הדר. אפשר להגיש אותה בפני עצמה, כמנה טבעונית וגם למחרת, כשהיא מתקררת, כסלט. קינואה בצבע זהב, ג'ינג'ית, לאוהבי החמצמצות!

קינואה עם פירות הדר

4-6 מנות

החומרים

  • 200 גרם קינואה
  • 5 פירות הדר בינוניים, שטופים: לימונים, ליים, קלמנטינות, תפוזים, אשכוליות, לפי הטעם. יותר לימונים יביאו לקינואה טעמים יותר חמצמצים ואילו תפוזים וקלמנטינות יביאו יותר מתיקות.
  • 2 כפות שמן זית
  • 2 בצלי שאלוט, חתוכים לקוביות קטנות
  • 1 גזר, חתוך לקוביות קטנות
  • 1 עגבניה בינונית, חתוכה לקוביות קטנות
  • 2 ס"מ ג'ינג'ר מגורר
  • 1 כף לימון כבוש, קצוץ
  • ענף רוזמרין
  • מלח, פלפל שחור, צ'ילי פלייקס

אופן ההכנה

  1. בשלו את הקינואה: שימו אותה בסיר עם מים כדי כיסוי, הביאו לרתיחה ואחר כך בשלו על אש קטנה 10 דקות, חצי מכוסה. סננו והניחו בצד.
  2. חצו את פירות ההדר וסחטו למיץ. אתם צריכים כ-400 מ"ל מיץ.
  3. את קליפות פירות ההדר חתכו לחתיכות קטנות, ללא הציפה הלבנה. לא צריך את כל הקליפות, אלא דגימה מכל סוג ,כך שיישארו כ-3 כפות. הכניסו לסיר עם מים קרים, הביאו לרתיחה וסננו. חזרו פעם נוספת על הפעולה, להוצאת המרירות.
  4. בסיר חממו שמן זית וטגנו בו בצלי שאלוט, גזר, עגבניה וג'ינג'ר.
  5. הוסיפו את קליפות פירות ההדר והקינואה ותבלו ברוזמרין, מלח, פלפל שחור וצ'ילי פלייקס.
  6. ערבבו היטב ומזגו מעל הכל את מיץ הפירות. הביאו לרתיחה, הקטינו את האש לקטנה ובשלו 15 דקות עד שכל המיץ נספג בקינואה.
  7. הגישו עם בשר או עוף. תוספת מיוחדת של חורף. ואם נשאר לכם ליום הבא, אני אוהבת להוסיף קוביות פטה צאן ולזלול קר.

בתיאבון!

השוונץ:

אני אוהבת את החיבור בין קולינריה לאמנות. אם גם אתם, ממליצה לכם ללכת לתערוכת הצילומים  Colorfood Wine של דן לב ועילית אנגל, המוצגת עד סוף השבוע הקרוב במתחם התחנה בת"א. תוכלו לראות שם את האסוציאציות וההשראות האמנותיות למנות ממטבחם של שפים ואנשי אוכל. זו התערוכה הששית של פרויקט הצילום הזה, עם צילומים מישראל, איטליה ודנמרק, הפעם בחסות יקב הרי גליל, אשר הביא לתערוכה את עולם היין כמקור להשראה.

Deconstruction Jambon Persillé, מנה של דיוויד פרנקל בהשראת אזורי היין הקלאסיים של צרפת

פלישתים עלינו

לפני כמה שבועות התפרסמה בעיתון כתבה אודות שאלת מקור שמם של שכנינו והשינויים שחלו עם הזמן באופן שאנו מכנים אותם: ערבים, פלשתינאים, פלסטינים. גם במאמר מוקדם יותר נדונה שאלת הגיית השם: עם פ' דגושה או עם פ' רפה, עם ס' או עם ש', עם ת' או עם ט'. בהיסטוריה הקצרה של הישוב ואחר כך המדינה, המילה הזו עברה שינויים רבים. למרות שאנו מתייחסים לכולם בתור ערבים, השתרש לאחרונה בכל זאת השימוש בשם "פלסטינים".

לאחר מרד בר כוכבא, קרא הקיסר הרומי אדריאנוס לארץ ישראל "פלשתינה" וזה נשאר שמה עד להקמתה של מדינת ישראל. למרות השם המבלבל, הפלסטינים של היום אינם צאצאיהם של הפלישתים (כי אם בני העם הכנעני). ביקור מעניין במוזיאון לתרבות הפלישתים באשדוד חושף את עולמו של העם הפלישתי, שהגיע לכאן לפני כ-3,000 שנה מאזור הים האגאי ומוכר לנו בעיקר מעלילות דוד וגוליית ומסיפור שמשון ודלילה.

הפלישתים התיישבו, על נשותיהם וטפם, במישור החוף הדרומי ועריהם הראשיות היו אשקלון, אשדוד, גת ועקרון. מקור שמם במילה "פלישה". כמי שהגיעו מתרבות שנחשבה גבוהה, הם הביאו איתם טכניקות ייצור מתוחכמות, שלא היו מוכרות בארץ כנען. הם היו עשירים יחסית לעממי האזור והדבר מתבטא גם בכלי האוכל, בתנורי הבישול ובאוכל שלהם.

את מה שאכלו הפלישתים שיחזרו מהממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו בחפירות – תנורים לבישול ולחימום הבית, כלי חרס לבישול, לאכילה ולשתיה, עצמות בעלי חיים, זרעים ודגנים. דר' טובה דיקשטיין, חוקרת אוכל בעת העתיקה, מנחה סדנאות ואוצרת הגן הבוטני בפארק נאות קדומים, יודעת לספר שהם הכינו בירה, אכלו יוגורט וגם חומוס, שלא היה מהאזור במקור (בניגוד למה שרבים חושבים) והגיע איתם ממקום מושבם באזור ים האגאי. דר' דיקשטיין מתארת עוד מאכל טיפוסי פלישתי, שהכיל חיטה, שעורה, דוחן, כוסמת, עדשים ופול מתובלים בשומר ובשמיר, אותו ניתן למצוא עד היום בכרתים.

בואו נדמיין שאנו חוזרים אחורה בזמן ונכין מאכל פלישתי, העושה שימוש בפריקי, חיטה ירוקה מעושנת. החקלאים המקומיים נהגו לקצור חלק מהחיטה בעודה ירוקה, על מנת להבטיח שיהיה מה לאכול, גם אם שדות החיטה יינזקו מחום, ממחלות וממזיקים. את החיטה הירוקה קולים ויש לה טעמים מעושנים וארומות מיוחדות. נוסיף לה ירקות שורש שגדלו בארץ כנען ואת התיבול הפלישתי. קיבלנו נזיד מחמם וארומטי לימים הקרירים.

תבשיל פריקי וירקות שורש

  • 2 כפות שמן זית
  • 1 בצל גדול, חתוך לקוביות
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • 2 גזרים (עדיף לבנים), קלוף וחתוך לקוביות
  • 1 שורש פטרוזיליה, קלוף וחתוך לקוביות
  • 1 ראש סלרי, קלוף וחתוך לקוביות (כולל הענפים והעלים, חתוכים)
  • 1 שומר, חתוך לקוביות (כולל העלים הקטנים, חתוכים)
  • 300 גרם פריקי, שטוף היטב ללא אבנים או לכלוכים
  • תבלינים: כמון, גרגרי כוסברה, נענע יבשה, מלח, פלפל שחור גרוס
  • ציר ירקות או מים
  • צרור קטן של עלי שמיר ובצל ירוק, קצוצים, לקישוט

אופן ההכנה

  1. טגנו בצל בסיר עד שמשחים.
  2. הוסיפו לסיר את שאר הירקות: שום, גזר, שורש פטרוזיליה, ראש סלרי, שומר וטגנו אותם היטב.
  3. הוסיפו לסיר גם את הפריקי, ערבבו היטב ותבלו בתבלינים.
  4. מזגו מעל את ציר הירקות או המים עד לכיסוי וסגרו את המכסה לבישול, עד שכל הנוזלים מתאדים – כ-1/2 שעה. הפריקי צריך להיות רך אך במרקם נגיס ולא דייסתי.
  5. פזרו מעל את עלי השמיר והבצל הירוק והניחו שוב את המכסה לכ-10 דקות נוספות.
  6. פתחו את המכסה, ערבבו את התבשיל, תבלו בעוד מלח ופלפל שחור לפי טעמכם והגישו.
  7. אפשר להגיש את התבשיל כך, אך אם רוצים לעשות מזה ארוחה שלמה, פזרו מעל גבינה מלוחה מפוררת או הניחו ביצה-עין. תענוג!

השוונץ:

  1. הנה המלצה לבילוי הורים וילדים בחופש חנוכה – לכו למוזיאון לתרבות הפלישתים באשדוד ותתחברו יחד לעבר המשותף שלנו בתערוכה המתאימה לכל הגילאים ומאפשרת באמצעות כלים, קומיקס ומשחקי מולטימדיה להכיר יותר את העם הפלישתי. המוזיאון גם מציע אירועים לקבוצות המעוניינות להכיר ולטעום את האוכל הפלישתי.
  2. באותה הזדמנות, קפצו לתערוכה המעניינת "סירי מולדת, זיכרונות ממטבחה של סבתא", שם תוכלו לראות כלים שנתרמו לתערוכה מ-99 העדות השונות המרכיבות את העיר אשדוד ולחוות את הנושא גם באמצעות סרטי וידיאו הממחישים את הסיפור המשפחתי המיוחד של הכנת המנות. אוצרות מרגשים ממש יש שם!

ארוחת חג ההודיה. יש על מה!

חג ההודיה ייחגג השנה בארה"ב ב-27 בנובמבר (יום חמישי הרביעי של חודש נובמבר). בסרטים האמריקאיים החג הזה נראה תמיד כנושא טעון. אצל איזה מהצדדים עושים אותו, היחסים עם ההורים והאחים, השעות שמבלים במטבח מול התנור בניסיון להציל את ההודו המסורתי. רגע, למה להציל? ובכלל, למה יצא לעוף המסכן הזה מוניטין של בשר יבש ולא טעים?

כדי לחקור את הנושא בצורה יסודית ארחתי במטבח שלי את ענת אלשטיין, בשלנית בחסד עליון, הבעלים של קייטרינג משובח שגם מעבירה סדנאות בישול. חוץ מזה, היא בלוגרית אוכל ב"סלונה". אני לא לכלכתי אצבע הפעם… קבלו פוסט מודה, ארוך וטעים.

חג ההודיה, אשר נחגג לראשונה בשנת 1621, בא כדי להודות על התוצרת החקלאית ולקשר בין תושביה הילידים של אמריקה לבין תושביה החדשים. בתחילה, כללה ארוחת הערב המרכזית מנות רבות אבל ההודו נשאר כמנה הסמלית ביותר שלה. גוד בלס אמריקה!

תרנגולת הודו צלויה לחג ההודיה 

החומרים

  • תרנגולת הודו נקבה במשקל של כ-4.5 ק"ג (הנקבות יותר רכות וטעימות)
  • 200 גרם חמאה מלוחה
  • 200 גרם חמאה רגילה
  • עלים מ-3 גבעולי רוזמרין, קצוצים דק
  • 2 שיני שום קצוצות
  • 2 כפות חרדל דיז'ון חלק
  • 2 כפות ברנדי / קוניאק
  • עלי מ-2 ענפי טימין (קורנית)
  • מלח גס
  • פלפל שחור
  • 1 לימון שלם, שטוף

אופן ההכנה

  1. שימו בסיר את חומרי הרוטב של ההודו – חמאות, רוזמרין, שום, חרדל, ברנדי, טימין, מלח ופלפל. בשלו על אש בינונית עד שהחמאה נמסה לגמרי וערבבו היטב. הניחו בצד להתקרר.
  2. הניחו את ההודו בתוך תבנית צליה עמוקה מעט, שתכיל את התרנולת בצורה נוחה. קשרו את רגלי ההודו והכניסו לתוכו את הלימון.
  3. שפכו את כל רוטב החמאה על ההודו מכל צדדיו ועשו לו מסאז', כך שהרוטב יצפה אותו לגמרי. אפשר בזהירות גם להפריד בין העור לבשר ולהכניס גם לשם עוד מהרוטב.
  4. הכניסו את התבנית לתנור שחומן מראש ל-250 מעלות לחצי שעה, לקבל צליה ראשונה.
  5. הוציאו מהתנור את התבנית והנמיכו את חום התנור ל-180 מעלות. הפכו את ההודו לצידו השני ומזגו עליו מהנוזלים שבתחתית התבנית. כסו ברדיד אלומיניום והכניסו שוב לתנור.
  6. חזרו על הפעולה הזו של הוצאה מהתנור, הפיכת ההודו לצידו השני ומזיגת הרוטב על כולו פעם בחצי שעה.
  7. לאחר שעתיים וחצי כאלו, הוציאו את ההודו והפעם כשאתם מכניסים אותו לתנור, אל תכסו אותו ברדיד אלומיניום. עוד חצי שעה צד אחד, הוצאה והרטבה ועוד חצי שעה צד שני.
  8. עברו 4 שעות בתנור והתרנגולת שלכם צריכה להיות אפויה היטב מבפנים ושחומה ופריכה מבחוץ. והריח? כאילו אנחנו בתוך מתקן לצליית עופות מגרה במיוחד. הוציאו את התבנית עם ההודו מהתנור והניחו לו להירגע לכמה דקות.
  9. באופן מסורתי פורסים את ההודו ולא מחלקים אותו לנתחים כמו בעוף שאנו רגילים לאכול. מגישים את פרוסות ההודו עם הרוטב הנהדר שבתחתית התבנית.
  10. נשאר לכם מההודו? זכיתם בסנדוויצ'ים מעולים למחרת!

מתחילים ברוטב החמאה שיגן בתנור על ההודו מפני התייבשות

שופכים את הרוטב על ההודו ומתחילים לעשות לו מסאז' רקמות עמוק

קושרים את רגלי ההודו ומכסים ברדיד אלומיניום

כל חצי שעה הופכים את ההודו

ומוזגים את הרוטב מתחתית התבנית על ההודו

אחרי כ-4 שעות בתנור ההודו מוכן

השפית מרוצה…

תרנגול הודו צלוי ותפוחי עץ ממולאים בחלקי פנים

– –

לרוב ממלאים את ההודו במילוי על בסיס לחם. אנחנו עשינו טוויסט קטן על העניין הזה והוצאנו את המילוי מחוץ לתרנגולת. על הפחמימה ויתרנו והשתמשנו במילוי בשרי כדי למלא תפוחים מקורמלים. התפוחים מתחילים בבישול על הכיריים ומסיימים באפיה בתנור. מנה מיוחדת וטעימה – שווה להכין אפילו בפני עצמה.

תפוחים מקורמלים ממולאים בחלקי פנים

החומרים

  • 300 גרם כבד עוף, מנוקים מגידים ומדם
  • 200 גרם לבבות עוף, מנוקים מדם
  • 2 כפות פרנו או פסטיס (או כל אלכוהול אניסי אחר)
  • בצלים בינוניים, חצויים ופרוסים
  • 6 תפוחי גרנית סמית בינוניים
  • 5 כפות סוכר דמררה זהוב
  • 4 כפות שמן זית
  • תערובת תיבול של גרגרי כוסברה כתושים, פלפל שחור, פלפל אדום ופלפל לבן
  • 1 כפית קינמון
  • מלח גס

אופן ההכנה

  1. לילה לפני, הניחו את חלקי העוף בתוך משרה הפרנו.
  2. לאחר לילה, פרסו את הכבד והלבבות לפרוסות והניחו על נייר מגבת לייבוש.
  3. במחבת קטנה טגנו 2 בצלים בשמן זית עד שהם שחומים ורכים מאוד.
  4. מזגו למחבת נוספת 2 כפות שמן זית והלהיטו אותה. הוסיפו את חלקי הפנים הפרוסים ותבלו בכוסברה, פלפלים, קינמון ומלח.
  5. הוסיפו למחבת גם כמחצית מהבצל המטוגן וערבבו היטב. הורידו מהאש. חשוב לא לבשל את חלקי הפנים יותר מדי, כי הם ממילא ייכנסו לתנור.
  6. פרסו מעט מהחלק התחתון של התפוחים, ליצירת בסיס ישר.
  7. הורידו לתפוח את כיפתו העליונה, שתשמש לנו כמכסה.
  8. הוציאו את ליבת התפוח, באמצעות כפית פריזיאן. הזהרו שלא להוציא יותר מדי כדי לשמור על התפוח כמיכל למילוי.
  9. היפטרו מהגרעינים של התפוח אך שמרו על תוכו. חתכו אותו לקוביות – נוסיף אותן למילוי.
  10. במחבת שניתן להכניס לתנור פזרו 3 כפות סוכר. הניחו את התפוחים, הכיסוי שלהם וקוביות התפוח הקטנות ופזרו מעל עוד 2 כפות סוכר.
  11. בשלו את התפוחים כ-10 דקות עם מכסה. הפכו את התפוחים לצד השני, הגדילו את האש ובשלו עוד 2-3 דקות ללא מכסה. הורידו מהאש. התפוחים רכים אבל לא מתפרקים.
  12. העבירו את קוביות התפוח הקטנות למחבת בה טוגנו חלקי הפנים וערבבו.
  13. מלאו את התפוחים במילוי חלקי הפנים, פזרו מעל עוד קצת מהבצל המטוגן וסגרו במכסה התפוח.
  14. סדרו את התפוחים יפה במחבת, כסו ברדיד אלומיניום או במכסה והכניסו לתנור שחומן מראש ל-180 מעלות לכ-20 דקות.
  15. הסירו את רדיד האלומיניום ואפו עוד כ-10 דקות, כדי לקבל את המראה השחום של התפוחים.

רוב המנות הטעימות מתחילות בטיגון בצל

פורסים את הכבדים והלבבות

מכינים מכסה לתפוחים

מוציאים את תוך התפוחים בזהירות

כך זה נראה כשמתחילים בקרמול התפוחים

כך זה נראה כשהתפוחים מקורמלים.

תפוחי עץ, חלקי עוף, בצל מטוגן. קשה לתאר במילים כמה זה טעים!

– –

גם פאי הבטטות המסורתי קיבל אצלנו כבוד. ספק תוספת, ספק קינוח. מיץ הליים החמצמץ מאזן את המתיקות של הבטטה והופך אותה לתוספת שאי אפשר להפסיק לנשנש ממנה. אבל השוס הגדול פה הוא ציפוי המרשמלו, שנראה כמו מרנג. הורס!

מאפה בטטות ומרשמלו

החומרים לתבנית 30X20 ס"מ

  • 6 בטטות בינוניות, דומות בגודלן, רחוצות ונקיות מאדמה
  • שמן זית, להברשה
  • 40 גרם חמאה מומסת
  • 4 כפות מיץ ליים (1/2-1 ליים)
  • 1 כפית קינמון
  • מלח גס
  • 400 גרם מרשמלו לבן. אם תמצאו מיני-מרשמלו בכלל שיחקתם אותה (חפשו בחנויות הממתקים של שוק לוינסקי)

אופן ההכנה

  1. דקרו בטטות במזלג כמה דקירות והברישו אותן בשמן זית.
  2. עטפו כל בטטה ברדיד אלומיניום והכניסו לתנור שחומן מראש ל-200 מעלות לכשעה, עד שהן רכות מאוד.
  3. הוציאו את הבטטות מהתנור ותנו להן להתקרר מעט כדי שנוכל לעבוד איתן.
  4. הוציאו את הבטטות מרדיד האלומיניום וקלפו אותן. תראו שהן מתקלפות בקלות ונראות ממש כמו סוכריות כתמתמות.
  5. העבירו את הבטטות לקערה ומעכו אותן למחית. הסיפו לה חמאה, מיץ ליים, קינמון ומלח וערבבו לתערובת חלקה.
  6. שמנו במעט חמאה תבנית ושטחו בה את תערובת הבטטות.
  7. ישרו את פני המחית ופזרו מעליה את המרשמלו בשכבה עבה.
  8. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-15 דקות, עד שפני המאפה משחים מעט (כמו מרנג).

מושחים בטטות בשמן זית. הנה טיפ חשוב!

עוטפים בטטות ברדיד אלומיניום ומכניסים לתנור

קל לקלף את הקליפה

מועכים את הבטטות למחית ומיישרים בתבנית

מפזרים מעל הבטטות מרשמלו

בטטות וענן מרשמלו יוצאים מהתנור

בטטות, קצת לימוניות, קצת מתוקות, הרבה טעימות!

– – –

הגישו בגאווה לשולחן את ההודו השלם, עם התפוחים הממולאים ומאפה הבטטות.

בתיאבון!

נכון שיש על מה להודות?

השוונץ:

רוב האנשים משתמשים בגרון הודו למרק ובחזה הודו לפסטרמה או לקציצות. אבל איפה מוצאים את הציפור הגדולה הזו בשלמותה? בכלל, לא פשוט למצוא קצב שאנו סומכים עליו בעיניים עצומות. הנה המלצה לאיטליז שווה במיוחד שכדאי לכם להכיר. אבו חלווה הוא אטליז משפחתי מעולה, שפועל כבר 20 שנה ביפו ומציע בקר, טלה ועוף באיכות גבוהה ובעבודה מקצועית. אני ממליצה להזמין מראש את ההודו וללכת לשם כדי לקבל עוד כמה טיפים ומתכונים ממי שבאמת מבין בבשר.